הזדמנות שנייה – פרק י”ב: חג על הגג

השקשוקה הייתה מוכנה והחלטתי לפנק את הבנות עד הסוף. מצאתי עוד מגש, העמסתי עליו צלחות, סכו"ם, כוסות, לחם, קנקן מים קרים וכמובן את המחבת הרוחשת.
"אתה בא?” שאלתי את פול והוא הנהן קדורנית.
העליה לגג הייתה מאתגרת ופעמיים שהקנקן כמעט ונשפך אך כאשר עליתי לבסוף נשימתי נעתקה: הבנות כבר היו מעושנות היטב ומרוחות למחצה על הכריות הגדולות, מקשקשות ומצחקקות בינהן. במצבן המטושטש החלוקים היו פתוחים כמעט לחלוטין ושדיים גדולים מילאו את שדה הראיה שלי, מזרימים דם אל אברי. המאמץ היה שווה את זה.
"הנה נפוליאון שלנו!” קראה הלגה, מנופפת בסיגריה גדולה שאי אפשר לקנות בחפיסה.
“הצבא צועד על קיבתו, נפוליאון!” הוסיפה לינזי. “לא אתה אמרת את זה?”
"לא…” ענתה איוה. “זה היה…שכחתי.”
מצאתי שרפרף והנחתי עליו את המגש ואז התחלתי להכין צלחת לכל אחת. הן עברו לשבת בישיבה מזרחית, כל אחת אוחזת בצלחתה בידה האחת ואוכלת בשנייה.
"זה נהדר!”
"ממממ…!”
"מדהים!”
האוויר התמלא בקולות התפעלות ומצמוץ שפתיים אך תשומת לבי הייתה במקום אחר: החלוקים היו פתוחים עכשיו לחלוטין ודדיים רוטטים הקיפו אותי מכל עבר. הבחנתי בפול מביט באחותו חשופת החזה במבט עקום, כאילו רוצה לנזוף בה אך יודע שהיא תתעלם ממנו. מהיכרותי קצרת המועד עם האח והאחות התחלתי להעריך הרבה יותר את אניקה מאשר את אחיה המריר.
"וואו, זה היה מעולה, נפוליאון!” אמרה לינזי, הודפת את הצלחת הריקה ממנה.
"כבר גמרת?” שאלה הלגה.
"הם היו רעבים…” גיחכה לינזי, חופנת את שדיה הגדולים ומקפיצה אותם.
"פרה אנגליה.” אמרה הלגה בחיוך.
"מי מאיתנו?” שאלה אניקה.
"שתיכן.” ענתה הלגה ושלושתן פרצו בצחוק.
"בוא, ילד.” אמרה לינזי, קולה נמוך יותר. “בוא תן לי משהו..לעשן…”
"לא גמרת עכשיו אחד?” שאלה הלגה.
"אני צריכה משהו…עם יותר בשר…”
התקרבתי אליה בעודי מפשיל את מכנסי ומשחרר את איברי ולינזי אחזה בו והובילה אותו אל פיה. היא החלה למצוץ ולאונן לי בעת ובעונה אחת, שדיה מתנדנדים במרץ לפנים ולאחור. תוך כמה שניות איברי היה רטוב לחלוטין מרוקה וידה החליקו עליו בתנועות מהירות, שפתיה ואצבעותיה הרכות יוצרות שני מוקדי עונג, האחד בבסיס האיבר, השני בראשו.
סביבנו השתתקו הבנות האחרות וארבעה זוגות עיניים הביטו בנו. הלגה הסתכלה בנו, חיוך מרצד בעיניה הכחולות. איוה הייתה מרותקת אך מסוגרת למראה ואניקה התנשמה למראה המחזה, מלקקת את שפתיה. מבטה ריצד ביני לבין פול ולרגע הבחנתי בחליפת מבטים בינהם אך לא הבנתי את פשר המתח שנדמה היה לי שראיתי שם.
הלגה זחלה אלי, שדיה מתנדנדים מצד אל צד. כאשר הגיעה אלי נגעה בעדינות בכתפה של לינזי אשר מצצה לי במרץ וזו הביטה בה מבלי להפסיק, איברי ממלא את פיה. כמו ילדה הממאנת להיפרד מהממתק החביב העליה, המשיכה לינזי למצוץ עוד כמה רגעים אך לבסוף הוציאה אותי מבין שפתיה, מניחה לשוודית תכולת העין וזהובת השיער לענג אותי בפיה.
הלגה התמקדה בראש הזין. היא מצצה אותו בכוח, מפעילה עליו לחץ בפיה בעודה מעסה בעדינות את אשכי והאפקט דמוי הואקום היה שמימי. לשונה ליחכה את איברי בפיה והיא ליטפה את ירכי ואת אשכי בעודה מוצצת וקולות רטובים מילאו את האוויר. מבטה לא עזב את עיניה ועיניה חייכו אלי בעודה יונקת את הכיפה התפוחה, פניה היפים מלאים בזין בוהק מרוק. מדי פעם היא הוציאה את איברי מפיה ורוק נטף מבין שפתיה, מרטיב את סנטרה ומשווה לה מראה פראי ומלוכלך. כחלוף כמה דקות הצטרפה אליה לינזי ושתיהן ליקקו את הזין, אף אחת מהן לא מכניסה אותו אל פיה ממש. לשונותיהן ליטפו ורפרפו על איברי, פרפרים קטנים וורודים של עונג.
"בואי הנה, תראי לו מה את יודעת.” אמרה לינזי לאיוה ואני פקחתי את עיני, מגלה להפתעתי שעצמתי אותן מרוב עונג.
איוה הייתה סמוקה ונבוכה אך היא נענתה בחדווה, זוחלת את המרחק הקצר שהפריד בינינו. הלגה ולינזי פינו את מקומן ואיוה כרעה תחתי, אוחזת את איברי בידה. גודלם של שדיה שוב הכה אותי בתדהמה: כמו שני אבטיחים מאורכים הם היטלטלו נינוחות מחזה, כל אחד מהם גדול מעט מראשה. היא הביטה בי בביישנות ואז החדירה את איברי אל פיה בתנועה ארוכה וחלקה אחת.
כמו בולעת חרבות בקרקס היא החליקה את איברי אל פיה מקצהו ועד בסיס, עד שאפה נמעך אל מול בטני ואני עמדתי נדהם לנוכח איברי שהיה קבור עכשיו לחלוטין בפיה, קצהו במורד גרונה. היא הביטה בי מלמטה, עיניה בולטות מעט מהמאמץ ואני בהיתי בה מבלי לזוז, המום מהחוויה. גרונה לחץ עכשיו על ראש הזין שלי, הדוק ורטוב יותר מכל כוס בו ביקרתי אי פעם.
"תחזיק לה את הראש.” הורתה לינזי וכרעה מאחוריה. היא אחזה בידיה של איוה מאחורי גופה, כופתת אותה כביכול. “אל תפחד, איוה שלנו אוהבת את זה ככה.” אחזתי בראשה של איוה בשתי ידי.
"עכשיו תזיין אותה…לאט.” הורתה לי לינזי. סביבי היו כולם מרותקים למתרחש ואפילו פול ואניקה הפסיקו את השיחה חסרת המלים שניהלו.
ראשה האדמוני בידי, התחלתי להניע את אגני קדימה ואחורה בזהירות, איברי מחליק פנימה והחוצה מתוך פיה של איוה. תנועותיי היא מדודות ואטיות כדי לאפשר לה לנשום ולהסתגל אלי, אך גם כך הייתה תחושת הכיבוש של גרונה מדהימה ומטלטלת. בכל פעם שדחפתי קדימה הרגשתי את גרונה נאבק בי לרגע ואז נכנע ומחבק אותי בכוח. העובדה שאחזתי בראשה העניקה לי תחושה מוזרה ומשכרת כאילו אני שוגל את ראשה של איוה, כאילו פניה כוס קטן ורטוב שאני אוחז בידי ומזיין.
הלגה הזדחלה מאחורי והחלה לנשק את ישבני. היא אחזה בשני פלחי הישבן ונישקה אותם לסירוגין, מרפרפת נשיקות קטנות ונשיכות עדינות. מלפנים הניחה לי איוה להשתמש בראשה כאילו היה כוּס וידי אחזו בה מלמטה, נחות על לסתה בעודי מזיין את פניה, חש בגרונה מתעבה בכל פעם שננעצתי בתוכו.
נשיקותיה של הלגה פסקו ובמקומן היא החלה ללקק את חריץ ישבני בשקדנות, מלמטה למעלה. בכל פעם שלשונה ריחפה על פי הטבעת שלי התנשפתי בהתרגשות, משפד את פניה של איוה על איברי. הלגה החלה להתמקד עכשיו בפי הטבעת, לשונה מלקקת אותה בתנועות מהירות ומרגשות. כאשר היא פישקה את ישבני והחדירה את לשונה הרטובה אל פי הטבעת שלי, שלחתי את ידי הימנית לאחור ודחפתי את פניה עמוק יותר אל בין פלחי ישבני. למשך כמה רגעים עינגו אותי שני ראשים: גרון עמוק מלפנים, לשון חודרנית מאחור. התפוצצתי.
גופי רעד בעודי פולט הישר לתוך גרונה של איוה. הייתי מוקף שדיים גדולים וחשופים, לשון רטובה בעלה את ישבני וגרון עמוק עירסל את הזין שלי. הייתי בעולם של עונג וריגוש וכל חושי שידרו במלוא העוצמה, זועקים פול ווליום. שמעתי את לינזי אומרת משהו, את אניקה עונה. לא הבנתי ולא הייתי מסוגל להבין מה הן אמרו, רק ניסיתי לשמור על שפיות בסופת האש שהשתוללה עכשיו בגופי. אשכי פלטו עכשיו את מטענם בגרונה של איוה והיא בלעה את השפיך במהירות, מנה אחר מנה. עצמתי את עיני בכוח אך מראה שדיה האדירים של איוה תחתי כמו היה צרוב כבר בתוכי ולמרות השיא המטלטל כבר התחלתי לחוש, כנגד כל הסיכויים, את הלבלוב של חרמנות חדשה, כאילו לא די היה באורגזמה אחת כדי לפרוק את החרמנות שנבנתה בי.
הרגעים שבאו אחר כך קצת נעלמו לי. לא שהתעלפתי, אבל פשוט היה איזה חור קטן ברצף האירועים שלא יכולתי להסביר. רגע אחד גופי נרעד בפיה של איוה, ברגע הבא הייתי שרוע על כרית גדולה, עירום מלבד חולצת הטריקו הירוקה.
תשומת הלב לא הייתה נתונה אלי כי אם אל לינזי והלגה: שתיהן היו שכובות על כרית גדולה. לינזי ליטפה את ירכיה של הלגה ונישקה את לחייה. נראה היה שהלגה לא מאושרת ממעשיה של לינזי, היא הפנתה את ראשה הרחק מלינזי וידיה נחו על אלו של לינזי, מונעות מהן לעלות במעלה ירכיה. לינזי, מצדה, לא וויתרה ושפתיה תרו בעקשנות אחר אלו של הלגה אך זו המשיכה לסרב לה, תוחבת את ידיה כחוצץ בינהן. הזין שלי עמד למראה המחזה הארוטי, סירובה של הלגה מעניק למעמד המרגש ממילא, תבלין אפל ומסעיר.
"לינזי, היא לא רוצה.” אמרה אניקה, אך לינזי התעלמה ממנה, ידיה מנסות לעקוף את אלו של הלגה.
"לינזי!” הגבירה אניקה את קולה. הפעם לינזי קפאה, מביטה בה בקור. “אל תהיי גועלית.” הוסיפה אניקה ברכות.
"את יכולה איתי.” אמרה איוה בביישנות.
לינזי הביטה בשתיהן לרגע, פניה קשים ומתריסים. ברגע הבא חייכה ואמרה להלגה:
"מצטערת, בובה. לא יודעת מה עבר עלי.”
הלגה חייכה חיוך עקום והנהנה.
"סולחת?”
"סולחת.”
לינזי נפנתה כעת לקבל את הזמנתה של איוה. היא התקרבה אל האדמונית ונשכבה לידה, מלטפת את שיערותיה. איוה חייכה אליה במבוכה אך חיקתה את תנועותיה של הבחורה המגודלת, תנועותיה גמלוניות ומהוססות יותר. בעודה מלטפת את שערה של איוה בידה האחת, ידה השנייה החלה ללטף את ירכיה מתחת לחלוק. ההיסוס נראה בבירור בפניה של הגרמנייה הביישנית אך החשיש והחרמנות עשו את שלהם וכעבור כמה רגעים עיניה הצטמצמו, שפתיה נפערו והיא פישקה מעט את רגליה בהזמנה לא לגמרי מודעת.
חלוק המשי החליק מירכה השמנמנה של איוה ואצבעותיה של לינזי ליטפו את קדמת תחתוניה הפשוטים של איוה. זו עצמה עכשיו את עיניה, מניחה לבחורה המגודלת לגעת בה בכל מקום שתרצה, להוביל אותה אל ארצות שלא ביקרה בהן אך לינזי, מצדה, לא מיהרה. אצבעות ידה האחת ליטפו את מפשעתה וירכיה של איוה, ידה השנייה מלטפת את פניה ושיערה, מרגיעה ומרגשת את הגרמנייה בעת ובעונה אחת.
שפתיה של לינזי התקרבו אל מצחה של איוה והיא נישקה אותה בעדינות, נשיקה מרפרפת, מגששת. איוה פקחה את עיניה בהפתעה, אך לאחר מכן חזרה ועצמה אותן בהזמנה אילמת אך ברורה כאנחה. לינזי קיבלה את ההזמנה ונשקה לשפתיה של איוה וזו היססה לרגע בביישנות אך במשנהו פישקה את שפתיה ונפתחה אל פיה של לינזי. הנשיקה הייתה קצרה ובתולית ולינזי נסוגה כעבור מספר שניות, מובילה את איוה מבלי לדחוק בה. איוה פקחה את עיניה והביטה בלינזי במבט שאותו לא ראיתי מהזווית בה ישבתי אך ברגע הבא גחנה לינזי ונישקה את איוה בשנית, הנשיקה הפעם ממושכת ולוהטת יותר וברור היה שאיוה נישקה את לינזי בחזרה.
לינזי ואיוה התנשקו עכשיו, נשיקות ארוכות וחושניות מתחלפות בנשיקות קצרות ומרפרפות וחוזר חלילה. לינזי התגלגלה על גופה של איוה וזו קיבלה אותה בטבעיות, מפשקת את רגליה מתחתיה. הנשיקות נמשכו כאשר לינזי שוכבת על איוה, ידיה על הכרית ואיוה מחבקת את לינזי, בהססנות בהתחלה אך כחלוף הדקות ביתר תשוקה, ידיה מלטפות את גבה של הבחורה הגדולה יותר.
חשבתי שלינזי הולכת להיות עדינה ורכה עם איוה עד הסוף אך היא הפתיעה אותי. היא התגלגלה מאיוה, נשכבה על גבה והורתה לאיוה:
"תורידי לי את התחתונים, לאב.”
איוה הביטה בה, מופתעת ונבוכה אבל לינזי לא ויתרה:
"קדימה, לאב. תעשי מה שאומרים לך.”
איוה היססה אך כרעה בין רגליה של לינזי ואחזה בתחתוניה. לינזי הרימה את ישבנה ואיוה השתהתה רגע ואז קילפה את התחתונים ממנה, חושפת את ערוותה השחורה.
"יופי, לאב.” אמרה לינזי, קולה מעובה, ופישקה את רגליה. “תני לי נשיקה שם, את יודעת שאת רוצה.”
אני לא יודע אם איוה רצתה לנשק אותה שם, אני התרשמתי שלינזי נעה מהר מדי עבור הגרמנייה הנבוכה, אבל איוה צייתה ללא שיהוי. היא כרעה בין רגליה הארוכות של לינזי ושפתיה צללו לתוך ערוותה הסמיכה.
"מממ…זה נחמד…עכשיו תתחילי ללקק אותי, לאב…לקקי את הכוס של לינזי…הו, כן…בדיוק שם…”
לינזי ארוכת הגפיים הייתה שרועה על הכרית הגדולה ובין רגליה כרעה איוה, ראשה כתם אדמוני בין ירכיה של לינזי. המחזה היה אירוטי להכאיב והזין שלי עמד במלואו אך העדפתי לצפות כרגע ולא להשתתף. מאחור שמעתי את אניקה ופול ממלמלים. האנגלית שלי השתפרה מאוד בימים האחרונים אך עדיין התקשיתי להבין את דבריהם כאשר דיברו בקולות מהוסים.
"…להתחבא…מתביישת…” לחשה אניקה.
"…פרטיות…” ענה לה פול.
"…נמאס…תמיד…” החזירה לו אחותו.
הלגה הביטה, מרותקת, בשתי הבחורות האחרות, עיניה הכחולות לא מחמיצות אף פרט. לינזי מצידה הבחינה במבטה של הלגה. היא הישירה את מבטה אל עבר השוודית וליטפה את שיערה של איוה, נאנחת:
"הו, לאב…את עושה לי טוב עם הלשון הזאת…זה כל כך טוב…”
ביני לביני ניחשתי שמבטה המתגרה של לינזי הוא כל הסיפור בעצם. הכל היה הצגה עבור הלגה. לינזי לא נראתה כמו בחורה שרגילה לסירובים וניחשתי שהיא לא וויתרה עדיין להלגה. לא היה לי ברור אם הלגה מבינה זאת ותהיתי מה היה קורה אילו היו שתי אלה לבדן, בלי אניקה שתתערב לטובת הלגה.
"מוצא חן בעיניך, נפוליאון?” שאלה לינזי בהתגרות.
"מאוד.” הודיתי.
"בוא תדפוק אותה, אני חושבת שהיא צריכה את זה.”
איוה הייתה לבושה בתחתונים לבנים בלבד ולא הסתובבה כאשר הפשטתי אותם ממנה, כולה מרוכזת בערוותה של לינזי. שדיה האדירים, הלא הגיוניים, רבצו על הכרית מתחתיה כשני עטינים ורודים ומיוזעים. בוער מחרמנות, אחזתי באיברי והנחיתי אותו אל החריץ הלוהט של איוה ושיפשפתי את דרכי פנימה עד שראשו נח במקומו בין שפתי ערוותה ואז התחלתי להחליק פנימה והחוצה, מניח לה לדפנותיה הרטובות והלוהטות להיצמד אלי בכוח. איוה הצטמררה והרימה את ראשה מבין ירכיה של לינזי. היא הביטה בי בעיניים עגולות, כאילו מופתעת מנוכחותי מאחוריה ובתוכה, פניה סמוקי ריגוש ורטובי זיעה ולינזי. נעצתי את איברי בתוכה לעומק והיא נאנחה ברכות ואז חזרה ללחך באחו הסמיך של לינזי.
דפקתי אותה במתינות, מחליק לתוכה וממנה, מניח לה להנות ממני אבל לא לרגש אותה לרמה בה לא תביא תועלת ללינזי. נראה היה לי שזו הבינה את מעשי ובדל חיוך בצבץ על שפתיה, כאילו רומז לי שהיא מרשה לי להשתמש באיוה כל עוד היא נהנית ממנה גם. תהיתי אם לינזי הזמינה אותי לחגיגה בכוונה כדי להשאיר את הלגה בחוץ, ולבודד אותה.
גבה המיוזע של איוה, שדיה האדירים נחים משני צדיה על הכרית, גבעות חומות–אדומות סביב, ריח כוס וחשיש באוויר היבש והחם, צווחת ציפור מאי שם, אנחותיה הגרוניות של לינזי ואלו של איוה, עמומות יותר, פיה מלא כוּס. גן עדן היה בדיוק כאן, בוילה מחוץ לאילת.
תהיינה כוונותיה של לינזי אשר תהיינה, הלגה לא התכוונה להשאר מחוץ למשחק. היא נישקה את עורפי וברגע הבא נצמד אלי גוף חם, שדיים רכים, שיער ערווה. היא כרעה לצדי, צמודה אלי, והפנתה את ראשי הצידה, אל עבר שפתיה הרכות אשר המתינו בקוצר סבלנות. התנשקנו בעודי מזיין את איוה והיא ליטפה את גופי, מנשקת את שפתי, את סנטרי, את אפי. אחר כך אחזה בידי והובילה אותה אל בין רגליה, מניחה לי לחוש כמה היא רטובה ורעבה. רגעים אחדים המשכנו להתמזמז כך, שפתי וידי שלה, איברי מחליק באיוה הכורעת תחתי, עד אשר, מבלי לומר דבר, היא נשכבה על גבה לצד לינזי ואיוה, פושקת את רגליה השזופות לעומתי. ערוותה הבלונדינית התנוצצה בשמש, גיזת זהב המזמינה את הארגונאוט האחרון למסע של עונג בין ירכיה.
"עכשיו תורי.” היא אמרה, המבטא שלה מתעבה עם תשוקתה.
לא רציתי לקפח אף אחת, לכן יצאתי מאיוה ודידיתי על ברכי אל בין רגליה של הלגה. הלגה הניחה את אצבעותיה על שפתי ערוותה, מפשקת אותן כנגדי, חושפת את האוצר הוורוד בעטיפה הזהובה. מציה של איוה התערבבו באלו של הלגה כאשר הנחתי את ראש הזין שלי בכרית הקטיפה הוורודה שלה. היא הביטה בי, רכה ופשוקה מתחתי ואני חדרתי לתוכה, מצמרר אותה. דפנותיה, חלקלקות ולוהטות, בירכו אותי לשלום, אוחזות בי בחוזקה לבל אברח ואני החלתי לשגול אותה, אגני עולה ויורד מעל שלה.
נשענתי על ידי, בועל את הלגה בקצב, איברי טובע שוב ושוב ברעמה המוזהבת שלה. שדיה הגדולים ריקדו עם כל תנועה שלי, פטמותיה ארוכות כמחקי עפרון קטנים. נראה היה שהיא מקפידה להשתזף בביקיני וקווי השיזוף שלה היו חדים, גופה בגוון דבש עמוק, שדיה ומפשעתה חיוורים וצחים. היא עצמה את עיניה והקשיתה מעט את גבה, מתמכרת לעונג ושכרון החשיש.
אנחותיה של לינזי התערבבו באלו של הלגה, האנגלייה והשוודית שוכבות זו ליד זו, האחת נשגלת במרץ והשנייה מתענגת על לשון ואצבעות. ידיהן מצאו זו את זו והן שילבו אצבעות, נאחזות זו בזו בדרכן למעלה. איוה, תלמידה מלאת יוזמה שכמותה, כבר העסיקה שתי אצבעות בנוסף ללשונה החרוצה אשר רפרפה כדבורה על ערוותה של לינזי, מתחתית החריץ שלה ועד הדגדגן. האוויר התמלא באנחות רכות, רחש הכרית וקולות המשגל הרטובים ממפשעתה של הלגה. פתאום הכל נדם והבנתי באיחור שאני מתפרץ, הרעם הפנימי שלי מחריש את שאר הקולות, מתחיל בקצות אצבעותיי, מדגדג את מפשעתי ואז פורץ אל מעמקיה של הלגה, אגני ננעץ בה בעוצמה. נשכבתי על שדיה המיוזעים, נאחז בה בכוח בעוד גופי מיטלטל, החשמל שבי נפרק בתוכה. מאי שם שמעתי גניחות נשיות אבל מה שעבר עלי היה חזק כל כך שלא יכולתי להתמקד בשום דבר שקרה מחוצה לי.
כאשר נרגעתי פשוט נשכבתי על גופה המיוזע של הלגה, ראשי על שדיה הגדולים. ההמולה סביב שככה והנחתי שגם הלגה ולינזי באו על סיפוקן. איוה שכבה על צידה, פניה אלי, ולינזי שכבה מאחוריה, מחבקת אותה. מה שרציתי עכשיו היה להתכרבל על הכרית הגדולה עם הלגה ולנמנם קצת, אבל הייתי חייב לעשות כמה דברים לפני כן, הראשון שבהם לתחקר את בנציון.
בחוסר רצון קמתי והתחלתי להתלבש והלגה שאלה:
"לאן אתה ממהר?”
"לדבר עם בנציון.”
"אני רוצה לבוא.” אמרה לינזי מיד.
לא התלהבתי מהרעיון כי בבוקר גם אניקה הביעה רצון דומה אבל לא ראיתי סיבה טובה מדוע למנוע ממנה לשאול אותו כמה שאלות. אחרי הכל, האיש הזה היה חייב לה הרבה, ולא רק תשובות. הבטתי סביב אך פול ואניקה לא היו שם.
“בואי ניפגש במטבח אחרי שתתארגני ותתלבשי.” אמרתי, גמרתי להתלבש וירדתי לחפש את אניקה.
לא מצאתי את אניקה בחדרה ובאף אחד מחדרי הבנות האחרות. דלת חדרו של פול הייתה סגורה וכאשר נקשתי עליה הוא לא ענה, אם כי נדמה היה לי ששמעתי קולות מבפנים, של רדיו כנראה. לא התעכבתי וירדתי לקומה הראשונה אך לא מצאתי אותה באף אחד מהחדרים, לא בסלון ולא במטבח. זה היה מוזר.
“מוכן?” שאלה לינזי. היא הייתה לבושה בג'ינס וחולצת טי גדולה ושיערה השחור היה אסוף עכשיו ומלבד פניה שהיו סמוקים וקרנו מסקס, היא נראתה מסודרת ומהוגנת.
“לא. איפה אניקה?”
“למעלה, ראיתי אותה יוצאת מהחדר של פול.”
“בואי ניקח אותה ונלך לדבר עם הבחור.”
דלתה של אניקה הייתה פתוחה כאשר התקרבנו ושמענו תכונה מבפנים. נקשתי על הדלת ואניקה אמרה:
“פתוח!”
“אנחנו הולכים לדבר עם בנציון.” אמרתי מעבר לדלת. "את באה?”
אניקה יצאה מחדרה. כמו לינזי היא לבשה ג'ינס מהוה וחולצת קשת בענן גדולה וגם פניה שלה היו סמוקים אך כנראה שלא מסקס שהרי היא לא הצטרפה לחגיגה שלנו על הגג והסתלקה עם אחיה המריר בשלב כלשהו.
“כן, אני מוכנה.”
הוצאתי את האקדח ממכנסי ואחזתי בו בידי, אומד את משקלו. זה היה סמית אנד ווסון 38 שהיה טיפה גדול עבור גופי הלא בוגר, אבל קיויתי שהניסיון שלי יפצה על כך אם העניינים יתחממו.
“אנחנו הולכים להיכנס ולשאול אותו שאלות.” אמרתי. “אנחנו לא הולכים להתחמם ולאבד את העשתונות, בסדר?”
הן הנהנו.
“יש לנו אקדח אם הוא ינסה לעשות שטויות, אבל אני מקווה שהכל יסתדר ולא יהיו בעיות. אני מזכיר שוב שאנחנו לא רוצים להרוג אותו.”
“ברור.” ענתה אניקה.
איוה והלגה ירדו מהסולם, לבושות עדיין בחלוקים.
“אתם נכנסים פנימה?” שאלה איוה בדאגה.
“כן.” ענתה לה לינזי. “אבל הכל יהיה בסדר.”
“הכל יהיה בסדר אם אף אחד לא יעשה שטויות.”
אחזתי באקדח בימיני ובשמאלי סובבתי את המפתח ופתחתי את הדלת בתנועה מהירה. החדר היה אפל ונדרשו לי מספר שניות כדי להתרגל לאפלולית, שניות בהן הרגשתי פגיע. אמנם השארנו אותו כאן חבול וכפות אך מי יודע מה הצליח לעשות בשעות האחרונות בהן היה ללא השגחה?
———-
לפרק הבא