כמו במאמרים קודמים שלי, גם מאמר זה כתוב מנקודת מבט גברית הטרוסקסואלית אבל תוכנו מכוון למגדרים ונטיות אחרים. אסקור בקצרה (וללא יומרות אקדמאיות) את ההיסטוריה של הפורנוגרפיה הויזואלית.
דור 1 – תיאורים של אקטים מיניים מתועדים משחר ההיסטוריה. מאז שהגבר למד לפנטז הוא פינטז על נשים לא מושגות. הארכאולוגים סיפרו לנו שהפסלים שנמצאו של נשים עם ציצים ענקיים שימשו ל"פולחן". נו, שוין, מי מאיתנו לא מכיר את ה"פולחן" הזה? כנראה שהשפופרות של קרם הידיים הקדמוני לא השתמרו באתרי החפירות אבל אתם מבינים לבד מה היה תפקידן של "אלות הפריון" האלה, נכון?
דור 2 – לפי ויקיפדיה, הפורנו בצורתו המתועשת הופיע לראשונה בספר פאני היל בשנת 1748. מי שמכיר איך פועל המוח הגברי לא אמור להיות מופתע: גבר אחד גילה שהוא יכול לייצר פורנו ולהפיץ אותו. גברים אחרים גילו ש"פאק, סוף סוף פורנו ברמה גבוהה", או לפחות רמה גבוהה יותר מפסלונים שומריים של גמדות עם ציצים ענקיים. כמו כן: קפיצת מדרגה במכירת קרם הידיים המתועש.
אוקיי, המצאתי את הנתון האחרון אבל זה נראה לי הגיוני.
דור 3 – אני לא היסטוריון ולא אקדמאי אבל הדור הבא של הפורנוגרפיה נולד לדעתי בשנת 1953, השנה בה הוציא יו הפנר את המגזין הראשון של פלייבוי. מאותה שנה התחילו הצרכנים לצרוך אותו כמו שאנחנו מכירים אותו היום: בצורה ויזואלית. תמונות וסרטים. ההתחלה הייתה אטית ומסורבלת כמובן: את המגזינים היה צריך לרכוש בקיוסק או חנות ספרים בטקס משפיל, הסרטים הראשונים הוקרנו רק במקרנה ביתית. אחר כך הגיע האינטרנט ופאק, איזה כיף מאז, הא? בלי להסמיק מול מוכר בחנות ספרים (לא, כי אתה לא לוקח לך מגזינים הביתה, יא צבוע) או להיכנס למאורת סרטי סקס ולחפש סרט בין שלל סוטים (כמוך). האינטרנט הביא את כל הפורנו הוויזואלי שאתם רוצים מיד.
אבל גם דור 3 אינו מושלם וזה תוכן המאמר הזה. על דור 4 של הפורנוגרפיה.
אתאר שני אנשים. צלי הצלם וינון הצרכן. לצורך הדיון צלי מייצג את השרשרת כולה: הוא מאתר את הדוגמניות, מוצא לוקיישן, יודע לצלם, יש לו ציוד צילום, הוא מצלם ומפיץ את החומר. וינון צורך פורנו. וקרם ידיים.
הבעיה היא שלמרות שהחיים של ינון טובים לאין ערוך מאלו של צרכני פורנו בעבר, יש עדיין פגמים בשיטה הנוכחית:
- נכון, זה צרות של עשירים אבל ינון לא תמיד הוא מוצא את מה שבאמת עושה לו את זה. ינון ממש מפנטז על שלוש גי'נג'יות עם כושי שמן לבוש בבגדי קאובוי. זה ממש עושה לו את זה, אבל אין לו סיכוי למצוא את תמונות או סרטים אם צלי לא צילם והסיכוי שצלי ייצר תוכן כל כך ספציפי הוא נדיר מאוד. ינון עצוב.
- ינון מאמין שהנשים בתעשיית הפורנו המצולם מנוצלות, מוחלשות וכו'. אני לא אכנס לסוגיה אבל ינון אדם מוסרי ולדעתו הוא עובר על צו מצפונו כשהוא צורך פורנו שכרוך בניצול.
- לינון יש סוד. ינון אוהב גם סוגי פורנו שהם אסורים להפצה מבחינה חוקית. קשה מאוד למצוא אותם וכשהם אצלו הוא תמיד חושש שיום אחד תיפרץ דלת הכניסה אצלו בבית ואנשים קשוחים במדים יפשטו לו על המחשב. איזה בושות.
דור 4 – לאחרונה התחלתי להתנסות ביצירה של פורנוגרפיה ויזואלית בגרפיקה תלת ממדית וראיתי את האור. דור 3 עומד למות.
המחשב שבו אני משתמש היום לגרפיקה הוא ברמת מחשב תעשייתי ועולה כמו ארבעה מחשבים אישיים חדשים (הי, במקום העבודה שלי בטוחים שאני חייב כזה, מי אני שאתווכח?) אבל לפי חוק מור בעוד כמה שנים היכולות שלו יהיו זמינות לכל מחשב ביתי. התמונות שאני מייצר היום עוד לא ברמה של פוטו ריאליזם אבל גם זה רק עניין של זמן. בתוך שנים ספורות צלי הצלם יהיה מובטל ובמקומו רועי המרנדר (מהמילה Render) וחבריו ייצרו את התוכן הפורנוגרפי, ומה שחשוב יותר: ינון יוכל לייצר לעצמו בבית את הפורנו שהוא רוצה.
בעוד כמה שנים ינון יוכל לייצר לעצמו את התוכן הפורנוגרפי המדויק שהוא רוצה (הידד לג'ינג'יות עם כושי שמן בבגדי קאובוי) ואם הוא ירצה משהו יותר מטונף מזה, הוא ייצר לעצמו את התוכן לבד בלי חיפושים מלחיצים בפינות אפלות של הרשת. ייצור תוכן פורנוגרפי מצולם יהפך ללא כלכלי: על כל צלי אחד שמאתר בנות, מצלם ומפיץ יהיו מאה רועי שייצרו תוכן איכותי פי כמה, בשבריר מהמחיר. ומי שחושב שהפורנו סינטטי הוא בהכרח פגום כי אי אפשר לייצר בו נשים לא מושלמות טועה: היום אני יכול לרנדר גם צלוליטיס, פגמים על העור, שיניים עקומות וכו'. אם תהיה לנשים לא מושלמות דרישה, רועי (מסחרי) ו/או ינון (פרטי) ייצרו את זה במחשבים שלהם.
המהלך הזה גם ינחית מכת מוות על הדוגמנים והדוגמניות שמתפרנסים מכך. מי שחושב שמדובר בנשים מסכנות ומנוצלות בוודאי ישמח. מי שרואה עוד גוונים חוץ משחור ולבן יבין שגם בקבוצה הזו יהיו הרבה מפסידות אבל אין לכך שום משמעות: דוגמנית ושחקנית פורנו הם מקצועות שיכחדו בתוך עשור.
מכת המוות הזו לפורנו המצולם היא חיובית בהקשר של פורנו מטונף באמת: פדופיליה, אונס ושאר ג'יפה. שוב: גם החלאות שעוסקים בתחום הזה מסתכנים כאשר הם מצלמים ומשווקים אותו אבל אם ינון יכול לייצר לעצמו לבד את התכנים האלה, למה שיחפש אותם בחוץ?
ופורנו כתוב? ילך בדרכה של הסיפורת הכתובה. מי שימשיך לקרוא אותיות, יהנה גם מפורנו כתוב.
אם יהיה יותר זול להפיק פורנו חזותי ריאליסטי, אז הטיעון שלך נשמע סביר.
אבל יכול להיות שהצורך בשחקנים בשר ודם יהיה גדול יותר, ואז עדיין נראה פורנו רגיל.
אני לא מסכים עם דעתך
כמו שסרטי אנימציה לא החליפו את סרטי הקולנוע כך גם זה שזה "אפשרי טכנולוגית" זה לא אומר שזה יתקיים.
מדובר על "מוצר נישה" ולא על "מיינסטרים".
ההסבר שלך יהיה דומה להסבר הבא:
בימינו אפשר ליצור פות מסיליקון שירגיש לגבר בצורה זהה לפות אמיתי, ולכן הגבר יפסיק ללכת לזונות ובמקום זה יצרוך רק בובות פלסטיק.
אז יש לבובות סיליקון נישה, אבל הן בהחלט לא מחליפות את כל תעשיית הזנות.
חולקת עליך בנושא הזה דור
הרי פורנו אנימציה קיים כבר כמה שנים טובות, יש משהו באנושיות עצמה שאנשים תמיד ירצו לראות ולחוות.
זה אולי יגרום לכך שהכמות תרד (ואולי אף האיכות) אבל תמיד יהיו מי שירצו פרונו עם אנשים אמיתיים, עם פגמים, ועם הידיעה- שאלו אנשים אמיתיים מול המצלמה.
לדעתי, ההבדל הוא לא בידיעה שאלו אנשים אמיתיים – אלא בעובדה שהם באמת אמיתיים.
ככל שהטכנולוגיה תתקדם, היא תוכל לייצר חיקוי גרפי של הגוף האנושי, משכנע ברמה מספקת.
חיקוי של ההבעה והביטוי האנושי, בצורה משכנעת ואמינה, זה אתגר גדול מדי.
אנשים לא רוצים לראות גופים פועלים יחדיו, הם פשוט רוצים לראות אנשים, כמוהם, מזדיינים.
בהקשר הזה, המגמות בעולם הפורנוגרפיה העולמי הולכות לכיוון של אנשים, שנראים כמוכם ושוכבים כמוכם.
מצד שני, אין ספק שהטכנולוגיה תשנה לחלוטין את העולם. לדעתי זה יבוא מכיוון המציאות המדומה. האנושות רצתה להיות חלק מהמעשה עצמו, ועכשיו ניתנה לה האפשרות.
האמת שקראתי שהקטגוריה השניה הכי נצפית בפורןהאב זה אנימה (אחרי לסביות שפונות לשני המינים)
https://www.thispersondoesnotexist.com/
בדיוק. ולמי שלא הבין: כנסו לקישור שוולטר הביא. הדמות בתמונה היא מרונדרת, דמיונית. יכולים לרענן את הדף כדי לצפות בעוד דמויות.
ברוכים הבאים לעתיד.
יפה מאוד
יש כבר פורנו כזה? מעניין לראות…