הייתי חרמן אך למרות זאת התקלחתי לאט, לוקח את הזמן שלי. שתחכה. אם היא עברה כברת דרך ארוכה כל כך…
עכשיו כבר ממש כעסתי. כל מה שעשיתי עד עכשיו היה למען כולם, אף פעם לא מתוך תככנות או אינטרסים אנוכיים…
איוה, לינזי ואני כרענו על הגבעה שמעל כפר הביטניקים, מתנשפים בכבדות. ההליכה בחושך נמשכה שעתיים ושלושתנו היינו מתוחים, השיחה קלושה…