לפרק הקודם
==============================
לבו של ערן מזנק לחזהו כאשר אלוּרה מרכינה את ראשה ורוכנת באטיות אל פרוות ערוותה הכהה של דודה ענת אשר חשה במתרחש ומנסה להזדקף שוב, פיה ממלמל מחאות רפות בעודה סוגרת את ירכיה על ראשה של הבלונדינית, מנסה לסלק אותה מבין רגליה. ערן מתקדם מעט על ברכיו כך שהוא רוכב על בטנה של דודתו בגבו אל ראשה, אוחז בברכיה ומפשק אותן לרווחה בידיו החזקות. במהירות צוללת אלורה בשנית אל הסעודה הפרוותית אשר תחתיה ולשונה הזריזה מתחילה למוסס את התנגדותה של דודה ענת במהירות. בתוך כמה רגעים נכנעת דודה ענת: היא משתרעת המזרן ומפשקת את רגליה בתבוסה חושנית, מתמכרת באנחה מרה-מתוקה ללשונה של חברתה הבוגדנית.
עכשיו אלורה מתמסרת למשחק בכל מאודה. ידיה חובקות את ישבנה של דודה ענת מלמטה, אוחזות בירכיה הבהירות ומפשקות אותן. לשונה מרקדת במהירות על דגדגנה של של חברתה והיא תוקפת אותו בסדרת ליקוקים רכים ורטובים, אצבעותיה מלטפות את החריץ התפוח של שפתי ערוותה מהדגדגן ועד פי הטבעת. אנקותיה של דודה ענת מתגברות כאשר אצבעה של אלורה טובעת בחריץ הרטוב שלה והיא מתחילה לבעול את חברתה באצבעה, לשונה ממשיכה להטריף את הכפתור הקטן והנרגש שבין שפתיה. ערן מצטרף גם הוא לחגיגה כאשר הוא יורד מבטנה של דודתו, כורע לצדה ומוביל שד גדול אל פיו. דודה ענת נאנחת בקול כאשר הוא מתחיל למצוץ את פטמתה, משלהב אותה עוד יותר.
ערן מטפל עכשיו באהבה בשדיה הגדולים של דודתו. הוא מוצץ ומלקק את הפטמות, לש ומעסה את השדיים באצבעות חזקות ועדינות ולפרקים עולה מעלה ומתנשק איתה ארוכות. דודה ענת ויתרה על ההתנגדות והיא מניחה לשני הקושרים לעשות בגופה הרך כרצונם, מתמסרת עכשיו לחלוטין להתקפה המשולבת. הכל שלהם: שפתיה וערוותה, שדיה וירכיה, פי הטבעת ופטמותיה, את כולם היא מעניקה לאחיינה הצעיר ולחברתה הדשנה ומקבלת מהם גל אחר גל של עונג. גם כשהיא מתפוצצת בקול הם אינם מניחים לה ומרימים אותה במהירות לשיא נוסף ואחריו עוד אחד ועוד אחד עד שדודה ענת סרוחה על גבה, מתנשפת ומותשת, עיניה זגוגיות מתשישות מתוקה.
ערן מזדקף ומביט באלורה. פניה היפות שטופות זיעה ומיצים ותלתלי ערווה כהים דבוקים לסנטרה.
"עכשיו תורך.” אומר ערן בחיוך לאלורה והיא מבינה מיד את כוונתו. בתנועה זריזה היא מניפה את ירכה העבה מעל פניה של דודה ענת ואז מנמיכה מפשעתה באטיות לעבר פיה.
"תתחילי ללקק לה, דודה ענת.” מצווה ערן, קולו עבה מהתרגשות.
"השתגע…” מתחילה דודה ענת לומר אך היא נקטעת כאשר אלורה מדביקה את ערוותה הזהובה על פניה ההמומות.
"תוציאי את הלשון, דודה ענת.” הוא דורש. “תאכלי אותה טוב…תפנקי אותה…”
דודה ענת כמעט נקברת תחת ישבנה הענקי של אלורה אך ערן מבחין בה שולחת לשון מהססת כלפי מעלה, טועמת את חברתה. אלורה מסייעת לה ומפיגה את היסוסיה כאשר היא מרכינה ראש בשנית, שולחת שוב את פיה אל משולש הפרווה הכהה של דודה ענת. דודה ענת נאנחת ברכות וגומלת לה בעוד ליקוק מהסס ואחריו עוד אחד. איברו של ערן מתקשה כברזל לנוכח זוג הנשים המבוגרות המענגות זו את זו בתנוחת 69 מושלמת, ראשיהן קבורים זו במפשעתה הרטובה של זו. דודה ענת שוכבת על גבה, כמעט מכוסה על ידי גופה העסיסי והשזוף של אלורה הגוהרת עליה על ארבע, מחלפותיה הזהובות מכסות את ערוותה של חברתה והיא מפנקת אותה בלשון זריזה ואצבעות מכשפות.
ערן כבר לא יכול יותר להביט מהצד. הוא מדדה על ברכיו לעבר מפשעתה של דודה ענת ומקרב את איברו לעבר ראשה הזהוב של אלורה החוסם את דרכו. אלורה מרימה את ראשה ומחייכת אליו בפנים סמוקות ויפות. הוא רק רצה שהיא תפנה לו את הדרך אל מפשעתה של דודה ענת אך היא מפתיעה אותו ובתנועה מהירה עוטפת את איברו הזקור בשפתיים רכות וערן נאנח בסיפוק כאשר היא מתחילה למצוץ לו בעוד דודה ענת מלחכת אותה מאחור. בתנועות עדינות ואוהבות היא מענגת את איברו בפיה, עיניה הכחולות מביטות בו בעוד איברו נעוץ בפניה.
אחרי כמה רגעים הוא שולף את איברו מפיה המפנק של הבלונדינית העבה ומחליק אותו ללא טקסיות אל הנדן הצר של דודה ענת השוכבת על גבה וזו נאנחת בפה מלא כּוּס. בתנועות עמוקות וזהירות הוא מתחיל לדפוק אותה בעוד אלורה גוהרת גם היא על מפשעתה, מלקקת את הענבל הרעב של פעמון העונג שלה. אגנו שוקע שוב ושוב בכּוּס הנובע של דודתו והוא מפמפם אותה בבשר קשה מרגש אותה בכל פעם שהוא כובש אותה מחדש. אלורה שוקדת על דגדגנה של דודה ענת כאילו התמכרה לטעמו וכאשר ערן שולף מדי פעם את איברו, היא ממהרת לבלוע אותו בין שפתיה הרכות.
אחרי כמה רגעים מחליף ערן מיקום ומתמקם מאחורי ישבנה השזוף של אלורה, הקובר כמעט את פניה הסמוקות של דודה ענת, ירכיה עבות ועסיסיות משני צדי ראשה. דודה ענת מבינה את כוונתו ומפשקת חברתה הדשנה, פוערת את החריץ הוורוד שלה וערן מחכך בו את ראש הזין ואז מחליק פנימה, קובר את איברו בסדק הרטוב של האישה הגדולה. הוא מניח את ידיו על כדורי ישבנה העגולים, אוחז בפלחי עכוזה ומתחיל לדפוק אותה מאחור באבחות עמוקות ונחושות. דודה ענת גומלת לה טובה ושולחת אל לשונה מעלה, מטריפה אותה בעוד ערן בועל אותה, חזק וקצוב.
ערן שולף את איברו מהכּוּס המהביל של אלורה ומכוון אותו אל שפתיה דודה ענת השרועה מתחתיה. זאת מפשקת את שפתיה וערן מחליק פנימה בגסות מסוימת ומתחיל לזיין את פיה כאילו היה כּוּס. הוא כורע מאחורי אלורה ואוחז בישבנה אך איברו נע פנימה והחוצה בתוך פיה של דודתו, ממלא אותה בצינור הבשר העבה שלו עד שהיא כמעט ונחנקת ואז נסוג, מניח לה להתעשת. תנועותיו מדודות אך עמוקות וגם כשהוא שומע אותה משתנקת ומלעלעת תחתיו הוא ממשיך לבעול את פיה שוב ושוב. הזיון המוזר הזה הוא ששולח אותו מעבר לשיא ובמהרה הוא נאנח בקול ומתחיל לגמור בפראות, מציף את פיה של דודתו בזרע חמים. נתז אחר נתז הוא מטביע אותה בשפיך עד שזרעו פורץ מבין שפתיה, מעורב ברוק, מכסה את סנטרה וצווארה בתערובת לבנבנה ובוהקת. בלב הולם הוא נשכב על גבו לצד שתי הנשים, מתנשף עמוקות.
אלוּרה יורדת מדודה ענת ומתקרבת אל ערן, מתכרבלת לצידו ודודה ענת, עדיין מתנשפת בכבדות, מצטרפת אליה. ערן מחבק את שתיהן ומנשק את מצחן, מריח את זרעו על פניה של דודה ענת.
"אני צמאה.” אומרת אלורה באנגלית במבטא איטלקי מתגלגל וסקסי. “"עוד יין?”
"לא גמרנו את הבקבוק?” תוהה דודה ענת.
"באמת התרשלנו…” מגחכת אלורה וזוחלת מהמיטה הענקית אל עבר השולחן הקטן, מפנה את ישבנה העצום לעבר ערן. התחת הגדול בוהק בשמש, גונו כדבש מוזהב ולערן יש תמונה מנטלית שלו רוכב עליה במלוא הכוח, מפרק לה את התחת בעוצמה. אלורה חוזרת עם בקבוק ושתי כוסות וממלאת את שתיהן, מגישה לדודה ענת ולערן.
"אנחנו נחלוק…” היא אומרת וקורצת לערן.
שתי הנשים המבוגרות מניחות את ראשיהן על חזהו הרחב, מתרפקות עליו כאילו היה אדונן, משוחחות חרישית באיטלקית ומצחקקות כמו שתי תלמידות תיכון מאוהבות. ערן שותה מהיין ומגיש לאלורה והיא לוגמת בעודה מפטפטת עם חברתה.
ערן עוצם את עיניו ומתחרדן קצת, מאזין ללהג המתוק של דודתו וחברתה, להמית גלי האגם ואוושת הרוח. יד נחה על איברו והוא מחייך לעצמו מבלי לפקוח את עיניו, מניח לזו שמשחקת בו להמשיך במשחק שלה. הוא שומע צחקוק ואצבעות מלטפות את אשכיו, מרחפות כלפי מעלה על איברו המתקשה ומישהי מוצצת את פטמתו הימנית. ערן מגרגר בסיפוק. עונג.
"אתה מוכן לעוד סיבוב?” שואלת אלורה באוזנו, קולה חושני וחם, מבטאה האיטלקי אקזוטי ומשכר.
בתגובה, שולח ערן יד מתחתיה ומגשש בין רגליה. אצבעו מחליקה על החריץ המתלחלח שלה ומעפילה מעלה, נעצרת על פי הטבעת ברמז ברור.
"אני הולך לרכוב עלייך, אלורה…” הוא עונה בקול נמוך, עיניו עדיין עצומות. אצבעו מגבירה את הלחץ על החור הקטן שלה והוא מוסיף: “אני הולך לרכוב עלייך חזק וקשה.”
לשון מלקקת את איברו וערן גונח בסיפוק, משחרר את האוויר באטיות. דודה ענת. היא מנשקת את הזין ברכות, סוגדת לו בנשיקות קטנות מבסיס הזין ועד הכיפה, מקשה אותו בשפתיה הרכות ואלורה מצטרפת למנגינת פיה בשתי מציצות ארוכות וחושניות של פטמותיו.
"שמעתי איך קשרת את דודה שלך…וזיינת אותה בתחת.” חוזרת אלורה להסעיר אותו במבטא המתגלגל שלה, הבל פיה מילימטרים מאוזנו. “אתה בחור קשוח? אתה לוקח את מה שאתה רוצה בלי לבקש רשות? ואם אני לא ארצה, מה תעשה? תרדוף אחרי? תחזיק אותי בכוח?”
"אני הולך לזיין אותך בתחת, אלורה.” עונה ערן בעיניים עצומות, מתמסר לפיה הרך והחם של דודתו על איברו. “את יכולה לצעוק ולהתנגד אם זה מדליק אותך…את דודה שלי זה הדליק…אבל זה לא ישנה כלום. בסוף את תעמדי על ארבע עם הזין שלי נעוץ בתחת הגדול שלך.”
"ילד רע…” היא מלקקת את אוזנו. “למה אני תמיד נמשכת לילדים הרעים?”
ערן מחליק את אצבעו אל בין שפתי ערוותה חלקלקות התאווה ומוצא כמה הסעירו אותה חילופי הדברים. היא מנשקת את שפתיו ולשונותיהם מרקדות זו מול זו בעוד דודה ענת מוצצת את איברו באטיות מענגת, פיה רך ורטוב על איברו ואצבעותיה מלטפות את אשכיו. הזמן מאט ומבעד לעיניו העצומות, עולמו של ערן מורכב מעונג טהור, עונג מלטף ומתמסר.
פיה של אלורה נוטש אותו והיא מנשקת את סנטרו ואז זולגת לאיטה במורד צווארו, מצמררת אותו כאשר שפתיה נסגרות על פטמתו והיא מוצצת אותה בחוזקה בעוד דודה ענת מחרה-מחזיקה אחריה, איברו בפיה. דודה ענת מאוננת לו באצבעות ארוכות בעודה מוצצת את איברו רטוב הרוק ואלורה מתקרבת אליה בנשיקות חושניות, שפתיה מסמנות נתיב עונג במורד חזהו ובטנו השרירית עד שהוא חש בשפתיה מלחכות את שיערות ערוותו.
ערן פוקח את עיניו ומזדקף לחצי ישיבה על כרית, רוצה לצפות במחזה. מתחתיו עסוקות שתי הנשים המבוגרות במציצה יסודית ומפנקת של איברו, כל אחת בתורה. עכשיו תורה של אלורה לשרת אותו ואיברו ממלא את פיה כשהיא עולה ויורדת עליו בדבקות, מצפה את הזין בשכבה בוהקת של רוק. דודה ענת לא מתבטלת והיא מנשקת את ירכיו של אחיינה, מלטפת את חזהו השרירי ומהתלת בפטמותיו. כאשר אינה יכולה לחכות יותר היא דורשת מאלורה לפנות את הזין הצעיר וכאשר זו מוותרת בצחקוק מסתערת עליו דודתו ברעבתנות, פיה עדן של לשון רטובה ושפתיים מלאכיות.
ידיו של ערן נחות עכשיו על הישבנים של שתי הנשים המבוגרות והוא מלטף אותם בעודן מוצצות לו. אצבעותיו מרחפות על שפתי הערווה התפוחות, טובלות במיצים החלקלקים הניגרים מהן. הוא שולח את אגודליו אל שני חורי התחת ומתחיל לשחק בהם, מתווה תנועות עגולות סביב החורים הקטנים בעוד שאר אצבעותיו פורטות על שני הסדקים המשתוקקים. אלורה ודודה ענת ממשיכות לפנק אותו בשפתיהן אך תשומת הלב שהוא מעניק לישבניהן סוחטת אנחות רכות והתנשפויות נרגשות מדי פעם.
כמו מלך בהרמונו צופה ערן בשתי הנשים היפות משרתות אותו בזו אחר זו, מחלפותיה הזהובות של אלורה מתערבבות באלו השחורות כפחם של דודה ענת. שתיהן עירומות עכשיו לחלוטין והוא בוחן את שתיהן כמי שבוחן את סוסותיו האצילות. גופה של דודה ענת בהיר ורך, היא רזה יותר מחברתה ושדיה הגדולים מתנודדים תחתיה כאשר ראשה עולה ויורד בתנועות קצובות וחושניות על איברו. אלורה מלאה ועסיסית, שזופה ועגלגלה וישבנה גדול ודשן, דורש מערן שישקע בתוכו עד האשכים.
ערן לא יכול יותר. אם הוא לא יתחיל לזיין עכשיו, הוא יתפוצץ.
"תודה, מתוקות.” הוא אומר וכורע על ברכיו. “עכשיו אני הולך לדפוק אתכן קצת. דודה ענת, תעמדי על ארבע.”
שתיהן מצחקקות ודודה ענת ענת מצייתת ככלבה מאולפת, כורעת על ארבע כשישבנה החיוור פונה אליו.
"תורידי קצת את הטוסיק.” הוא אומר ומניח את ידיו על ישבנה הרך, הודף אותו מטה עד שברכיה מקופלות וכתפיה כמעט נוגעות במזרן. דודה ענת מפשקת את רגליה עד שישבנה נמוך יותר, ערוותה סנטימטרים בודדים מעל המזרן.
"עכשיו תעמדי על ארבע מעליה, כאילו את רוכבת עליה.” מצווה ערן על אלורה ושתי הנשים פורצות בצחוק. אלורה מניפה רגל עבה מעל גבה של דודה ענת ונשכבת עליה ועכשיו שני הישבנים נחים זה מעל זה, רכים ובוהקים בשמש, מתחננים להיבעל.
אלורה שואלת משהו את חברתה באיטלקית ודודה ענת עונה בביטול.
"לא, זה בסדר.”
ערן נוטל את בקבוק שמן השיזוף של אלורה ומושח את איברו הקשה עד שכולו חלקלק ומתנוצץ בשמש ואז מגיר כמות נכבדה על החריץ שלה ושמן ניגר בין לחייה, מחליק על ישבנה של דודה ענת תחתיה. הוא נעמד בברכיים כפופות מאחורי אלורה ומחכך את ראש הזין בחריץ שלה מתעכב בכל פעם על חור התחת הקטן, לוחץ מעט פנימה ואז מרפה. אלורה נאנחת ומרפה את הטבעת וערן מניח את הזין על הכניסה, מוכן לחדירה.
היא נאנקת כאשר הוא מבקיע את הכניסה לאחוריה הגדולים וגופה השופע מתקשח. ערן מניח לה להתרגל אל הפלישה, ממתין בסבלנות עד שהוא חש בה נרגעת תחתיו. בתנועות מדודות הוא מתחיל להניע את אגנו קדימה ואחורה, כובש את ישבנה הבשרני סנטימטר אחר סנטימטר. אנקותיה של אלורה מתרככות ובמהרה היא נאנחת בכל ניעה שלו, מניחה לו לבעול את ישבנה הגדול ולמלא אותו בזין קשה, מרכינה את ראשה הזהוב בהכנעה כמתמסרת לאדון נחוש.
בברכיים כפופות עומד ערן מאחוריה, ידיו אוחזות באדנות בפלחי ישבנה השזופים והעצומים והוא מזיין אותה בתנועות קצובות עכשיו. איברו מחליק בקלות אל ישבנה המגורז של אלורה והוא ננעץ בין פלחי עכוזה הדשנים עד בסיס הזין, נהנה באופן סדיסטי משהו מאנקות הכאב שלה בפעמים בהן הוא חודר עמוק מדי לתחת השמן שלה. אלורה שוכבת מעל דודה ענת ומניחה לו לשפד אותה, נאנחת ונאנקת בכל חדירה, זרועותיה השמנמנות וכתפיה העגולות רוטטות בכל פעם שאגנו חובט בישבנה.
ערן מחליק מהתחת הדשן של אלורה וכורע על ברכיו מאחורי דודה ענת. הוא שומע אותה נושמת נשימה חדה כאשר ראש הזין שלו נח על פי הטבעת שלה והיא פולטת אוויר באטיות כשהוא חודר, מבקיע לאט ובכח את דרכו אל החור הקטן. ישבנה הבהיר של דודה ענת קטן מזה של אלורה והוא אוחז בו בכפות ידיו הגדולות ואז מתחיל לבעול אותה בתנועות קצובות. בתוך כמה רגעים מתרגל גופה של דודתו אל הפלישה האחורית והיא נאנחת בסיפוק כשהוא בועל את ישבנה, שדיה הגדולים מיטלטלים קדימה ואחורה עם כל ניעה של אגנו.
אחת ושתיים, פנימה-החוצה הוא מזיין בתחת את דודתו הכורעת, הר הבשר של אלורה מתנוצץ מול פניו, מבליח באור השמש ורוטט בכל פעם שאגנו פוגע בישבנה של דודתו. רגליה החיוורות של דודה ענת מרקדות תחתיו סדרת אנחות קצובות נפלטות מפיה, מעוררות אדוות עונג בגופו החזק של ערן. חיוך אפל על פניו, הוא אוחז בתחת העגול והנדיב של דודתו ותוקע אותו, מתענג על גופה הרך, התמסרותה הנכנעת לאחיינה ועל הסבל שהוא מסב לדודו, הכל בעת ובעונה אחת.
נהם מנוע נשמע מכיוון השביל וערן מסב את ראשו, מבלי להפסיק לבעול את דודה ענת. מכוניתו הגדולה של דוד אריק מתקרבת אל הבית והוא מביט במכונית בחיוך מתגרה, אגנו נע קדימה ואחורה בתנועות קצובות גם כאשר המכונית נעצרת ודלתה נפתחת באטיות. שבויות באקסטזה שלהן, שתי הנשים אינן מודעות לדוד אריק היוצא מהמכונית ומבחין במשהו מתרחש לצד האגם. הוא מתקרב באטיות, שעון על מקלו ולפי תנוחת גבו וראשו מנחש ערן שדודו אינו מבין מה הוא רואה. רק כאשר הוא מצוי כארבעים מטרים נעצר דוד אריק וערן צופה בלב גואה בהבעת האימה של פניו. במשך כמה רגעים הוא נועץ מבט המום באחיינו הבועל את אשתו ואת חברתה, קריאותיהן הנרגשות ללא ספק מגיעות לאוזניו, ואז פונה על עקביו ומתחיל לצלוע אל הבית. החיוך של ערן מתרחב, מאיר את פניו באושר רע.
אחר כך מעמיד ערן את שתי הרעיות על ארבע זו לצד זו ואז מעפיל על אלורה וכובש את גבעותיה הרוטטות, נועץ את מוט הבשר שלו עמוק בינהן בעודה נאנחת ומתנשפת בהתרגשות, מאוננת במרץ, זהב מחלפותיה מתנועע מצד לצד. תורה של דודה ענת מגיע כעבור כמה דקות ובחפץ לב הוא משקיע את איברו הקשה בישבנה הרך של דודה ענת עד האשכים, מלטף את גבה ושוקיה בעודו הולם בה מאחור שוב ושוב, שדיה הגדולים מתנדנדים קדימה ואחורה.
שעה ארוכה הוא עובר מעכוז לעכוז, טוחן שוב ושוב את שתי הנשים הבשלות והללו נאנחות ומתנשפות תחתיו, נכנעות ומתמסרות, גומרות ורועדות ללא הפוגה כמעט. מדי פעם הוא מרטיב את התחת שתחתיו בנתז של שמן שיזוף ואז ממשיך לתקוע אותו בתנועות קצובות, האחד גדול ועגול, גוש רוטט בגון דבשי והשני רך ועגלגל ובהיר כחלב. לבסוף הוא חש בשיא הנבנה ללא הפסק בשעה האחרונה גואה אל מעבר לנקודת האל חזור ובאנחה רמה הוא מתחיל לפלוט את זרעו אל מעיה של דודתו, אוחז בכח בפלחי ישבנה באצבעותיו החזקות ומפמפם מנה אחר מנה של שפיך חמים עמוק לתוכה. אלורה חשה במתרחש ומתרומת על ברכיה במהירות, עטה על שפתיו של ערן ושניהם מתנשקים בלהט בעודו ממלא את ישבנה של דודה ענת בזרע.
מיוזעים ומתנשפים, סחוטים ומצחקקים נשכבים לבסוף כל השלושה על המזרן הענק, ערמה אנושית של רגליים, שדיים, ערוות וישבנים. השמש נוטה לשקוע והם שוכבים ונרגעים שעה ארוכה בעוד הצללים מתחילים להתארך סביבם ושלושתם שותקים ביחד, שוקעים איש איש בהרהוריו.
אלוּרה היא הראשונה שמתיישבת.
"מצטערת, חברים.” היא אומרת באנגלית המתגלגלת שלה. “אני צריכה לחזור הביתה, אפילו רודולף שואל בסוף שאלות.”
היא מתרוממת בכבדות ואז יורדת מהמיטה ונכנסת אל האגם, שוטפת מעצמה את הזיעה ושאר הטינופת ואז יוצאת ומתנגבת. ערן שומע אותה מתלבשת והיא גוהרת עליו כדי לנשק אותו נשיקה צרפתית ארוכה.
"אריוודרצ'י.” היא אומרת בחיוך.
"אריוודרצ'י.” עונה ערן ואלורה מתרחקת מהם, מעכסת באומץ על נעלי העקב הנצחיות שלה בדרכה למכונית. שתיקה ממלאת את האוויר במקום בו שכבה קודם אלורה ונדמה שהיא מתפשטת באוויר ככתם דיו במים.
"גם אני צריכה להתרחץ.” אומרת דודה ענת.
"ואני צריך להביא את הבגדים, ואת המכונית שלי.” עונה ערן.
הוא חותר לעבר מכוניתו, תנועותיו חזקות ונינוחות, מחליק במים כדג עצום ומפליג במחשבותיו. דוד אריק שמע אותם ועכשיו הוא גם ראה אותם והעובדה הזו ממלאת אותו סיפוק. כאשר הגיע ערן לאיטליה הוא לא ידע בדיוק מה הוא מתעתד לעשות או למה בא בכלל אבל בימים האחרונים התמונה מתבהרת. השאלה האחרונה שהוא שואל עצמו עכשיו היא מתי הוא יפסיק. מתי ישבע אל המלחמה. מתי חוזרים הביתה.
הוא יוצא מהמים ונזכר שאין לו מגבת, לכן הוא מתיישב במכונית, עירום, ומחכה להתייבש בעודו מביט באגם. האם הגיע הזמן לחזור? הוא כבר גרם לדודו ודודתו סבל ועם קצת מזל גם חיבל בנישואיהם באופן בלתי הפיך. חלק תאב נקם בו רושף "עוד!” אבל חלק אחר כבר עייף ורק רוצה לחזור לישראל ולאבא.
ערן מתלבש, חוזר אל המכונית ונוסע את המרחק הקצר עד הוילה. לאחר שהוא מחנה אותה במוסך הוא צועד אל הבית, מהורהר. מטבע מסתחרר במהירות בראשו ועוד רגע ייפול והוא אינו יודע לאיזה צד יטה. פעם שמע שהדרך הטובה ביותר לקבל החלטה היא להטיל מטבע כי לא משנה באיזה צד נופל המטבע, מה שחשוב הוא איזו תוצאה הוא מצפה לקבל בעוד המטבע מסתחרר באוויר.
כבר כאשר הוא מתקרב אל הבית הוא שומע את צעקותיהם של דודו ודודתו מבעד לחלונות.
"…מה שהוא רוצה…זונה?” נשמע קולו של דוד אריק.
"…ניסיתי, בסדר…” עונה קולה של דודה ענת. “…שואל אותי? הוא פשוט…”
הוא נכנס פנימה, ועכשיו דבריו של דוד אריק ברורים יותר והם מגיעים מהסלון.
"ראיתי איך…שמעתי אתכם, ענת!”
"אני אומרת לך: לא! הייתה! לי! ברירה!”
"אהלן!” נכנס ערן בחיוך גדול אל הסלון. “מה קורה?”
דודו ודודתו מביטים בו במבוכה, כזוג הורים אשר ילדם נכנס בדיוק ברגע הלא נכון.
"הי, ערן.” אומר דוד אריק בחיוך מעושה. “לא…לא שמעתי שנכנסת.”
"כן, כי דיברתם בקול מאוד חזק. מה היה הוויכוח?” הוא שואל בתמימות.
"סתם…משהו…” עונה דוד אריק, פניו סמוקים.
"קשור אלי?” שואל ערן.
"ערן…” אומרת דודה ענת בשקט אבל ערן רואה שדוד אריק חושק את לסתותיו.
"הא, דוד אריק?” הוא מתגרה. “זה קשור אלי?”
דוד אריק מאגרף את ידיו בקול פקיקה, מתאמץ לשדר זעם עצור, אבל את ערן זה רק מעודד להמשיך.
"זה קשור לעובדה שאני מזיין את אשתך?”
"ערן!” קוראת דודה ענת, אך הוא מתעלם ממנה.
"על זה רבתם? על זה שאני מזיין אותה שוב ושוב ושוב? או על זה שאתה לא עושה כלום?”
"אני אומרת לך, אריק, הוא הכריח אותי!” מתפרצת דודה ענת. ערן פונה אליה ומחייך חיוך עקום.
"אני הכרחתי אותך?”
"כן!” רושפת דודה ענת.
"המממ…אתה זוכר את הביקור הקודם שלי כאן?” פונה ערן אל דודו ודוד אריק מהנהן.
"אז דודה ענת ואני נכנסנו לנחל או אגם, אני כבר לא זוכר. עירומים, כי בגדי הים היו אצלכם…”
"ערן!” קוראת דודה ענת אך הוא שולח בה מבט מתרה וממשיך: “התחלנו להשפריץ אחד על השני. אני קצת התביישתי כי בכל זאת, דודה שלי עירומה, אבל היא כל הזמן התקרבה אלי והייתה אגרסיבית ונצמדה אלי, כאילו משפריצה עלי עד שממש התחלנו להיאבק במים. עירומים, אני מזכיר לך. היא לא אמרה כלום כשנגעתי לה בשדיים במשחק וגם לא הפסיקה כשנגעתי לה בין הרגליים. רק כשממש דחפתי לה אצבע לכּוּס היא הפסיקה את 'ההשפרצות' אבל גם כן, רק אחרי כמה דקות שהאצבע שלי הייתה עמוק בפנים. היא אמרה לי שהגזמתי אבל אל תדאג, זה לא היה הסוף.
הגענו לבקתה. יש לכם שם איזו בקתה או משהו? אז אמנם היא אמרה לי לישון בחדר נפרד ונעלה את הדלת בין החדרים שלנו אבל בלילה היא פתחה אותה. כשנכנסתי אליה למיטה היא הייתה עירומה לגמרי והיא לא אמרה כלום כשנכנסתי אליה למיטה וכששמתי את הראש של הזין שלי בכניסה לכּוּס שלה, היא הייתה כולה חמה ורטובה. לא הכרחתי אותה כלום, תאמין לי."
"זה היה מזמן!” רושפת דודה ענת.
"אה, כן. כשחזרתי היא אמרה לי שאנחנו לא נעשה כלום. אז 'כלום' מבחינתה זה לא כולל מציצות במוסך, נכון דודה ענת?”
דודה ענת משתתקת ודוד אריק מסנן משהו בשקט ומביט ברובה הציד שעל הקיר כאילו עוד רגע יעשה בו שימוש.
"מה אמרת?” שואל ערן את דודו. “דבר בקול רם, אשתך צעקה ממש חזק כשזיינתי אותה אחר הצהריים, האוזניים שלי קצת מצלצלות עדיין.”
"אני יהרוג אותך.” אומר דוד אריק ומנסה להישיר מבט מאיים אל ערן אך הוא אינו מצליח להתמיד בכך יותר משלוש שניות.
"הנה הרובה שלך, דוד אריק.” אומר ערן בלעג. “לך תיקח אותו. תהרוג אותי. קדימה.”
דוד אריק מביט בו במשטמה, רועד מרוב זעם.
"קדימה, תיקח אותו, גבר. הרגת כבר הרבה חזירים, לא?” אומר ערן. “אתה רק צריך לכוון אלי, תאמין לי. אני לא מחפש צרות, אני פחדן. רק תכוון אלי את הרובה ואני בורח כמו שפן. תעשה את זה, כבר. אבל תחליט מה אתה עושה כי אם אתה לא הורג אותי עכשיו אני הופך את אשתך לשפחת המין שלי אצלך בבית. אני אזיין אותה מתי שבא לי ואיפה שבא לי. אולי אפילו כאן ועכשיו אם יבוא לי.”
"ערן!” קוראת דודה ענת בשנית. “די כבר!”
"שה.” גוער בה ערן ואז פונה אל דודו. “אבל אתה לא תעשה את זה. אתה לא תיקח את הרובה. אתה יודע למה? כי אתה פחדן. היית פחדן אז כשעזבת את אחותך הקטנה, היית פחדן כשהבנת שאני מזיין את אשתך ואתה פחדן עכשיו. פחדן נשאר פחדן.”
כתפיו של דוד אריק שחוחות וראשו נוטה מעט לצד, בספינה על שרטון. אין שום איום בגופו המובס, עצמות הזעם התמוססו והותירו רק ג'ל אשמה כדי לייצב את גופו הפצוע.
"הגזמת לגמרי!” רושפת דודה ענת וערן מסתובב אליה, ארס במבטו.
"שאני אבין, את יותר טובה ממנו במשהו? את לא ידעת שגיסתך מתפרקת? את כן החזרת לאבא שלי שיחות?”
דודה ענת פותחת וסוגרת את פיה מספר פעמים, כאילו נשאב האוויר מראותיה. דודו ודודתו נראים עכשיו כמו תלמידי יסודי שנתפסו בקלקלתם, שחוחי כתפיים ושפלי מבט. הכוח ממלא את ערן, מאיץ בו את הדופק ומעורר את איברו, מספיק כדי ללטף את מוחו באנדורפינים אבל לא לזקפה מלאה. זה בסדר, הוא לא ממהר לשום מקום.
"אני שמח שהבהרנו את המצב.” ממשיך ערן. “אני מבקש בלי צעקות יותר בנושא הזה, בסדר?”
"אוקיי.” אומר דוד אריק ודודה ענת מהנהנת.
"יופי, עכשיו כולם חברים ולא רבים יותר. אני הולך להתקלח ולנוח קצת, עבדתי קשה היום.” הוא מגחך לעבר דודו וקורץ וזה נראה כאילו ערן סטר לו. “מתי נאכל?”
ארוחת הערב עוברת בשלווה מוזרה. כמו אריה שבע, אדיש לזברות הרועות בסמוך אליו, ערן לא חרמן במיוחד ובהיותו נינוח הוא אינו ממהר לממש את מלוא כוחו החדש בבית. כאשר דודה ענת ודוד אריק מבינים שהוא אינו עומד לעשות משהו מחריד הערב, הם נרגעים בהדרגה וכולם מבלים את הארוחה בשיחה נורמלית כמעט בה ערן מספר להם על מאורעות היום (עד שחזר הביתה, כמובן) והם משוחחים על גישה, מכונאות ונושאים קטנים וקלילים כאלו. ערן נותן דרור לידיו ואינו מהסס ללטף את ישבנה של דודתו כאשר היא באה או הולכת מהשולחן אך דוד אריק מעמיד פנים כאילו אינו מבחין בכך וערן לא לוקח את הליטופים החצופים אל השלב הבא. ביממה האחרונה הוא עשה בדודתו כמעט כל מה שגבר יכול לעשות באישה והוא לא רעב במיוחד, נהנה מההשפלות הקטנות של דודו על פני מעשה דרמטי ומוחצן. לעת עתה לפחות.
גם אחרי ארוחת הערב אין לערן הפתעות מיוחדות והוא מבכר לעשות את הערב לבדו, שומע מוסיקה ושוקע במחשבות. הוא הודיע לדוד אריק שהוא מתבקש שלא להיכנס יותר אל חדר השינה והתנצל מראש אם יגרום לדודה ענת להרעיש בזמן שהוא רוכב עליה ודוד אריק הנהן ומלמל משהו. לראשונה מזה כמה שנים הנקמה המתחוללת סביבו משקיטה את רוחו והוא נרגע בתוכה, מניח לשקט מבשר הרע שהיא מביאה איתה לחלחל לנשמתו וללטף אותו, רגועה כעין הסערה.
הוא גומר את כוס היין ונכנס הביתה. דוד אריק מתארגן לשינה באחד מחדרי האורחים וערן מברך אותו בברכת 'לילה טוב', צל חיוך זאבי על פניו.
"לילה טוב.” עונה דוד אריק מבלי להביט בעיניו.
דודה ענת בדיוק יוצאת מהאמבט וכאשר הא מבחינה בערן היא מתנשמת לרגע בהתרגשות ומשפילה את מבטה, שדיה הגדולים עולים ויורדים מתחת לחלון הסאטן הכסוף שהיא לובשת. ערן מביט בה עם אותו חצי חיוך אדנותי ופושט את חולצתו כמעשה בעל הבית בחדרו.
"תחכי לי עירומה.” הוא אומר כבדרך אגב ונכנס אל חדר האמבטיה. הוא מצחצח שיניים בעצלתיים, פושט את מכנסיו ואז יוצא אל חדר השינה.
דודה ענת שוכבת על גבה במיטה, מכוסה בשמיכת קיץ פרחונית. כתפיה הבהירות דקות ועירומות ושיערה פזור סביב ראשה כהילה שחורה, מבליט את פניה העגולות והיפות. היא מביטה בו בעיניים גדולות, חזהּ עולה ויורד במהירות מתחת לשמיכה.
"הגזמת הערב.” היא אומרת, ניצוץ מתריס בעיניה.
"את רטובה?” שואל ערן בנון שאלנט ודודה ענת מסמיקה וממצמצת.
"אל…אל תשנה את הנושא.” היא אומרת לבסוף. ערן נעמד למרגלות המיטה ומביט בה, זקפתו מתמתחת בעצלות בתחתוני הבוקסר.
"אה, סליחה, מה הנושא?”
"הנושא הוא שהגזמת לגמרי עם דוד שלך.” היא אומרת, נחיריה מתרחבים מעט בהתרגשות. “יש לך את ה…נקמה שלך…אני מבינה את הכעס שלך, אבל לא צריך…ככה.”
"אני חושב שהנושא זה להרגיז אותי כדי שאני אקרע ממך את השמיכה ואדפוק אותך בכח. מה דעתך?”
"השתגעת?” מסמיקה דודה ענת עוד יותר. “הכל אצלך זה סקס?”
"למעשה אני בטוח שאת רטובה. שנבדוק?”
"די כבר, ערן!” אומרת דודה ענת ומלקקת את שפתיה המלאות בהתרגשות.
"די?”
"כן, די.” אומרת דודה ענת, עיניה בורקות, שדיה הגדולים עולים ויורדים במהירות.
"את יודעת מה? יש לי רעיון.” אומר ערן וחיוך רחב מתפשט על פניו, שיקוף הפוך של החשדנות כעל פניה של דודה ענת. הוא נכנס אל חדר האמבטיה ואחרי חיפוש קצר מוצא את שחיפש.
עיניה של דודה ענת מתרחבות באימה כאשר ערן נכנס אל חדר השינה, אוחז מגבת לבנה, קצף גילוח, סכין וקערה קטנה.
"מה אתה עושה?”
"מגלח אותך.” הוא אומר בשוויון נפש, מטפס על המיטה וכורע בין רגליה.
==========================
לפרק הבא
ברוך שובך מחופשת הקיץ. ממתין בקוצר רוח לראות כיצד דברים עוד יתפתחו.
מעניין מאוד.
עכשיו כל הקלפים על השולחן. אנחנו יודעים מה ערן רוצה, והדודה והדוד נכנעו לו. מרגיש כמו מקום נכון בשביל הסיפור להסתיים בפיצוץ, אבל לא. זה לא קרה.
אז מה עכשיו? סקס? הבנו. לאן הסיפור עוד יכול לצמוח? אני מאוד מקווה להופתע לטובה, אבל נדמה לי שנותרה רק סצנת השיא, ולגרור אליה עם גילוחים וכדומה זה סתם מעייף.
סוף סוף פרק חדש…!
מה שהכי אהבתי זה המשפט של הדוד שהוא יהרוג את ערן
וזה מתחיל להריח לי כמו הסיפור ההוא עם אמא של הילד שהתעללו בו , שגורם לי בחילה, כשאני חושבת על אישה שיודעת שהשפילו אותה בסקס מתוך נקמה והיא עוד ממשיכה להרטיב מזה שמשתמש בה.איכס
שמח לראות שחזרת, והסיפור כתוב טוב אבל לצערי אני מסכים עם אייל. פעם ראשונה שאני מחכה שסיפור שלך כבר ייגמר. הוא כתוב טוב אבל אני כבר לא יכול לחכות לדברים הבאים שלך
בשנת 2018 מחכה לנו סיפור חדש.תראו בתנור…
דור לא עדכן כבר זמן מה את "מה בתנור". בכל מקרה, זה לא בהכרח מעיד על מה שיתפרסם הלאה – היו סיפורים שלא התפרסמו בסוף והיו כאלו שהתפרסמו מבלי שהופיעו ברשומה הנ"ל
יש משהו שגורם לי לא לאהוב את הפרקים האחרונים אולי כי הסיפור מיצה את עצמו
צוויץ?
חלפו שבועיים ונשארתי עם חצי תאוותי בידי.
שמעתם על חופש אומנותי?
חוץ מזה שאני ואני מאמין שעוד הרבה אנשים מעדיפים את זה כך.
מושלם!
מחכה ומצפה לפרק הבא
מעולה.
אבל גם לדעתי מיצנו את הסיפור.. הגיע הזמן להמשיך הלאה..
שנה טובה והתנצלות
אני חש שאתה ראוי למשוב מהיר יותר מאיתנו. פרק י"ד מצוין, חושני, ארוטי ומגרה. מצדי שהסיפור ימשיך עד אין קץ …
לא נראה לי שהוא כותב על מנת לקבל תמיכה נפשית…☺
סיפור מעולה. מחכים בקוצר רוח לעוד סיפורים ארוכים ויפים שכאלה..