חלק ז', המכונאי והלקוחה
הסמלת אנה-לי סימפסון עמדה לפני שולחנו של הלוטננט, מתוחה וקשובה.
“צ'יפ גונזו הוא ראש העיר, סימפסון! הוא איש העסקים הכי חזק והכי עשיר בעיר!” צעק הגבר השחור בכעס. “נראה לך הגיוני שהוא מפיץ שטרות מזויפים?”
“לא, אבל…”
“בלי אבל, תפסיקי לבלבל את המוח ותחזרי לחקירה.” הלוטננט הלם באגרופו על שולחן המהגוני הגדול שלו. ”קיבלנו עוד טיפ בקשר לחקירה הזאת, תזיזי את התחת שלך למוסך של ג'יי-ג'יי סטיל. עכשיו!”
* * *
המוסך שכן באזור התעשייה וצעדיה של הסמלת נקשו על רחבת הבטון. במפתיע, לא נשמעה המולת מכונות ממנו כאשר התקרבה הסמלת, רק קולות שני אנשים, גבר ואישה. חושיה הבלשיים של הסמלת התחדדו והיא התקרבה כדי להאזין.
“…את הקרבורטור, הרדיאטור, כל הצמיגים, מערכת הבלמים, מערכת המתלים ו…שני מגבים.” נשמע קול גברי.
“וכמה זה עלה?” הקול השני היה נשי.
“הנה החשבון, גב' פייר.”
“כמה?!” האישה נשמעה מזועזעת.
“זה המחיר.” ענה הגבר בשלווה.
“אבל..אין לי איך לשלם כזה סכום…”
“אז תשאירי את האוטו כאן.”
“לא, אני צריכה אותו!”
“אז תשלמי…”
“אתה חייב כסף או שאני יכולה לשלם גם בדרך אחרת?”
“על מה חשבת? מממ…אוקי…אנחנו יכולים להגיע להסדר…”
הסמלת טופפה על עקביה כדי להציץ במתרחש. המכונאי, ג'יי-ג'יי סטיל, היה שעון על מכסה המנוע של מכונית כחולה והסרבל שלו היה פתוח עד מתחת למפשעה. גופו היה עמוס שרירים ומקועקע, שיערו שחור וג'ל העמיד בו קוצים. תחתיו כרעה בחורה קצרת שיער לבושה חצאית קצרה, מגפיים וגופייה לבנה ועינגה אותו בפיה.
ראשה של הבחורה נע בתנועות בורג מהירות ועמוקות והיא צללה על איברו הגדול של המכונאי בנחישות. שפתיה נפערו כדי להכיל את הכמות הרבה ביותר של בשר זין לוהט בעודה מעמיקה אותו בפיה ואז נמתחו כאשר הסיגה את ראשה לאחור, כאילו מיאנו השפתיים להיפרד מהאיבר הגדול. איברו של המכונאי נצץ מרוקה של גב' פייר וזרזיפי ריר ניגרו בעדינות על סנטרה. ידיה של הלקוחה אחזו בישבנו של המכונאי ונדמה היה שהיא משתמשת בהם כדי לשפד את גרונה עמוק ככל שתוכל על איברו, גרונה מתנפח כאשר הזין הגדול פולש לתוכו.
המכונאי הניח עכשיו את ידיו שלו על ראשה קצוץ השיער של הלקוחה שלו. הוא הניע את אגנו לפנים, מסמן לה כי עכשיו הוא מוביל את המשגל והיא הפסיקה לנוע, מבינה את כוונתו. ידיו עדיין על ראשה, הוא החל להניע את הראש לפנים ולאחור, איברו חודר ויוצא מפיה לפי הקצב שהוא מתווה בעצמו. קולות לעלוע נשמעו מגרונה של הבחורה אך היא הניחה לו להמשיך להשתמש בגרונה ובפיה והוא ניצל את האישור שנתנה לו באי התנגדותה.
אש נוזלית בערה עכשיו בין ירכיה של הסמלת. ידה התגנבה לתוך מכנסוניה והתבייתה במהירות על הכפתור הזעיר ששידר אותות מצוקה לוהטים בכל גופה. כריות אצבעותיה החלו להרטיט את מוקד העונג שלה והיא נאנחה חרישית. ידה השנייה של הסמלת הובילה את האלה השחורה אל פיה והיא פערה את שפתיה בשקיקה לעומת העץ קשה והחלה למצוץ אותו בתאווה, מייחלת באופן בלתי מודע לבשר זין אנושי, חם ופועם במקומו.
דקות ארוכות המשיך המכונאי להניע את ראשה של הלקוחה על איברו עד שהחליף את היוצרות. הפעם אחז בראשה של הבחורה והחל להניע את אגנו לפנים ולאחור. תנועותיו הראשונות היו אטיות ומדודות אך לאחר שהבין שהיא יכולה לעמוד בכך, הגביר את קצב אגנו והחל לשגול את פניה במרץ. הוא התמר מעליה, ידיו החזקות אוחזות את ראשה ואיברו בועל את פניה היפות והמיוזעות עכשיו, צץ לו ונעלם בין שפתיה. עיניה בלטו מחוריהם בכל פעם שהתעקש לדחוף את איברו לגרונה ופניה הסמוקות היו שטופות רוק וזיעה אך עדיין לא הראתה כל סימן למחאה והניחה לו לעשות בה כרצונו. קולות לעלוע חנוקים נמלטו מפיה ודמעות זרמו במורד פניה אך היא עמדה בכל בגבורה והניחה לו להשתמש בפיה הלוהט, הרטוב כדי לענג את עצמו.
המכונאי נאנח לבסוף וצמרמורת הרעידה את גופו. ידיו הגדולות אחזו בראשה של הלקוחה, קוברות את אפה בכוח מול בטנו, והוא החל לפלוט את זרעו אל תוך גרונה. בין אם הדבר מצא חן בעיניה ובין אם לא, לא נראה היה שהנושא פתוח לדיון. בעודו נאנח עמוקות הוא גמר בפיה והיא בלעה את זרעו ללא התנגדות או מחאה. לאחר כמה רגעים נרגע המכונאי והניח לה, והיא השתעלה מעט והסדירה את נשימתה, ואז הביטה בו מלמטה, מחייכת ורטובה.
“אז…מה המחיר שוב?” שאלה.
הוא צחקק אליה בחזרה ואמר.
“מה דעתך על…נשיקה?”
* * *
הסמלת המתינה שהלקוחה תסתלק מהמוסך לפני שהיא נכנסה אל המשרד. ג'יי-ג'יי המכונאי היה שרוע בכיסא מנהלים מהוה, רגליו על השולחן והוא קורא במגזין פורנוגרפי ומעשן.
“ג'יי-ג'יי סטיל?” שאלה הסמלת בקול קר.
המכונאי הניח את המגזין ואז נתן בה מבט סקרני.
“אני ולא אחר.”
“סמלת אנה-לי סימפסון, פי-פי-די. אתה יכול להראות לי איפה אתה מחזיק את הכסף המזומן שלך?”
המכונאי קם מכיסאו, ניגש אל הקופה ופתח אותה והסמלת ניגשה לבחון את השטרות.
“א-הה!” קראה והניפה שטר אחד של מאה דולר. “זה כסף מזויף. מי נתן לך אותו?”
“מזויף? איך את יודעת שהוא מזויף?”
הסמלת הביטה בו במבט קר ונזעם.
“אתה רואה את התג הזה?” שאלה והצביעה על כוכב הכסף שהתנוצץ על שדה הימני הגדול. “ואת הכובע הזה? אתה חושב שנותנים כאלה לכל אחד?”
“לא, אבל…”
“אני שוטרת! וכשוטרת אני אומרת לך שזה שטר מזויף. עכשיו, אתה רוצה לשחק אותה קשוח, או להגיד לי מי נתן לך אותו?”
“בובי בלאק, הנהג של צ'יפ גונזו.” נכנע המכונאי.
“שוב גונזו!” רטנה הסמלת. “ואיפה אני יכולה למצוא אותו?”
"בקצה העיר, לגונזו יש שם מחסן. אבל בבקשה אל תגידי לאף אחד שאני שלחתי אותך!”
“נראה.” אמרה הסמלת ועיכסה לדרכה, ישבנה העסיסי מתערסל מצד לצד במכנסונים ההדוקים.
* * *
הסמלת הציצה מאחורי ערימת ארגזים. במחסן, כארבעים מטרים ממנה, היו ארבעה גברים שריריים וקשוחים למראה, לבושים במכנסי ג'ינס, גופיות וחולצות טי הדוקות שהבליטו את שריריהם. הם שיחקו קלפים, עישנו וצחקו בקול רם. היא תהתה מי מהם הוא בובי בלאק וניסתה לכרות את אוזנה כדי להיטיב לשמוע את השיחה אבל מצאה שהיא רחוקה מדי. רק שברי מלים הגיעו לאוזניה, שום דבר משמעותי.
היא עזבה את ערימת הארגזים, טיפסה על גדר שעליה היה שלט "שטח פרטי! הכניסה אסורה!” ואז התגנבה בזהירות עד שנצמדה לקיר המחסן, מתאמצת לשמוע את הדברים ביתר בהירות.
לפתע חשה ביד כבדה על כתפה. מישהו משך אותה על רגליה, טלטל אותה ונהם:
"מה יש לנו כאן? שוטרת?”
הגבר הדף אותה אל המחסן והסמלת נאבקה לשמור על יציבות, מתנודדת על עקביה הגבוהים. הגברים שבמחסן נעמדו במהירות, מבטיהם קשים ולוהטים.
————–
חלק ח', השוטרת והפושעים
