איורים לסיפורים – מיכל

למיכל יש גוף דומה לשל שירן אבל קטן ועדין יותר. המילה שמגדירה אישה כזו היא פֶּטיט, מכף הרגל ועד הראש. האישה הזו היא סמל של אלגנטיות, תמיד לבושה טיפ-טופ, לעולם בנעלי עקב, חצאיות וז'קטים, ורק לעתים נדירות היא מחליפה את החצאיות במכנסיים מחויטים. מתחת היא לובשת רק לנג'רי: תחתונים קטנים ודקיקים בגזרות סקסיות, לפעמים קטנות כמו חוטיני ולפעמים בגזרת מכנסונים עדינים. התחתונים של אחותי הם צבעוניים ועשויי בד, של אמהּ שחורים או לבנים ועשויים משי או תחרה או איך שלא קוראים לדברים האלה. כשאני מחליק את בד תחתוניה של מיכל בין אצבעותיי, הזין שלי, שלא ממש נרגע מהפסקת הצהריים עם שירן, מתמתח לו במפשעה.

היא קטנה וקשוחה, אלגנטית וצינית, סקסית ומפחידה את עזי עד מוות. מיכל מיררה לעזי את החיים מהיום שנפגשו אבל לבסוף גם היא נכנעה לקסמיו ופשטה את תחתוניה.

"את המבטים של מיכל קשה לי לפענח אבל היא לוהטת כרגיל עם תלבושת שמעלה לי מיד אסוציאציות של רוכבת סוסים: מכנסיים צמודים ובהירים מבד יקר למראה, מגפיים שחורים עד הברך ומקטורן שחור אשר מתחתיו מבצבצת חולצה לבנה ותחילתו של מחשוף קטן. רק כובע רכיבה ושוט חסרים. נדמה לי שהיא עונדת היום יותר תכשיטים מתמיד, כאילו מתריסה מולי, חוגגת את הניצחון שלה. איזה סקסית היא, אללה יוסתור. עם החליפה ההדוקה והסקסית, התכשיטים השיער הבלונדי שכמו מתפוצץ מעל הצוואר שלה וכל האלגנס שהיא מעיפה פה, היא האישה עם הכי הרבה קלאס שאני מכיר. אולי בגלל זה היא לא עוברת להדריך יוגה במשרה מלאה: כשהיא הולכת למשרד היא יכולה לדפוק הופעה."

"אבא שלי ומיכל נפרדים מאיתנו, אבא שלי ארוז היטב בבגדים שמיכל הורתה לו ללבוש ומיכל, קומפקטית ועדינה והו–כה–סקסית על עקביה בשמלה שחורה והדוקה, שיערה הבלונדיני הקצר מעוצב כמו סערה אלגנטית סביב עורפה העירום."

"בבוקר אני מוצא רק את מיכל במטבח, עומדת ומכינה לעצמה כריך. היא נועלת נעלי עקב שמבליטות את השוקיים החטובות ואת הישבן הקטן שלה והתיספורת הבלונדינית הקצרה שלה שחושפת ומדגישה עורף ארוך וחושני. ההתעמלות וכל היוגה עושים את שלהם, אין ספק שיש לה גוף פצצה: קטן וקומפקטי והדוק."