הבריונים – פרק ו'

לפרק הקודם
=====================================
"הוא סיפר לי עלייך.” אומרת הנערה ומתקרבת אל אמא בנקישת מגפיים וששי מבחין שאמא נסוגה מעט, כאילו מתקרבת אליה חיה טורפת. “והוא הראה לי תמונות.”
אמא רק ממצמצת ומשכלת את ידיה על חזהּ בהגנה אינסטינקטיבית.
"כבר הרבה זמן אני ממש מתה לפגוש אותך. וגם אותך.” היא פונה לעבר ששי. “אתה הילד שמרשה לילדים מהכיתה לזיין את אמא שלו בלי לעשות כלום? אתה נראה לי יותר גדול מדניאל, למה אתה לא מרביץ לו?”
ששי שותק ומסמיק ומיקה מתקרבת אליו, מחליקה לעברו כנחש בעשב.
"הא?” שואלת מיקה ונצמדת אליו. ששי חש את חום גופה של מיקה, את ריחה הממלא את נחיריו וליבו הולם בעוז, מחריש את מחשבותיו.
מיקה מקרבת את ראשה לעבר אוזנו ולוחשת:
"יש לי סוד. רוצה לשמוע?”
ששי מהנהן.
"אני לא לובשת תחתונים. אף. פעם.”
מיקה מתרחקת ממנו ואומרת לדניאל: “נו, יאללה, תראה לי מה היא יודעת.”
דניאל מחייך אל הג'ינג'ית.
"רוצָה לראות איך אני לוקח אותה לסיבוב?” הוא מתגאה.
"יאללה, נראה מה היא יודעת לעשות.”
"לסלון, שרמוטי.” מורה דניאל ומפליק לאמא על התחת.
דניאל מוביל את אמא אל הסלון ומיקה אוחזת בידו של ששי, כאילו היו החברים הכי טובים. דניאל מתיישב על הספה הירוקה, וששי מעווה את שפתיו בגועל לנוכח הטבעיות בה אמא כורעת בין רגליו של חברו לספסל הלימודים, נכונה לשרת אותו בפה רטוב ושפתיים משתוקקות, אפילו מול נערה שלא ראתה מעולם.
"קדימה, רותי.” אומר דניאל ומביט במיקה וזו מהנהנת בציפייה.
אמא לא מבזבזת זמן. היא אוחזת במכנסיו של דניאל והוא מרים את אגנו כדי לאפשר לה להפשיל אותם בקלות, ביחד עם התחתונים.
"תראי לנו מה את יודעת.” מורה דניאל ואמא מתחילה ללקק את איברו המזדקר כאילו היה שלגון. הזין נח על בטנו של דניאל, מתקשח במהירות כמו בלון בעוד אמא מנשקת ומלקקת אותו ביסודיות, מהאשכים ועד הראש, נשיקות קטנות ואוהבות. היא מלקקת את קצה הראש בלשון ורודה וחרוצה ואז חוזרת מטה, מנשקת את דרכה אל אשכיו כטיפת טל המחליקה על גבעול.
"לא רע.” מודה מיקה ומלטפת את שיערותיו של ששי היושב לידה, עיניו קרועות ולבו הולם. “אמא שלך מוצצת ממש יפה. עומד לך?” היא מתקרבת לששי ושואלת אותו באינטימיות.
"די.” הוא זועף.
"אני יכולה לבדוק אם עומד לך…אתה מרשה לי לבדוק?”
ששי לא עונה ומיקה מלטפת את ירכו עד שהיא מגיעה אל איברו וששי מסמיק כאשר אצבעותיה אומדות את איברו.
"די קשה.” היא אומרת באוזנו. “זה מרגש אותך..? לראות את אמא שלך ככה מוצצת..?”
"די.” ממלמל ששי אך הוא מתנשף בהתרגשות כאשר מיקה מלקקת את תנוך אוזנו. הזין שלו קשה לחלוטין וכואב מתחת לג'ינס, כלוא באלכסון מעיק. נשימתה של מיקה לוהטת ומרגשת באוזנו והוא לא נשאר אדיש למראה ראשה של אמא העולה ויורד עכשיו על איברו הזקור של דניאל, מחלפותיה מפזזות בחדווה. שפתיה של אמא משאירות שובל רטוב על איברו של דניאל ומדי פעם לשונה מלקקת אותו מתחת. ששי בגהינום. ששי בגן עדן.
"שמעתי שגמרת לאמא'לה על הפרצוף.” מלחששת מיקה, דבריה צורבים בו ומרגשים אותו בעת ובעונה אחת. “זה נכון?”
"די.”
"אתה רוצה לגמור לי על הפנים?”
ששי לא יכול לענות מרוב התרגשות אבל הוא מהנהן חלושות.
"אולי בפה? אולי אתה רוצה לגמור לי בפה?”
הוא כמעט גומר במכנסיים מהמחשבה.
מיקה שולחת יד אל חזית מכנסיו ומלטפת את איברו מעל הבד.
"אתה רוצה שאני אפתח לך את הרוכסן?”
"כן.” מקרקר ששי.

מיקה מחייכת במתיקות ושולחת את אצבעותיה הארוכות אל חזית מכנסיו ורעד חולף בגוו כאשר היא מחליקה את הרוכסן למטה, שן אחר שן, קליק. קליק. קליק. מבטו של ששי נע חליפות בין אמא המענגת את דניאל בשפתיים רכות ורטובות ואצבעותיה של מיקה הפותחות את רוכסנו באטיות מטריפה. ששי מתנשף בהתרגשות כאשר הרוכסן מורד למטה ומיקה שולחת אצבעות אל תחתוניו ומלטפת את איברו הזקור והמיוסר מעל התחתונים.

"תמצצי לי את הביצים.” תובע דניאל ואמא גולשת בנשיקות במורד איברו וללא היסוס מערה אשך אחד בעדינות אל תוך פיה. היא מוצצת אותו בעודה מאוננת את הזין הרטוב מרוקה ודניאל נאנח מעונג.

"איזה שרמוטה.” הוא ממלמל. “עכשיו את השני.”

תחושת הגועל שמילאה אותו הופכת עמומה עכשיו וששי בעיקר מרותק למראה אמו היונקת ברכות את אשכיו של חברו לספסל הלימודים, מרותק כל כך עד שבקושי הוא חש שמיקה שחררה את איברו מכלא תחתוניו וכעת היא מלטפת אותו באצבעות חושניות, מהראש המשתוקק ועד לבסיס, שם הוא מזדקר מסבך ערוותו.

"חרמן?” שואלת מיקה, בעודה מלטפת את איברו כנבלנית הפורטת עלי נבל.

"כן.” מודה ששי בפה יבש. אין טעם בהעמדות פנים, הגועל והזעם פינו את מקומם כרגע וכל גופו בוער בחרמנות.

"אתה רוצה לגמור?”

"כן.” עונה ששי, מייחל למגע שפתיה על איברו או לפחות לעבודת יד הגונה מאצבעותיה הרכות של הג'ינג'ית.

מיקה קמה ואוחזת באיברו של ששי בעדינות אך בנחישות והוא ממהר לקום אחריה, שבוי בקסם ידה הרכה. היא מוליכה אותו לעבר אמו הכורעת עדיין בין רגליו של דניאל וששי רואה שאמא שינתה שוב את הטקטיקה שלה וכעת היא תוחבת את איברו של דניאל עמוק ככל שתוכל אל תוך פיה בתנועות גסות ורטובות. עמוק ולוהט חולפת בו המחשבה, מחרמנת אותו עוד יותר.

מיקה נעמדת מאחוריו ומחבקת אותו מאחור, ידיה מלטפות את בטנו וירכיו. היא מזדקפת על קצות אצבעותיה ולוחשת באוזנו:

"אתה רוצה שאני אגע לך בזין?”

"כן.”

"אתה רוצה שאני אעשה לך ביד?”

"כן.” עונה ששי ללא שמץ של כבוד עצמי.

מיקה אוחזת סוף סוף באיברו הזקור של ששי, חובקת אותו מאחור.

"אתה רוצה לגמור?”

"כן. בבקשה.”

"על אמא שלך?”
ששי חושק את לסתותיו ולא עונה. הפיתוי מענה אותו, בוער כמו סוכר שרוף בעורקיו, אך הוא לא עונה. לרווחתו מיקה לא מתעקשת ומתחילה ללטף את איברו בתנועות ארוכות ומפנקות, והליטופים הופכים במהרה לתנועות סחיטה חזקות ונמרצות. היא מושיטה את ידה אל פיו והוא מלקק את אצבעותיה נמרצות ואז היד הרטובה חוזרת אל איברו הזקור, חולבת אותו כאילו היה עטין.
דניאל גונח ומתנשף וששי מבין שהוא גומר בפה של אמא. הריגוש מתגבר בו כאשר הוא מבחין בתנועות הבליעה של אמא ובאצבעותיו של ששי המלטפות את תלתליה, לופתות את ראשה לבל יתרחק מהזין הפולט עכשיו זרע אל גרונה. זרזיף רוק מעורב בשפיך מצליח לחמוק מפיה והוא מטפטף על סנטרה של אמא העסוקה בבליעת כל מטענו של הנער.
"תגמור עליה.” לוחשת מיקה באוזנו וששי נאנק, מצטמרר וללא שום יכולת לעצור בעצמו, מתחיל לגמור על אמא, ממטיר עליה שרוכים ארוכים של שפיך. נתזים נתזים, זרעו של ששי ניתח על מחלפותיה הצבועות של אמא המוצצת עדיין, לבנבן לנוכח זהב שיערה. גועל ורתיעה מבליחים בו אך הוא אינו יכול לעצור בעצמו, גופו כחומר בידה של מיקה החולבת אותו במרץ. אמא ממשיכה לינוק את טיפות הזרע האחרונות של דניאל כאילו אדישה לששי הנאנח ומתנשף מעליה, מטנף את צד פניה ושיערותיה בכמויות לא הגיוניות של זרע חמים.
רגליו של ששי פקות ובלב הולם הוא חוזר אל הספה, ליבו הולם בפראות וכוכבים זעירים מרצדים מול עיניו. דניאל מושך את איברו מפיה של אמא ומגחך אל מיקה כמי שהשיג הישג מרשים.
"טוב, נראה שכולם מרוצים.” אומרת מיקה.
"אני מרוצה.” מגחך דניאל.
"מה איתך, אתה מרוצה?” שואלת מיקה אך ששי מתעלם ממנה, מה שגורר פרץ צחוק מדניאל.
"תעזבי, הוא תמיד מבואס כשהוא מתחרמן מאמא שלו.”
"אז אתה גמרת ואתה גמרת ורק מי לא גמרה?” ממשיכה מיקה וצחוקו של דניאל דועך. “אני.” ממשיכה מיקה ונועצת מבט מרושע באמא.
"תשכבי על הגב.” מצווה מיקה ומפשילה את חצאיתה. למרות שששי גמר לא מזמן, עיניו נפערות למראה ירכיה המושלמות של מיקה הנחשפות כבדרך אגב והלהבה האדמונית של שיער ערוותה. היא לא שיקרה כשאמרה שהיא לא לובשת תחתונים. הירכיים שלה חטובות ומושלמות ומעליהן נח ישבן קטן ומוצק, זוג פלחים עגולים ובהירים כשתי אשכוליות קלופות, עסיסיות בציפתן.
"למה?” שואלת אמא בחשדנות.
"כי אני עוד לא גמרתי ואני הולכת לרכוב לך על הפרצוף.” מסבירה מיקה. “תשכבי על הגב.”
"לא!” פולטת אמא באימה. “מה פתאום?! דניאל!”
אמא מזדקפת בכבדות, רגליה כפי הנראה קפואות מהתנוחה הלא נוחה בה הייתה נתונה ברבע השעה האחרונה.
מיקה לא אומרת דבר, רק מישירה בעיטה אכזרית לעבר ירכה של אמא המתרוממת. עיניה של אמא נפערות כשהיא קורסת על השטיח וצווחת כאב נפלטת מפיה.
"אווו!” היא מייללת, שוכבת על צדה ומעסה את ירכה הדואבת. “מה את עושה?!”
"אם אני אומרת לך שאת הולכת לאכול לי את הכּוּס, אז את הולכת לאכול לי את הכּוּס, ברור?” שואלת מיקה בקור רוח.
"לא! את השתגעת לגמרי!” אומרת אמא וזוחלת ממנה לעבר דניאל. “דניאל, תגיד לה משהו!”
אבל דניאל משועשע מכל הסיפור.
"יאללה, קֶט–פָייט!” הוא צוחק.
"ששי!” פונה אמא ביאושה אל ששי, שרועה מתחת למיקה, עיניה קרועות באימה.
ששי שותק.
"נראה לך שהוא יעזור לך?” מצליפה בה מיקה. “את מזדיינת עם חברים שלו בבית שלו מול הפרצוף שלו. נראה לך שהוא יעזור לך? הוא הרגע גמר לך על הפרצוף ואת לא עשית כלום, יא שרמוטה.”
"ששי!”
ששי לא אומר דבר, בעצמו לא יודע כיצד לנהוג. כל ההתרחשות נדמית כאילו היא מגיעה אי שם מרחוק.
"אז נראה לי ששני האבירים שלך אמרו את שלהם.” אומרת מיקה בחיוך מרושע. “אף אחד לא יעזור לך. הם פשוט ישבו כאן בשקט ויראו איך אני אונסת אותך.” מיקה צוחקת ומוסיפה: “איזו חמודה, איך נדלקו לך העיניים כשאמרתי 'אונסת'. מרגשת אותך המילה הזאת? יופי. אני רוצה שתפחדי. אני רוצה שתלחמי. זה יהיה לי הרבה יותר כיף ככה, אוקיי? לאנוס אותך.”
אמא פולטת צווחת בהלה כאשר מיקה אוחזת במחלפותיה וגוררת אותה למרכז השטיח. הנערה בועטת בצלעותיה של אמא ואז מתיישבת על בטנה, חיוך מבשר רע מעטר את פניה.
"בבקשה…” מתחילה אמא לומר ומיקה מנחיתה סטירה מצלצלת על לחייה של אמא ודניאל פורץ בצחוק.
"קדימה, רותי!” הוא קורא. “תילחמי קצת!”
"את לא מדברת עכשיו.” אומרת מיקה בשלווה. היא אוחזת בחולצת הכפתורים של אמא ולקול מחאותיה פותחת אותה בכוח, כפתורים ניתזים לכל עבר.
"בלי חזייה, הא, שרמוטה?”
אמא לא עונה ומיקה שולחת יד אל פטמתה השמאלית של אמא וצובטת אותה, סוחטת יללת כאב. אינסטינקטיבית, אמא מנסה להגן על שדיה אך מיקה מחטיפה לה סטירת לחי מצלצלת נוספת ואמא ממהרת להגן על פניה.
"שימי ידיים מתחת לתחת.” מורה מיקה.
"מה?”
"שימי ת'ידיים שלך מתחת לתחת או שאני נשבעת שעוד מעט אין לך פטמות.”
אמא מהססת, מבועתת. היא מעיפה מבטים בדניאל המצחקק ובששי המרוחק וכשהיא מבינה שאף אחד לא יחלץ לעזרתה, מצייתת ומניחה את ידיה מתחת לישבנה, חושפת את שדיה אל הנערה הסדיסטית הרוכבת על בטנה.
בחיוך ניצחון מיקה שולחת את ידיה באטיות אל שדיה של אמא ואוחזת בפטמותיה בין אגודל ואצבע.
"בבקשה…” מתחננת אמא.
"סתמי.” עונה מיקה ומתחילה לשחק בשדיה הקטנים של אמא. היא מושכת בפטמות הקטנות כמו בידיות וסוחטת אותן ללא רחם, מתעלמת מיללותיה של אמא. אחר כך חופנת את השדיים בידיה וסוחטת אותם כאילו היו תפוזים עסיסיים, צווחותיה של אמא רק שופכות עוד אש למדורת האקסטזה שלה. סטירות וצביטות, מעיכות וסחיטות, כאשר היא גומרת להתעלל בשדיה של אמא צבעם מזכיר את זה של שזיפים ואמא מושכת באפה ומייבבת.
"טוב, זה היה כיף אבל אני חושבת שאפשר להמשיך.” אומרת מיקה ומלקקת את שפתיה, דוק של זיעה מנצנץ על מצחה. "רוצה לאכול לי את הכּוּס עכשיו או שנמשיך במשחקים?”
"בבקשה לא…” מבקשת אמא ועיניה של מיקה נפערות בפליאה.
"לא לומדת כלום זאת, הא? האמת היא שקצת קיוויתי שזה מה שתגידי…”
מיקה מתרוממת מאמא ונעמדת ליד רגליה. היא אוחזת במגפה של אמא וזו מתחילה להיאבק בה אינסטינקטיבית. אמא גדולה וחזקה יותר ממיקה והפחד מוסיף לכוחה ובעיטתה משגרת את מיקה לאחור, גוררת פרץ צחוק מדניאל.
"הוּוּוּוּ, איזו בעיטה!” הוא צוחק.
"בת זונה!” רושפת מיקה ומזנקת על אמא.
בסדרת תנועות מהירות ואלימות היא חולצת את המגף עליו נאבקה אמא ואז מתיישבת על הרגל ואוחזת במגף השני. תנועות המאבק של אמא רק מסייעות למיקה וכעבור כמה רגעים גם המגף השני מושלך אל פינת החדר. מיקה סוטרת לאמא ואז מתחילה להיאבק באבזם החגורה שלה, מתעלמת מתנועותיה המגושמות של אמא המייללת בניסיונותיה להתגונן.
מיקה מצליחה לשלוף את החגורה והיא מכבדת את אמא בשתי הצלפות לחזהּ העירום. אמא, המומה מכאב ההצלפה מבחינה שמיקה אוחזת בקצה המכנסיים שלה בכוונה למשוך אותם ומחדשת את בעיטותיה. אחת הבעיטות מוצאת את מצחה של מיקה וזו מקללת אותה וממשיכה למשוך בפראות את המכנסיים. אמא אוחזת בהם בכוח אך קו המותן של המכנסיים כבר ירד מתחת לירכיה, עוד רגע הוא חומק מתחת לברכיה ולבסוף משליכה מיקה גם את המכנסיים אל פינת החדר.
נושמת ונושפת, מיקה כורעת לרגליה של אמא השוכבת, חיוך שבע רצון על פניה.
"זה היה כיף, תודה, רותי.” היא אומרת. “אין יותר כיף מלאנוס זקנות רכות כמוך.”
"בבקשה…די…תעזבי אותנו…” מתחננת אמא מהשטיח.
"לעזוב? אני רק מתחילה, רותי…”
מיקה אוחזת בתחתוניה הצהובים של אמא וזו ממהרת להגן על מפשעתה אך המאבק הפעם קצר ולאחר כמה משיכות, קורעת מיקה את תחתוניה של אמא וחושפת את ערוותה השעירה.
"או–אה, רותי. מה זה הג'ונגל הזה? שמעת פעם על וקס ברזילאי?”
"מה? די כבר! תעזבי אותי! דניאל!”
"חשבת לנסות?”
"לא…מה את רוצה ממני?”
"אני הולכת לעשות לך וקס ברזילאי. אני הולכת לתלוש לך את כל השיערות בכּוּס.”
"לא! בבקשה!”
אך מיקה מסתערת על אמא כמו שור זועם, משתרעת על גופה של האישה המבוגרת. היא משעינה את משקלה על חזה של אמא, מגינה על עצמה מידיה ואז שולחת יד אל מפשעתה של אמא. אמא צורחת כאשר אגרופה של מיקה מתרומת, מלא בשיערות ערווה. מיקה מניפה את האגרוף לאוויר ואומרת בצחוק: “וקס ברזילאי!”
"אוּוּוּוּ! די!” נאנקת אמא ומנסה להדוף ממנה את מיקה. מאמציה הופכים קדחתניים יותר כאשר מיקה מקרבת את ידה אל מפשעתה של אמא והיא מתפתלת בפראות אך כעבור כמה שניות היא צווחת שוב כאשר מיקה שוב תולשת חופן משיערותיה לקול צחוקם של דניאל ומיקה.
"די! זה כואב!” מייללת אמא.
"בפעם הבאה שאני מבקשת ממך לאכול לי את הכּוּס…” מתנשפת מיקה גוהרת מעל אמא. “פשוט תעשי את זה בלי להתווכח.”
"די…בבקשה…אוּוּוּוּ!” זועקת אמא כאשר מיקה שוב תולשת מלוא החופן משיערותיה. “דניאל! בבקשה תעצור אותה!”
"מצטער, רותי, זה יותר מדי מצחיק…”
"בבקשה מיקה! בבקשה! אני אעשה מה שתרצי רק תפסיקי עם זה!” מתחננת אמא.
"מה שאני ארצה?”
"כן! כן!”
מיקה מתרוממת מגופה של אמא ופוסעת לעבר הספה. היא יושבת בפישוק רגליים ומפשילה את חצאיתה.
"בואי, מתוקה.” היא אומרת לאמא, רומזת באצבעה. “תזחלי אלי.”
אמא מביטה סביב אך לנוכך דניאל המגחך וששי אשר משפיל את פניו היא מבינה שנותרה לבדה. היא נעמדת על ארבע ומתחילה לזחול לעבר רגליה הפשוקות של מיקה המביטה בה בחיוך לעגני.
"הי מתוקה.” היא אומרת ברוך לאמא כאשר זו זוחלת בין ירכיה. “את מריחה את הריח הזה? זה כמה שאני חרמנית עלייך. יאללה, תתחילי לעבוד.”
גועל ואימה ממלאים את פניה של אמא והיא מהססת.
"אל תדליקי אותי שוב.” אומרת מיקה בשקט מאיים. “תתחילי לעבוד כבר כי כשאני חרמנית אין לי הרבה סבלנות.”
אמא מנשקת בזהירות את ירכיה החטובות של מיקה וזו מתנשפת ומניחה יד תובענית על שיערותיה הזהובות, מכוונת אותה לעבר מפשעתה. למרות היסוסיה של אמא, מיקה חזקה ותובענית יותר ובתוך כמה רגעים צופה ששי המרותק בלשונה של אמו מלחכת את תלתליה האדמוניים של מיקה וזו מגרגרת בסיפוק.
"יותר למטה, שרמוטי.” היא מצווה על האישה המבוגרת. “לא רע, בּיץ'.”
אמא כורעת בין ברכיה של מיקה, גדולה ודשנה בין רגליה החטובות של הצעירה והיא מלקקת אותה בצייתנות, זהב מחלפותיה מתנוצץ בין הירכיים המנומשות. מיקה מגלגלת את עיניה ומתמסרת ללשונה השקדנית של האישה המבוגרת, נאנחת ברכות מפתיעה מעט ממישהי שמשדרת כל כך הרבה זדון. מבטה מתחלף בין עונג שמימי ללעג בעוד אמא משגרת את לשונה בתנועות נמרצות לעבר מפשעתה, מלקקת את החריץ של הצעירה מלמטה למעלה ומבלה רגעים ארוכים על דגדגנה, לפי הוראותיה המדויקות של מיקה.

דניאל כבר זקור למחצה והוא כורע מאחורי אמא ומאונן את עצמו לקשיות מלאה. היא קופאת לרגע כאשר היא חשה בו מפשפש בין עגבותיה השופעות אך נאנחת בפה מלא כּוּס כאשר הנער מחליק לתוכה ומתחיל לבעול אותה. דניאל אוחז בגבעות הרכות של ישבנה ומתחיל לדפוק את אמא, הודף אותה שוב ושוב לעבר ערוותה האדמונית של מיקה וזו מלקקת את שפתיה החושניות ומתמסרת לעונג שמסבה לה האישה המבוגרת הכורעת בין ברכיה הפשוקות.

אחר כך הם מחליפים את תנוחתה של אמה ומיקה מורה לה לשכב על גבה על השטיח. דניאל מזיין אותה בתנוחה המסיונרית בעוד מיקה רוכבת על פניה, מטביעה את פניה בכּוּס ג'ינג'י בעוד גומרת שוב ושוב, מורחת את פניה של אמא במיצי ערוותה בעוד דניאל מרוקן מנה שנייה של זרע לתוכה בעודו מתנשק בלהט עם הג'ינג'ית החרמנית. כאשר דניאל נסוג מערוותה המגירה של אמא, מורה לו מיקה לנקות את המפשעה בעזרת תחתוניה ואז גוהרת מטה ומבצעת בה 69 מושלם. אמא קופאת תחילה כאשר לשונה הצעירה של מיקה נוגעת בנקודה הרגישה שלה אך לאחר כמה רגעים מבחין ששי בסימני ההתרגשות המוכרים באמו וכמה דקות אחר כך שתי הנשים נאנחות זו לתוך ערוותה של זו.

לבסוף מתגלגלת מיקה מיקה מאמא ונשכבת על גבה, מתנשפת בכבדות ואמא עוצמת את עיניה ומתייפחת חרישית. ששי לא נשאר לצפות בסוף הדרמה והוא מתגנב אל חדרו, מתקלח והולך לישון.

* * *

"איך אני נראית?” שואלת אמא את דניאל וששי באחד הערבים. דניאל אמר לה לפני כמה ימים שהם הולכים למסיבת תחפושות ואמא התלקחה מהתרגשות כמו ילדה לפני פורים, מתכננת את התחפושת שלה לפרטי פרטים. עכשיו היא לובשת תחפושת של מעודדת, שיערה הזהוב קשור בשתי קוקיות לצדדים. היא נועלת מגפי עקב מגוחכים המעוצבים כנעלי ספורט, חצאית קצרה וכחולה המבליטה את ירכיה העבות ואת רגליה הארוכות ולובשת חולצה לבנה וצמודה, מדגישה את שדיה הקטנים, העירומים מתחת לבד.

"מהממת.” פוסק דניאל ואמא מרימה בשובבות את שולי החצאית, חושפת את ערוותה העירומה.

"בת זונה…” מסנן דניאל ומתקרב אליה אך אמא מצחקקת, חוטפת את המפתחות ונמלטת בציוץ מבוהל לעבר הדלת.

"אל תחכה לנו, זה ייקח קצת זמן.” מחייך דניאל אל ששי ויוצא גם הוא מהבית, משאיר את ששי לבדו עם מחשבותיו אשר במפתיע אינן נוגות כל כך: לאחרונה, יש קרן אור קטנה בחייו. תלמידה חדשה מארגנטינה בשם מרסלה הצטרפה לכיתה לפני שבועיים ולמרבה המזל הושבה ליד ששי. האנגלית שלו תמיד הייתה טובה ובמהרה שניהם מפטפטים בהפסקות ואפילו כשהוא נישק אותה ביד, כאילו בצחוק, האופן שבו היא הסמיקה רמז לו שגם היא לא רואה בנשיקה רק הלצה. היא דקה ושחומה, יש לה עיניים שחורות וגדולות וכשהיא מחייכת, וזה קורה הרבה, השיניים שלה בוהקות בלובנן. כשהיא הולכת השדיים שלה רוקדים וששי צריך להתאמץ שלא להסתכל עליהם כשהיא מתקרבת, מזל שהעיניים שלה כל כך יפות. היא לא מכירה את מעמדו העלוב של ששי בכיתה ומתייחסת אליו ממש כאילו היה בן אדם. אז עכשיו ששי חושב עליה במקום על אמו שנוסעת להזדיין מי יודע איפה ועם מי. הוא אפילו חושב להתקשר אליה אבל מתבייש, הוא מפחד שמשהו לא יצליח בשיחה והם רק ישתקו כמו מטומטמים וזה יהיה הסוף אז הוא מבלה את הערב מול הטלוויזיה, נשאר מאוחר ומחכה בלי לחשוב על זה לאמא ודניאל אבל הם לא מגיעים כל הלילה. בבוקר הם עדיין אינם וששי הולך לבית הספר לפני שהם חוזרים.

* * *

השינוי הבא בחייו של ששי מגיע כמו במקרים הקודמים, בנקישה על הדלת בזמן ארוחת הערב. דניאל הורה לאמא להתלבש יפה וכעת היא לובשת שמלת ערב שחורה ואלגנטית, מצפה לדייט–הפתעה שקט עם דניאל, אולי עם חבר או שניים. אך כאשר ששי פותח את הדלת, דניאל עומד בפתח בחברת גבר זר. הוא לא צעיר, מעט יותר מבוגר מאמא ושיערו השחור משומן ואסוף לקוקו. כתפיו וזרועותיו רחבות והוא מביט בששי מתחת לגבות עבותות.

"זה הילד?” הוא שואל את דניאל.

"כן.” עונה דניאל. “אל תתייחס אליו.”

הגבר מהנהן ונכנס פנימה, לא מחכה להזמנה. אמא מביטה בו ובדניאל בהפתעה וסקרנות.

"זאת היא?” שואל הגבר את דניאל.

"א–הה.”

"לא רע.” אומר הזר וסוקר אותה מלמטה למעלה.

"דניאל, מי זה?” שואלת אמא את דניאל, צל חרדה בקולה.

"הלקוח הראשון שלך.”

"מה?!”

"חשבתי על זה.” אומר דניאל בשוויון נפש. “למה לתת חינם מה שאפשר למכור?”

==========================

לפרק הבא