פורניה – חלק א’, שליח הפיצה

חלק א', שליח הפיצה
הסמלת אנה-לי סימפסון עיכסה בנחישות ברחובה הראשי של פורניה. היא נעלה מגפי עור גבוהים שהגיעו עד מעל לברכיה ומכנסוני משטרה זעירים מלטקס כחול אשר הותירו את רוב ישבנה המוצק להשתזף בשמש. על אף שכבר היה שזוף למדי, צבעו היה זהוב ודבשי. בחגורתה היו אזיקים להם נזקקה לעתים בחקירותיה ואלה משטרתית ארוכה ושחורה אשר שימשה אותה להרתעה מול עבריינים קשוחים במיוחד. חולצתה הכחולה הייתה פעוטה ומחשופה הנדיב בקושי הכיל את שדי הסיליקון הגדולים והיפים שלה והללו נעו מעט עם כל צעד שעשתה. מתחת למשקפי טייסים גדולים עיניה החדות של הסמלת היו כחולות ואפה המנותח היה צר ועדין, שפתיה המשופצות חושניות ורכות. שיערה המתולתל היה צבוע לבלונד וכובע משטרתי היה נעוץ בו בסמכותיות.
השמש זרחה כרגיל בפורניה ומזג האוויר היה חמים נעים כתמיד אך הסמלת לא שמה לב לכך הבוקר, היא הייתה שקועה במשימתה.
מישהו הפיץ שטרות מזויפים בפורניה. לפני כמה שבועות התגלה שטר אחד בספא, אחר כך כמה נוספים בבריכת השחייה ובחוף הים ולאחרונה הפכה התופעה למגיפה ממש. לפני שבוע התקשר בזעם מנהל הבנק אל הלוטננט, מפקד המשטרה המקומית וזה הורה לה לפתוח בחקירה אך עד כה לא היו לה עקבות עד שהבוקר הגיעה שיחת טלפון אנונימית שמסרה לה קצה חוט.
בית החשוד היה קטן ונאה כמו רוב הבתים בפורניה. בחזיתו הייתה מדשאה מסוגננת וטנדר פיק-אפ גדול שעליו איור פיצה חנה מול הבית. הסמלת צעדה על השביל המוביל את דלת הכניסה ונקשה על הדלת.
גבר נאה, לבוש במכנסי ג'ינס בלבד פתח את הדלת. הוא היה קירח, עיניו שחורות ועזות וזקנקן עיטר את סנטרו. הוא היתמר כמעט חצי ראש מעל הסמלת וגופו היה רזה ושרירי.
“ג'ייסון איירורוד?” שאלה הסמלת והראתה לו את התג שלה, מבליטה את חזהּ.
הגבר הופתע למראה והנהן במהירות, עיניו סוקרות ברעבתנות את גופה.
מבלי להמתין להזמנה, הסמלת נכנסה פנימה וגופה, מקרין חום מההליכה בשמש, התחכך לרגע בגופו של ג'ייסון.
“סמלת אנה-לי סימפסון, משטרת פורניה. אתה שליח בפיצה 'פדרוס', נכון?”
השליח הנהנן.
“אתה מחזיק את הכסף המזומן שאתה מרוויח בנפרד?”
“עד שאני מכניס אותו לארנק או מזדכה בסניף, כן. אני שומר אותו בפאוץ'.”
“אפשר לראות אותו?”
ג'ייסון הנהן, הסתלק לרגע וחזר עם פאוץ' הכסף. הסמלת פתחה את הפאוץ' ומצאה בו שטר אחד בלבד. היא שלפה מכשיר מחגורתה והעבירה אותו על השטר. המכשיר צפצף.
“השטר מזויף.” אמרה בחומרה, עיניה הכחולות נעוצות בג'ייסון. “מי נתן לך אותו?”
“לקוחה. אניטה…קאם.”
“זה היה הטיפ?”
“לא, זה עבור הפיצה.”
“וטיפ לא קיבלת?”
ג'ייסון חייך.
“אני תמיד מקבל טיפים.”
* * *
ג'ייסון עמד מול דלת הכניסה של משפחת קאם, הפיצה החמה בידיו. הדלת נפתחה ובפתח עמדה אישה כבת ארבעים. גופה היה מלא והיא לבשה חלוק בית שקוף. מתחת לחלוק הבית הוא יכול היה לראות שהיא אינה לובשת דבר. שדיה הגדולים היו זקופים במפתיע וערוותה הכהה הייתה עשירה יותר מהנהוג בפורניה. שיערה היה צנוף במגבת במגבת והיא טפטפה מים על הרצפה.
“משפחת קאם?” שאל ג'ייסון בנימוס.
“כן…הכנס…הכנס…לא חשבתי שתבוא כל כך מהר…בדיוק יצאתי מהמקלחת…”
“את הזמנת פיצה עם סלאמי?”
“כן.”
“אזל לנו הסאלמי,” הסביר השליח. “בגלל זה אני אתן לך את שלי.”
הוא טפח על חזית מכנסיו וחייך והיא חייכה בחזרה ואז כרעה בזריזות למרגלותיו. אצבעותיה פרפו את קדמת מכנסיו ואיברו הגדול של ג'ייסון השתחרר ממכנסיו, קשה וזקור. אניטה נשקה לו בעדינות בראשו והוא נאנח. היא נשקה לו שוב ושוב, יורדת מראש האיבר התפוח דרך הוריד המשורג ועד לאשכיו. שפתיה נשקו לאשכים ואז עטפו אותם בזהירות ובאהבה והיא ינקה כל אחד מהם בעדינות. היא אחזה באיברו ביד חמה ורכה והחלה לאונן לו בעודה יונקת את האשכים לסירוגין.
לאחר רגעים אחדים שחררה אניטה את אשכיו והחלה ללקק במעלה איברו עד שהגיעה לראש. לאכזבתו של ג'ייסון, תחת שתחל למצוץ לו היא ליקקה אותו שוב מהבסיס ועד הראש, לשונה הלוהטת של עקרת הבית מרטיבה את איברו ברוק. שוב ושוב ליקקה אותו באטיות, גונחת בתאווה תוך כדי, עד שאיברו הבהיק מרוק ופעם בשקיקה אליה. לבסוף הואילה להכניס אותו אל פיה ממש ושליח הפיצה נאנח בקול.
שיערה הרטוב עדיין צנוף במגבת, אניטה החלה למצוץ לו את הזין, פיה חם ורטוב על איברו. היא אוננה לו ביד אחת בעודה מוצצת לו, עיניה מתרוממות אליו מדי פעם, חצופות ושובבות. ג'ייסון הניח את ידיו בעדינות על המגבת שעל ראשה ונאנח ברכות, ראשו נוטה לאחור לנוכח העונג שהסבה לו בפיה. תנועותיה היו מתונות ונעימות וניכר היה בה שהיא אדם רך ועדין, עקרת בית למופת ואם מושלמת למשפחתה.
היוצרות התחלפו ואניטה הייתה עכשיו ישובה על כורסה בהול, ירכיה פשוקות וג'ייסון כרע בינהן. לשונו ריקדה על מפשעתה והיא נאנחה ברוך, ראשה מטלטל בעדינות מצד אל צד. לפרקים אחזו ידיה את מסעדי הכורסה ולפרקים ליטפו את שערות ראשו של ג'ייסון אך פיה היה פעיל בכל הזמן והיא לא הפסיקה להיאנח ולגנוח. אנחה רכה נפלטה מפיה כאשר החדיר את אצבעו לתוכה ועינג אותה בעודו מלקק אותה בשקדנות, לשונו מבזיקה.
ג'ייסון הזדקף עכשיו והניח את ראש איברו בין שפתיה ואז חדר אליה בתנועה רטובה וארוכה. הוא החל לשגול אותה בעודה ישובה על הכורסה, רגליה פעורות לקראתו בעודן נחות על המסעדים. הכורסה חרקה עם כל מהלומה של אגנו ורגליה של אניטה התנודדו לפי הקצב. היא גלגלה את ראשה בעונג וליקקה את שפתיה, אוחזת בשדיה הגדולים שהתפרעו כעת בקצב המשגל, אצבעותיה ממוללות את פטמותיה הזקורות, סוחטות ממנה נאקות עונג.
הוא נעמד ורמז לה לבוא אליו והיא נענתה במהירות, מטפסת עליו עד שמשקלה נח כולו על ידיו החזקות. איברו החליק לתוכה ברכות והיא צווחה בעונג בעודה משתפדת עליו. השליח החל להקפיץ אותה בתנועות מהירות ועמוקות והיא צווחה בקול בכל פעם שמשקלה ננעץ על איברו הגדול, הזקור. הם התנשקו בשקיקה וידיה נאחזו בגבו השרירי בעודו מקפיץ אותה ללא הפוגה, סוחט ממנה שיא אחר שיא, צווחות ואנקות, יבבות ושריטות עד שגמר גם הוא בתוכה, ממלא אותה בזרע לוהט.
* * *
“אחר כך הלכת משם?” שאלה אנה-לי, מלקקת את שפתיה. כפי שנהגה במקרים דומים כאשר חומר החקירה היה לוהט מדי, היא ליטפה מבלי משים את מפשעתה באמצעות האלה השחורה שלה, הראש הקשה מתחכך ברוכסן שהתחיל בקדמת מכנסיה ונגמר באזור פי הטבעת מאחור.
“כן.”
“ולא היו לך משלוחים נוספים באותו יום?”
“לא היו.”
“כלומר, אתה בטוח שזה השטר שנתנה לך גברת קאם?”
“בטוח לחלוטין.”
הסמלת אחזה בשטר בזהירות והכניסה אותו לשקית ניילון קטנה.
“מה הייתה הכתובת?”
“רגע, זה בפנקס שלי.” אמר ג'ייסון. "הנה. רח' נינה הארטלי 1959.”
————————
חלק ב', התלמידה והמורֶה.