פורניה – חלק ו’, השרברב ואשת ראש העיר

חלק ו', השרברב ואשת ראש העיר
הסמלת אנה-לי סימפסון נקשה על דלת המשרד. על לוח הפליז שהיה קבוע על הדלת נכתב באותיות שחורות: “טייגר קאם, שרברב". הדלת נפתחה וגבר רחב כתפיים ובלתי מגולח לבוש בסרבל עבודה כחול פתח את הדלת, לועס מסטיק.
“טייגר קאם?” שאלה הסמלת.
“א-הה.” אמר טייגר, סוקר את גופה של הסמלת מלמעלה למטה.
“סמלת סימפסון, משטרת פורניה.”
“אני בצרות?” שאל השרברב בשמץ של לגלוג.
הוא נכנס והתיישב על כיסא משרדי הפונה אליה, נשען לאחור. תנוחה זו הידקה את בד הסרבל את חזית מכנסיו ונשימתה של הסמלת נעתקה כאשר עיניה ננעצו בבליטה השמנה והמאורכת שהתגלתה שם כעת. היא הייתה עבה כמעט כמו ידה של הסמלת ואורכה היה כמעט שלושים סנטימטרים.
“צריכה צינור?” גיחך השרברב.
“לא…” אמרה הסמלת, לא מסוגלת להתיק את עיניה מההבטחה שהסתתרה במכנסיים מולה. “לא כרגע.”
“רצית לדבר איתי על משהו?” שאל השרברב.
“כן…” אמרה הסמלת וליקקה את שפתיה. “אשתך…שילמה אתמול עבור פיצה בשטר מזויף. יש לך מושג מהיכן הוא הגיע אליה?”
“אשתי מקבלת את כל הכסף שלה ממני.”
“ומאיפה אתה קיבלת את השטר?”
“שלשום הפקדתי את כל הכסף המזומן שהיה לי אז זה בטח היה כסף שקיבלתי אתמול.”
“ואיפה היית אתמול?”
“אצל גב' שרלוט גונזו.”
“אשת ראש העיר?”
“היא ולא אחרת. היא רצתה שאני אטפל לה בנזילה.”
“וטיפלת?” שאלה הסמלת, מלטפת את בטנה בלא משים.
“הו, כן.” חייך השרברב. “טיפלתי בה טוב.”
* * *
טייגר קאם עמד בכניסה לבית המפואר. גן ירוק וגדול הקיף את הוילה, ציפורים צייצו בעצים ומכונית ספורט אדומה וגדולה ניצבה בשביל הגישה. הדלת נפתחה ומשרתת היספאנית עמדה בפתח.
“כן?”
“התקשרו להגיד שיש כאן נזילה.” אמר השרברב.
“לא.” אמרה המשרתת. “אין נזילה.”
“זה בסדר גריזלדה, אני התקשרתי.” אמרה אישה שהופיעה בנקישות עקבים מאחורי המשרתת. היא נעלה נעלי עקב, לבשה חליפת חצאית הדוקה ואלגנטית בצבע ירוק שהחמיאה לעיניה הכחולות וענדה שרשרת פנינים. שיערה הזהוב היה נתון בקשת ירוקה גם היא וטבעות זהב דקות ונאות עיטרו את אצבעותיה.
המשרתת הסתלקה ובעלת הבית הושיטה לו את ידה.
“שרלוט גונזו.” אמרה בנעימות.
“טייגר קאם.”
היא בחנה את טייגר בעיון, מבטה סוקר את כתפיו הרחבות וידיו הגדולות. כאשר נעצרו עיניה על מפשעתה נפקחו עיניה והיא קירבה יד לפיה בתדהמה.
“אז יש לך בעיה של…נזילה?” שאל השרברב.
“כן…” הנהנה שרלוט. “בוא אחרי.”
היא הסתובבה והחלה לפסוע לתוך הבית וטייגר עקב אחריה. ישבנה היה מוצק וחטוב מתחת לחצאית והיא נענעה אותו ברכות בעודה פוסעת, מספיק להדגיש אותו קלות. היא הובילה אותו לחדר השינה והצביעה אל חדר האמבט הצמוד אליו.
“הנה, שם. מתחת לכיור.” אמרה.
טייגר נתן בה מבט בוחן ואז נשכב על הרצפה והזדחל אל הארון שמתחת לארון.
“אני לא רואה שום נזילה.” אמר.
“צא.” אמרה שרלוט. “אני אראה לך.”
טייגר יצא מהארון ובעלת הבית כרעה על ברכיה. היא נתנה בו מבט מתפנק, ליקקה את שפתה ואז הזדחלה אל תוך הארון כך שרק ישבנה מציץ החוצה.
“הנה, כאן.” אמרה, מנענעת את ישבנה קלות.
“אני חושב שאני רואה עכשיו.” אמר השרברב.
“השאלה היא אם יש לך את הכלי בשביל לטפל בה.”
“יש לי כלי, אל תדאגי.”
“והוא גדול מספיק?”
טייגר כרע מאחוריה והפשיל את חצאיתה כלפי מעלה, חושף זוג ביריות וישבן עירום ומוצק. הוא פתח את חזית הסרבל ואיברו העצום זינק החוצה והוא הכה בו כמה פעמים בישבנה. אנחה עמומה נשמעה מהארון.
“מספיק גדול?”
“לא יודעת…לא…ממש הרגשתי.”
טייגר גיחך ונשכב על בטנו מאחוריה, מצמיד את פניו למפשעתה. היא נאנחה כאשר לשונו נשלחה מפיו והחלה ללקק את שפתי הערווה שלה שהיו עטופות בגיזת זהב רכה. הוא החל ללקק את ערוותה, לשונו מרקדת על הדגדגן שלה מאחור, מפשפשת במהירות בין שפתיה ומלטפת ברכות רטובה את פי הטבעת שלה. רגליה של בעלת הבית נרעדו בעודה מעוּנגת מאחור על ידי השרברב גדל הגוף ואנחותיה הבוקעות מהארון נשמעו עמומות.
טייגר הזדקף ואחז באיברו הגדול בידו. הוא הצליף בו בישבנה וירכיה, שולח רעד בבשרה. לאחר מכן ירק לתוך ידו ומרח את ראש הזין ברוק ואז הניח אותו בכניסה לנרתיקה. החדירה הראשונית שלו הייתה אטית ועדינה כדי שתוכל להתרגל אל הזין האדיר אך למרות זאת היא גנחה בקול. אחר כך הסיג מעט את איברו וחדר אליה שוב, כובש סנטימטרים נוספים. בדקות הבאות חדר ונסוג לאטו, מעמיק מעט את החדירה בכל פעם עד שאברו היה נעוץ כולו בנרתיקה הלוהט של אשת ראש העיר אשר כרעה עדיין מתחת לכיור ורק ישבנה הנדפק ורגליה הארוכות מבצבצים החוצה.
בעלת הבית גנחה וצעקה בעודה נדפקת מאחור על ידי השרברב. קצב הדפיקה היה מהיר ופראי ורגליה החטובות התנדנדו לפי הקצב שהטווה אגנו. היא צווחה ונאנחה עמומות מתחת לכיור וטייגר המשיך לבעול אותה בתנועות מהירות ועמוקות, איברו הגדול ממלא אותה עד קצה היכולת שלה. ידיו הגסות של השרברב אחזו בישבנה המטופח ואצבעותיו אחזו בה בכוח, מצמידות את הישבן כדי שיוכל לדפוק אותו ביתר קלות. כאשר הגוף המחובר אליו חבוי, נראה הישבן כישות עצמאית כמעט וטייגר זיין אותו בעוצמה, ידיו אוחזות אותו בכוח בעוד אגנו הולם בו.
טייגר גמר בסדרת אנחות רמות. החשמל התחיל לפעום במפשעתו ואז התפשט באבריו עד שזעזע את כל גופו והוא החל לגמור לתוכה והיא, חשה בריגוש המתפרץ שלו, נסחפה בסדרת זעקות גרוניות, רגליה נרעדות על שטיח האמבטיה. אגנו ננעץ לתוכה עוד מספר פעמים וזרעו ניתז מאיברו עד שגופו נרעד פעם אחרונה והוא יצא ממנה באוושה רטובה. אגנה התשוש התמוטט על הרצפה ואשת ראש העיר נשארה שוכבת בחדר האמבטיה, ראשה מתחת לכיור ושפיך ניגר מירכיה.
* * *
“והיא שילמה לך?” שאלה הסמלת סימפסון. זיעה התנוצצה על מצחה והיא כבר לא יכולה הייתה להתעלם מהר הגעש שהחל לגרגר בין ירכיה.
“הארנק שלה היה מונח על השידה ליד המיטה. התעריף לביקור הוא קבוע, גם אם אין תקלה.” הוא אמר באדישות, מתרווח בכיסאו ומבליט תוך כדי כך את איברו עוד יותר.
“ולא קיבלת עוד כסף מאז?” רגליה החטובות של הסמלת פסעו עכשיו, כמעט מעצמן, לכיוון השרברב. עיניה היו נעוצות בזין שמתחת לסרבל והיא חשה בו פועם אליה, מזמן אותה כמו בטקס וודו.
“לא במזומן.”
היא כרעה בין רגליו של השרברב וזה פישק אותן באדנות עצלה, מאפשר לה גישה אל המקדש שלו שם תוכל לסגוד לו. הסמלת הניחה את לחיה על ירכו ואז החליקה את ראשה במעלה רגלו עד שאפה היה קבור במפשעתו. מבעד לסרבל היא חשה בריחו המגרה, הבשרי ובחום הפועם מהאיבר הקשה. ידה נשלחה אל רוכסן הסרבל שלו והחלה להוריד אותו, עוד רגע תחשוף את זקפתו.
“סימפסון!” נבח לפתע קולו של הלוטננט במכשיר הקשר שלה. “סימפסון, משהו צץ בקשר לחקירה שלך. תעיפי את התחת שלך הנה מיד!”
————–
חלק ז', המכונאי והלקוחה