נדירים מאוד הסיפורים שאני מוציא להם גרסה נוספת. זו גרסה נוספת לסיפור פיצוי קטן שפרסמתי ב2009 (מה?! לפני תשע שנים?! איפה השנים, איפהההההה?!!!!!!!!!).
=================================
למה התנדבתי לזה, למה? טוב, לא ממש התנדבתי, אימא די נידבה אותי.
"יש לך אוטו גדול, טלטול ואתה יודע איך החברות שלי…”
כן, אני יודע איך החברות שלה. שיכורות.
מאז שאני זוכר את עצמי, כל יום הולדת שלה זה אותו דבר. בנות "כנופיית הלבבות השבורים" (כמו שהן קוראות לעצמן לפעמים) מגיעות ושותות וצוחקות ושרות ומשתכרות אצלנו במרפסת. ממש מגעיל. אחר כך הן לא יכולות לנהוג הביתה אז הן נשארות לישון ובבוקר הן חוזרות הביתה, מרגישות צעירות ופרועות. הן ממשיכות איזו מסורת שהתחילה כשאמא הייתה בת עשרים ומשהו והן השתכרו ביום ההולדת שלה באיזה פאב בחיפה. כשהייתי קטן אימא הייתה מעבירה אותי לישון אצל סבא, אבל בשנים האחרונות אני נשאר בבית ומסתגר בחדר, מתעצבן ונגעל מהן.
תמיד הן נשארות לישון אצלנו עד הבוקר אבל השנה משהו השתנה. מה? אני. לי יש רישיון נהיגה. אני לא שותה אז אפשר להחזיר אותן הביתה כבר הלילה. אימא מבסוטית מהרעיון שלה ומכיוון שהאוטו שאני נוהג בו הוא שלה, היא הבהירה לי שהיא לא ממש מבקשת כשהיא מבקשת.
המסיבה התחילה בעשר. בהתחלה הן רק אכלו ואז אימא הוציאה את ציוד הקריוקי שלה וגם הבקבוקים התחילו להיפתח. השירים הפכו להיות ברורים פחות ומרוחים יותר עד שלאט לאט הרעש קצת שכך והשירה התחלפה בצחוקים וצעקות של משפטים לא תמיד קוהרנטים. עכשיו כבר אחת וחצי בלילה ואני משחק בפלייסטיישן ומחכה שיקראו לי.
דפיקה בדלת.
"טלטול!”
אני נאנח ומפסיק את המשחק. לעבודה.
"כן.”
אימא נכנסת, לפחות מסוגלת לעמוד. כבר ראיתי אותה במצבים גרועים יותר.
"הן באוטו.” היא אומרת.
“מי באוטו?”
“נטע, נועה ומוניקה. הכנתי לך רשימה עם הכתובות של כולן. יש לך שתי נגלות וזהו.”
על הדף שהיא נותנת לי יש שישה שמות ושש כתובות. יופי, הכתובות מפוזרות יפה בעיר ואין מצב שאני גומר שתי נגלות בפחות משלוש שעות.
"תנהג בזהירות!” אומרת אימא ומישהי מהמרפסת צוחקת בקול גדול.
"תסתמי, פוסטמה!” צועקת לה מישהי אחרת ועוד כמה קולות פורצים בצחוק.
שלוש החברות במצב רוח עליז למדי.
“תנהג בזהירות, טלטול!” אומרת מוניקה.
“תנהג בזהירות, טלטול החתול!” אומרת נטע ושלושתן פורצות בצחוק.
במהלך הנסיעה הן מנסות לשיר את השיר של רחוב סומסום, מקללות את הרמזורים וצוחקות על לאה השרלילה שמזדיינת בלי לעשות חשבון. את מוניקה אני מוריד ראשונה. היא בסדר סך הכל ורק מתנדנדת קצת אבל הולכת בלי עזרה ונכנסת לדירה שלה שיכורה ומזמרת. אחריה נועה שנראית אפילו יותר בשליטה. היא מברכת אותי בלילה טוב ונכנסת לדירה שלה. הבעיה מתחילה עם נטע.
“אני לא מרגישה טוב.” היא אומרת כשאני פותח לה את הדלת. “אתה יכול לעזור לי?”
אני מוציא אותה בזהירות מהאוטו ואז תומך בה כשהיא כושלת לכיוון הדירה שלה. כשאנחנו מגיעים אל הדלת אני מחטט שלה, מוצא את המפתחות ופותח. כשאנחנו נכנסים אל הדירה היא מתחילה עוד להגיד "אני לא…”
…ומקיאה לי על הרגל.
בא לי להקיא. בא לי לדפוק לה אגרוף. בא לי לבכות. מהברך הימנית ומטה ועל כל הנעל הכל מלא קיא.
“בת של זונה.” אני אומר לה אבל היא אדישה אלי.
“אתה יכול לקחת אותי למיטה?” היא שואלת בקול מרוח.
בלי הרבה עדינות אני לוקח אותה למיטה ומשכיב אותה שם.
“לילה טוב, בת זונה.” אני אומר ויוצא מהדירה שלה, עצבני ומסריח. את הדרך הביתה אני נוהג כועס ומקלל.
“הכל בסדר, טלטול?” שואלת אימא כשאני חוזר הביתה. האווירה בבית שקטה יותר והחברות שנשארו עדיין בהכרה פחות או יותר אבל כבר לא צועקות או שרות, רק משוחחות ומצחקקות מכל שטות, נמרחות אחת על השנייה.
“כן, חוץ מזה שהחברה המזוינת שלך הקיאה לי על הרגל.”
“אוי, מסכן. עוד נגלה אחת ודי.”
“מה?” אני מתעצבן. “אמא, היא הקיאה עלי! אני גמרתי עם זה.”
“לא, אני הבטחתי ללאה שאתה תחזיר אותה הביתה. היא צריכה לקום מחר לעבודה.”
אין מה להתווכח עם אמא. אני הולך לשטוף את הרגל, להחליף מכנסיים ונעליים וחוזר לעבודה.
"טל!” היא אומרת כשאני כמעט יוצא.
"נו?!” אני עונה, לא מסתובב במחאה.
"כשלאה נשפכת אז היא נשפכת טוטאל.” מסבירה אמא. “אתה לא נותן לה ללכת לבד, אתה מלווה אותה לדירה ומשכיב אותה בחדר שלה, ברור? אם לא, היא עלולה ליפול בדרך ולהירדם מחוץ לבית. לא משנה כמה היא נראית לך ערנית, אתה מלווה אותה עד החדר, אוקיי?”
"אוקיי.” אני נוהם בכעס ויוצא אל המכונית.
* * *
באוטו מאחורה יושבת לאה ומזמזמת לעצמה. אני שמח שהיא לא מנסה לדבר איתי, אני די עצבני עכשיו גם ככה. לפחות הכבישים שוממים ואני מגיע די מהר אליה הביתה. כמו לא מעט חברותיה של אימא, גם היא גרושה והבית שלה חשוך.
"לאה, הגענו.” אני אומר.
"אחלה.” היא אומר בקול הנמוך ומרוח.
"את יוצאת?”
"לאן?”
"הביתה.”
"אבל רק הגענו, לא?”
"כן, אז אולי תצאי.”
"לאן?”
אני נאנח. זה לא יהיה פשוט. בניגוד לנגלה הקודמת, ללאה הייתה עוד שעה לשתות והיא ניצלה אותה היטב, כמו שאמא אמרה היא שפוכה מהתחת. אני זוכר סיפורים על לאה: איך אמא מצאה אותה פעם ישנה על סף הדלת שלה כי היא נרדמה שם כשהלכה הביתה ואמא לא הצליחה להעיר אותה אז היא גררה אותה פנימה לישון בסלון, ואיך בטירונות זה היה סיוט להעיר אותה לשמירות ואיך היא פעם נרדמה לדייט שלה בפאב והוא השאיר אותה שם והלך.
אני יוצא מהדלת שלי ופותח את זאת שלה ולאה כמעט נשפכת אל הרחוב, רק התגובה המהירה שלי מצילה אותה. בחושך אני נאבק בחגורת הבטיחות שלה ואז מצליח איכשהו להוציא אותה מהאוטו. לאה עומדת בקושי ואני צריך להוביל אותה צעד צעד.
פתאום היא עושה תנועה מהירה ואני שולח יד מאחור, מעל הירך, ומצליח לתפוס אותה בלי שהיא תימרח על המדרגות למרפסת שלה. כשאני נרגע אני מגלה שהיד שלי נמצאת על הירך שלה. האינסטינקט הראשוני שלי הוא לסלק את היד משם במהירות אבל ברגע הבא אני פשוט קופא כאשר תובנה מדהימה מבהיקה מול עיני.
למה לסלק משם את היד?
"כשלאה נשפכת אז היא נשפכת טוטאל.” נכון? היא הרי לא מרגישה, אז למי זה אכפת?
הלב שלי דופק במהירות של המחשבות שלי. לאה היא חברה של אימא מאז שבועז הבן שלה ואני התחלנו ללכת ביחד לבית הספר. גם עכשיו, אחרי שנים שאנחנו לא בקשר הן עדיין חברות. מאז שהתחלתי לאונן היה לה מקום של כבוד אצלי עם השיער הבלונדיני שלה והשדיים הקטנים שלה והפטמות שתמיד היה נראה לי שהן זקורות. היא אף פעם לא טרחה ללבוש חזייה וכנער מתבגר הידע המוחלט שרק חולצת הטריקו מפרידה בין העיניים שלי לשדיים שלה תמיד הטריף אותי. כשעשו להם שיפוצים בבית היא ישנה אצלינו איזה תקופה ואף פעם לא שכחתי איך היא נראתה אז, ישנה על הספה בסלון שלנו לבושה רק בתחתונים וטי שרט לבן.
בתחילת הלילה היא הייתה מקוטלגת בתור בעיה, אבל פתאום אני רואה אותה באור אחר לגמרי. היא לא בעיה, היא הזדמנות.
ללאה יש רגליים רזות ויפות והיא לובשת הערב אוברול הדוק בצבע זית. היא שעונה עכשיו על העמוד במרפסת שלה, חצי ישנה, חצי מעולפת ואני מחליט לבדוק את השטח.
היד שלי זזה בזהירות על ירכיה, אבל לאה סתם מקשקשת וממלמלת לעצמה ולא שמה לב ליד שלי. אני מחכה שהיא תנסה לעצור אותי או משהו אבל כלום, לכן אני תופס אומץ ומשחק לה קצת עם התחת. פלחי העכוז שלה הם כמו אשכוליות חמודות מתחת לבד ואני חופן אותן בזהירות כשלפתע אצבעותיי מגלות הפתעה: הרוכסן שלה לא נגמר בטבור כמו אצל אוברולים אחרים שראיתי אלא יורד מהמפשעה ואז עולה עד מעל הישבן, שם משתלשלת לה ידית רוכסן נוספת, קטנה ומזמינה.
לאה עדיין שעונה על הקיר ונתמכת בי כאשר בלב הולם אני מתחיל לפתוח את הרוכסן שלה דרך הידית האחורית, דרוך וערני לסימני התעוררות או מחאה. לאט לאט אני פותח את הרוכסן במורד הגב, דרך המפשעה ונעצר בטבור. מבעד לבד הנפער באפלולית, אני מבחין בכתם הבהיר של התחתונים.
אני מלטף לה בזהירות את הירכיים החמימות והנעימות וכשהיא לא מגיבה האצבעות שלי חוצות את הגבול שמסמן הרוכסן הפתוח ונוגעות חרש במפשעה מעל התחתונים.
נגעתי לה בכּוּס. אין תגובה.
אני מרחיק את היד שלי מהתחתונים שלה ואז אומר: “לאה? לאה? הגענו הביתה.”
נאדה. חיוך נצחון מתפשט לי על הפנים. תוך שאני מלטף לה את הכּוּס מעל הבד הדק של התחתונים אני מביט בריכוז בפניה אבל היא לא מראה סימנים תבוניים, גם לא כשהאצבע שלי ממש שוקעת בין שפתי הכּוּס שלה מעל הבד. היא עדיין אדישה ובלב הולם אני מסיט את בד התחתונים ודוחף לה יד למפשעה העירומה, הלב שלי עף במאתיים קמ"ש כשאני מרגיש את הכּוּס האמיתי הראשון שלי. חם. שעיר. כּוּס!
אני מוציא את היד מהמפשעה שלה ומכניס אותה לפה, מרטיב אותה בהרבה רוק. אני אמנם בתול אבל יודע שאם היה תהיה יבשה כשאני אדחוף לה את האצבע זה יהיה מבאס. כשאני מחזיר את האצבע שלי למטה היא רטובה והלב שלי דופק חזק כשאני נאבק בעדינות בקפלי הבשר סביב החריץ שלה. אני מתאמץ למצוא את הדרך אבל היא מחוקה ואני חרמן ואחרי כמה רגעים האצבע האמצעית שלי תקועה לה בכּוּס ואני מתחיל לזיין אותה בעדינות, נזהר מסימני התעוררות.
לאה ממלמלת משהו ואני נבהל ומסלק את היד מהתחתונים שלה אבל ברגע הבא היא מצחקקת לעצמה, הראש שלה נשמט והיא נשענת על הקיר ליד דלת הבית שלה. האור מפנס הרחוב נופל עכשיו על הפטמות הזקורות שלה, שתי גבעות קטנטנות מתחת לבד האוברול, ואני נמשך אל השדיים שלה כמו מי שהולך בשינה אל שיר סירנה מסתורי.
בלי לחשוב, האצבעות שלי פותחות מעצמן את הרוכסן מלמעלה, חושפות את שדיה הקטנים והזקורים, עירומים מתחת לאוברול, ואת פטמותיה הוורודות. בסוף הרוכסן כולו פתוח ולאה עומדת, שעונה על הקיר, עצומת עיניים ושפתיה נעות בשקט, מן הסתם משוחחת עם עצמה.
הלב שלי שוב מתחיל לרוץ כשאני מתקרב אליה בזהירות ונוגע בשדה. אין תגובה. הוא קטן וחמוד ובמרכזו דובדבן פטמתה. בלי לחשוב אני מכניס את הפטמה לפה ומוצץ קצת. לאה נאנחת או ממלמלת.
רכב חולף ברחוב ואני נבהל, הפחד מכבה במהירות את החרמנות. אני סוגר קצת את הרוכסנים, מחטט בתיקה עד שאני מוצא את המפתחות ומכניס אותה אל הבית. באור הקטן שהשאירה בסלון אני מנווט אותה אל חדר השינה שלה ומשכיב אותה על המיטה.
אני מסדר אותה במיטה שלה, ובאמת מתכונן לעזוב אבל כשאני מעיף בה מבט נוסף משהו בי מתהפך.
לאה לבושה באוברול הצמוד שלה וכשהיא מעולפת ככה היא באמת נראית כמו מלאך בובתי או בובה מלאכית. השיער שלה הוא הילה של תלתלי זהב העוטפים את הפנים הבהירים שלה. יש לה אף דק, עיניים חומות (כאשר הן פקוחות) ושפתיים רכות וחושניות. לא סתם אני חם עליה כבר חמש עשרה שנה או משהו.
אני סורק את הבית שלוש פעמים כדי לוודא שאף אחד לא מתחבא איפשהו ואז נועל את דלת הכניסה, חירש למצפוני המייבב.
באמת שהתכוונתי לעזוב אבל הבית ריק והפנטזיה המופרעת שלי הולכת להתממש.
"לאה.” אני אומר לה בשקט. “תפתחי את הפה.”
אין קול ואין עונה.
"לאה,” אני מגביר את הקול קצת.”את שומעת אותי?”
הנהון רפה.
"תפתחי את הפה.”
לאה פותחת מעט את הפה והלב שלי מזנק. כדי להיות בטוח אני מכניס לתוכו את האגודל שלי. תמיד אוכל לטעון שזה בטעות או משהו. לתדהמתי השפתיים שלה נסגרות על הבוהן והיא מתחילה למצוץ אותה ברפיון. הו, מאמא.
אני נותן לה סטירה קטנה ואז עוד אחת. היא לא מתעוררת. עכשיו אני לא חושב יותר. אני מוציא את הזין מהמכנסיים, מוציא את הבוהן ומכניס את הזין. לזוועתי העיניים שלה נפקחות לרגע והלב שלי מזנק אל מחוץ לחזה ודרך הגרון. לרגע מבעית אחד עיניה פקוחות כך ואני קופא ולא זז, לא מדבר, לא נושם, הזין שלי בתוך הפה שלה. אני לא יודע כמה זמן זה נמשך, אבל ברגע הבא אישוניה מתגלגלים למעלה והיא שוב עוצמת את עיניה ומתחילה לנחור ברכות עם הזין שלי בפה. הזין שלי, שירד מעט בשניות הבהלה חוזר להזדקר בפיה וכנראה מעורר בה שוב את המציצה כי ברגע הבא הדודה לאה, בעיניים עצומות, מתחילה למצוץ לי.
גם בתול כמוני יודע שזאת לא מציצה–מציצה. היא די מעולפת ולא קולטת בכלל מה קורה איתה, אבל בכל זאת הראש שלה זז קצת קדימה ואחורה, השפתיים הרכות שלה זזות טיפה על הזין שלי ואפילו דפנות הפה נמשכות מעט פנימה בזמן שהיא מוצצת. יש אור ממנורת הלילה שלה והיא נראית כל כך יפה ושלווה ככה כשהיא מוצצת לי את הזין תוך כדי שינה. מעולפת או לא, הפה שלה לוהט ורטוב.
הסיטואציה הזאת כל כך מטריפה ומחרמנת אותי שאני גומר צ'יק צ'ק. למרות שהבטחתי לעצמי שאני אגמור בחוץ, כשני מרגיש את זה בא אני לא יכול להכריח את עצמי לצאת ואני פשוט פולט לה בפה כמויות של שפיך שלא חשבתי שיש לי. כשאני קם ממנה בסוף כל הסנטר שלה בוהק ונוצץ והיא כל כך יפה ככה שאני מתאהב בה במקום.
וואו, אני נדהם מעצמי. מה עשית, יא…גבר? חולה? מלך? פסיכופט?
אין מצב שאני עוזב אותה עכשיו. אין מצב. אני הולך לזיין אותה. לאנוס אותה. מתקן איזה בכיין בראש שלי אבל אני מתעלם ממנו בזמן שאני מתפשט. נעליים, גרביים, מכנסיים, חולצה ותחתונים. כולם עפים לערימה ליד המיטה בזמן שאני מתכונן לליל אהבה עם לאה.
אני נכנס אל המיטה ונשכב לידה. היא לבושה עדיין באוברול שלה ואני מלטף את פניה המלאכיים במשך כמה רגעים, משחק בתלתלי הזהב שלה. היא בגיל של אמא שלי, אולי טיפה צעירה יותר, וקמטים מעטרים את זוויות עיניה אבל זה רק הופך אותה ליותר יפה בעיני. אני מריח את השפיך שלי מהשפתיים שלה ומתחרמן מזה עוד יותר.
ואם היא תתעורר?
כשלאה נשפכת אז היא נשפכת טוטאל.
"יאללה, לעבודה.” אני אומר בשקט, ספק לה, ספק לעצמי.
אני חולץ את הסנדלים שלה, משתאה לנוכח יופיין של כפות רגליה. נשבע שעד אותו הרגע בכלל לא ידעתי שלבחורות יש כפות רגליים. הן עדינות ומעוצבות כמו של בובה עם ציפורניים עשויות בקפידה וצבועות באדום עמוק. אחר כך אני פותח את הרוכסנים עד הסוף ובזהירות מפשיט אותה כך שהיא עירומה מלבד תחתונים שחורים וסקסיים. במשך כמה רגעים אני מביט בה ואז מפשיט ממנה את תחתוניה, נזהר שלא יקרעו.
ערוותה של לאה זהובה כמו ראשה ואני מבחין בכמה שיערות אפורות בין הזהב, מה שהופך אותה לאפילו יותר סקסית בעיני. היא שוכבת כך מולי, עירומה ופשוקה, סקסית וחסרת אונים והזין שלי עומד כמו מוט, כמו יתד מברזל שלא יכול להיות רך גם אם ארצה.
אני כורע בין רגליה ומנשק את ירכיה. אף פעם לא ירדתי לבחורה כמובן אבל ראיתי מספק סרטים כדי לדעת מה הרעיון הכללי ובכל מקרה זה לא שאני מתאמץ לגרום לה לגמור או משהו. המחשבה מצחיקה אותי ואני מגחך לעצמי. ריח ערוותה מגיע אל אפי, חריף ואינטימי, עם רמזים לריח שתן אבל זה לא מרתיע אותי, להיפך.
במשך כמה רגעים אני מלקק לה את החריץ הוורוד, מניח לטעמים והריחות המוזרים להעיף אותי למעלה. באצבעות קצת מגושמות אני מפשק את שפתי הערווה וחושף את הדגדגן שלה, הראשון שראיתי אי פעם, ומתחיל ללקק אותו, מתמלא גאווה כאשר הוא מזדקר לו קצת.
אחרי כמה רגעים הזין שלי, שגמר רק לפני לא הרבה זמן בפה שלה, עומד שוב, ואני מוכן להתחיל לזיין אותה באמת. המאהבת המבוגרת שלי סתם שוכבת שם, ישנה ופשוקת רגליים, אדישה אלי ולעובדה שאני מדדה עכשיו על ברכי לעברה ומייצב את עצמי בין ירכיה העירומות.
אני גוהר מעל גופה של לאה, אברי ביד אחת, נשען על ידי השנייה, ומקרב את ראש הזין אל החריץ שלה. מרוב ליקוקים שנתתי לה שם היא רטובה וצמרמורת עונג פושה בי כשראש הזין שלי פוגש את שפתי ערוותה. ההתרגשות בוערות בי ורחש פצפוץ הלהבות כמעט מחריש את אזני כשאני מתחיל לדחוף את הזין שלי אל תוך הכּוּס שלה, מניע אותו פנימה בניעות קטנות.
כאשר ראש הזין שלי בתוכה אני מסלק את היד משם ונשען על המרפקים, מביט בפניה היפות בעודי מזיין אותה בתנועות קטנות. היא די יבשה ומדי פעם אני צריך להוסיף רוק לזין שלי אבל אין לי תלונות. לאחר כמה רגעים הזין שלי קבור כולו בכּוּס שלה ואני מרשה לעצמי לעצור לרגע ולנוח. שוב אני מביט בפניה היפות והשלוות, אדישות כל כך אלי, אל הבן של החברה שלה אשר הזין שלו נעוץ בתוכה בעודה שוכבת עירומה ופשוקה תחתיו, נוחרת ברכות.
אני נשען בזהירות על המרפקים שלי, נזהר שלא לקבור אותה תחתי ואז שולח את הידיים למטה. הלב שלי מחסיר פעימה כאשר אני חופן את התחת הקטן והחמוד שלה בשתי ידיים ואני אוחז בו עכשיו כאשר אני נועץ את הזין עמוק עמוק בכּוּס שלה, ממש עד הביצים. האוזן שלה נמצאת מול פני עכשיו ואני תוחב את לשוני לתוכה, כאילו מזיין אותה בעוד חור. המיטה שלה חורקת בעודי מזיין אותה בתנועות קלות, והחריקה נשמעת לי כמו שיר הלל לטמטום והאומץ והחרמנות שלי. אני לא יודע אם אתחרט על זה אחר כך אבל עכשיו אני בגן עדן.
השיא שלי מתרומם וגואה בי ואני מנסה לעצור אותו. לחשוב על דברים אחרים. לא לגמור, עוד לא, זה לא הוגן! אני תוהה פתאום אם היא לוקחת גלולות ואם יש סיכוי שאני אכניס אותה להריון אבל במקום שזה יצנן אותי, המחשבה על להכניס לה לחמנייה קטנה לתנור דווקא מרגשת אותי עוד יותר. לאה הקטנה עם כרס הריונית חמודה ובתוכה הבת (ברור לי שזו תהיה בת) שלי. עכשיו כבר אין לי שום סיכוי לעצור והנה זה בא ואני מתפרץ לתוכה, ממלא אותה בשפיך.
אני נשאר לשכב עליה, הלב דופק מהתרגשות מגודל המאורע. מה עשיתי? מה לעזאזל עשיתי? אני אמור להרגיש פחד וחרטה אבל במקום זה יש רק התעלות. חתיכת דפקט. מה עכשיו? היא תתעורר בבוקר ולא תשים לב שהכּוּס שלה מלא שפיך? מה התכנית עכשיו, גאון?
אני יוצא ממנה בזהירות, מרגיש את השפיך מחליק את הדרך שלי החוצה ממנה. אני מחליט שאני צריך לרחוץ אותה, ככה אני אוכל לטשטש את הראיות. הבעיה היא שיהיה לי קשה להסביר למה בדיוק הפשטתי את חברה של אמא ורחצתי אותה עירומה.
לזוועתי פתאום היא מניחה את היד על העיניים שלה וממלמלת משהו. אני קופא, הלב של עף בשלוש מאות קמ"ש.
"תשגוה את האוה…” היא ממלמלת שוב.
לברוח? לענות לה?
"מה?” אני שואל בשקט, מתפלל שהיא לא תענה.
"תשגור. את. האור.” היא מתאמצת.
"אוקיי.” אני אומר וממהר, עירום לגמרי, לכבות את מנורת הלילה שלה. האור היחיד שמגיע עכשיו הוא מהסלון.
"טל?” היא שואלת, היד עדיין על העיניים.
"כן?” אני אומר בפה יבש, הלב דופק, הגיבור נעלם ונשאר רק ילד שכמעט משתין בתחתונים מרוב פחד. היא הרגישה? היא קלטה אותי? מה היא הרגישה? את הכל? היא הבינה מה עשיתי? היא תתקשר למשטרה.
הלך עלי.הלך. עלי.
"תעשה לי טובה.” מגיע קולה הנמוך והסקסי של לאה, עדיין מרוח מאלכוהול ועייפות.
"מה?” אני שואל ברעד.
"תחבק אותי…”
ווט. דה. פאק.
"לחבק אותך?”
"כן.”
אני מתיישב על המיטה שלה בזהירות, לידה, מת מפחד שהיא תתעורר ממש, שתגלה שאני עירום, שהיא עירומה. אני מניח יד מהססת על ראשה.
"תחבק ממש…” היא אומרת.
בעיניים עצומות לאה זוחלת אחורה עד לאמצע המיטה. היא מפנה לי מקום, אני מבין בתמהיל מטורף של חרדה והתעלות. אני נכנס למיטה ונשכב הכי רחוק ממנה שאני יכול ומניח יד מלטפת על הראש שלה, הלב שלי דופק במהירות.
"תחבק ממש…”
לאה לוקחת את היד שלי ומושכת אותה ואותי אליה ואני חש עכשיו בעירום שלה ובחום הגוף שלה והיא מניחה את היד שלי על גבה, מתכסה בה ומתכרבלת מול החזה שלי. הזין שלי שוב קשה כמו ברזל והוא נוגע בה, לא יודע בדיוק אם זו רגל או בטן או מה.
"תלטף אותי.” היא אומרת בחושך ואני מלטף לה את הגב ואת התחת. לאה זזה קדימה עד שהרגליים שלנו משתלבות ואני מרגיש את הכוס החמים שלה מתחכך לי בירך.
"תיגע בי, טלטול.” היא מבקשת והקול שלה סמיך ומלטף כמו היד שלה שמלטפת לי את הפנים ואת הגב. יד שמאל שלי צמודה למיטה ומנוטרלת לגמרי אבל יד ימין מלטפת אותה מהירכיים והתחת דרך המותניים והגב ועד הכתפיים והפנים. אני אמנם מאלתר אבל נראה שזה עובד עליה, כי אני שומע את הנשימות שלה בחושך ומרגיש את הכּוּס שלה מתחמם על הירך שלי. היד שלה יורדת למטה והיא מלטפת לי את הזין, האצבעות שלה כמו גשם עדין על הסלע שצמח לי שם.
"לא יודעת מה נכנס בי…” היא אומרת ומנשקת לי את הסנטר ואני מריח את השאריות של השפיך שלי בפה שלה. “אני לא יודעת לשתות…משתגעת לגמרי…תראה אותי, מתנפלת עלייך ככה…אמא שלך תהרוג אותי.”
שיט. אמא. אני חייב להודיע לה שאני מתעכב, שלא תחשוב שעשיתי תאונה או משהו.
"שנייה, כבר חוזר.” אני אומר וממהר לחפש את הטלפון.
"מה קרה?” שואלת לאה מהמיטה.
"מודיע לאמא שלי.” אני אומר. הנה הטלפון.
"איזה ילד טוב.” לואטת לאה מהמיטה. “תמיד היית ילד טוב, לא כמו בועז.”
"לאה לא מרגישה טוב, נשאר לישון.” אני שולח לאמא הודעה. “בסלון.” אני מוסיף הודעה נוספת.
"שלחתי.” אני אומר, מבין שאני מחכה להזמנה נוספת מלאה. אין לי אומץ לעלות שוב למיטה שלה כאילו כלום.
"אז בוא, אני צריכה להרגיש אותך. תחבק אותי.” היא אומרת. באפלולית אני מבחין בגוף הקומפקטי והעירום שלה, ברגליים הפשוקות, במשולש הפרוותי הבהיר שבינהן. אין בעיה, אני מיד בא "לחבק" אותך.
הפעם אני מחבק אותה כשאני שוכב מעליה והזין שלי מתחכך לה בכּוּס. לאה נאנחת מתחתי ומחבקת לי את העורף והכתפיים והאגן שלה עולה אלי כל כמה שניות. אני מנשק אותה בגבורה ואפילו מכניס לה את הלשון לפה, נגנב מחרמנות מכמה טוב שזה מרגיש. קודם גמרתי לה בפה ואז זיינתי אותה ואז נישקתי אותה.
הטלפון שלי מזמזם ואני מרים אותו. הודעה מאמא: “אם היא במיטה אתה יכול לחזור! אין לך שום סיבה לבלות שם את הלילה!”
אני מניח את הטלפון עם הפנים למטה ולאה מלטפת לי את הגב ואת התחת, עירומה ורוצה אותי. היא לוקחת את הזין הקשה שלי ומכוונת אותו לתוכה ואני מרגיש אותו מפשפש שם בשיערות שלה, מרגיש את הלחות והחמימות שבוקעים מהחריץ. הטלפון שלי מזמזם בכעס, עוד הודעה, מאמא כנראה.
אני דוחף ולאה נאנחת ברכות מתחתי עם הקול הכי סקסי בעולם. היא רטובה לגמרי ואני תוהה איזה אחוז מהרטיבות שלה זה השפיך שלי מקודם, מניע את הזין קדימה ואחורה, כובש את הפנטזיה שלי לאט ובטוח. כמה דחיפות אחרונות ואני שוב קבור בכּוּס שלה עד הביצים. לאה מרימה את הברכיים באוויר ואני קבור עכשיו עמוק ומזיין אותה חזק ואטי.
"תחבק אותי.” היא נאנחת ואני משלב את הידיים על המיטה, מתחת לעורפה, עוטף אותה בזמן שאני ממשיך לזיין אותה. הידיים שלה מלטפות לי את צדי החזה, התחת והעורף ואני רוכן ומנשק אותה שוב, עף מרוב התלהבות על כמה שהיא סקסית וכמה שהיא הפנטזיה שכבשתי ואיך שניצלתי מהמלכודת שכמעט נפלתי אליה בגלל הטמטום הנוראי שלי.
הטלפון שלי מצלצל בריטוט מעצבן. אמא כנראה מנחשת מה קורה אבל אני מתעלם ממנה וממשיך לזיין את החברה הכי טובה שלה והיא נאנחת לי באוזן ואומרת לי שאני מתוק ושלא להפסיק וממש לא יודעת מה נכנס בה ושזה ממש לא יפה שהיא מנצלת אותי ככה אבל אני לא מקשיב לה, מתמכר לקצב האטי של הזין שלי בכּוּס הרטוב שלה, לחריקות הקצובות של המיטה שלה. זה הערב הכי מופרע שהיה לי בחיים הקצרים שלי ויש לי הרגשה שלא יהיה עוד אחד כזה. אני שולח ידיים אחורה ולמטה וחופן את התחת הרך שלה, דוחף את עצמי עוד יותר עמוק לתוכה.
"טלטול…אתה מזיין אותי, טלטול…ואני ממש צריכה את זה…תזיין אותי, ילד…תזיין אותי חזק…עוד ועוד ועוד ועוד…”
צלצול אחר נשמע מהסלון, כנראה הטלפון של לאה, אני מגחך לעצמי. אמא ממש לא רוצה שאני יזיין אותה, הא? אבל אני לא מתכוון להפסיק. ממש לא. התחת שלי עולה ויורד ואני טוחן את לאה בתנועות קצובות. אני מתנשף וכל הגוף הקטן שלה שטוף זיעה עכשיו והיא נאנחת וקוראת בשם שלי, מממשת בבת אחת את כל פנטזיות הילדות שלי. אני מלקק את המצח המיוזע שלה ואנחנו מתנשקים בלהט, השפתיים שולחות חשמל בכל הגוף.
"אני הולכת לגמור, טלטול.” היא אומרת לי באוזן. “תגמור איתי, בסדר?”
"אני אנסה.” אני אומר. המזל הוא שגמרתי כבר פעמיים קודם, אחרת בטח הייתי מחזיק אולי שלוש שניות. אני מניח את המצח שלי על המצח שלה והאפים שלנו מתחככים בעדינות ואני מזיין אותה והיא רטובה מבחוץ ורטובה מבפנים ונאנחת וקוראת בשם שלי ומרימה את האגן לקראת האגן שלי, מעודדת אותי לדפוק אותה הכי עמוק שיש. הפעם השלישית שאני גומר באותו ערב היא הכי חזקה ואני מחבק אותה בשתי ידיים סביב המותניים ושנינו נאנחים ומתנשפים ונדלקים בשמיים כמו שני זיקוקים עד שזה נגמר. אני יורד ממנה ומתנשף, מסתכל על התקרה בלי להאמין שמה שקרה באמת התרחש. לאה מזדחלת אלי ומניחה את הראש על החזה שלי ותוך כמה שניות היא שוב נוחרת בעדינות.
הייתי מת לספר איזה סקס מטורף היה בבוקר אבל האמת היא שלאה בעיקר נבוכה כשאנחנו מתעוררים: נבוכה ממני, מאמא, מעצמה, אפילו מבועז הבן שלה שבדיוק מצלצל. אמא עושה לי פרצופים כשאני מגיע הביתה אבל אני דבק בגרסה שלי, לאה לא הרגישה טוב וישנתי בסלון ובסוף היא יורדת ממני. עם לאה נפגשתי עוד פעם או פעמיים אבל בכל פעם היא הייתה מרוחקת והעמידה פנים שמה שקרה לא קרה ואני החלטתי לרדת מזה. פנטזיות מתגשמות פעם אחת, אחר כך הקסם אובד.
נאה. נחמד לחזור לסיפורים הישנים. אבל הרעב לסיפור חדש עדיין קיים. אשמח אם תפרסם בהקדם.
הייתי מעדיף המשכונים מאשר גרסה חדשה/משופרת…. אבל עזוב כתבתי לך זאת כבר מספר פעמים,מאוד הייתי שמח להמשכונים ופרקים חדשים של "הקינוח", "הסיבוב" ,"לטובת המשפחה" ,"אחת מהחבר'ה" הרבה יותר מעניין אותי להתעמק בדמויות מעולות שכבר נקשרתי ואני מכיר אותן מאשר דמויות חדשות שלעיתים אתה מתחבר ולעיתים לא… ניסיתי לכתוב המשך ל"סיבוב" אני חושב שהגעתי ל40% מההמשך בצורה טובה פלוס,אבל הגעתי למבוי סתום יצירתית או שסתם התייאשתי מפאת קוצר זמן וכוח רצון ,זה לא קל בכלל לכתוב ובטח לא קל לכתוב אירוטיקה,לכן הערכתי אלייך גוברת כעת כפליים, יש כמה סיפורים פה באתר שלך ששווים אפילו להיות פ'יצריים או סרט קצר בטח תסריטים לסרטים פורנוגרפיים.
וואו כל כך הייתי רוצה לראות סרטים פורנוגרפיים של הסיפורים האלה!!
אם כבר המשך… "הסיבוב" ראוי לפרק 2
כנראה שמסתובב פה איזה חיידק של שכתובים 🙂
אני זוכר את הסיפור אבל לא מספיק כדי לזכור את ההבדלים, אבל בכל מקרה – חמוד ממש.
מאמין שאני זוכרת את הסיפור ״המקורי״?
מתה על הכתיבה שלך.
מצפה לעוד.
מת על הסיפור המקורי. אהבתי את התהליך שהוא עובר מתחנה לתחנה. כאן הכל זורם לו, כתוב נהדר אך פחות אהבתי. המוטיבים דומים מידי.
בעבר כתבת שני סיפורים אם אותה התחלה, פעם אחת זאת היתה המוררה, והשנייה אחותו. הבדל תהומי בין הסיפורים למרות שבסוף היום האופי של הדמויות היה זהה.
שמע, זה שבסוף היא חצי מתעוררת וכאילו נותנת הסכמה חצי מודעת לעצמה זה קצת משפר את המצב, אבל ברוח הימים האלה אני חושבת שצריך להבין ששיכור זה שיכור. זה לא הסכמה.
ולהפוך את היוצרות ככה שהיא מבוגרת והוא נער כדי שהוא לא יהיה אחראי זה פתרון זול.
זה סיפור על אונס, רע וזול.
לא טענתי אחרת ולא ניסיתי בצורה כלשהי להצדיק את מעשיו של הגיבור (כי אי אפשר להצדיק אונס). אגב, אם תסתובבי עוד באתר שלי תגלי עוד סיפורים פראיים וקשים בהרבה מהסיפור הזה וגם הרבה סיפורים רכים ועדינים ולא מעט סיפורים איפשהו באמצע, על הספקטרום. אני כותב כל מיני פנטזיות.
תמיד אצלך לאה עם שדיים קטנים, פטמות זקורות והולכת בלי חזייה?
זאת פנטזיה, לא מדריך למשתמש…