פורניה – חלק ה’, המורה והתלמידים

חלק ה', המורה והתלמידים
הסמלת אנה-לי סימפסון יצאה אל אוויר הקמפוס, שם הצטללה דעתה מעט. כדי לחשוב בהגיון היא החלה ללכת, רגליה הארוכות נושאות אותה ברחבי הקמפוס בעודה מנתחת את החקירה.
האינסטינקטים שלה אמרו לה שידה של תלמידה כמו ג'ינה לא יכולה להיות מעורבת במזימה ושגם אחיה חף מפשע. נדמה היה שכל נתיב אותו חקרה נחסם, כל החשודים נראו חפים מפשע. אם כן מי היה מעורב? האם האב, טייגר?
השעה הייתה שעת צהריים מאוחרת ובית הספר התרוקן וצעדיה של הסמלת הדהדו עכשיו במסדרון ריק, שקועה במחשבות. לפתע שמעה דיבורים מאחת הכיתות וסקרנותה המקצועית התעוררה באחת. היא התקרבה אל הכיתה והציצה פנימה דרך חלון הדלת העגול.
הכיתה הייתה ריקה למעט מורה ושני תלמידים. המורה הייתה באמצע שנות העשרים שלה. היא הייתה קטנת קומה ורזה, שיערה השחור היה אסוף מאחורי ראשה ומשקפיים נחו על אפה הקטן. שפתיה היו מלאות ואדומות ועיניה ירוקות ועזות מאחורי המשקפיים הסמכותיים. היא לבשה חצאית שחורה, שמרנית בסטנדרטים של פורניה, אשר הגיע עד אמצע ירכיה וחולצה לבנה אשר כפתוריה היו פתוחים עד מתחת לחזייתה הלבנה, חושפת מעט משדיה החיוורים. בריחוק והשמרנות שהקרינה היא הזכירה לאנה-לי את מורותיה שלה מהתיכון.
התלמידים הדליקו אצל אנה-לי נורת האזהרה. הם נראו כמו שני עושי צרות טיפוסיים, מאלו שהגיעו בשלב זה או אחר אליה לטיפול אישי בתחנה והיא תהתה אם המורה הקטנה תוכל להתמודד לבדה עם שניים כאלה. משליכי אשפה, יורקי מסטיקים, מקללי זקנים ומפריעים בשיעורים. הרפש של פורניה. האחד היה בחור שחור ומוצק אשר לבש מכנסי התעמלות כחולים וחולצה של נבחרת הפוטבול של התיכון, זרועותיו של השני היה מקועקעות והוא לבש מכנסי צבא, גופייה ובנדנה על ראשו והוא לעס מסטיק בגסות. שניהם היו גדולי גוף ושריריים.
“ושוב שניכם כאן. פול סנייק ואדי לפריק.” אמרה המורה. “עצוב לי בגללכם.”
“למה עצוב לך, גברת סטאררר?”שאל אדי, התלמיד המקועקע.
“בגלל שיש לשניכם פוטנציאל להגיע רחוק,” אמרה המורה. “ אבל במקום זה אתם מסתבכים בשטויות ומקשקשים בשיעור ומפריעים!”
“קשה לנו להירגע בשיעור.” הסביר פול.
“זאת הבעיה? אני חושבת שאתם פשוט צריכים עזרה בלהירגע,” אמרה גב' סטאררר. “ואני יודעת בדיוק איך להרגיע אתכם.”
המורה פסעה באטיות אל שני תלמידיה, נקישת עקביה מהדהדת בכיתה. כאשר התקרבה אליהם נעמדה והניחה את ידיה על מתניה, מבליטה את ישבנה הקטן והמוצק ואז החליקה את ידיה במעלה בטנה עד שחפנה את שדיה מעל החולצה. לאחר מכן זרמו ידיה מטה והחליקו על ירכיה, עולות ויורדות מספר פעמים.
“אני מרגיעה אתכם?”
“בדיוק ההיפך.” אמר אדי.
גב' סטאררר כרעה על ברכיה בין ירכיו של פול. היא הפשילה את מכנסיו ואיברו השחור והעבה זינק לפעולה.
“מממ…” גרגרה המורה, מחככת את פניה בזין. “אני אוהבת זין שחור.”
המורה ליקקה את איברו של תלמידה הצעיר עד שהבריק כיהלום שחור ואז הכניסה אותו אל פיה והחלה להתענג עליו בתנועות נינוחות. בעודה מוצצת היא אחזה בעדינות באשכיו וליטפה אותם, פיה עולה ויורד על הזין. קול גרירת כיסא נשמע בכיתה ואדי קם מכיסאו, נעמד ליד ראשה של מורתו והפשיל את מכנסי הצבא שלו, חושף איבר עבה וארוך כשל חברו. גב' סטאררר נישקה בעדינות את ראש הזין שהזדקר ליד ראשה ואז החלה לנשק אותו בסדרת נשיקות רכות וממושכות אשר הרטיטו את האיבר הגדול, ידה הימנית נשארת על איברו של פול והיא מאוננת לו בעודה ממשיכה לנשק את זה של חברו. אחר כך חדלה מנשיקותיה הרכות והכניסה את הזין הזקור אל בין שפתיה הרכות והחלה למצוץ.
בדקות הבאות מצצה גב' סטאררר את איבריהם של שני תלמידיה לסירוגין. רגע אחד היו שפתיה הרכות עטופות סביב איברו השחום של פול ואצבעותיה מרגשות את הזין השני, במשנהו התפנק איברו של אדי בפיה הלוהט של המורה בעודה מאוננת לחברו במרץ. שפתיה של המורה, אשר בדרך נעו בשטף בעודה מרצה על מתמטיקה היו עסוקות כעת בעינוג שני תלמידיה וקולה שהיה תמיד צלול ורם עכשיו נשמע עמום וממולמל כאשר שני זרגים מגודלים נתחבו אל פיה בזה אחר זה.
“קומי, גב' סטאררר.” הורה אדי ואחז בה מתחת לבית השחי. הוא הרים אותה על רגליה וחיבק אותה מאחור, מנשק את אוזניה וחופן את שדיה והיא נאנחה בקול, נשענת לאחור. חברו הפשיל את חצאיתה, חושף גרבי ניילון שהגיעו עד ירכיה וערווה חשופה ומגולחת למעט פס צר ברוחב שלא עלה על שתי אצבעות. הוא כרע בין רגליה של מורתו אשר התפשקו כעת מעליהן והחל ללחך את ערוותה והיא צווחה בקול, מסבה את ראשה לאחור עד ששפתיה פגשו בפיו של תלמידה השני והם התנשקו לוהטות.
פול הזדקף עכשיו והניח את איברו השחור בין ירכיה הבהירים של מורתו. הוא החדיר את הראש באטיות ואז החל לשגול אותה בקצב מתגבר והולך. בתוך כמה רגעים מהלומות אגנו המהירות הרעידו את גופה והיא זעקה באקסטזה עם כל חדירה שלו, נשענת על תלמידה השני. אדי כבר הספיק בינתיים לפתוח את חולצתה ולהיפטר מהחזייה ושדייה התפרעו עכשיו בעודה משופדת על איברו הגדול של פול.
פול יצא מבין רגליה של מורתו ואדי הוביל אותה אל שולחנה. בתנועה בוטחת הוא גרף את תכולת השולחן, תפוח, מחברת הכיתה, תיקה של גב סטאררר והטלפון הסלולרי שלה, ואלו נפלו על הרצפה ברעש. אחר כך השכיב אותה על השולחן על בטנה, הניח את איברו בכניסה אליה והחל לשגול אותה במרץ. שולחן המורה, סמל הסמכות והעוצמה של גב' סטאררר הפך עתה למיטת הזימה שלה והיא נאחזה בו באצבעותיה הענוגות בעודה נבעלת בכוח על ידי תלמידה הנמרץ. פול הביט במשך כמה רגעים במתרחש ואז ניגש אל מורתו והגיש את איברו השחור אל שפתיה וזו, עדיין נשגלת מאחור, פערה את שפתיה הרכות ושאבה אותו אל פיה הלוהט.
דקות ארוכות נדפקה גב' סטאררר בידי שני תלמידיה גדולי הגוף בזה אחר זה. שיערה, שהיה עשוי בקפידה קודם, היה עכשיו סתור ופרוע, האיפור המוקפד שלה מרוח, קולה הצלול צרוד וגרוני ופניה החיוורות סמוקות. הריגוש ריפה את גופה והיא נחה עכשיו כבובת סמרטוטים על בטנה ושני תלמידיה דפקו אותה לסירוגין, מביאים אותה לשיא אחר שיא. שלוליות זיעה ורוק נקוו על הפורמייקה הכחולה של השולחן וגופה החליק בהן בקצב המשגל, שדיה מרקדים לקצב שהתווה התלמיד שבעל אותה באותו רגע.
לבסוף יצא ממנה פול אשר תורו היה לשגול אותה באותה עת והתקרב אל פניה. אדי, אשר איברו היה נתון בפיה הרטוב שלף אף הוא את איברו ושניהם החלו לרסס את פניה המיוזעים של מורתם בשפיך וזו פערה את פיה בשקיקה, מנסה לקלוט לתוכה כמה שיותר מזרעם. פניה ושיערה של המורה המתנשפת היו מכוסי זרע לחלוטין כאשר הם התרחקו ממנה, איבריהם מתנדנדים בגסות מחוץ למכנסיהם.
“אני חושב שנרגעתי, גב סטאררר.” אמר אדי.
“לפחות לשבוע.” צחק פול.
————–
חלק ו', השרברב ואשת ראש העיר.