זהו סיפור מסדרת מתנה מהשטן. אם אתם לא מכירים את הסדרה, כדאי לקרוא את הפתיח הקצר כאן. הסיפורים מהסדרה הזו הם אולי הכי קשוחים שכתבתי: מי שלא אוהב את הז'אנר שלא יקרא. אם אתה לא אוהב סושי, אל תכנס למסעדה יפנית ותגיד שהאוכל גרוע, סבבה?
================================
בוקר נינוח בקניון. אני אוהב לבלות בקניונים, להביט בעוברים ובשבים, להציץ בחלונות הראווה וכשבא לי, להתכבד באיזה פריט מחנות או בחתיכת כּוּס. בקניון הזה יש איזו דיילת מכירות אתיופית מתוקה שאם היא במשמרת אני מבקש ממנה המלצה לקרם גוף לאשתי ואז אני גורם לה ללכת למחסן, להתכופף על ארגזי המלאי ולהפשיל את המכנסיים ההדוקים שלה ואת התחתונים, כמעט תמיד היא לובשת חוטיני. אז אני משמן את הזין שלי בקרם שהיא המליצה לי עליו ופותח לה את התחת השחור וההדוק שלה עד שאני מתפוצץ לה עמוק בפנים וממלא אותה בקרם אשכים. אחר כך מביא אותה להתלבש, להתנקות בשירותים ומוחק לה את הזיכרון. זאת אחלה דרך להתחיל את היום ואני ממליץ עליה לכל מי שיכול לשלוט בגופים של אנשים.
אבל הבוקר האתיופית לא במשמרת ואני נכנס ויוצא מהפארם קצת מבואס. בתור פרנואיד אני משתדל לא לייצר שגרה אבל בכל זאת התחלתי לחבב את התחת הכושי הקטן והמוצק שלה ואת האנקות המבועתות שלה במחסן. לא נורא, יש עוד הרבה כּוּס מסביב, אני רק צריך לבחור. שלוש חיילות צעירות עוברות בקול שיחה רמה ואני מתעורר, אבל הן הולכות מהר ודעתי כבר מוסחת מאיזו בלונדינית שמנמנה עם תחת גדול מהסוג שממש מתחנן לזין קשה בתוכו אבל האף שלה לא נראה לי ואני לא כזה חרמן, רק ציד בוקר שגרתי, סוקר את הסחורה.
אני נכנס לחנות מוצרי חשמל יותר מתוך שעמום מאשר ממחשבה למצוא שם משהו. אני אפילו לא צריך מכשירי חשמל, זה לא שיש לי בית או משהו. השבוע אני מתארח אצל שתי סטודנטיות חמודות שגילו בעזרתי בזמן קצר מאוד את חדוות הסקס החד מיני וההנאה העצומה שב"גרון עמוק". חדווה והנאה שלי כמובן, שלהן קצת פחות. אי אפשר לרצות את כולם אז עדיף להתמקד בעצמך כי אם אני מאושר, העולם מאושר. או ככה זה נראה לי.
מישהי עוברת לידי בנקישות עקב ותשומת הלב שלי ננעלת עליה מיד. נעלי עקב ומכנסי שלושה רבעים לבנים המדגישים שוקיים חטובים. ירכיים מלאות ומעליהן תחת בשל ועגול ואז היצרוּת מפתיעה של המותניים אשר מהן עולה כתמר גב צר נמוך בחולצה חסרת שרוולים בצבע ורוד מאופק. צווארה ארוך ואצילי וגלוי מתחת לתלתלים הבלונדיניים הקצרים החושפים את עורפה, וידיה עדינות אך מעט עור מדולדל מתחת לזרועותיה מסגיר את גילה.
אני מתקרב אליה באטיות, כמו אריה סמוי המזדחל לעבר זברה שמנמנה. סקרנות ממלאת אותי ואני אפילו לא טורח עדיין להחליק אל תוך מוחה, רוצה לראות איך היא נראית מלפנים לפני שאחליט אם יש סיבה לטרוח להשתלט לה על המוח. היא סוקרת טלוויזיות ענקיות ועכשיו כשהיא נעמדת מול אחת, לבי מחסיר פעימה.
אהובתי הרגעית אינה אישה צעירה ומבלי לפלוש למוחה עדיין אני מעריך את גילה כקרוב לחמישים. היא הייתה מהממת ביופייה אי אז, עכשיו היא סתם יפה. יש לה עצמות לחיים בולטות והחיים בירכו אותה בקמטים בלחיים היוצרים אפקט של גומות חן תמידיות ועיניה תכולות כמי חוף טורקיז. במבט נוסף אני מבחין בחריצים העדינים של קמטים סביב פיה ובזוויות עיניה אך הם רק גורמים לי לרצות אותה יותר. היא עונדת שרשרת זהב עדינה המדגישה את צווארה הארוך והטבעות האלגנטיות שלה מושכות את עין המתבונן אל אצבעותיה הארוכות וציפורניה המטופחות (אך גם אל גב כף ידה המקומט משהו). כדי להשלים את החבילה, זוג שדיים גדולים מתנשאים בגאווה מתחת לחולצה הוורודה, מבטיחים שעות של הנאה למי שיאחז בהם. מרותק ומוקסם אני צופה בה מתרחקת מעט, סוקרת את המסכים בתצוגה מולה, קוראת את הנתונים ומשווה מחירים.
בחור צעיר נעמד לידי, מביט בטלפון שלו ובאישה המבוגרת חליפות.
"איזה דבר, הא?” אני אומר לו.
"מה?”
"זאת.” אני מחווה בראשי לעבר הכוסית המבוגרת. כשהיא מתרחקת, התחת העגול שלה מתנדנד בעצלתיים מתחת למכנסיים הלבנים ואני מבחין בקווי המתאר של תחתונים אלגנטיים וקטנים במפתיע.
"כדאי שתסתום את הפה שלך, זאת אמא שלי.” הוא אומר ונועץ בי מבט מזוהם. עכשיו אני רואה דמיון מסוים: הוא אמנם שזוף ושחור שיער אבל עצמות הלחיים ומבנה העיניים דומה. בחור גדול וחזק למראה, לא שזה יעזור לו במשהו מולי. אני מחליק בזריזות אל תוך הראש שלו, מכין את גופו להשתלטות אבל אני עוד לא מניח לו לשים לב לכך.
המילף היא אמא שלו. אני כמעט יכול לשמוע את השטן מגחך בראשי כשהתכנית המזוהמת שלי קורמת עור וגידים במהירות.
"אני מצטער.” אני אומר ומרים את ידי במחווה של שלום בעודי פולש למוחו ומשתק את גופו. “לא ידעתי שזאת אמא שלך, אוקיי? זה לא שאמרתי שבא לי למצוץ לה את השדיים הענקיים שלה, בסדר?” אני אומר בשקט, כממתיק סוד. “זה לא שאמרתי שבא לי לדחוף לה אצבע לכּוּס או לגמור לה על הפנים, סבבה? לא התכוונתי להגיד שאני הולך לרכוב על אמא שלך עד שהיא לא תזכור איך קראים לה, אוקיי? אני לא ידעתי שזאת אמא שלך אבל..אתה יודע מה? אני בכל זאת הולך לעשות לה את כל מה שאמרתי, ויותר.”
"מה?” הוא אומר בהלם, נדהם לגלות שאינו יכול לזוז, רק לדבר. “מה אתה עושה? מה…קורה כאן?!”
"אני הולך לזיין את אמא שלך. שוב ושוב ושוב. והיא לא תאהב את זה, אני מבטיח לך. ואתה תראה הכל ולא תוכל לעשות כלום חוץ מלצרוח ולאיים ולקלל. אבל רק בראש, כי את הפה סגרתי לך בינתיים.”
"יואלי, מה אתה אומר?” נשמע קולה המאנפף משהו של השחקנית הראשית. קרן, אני לומד כאשר אני מחליק לתוך ראשה. יואל הוא בנה הבכור ותמיד היה קרוב אליה, במיוחד אחרי שאביו עזב את הבית. היום הוא בא לעזור לה לבחור טלוויזיה. “זאת נראית משהו–משהו, לא?”
יואל מביט בי במבט מבועת אך אינו יכול לזוז או לדבר.
"יואלי?” היא מרימה את מבטה אליו ואז מבחינה בו. “מה קרה?”
"אם היא תתקרב אני אשתלט על הגוף שלה.” אני מסביר לו. “אני לא יכול לחכות להרגיש את הגוף הרך שלה. אבל אם היא תתעלם ממך ותלך, אני לא ארדוף אחריה ואשחרר אותה. עשינו עסק?”
ידו של יואל נשלחת אלי ללחיצה אמיצה בעוד עיניו קרועות בבהלה. אמו מביטה במחזה המוזר ממרחק עשרה מטרים, זוקפת גבה בתמיהה.
"הכל בסדר, יואלי?” היא שואלת. הוא לא עונה. ולא שהוא לא רוצה, אני שומע אותו צועק בתוך הראש, קורא לה בחוסר קול.
קרן מחליטה לברר מה קורה ומתקרבת אלינו, שדיה הגדולים מתנודדים ורגליה החטובות פוסעות בצעדים ארוכים ואלגנטיים, קלק. קלק. קלק. בעודה מעכסת לעברינו אני מחליק אל תוך מוחה, חש במבוכה והסקרנות שלה.
"מה קרה, יואלי, הכל בסדר?”
"הוא קצת מבואס.” אני עונה והיא מביטה בי בפליאה וקצת מיאוס, אני לא מרשים במיוחד, עלי להודות. קצת מוזנח, אפילו. הלוק הכללי שלי מבהיר לה שאני הרבה מתחת למעמד החברתי שלה.
"מי אתה?”
"אני המאהב שלך לשעות הקרובות.” אני מחייך בלבביות.
"מה?” היא מקמטת את מצחה, נרגזת מעט. “מי זה? יואלי, מה קרה?”
אני משתיק אותה ואז משתק אותה.
"אפשר נשיקה?” אני שואל בנימוס ואז מביא אותה להתקרב אלי. גופה נצמד אלי בעל כורחה וזרועותיה מחבקות ומלטפות אותי בעוד שפתיה מתקרבות אל שלי. אנחנו מתנשקים ואני מביא אותה לשלוח את לשונה אל תוך פי בנשיקה לוהטת מול עיניו של בנה המבועת, חש בלבה הולם בעוצמה מרוב פחד המציף את גופה כמו שיטפון מדברי.
אני משדר "אנחנו לא כאן" בכל רחבי החנות אשר ממילא מאוכלסת רק בעוד שני מוכרים וזוג קונים ועכשיו מי שיראה את שלושתינו יתעלם מאיתנו. עכשיו אני חופשי להתמזמז עם האישה המבוגרת בשקיקה מתחת למסכי הטלוויזיה המשדרים לנו חופשה מדהימה באיים המאלדיביים כאשר אני חופן שד גדול מעל לחולצה. את ידי השנייה אני מניח על מכנסיה וחופן את ישבנה הרך והשופע. היא כולה רכה ומלאת קימורים וראשי סחרחר עלי מההבטחה לכיף.
"אני הולך לזיין אותך, קרן.” אני מנשק את דרכי אל לחייה ואל אוזנה, לוחך בעדינות את תנוך אוזנה. “בואי ניסע אליכם הביתה, אני לא יכול לחכות לשכב בין הירכיים השמנמנות שלך. איפה אתם חונים?”
את הדרך אל המכונית אנחנו עושים כשיואל מוביל מלפנים ואמו ואני מאחור, זרועי נחה על מותניה הצרות והיא מחבקת אותי בחזרה כאילו היינו כזוג אוהבים. אנחנו עוברים ליד חנות בגדי נשים ואני מבחין בחלון הראווה בשמלה שאני בטוח שתהיה מהממת על קרן, גם אם היא לא תואמת בדיוק את הסגנון האלגנטי שלה. זה בסדר, אחרי הכל, אני כאן כדי להרחיב לה את האופקים.
אני מייצר אצל קרן דחף עז, בלתי נשלט, לרכוש וללבוש את השמלה הזו והיא ממהרת פנימה, שולפת את הארנק בעודה בתנועה. הדחף עז כמו אצל קלאוסטרופוב הכלוא בארון קבורה או אקוופוב בלב ים והיא מדברת במהירות עם המוכרת, כמעט צועקת בהיסטריה ושאר הנשים מביטות בכעס ותימהון באישה הנדחפת, המתנהגת כאילו השתגעה, חושפת שיניים מטופחות ורועדת מרוב צורך עז. יואל ואני צופים בה משלמת וחוטפת את השמלה, ממהרת איתה לחדר ההלבשה. כעבור כמה רגעים הלב שלי מנתר כאשר היא שבה בעיניים עגולות מבהלה, לבושה בשמלה, ומצטרפת אלינו.
קרן לבושה עכשיו בשמלה חסרת שרוולים שחורה והדוקה המכסה בקושי שליש מירכיה. השמלה נועדה למישהי נמוכה בכעשרים סנטימטרים וצעירה בשלושים שנה אך היא מדגישה את רגליה הארוכות של באישה המבוגרת ומשווים לה מראה זנותי–אלגנטי מיוחד. אם קודם מיהרתי להגיע הביתה כדי לדפוק אותה, עכשיו בא לי ללטף לה קצת את הרגליים, עדיף מול בנה וממילא אני גם קצת רעב.
שינוי בתכנית: אנחנו נכנסים לבית קפה. ארבע נשים יושבות במושבים בהם רציתי לשבת ולפקודתי הן ממהרות לקום, לקחת את האוכל שלהן ולעבור לשולחן אחר ללא מילה וללא הבנה למה עשו זאת. המקום שפיניתי לנו מוסתר בסגנון דיינר אמריקאי ויואל מתיישב בצד אחד של השולחן, אני מתיישב מולו ואמו על ברכי, ירכיה החשופות בוהקות ביופיין העירום. ללא שיהוי אני מתחיל ללטף את ירכיה של קרן בעוד יואל צופה בי בדממה, כלוא בגופו, זועם וחסר אונים כתינוק בן יומו.
מלצר ניגש אלינו ואני משדר "הכל בסדר" לתוך מוחו אז מבחינתו אין שום דבר יוצא דופן באישה המבוגרת היושבת על ברכי ואשר ידי בין ירכיה. אחרי עיון קצר בתפריט, אני מזמין לעצמי ארוחת בוקר פינוקים עם כוס מיץ תפוזים, מביא את קרן לפשק את ירכיה ואז מלטף את הירכיים החמימות של האישה המבוגרת אשר מצידה עסוקה בלנשק את פני בעדינות, לכרסם את תנוך אוזני ולתחוב את לשונה לאוזני. המלצר עיוור למעשינו והוא רושם את ההזמנה, מחייך בנימוס והולך לו ואז ידי מעפילה מעלה–מעלה לעבר מפשעתה של קרן, חשה בחמימות הבוקעת מהמפגש שבין רגליה, שם כבר הוריתי לגופה "לחמם מנועים" לפני כמה דקות. להוראתי, ידיה של קרן נשלחות אל חזית שמלתה ואצבעותיה מתירות שני כפתורים באזור החזה באופן שמאפשר לי לי להחליק יד אל שדיה אם ארצה. אבל כעת אני מעדיף דווקא להתמקד בירכיה והיא מפשקת אותם בהזמנה כפויה.
"אני הולך לגעת לך בכּוּס, קרן.” אני ממלמל באוזנה ומלחך את התנוך שלה. “בבית קפה, מול העיניים של הבן שלך אני הולך להכניס לך אצבע לכּוּס.”
פניה של קרן הם מסכה של השפלה ואימה ובנה דומה לה כעת כמו טיפות המים המטאפוריות, מרותק למחזה המחריד מולו. היד שלי מתקרבת אל המפשעה שלה ועיניה התכולות נפערות כאשר נחשפת ההפתעה הקטנה שלי: כאשר שלחתי אותה לקנות וללבוש את השמלה הקצרצרה, הוריתי לה להשאיר את התחתונים (ושאר הבגדים, דרך אגב) בחדר ההלבשה ואז מחקתי לה את הפרט הקטן הזה מהזיכרון. עכשיו אצבעותיי נוגעות בתלתלי ערוותה ופיה נפער בזעקת הלם אילמת.
"את לא לובשת תחתונים, קרן?” אני שואל בתדהמה מעושה. “ואת גם ממש רטובה, נראה לי שאת נהנית מזה…”
נשימתה של קרן נעתקת כאשר אצבעי מחליקה על החריץ הרטוב שלה והיא עוצמת את עיניה בבושה, פניה סמוקות. אצבעי האמצעית מחליקה עכשיו לתוכה ואנקה רכה ולא רצונית נפלטת מפיה כאשר פרק אחר פרק מהאצבע נקבר בתוכה עד שאין לי יותר מה לדחוף.
"אני עם האצבע בכושלאמא שלך.” אני מחייך ליואל המשותק מולי. “והיא רטובה וחמה…תרגיש.”
אני שולף את אצבעי מנרתיקה של קרן ומקרב אותה אל פניו המבועתות שלה בנה. היא מביט באצבע הקרבה אליו כאילו הייתה נחש אך כמו חיה קטנה המשותקת מאימה הוא אינו יכול לזוז, גם כשאני מורח את מיצי הכּוּס של האמא שלו מתח לאפו, מעל השפה העליונה שלה. קשה לי לשלוט בשני אנשים בעת ובעונה אחת, לכן כאשר אני נדרש "לנהל" יותר מאדם אחד, אני פשוט נותן לאחרים פקודה אחת ומתמקד במי שאני רוצה. כעת הוריתי ליואל לשבת ללא ניע והוא צופה בי מחלל את אמו ללא יכולת להגיב.
"אתה רואה כמה אמא רטובה, יואלי? אני חושב שהיא אוהבת את זה.”
אני מחזיר את האצבע אל בין ירכיה של קרן ומתחיל לזיין אותה לאט וביסודיות. על פי פקודתי, קרן ממטירה על פני נשיקות רכות וחושניות בעודי בועל אותה מתחת לשולחן ולשונה מענגת את אוזני. אני מתחרמן ממש מהר ממנה ואם זה ימשיך ככה אני אצטרך לקחת אותה לשירותים ולדפוק אותה שם אבל זה לא מתאים לי, לא לוקחים למבורגיני לדרך כורכר, גם היא ממודל קצת מיושן.
המלצר שמגיע עם ארוחת הבוקר שלי מציל את המצב. קרן, היושבת עדיין על ירכי, חותכת נתח חביתה, משפדת אותו על המזלג ומגישה אותו אל פי. הייתי עושה את זה בעצמי אבל אני עסוק מדי בלדחוף לה אצבע לכּוּס אז היא תצטרך לעזור לי, אין מה לעשות.
"תודה, חמודה.” אני אומר כאשר היא מגישה את הנתח הבא אל פי. “מממ…אחלה חביתה.”
כאשר אני גומר את החביתה היא מאכילה אותי קצת סלט (חייבים ויטמינים, מה לעשות) ואז מורחת לי חמאת שום מעולה על הלחם הטרי ומגישה אותו אל פי וכך אני מחסל את הפרוסה, ידי השמאלית חובקת את מותנה, הימנית במפשעתה הרטובה והיא מפנקת אותי כמו אמא מספר אחת.
אבל אני חרמן מדי וחייב משהו על הזין שלי עכשיו. אני מביא את קרן להתרומם מירכי וחש ברווחה הממלאת אותה אך זו מתפוגגת במהירות כשהיא מוצאת את עצמה מחליקה אל מתחת לשולחן. גופה של קרן מתמקם כך שראשה ליד מפשעתי ואחוריה פונות לעבר בנה ההמום ואני חש בתלתליה מלטפים את מפשעתי. אני מביא את יואל ללטף את אחוריה של אמו ולחשוף את ישבנה העירום מתחת לשמלה וחיוכי מתרחב לנוכח הבעת החלחלה הפושה על פניו. אחר כך אני מקפיא אותו שוב ומתמקד באמו ובמהרה אצבעותיה של קרן נשלחות לפקודתי אל חזית מכנסי. אני מרים מעט את ישבני כדי לאפשר לה לפתוח את הרוכסן ואז להפשיל את מכנסי ותחתוני מטה. כדי להקטין את הסיכון שניחשף, אני מתקרב ונצמד אל השולחן וכך איני יכול לראות דבר, רק לחוש בשפתיים הרכות הסוגרות על ראש הזין שלי.
ואיזה שפתיים. לזונה המתוקה הזאת היו איזה מאה שנה להתאמן והיא מוצצת כאילו זאת המטרה היחידה שבשבילה נועד הפה שלה. היא נשענת על הידיים אז רק הפה עובד אבל הוא עובד כמו משאבת טורבו. הכלבה מוצצת ושואבת במרץ ואני מתקשה לשמור על פאסון מעל לשולחן כשמתחת לשולחן תוקפת אותי סופת טורנדו של שפתיים רכות ופה רטוב ולשון זריזה. היא מלקקת את הזין לכל אורכו, מוצצת בעדינות את האשכים, מנשקת אותו מלמטה למעלה ואז עוטפת את הראש בשפתיה הרכות ובולעת אותו, עוטפת כמעט שני שליש ממנו בלי שום בעיה.
מעל השולחן אני מביט ביואל ומחייך, הפנים שלי מסכה של עונג צרוף, שלו של אימה ועליבות. הראש שלה נדפק מעט בשולחן מלמטה בכל פעם שהיא מניעה אותו והדפיקות הקטנות האלו מרקידות מעט את השולחן. התחת העירום של אמא שלו מתחכך ברגליו ואין לו צל של ספק מה עושה הפה. והפה עושה ועושה, והוא רטוב וחושני ומיומן, קדימה ואחורה על הזין שלי ואני חש ברק ניגר מפיה של קרן ומטפטף על אשכי ועל ירכי ושומע את קולות הלעלוע שלה כשהיא דוחפת את הזין שלי קצת עמוק מדי פנימה. היא מדהימה ואני לא יכול יותר.
"אחי, אני הולך…לגמור.” אני אומר לו כשאני מרגיש את זה בא. “תסתכל עלי, אני גומר בפה של אמא שלך.”
העיניים שלי מפלחות את שלו ואני מתנשף כשאני פולט לה בפה, מורה לה לבלוע את הכל. קרן מתחילה לשתות את הזרע שלי ואני חש במבוכה ובבהלה הגוברים בה כשזה לא נגמר. גבר ממוצע גומר תוך חמש עד חמש עשרה שניות אבל השניות מתארכות והכיף שלי לא מפסיק ואני מתקרב עכשיו לחצי דקה של גמירה, וגברת קרן בלעה עכשיו כמעט כמעט חצי כוס של שפיך עד שצמרמורת אחרונה מטלטלת אותי ואני נרגע, מתנשף ברכות ומחייך חיוך שבע רצון אל בנה ההמום. אם הייתי מאפשר לו, הוא היה בוכה עכשיו, החמוד.
על פי הוראה מנטלית שלי, קרן מתחילה למצוץ אותי ולנקות אותי ואז מסדרת את מכנסי, אני מרים את האגן והיא רוכסת אותי יפה יפה, כאילו הייתי בנה הקטן. אני נותן מבט בוחן סביב ואז מביא אותה לצאת מתחת לשולחן, מתענג על פניה הסמוקות ותלתליה הסתורים.
"עבודה יפה, קרן.” אני משבח אותה בחיוך רחב. “אני חושב שאנחנו מתחילים ברגל ימין. המשך היום יהיה מהנה, אני בטוח בכך.”
כולנו מסודרים ושבעים עכשיו וזה הזמן להמשיך את החגיגות במקום עם מעט יותר פרטיות. אמנם לא שילמתי על ארוחת הבוקר שלי אבל אני איש עם עקרונות ואני מורה לקרן להשאיר טיפ נדיב למלצר לפני שאנחנו קמים ויוצאים מהמסעדה.
בדרך לאוטו האופוריה שלי מתפוגגת והפרנויה תופסת את מקומה. אני מתעצבן על עצמי שנכנעתי לחרמנות והתנהגתי בחוסר זהירות. מה אם יש מצלמות במסעדה? כובע המצחייה שלי וההרגל שלי להשפיל מבט מבטיחים לי מידה מסוימת של אנונימיות אבל מה עם קרן ויואל? אולי הם צולמו? אולי מישהו זיהה אותם? החשש ותחושת הרדיפה מכרסמים בי כאשר יואל מוליך אותנו למכוניתו ואני סתם מורה לקרן לצעוד לידי ולא נוגע בה. אידיוט אידיוט אידיוט. אני לא יודע ממי אני מתחבא ואם בכלל אני צריך להתחבא, אבל אם יש מישהו ממנו אני צריך להתחבא אז היום התנהגתי בטיפשות ופזיזות.
מרצדס חדשה, זה נחמד. משפחה אמידה, שלא לומר עשירה. איזה כיף זה לזיין עשירות, תחושת ההשפלה חזקה כל כך אצל מי שרגיל שהעולם מתנהל לפי גחמותיו! המושב האחורי מרווח והמחשבות על מה אני עומד לעולל לקרן ולבנה ממלאות אותי בתשוקה וזו מסלקת את החששות והחרטות בגז אדום, מתוק וחריף.
נהיגה היא פעילות פשוטה אצלנו ואינו דורשת הרבה ריכוז, במיוחד כאשר ההוראה היא "סע הביתה", וזו ההוראה שאני שותל ביואל. אני גם מורה לו להנמיך את הראי כדי שיוכל לראות את המתרחש במושב האחורי ומדי פעם אני מרים את עיני ומוצא אותו צופה בנו בפס הראי, מבטו מרעיף עלי אזלת יד וזעם כאשר הוא צופה בי חומס את גופה של אמו חסרת האונים.
ידי עמוק בחזה שמלתה של קרן ואני חופן שד גדול מתחת לבד אחרי שהבאתי אותה לפתוח את קרסי חזייתה המאסיבית. קרן מנשקת אותי ואני מרשה לה לדבר והתוצאה הקומית ממלאת את חלל המכונית:
"…למה אתה…” – נשיקה על לחיי – ”…עושה לי את…זה…” – נשיקה על שפתיי – “…בבקשה תפסיק אני…” – “…לא רוצה לנשק…” – מלחכת בעדינות את תנוך אוזני – “…איך אתה גורם…” – לשונה נתחבת לאוזני – "אהה…אייי!” – היא זועקת כאשר אני אוחז בפטמה דובדבנית ופשוט מושך אותה דרך חוסר הנוחות אל מבואות הכאב, אבל לא נשאר שם הרבה כי כאב פיזי זה בדרך כלל לא הקטע שלי.
"היא צורחת כי אני מושך לה בפטמות.” אני מסביר ליואל ומתיר גם לו לדבר. השפלות והתעללות פסיכולוגית, מצד שני, זה כן הקטע שלי.
"בן זונה!” הוא רושף כאשר הוא מגלה שיכולת הדיבור חזרה אליו. “בן זונה, אני יהרוג אותך! אני…” סותם לו את הפה. הם תמיד נשמעים אותו דבר וזה משעמם.
אני פותח לה את השמלה ומוצא שם זוג שדיים גדולים וזקופים במפתיע. הם אמנם רפויים כיאות לגילם וגודלם אך מצליחים לשמור בכבוד על צורה מאורכת ושמנמנה: שני צפלינים חיוורים ורכים, מנוקדים במעט נמשים הזולגים מכתפיה כמו פתיתי שלג כהים. בניגוד לגסות הקודמת שלי, אני מוצץ עכשיו לסירוגין את שתי בפטמות בעדינות, כאילו מפצה את הדובדבנים החמודים על ההתעללות הקודמת.
במבט אומלל, קרן מגישה לי שד למצוץ ואני מחזיר את ידי הימנית אל מפשעתה הרטובה (לפקודתי) ומתחיל לאונן לה. אני לא יכול ליצור תחושות ורגשות יש מאין, אבל אני יכול להחליש או לחזק תחושות שקיימות אצלה ואני מאתר זהרורי עונג רפים בבסיס התודעה שלה ומלבה אותם עד שהיא נאנחת ברכות מעלי. אין שום כוונה אצילה במעשה הזה, זה רק נועד להגביר את תחושות ההשפלה אצלה ואצל בנה השומע את אמו מתענגת במושב האחורי תחת ידיו של הגבר המוזר אשר ידו נעלמת בין ירכיה הדשנות.
"את אוהבת את זה, הא?” אני שואל ברשעות.
"ההּ…” היא נאנחת בעודי מלבה את החרמנות שלה בטריקים מלוכלכים, מלטפת את ראשי למרות שלא הבאתי אותה לעשות את זה. “ההּ…אהּ…אהּ…”
"איזה אמא חרמנית יש לך יואל…נראה לי הזדיינה עם כל החברים שלך…תקשיב לה…”
"לא! אהּ! אהּ! אהּהּהּ! יואל…אוהּהּ…אל…אוהּהּהּהּ…די…אהּהּהּהּהּהּ…”
אבל אני לא מוסד צדקה ולא מחלק כאן אורגזמות סתם והמשחק הזה מתחיל לשעמם אז אני מתרווח ומביא את קרן לפתוח את מכנסי ולהפשיל אותם, ביחד עם התחתונים.
"לא, אני לא רוצה!” – היא אומרת כשאני מביא אותה לכרוע במושב שלה – “כבר עשיתי את זה קודם, זה לא משהו" – לאחוז בזין שלי – “שאני אוהבת לעשות" – לפשק את שפתיה – “וכבר מפפפ…!” היא משתנקת כאשר ראשה צולל מטה ובולע את ראש הזין המתקשה במהירות שלי.
יואל מביט בי בראי בזעם חסר אונים ואני מחייך אליו חיוך גדול בעוד ראשה של אמו עולה ויורד על איברי מאחור. אני אוסף את תלתליה הבלונדיניים כדי שאוכל לראות יותר טוב את פניה למודי הקמטים מאדימים בהדרגה כאשר היא מתאמצת לענג אותי בפיה ונאנח בעונג. כמו איזה שייך סעודי אני מתרפק על המושבים הרכים של המרצדס וצופה באישה המבוגרת עוטפת את הזין של בשפתיה הרכות, רוקה ניגר במורד אשכי עד שאני חש בו מטפטף על הריפוד היקר ומצחקק לעצמי כשבא לי עוד רעיון. הי, יש עוד משהו שאני יכול שאני יכול לשפוך להם על הריפוד!
גופה של קרן מתרומם והיא כורעת מעלי כשגבה אלי וחזהּ העירום ממלא, מן הסתם, את ראי המכונית. אני מביא אותה לרדת בזהירות כשהיא מכוונת את איברי אל שפתי ערוותה. כאשר ראש הזין כלוא בחמימות הרטובה של שפתיה, היא מתחילה לנוע מעלה ומטה על הזין, נאחזת בכיסאות הנוסע והנהג. אמנם אני מתענג על מראה ישבנה הבשרני המרקד מולי, אבל אני נאלץ להודות שהתכנית שלי רחוקה מלהיות מושלמת: גג המרצדס נמוך מדי וקרן נאלצת לכרוע קדימה מדי באופן שאינו מבנה במיוחד עבורי. אני משלים עם העובדה שלא כל תכניותיי מושלמות ומביא אותה להסתובב כאשר פניה אלי. עכשיו היא יכולה להתכופף ולהניח את ראשה על כתפי בזמן שהיא מזיינת את עצמה על הזין שלי וזה בדיוק מה שהיא עושה.
פָאפּ! פָאפּ! פָאפּ! הולם ישבנה בירכי בכל פעם שהיא רוכבת עלי. שמלתה הקטנה מכסה כעת את בטנה בלבד, ידי חופנות את פלחי עכוזה הדשנים ושדיה ממלאים את שדה הראיה שלי. אני קובר את פני בינהם ועל פי הוראתי המנטלית היא אוחזת בהם ועוטפת את ראשי בכריות הרכות של שדיה. אני מגביר את הקצב שלה והיא הולמת בי עכשיו במרץ, הבשר הרך של ערוותה אופף אותי בחמדנות חלקלקה, מענג אותי כשהיא מחליקה עלי מעלה ומטה, שוב ושוב. נשימתה כבדה והיא סמוקה מהמאמץ אך אני לא מרשה לה להאט אלא להפך, מביא אותה להגביר את הקצב עד שהיא ממש מתחילה לחוש בכאב בצד הבטן כאשר הסרעפת שלה מנסה להתמודד עם המאמץ הפתאומי.
היא נשרפת לי טיפה מהר מדי ואני חש בהתעלפות שלה מתקרבת, לכן אני ממתן את הקצב שלה ומורה למוחה לשחרר אדרנלין כדי לאושש אותה. היא סמוקה עכשיו ואגלי זיעה מבצבצים על מצחה, נוטפים על צווארה וגולשים לנקיק שבין שדיה הגדולים, המתנודדים עדיין עם הקפיצות התשושות של גבירתם. עורה המנומש של קרן לח ודביק וקריר מהזיעה ועיניה הבהירות מתחננות אלי שאניח לגופה ואני מחייך אליה וגוהר לנשק אותה כשאני מתחיל לגמור. לשונה ממהרת לפלוש אל פי כאשר נתזי הזרע הראשונים מתחילים להיפלט לתוכה והיא מנשקת אותי בלהט כפוי בזמן שאני פולט לתוכה שוב ושוב, עד שהתערובת החלקלקה מתחילה לנזול מתוכה, מחליקה על איברי וניגרת על הריפוד היקר של המרצדס. הגמירה שלי ארוכה וממושכת ואני נרעד שוב ושוב בעודי פולט לתוכה, מגדיל את שלולית השפיך שעל הריפוד, עד שאני נרגע ומחבק את הקורבן המתוק והמתנשף שלי בחיבה, מתענג על מגע שדיה הגדולים והלחים על חזי. קרן התשושה מתרפקת עלי כמו על אהוב מגונן, גופה המבוגר חלש וחסר אנרגיה, ליבה הולם בעוצמה והיא עדיין מתנשפת בשקט. כאשר אני מעיף מבט בראי, אני מבחין ביואל המביט בנו, דמעות אילמות מחליקות על לחייו ואני שולח לו חיוך רחב ומלטף את גבה המנומש של אמו.
אנחנו נשארים בתנוחה הרומנטית הזו עד שאנחנו מגיעים אל הבית. הזין שלי נשאר בעריסה החמימה של הכּוּס של המילף והתנוחה הנעימה, ביחד עם טלטולי הדרך, מעוררים אותו מעט וכאשר קרן מביטה בי בבהלה מתעוררת, אני מחייך אליה באישור. נכון, מתוקה. זה עוד לא נגמר. שער הכניסה של הוילה היפה שלהם נפתח מעצמו ואני סורק את האזור במחשבותיי, מוצא את הבית ריק. מוחה של קרן מבשר לי שיש מצלמות מותקנות אך הן מצלמות רק את חוץ הבית וקיים שטח מת, דרכו אני מוביל את יואל ואמו העירומה למחצה, אל המרפסת הדֶק האחורית ומשם, תוך שאני נצמד אל הקיר, אל דלת המרפסת, אותה פותח יואל. תמיד אני נזהר שלא יצלמו אותי.
אנחנו נכנסים אל סלון גדול הצופה אל המרפסת. כורסאות ישיבה ארוכות מסודרות בצורת ח' מקיפות שולחן קפה נמוך וליד הקיר עומד פסנתר אשר שרפרף לצדו.
"כאן או בחדר השינה?” אני שואל את הצמד והם מביטים בי בעיני התכלת שלהם, היא בבהלה והוא בזעם חסר אונים, לכוד בכלא גופו.
"הממ…נתחיל כאן. קרן חמודה, בואי תפשיטי אותי.” אני אומר, לא שאני צריך בכלל להשתמש במלים.
גופה של קרן פונה אלי ורגליה פוסעות אלי עד שהיא קרובה אלי וידיה נשלחות לפשוט ממני את החולצה. אחר כך היא חולצת את נעלי וגרבי ואז את המכנסיים והתחתונים. באלתור של רגע אני מביא אותה לקפל את בגדי כמו עקרת בית מיומנת והיא עושה את בזריזות ויעילות, מניחה את בגדי על מסעד כורסה סמוכה. יש משהו ממש נחמד בלהיות עירום לחלוטין בביתם של אנשים אחרים, במיוחד כשהם יודעים שהם נתונים לרחמי.
קרן פושטת את שמלתה וידיה מקפלות אותה ומניחות אותה על מסעד הכורסה, וחזייתה הגדולה מצטרפת אליה. אני מורה לה להישאר עם נעלי העקב, ובוחן ברעבתנות את גופה הבשל. זה אינו גוף חטוב ומעוצב כשל בת עשרים, אבל זה מה שמקסים אותי בו כל כך. קרן ארוכה ועורה חיוור ומנומש קמעה, רך ועצל מעט מתחת לסנטרה וזרועותיה והקמטים בשיפולי בטנה, ירכיה וחלקם העליון של שדיה מסגירים את גילה. במקום בו ירכיה עגלגלות מתכנסות מבצבץ המשולש הפרוותי של ערוותה והוא קורץ לי באותו בלונד אדמדם של תלתלי ראשה.
"הוי, קרן.” אני אומר בכנות. “אני כל כך הולך ליהנות ממך.”
אבל לפני שאני הולך ליהנות ממנה שוב, אני רוצה לתת גם ליואל סיכוי.
אני מביא את קרן לכרוע על ארבע ומסובב אותה לעבר יואל, העומד ליד אחת הכורסאות, ישבנה פונה אלי. קרן מתחילה לזחול אל יואל ועיניו נפערות כעיני גוּר קופים המביט בפיתון מזדחל אליו בין ענפי העץ. קרן מוצאת עצמה מזדקפת, עירומה ומקרבת את ראשה אל בנה המבועת. באטיות הם מתקרבים זה לזו עד שהשפתיים נפגשות ואני מאלץ אותם להתנשק, נשיקה ארוכה וחושנית מול עיני.
קשה לי לשלוט בשני אנשים בו זמנית. בדרך כאשר אני עושה את זה אני נכנס לתוך מוח אחד בזמן שאני נותן למוח האחר פקודה מתמשכת כמו "עצור" או "תמשיך להתנשק עד שתקבל הוראה אחרת", וכעת אני מורה לקרן להמשיך לנשק את בנה ואז מורה לו ללטף את ישבנה העירום, הבשל. המוח שלו הוא סערה מענגת של אשם והשפלה, חוסר אונים ומעט ריגוש מיני אשר מלבה עוד יותר את תחושות האשם שלו. אני מביא את קרן להפסיק להתנשק והיא מתחילה לנשק את סנטרו וחזהו של בנה, מתירה את כפתורי חולצתו בזה אחר זה. פטמותיו של יואל נחשפות והיא מוצצת אותן בעדינות והוא מביט בי בתערובת של זעם ועלבון בעוד לשונה מלקקת את הפטמות המזדקרות.
קרן מפשיטה עכשיו את החולצה מבנה ואז כורעת תחתיו, ידיה אוחזות בחגורתו באצבעות עדינות. היא מתחילה להתיר את החגורה ואני אומר:
"תראה מה נעשה, יואל. כמו שהבנת אני שולט בגוף שלך לגמרי אבל אני מוכן ללכת לקראתך. אם אתה אדם מוסרי ולא תתחרמן מאמא שלך, אני אוותר לך ואדפוק אותה לבד. אבל אם אתה חלאה חסרת מוסר שמתגרה מאמא שלו, אתה הולך לזיין את אמא שלך עד שימאס לי, עשינו עסק?”
אני מרשה לו לדבר והוא ממלמל בזעם:
"לך…לעזאזל…”
ידיה של קרן מתירות את החגורה בקול קרקוש ואני צופה מרותק בפניו המבועתות של בנה, מעוותות מאשם וחוסר אונים. המכנסיים מחליקים מטה וחיוך מתחיל לדגדג את שפתיי: או שיש לו זין עצום או שהוא כבר בדרך לזקפה. אני מחכה רגע עם הרגע הגדול של הפשלת התחתונים.
"מה את אומרת, אמא, יואלי רוצה מציצה?”
"בבקשה תפסיק…” היא מתחננת אך אני כבר שולח את ידיה לאחוז בתחתוניו ולהפשיל אותם והחיוך שלי מתפשט כאשר אני רואה את הזין, זקור למחצה ומתנודד מול פניה היפות של האמא המבוהלת.
"תעשה לי מה שאתה…” – היא מנשקת את ירכו של יואל – “…רוצה אבל בבקשה…” נשיקותיה זולגות מעלה ומטה על הירך השרירית של בנה החתיך – “רק לא את זה…” – התלתלים הזהובים שלה מלטפים את הזין של יואל, וזה מתקשה במהירות שבה החיוך שלי מתרחב – “אני לא יכולה לעשות את זה…” – שפתיה מנשקות עכשיו את בטנו השרירית של בנה – “אל תכריח אותממממ…”
לא רימיתי, הזין של יואל היה כל כך קשה שהיה ברור שניצחתי וקרן עוטפת עכשיו בשפתיה האוהבות את איברו של בנה ומתחילה למצוץ אותו באטיות ויסודיות, כאילו זה הדבר הכי מהנה בעולם עבורה. פניו של יואל מעווים בעצב ועלבון לנוכח אימו המענגת אותו בפיה הרך והוא מנסה להלחם בתחושות העונג שמשדר לו איברו המטומטם. אני מחליק אל מוחו וחווה בסיפוק את המלחמה הפנימית המייסרת שלו בעודו מתאמץ להתרחק מהתחושות הנפלאות אך אינו מצליח להסיר את עיניו משדיה הגדולים של אמו הכורעת למרגלותיו ומנשקת עכשיו את איברו הזקור.
גופה של קרן רך, בשל ומושלם לנגד עיני כשהיא כורעת תחת בנה. היא יושבת על ברכיה, ישבנה העסיסי נח על עקביה בתנוחת סגידה מושלמת בעוד ראשה נע קדימה ואחורה בתנועות מדודות, הזין הזקור של בנה מחליק אל בין שפתיה. היא בהירה ומנומשת ובתנוחה הזו חישוקים עדינים של שומן מתעבים על מותניה, מוסיפים לה רכות וניסיון. זה אינו גוף אתלטי וקשה של צעירה אלא גוף ותיק שכבר הרוויח את הזכות לנוח, מציע עונג בדרכים שונות אך מרגשות.
"איזה סוטה אתה, יואל.” אני מקנטר אותו בעוד אמו מאוננת עכשיו את איברו רטוב הרוק אל תוך פיה, אצבעותיה מהירות, נעות על הזין הקשה בתנועות מהירות. “אם לא היית כל כך חרמן, תאמין לי שלא הייתי עושה את זה. אבל אתה תראה כמה אתה קשה. אתה יודע מה? יש לי עוד הצעה בשבילך: אם תצליח לא לגמור, לא תיגע בה יותר אבל כן תגמור, אני אדאג שגם תזיין אותה.”
אני חש את החרדה המתפרצת של שניהם כמו מים צוננים במוחי והאימה שלהם מדגדגת לי בכל המקומות המרושעים. קולות המציצה של האישה המבוגרת ממלאים את החלל, ותלתליה הזהובים רוקדים בכל פעם שהיא מניעה את ראשה. אני מקל על הכאב בברכיה כדי שתוכל להתמסר למציצה והיא משחקת עכשיו באשכיו של בנה תוך שהיא מלקקת את איברו הלכוד בדפנות הקטיפה של פיה היונק, ויואל נאבק להתנגד להתרגשות הגואה בו אבל המאבק שלו אבוד ואני חש בו נחלש מרגע לרגע תחת ההתקפה החושנית של האישה הכורעת תחתיו, אמא או לא.
"תחזיק מעמד, יואל!” אני צוחק. “רק סוטה מטונף גומר בפה של אמא שלו!”
יואל כבר אינו יכול לעצור בעצמו ואני מביא את קרן לעצור ומשתלט על מוחו. ידו השמאלית של יואל אוחזת בתלתליה של קרן והימנית שולפת את איברו מפיה והוא מתחיל לאונן במהירות. אני משחרר את הדיבור שלו והוא מתנצל כאשר הנתז הראשון של זרע פורץ מאיברו ונוחת על פניה היפות של אמו והוא ממשיך להתנצל בעודו גומר עליה, מצייר חמישה שרוכים מכובדים של שפיך על מצחה, לחייה ועיניה. כאשר הוא גומר אני מביא אותה לספוק את כפיה ולהרכין ראש כאילו מודה לבנה על המתנה הנפלאה.
"כל הכבוד.” אני אומר לשניהם. “הייתם נהדרים. באמת. כל כך נהדרים שאני כבר מת שוב לזיין אותך, מה תגידי על זה?”
קרן פוערת את עיניה התכולות בבהלה.
"אבל אולי נשתה קצת קודם?” אני מציע.
קרן מקבלת את ההצעה שלי ללא ערעור. היא מתרוממת וצועדת בצייתנות אל המטבח ואני נשאר עם בנה המבועת, מביא אותו לשבת על ספה בעוד אני יושב מולו.
"קצת מביך, הא?” אני אומר ומחייך אליו במבוכה מעושה. “כאילו…אף אחד לא אוהב השתיקות האלה של אחרי שגבר זר הביא אותך לגמור לאמא שלך בפרצוף.”
"אתה בן זונה.” אומר יואל אחרי שאני מתיר לו לדבר.
"כן.” אני מודה בעצב. “זאת אומרת, אני לא חושב שהיא לקחה כסף או משהו. סתם לא הצליחה לשמור את הרגליים שלה סגורות ליותר מכמה שעות. אני חושב שזאת הייתה הדרך שלה להשיג בטחון עצמי. אתה חושב שבגלל זה יצאתי דפוק כזה?”
"אתה חתיכת בן זונה פסיכי…” אני משתיק אותו, וממשיך.
"אולי כן, זאת הסיבה. שנים של טיפול פסיכולוגי והנה אתה פתרת את התעלומה! תודה, יואל! אני ממש מרגיש שעשיתי צעד גדול להחלמה היום! בזכותך! הייתי מחבק אותך אבל אני לא מחבק גברים שמזיינים את האמהות שלהם. איזה סוטה אתה. באמת, אחי.”
נקישות עקב מהדהדות במסדרון וקרן חוזרת, אוחזת בידיה מגש ועליו קנקן זכוכית מלא מים וקוביות קרח ושלוש כוסות זכוכית. שדיה הגדולים של קרן מתנודדים בעודה פוסעת לעברנו והזין שלי לא נשאר אדיש אליהם ואל המשולש הפרוותי של ערוותה הקורץ לי בזהב אדמוני. כמו משרתת היא מגישה לי כוס זכוכית ואני אוחז בה בעת שקרן ממלאת אותה. פאק, הייתי צמא. כל הזיוני שכל האלה מצמיאים.
"בואי הנה, מאמי, אני מרגיש קצת מוזנח.” אני אומר בקול מתפנק ומביא את קרן אלי. על פי הוראותיי היא מתרפקת עלי, מניפה את ברכה על ירכי, שדיה נחים על חזי.
אנחנו מתנשקים באטיות, בחושניות, ואני נהנה להביא אותה לשלוח את לשונה אל פי.
"מה זה הריח הזה, מאמי?” אני שואל. “שפיך? של הבן שלך? טסק, טסק, טסק, איזה מין אמא את?”
קרן מלקקת את לחיי ומחדירה את לשונה אל אוזני וצמרמורת מענגת פושה בי. גופה רך ודשן תחת ידי ואני משחק בשד כבד אחד ביד ימין ובשמאלי מלטף את ירכה ופלח עכוזה החלקים. אני מעורר את ערוותה ובתוך כמה רגעים חש בחמימות מתגברת מנרתיקה והריח האינטימי שלה מלטף את נחירי, נמהל בריח השפיך של בנה המעטר עדיין את פניה. אני מביא אותה לאחוז באיברי הקשה והיא מלטפת אותו בעודה מלקקת את אוזני ואז גוהרת מטה, מנשקת את דרכה במורד צווארי עד ששפתיה מוצאות את פטמתי והיא מוצצת אותה עד שצמרמורת מרטיטה אותי.
"אוי, בייבי, את משהו.” אני אומר לה בעודה מוצצת את שתי הפטמות שלי בזו אחר זו, ידה עדיין אוחזת בזין הקשה שלי. “אמא שלך…” אני מביא לעבר יואל העלוב ומגלגל את עיני. “…איזה זונה, הא?”
כאשר אני לא יכול יותר אני מורה לה להתרומם ולהתיישב עלי. גופה של קרן עדיין לא התאושש מכל ההרפתקאות של השעות האחרונות והיא חש בשריריה רוטטים כאשר היא אוחזת את איברי באצבעות רכות ומובילה אותו אל הסדק הרטוב שלה. היא מפשקת את שפתי הערווה בשתי אצבעו ובתוך כמה שניות נבלע איברי בפרווה הזהובה שבין רגליה. בכוס רטוב ועיניים תכולות ומיואשות היא מתחילה לנוע מעלה ומטה, שוגלת את עצמה מעלי בעודי משחק בשדיה הכבדים.
אך קרן מתעייפת במהירות מהתנוחה הזו שכבר הביאה אותה לסף התעלפות במכונית. בתוך כמה דקות היא מתנשפת ושטופת זיעה: קווצות תלתלים רטובים וכהים דבוקים למצחה, שדיה מכוסים בשכבה דביקה וצוננת של זיעה ונשימותיה כבדות ומאומצות. הכל פעם שהיא נוחתת עלי, קפלי השומן העדינים של בטנה רוטטים ואני חופן את ירכיה העסיסיות, חש ברטיבות המבצבצת גם מהן. קודם היא מצצה לי את הפטמות ועכשיו אני מחזיר טובה, יונק את פטמותיה בזו אחר זו, מוצץ אותן עד לקשיות ונושך מעט, כדי לחוש בה צווחת ללא קול.
אני לא מרחם עליה ומביא אותה לקפוץ עלי שוב ושוב במשך דקות ארוכות, סוחט את שריריה היגעים עד לבסוף קרן לא יכולה לזוז יותר ולמרות הפקודות שלי גופה בקושי נע. היא לא יותר מסחבה רטובת זיעה ואינה יכולה לעשות דבר מלבד להתנשף בכבדות. אני אוחז בידה ומסייע לה לקום ואז משכיב אותה על הספה, ברכיה נחות על השטיח וישבנה זוג גבעות רכות ומיוזעות המזמינות אותי לבקר במערה הסודית שבינהן. אני מביא אותה לשלוח את ידיה הרועדות לאחור ולפשק את פלחי העכוז המזמינים והיא חושפת את החור הקטן והמבוהל שלה.
"יואל, לך תביא וזלין או קרם גוף או משהו.” אני אומר לבן הצופה במתרחש בעיניים קרועות. האמת היא שהזין שלי יודע לשמן את עצמו בתור חלק מחבילת הפינוקים שקיבלתי מהשטן אבל זה כיף לערב את הילד בתהליך.
גופו של יואל נע בהחלטיות אל חדר האמבטיה ואני מנצל את ההפוגה כדי ללקק מעט את החריץ שבין פלחי עכוזה של האישה המבוגרת, טועם את הזיעה המלוחה, לשוני מתעכבת מדי פעם על חורה הביישן. קרן יגעה מכדי למחות ולמרות שהתרתי לה את הדיבור היא לא מבזבזת נשימות אלא רק מתנשפת בכבדות בעודה מרוחה על הספה.
יואל חוזר, אוחז בידו צנצנת וזלין מפלסטיק. קלאסי. אני מחייך אליו ומושח את איברי הזקור, מחכך אותו בחריץ שבין הגבעות הדשנות של ישבנה.
"קיבלת פעם בתחת, קרן?” אני שואל וסורק את מוחה. אני מוצא שם כמה זיכרונות ישנים ובלתי נעימים מבעלה אך שום דבר בחמש עשרה השנים האחרונות. “זה ממש כיף. אני ממש אוהב לזיין בתחת.”
"לא…בבקשה…” היא מבקשת בלאוּת.
"אל תעשה את זה…הכל חוץ מזה!” מבקש גם יואל.
אני מושח היטב את החריץ שלה ומקפיד למרוח כמות יפה גם החור הקטן שעומד לשאת עכשיו בעול.
"המממ…” אני שוקל. “אבל אני ממש אוהב את זה, אל תהיי מבאסת!”
"בבקשה…רק לא את זה…אל…” הוא אומר, חש בשמץ תקווה לנוכח ההיסוס שלי.
"'אל' מה?” אני שואל.
"אל תזיין אותה…בתחת.” הוא אומר. “רגיל, אין בעיה. אבל לא שמה. אני מתחנן.”
"אתה לא רוצה שאני אזיין אותה בתחת?”
"לא.”
"אוקיי.” אני קם ומתחיל להזרים דם אל איברו. “אוקיי, אני לא אזיין אותה בתחת.”
יואל חש באיברו המתקשה ומחוויר.
"לא!” הוא מספיק להגיד לפני שאני סוכר את פיו.
אני מביא את יואל לכרוע מאחורי ישבנה הלבנבן של אמו, איברו קשה כפי שלא היה מעולם. את ראשה של קרן אני מקפיא כשהוא מביט קדימה, היא לא יכולה לדעת מי הולך לבעול אותה עכשיו. ידו של יואל אוחזת באיברו והוא מחכך אותו בטבעת הקטנה עד שהוא נמשח כדבעי בוזלין ואז הוא מניח אותו על הפתח הצר. התרגשות ממלאת אותי כאשר הוא מתחיל לדחוף פנימה ואני מניח לאמו לבטא את תחושותיה והיא ממהרת לנצל את החירות החדשה ונאנקת בקול בעוד בנה מבקיע את דרכו באטיות נחושה אל תוך ישבנה הרך. ראש הזין מחליק פנימה לבסוף ואני מביא את יואל לאחוז בפלחי ישבנה של אמו ולהתחיל לזיין אותה באטיות. אז אני מקיף את הספה באטיות ומביט בה בחיוך קטן, מחכה לרגע שבו היא תראה אותי ותבין מי הוא האונס אותה.
עיניה של קרן עצומות למחצה ומצחה חרוש תלמי כאב וברגע הראשון היא לא מבחינה בי כאשר אני נכנס אל מרחב הראיה שלה. כעבור כמה שניות היא מביטה סביב ואז עיניה התכולות נפערות בזעזוע והבנה כאשר היא מבינה את המצב לאשורו.
"כן, מתוקה. זה לא אני שפותח לך את התחת.”
אני חרמן ומתרגש והזין שלי קשה, לכן אני מעפיל את הספה מהגב ומתיישב כך שראשה של האישה המבוגרת בין ירכי הפשוקות. קרן אוחזת באיברי ומתחילה למצוץ אותו בעוד בנה טוחן לה את התחת מאחורה. כשהזין שלי ממלא לה את הפה אני משחרר לה את הדיבור. היא כמובן אינה יכולה לדבר אבל זעקותיה בפה מלא בשרן מרעידות לי את הזין ומוסיפות עוד נופך של פינוק לשפתיה הרכות. בכל פעם שיואל מעיף אותה קדימה איברי מחליק אל מעמקי פיה וגם אם לא בא לי עכשיו להתפנק בגרון עמוק, זה עדיין כיף.
עיניה הכחולות של קרן פעורות ומבועתות כשהיא מוצצת לי, בנה טוחן אותה מאחור. הוא בחור שרירי ואני מורה לגופו לדפוק בכוח את גופה הרך של אמו, מתענג על פעיות הכאב שלה סביב הזין שלי. הזין שלו לא רע, אבל לא מתקרב לשלי ואני מצטער קצת כשאני מבין כמה היא לא מבינה איזה מזל יש לה. יש אנשים שיש להם משהו טוב והם לא יודעים, ככה זה בחיים.
השדיים של קרן מתנדנדים בכל פעם שבנה הולם בישבנה מאחור ואני מורה לגופה להתרומם ידיה, מפסיק אגב כך את המציצה אבל מעניק לי גישה לשדיים הגדולים. אני אוחז בהם בכפות ידי ומועך אותם בעדינות של מוסכניק שמהדק אוֹם של גלגל אוטובוס, סוחט ממנה יבבת כאב. איזה כיף. אחר כך אני מאתר את פטמותיה ומושך אותן לאט בנחישות אכזרית, והיא צורחת שוב, מביאה פלגי דמעות מבנה המזיין אותה ללא הפסק. אני מתעלל לה בעטינים כמה דקות עד שהן מקבלות צבע סמוק ומלא חיים ואז מחזיר אותה למצוץ לי את הזין. מעולם לא שמחה בחורה למצוץ לי כמו זאת.
אני לא מרשה ליואל לגמור והוא ממשיך לטחון אותה בתנועות קצובות, איברו שוקע שוב ושוב אל מעמקי ישבנה הרך של אמו. השדיים הגדולים שהזינו אותו בינקותו מתנדנדים בכל פעם שהוא תוקע אותה ואני ממש צריך לעצור בעצמי כדי לא לחזור אליהם שוב. מצד שני, הפה שלה רך ורטוב ואנקות הכאב שלה מעבירות בזין שלי כאלו ויברציות של עונג שאני מכור לכיף הזה ללא יכולת אמיתית להפסיק. ראשה לח מזיעה כשאני אוחז בו, דוחף לה את כל הזין (הגדול, יש לומר) לגרון עד שהאשכים נצמדים לה לסנטר. אם לא הייתי מדכא לה את רפלקס הפליטה הוא היה יכול לסייע לה אבל עכשיו היא רק יכולה לחוש בי ממלא הגרון ההדוק שלה בזין מבלי יכולת לזוז.
לפתע אני חש בתודעה חדשה מתקרבת אל מרחב המחשבה שלי ומאתר אותה במהירות. צעירה כבת עשרים פוסעת ברחוב…שמה אביב…חוזרת הביתה. היא גרה כאן! היא בתה הצעירה של קרן ואחותו של יואל, חיילת משוחררת. איזה כיף, זה נהיה מעניין מרגע לרגע. אני מחליק אל תוך מוחה ורק משדר לה "אנחנו לא כאן" ואז חוזר להתענג על שפתיה הרכות של אמהּ אשר עיניה התכולות מביטות בי מלמטה, פניה מלאות הזין מתמלאות אימה לנוכח האוויר ההולך ואוזל בראותיה.
דלת הכניסה נפתחת ואני שומע משהו מחליק ומתגלגל על הרצפה.
"אמא?! יואל?!” נשמעת קריאה וברגע הבא מחליק היצור המושלם ביותר שראיתי בחודשים האחרונים על גבי סקייטבורד.
אביב נועלת נעליים חצאיות וגרביי ספורט גבוהות ולבנות אשר שני פסים, אדום וכחול, מעטרים את קצותיהם העליונים. רגליה ארוכות וחטובות, צבען כשל דבש סמיך וכהה והיא לובשת מכנסיים ורודים, קטנטנים והדוקים אשר נצמדים בכזו חמדנות אל גופה שהם חושפים ללא בושה את שפתי ערוותה מתחתן. חולצתה אפורה וקטנה, חושפת בטן שזופה ושרירית ומעליה את קווי המתאר המדויקים של זוג שדיים תפוחיים אשר מתנודדים בחופשיות. סקירה מהירה של מוחה מגלה לי שאמהּ תמיד מעירה לה כשהיא מסתובבת ללא חזייה אבל אביב חוגגת עכשיו את חופשת השחרור שלה והיא אוהבת להרגיש משוחררת. לראשה היא חובשת כובע בייסבול אדום אשר מצחייתו פונה לאחור ושיערותיה הזהובות אסופות בזוג קוקיות מרושלות, הגומי קשור אי שם באזור כתפיה. היא קיבלה גם את עיני התכלת של קרן אך אפה כפתורי וסולד וגבותיה כהות וסמיכות, מבליטות עוד יותר את תכול עיניה.
===================================
וואו. אחד הטובים. קינקי ברמות. יש מצב לערב כאן פוליטיקה ולבחון האם גיבורנו יכנס לפריימריז של מפלגה כזו או אחרת?
מדהים כתמיד
מרשים
אני בעד פרק בו הגיבור נעצר בזמן משגל סוער, מובא להארכת מעצרו ואז מנצל את הדיון כדי לשגול את השופטת ועורכות הדיון באמצע האולם.
אי אפשר לומר שהשקעתי הרבה עומק באופיו של הגיבור הזה אבל דבר אחד הבהרתי: הוא לא אדם שיניח לעצמו להיעצר, שלא לומר לעמוד למשפט.
לפי דעתי אתה צריך להוסיף את זה שהוא יכפה את עצמו, לא רק על ידי זה שיהיו חייבים לציית לו. לעשות את זה יותר אכזרי, יותר מנצל. שמחתי שהוספת את הקטע עם הגילוי עריות, כי זה הופך את זה ליותר אותנטי ומשפיל. אפשר אולי לערב בזה סחיטה או משהו, כי אם כולם עושים רק מה שהוא רוצה זה חצי כוח…
סדרה מעניינת.
אתה נופל יותר מידי לטכני, שהוא כל הזמן צריך לתת פקודות.
כמה רעיונות, ואולי אפילו ארים את הכפפה לכתוב ברשותך:
מנכלית בישיבת מנהלים על השולחן
זוג באמצע הרחוב כשהוא צופה מהצד
גבר עם shemale או גבר
סיפור רק נקודת המבט של האישה ומה היא חובה
סדרה גרועה
אין שום בילד אפ עם היכולת שלו לשלוט במחשבות.
תעבור לסדרה אחרת בבקשה