לפרק הקודם
=================
"מה? מה אני יגיד למישל? אנ' לא יכולה!”
"תגידי לו שאת חולה. יאללה, אנחנו חוגגים יומולדת לידידה.”
"מי?”
"היא באוטו. נו כבר.”
המוכרת עם השיער הכחול מביטה בזאב בערגה, נדה בראשה ומתחילה לסגור את את החנות בעוד זאב מעמיס קצת אוכל ושתייה מהקיוסק. כאשר היא גומרת הוא מוביל אותה אל המכונית ומושיב אותה ליד היועצת.
"תכירו זאת…תמר היועצת וזאת….אה…מירית..?”
"נירית!” רוטנת המוכרת העכברית.
"רציתי להגיד!” מגחך זאב.
"חג'ג', תברר איפה יש איזה מסיבה שאנחנו יכולים לחגוג לה יומולדת או איזה מועדון מהסוג ש…אתה יודע.”
"כבר שלחתי הודעה לבנדוד שלי לירון, הוא מברר לי.” עונה חג'ג' ומתחיל לנסוע.
“תני נשיקה, מירית.” דורש זאב מהמוכרת הקטנה.
"נירית. לא רוצה.” היא אומרת. הוא שבר לה את הלב מספיק פעמים, היא יודעת שהוא חדשות רעות. מתייחס אליה כמו אל סמרטוט, מעביר אותה בין החברים שלו כמו איזה זונה. די לעשות מה שהוא רוצה.
"נירית, נו…” הוא אומר ומלטף את ירכה החלקה.
מירית מושכת בכתפיה אך ליבה מתחיל להלום בחזהּ.
"רק נשיקה אחת…” הוא אומר ומנשק את לחייה.
"די, נו…” ממלמלת נירית כאשר נשיקותיו של זאב מרחפות על פניה כמו עננים, ממסות אותה לגמרי. כאשר זאב אוחז בסנטרה ומפנה אותו אליו פיה נפשק מעצמו והיא מקבלת בהתרגשות את לשונו הפולשת אל פיה.
היא יודעת שזה רע. שזה יגמר רע. שזה עוד טריק. היא לא יודעת מי זאת הזקנה המסריחה הזאת לידה והימצאותם של שאר בני החבורה אינה מבשרת טובות. אבל לראשונה מזה שבועות ארוכים כל תשומת לבו של זאב מרוכזת בה עכשיו והיא מתמסרת לחלוטין לשפתיו הרכות, לידו המלטפת את ירכה ולשנייה המלטפת את חזהּ מעל החולצה.
היועצת מביטה בנעשה בבלבול. ברגע הראשון היא חשה רווחה על כך שתשומת לבו של זאב נפנית אל הזנזונת עם השיער הכחול אבל הרווחה הזו מתפוגגת ככל שהיא רואה את הלהט שבו השניים מתנשקים. הצעירה נועלת מגפי צבא מסיביות מגוחכות ומכנסי ג'ינס קצרים אמנם אך רפויים מאוד וידו של זאב מחליקה ללא קושי מתחת לבד, מלטפת אותה על המפשעה. במהרה נירית נשענת לאחור בשפתיים פשוקות, פניה העכבריים מסכה של עונג לנוכח אצבעותיו של זאב בין רגליה, לשונו (ככל הנראה) באוזנה וידו השנייה המלטפת את פטמותיה.
"קחי.” אומר טולי ומגיש לה פחית והיועצת לוקחת את הפחית ושותה ממנה.
"אוי ואבוי, מה זה?”
"זה בדיוק מה שאת צריכה, אלכוהול וקפאין. תשתי עוד.”
היא שותה עוד וכשהוא מגיש לה שקית בטנים היא אוכלת מלא החופן, מורידה את הכל עם עוד לגימה מהפחית המגעילה. רק עכשיו היא שמה לב כמה הייתה רעבה ותשושה והמזון משיב מעט רוח חיים לתוכה, מסלק את העייפות וממריץ את הדם בעורקיה.
הפחית נגמרה וטולי מפתיע אותה ומנשק את מצחה ואז לחיה. הוא אוסף את חצאיתה ומלטף את ירכיה ורעד התרגשות מטלטל את גופה בעוד לשונו מהתלת בתנוך אוזנה.
"די…” היא מבקשת. “לא ככה…לא לידה…”
"ששש…” עונה טולי באוזנה, אצבעותיו מציתות את ברכיה ועיניה מתגלגלות כאשר קצות אצבעותיו מלטפות את האזור הרגיש אשר מתחת לברך.
הזונה הקטנה כבר התפשטה ממכנסיה ותמר צופה בגועל איך היא מתמסרת ללא התנגדות לאצבעו העבה של זאב המחללת אותה, תוהה בינה לבינה איך תרגיש אצבעו של טולי בין רגליה שלה. הכּוּס של הילדה עם השיער הכחול חלק לגמרי והיא שואלת את עצמה אם היא מגלחת או שפשוט לא צומח לה שמה שיער. ידו של טולי מעסה את שדה והיא נאבקת שלא להיאנח, היא לא יכולה להרשות לעצמה להיראות ולהתנהג כמו הזנזונת הזאת. היא לא כאן מבחירה. היא שבויה, כפו עליה לבוא. חטפו אותה בשקרים וסכינים. היא לא תיאנח ותתנשף כמו ה…שרמוטה הצעירה הזאת שמקשיתה את הגב ב…אורגזמה? היא גומרת? אלוהים אדירים…
זאב לוחש משהו באוזנה של הצעירה והיא נדה בראשה בסירוב. הוא מתעקש ואז אומר משהו לטולי. מה קורה?
טולי אוחז במהירות בידיה של היועצת ומסובב אותן מאחורי גבה, מחזיק אותן שם בידו האחת. בידו השנייה הוא אוחז בראשה.
"מה אתה עושה?” היא נזעקת.
ואז היא חשה בנשיקה על לחיה ומזדעזעת לגלות שזו המוכרת כחולת השיער.
"לא! לכי ממני!”
"ששש…” נוהם טולי ומנשק גם הוא את לחייה ברוך מפתיע.
"אני לא רוצה, לא ככה!” היא נאנחת כאשר לשונה הזריזה של הצעירה מלחכת את אוזנה.
"אני רוצה.” קובע זאב כאילו זו אמת אלוהים שאי אפשר להתווכח איתה או לערער עליה. “נירית, תעשי מה שאומרים לך או שאני מוריד אותך כאן בלי מכנסיים ותחתונים.”
זאב מרוחק מכדי להתערב פיזית בנעשה אך הוא שולח את ידו כדי לרתק את ראשה של היועצת באופן שמאפשר לטולי לשחרר יד אחת וזה חוזר ללטף את ירכיה הדשנים של היועצת. ככל שהוא מתקרב יותר אל מפשעתה הוא חש בהתנגדותה מתמוססת אך היא ממשיכה למלמל התנגדויות ואפילו להיאבק קצת.
זאב אומר משהו בשקט לנירית וזו מעווה את פניה ואז פותחת את חולצתה קרועת הכפתורים של היועצת, חושפת את שדיה הנדיבים. לאחר עוד היסוס קצר היועצת הזקנה רואה בחלחלה איך הצעירה גוהרת ונוטלת את פטמתה בין שפתיה. רעד של גועל והתרגשות פושה בה כשהילדה מתחילה למצוץ וללקק את הפטמה בעוד לשונו של טולי תוקפת את אוזנה ברוך בלתי פוסק, ידיו מכשפות את מפשעתה, אצבעותיו מגיעות כמעט עד החריץ המשתוקק ואז נסוגות.
"לא…די…” היא מנסה להיאבק בטולי אך ללא הואיל. היא חלשה והוא חזק וגופה שוב בוגד בה לנוכח ההתקפה הכפולה ולמרות שהיא נגעלת ממגע אישה בגופה, היא אינה יכולה להתעלם מהמיומנות של לשונה הזריזה של המוכרת על פטמותיה. זו מפנקת את שני השדיים לסירוגין, שולחת גלי עונג מתגברים והולכים בגופה של היועצת חסרת האונים. טולי האכזר מתעלל בה ללא רחמים, אצבעותיו כמעט מגיעות עד מפשעתה אך לא נוגעות באמת בשפתיים התפוחות והמשתוקקות. היא מוצאת את עצמה נעה לאיטה לעבר אצבעותיו, מחליקה בהדרגה במושב כדי להביא את אצבעותיו אל החריץ שלה אך טולי רק נסוג עד שרק חצי מישבנה נח על המושב, החצי השני נמצא באוויר.
היא נרגשת ומתנשפת, ליבה הולם במהירות והיא מקללת את עצמה על עוד כניעה עלובה והפעם מול זנזונת לסבית צבועת שיער כזאת. אבל היא אינה יכולה להתכחש לרעב שבין רגליה וכל תשומת הלב המענגת שגופה זוכה לו מחממת את מפשעתה ללא הפסק. טולי ממשיך להתעלל בה, לרגש אותה מבלי להעניק לה פורקן, להבטיח ולא לקיים ועוד רגע היא מתחילה להזיל דמעות מול כולם.
זאב מפשיל פתאום את חצאיתה, חושף את ירכיה השמנמנות ואת ערוותה העשירה. הוא אומר משהו לצעירה ואז אוחז ברגלה ומעביר אותה מעבר לזו של היועצת כך שהצעירה כמעט רוכבת על ירכה והיא מיד חשה בחמימות מהירך הצעירה מול מפשעתה.
"תנשקי אותה.” מורה זאב והיועצת ההמומה מוצאת את שפתיה של הצעירה צמודות אל שלה.
"עם הלשון!” הוא ממשיך וברגע הבא פולשת לשון אל תוך פיה. היא מנסה להיאבק אך ארבע ידיים גבריות אוחזות בה עכשיו, ואין לה שום סיכוי לעצור את האונס הלסבי הנורא.
משהו מתחכך סוף סוף במפשעתה וגל ריגוש פושה בה לפני שהיא מבינה שזו ערוותה החלקה של הצעירה. זו ממשיכה לנשק אותה והיא מניעה את אגנה קדימה ואחורה, באופן שמביא את ירכה השמאלית להילחץ בכל פעם כנגד מפשעתה הרעבה של היועצת.
"תזייני אותה.” מורה זאב ותנועותיה של הצעירה הופכות להיות מדויקות ומכוונות יותר, ערוותה החלקה מתחככת שוב ושוב בזו של רעותה המבוגרת. היא מנסה להלחם בעונג המשוגע, לשמור על השפיות ועל מי שהייתה לפני שנכנסה לקולנוע הארור הזה אבל לשונה של הזנזונת כחולת השיער מטריפה אותה וגם טולי מטפל בשדיה, שלא לדבר על המשגל המוזר של המפשעה החלקה הטוחנת ללא הפסק את שפתי ערוותה ודגדגנה, שולחת בה גיצים המתפוצצים בשיפולי בטנה כמו שבועטים במדורה.
"את הולכת לגמור?” שואל זאב באוזנה, דבריו כמו בנזין על הלהט שבין ירכיה. “את הולכת לגמור עם בחורה צעירה שמזיינת אותך?”
"הה…” היא נאנחת בתגובה. “לא….די…”
"תשחררי, זונה.” הוא מלטף את תלתליה בעוד מירית ממשיכה לחכך את מפשעתה החלקה במפשעה הרעבה אשר תחתיה. “את רוצה את זה…תחזיקי לי את היד ותגמרי…”
"לא…אוֹ!” נכנעת היועצת האומללה לבסוף כאשר סכר ההגינות נפרץ שוב והיא נסחפת ככפיס עץ בנהר שוצף. “הוֹ! הֹוֹוֹוֹ! אהּהּהּ! אני…די…מדהים…תעזבו אותי…הֹוֹוֹוֹ!”
ירכיה העסיסיות מתרוממות ברעבתנות אל אלו של הצעירה הרוכבת עליה ושפתי הערווה נפגשות בנשיקה רטובה ומצמררת. מירית גוהרת עליה שוב ולשונה פולשת אל פיה של האישה המבוגרת וזו מתפוצצת כלפיה באנחות והתנשפויות קולניות.
בעודה מרחפת על ענני האורגזמה העצומה ולפני ששככו אחרוני הזיקוקין, ממלאות מחיאות כפיים ושריקות לעגניות את המכונית והיא ניתחת אל סלעי המציאות, נזכרת שוב שהיא שבויה של חבורת פסיכופתים אשר לכדו אותה אך ורק כדי לנצל אותה מינית, ללעוג לה ולהשפיל אותה. למרות שהיא גמרה בשעות האחרונות יותר ממה שגמרה בשנים האחרונות, הם מתאמצת להזכיר לעצמה שהם לא חברים שלה, הם חטפו אותה והם מנצלים אותה מינית פעם אחר פעם. לו רק הייתה מצליחה לעצור את הגרגור הבלתי פוסק במפשעתה הבוגדנית.
רק כאשר היא מתעוררת בקפיצה היא מבינה שנִמנְמה כמה רגעים. המכונית נעצרה ליד בית פרטי ומוסיקה קולנית בוקעת ממנו ושאר בני החבורה עומדים מחוץ למכונית ומשוחחים בינהם אך היא אינה שומעת את דבריהם בגלל המוסיקה. לרגע מתעוררת בה תקווה ששכחו ממנה.
"…התעוררה.” היא שומעת את קולו של חג'ג' וכעת כולם מביטים בה, חיוכיהם הדקים והדוקרניים מכווצים את בטנה אך מסעירים את ירכיה.
"התעוררת, יפיפייה נרדמת? את לא יכולה לישון כל הלילה, יש לך יום הולדת!” קורא זאב בשמחה מסוכנת. “יאללה, הלילה חוגגים לך, יש כאן הרבה אנשים שישמחו לפגוש אותך. הרבה פרצופים מוכרים.”
"לא.” היא ממלמלת בעוד אמנון פותח את דלת המכונית, אוחז אותה בידו השרירית ושולף אותה בקלילות כאילו הייתה ממולאת בצמר גפן. ליבה הולם באימה כאשר הם מובילים אותה בשביל לעבר הבית, בינות צעירים המתגודדים בחבורות קטנות, מדברים וצוחקים זה עם זה. זאב מחליק כף עם כמה חברים, מכה באגרופו בכתף של אחרים בברכת שלום, ידו חובקת את מותנה של נירית הנרגשת. מדי פעם הוא מעיף מבט לאחור ורואה את הפרה הדשנה כושלת מאחוריו תחת יד הפלדה של אמנון, עטיניה הכבדים מתנדנדים תחת חולצתה חסרת הכפתורים, פטמותיה זקורות ואימה ממלאת את פניה אשר הגיל עמעם רק מעט מיופיין.
"הי גיגי, אחלה מסיבה.” הוא אומר למארח. לגיגי יש שיער קצוץ מלבד בלורית ארוכה הנחה ברישול על פדחתו, והוא גבוה ושרירי כמו שחקן כדורסל. הוא אמנם בעל הבית והמארח אבל כאשר הוא מבחין בזאב הוא מתרגש וחיוך נלהב מאיר את פניו.
"הי, מן.” הוא מאנפף .”איזה כיף לראות אותך! איזה כיף שבאתם! מי זאת?”
"אה…” אומר זאב.
"נירית!” עונה המוכרת כחולת השיער. “אני החברה שלו!”
זאב מגלגל עיניים לעבר גיגי כדי לאותת שאולי קיים פער מסוים בין הסטטוס של נירית לבין האופן בו היא תופסת את עצמה.
"וזאת?”
"תמר לביב.”
"ת…מה?!”
“היועצת.”
"זין!”
חיוכו של זאב מתרחב כמו של הצייד שצד את חזיר הבר הגדול ביותר ביער.
"מה היא עושה פה?”
זאב רומז לאמנון לקרב אותה ואמנון דוחף את האישה המבוגרת קדימה. זאב אוחז בשולי חצאיתה ומרים את הבד, חושף באדישות את ערוותה העירומה.
"מצאנו אותה בקולנוע אז לקחנו אותה. יש לה יום הולדת, אנחנו חוגגים לה.”
"ואללה.” ממלמל גיגי.
"כן. עברו עליה שעות לא פשוטות. אני רוצה לרחוץ אותה ולהחליף לה בגדים. איפה המקלחת?”
גיגי מלווה את זאב ושתי הנשים אל הקומה השנייה ומראה לו את המקלחת. זאב הודף את היועצת פנימה ואומר: ”יש לך רבע שעה. בעוד רבע שעה את יוצאת החוצה או שאני מוציא אותך החוצה, ברור?”
היא מהנהנת בעיני העגל שלה ונשארת לבדה באמבט.
היא לבד.
הכל קרה כל כך מהר מהרגע שנכנסה לקולנוע, לא הייתה לה שנייה לחשוב. מבחוץ המוזיקה מעיפה את הקירות אבל כאן נדמה שיש טיפה יותר שקט, שאפשר לחשוב. מה היא תעשה? אולי תברח מהחלון?
היא מתקרבת אל החלון אבל הוא לא חלון שאפשר לפתוח, הזכוכית רק נכנסת פנימה בזווית של כ20 מעלות וזהו. רק חלון אוורור. וחוץ מזה, גם אם תצא, מה היא תעשה, תקפוץ מהקומה השנייה?
מתיישבת על האסלה. משתינה. קפואה. המוח צמר גפן. קפוווואאאה.
היא קופצת בבהלה כהדלת נפתחת וזאב נכנס, אוחז בידו בגדים. כאשר הוא רואה אותה, זעם ממלא את פניו.
"אמרתי לך להתקלח!” הוא אומר, ידו מתרוממת לסטירה מאיימת.
"רגע, שנייה!” היא מייללת ומתכווצת.
"יש לך עוד שמונה דקות.” הוא אומר. “וכדאי מאוד שתעמדי בזמן הזה.”
היא קמה בלאות מהאסלה ומתפשטת, ואז נכנסת אל המקלחת ומפעילה את המים. הזרם הלוהט ממס את הטינופת מגופה, מנחם את שריריה וממריץ אותה מעט. השיר שרועם במערכת מתחלף והיא מוצאת שהיא מזהה את הבי ג'יז, נשארים בחיים. חיוך קטן מפציע על שפתיה והיא מסתבנת לקצב המוזיקה ואפילו מנדנדת קצת את התחת וצחקוק מוזר נפלט מפיה. הכל כל כך מוזר והזוי שהיא פשוט תזרום עם זה, אין לה מוצא אחר, זאב וחבורתו נמצאים שלושה צעדים לפניה בכל רגע.
דפיקה רמה בדלת מעירה אותה משרעפיה.
"אני יוצאת!” היא צווחת וממהרת לסגור את המים, לצאת מהמקלחת ולהתנגב. להפתעתה, הבגדים שלה נעלמו ובמקומם היא מוצאת בגדים אחרים. מכנסי התעמלות קצרים, חולצת טי, גרבי ספורט ונעלי התעמלות. את זה היא אמורה ללבוש?
"אה…זאב?” היא קוראת בבהלה. “זאב? הבגדים האלה…זה לא שלי…”
"זה זה או כלום.” הוא אומר, קוטע את נשיקתו לנירית הנרגשת. השרלילה כחולת השיער עומדת שעונה על קיר המסדרון, מכנסיה מופשלים עד ברכיה ואצבעו של זאב מפשפשת בכּוּס הנובע שלה בעודה נאנחת בהתרגשות באוזנו. הסתומה הזקנה לא עונה והוא נפנה אל הצעירה, שולח יד ומפשיל את חולצה, חושף את שדיה הנהדרים.
"הי, בנאדם…” נשמע קולו של גיגי וזאב מסתובב אליו.
“רק רציתי לראות שהסתדרתם ושהבגדים של אחותי מתאימים ל…אה…לא שמתי לב.” אומר גיגי במבוכה ונירית ממהרת להרים את המכנסיים.
"זה בסדר, כולם חברים, נכון?” שואל זאב את נירית הנבוכה וזו מהנהנת, סמוקה. “גיגי חבר שלי ואת החברה שלי, לא?”
היא מהנהנת מהר יותר. זאב נעמד מאחוריה ומחבק אותה והיא מתרפקת מול גופו החזק.
"אמרתי לגיגי שיש לך שדיים מדהימים, תראי לו אותם.”
"זאב…לא, נו…”
"תראי לו אומרים לך. כולם חברים כאן.”
נירית משתתקת ואוחזת בשולי חולצתה, מרימה אותם באטיות ועיניו של גיגי נפערות כאשר הם נחשפים, מוצקים וזקורים כשני תפוחים ורדרדים.
"לא רע, הא?” אומר זאב.
"אה-ה.”
"אבל היא לא רק נראית טוב. את רוצה להראות לגיגי איך את מוצצת?” הוא שואל באוזנה, מלטף את שיערותיה.
"לא…זאב…בבקשה…כבר דיברנו על זה…”
"לא רוצה?”
"לא, בבקשה!”
"בסדר, חמודה, אין בעיה.” הוא אומר בחיוך טוב.
"תודה, מאמי!” היא עונה בהקלה.
דלת חדר המקלחת נפתחת וזאב נפנה להביט, חיוכו מתרחב כאשר הוא רואה את היועצת המבוגרת. היא נועלת את נעלי הספורט שהכין לה וגורבת גרבי ספורט לבנות, משוכות עד מתחת לשוקיה. מכנסי ההתעמלות קטנים עליה במידה או שתיים והם נראים עליה כמו מכנסונים זנותיים המדגישים את ירכיה העבות והסקסיות. היא לובשת חולצת טי של התיכון בו היא משמשת כיועצת ובהיעדר חזייה, שדיה הגדולים ברורים בעירומם מתחת לבד, פטמותיה ברורות לכל מי שמביט.
"התרעננת?” שואל זאב בחיוך.
"כן.” היא עונה ומשפילה את מבטה.
"איפה הזֶר?”
"לחבוש אותו? לא ידעתי ש…”
"עבדנו קשה עליו.” מקדיר זאב את פניו והיא ממהרת אל חדר האמבטיה וחוזר כשהזר נח על תלתליה הזהובים.
"יאללה, ילדת יומולדת, בואי נלך לחגוג!”
זאב אוחז בידה של האישה ההמומה ומוביל אותה בין הרוקדים. הבית אפלולי וצפוף ובמוזיקה הרועמת ולשמחתה, מעטים מבחינים בה אך היא משפילה את פניה ומסמיקה בכל פעם שנדמה לה שמישהו זיהה אותה.
"…היועצת?”
"מבצפר?”
"זין!”
"…תמר לביב…”
לב המסיבה הוא בסלון אך גיגי וזאב נכנסים ויוצאים מהסלון ויורדים במדרגות אל מרתף גדול. המוזיקה נשמעת גם כאן בבירור והיא מבחינה ברמקולים גדולים תלויים על התקרה, כנראה מחוברים למערכת למעלה. הרכב האוכלוסייה שונה מאלו שבקומה העליונה: יש כאן הרבה יותר צעירים מצעירות וכאשר היא מזהה את הפנים היא מבינה שכמעט כולם היו תלמידים בבית הספר, כמעט כולם ביקרו אצלה במשרד ולאיש מהם היא לא נתנה סיבה טובה לחבב אותה. הרבה עיניים מביטות בה עכשיו ברעב ובטנה מתכווצת בעודה מנסה למצוא מחסה מאחורי זאב.
"יאללה, נרקוד?” שואל זאב ומוביל אותה אל רחבת ריקודים מאולתרת.
זאב מתחיל לרקוד מולה והיא מסמיקה ועומדת מולו קפואה.
"יאללה, יש לך יומולדת! תביאו לה משו לשתות!”
מישהו תוקע לידה עוד פחית והיא לוגמת אותה מבלי לחשוב, הקופאין והאלכוהול מאיצים את הדם בעורקיה כמו מנוע טורבו. היא מתחילה להתנועע מעט, חיקוי עלוב של ריקוד ומסביב מוחאים לה כפיים ושורקים. לידה, היא מבחינה בנירית רוקדת ובעוד זוג או שניים ומרגישה שהיא קצת פחות במרכז תשומת הלב ומעזה לנענע קצת את התחת כמו שראתה את המזרחיות בחתונה של הבת של ליאורה. גל חדש של שריקות ומחיאות כפיים ממלא את המרתף והיא מסמיקה וקופאת לרגע אך ברגע הבא זורמת עם המוזיקה. בדרך כלל היא לא אוהבת מזרחית אבל הפעם זה מתאים ולמרות שהיא עדיין סמוקה ונבוכה, המודעות העצמית שלה פוחתת מעט והיא טיפה יותר זורמת: עם המוזיקה, עם הצעירים, עם חוסר האונים שלה.
בכלל לא שמה לכך שעצמה עיניים, שנסחפה בריקוד, ששכחה לרגע מעצמה אבל היא פותחת את העיניים כשהיא שומעת קולות החורגים מעט מההמולה של המסיבה. המוכרת כחולת השיער רוקדת בין שני צעירים חסונים, אור אבשלון ועוד אחד בשם עומרי, שניהם תלמידים לשעבר בבית הספר. השניים סוגרים עליה, מועכים אותה בינהם, אור מאחוריה ועומרי מלפנים. הם כלל לא מנסים להסתיר את כוונותיהם: עומרי מנשק אותה וחופן את שדיה ואור נצמד אליה מאחור, מחכך את מפשעתו העטויה במכנסי מנומרים במכנסי הג'ינס הקצרים שלה.
"זאב!” נירית קוראת באומללות ושולחת אליו את ידה בניסיון להיחלץ אך זה רק מושך בכתפיו וממשיך לרקוד. “זאב!” היא קוראת בשנית, ללא הואיל.
מעודדים מאדישותו של זאב, עוד צעירים מקיפים עכשיו את שלושת הרוקדים ודמותה של נירית כמעט ונבלעת מאחורי הגבות החסונים אשר סוגרים עליה ורק שיערותיה הכחולות מסמנות את מיקומה. זאב מחבק את האישה המבוגרת מאחור ורוקד איתה לאט, מלטף את גופה בחושניות בעודה צופה במתרחש, מרותקת. כמו עדת צבועים סביב איילה שבודדו מהעדר, עטים הצעירים עליה וניסיונות ההיחלצות שלה חסרי תוחלת כמו מחאותיה הנבלעות במוזיקה. הם מנשקים אותה, מפשילים את חולצתה מעלה ותוחבים ידיים למכנסיה, אדישים לקריאות המחאה שלה.
"תסתכלי עליה.” לוחש זאב באוזנה של האישה המבוגרת והיא מוצאת את עצמה מתרגשת. ידו המלטפת את בטנה הרכה מחליקה מטה, פולשת אל המכנסיים ההדוקים והיא מצטמררת לנוכח מגעו.
"מה הם הולכים לעשות לה?” הוא שואל באוזנה והתשובה מסעירה אותה יותר מהאצבע המחליקה בין שפתי ערוותה השמנמנות.
"לזיין אותה.” היא לוחשת, מרותקת למחזה. ידיים חזקות הודפות עכשיו את הצעירה חסרת האונים על ברכיה והיא מספיקה לקרוא עוד פעם או פעמיים בשמו של זאב לפני שזין נתחב אל פיה.
"והכּוּס שלך אומר לי שזה ממש מדליק אותך.” הוא אומר ומפשפש כמה פעמים על דגדגנה, סוחט ממנה אנקה נרגשת.
"לא!” היא מוחה, יודעת שהיא משקרת עוד לפני שגמרה להגיד את המילה.
"אני חושב שכן.” הוא חולק בנימוס על דעתה, חופן שד גדול מעל חולצת בית הספר המגוחכת שהיא לובשת. “כולם הולכים לזיין אותה, אחד אחרי השני, כמו שזיינו אותך בקולנוע…”
"הוֹ!” היא נאנקת, צופה בצעירה האומללה כורעת בין יער הרגליים, מוקפת בזרגים זקורים. לפי הוראת זאב הצעירים שמקיפים אותה משאירים פתח במעגל ודרכו יכולה היועצת הנרגשת לראות זין גדול ממלא את פיה של נירית בעוד האחרים אוחזים בידיה, מאלצים אותה לאחוז באיבריהם הזקורים ולאונן להם. אחרי כמה רגעים היא מבחינה בזין נחלץ מפיה של הצעירה הכורעת ונתזי שפיך נפלטים ממנו, נוחתים על הפנים המיוזעות תחתיו לקול עידוד החבורה. הבחור שגמר ממשיך עדיין לפלוט אך חברו כבר קצר רוח: הוא מניח יד על שיערותיה הכחולות ומכוון את איברו אל בין שפתיה, כובש את פיה במהירות.
"תראי כמה זין.” לוחש זאב באוזנה של האישה המבוגרת. “היא הולכת לקבל את הכל.”
"אמא'לה…”
,”זה מדליק אותך?” הוא שואל, זקפתו מתחככת בישבנה, נקברת בין פלחי עכוזה הדשנים והרכים.
"די…”
"זה מדליק אותך? 'תאמת.”
היא מהנהנת בחולשה. זה האלכוהול. זאת המוזיקה. זה חוסר האונים. זה הכל ביחד והיא לא יכולה לשקר יותר בעודה צופה במוכרת כחולת השיער נאלצת למצוץ זין אחר זין, וזין אחרי זין פולטים מטעני שפיך על פניה המיוזעות. חלקם גומרים לה על הפנים, אחרים משפיכים בפיה והשאר מערבבים, מציירים עליה כמו עם מכחול. במשך זמן שנראה כמו נצח נשענת האישה המבוגרת על זאב, מתרפקת עליו ומתמסרת לידיו החזקות על גופה ולכשפי דבריו באוזנה, מובילים אותה אל משעולים של טירוף מרושע ומסעיר, מעוררים בה דברים שלא ידעה שיש בה.
"ראית פעם בחורה מקבלת זין בתחת?” שואל אותה זאב וליבה מזנק בהתרגשות.
"לא.” היא עונה בפה יבש.
"את רוצה לראות?”
מבלי לחשוב היא מהנהנת, כבר לא שולטת במעשיה, לא ממש זוכרת מי היא. זאב רומז לטולי העומד לידו ואומר לו דבר מה וזה מהנהן ומחייך ואז מתרחק.
כעבור כמה רגעים חוזרים טולי וחג'ג' ובידיהם מזרון גדול. אנשים מפנים להם מקום והם מניחים את המזרון במרכז הרחבה המאולתרת וטולי מורה משהו לאנשים והקהל מתפזר במהירות, מותיר את הצעירה כחולת השיער לבדה, עירומה מלבד נעלי הצבא הגבוהות והגסות שלה.
"יאללה, למזרון.” מורה טולי, אוחז בידו שפופרת פלסטיק. היא מצייתת ומטפסת בצייתנות על המזרון אך כאשר היא מביטה בשפופרת, עיניה העכבריות נפערות והיא לוחשת: “לא! אתם יודעים שאני לא רוצה את זה! זאב! תגיד להם!”
"על ארבע.” אומר טולי בשנית והיא נדה בראשה לשלילה ומנסה לזחול ממנו. טולי מגחך ואוחז בעקביה כאילו היו ידיות ומושך אותה אליו. שריקות, צחוק ומחיאות כפיים אופפים אותם כאשר הוא נאבק בה באדישות, מקלל אותה ברוסית תוך כדי שהוא מתאמץ לייצב אותה ולמשוח את הזין שלו בעת ובעונה אחת. אבל היא כבר חלשה מהמאבקים הקודמים ובמהרה היא רק עומדת על ארבע בכניעה, ראשה מושפל וישבנה הקטן והלבן פונה לעברו. טולי מכוון את ראש הזין אל החור הקטן שלה ודוחף, מתעלם מזעקתה המתחרה בהלם המוזיקה.
"בואי נתקרב.” אומר זאב, מחבק את הזונה שלו מאחור בעודם מתקרבים אל האקשן. היא צופה בעיניים קרועות בזין העבה של טולי המבקיע את דרכו אל ישבנה הקטן של המוכרת העכברית, נדמה כמו מפלח אותו לשניים. יש לה טוסיק קטן ונערי ומותניה שטוחות. ביחד עם השיער הקצוץ והכחול היא נדמית לפרקים כמו נער צעיר הנאנס בידי תוקף שרירי וחסר רחמים. טולי אוחז במותניה השטוחות ומזיין אותה בתחת, עמוק וקשוח, ושדיה מתנדנדים מתחת לחזהּ בכל פעם שהוא תוחב את איברו עמוק לתוך מעיה, סוחט ממנה נאקה קולנית.
"את יודעת למה זה מדליק אותך?” שואל זאב וממשיך בלי לחכות לתשובה. “כי את מדמיינת שזאת את. שאת שם על המזרון. שאת מקבלת בתחת.”
"לא נכון!” היא נאנחת, צמרמורת התרגשות מרטיטה את גווה. “זה לא נכון!”
"עוד מעט יהיה תורך, יפה שלי.” הוא אומר ומנשק את עורפה, אצבעותיו ממוללות את פטמותיה. “עוד מעט את תשכבי על המזרון והם יעלו עלייך אחד אחרי השני…ואת תילחמי…ותגמרי…ותצעקי…ותגמרי…אין לך ברירה, את לכודה כאן…”
"אני צריכה ללכת.” היא ממלמלת, לא מסוגלת להסיר את עיניה מהמתרחש. בחור צעיר כורע מול המוכרת הצעירה, מכנסיו מופשלים ואיברו זקור, והוא מגיש אותו אל פיה, מכוון את ראשה אל איברו ביד גסה. לאחר מאבק קצר הוא מבקיע את דרכו אל בין שפתיה ומחאותיה הרפות נבלעות כאשר בית הבליעה שלה מתמלא בבשר זין והיא לכודה בין שני הגברים, טולי רוכב על ישבנה הקטן מאחור והבחור השני משתמש בגרונה כמו בכּוּס צר ולוהט.
"מה את אומרת?” שואל זאב, אצבעו מפשפשת בין שפתי ערווה רטובות ולוהטות. “ככה דמיינת את יום ההולדת שלך?”
היא נדה בראשה לשלילה, ליבה הולם וברכיה פקות מהתרגשות. זאב ממשיך לחבק אותה מאחור ולאונן לה, ללטף אותה וללחוש פיתויים שטניים באוזנה בעוד הגברים הבועלים את המוכרת כחולת השיער מתחלפים בזה אחר זה. היא יודעת שהיא צריכה למחות, לנסות לברוח או אפילו לנסות לעזור לרעותה אבל היא נטועה למקומה, מביטה בעיניים כלות במחזה המטורף המתרגש מולה וליבה הולם בפראות. פיתויי השטנה של זאב מחליקים פנימה ולמרות שהיא דוחה אותם כלפי חוץ, היא אינה אדישה למתרחש מולה ואינה ממש מזועזעת. הדגדוג הבלתי פוסק שבין רגליה מחוויר לה שההפך הוא הנכון.
"כולם נהנו ממנה, עכשיו תורך.” אומר זאב בשקט באוזנה וליבה מזנק לגרון.
"מה?” היא מקרקרת.
"עכשיו תורך לחגוג עליה קצת. למה לא, זה יום ההולדת שלך.”
"ליעד, אבי, רדו ממנה.” הוא פוקד. הצעיר שרוכב על המוכרת מאחור מחליק ממנה במהירות, אבל זה שבועל את פניה מעמיד פנים שלא שמע את ההוראה. אמנון נכנס פנימה במהירות, אוחז בכתפו ומושך אותו לאחור בעוצמה, מטיח אותו בכורסה שעמדה בצד.
"תהפכו אותה על הגב.” מצווה זאב ושש ידיים הופכות את הצעירה המפורקת אשר אינה אומרת דבר ורק שוכבת על המזרון, נותנת בזאב מבט שבור לב בפנים סמוקות, מכוסות זיעה וזרע.
זאב אוחז בזרועה של היועצת המבוגרת ומוביל אותה אל המזרון, מאלץ אותה לפשק את רגליה מעל פניה של הצעירה השוכבת.
"קדימה, שבי עליה.” מצווה זאב ואוחז בעורף המיוזע, הודף אותו בנחישות מטה, מתעלם מקריאות המחאה הן של הצעירה והן של המבוגרת. "…ואת, מאמי, יש כאן עוד הרבה בני זונה שמתים לעשות סיבוב על התחת שלך אז כדאי שתאכלי אותה טוב טוב כי זה היומולדת שלה ואם היא לא תהיה מרוצה, את חוזרת לעמוד על ארבע, יש מבין?”
זאב ממשיך להדוף את האישה המבוגרת מטה עד שזו מתיישבת על פניה של הצעירה השוכבת, מכסה את פיה בפרוות ערוותה ועוטפת את ראשה בירכיה העבות. העיניים הכחולות נפערות לרגע כאשר לשון חרוצה מתחילה לעבוד בין שפתי ערוותה וחיוך מתפשט על פניו של זאב כאשר הוא רואה את הבעת המבוכה של היועצת כשהיא חשה בלשון המענגת אותה מלמטה. הבעתה מתחלפת במהירות למבוכה ואז זאב רואה איך בהדרגה היא מתמסרת לעונג שמסבה לה הצעירה החסרת האונים הכלואה תחת ירכיה העבות. היא כורעת בירכיים פשוקות מעל ראשה כחול השיער של הצעירה תחתיה, מתנשמת בכבדות וכמעט אדישה לכל זוגות העיניים הנעוצות בה, לשריקות ולקריאות המגונות. ידיה נחות על ירכיה וכאשר טולי מגיח מאחוריה, אוחז בחולצתה המגוחכת ומושך אותה מעלה, היא רק מרימה את ידיה בהשלמה ומסמיקה קלות לנוכח הגל המחודש של הקריאות הממלאות את החלל כאשר שדיה הגדולים והמרשימים נחשפים לעין כל.
היא יודעת שזה מעשה מתועב. לא רק שלא עזרה למוכרת הצעירה, הרי שהיא עכשיו משתתפת דה פקטו במעשה אינוסה. שאסור לה, בשום אופן, לגמור כך, מול עשרות צעירים שיכורים ומרושעים. שהיא בעצם בוגדת בבעלה ובמשפחתה בהתנהגות חסרת הרסן הזו. אך הלשון פוגעת בה בדיוק בנקודות הרגישות וההשפלה, תחת שתדכא אותה, מבעירה את האש הארורה שבין ירכיים וזו יוצקת לבה לוהטת מתוכה ואל שפתיה, אפה וסנטרה של הצעירה השבויה מתחתיה.
"לא…” היא ממלמלת ונאנחת בקול כאשר היא חשה בגופה בוגד בה שוב. “לא…די…לא…לא…הוֹ…הוֹוֹוֹ…”
ולתוך ענן בוהק של קולות וברקים היא ממריאה, חרשת ללעג ולצחוק הסובבים אותה ועיוורת לאצבעות, לטפיחות על השכם ולחיקויים. שקועה בזיקוקין די נור הפרטיים שלה, היא רוכבת על פניה של הצעירה תחתיה במשך רגעים ארוכים עד שהענן מתחיל לשקוע לאיטו וחולשה פושה באיבריה עד שהיא נאלצת להישען על ידיה, שדיה הכבדים מלטפים את בטנה של רעותה.
"רוצה לשתות?” שואל מני השמנמן, אוחז בידו את אחת הפחיות הגבוהות והארוכות אשר כמותה שתתה כבר כמה בשעות האחרונות.
"כן.” היא מקרקרת, ממצמצת מאחורי משקפיה. מני מגיש לה את הפחית הצוננת והיא לוגמת אותה במספר גמיעות מהירות, חשה באלכוהול והקופאין פוגעים בה כמו רכבת משא, מטלטלים אותה עד שהיא ממצמצת כמה פעמים. מישהו נחמד אפילו מביא סמרטוט רטוב ונקי למגע ומוחה את הזיעה מפניה, מרענן אותה. משהו צונן נוגע בישבנה העירום והיא מפנה מבטה לאחור ורואה מאן דהו מגיש פחית דומה לנירית וזו שוקה בשקיקה, נחה לכמה רגעים מההתקפה הממושכת של השעה האחרונה.
"יותר טוב, ילדת יומולדת?” שואל זאב בחיוך והיא מוצאת את עצמה מחייכת אליו בחזרה ומהנהנת, כאילו זה נורמלי. כאילו משהו מזה נורמלי. כאילו לא חטפו אותה, אנסו אותה, אילצו אותה לקיים יחסי מין בפרהסיה עם אישה צעירה קבל עם ועדה. כאילו היא לא גמרה בשעות האחרונות יותר ממה שגמרה בשנים האחרונות.
"יופי, מאמי.” הוא אומר. “יאללה, נירית, לעבודה, יש לה עדיין יום הולדת, לי יש עדיין סכין ולך עדיין יש לשון. קדימה.”
נשימתה של האישה המבוגרת נעתקת בקול כאשר הלשון הזריזה של נירית חוזרת למלאכתה והיא נשענת על ידיה, שדיה הגדולים מיטלטלים. בתוך כמה רגעים היא מתמסרת כולה לעונג שמסבה לה הצעירה כחולת השיער והיא מטה את ראשה הצידה, עיניה מזדגגות מאחורי המשקפיים ותלתליה הזהובים מרקדים עם כל ניעה של גופה. היא בקושי מבחינה בזאב הנעמד מולה אך נזעקת משרעפי העונג שלה כאשר היא חשה ברגלו על גבה העירום, סוליית נעלו הודפת אותה מטה.
"עכשיו תורך, היועצת.” הוא אומר. “תפנקי גם את אותה, מגיע לה.”
הוא הודף אותה מטה בעוצמה כזו שהיא אינה יכולה להתנגד ובתוך שנייה טובע פיה בשפתי ערוותה החלקים של הצעירה וזאב מניח יד אכזרית על עורפה, משאיר את שפתיה בדיוק במקום בו הוא רוצה אותן.
"קדימה, בּיץ'. תאכלי אותה כמו שצריך! עם הלשון! בדגדגן!” מצווה זאב לקול צחוקם של הסובבים. הוא אוחז בידיה ומוליך אותן בגסות מתחת לירכיים הצעירות הפשוקות תחת ראשה עד שאצבעותיה אוחזות בירכיים מתחת.
הזין של זאב עומד כמו מוט ברזל כאשר הוא צופה ביצירת האומנות שלו. שתי השרמוטות שוכבות עכשיו אחת על השנייה בתנוחת 69 מושלמת, עירומות מלבד נעליים: מגפי צבא מגושמות לרגליה העדינות של מירית ונעלי ספורט מגוחכות לרגליה העבות של היועצת הזקנה. אולי זה האלכוהול, אולי זה הריגוש ואולי זה הפחד ממנו ומלהקת הזאבים שלו, אבל שתיהן מלקקות אחת את השנייה במרץ, מלחכות זו את ערוותה של זו בשקיקה. הקטנה מזקירה את סנטרה ומלקקת את הכּוּס הפרוותי מעל ראשה והגדולה קוברת את פניה בכּוּס העירום והחלק אשר תחתיה, ידיה אוחזות בירכיים הפשוקות תחתיה, מפשקת אותן בחמדנות ומלקקת אותה עוד ועוד כמו כלבה רעבה המלקקת את שאריות הרוטב מצלחתה. גבה העבה של היועצת בוהק מזיעה ושדיה שופעים משני צדי מותניה הצרות של מירית, ישבנה העסיסי רוטט בכל פעם שהצעירה מרגשת את המפשעה שמעליה בלשונה.
חג'ג' לוקח פחית ומתקרב אל ישבנה של היועצת המבוגרת הכורעת מעל הצעירה. הוא מטה מעט את הפחית והמשקה מתחיל לנזול אל הישבן הדשן, ניגר בין פלחי העכוז ומטפטף אל פיה של נירית הלוחכת את הכּוּס הפרוותי אשר כמעט חונק אותה בעוד הישבן הגדול מכסה מחצית מפניה. מבלי להפסיק ללקק את הדגדגן הנרגש שמעליה, היא לוגמת מזרזיף משקה האנרגיה, מענגת את האישה המבוגרת המוחצת אותה בישבנה הבשרני ומתרגשת בעצמה מהלשון החצופה הלוקקת את ערוותה הצעירה והעירומה. מהצד השני של החיה הדו ראשית המוזרה נאנחת ילדת יום ההולדת מעל כּוּס חלק ורטוב ואז מתעשתת וחוזרת ללקק אותו כמו היה פרוסת פאי עסיסי. שתי ידיה אוחזות בירכיה של המוכרת הצעירה מתחתיהן ומפשקות אותן בחמדנות לבל תסגור אותן, ובין אנחה נרגשת אחת לשנייה היא שולחת צרור ליקוקים מהירים על החריץ החף משיער ועל הדגדגן אשר בקצהו.
עירומות ומיוזעות, סמוקות ורטובות שתי הנשים מענגות זו את זו על המזרון, גופה הדשן של המבוגרת כמעט קובר את זו של הצעירה והיא דוחקת ברעב את ערוותה השעירה לעבר הפה החרוץ שמתחתיה, בעצמה מחזירה לה טובה תחת טובה כאשר מלקקת ומוצצת את החריץ מגיר המיצים של הזנזונת כחולת השיער, סוחטת ממנה אנקות התרגשות קולניות. נדמה ששתיהן אדישות לקהל המקיף אותן: כשמונה גברים צעירים קוראים קריאות עידוד, מוחאים כפיים וצוחקים, בינהן שתי צעירות המביטות במחזה, האחת עומדת לבדה והשנייה, מניחה לחברה לחבק אותה מאחור בידו האחת, ידו השנייה שתולה עמוק במכנסיה ההדוקים.
בני חבורתו של זאב עומדים מסביב, מנהלים את ההצגה בסדר קשוח. הם אוסרים על צילום וכל מי ששולף את הטלפון הסלולרי שלו זוכה לנביחה נזעמת מאמנון, חג'ג' או טולי. זאב יודע להתפרע אבל גם יודע איפה צריך להיזהר ואם סרטון ידלוף הכל עלול להסתבך מהר. כאשר מישהו מהקהל מנסה להתקרב אל שתי הנשים העירומות המלקקות זו את זו, יד חזקה ואגרסיבית מסלקת אותו לאחור גם אם דמו של אחד הצופים חם ובנסיבות אחרות היה מעז להתנגד לחג'ג' או טולי, מול החבורה כולה איש לא מנסה להתמודד וכולם עומדים וצופים, נהנים מההצגה ו"משחקים יפה”, כמו שזאב קורא לזה.
מחיאות כפיים ושריקות פורצות כאשר זאב פושט את מכנסיו וכורע בעצלתיים מאחורי ישבנה העסיסי של היועצת הזקנה. הוא השיג מאיפשהו שפופרת של קרם זה או אחר והוא מתחיל למרוח אותו באטיות על חור התחת של האישה המבוגרת. כאשר היא חשה במגע החדש היא קופאת, מזדקפת על ידיה, מרימה את ראשה ומביטה לאחור בבהלה.
"ששש…” הוא אומר. ”איזי.”
"זאב…” היא מקרקרת בבהלה כאשר אצבעו מחליקה במעגלים קטנים ונחושים על הטבעת האנאלית שלה. “זה לא…לא שמה…”
"שמה, שמה.” הוא אומר באדישות. “רק תרגיעי והכל יהיה בסדר. אני נכנס, עדיף שתרגיעי ותזרמי.”
אצבעו השמנונית ממשיכה להתוות מעגלים על פי הטבעת שלה והוא חש בגופה הדרוך נרפה לאיטו. עיניה שהיו נעוצות בו מתקשות בהדרגה לשמור על מיקוד וכאשר הצעירה מתחת חוזרת למלאכתה (אחרי סטירת עידוד קטנה של זאב בפדחתה), אנחה רכה נפלטת מפיה של היועצת והיא מסבה לאיטה את ראשה ממנו, מרכינה את ראשה בכניעה אילמת.
עוד אנקה פורצת מפיה כאשר אצבעו מחליקה לתוך החור הקטן שלה ולמרות הכאב שהאצבע שולחת בה, היא מביאה איתה עונג חדש ועמום וחדש וזה מתגבר כאשר היא מרפה את שריריה כפי שהורה לה זאב. הלשון מתחתיה לא נותנת לה מנוח והשילוב של האצבע המחליקה פנימה והחוצה ממנה ביחד עם הלשון חסרת המנוח משחרר ממנה עוד אנקת עונג נמוכה וגרונית. בתוך רגעים ספורים הזעזוע הקלוש אשר ניעור בה כאשר הבינה שהוא אנס אותה ואת הצעירה לקיים יחסי מין לסביים ועומד לבצע בה מעשה סדום קבל עם ועדה נחלש, נשטף תחת הלם המוזיקה, האלכוהול, הכניעה העקבית וחוסר האונים שלה המלווים אותה מתחילת הדרך כמו שני שדים הדוחקים בה לרדת אל תחתיות שאול, אל סדום עצמה. כאשר אצבע שנייה מחליקה אל החור המתרחב שלה כבר אין בה כוח למחות או להעמיד פנים שהיא מתנגדת והיא מלווה את החדירה באנחה ארוכה המהווה הד של צמרמורת העונג הפושה בגווה. ברגעים הבאים הוא בועל אותה בשתי אצבעות, לאט ובמתינות בעוד הלשון מתחתיה מגבירה את הריגוש, מטריפה את הדגדגן שלה כשזאב מרחיב את תודעתה מאחור.
היא עייפה, שטופת אלכוהול ורצוצת אורגזמות עד שנדמה לה שהכל קורה מהר מדי וכאשר מוחה היגע מבשר לה שהאצבעות נשלפו מתוכה ומשהו אחר, קשה ועבה וחלק, מתדפק על דלתה האחורית היא מתקשה לפענח את הסימנים. נשימתה נעתקת כאשר הלחץ מאחור הולך ומתגבר והיא מסבה את מבטה לאחור ומבחינה בשתי ידיו האוחזות בחוזקה בישבנה המלא והרך. אז אם הידיים שלו פנויות, מה הוא הדבר ש…
"אהּהּהּ!” היא משתנקת כאשר זין קשוח מבקיע את דרכו לתוכה ולרגע קצר אחד שדה הראיה שלה מתמלא כוכבים. גל חדש של שריקות ומחיאות כפיים ממלא את מרתף העינויים והיא חשה במוט הבשר החלקלק נדחק לתוכה בעוז, איטי אך חסר רחמים. הוא מניח לה להתרגל אליו במשך כמה רגעים ואז הוא מתחיל לכבוש את ישבנה הבתולי תנועותיו נחושות אך מתונות.
"איך התחת, היועצת?!”
"תן לה!”
"תפסה תחת!”
"פּפּחחח…”
ההלם שוכך לאיטו והיא נאבקת להרפות את השריר הסרבן שלה בעוד זאב מרחיב את אופקיה מאחור. מוחה מעלה הילוך כאשר היא חשה בידיים חזקות וצעירות אוחזות בה בנקודה המדויקת שבין המותן התחתונה לישבן, מצמידות אותה למקומה כמו פר אדיר המרביע נקבה מיוחמת. וכמו אותה נקבה היא חשה בגופה נרפה ונפתח אל הזין המשפד את ישבנה, ההלם מהחדירה הזרה ניגר החוצה מגופה ומתחלף בהדרגה אטית בתחושות אחרות, שונות, ואפילו לא בלתי נעימות לחלוטין.
זאב דופק אותה חזק ויציב, מניח לפרה להתרגל לזין בתחת העסיסי שלה. שני פלחי העכוז הדשנים רוטטים בכל פעם שהוא קובר את הזין בינהם וגניחות הכאב האומללות שלה משתנות בהדרגה, מתרככות ומתעדנות. מתחתיה הצעירה ממשיכה ללקק לה את הכּוּס וההתקפה הכפולה, זין בתחת ולשון על הדגדגן, מרגיעות את הזקנה מהר מאוד. היא מפוצצת באלכוהול, מוקפת בערמות של זין צעיר שהיא כבר הפנימה שעומד לבקר בגוף שלה וברור לה שאין לה מוצא. אישה אחרת הייתה בוכה וצועקת אבל את הוא כבר קלט בקולנוע שזאת, כמה שהוא דוחף אותה יותר לפינה ככה היא נדלקת יותר. היא אומרת "לא" ו"די" אבל הכּוּס שלה לא משקר ולמרות הזיעה, האלכוהול וכל שאר הריחות מסביב, הריח הכי דומיננטי באף שלו זה ריח המיצים של הכּוּס שלה שניגרים לפה של נירית.
טולי מתקרב אליה מלפנים, מפשיל את מכנסיו ומשרבב את איברו הזקור למחצה אל מול פניה של היועצת המיוזעת ומבלי לחשוב היא פוערת את פיה בשקיקה לעברו, תרה אחר הזין כמו עגלה אחר עטין וכאשר שפתיה הרכות סוגרות עליו לבסוף, היא מתחילה לינוק אותו בשקיקה לכל צחוקם של הסובבים. אך היא כמעט חרשת לקולות מסביב, למוזיקה, לשריקות וללעג, היא עולה באש ולילית משחקת בה, אוחזת בידה ומובילה אותה בריצה לגהינום מופרע של ריגוש ועונג, הרחק הרחק מהעולם האמיתי בו בילתה את חייה עד הערב. בעולם הזה זה הגיוני שתלמידיה לשעבר חוטפים אותה בבית הקולנוע ואונסים אותה בזה אחר זה, הגיוני ממש כמו שרשרת האורגזמות המתפרצות בה כמו התפרצויות וולקניות בשעות האחרונות, הגיוני כמו הזין העבה המשפד את ישבנה ומרגיש לה כאילו זה הוא מקומו הטבעי, שולח זיקוקין די נור בכל גופה. וככה, עם הזין של טולי בפה ולשונה הבלתי נלאית של נירית על החריץ שלה, היא גומרת באנחות והתנשפויות, איברו שלה זאב מטריף אותה לעבר השיא העצום ביותר מתחילת הערב וכנראה המטלטל ביותר שידעה אי פעם. היא עדיין באנחות והתנשפויות כשטולי יוצא מהפה שלה ומתחיל לגמור עליה והיא רק נאנחת באקסטזה ומקבלת את השפיך שלו לפרצוף נתז אחרי נתז, בקושי שמה לב שגם זאב ממלא אותה בשפיך מאחורה.
יש לה כמה רגעים להשיב את נשימתה לפני שהיא חשה בידיים חזקות אוחזות במותניה והיא תשושה מכדי להסב מבט לאחור ורק נאנחת לרגע כאשר הזין הבא מחליק אל ישבנה ועוד צעיר מתחיל לרכוב עליה. כאשר זין צעיר ממלא את שדה הראיה שלה היא פותחת את שפתיה הרכות בהזמנה ומתחילה לפנק אותו עד שהאלמוני גומר לה בפה והיא משתדלת לבלוע את מה שתוכל לפני שיגיע הלקוח הבא.
היא לא מוחה למרות שהיא כבר עייפה ותשושה והלילה ארוך. יש הרבה משקאות אנרגיה ומעט הפסקות לעשות פיפי ולשטוף פנים, הרבה זרגים שנכנסים ויוצאים ממנה ומעט ערוות של צעירות בקהל הנשכבות מולה, עירומות, ומפשקות את רגליהן בהזמנה, המון נתזים של זרע חמים ומעט זמן לנוח בין האורגזמות שלא מפסיקות להגיע. על ארבע מאחור, פשוקה על הגב, אצבעות משחקות בפטמותיה וצובטות אותן, רוכבת בלאות על בחור אחד כאשר השני מפתיע אותה וחודר לישבנה הרך ואז שלישי נעמד מול ראשה ומגיש לה את איברו למציצה וככה הם "אוטמים" אותה וגומרים בתוכה ועליה, מפמפמים לתוכה עוד ועוד זרע.
"אל תפסיקו.” מורה זאב לחג'ג' כשהוא רואה שהיא על סף עילפון. “אני רוצה אותה מפורקת לגמרי. החבר שלך מוכן?”
"כן.” עונה חג'ג' וזאב מחייך חיוך קטן.
"תעירו אותה,” הוא מורה לטולי. הזקנה שוכבת על הבטן בשלולית של זיעה וזרע, ידיה שמוטות לצידי גופה ועיניה עצומות. “שלא תישן, עוד לא גמרנו.”
אז איזה ג'ינג'י שרירי בשם אמיר כורע מאחוריה ומחליק לכּוּס שלה ומתחיל לדפוק אותה כשהיא חצי מעולפת עד שהיא מתחילה להתנשף מתוך שינה ואחרי כמה רגעים פוקחת עיניים. הוא מרים אותה לכריעה כך שרק כתפיה נוגעות במזרון המטונף, אוחז בישבנה השופע והולם בו בכל כוחו בעוד טולי מלטף את שדיה ברכות מפתיעה.
"די…” היא ממלמלת אליו. “אני לא יכולה יותר…”
"עוד קצת.” הוא אומר וצובט את פטמתה בדיוק במינון המושלם בין כאב לעונג. “תגמרי עוד פעם אחת ודי.”
"לא יכולה…”
"את יכולה. עוד קצת. תתרכזי.”
לאה ויגעה, על סף עילפון כמעט, היא מתרכזת ויש במה להתרכז. הג'ינג'י השרירי הרוכב עליה יודע את העבודה והעיניים שלו כחולות ויפות כשהוא מביט בה, בועל אותה ללא הפסקה. הידיים החזקות שלו ממסמרות אותה למקומה ואגנו מתנפץ עליה כמו גלי סערה, מרטיט את כל גופה בכל מהלומה, משוקיה המלאות, דרך ירכיה העבות, הגבעות הרכות של ישבה, דדיה הגדולים וכלה בפיה ממש: באופן מוזר היא חשה בשיניה את האדוות המגיעות ממפשעתה. ולכל אורך הדרך אוחז בה טולי ברכות מפתיעה, מלטף את ראשה ומשחק בשדיה וכאשר הגחל שבשיפולי בטנה מתחיל שוב להתלקח הוא יודע ללבות את הלהבות במילה רכה כאן ומעיכה מפתיעה של פטמתה שם עד שהיא שוב חשה, באופן בלתי אפשרי כמעט, בעוד אורגזמה עולה וגואה בה, אטית וחזקה כמו רעידת אדמה והיא נאנחת בקול צרוד כבר ומתנשפת עד שהחשכה הברוכה אוספת אותה לחיקה.
"גמורה?” שואל זאב.
טולי שולף באדישות את סכינו החדה. הוא דוקר אותה פעם או פעמיים בירכיים העבות אך היא לא זזה.
"גמורה.” הוא עונה.
"סבבה.” אומר זאב. “טולי, אמנון ומני תארזו אותה. חג'ג', תודיע לחבר'שך שאנחנו באים.”
=========================
לפרק הבא
שיא חדש, וואו
קטעים קשים ביחוד של נירית, אבל כתוב מצוין כרגיל. הפיכתה של תמר למזרון מהלך כשגופה בוגד בה, הוא הקטע המחרמן ביותר. המטמורפוזה שהיא עוברת מזכיר את טור הנדסי. ממתין בקוצר רוח לעוד שבועיים.
וואי התגעגעתי לסיפורים האלו. הקטע עם נירית חירמן אותי מאוד – רק חבל שאין עוד קצת פירוט לגבי הגאנגבאנג של היועצת 🙂