הזדמנות שנייה – פרק כ”א: כניעתה של אפרודיטה

הייתי חרמן אך למרות זאת התקלחתי לאט, לוקח את הזמן שלי. שתחכה. אם היא עברה כברת דרך ארוכה כל כך למעני, היא יכולה לחכות עוד כמה דקות. הצצתי החוצה: זוג רגליים שזופות ופיסת בד לבנה נראו בחדר מבעד לפס שבין דופן המקלחון לדלת חדר האמבטיה. כנראה שישבה על קצה המיטה שלי. כאשר סגרתי את ברזי המים היא זינקה ממקומה ואני הבלעתי עוד גיחוך.
יצאתי מהמקלחת והתנגבתי באטיות גבי אל החדר כאילו איני מודע לנוכחותה. שמעתי אותה קמה מהמיטה, הולכת צעד או שניים ואז נעצרת. האם התחרטה? ניגבתי את הרגליים, הישבן, הבטן, החזה והזרועות. למרות ההצגה שלי, מבפנים לא הייתי כל כך רגוע והזין שלי כבר היה זקור למחצה, מתנודד ברעבתנות בשיפולי בטני. בעודי מייבש את השיער יצאתי אל החדר, עירום וריחני וזקור.
הלגה עמדה בחדר, אוחזת בידה סיגריה מגולגלת של אומץ מתקתק והריח מילא את החדר. היא הסתובבה וכאשר ראתה אותי עיניה נפערו והיא סקרה אותי מלמטה למעלה, פיה פעור למחצה.
"הלגה, לא ידעתי שאת כאן.” שיקרתי.
"איתן אני…רציתי…זאת אומרת…אני…”
"כן?”
"…צריכה אותך.” היא אמרה בקול קטן. היא הייתה מושלמת בעיני עכשיו. שזופה וארוכת רגליים, רעבה וכנועה, זהובת שיער ותכולת עין. אלת אהבה אמיתית שהכנעתי.
"בואי הנה.” אמרתי והיא הנהנה במהירות וניגשה אלי. הנחתי למגבת ליפול והיא נעצה את עיניה באיברי.
מבלי לומר מילה היא כרעה על המגבת, אחזה בזין והובילה אותו אל פיה החם והרטוב. שפתיה הרכות עטפו אותו וצמרמורת אחזה בי כאשר היא החלה להניע את ראשה קדימה ואחורה, משאירה שובלי רוק בוהקים. אחרי כמה רגעים אחזה באיברי בידה האחת, מאוננת לי במתינות תוך כדי המציצה. ליטפתי את זהב שיערה והיא הביטה בי מלמטה, הכרת תודה בעיניה הגדולות, איברי מחליק אל פיה בתנועות קצובות.
"קומי, תתפשטי.” הוריתי לה.
הלגה קמה במהירות על רגליה ופשטה את שמלתה הלבנה מעל הראש ואני התאמצתי לשמור על שוויון נפש. גופה היה שזוף בגון ברונזה חיוורת למעט פסי שיזוף של ביקיני אשר יצרו איים של עור צח ובתולי. רגליה היו ארוכות, חלקות ושזופות ובין ירכיה בהקה ערוותה הזהובה. בטנה הייתה שטוחה ומעליה זוג שדיים גדולים ובהירים, מעוטרים בפטמות בוערות בוורוד. כתפיה היו דקות ומנומשות ומעליהן צוואר ארוך ועדין.
“בשידה ליד המיטה יש קרם לילה. תוציאי אותו בבקשה.”
היא מיהרה לציית, חושפת ללא כוונה את ישבנה העירום לעברי, קטן ומלא ותחום היטב בפסי שיזוף, ערוותה הזהובה מעניקה הסוואה קלושה לשפתי ערוותה האפרסקיות.
“תפתחי את המכסה ועלי למיטה.”
עירומה מלבד סנדלים ותשוקה, הלגה עלתה למיטה ונשכבה על גבה. עליתי אחריה, כורע בין ירכיה, נפעם לנוכח נוף גופה הפשוק תחתי כמשה על הר סיני, משקיף אל הארץ בה יבוא.
"תרימי את הרגליים באוויר.”
בהלה הבליחה לרגע על פניה של הלגה אך ברגע הבא היא הרימה את רגליה באוויר, חושפת את פי הטבעת העדין. מרחתי קרם על אצבעותיי ומשחתי בעדינות את הטבעת הקטנה אשר התכווצה בביישנות למגעי. מתחתי גאה הריגוש של הלגה והרחתי את מציה בערוותה הפשוקה.
איברי היה עדיין רטוב מרוקה אבל מרחתי אותו בכמות נדיבה של קרם והנחתי אותו בכניסה האחורית שלה.
"אתה רוצה שאני אזיין אותך בתחת?” שאלתי.
הלגה הנהנה.
"לא שמעתי.”
"כן…בבקשה.”
חייכתי אליה וחדרתי. הלגה נאנקה והטבעת שלה התהדקה על איברי, מענגת אותי בחיבוק המבועת שלה. הכנסתי את אגודלי אל שפתיה של הלגה והיא מצצה אותה מספר פעמים ואז שלפתי את האגודל והנחתי אותה על דגדגנה הזקור והתחלתי לאונן לה. חשתי בהלגה התרככת תחתי והנעתי את אגני לפנים, חודר עמוק עוד יותר אל ישבנה מבלי להפסיק לאונן לה. הלגה פלטה אנקת כאב, עונג ובהלה ואני המשכתי לבעול אותה ולאונן לה, חש בה מתרככת ונפתחת אלי עם כל רגע שעובר.
כעבור כמה רגעים היא פקחה את עיניה היפות והביטה בי. הפחד חלף בהן וידעתי שכעת היא התגברה עליו כמעט לחלוטין ולמדה סוף סוף ליהנות ממה שאליו השתוקקה. נשענתי עכשיו על שתי ידי וקברתי את איברי בתחת שלה עד הבסיס והיא נאנחה, פשוקת רגליים, אצבעותיה אוחזות בכוח בזרועותיי. המשכתי לזיין אותה כך בתחת בתנועות מדודות, ועיניה נפתחו ונסגרו חליפות, מביטות בי ובוהות במדורת העונג הבוערת בה.
עצרתי לרגע והיא הביטה בי בהפתעה אך אני קפאתי ולא זזתי ועל השאלה ששאל אותי מבטה התמהּ לא עניתי. לאחר כמה שניות ידיה אשר אחזו בזרועותיי התכווצו ודחפו והיא החלה לזיין את עצמה, נועצת את איברי בישבנה בתנועות קצובות. שיניתי מעט את התנוחה ונטיתי לאחור כך שידי היו חופשיות יותר והלגה הניחה את שוקיה על כתפיי. אגודלי הימני חזר לדגדגן הרעב שלה ואת החשמל שפרץ בגופה הרגשתי מקצות הציפורניים ועד קצה האוזניים בעודי מאונן לה בתנועות מהירות. היא דפקה את עצמה באמצעות כיווץ ושחרור של רגליה ואני פרטתי על מיתרי הדגדגן שלה, מוציא ממנה מוסיקה של תשוקה קולנית. גמרנו ביחד, איברי קבור בישבנה עד הבסיס, עיניה הכחולות נעוצות בי ואני טובע בהן, רועד, מצטמרר, נאנח, מתכווץ, פולט.
"תודה. לא ידעתי כמה אני צריכה את זה.” היא אמרה לאחר שוך הסערה.
כמעט עניתי "אבל אני ידעתי", זה כבר היה לי על הלשון ממש. למרות זאת התגברתי על הדחף ובמקום זה רק נישקתי את מצחה.
"אלוהים, זה היה כל כך מוזר וגם מפחיד בהתחלה…אבל…וואו…”
"רוב הנשים לא אוהבות את זה. זה כואב להן, גם אחרי כמה פעמים.”
"'רוב הנשים'? עם כמה כבר שכבת, איתן?”
"מספיק.”
היא הביטה בי, מנסה לגלות את סודי, אך אני רק הבטתי בה בשוויון נפש ולא חשפתי מאומה. לבסוף היא וויתרה.
"טוב, אני לא יודעת בקשר לאחרות אבל אני כן. יש משהו ב…חיכוך הזה…לא נעים לגמרי אבל…מרגש, כן. יותר מרגש מאשר נעים. אבל מאוד מרגש. אלוהים, אתה…אני מרגישה אותך…אתה רוצה שוב?”
"את?”
"אני לא אוכל לשבת אחר כך שבוע אבל…כן.”
"תעמדי על ארבע, אני אדפוק אותך בתחת כמו שצריך.”
הלגה מיהרה להיעמד על ארבע והרכינה את ראשה במחוות כניעה מוחלטת, נכונה להידפק בתחת כדת וכדין. רגליה וגבה השזופים היו כמו מסגרת לתמונה הנפלאה של ישבנה המלא והחיוור ובתנוחה הזו ראיתי את החריץ שבין עגבותיה המלאות. פלחי עכוזה היו מלאים כשני מלונים עסיסיים ודחוקים זה אל זה עד שהסתירו לחלוטין את פי הטבעת. כרעתי מאחוריה ופישקתי אותם כדי לחשוף אותו, מניח את ראש הזין על הטבעת הצרה.
"מוכנה? התנוחה הזו יכולה להיות נוחה פחות מזו של קודם.”
הלגה הנהנה ללא אומר. הפעם חדרתי אליה בקלות רבה יותר והיא נאנחה כאשר ראש הזין שלי החליק לתוכה והחלה לאונן לעצמה. מרחתי קרם על איברי והתחלתי לדפוק אותה בתנועות מדודות אך מהירות, אוחז בישבנה. שדיה הגדולים התנודדו לפנים ולאחור לפי הקצב שהתווה אגני ואיברי שקע שוב ושוב אל תוך ישבנה העסיסי, הטבעת השרירית שלה מעסה אותו ברכות בבואו ובלכתו.
אגרופיה של הלגה חפנו את הסדינים ועורה הצטמרר תחתי. גבה השזוף הבהיק ממאמץ ואנחותיה הרכות מילאו את החדר, מתערבבות בריח זיעה, סקס, חשיש ושמפו לסימפוניה חושנית של יצרים. הלגה החלה לגמור תחתי, ראשה נע מצד לצד ואגרופיה תולשים את הסדין מהמזרן, איברי מחליק אל ישבנה לפי קצב, אשכי מלטפים את מפשעתה ברכות. היא קראה בשמי בקול כמה פעמים ואז נרגעה אך אני המשכתי לבעול אותה, מרגיש בשיא שלי מפגר מאחור, נבנה באטיות באשכים עד שלבסוף הוא התפרץ בשנית, עז יותר מאשר הראשון ובפעם השנייה באותו ערב מילאתי את ישבנה בשפיך חם.
נרדמנו מתנשפים, מיוזעים ומחובקים.
הלגה התעוררה לפני בבוקר וכאשר פקחתי את עיני הדבר הראשון שראיתי היו עיניה הכחולות המביטות בי.
"בוקר טוב.” אמרה בקולה הצלול. “אתה יפה כשאתה ישן.”
"וכשאני ער?”
"גם.” אמרה ושלחה יד ללטף את פני.
הרגשתי חרמנות נבנית בי, אבל לא רציתי להתחנזר יותר מדי וגם רציתי להשאיר אותה עם טעם של עוד.
"אני רעב.” אמרתי. “רוצה לאכול?”
הבעת פניה הבהירה לי מה היא באמת רצתה אבל הלגה הייתה בחורה שרצתה שהגבר שאיתה יבין לבד את רצונה מבלי שתצטרך לבקש, והגבר הזה לא התכוון לעשות זאת עכשיו.
"כן.” היא חייכה במאמץ.
צחצחתי שיניים וירדתי למטה. אניקה ולינזי ישבו על הבר ושתו קפה ודיברו בינהן, להקת מרמלדה מתנגנת ברקע ממערכת הסטריאו שבסלון. על כרית בסלון שכבה איוה, אפופה בענן מתוק ומזמררת לעצמה בקול עליז.
"בוקר טוב בנות, אתן נראות נפלא.”
"הופה…למישהו יש מצב רוח טוב הבוקר.” גיחכה לינזי.
"נהנית אתמול בלילה?” שאלה אניקה.
"יש לך ספקות?” צחקה לינזי. “השאלה היחידה היא, אם הפיה השוודית שלנו מסוגלת לשבת הבוקר…”
שתיהן צחקקו בקול ואני היסיתי אותן:
"די, אל תהיו מגעילות. רוצות לאכול?”
"מה אתה חושב שאנחנו עושות כאן? מחכות לך כמובן.”
"אני מרגיש כל כך מנוצל. אתן לא מתביישות לנצל ילד קטן?” אמרתי, מתחיל להתארגן על חביתת ירק גדולה.
"אני עוד לא גמרתי לנצל אותך…” אמרה לינזי ואניקה גיחכה בקול. אחר כך שמעתי את כיסאה חורק וברגע הבא חשתי בה נצמדת אלי מאחור, שדיה הגדולים נמעכים על כתפיי. היא נישקה את עורפי ושלחה יד במורד בטני, מחליקה ללא בושה אל חזית מכנסי, מוצאת אותי קשה לקראתה.
"כבר מוכן לקראת לינזי הזקנה?” היא ליקקה את אוזני, מזקירה אותי לחלוטין.
"לינזי…אני צריך…לבשל חביתה…” ניסיתי להרחיק אותה ממני, מייחל שתתעלם ממחאותיי.
"אני לא אפריע…” היא הבטיחה, כורעת מאחורי. היא החליקה את מכנסי ההתעמלות שלי במורד רגלי, חושפת את מבושי.
"מממ…אני אוהבת את הלחמניות החמימות האלה…” היא מלמלה, מנשקת, מלקקת ונוגסת ברכות בפלחי ישבני. “קטנות ומתוקות.”
"באמת נראה טעים.” הסכימה איתה אניקה מאחור.
לינזי לקחה מגבת וקיפלה אותה על הרצפה ואז כרעה מלפני, מובילה את איברי אל פיה, שפתיה עוטפות אותי ברכות רטובה. נאבקתי לקצוץ את הבצל בעודה מוצצת אותי בנינוחות, ידה השמאלית מאוננת לי בתנועות קצובות ומתונות. קוביות הבצל יצאו גדולות ומכוערות בעודי מתרכז בכל כוחי במשימה שהפכה פתאום מסובכת כל כך. נאבקתי לייצב את היד שאחזה בסכין כדי לחתוך את הפטרוזיליה והפטריות אך לינזי התעלמה מייסוריי, מענגת אותי בפה רטוב ולוהט ואצבעות גמישות, מעסה את איברי אל בין שפתיה. היא הוציאה את הזין מפיה וליקקה אותו בשקדנות לכל אורכו בעודה מאוננת במהירות רבה יותר, ואני ניצלתי את ההפוגה הקלה בגירוי כדי לשבור ביצים אל תוך צלחת הערבוב. במהרה נאלצתי לחדול מהמלאכה, העונג שהסבו לי תנועות החליבה שלה מטלטל ומערער אותי. אילו הייתי ממשיך לשבור ביצים היו הללו נוחתות, כנראה, על ראשה של לינזי.
"הי, הפסקת?” שאלה אותי לינזי מלמטה, פיה מעוטר בהילה נוצצת של רוק.
"קצת קשה לי להתרכז…” הודיתי.
"אני רעבה, תזדרז כבר. אתה רוצה שאני אפסיק?”
"לא.” אמרתי במהירות וחזרתי לשבור ביצים. לינזי חזרה למצוץ לי ברוב חשק ואני חשקתי את שיני והתמקדי בשארית כוחותיי בשלבים האחרונים של חביתת הירק הארורה. בתוך כמה רגעים כבר בערה האש מתחת למחבת והבלילה רחשה בה, ממלאת את האוויר בריח עשיר שהתמזג באורח מענג עם ריח העשן המתוק של הסיגריה המגולגלת של אניקה. עכשיו כאשר רוב העבודה כבר נעשתה, נשענתי על השיש והתמסרתי לעונג שהסבה לי לינזי בשפתיה הרכות. ראשה עלה וירד על איברי והיא מצצה וליקקה אותי חליפות, מושחת אותי ברוקה אשר בהק באלף השתברויות של אור.
להפתעתי ראיתי פתאום את אניקה מניחה את הסיגריה שלה במאפרה. היא הביטה בנו במבט נחוש, כאילו לרגע התפזר כל הערפל המכושף שבראשה, ואז התקרבה אלי. היא רכנה אלי ונישקה אותי בלהט, פיה מתוק מחשיש וקסמים, לשונה מכפילה את הריגוש שהסבה לי לינזי, פיה אחד למעלה והשני למטה. ברגע הבא היא כרעה לצד לינזי ואחזה באיברי.
"אניקה,” אמרתי בדאגה. “פול…”
"הוא ילד גדול, וגם אני.” היא אמרה והכניסה את איברי אל בין שפתיה.
לרגע עוד דאגתי אך במהרה נסחפתי בעונג שהסבה לי בשפתיה הרכות. לינזי חיכתה כמה רגעים בסבלנות לתורה אך לבסוף נדחקה לצד אניקה ולקחה את איברי בפיה. הנחתי את ידי על ראשיהן, מלטף אותן בעודן מענגות אותי בפיות רטובים ושפתיים רכות. אניקה לא הייתה חובבת נשים כלינזי או איוה אך היא הניחה ללינזי ללחך את תנוך אוזנה כאשר אירחה אותי בפיה וכאשר שלחה האחרונה את ידיה אל בין ירכיה עטויי הג'ינס של אניקה לא נתקלה שם בהתנגדות ממשית. מדי פעם בדקתי את מצב החביתה אך מלבד זאת רק הנחתי לשני הראשים מתחתי לפנק אותי ברכות.
"אניקה?” שאל לפתע פול מהמדרגות. אני התמתחתי בדריכות אך אניקה המשיכה בשלה, אדישה לחלוטין לאחיה. מהזווית בה עמד לא יכול היה לראות את אחותו אך עיני הסגירו אותה ופול התקדם במהירות עד שראה את אחותו המוצצת את איברי בשקידה.
"אניקה, מה את…" עיניו של פול התיזו ניצוצות זעם ושנאה בעודו מתקרב אלי. "את חתיכת…”
"כדאי שתתרחק.” אמרתי, אוחז בסכין הירקות הגדולה. אניקה הוציאה את איברי מפיה אך הוסיפה לחבק אותה, מביטה באחיה בהתרסה.
"מה את עושה, חתיכת זונה?! את מוצצת לו את הזין? ליד כולם?”
"אני ילדה גדולה, פולי, ואני אמצוץ איזה זין שאני רוצה.”
"את חולה.”
"לשכב עם אחותך זה בריא יותר?” ענתה לו.
פול התחיל להתקרב אליה אך ידי עם הסכין נשלחה לפנים, חוסמת את דרכו. מטורף מזעם ככל שהיה, הוא ידע שלא אניח לו להתקרב אל אחותו או אלי.
"אתם עוד תשלמו על זה!” הוא צעק ורץ במעלה המדרגות.
"את בסדר?” שאלתי את אניקה. היא נדה בראשה לחיוב.
"הגיע הזמן לזה.” אמרה בקול שטוח. “כל הקסם אבד, אני רואה אותו כמו שהוא. אני לא רוצה להיות שלו יותר.”
"באמת הגיע הזמן.” אמרה לינזי. “הוא חתיכת חרא קטן ואנוכי, אם יורשה לי.”
"אני מניחה שהוא יכול להיות כך לפעמים.” הנהנה אניקה בעגמומיות. שתיהן עמדו עכשיו ואני לבשתי את מכנסי. מלמעלה שמעתי המולה ואת קולה של הלגה צועקת משהו.
"מה קורה שם?” שאלה לינזי. “הוא פגע בהלגה?”
"אין סיכוי,” ענתה אניקה. “כולו דיבורים, הוא לא מסוגל לפגוע בזבוב.”
"אז למה היא צעקה?” הקשתה לינזי. “אני עולה לראות. איתן, אתה בא?”
תהיתי מה עובר על פול, אבל משהו בי קרא לזהירות.
"הלגה, את בסדר?” קראתי.
ברגע הבא נשמעו טפיפות רגליים במדרגות והלגה ירדה במרוצה, מבוהלת בעליל.
"מה קרה?!” שאלתי.
"פול! הוא לקח את האקדח שלך!” היא קראה. “ניסיתי לעצור אותו…ידעתי שמשהו רע קורה..אבל הוא פשוט העיף אותי הצידה!”
"הוא לא יפגע באף אחד.” אמרה אניקה. “אני מכירה את אחי. הוא…”
"שלום שלום לכל הזונות הקטנות שלי…” נשמע קולו של בנציון מהמדרגות וכולנו הסתובבנו במהירות.
בנציון, עירום, שעיר ומזוהם ירד במדרגות, אוחז בידו את האקדח שלקחתי ממנו ביום הראשון בבית. הוא התנודד מעט, שריריו חלשים בעקבות הימים הרבים אשר בילה קשור בחדר, אבל האש אשר דלקה בעיניו הבעירה כנראה את כל גופו, ממלאת אותו באנרגיה מרושעת.
———–
לפרק הבא