משחקי פורנו – פתיחה

אני מתכוון להתחיל לכתוב סקירות על משחקי פורנו במחשב אבל הפוסט הראשון בנושא יהיה סקירה כללית של התחום. 

אפתח בסקירה היסטורית שמבוססת על הידע הכללי שלי ונגועה בחוסר דיוק ושטחיות אבל היא טובה מספיק בשביל רקע כללי לתחום. כפי שפירטתי בקצרה כאן, שורשיו של הפורנו עתיקים כמו ימיו של המין האנושי אבל אם נקפוץ אלפי שנים קדימה, אל שנות השמונים בהן נולדו משחקי הוידאו, נראה שלמרות שהייתה תעשיית פורנו והייתה תעשיית משחקים, לא היו משחקי פורנו. למה? מפני שבפני המפיקים הפוטנציאליים עמדו שלוש חומות.

החומה הראשונה שעמדה בפני מי שרצה להפיק משחק פורנוגרפי הייתה הפלטפורמה. בשנות השמונים והתשעים רוב משחקי הוידאו שוחקו בקונסולות (אטארי ואח"כ נינטנדו, סגה וכו') ואלו שלטו שליטה מלאה בתכנים וכיוונו את המוצרים למשפחות וילדים. אלימות במשחקי הוידאו הייתה קיימת מאז שהגרפיקה יכולה הייתה להציג אותה אבל סקס עדיין היה בגדר טאבו. ולמי שיגיד "Leisure Suit Larry" אענה שLSL לא היה פורנוגרפי אלא הכיל סקס מרומז בלבד. הפורנוגרפיה המצולמת עשתה את קפיצת הדרך הנחשונית שלה עם כניסת מכשירי הוידאו לבתים אשר אפשרה לאנשים לצפות בסרטי סקס בבית ולא להתבייש בבתי קולנוע מזוהמים אבל משחקי הוידאו הפורנוגרפיים עוד לא נולדו מכיוון שלא הצליחו לחצות את החומה הראשונה.

משנות ה90 החומה הראשונה איבדה מעוצמתה כאשר המחשבים האישיים נכנסו לתמונה: לכאורה כל אחד יכול היה לפתח איזה משחק שירצה ללא בקשת רשות מחברה גדולה כמו נינטנדו או סגה. אבל אז נתקל מי שרצה להפיק משחק פורנוגרפי בחומה השנייה: ההפצה. משחקי המחשב אמנם פותחו בידי קבוצות קטנות ועצמאיות יותר מאשר משחקי הקונסולות אבל הם נמכרו ברשתות גדולות וגם אלו פנו בדיוק לאותו קהל יעד של הקונסולות: משפחות וילדים. 

בכל זאת היו בשנות ה90 ניסיונות לא מוצלחים להפיק משחקים פורנוגרפיים אבל אלו התמקדו בטעות בטכנולוגיה החדשה וה"לוהטת" של CD-ROM ובעצם עטפו קטעי פורנו מצולמים בממשק ו"עלילה" מצ'וקמקת. יקר להפיק, כמעט בלתי אפשרי לשווק ובסוף לא מספק חוויה טובה בהרבה מסרטי הפורנו המצולמים שכבר התבגרו ועברו לערכי הפקה גבוהים וצוותים מיומנים.

כשהגיע האינטרנט גם החומה השנייה נפלה. מפיקי משחקי הפורנו לא היו צריכים יותר הפצה דרך חנות או רשת אלא יכלו לפנות ישירות אל הקהל שלהם. הם עטו במהירות על המציאה, הפיקו שלל משחקי פלאש פורנוגרפיים לדפדפן ו… גילו שאין להם דרך לגבות כספים עבורם: סליקה היא החומה השלישית. 

עבור תוכניתן קטן, להתעסק עם סליקת כספים זו הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית, במיוחד כשהוא מפיץ תכנים שהם פורנוגרפיים במוצהר, תוכן בעייתי מבחינת חברות כרטיסי אשראי. להרים אתר אינטרנט יעודי וגם לבנות מגנון גבייה וסליקה היו מחסום גבוה מדי עבור מפתחים קטנים. היו אתרים שהתמחו במשחקים פורנוגרפיים אונליין בתשלום אבל הפיראטיות הרסה אותם ומי נשנכס לוואקום שהשאירו היו נוכלים שהפיצו אנימציות לוהטות של תוכן כביכול מתוך המשחק אך מי ששילם וניסה לשחק במשחק גילה שהוא לא הרבה יותר מאוסף אנימציות מצ'וקמקות ומשחקי פלאש פרימיטיביים. 

טיפ מדור נוב: לעולם אל תלחצו על פרסומת למשחק סקס; המשחקים הטובים לא מפרסמים את עצמם בפרסומות באתרי סקס.

ואז הגיע פטראון (Patreon).

פטראון נוסדה במקור כדי להציע ליוצרים פלטפורמה שבה יוכלו לפרסם את מרכולתם ואנשים יוכלו לתמוך בהם כספית. אני לא יודע את המספרים אבל אני כן יודע שמהר מאוד יצרני התוכן הפורנוגרפי גילו את הפוטנציאל שלה מהר מאוד ואני מנחש שכיום אחוז ניכר מהכנסותיה של החברה מגיע מתכנים פורנוגרפיים. כיום יש עשרות יוצרי פורנו מוכשרים שמתפרנסים יפה מאוד מפורנוגרפיה מעשה ידיהם, בעיקר איורים ו… משחקי וידאו פורנוגרפיים. 

העסקה היא פשוטה בדרך כלל. ישנן דרגות (Tier) של תומכים ביוצר, בדרך כלל החל מדולר אחד. ככל שהתומך הוא בדרגה גבוהה (ויקרה) יותר, הוא מקבל יותר הטבות: גרסאות חדשות יותר מוקדם יותר, היכולת להשתתף בהצבעות על התכנים וכו'. חשוב לציין שגם התומכים בדרגות הנמוכות ביותר זכאים לתכנים ובמקרה של המשחקים הם בדרך כלל יקבלו את המשחק בגרסתו הלפני אחרונה (ולמען האמת, בדרך כלל יציבה ונקייה מ"באגים"). היוצר מקבל את הכסף ישר מפטראון מבלי להתעסק עם חברות כרטיסי האשראי, פטראון לוקחת עמלה מסוימת וכולם (כמעט) מרוצים. 

למה כמעט? כי גם פטראון לא מושלמת. כנראה בלחץ של חברות כרטיסי האשראי או דירקטוריון החברה, פטראון התחילה בשנת 2018 לצנזר את התכנים הפורנוגרפיים שיוצריה מציעים: אין קטינים (וירטואליים), אין אלימות מינית, אין בעלי חיים ואין גילוי עריות. הנקודה האחרונה היא משעשעת במיוחד בגלל הדרכים שבהן מפיקי המשחקים עוקפים אותה (למה לעקוף? כי מתברר שמשחק שבו גבר צעיר מזיין (גם) את אמו הלוהטת מביאים הרבה תומכים). 

אז איך עוקפים את האיסור?

1. השיטה הפרימטיבית ביותר היא להניח לשחקן לבחור שם לדמויות. מספיק שתבחר לקרוא לאישה המבוגרת-אך-לוהטת אשר גרה אתך בבית בשם Mom והופ! רוב הדיאלוגים הופכים לגילוי עריות בקלות. 
2. הדרך השנייה שראיתי היא משחקים בהם אתה גם בוחר את שם הדמויות וגם את "מערכת היחסים עם הדמות". במשחקים כאלה דמות האם/אחות/דודה מפיעה כבעלת הבית/דיירת/ספרנית אבל המשחק מציע לך בתמימות לשנות את מערכת היחסים שלך איתה. ואז משפטים כמו: "לא, ג'ואי, אנחנו לא יכולים לעשות את זה, אני בעלת הבית שלך." הופכים ל"לא, ג'ואי, אנחנו לא יכולים לעשות את זה, אני אמא שלך.". בינגו.
3. הדרך השלישית והמתוחכמת מכולן היא טלאי (Patch) מסתורי שלא קשור בכלל למפיק המשחק  (קריצה קריצה) ומגיע לאינטרנט בדרך קסם (קריצה קריצה) כמה שעות אחרי שחרור של גרסה חדשה למשחק. מתקינים את הטלאי והופ! "בעלת הבית" חוזרת להיות אמו של הגיבור, ה"שכנה" חוזרת להיות אחותו והספרנית חוזרת להיות אחותה של האם אותה יוכל הגיבור לשגול בשמחה ובששון אם התקיימו לכך התנאים.

וכאן אנחנו מגיעים לנקודה הבאה, מהות המשחק. ברוב משחקי הפורנו המטרה היא פשוטה: לזיין הרבה בחורות. בדרך כלל יש עלילה ראשית ותת עלילות עם כל בחורה כאשר ככל שהשחקן מתקדם בעלילה דמותו על המסך "רשאית" לעשות דברים יותר נועזים עם הדמויות האחרות: מנשיקות ומסאז'ים ועד מין אוראלי ובסוף הפרס לשחקן החרמן: חדירה וכיבוש (הידד!). 

בדומה לסיפורי סקס, יש אלמנט של מתח מיני הנוצר כל עוד השחקן רואה את ההתקדמות הדמות שלו לעבר בחורה וירטואלית והמתח הזה מגביר את הסיפוק מה"כיבוש" בסופו של דבר. במשחק המצוין Summertime Saga (סקירה בקרוב) הגיבור הוא נער צעיר (כמו ב90% מהמשחקים, אגב) אשר אביו נהרג על ידי המאפיה והוא עצמו שקע בטראומה וכאשר המשחק מתחיל הוא מתעורר בבית "בעלת הבית" שלו (אשר עד האיסור של פטראון הייתה אמו האוהבת…) והוא אמור לגלות מי רצח את אביו ולשפר את ציוניו שניזוקו בתקופה בה היה בטראומה. כדי לשפר את ציוניו הוא יצטרך לדפוק את המורה לצרפתית, המורה למוזיקה (החביבה עלי), המורה לציור והמורה המוזרה למדעים. זה לא יהיה פשוט כי לכל אחת מהן יש תת עלילה משל עצמה והשחקן יצטרך לסייע לה לפתור את בעיותיה לפני שהיא תבקש ממנו לבוא אליה לחדרה אחרי הלימודים (ולזיין לה את הצורה כמובן).

איורים הם חלק בלתי נפרד ממשחקי סקס ומעשה מהווים את הפרס אליו חותר השחקן. אלו מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: איורים מצוירים ביד ואיורים תלת מימדיים כדוגמת אלו שאני מפרסם בסיפורים שלי. לאיורים ידניים יש יתרון ביחודיות שלהם על פני איורי תלת מימד מכיוון שכל אומן מצייר את הדמויות בדרכו שלו אבל לא לכל יוצר משחקי פורנו יש יכולות אומנותיות גבוהות ורבים פונים לתוכנות תלת מימד. הטובים שבהם יכולים להשיג תוצאות מרהיבות.

בניגוד למשחקי וידאו רגילים בהם השחקן מוכן להתמודד עם אתגרים ולנעוץ שיניים בבעיה קשה, במשחקי סקס השחקן פחות פנוי לפתור חידות סבוכות: קשה לחשוב עם יד אחת. המשחקים הטובים והאיכותיים מציעים כלים שונים להדרכת השחקן שלא ילך לאיבוד החל מאתר נלווה בו מפורטים כל הצעדים אותם צריך לנקוט כדי לכבוש כל בחורה במשחק וכלה בכלים משולבים במשחק עצמו המציעים רמזים עבים מאוד איך להתקדם. כך מי שרוצה להתמודד עם החידות יכול לעשות כן ומי שלא יכול פשוט לעקוב אחרי דרך הלבנים הצהובות עד הכּוּס הלוהט של הגיבורה הפתיינית.

במשחקים רבים מופיעים גם מיני-משחקים (mini games) שנועדו לשעשע ואולי גם להאריך מעט את זמן המשחק. ב Summertime Saga כדי להרוויח כסף הגיבור יכול לחלק פיצות ועבור כל פיצה שחילק בלי לטעות הוא מקבל מבעל הפיצריה סכום כסף (ספוילר: אחר כך הוא גם יזיין את אשתו של בעל הפיצריה.)

כסף הוא עוד מנגנון שמופיע במשחקים מסוימים: כדי לקדם את העלילה הגיבור צריך לרכוש פריט מסוים, כדי לרכוש אותו הוא צריך להרוויח כסף וכדי להרוויח כסף עליו לנצח במיני גיימז. במשחק Zombie's Retreat המיני גיימז מתבטאים בצורך של הגיבור להרוג זומבים על מנת להגן על "בעלת הבית שלו" מפני המוני זומבים שמתרוצצים סביב הבית.

דרך נוספת שבה מקלים המפתחים על השחקים היא צ'יטים (Cheats, רמאויות) מובנות. מבחינה היסטורית צ'יטים נועדו להקל על מפתחי המשחקים לבדוק אותם על ידי הענקת תכונות חזקות לגיבור שיאפשרו לו לשרוד תנאים קשים (על ידי מתן אינסוף חיים, אינסוף תחמושת וכו') ולא לבזבז זמן בדיקות יקר בלמוּת והם היו אמורים להימחק לפני פרסום המשחק. עם השנים הבינו המפתחים שהשחקנים דווקא אוהבים לרמות לפעמים והשאירו אותם במשחקים לטובת השחקנים שנהנים לרמות מדי פעם. משחקי פורנו כוללים צ'יטים מאותה סיבה שקיימים המדריכים המובנים: לשחקן שמשחק משחק פורנו אין הרבה סבלנות לאגור כסף, תחמושת או משאבים אחרים במשחק. באופן אישי, אגב, אני נמנע מצ'יטים במשחקי סקס כי אני מאמין שהם לא בדוקים היטב ועלולים לתקוע את השחקן ולבזבז בסופו של דבר את זמן המשחק.

הנקודה האחרונה שאתייחס אליה היא הפֶטיש. פטראון אמנם אסרו על גילוי עריות אבל הסברתי שהמפתחים מצאו דרכים יצירתיות להתגבר על האיסור. ב Summertime Saga ניתן "לעבר" כל בחורה כמעט, אחרי כמה ימי משחק בטנה תתעגל והיא גם תלד תינוק/ת. במשחקים אחרים מופיעים אלמנטים של מין בכפיה, אונס, שליטה מוחית ושאר תופינים. כפי שהסברתי במאמר הזה, פטיש לגמרי יכול להעיף את השחקן ולגרום לו להשקיע גם במשחקים פחות איכותיים ובלבד שהם פונים אל הפטיש שלו. באחת הסקירות שלי אתייחס למשחק שנע בין בינוני לגרוע בכל המדדים אבל בכל זאת שיחקתי בו עד תומו כי הוא מאפשר לשחקן להיות מניאק לגמרי ולהשתין כמעט על כל החוקים של פטראון ובכך מצליח לספק חוויה מעניינת למרות שלל חסרונותיו.

איפה מוצאים משחקים? בעיקר בפטראון וב itch.io, עוד חברה שנוסדה כדי לספק למפתחי משחקים פלטפורמה חופשית כדי לשווק את המשחקים שלהם ומוצאת את עצמה מתבוססת בזיעה וזרע של מפתחי משחקי פורנו שעטו עליה כמוצאי שלל רב. צריך לשלם חשבונות. בשבועות הבאים אפרסם סקירות של משחקים שיעזרו לכם להחליט איפה תרצו להשקיע את הדולר שלכם בתבונה.

מזכיר לכם שאל האתר שלי מגיעים על ידי הקלדת "סיפורי סקס" בגוגל.

סקירות משחקים:
Summertime Saga
Zombie's Retreat
Take Over