פורניה – חלק ט’, החולה והאחות

חלק ט', החולה והאחות
הסמלת אנה-לי סימפסון צלעה באטיות במסדרון בית החולים. למזלה פרצו בלשים נוספים מהיחידה אל המחסן בדיוק כאשר הסתלקה הכנופיה. במהומה שנוצרה הצליחו לחמוק רוב חברי הכנופיה, אך אחד מהם נפצע בקרב היריות והוא היה מאושפז כאן, בבית החולים ע"ש נורת'.
אחות דדנית התקרבה אליה ונדרשו לסמלת כמה שניות לזהות אותה: זו הייתה הסמלת ריטה ליקס, חברתה ליחידה.
“ריטה?” השתוממה הסמלת, וזו גיחכה אליה חזרה. “מה את עושה?”
“אחד מחברי הכנופיה של גונזו מאושפז כאן, ג'וני האנקונדה.”
“אני יודעת.” אמרה אנה-לי. “באתי לדבר איתו, לשכנע אותו לחתום על הודאה. רק כך נוכל להפליל את גונזו!”
“הוא לא יחתום.” אמרה ריטה בקדרות. “ג'וני הוא אגוז קשוח.”
“אז הכל אבוד!” קראה אנה-לי.
“לא הכול אבוד, יש עוד דרך…לשכנע אותו…” קרצה ריטה בעינה.
“אבל…הוא עלול לפגוע בך, היזהרי.”
“אל דאגה,” חייכה ריטה. "הוא כפות למיטה.”
“אם כך, קדימה!” אמרה אנה-לי.
ה"אחות" קרצה בשנית ונכנסה אל חדר החולים.
ג'וני האנקונדה שכב במיטתו ועיין במגזין פורנוגרפי. שיערו היה זרוע כסף ומתולתל, כתפיו רחבות ותחבושת עטפה את ידו.
“איך אתה מרגיש, ג'וני?”
“מי את?” נהם הבריון. אנה-לי, שהציצה מחלון הדלת, זיהתה אותו מהמחסן והזיכרון שלח בה זיק של ריגוש.
“האחות ליקס. באתי לבדוק אותך.”
“לא ראיתי אותך כאן קודם.” אמר הבריון בחשדנות.
“הייתי ב…השתלמות.” אמרה האחות. “איך אתה מרגיש?”
"בסדר.”
האחות התקרבה אל ג'וני והניחה מסכת באוזניה. לאחר מכן רכנה קדימה והניחה את גוש המתכת הצונן על חזהו, ושדיה האדירים כמעט ופרצו מבעד לתלבושת ההדוקה שלה, החריץ האפל שבינהם עמוק, מפתה, רך וחמים למראה. עיניו של הבריון ננעצו במחשוף ופיו נפער מעט.
“כן, אני רואה שאתה מרגיש טוב יותר.” אמרה ריטה, קולה רך ונמוך, סנטימטרים מאוזנו של ג'וני. ידה, שנחה קודם על חזהו, החליקה מתחת לשמיכה אל חלוק בית החולים והחלה לזלוג דרומה אל שיפולי בטנו השרירית.
“מה את עושה?”
“אני רוצה לבדוק את בריאותך…” אמרה האחות, שדיה סנטימטרים מפניו של החולה. “או-אה, אני רואה שאתה משתפר…”
ג'וני גנח כאשר ידה נגעה בראש הזין הרגיש שלו.
“מרגיש יותר טוב?” גרגרה ברכות.
“כן…”
“או-אה, אני מבינה עכשיו למה קוראים לך האנקונדה…”
ידה העדינה נעה בעצלתיים על האיבר העבה שמתחת לשמיכה וג'וני נשף באטיות, עיניו מתגלגלות בחוריהן, נעצמות ונפקחות מאליהן. מהחלון בדלת החדר, הסמלת לא יכולה הייתה לראות בדיוק את מעשיה של השוטרת השנייה, אבל ברור היה לה שאצבעותיה מהלכות קסם על הבריון. הוא התקשה לשלוט על אגנו וזה נע מעצמו, תר ברעבתנות אחר אצבעותיה של ריטה.
“את משגעת אותי…” הוא נהם.
“נעים?” היא שאלה בקול חושני.
“א-הממ…”
השמיכה נשמטה עכשיו והסמלת ראתה שאצבעותיה של רעותה לפתו ברישול את איברו הזקור של ג'וני, נוגעות לא נוגעות. היא אוננה לו בתנועות אטיות, רשלניות במכוון והוא התפתל מצד לצד, כמה למגע מדויק יותר, מענג יותר. אנה-לי לא יכולה הייתה שלא לחייך לנוכח האופן שבו שלטה ריטה בבריון. מרגע לרגע ניכר היה שהוא מתמכר למגעה, מחליק אל בור הפיתוי הרך שטמנה לו.
ריטה רכנה כעת מעל איברו של ג'וני, מקרבת את הראש העדין אל פיה. היא נשפה עליו בהבל פיה החמים והוא נהם בעונג.
“נעים?”
“א-הה.”
“רוצה שאני אכניס אותו לפה שלי?”
“בבקשה…”
היא פערה את שפתיה סביב הזין כך שראשו היה בפיה, אך מבלי שיגע בה ממש. שוב היא נשפה עליו וג'וני נאנח.
“את משגעת אותי…”
“רוצה מציצה?” שאלה האחות ברכות.
“כן…”
“רוצה להרגיש את השפתיים שלי?”
“כן…”
“את הפה שלי?”
“בבקשה…”
“את הלשון שלי?”
“כן…כן…”
“ספר לי על צ'יפ גונזו…” מלמלה האחות, שפתיה הרכות עוטפות לפתע את הזין הרעב. ג'וני נאנח וקרא בתדהמה.
“מה?!”
האחות ליקקה את איברו מהבסיס ועד הראש, ואז חזרה ואמרה:
“צ'יפ גונזו. אתה עובד אצלו, נכון? ספר לי על הכסף המזויף.”
“מי את?” שאל ג'וני, קולו נשבר באמצע.
“זאת שיכולה להיות מאוד נחמדה אלייך אם תהיה אתה נחמד אליה קודם…” אמרה האחות ונישקה את ראש הזין העבה.
“אני…לא יודע על מה את מדברת…”
“חבל,” אמרה ריטה והזדקפה במהירות. ”אני צריכה ללכת.”
“לא!” קרא ג'וני. “בבקשה, אל תלכי!”
ריטה הניחה את ידה על הזין הרטוב, הקשה.
“דבר אלי.”
“זה…צ'יפ…הוא מפיץ את השטרות.”
"למה?” שאלה האחות. שפתיה נעטפו שוב סביב ראש הזין ולשונה החלה לרקד לצדדים במהירות. מדי כמה רגעים, הוסיפה האחות תנועת בורג מדויקת של ראשה, סוחטת מהבריון אנקת עונג.
“הוא…הוא אומר שכל פורניה מזויפת או משהו…שלאנשים נמאס כבר מהפורנו הישן עם התחפושות והעלילות…שהם רוצים רק לראות אנשים מזדיינים וזהו…”
ריטה הניחה את אצבעותיה על אשכיו, סוחטת אותם בעדינות בעודה מוצצת את הזין העבה. האיבר הבהיק מרוקה וראשה עלה וירד עליו במהירות, שדיה מטלטלים בקצב.
“תמשיך לדבר, וגם אני אמשיך.” אמרה ריטה. היא חלצה את דדיה הגדולים ממדי האחות שלה וחפנה אותם בידיה. איברו הבהיק מרוק והיא עטפה את הזין בשדיה הרכים והחלה להניע אותם מעלה ומטה.
“אז…יש לו מכונת הדפסת שטרות מזוייפים בבית העירייה…ומשם הוא מפיץ את השטרות…עד שכל הכלכלה של פורניה תתמוטט והוא ישתלט על כל העסק…”
“זאת האמת?” שאלה ריטה, מניעה את דדיה כמו שתי בוכנות קטיפה חיוורות על איברו של ג'וני.
“כן…”
“ואתה תחתום על הצהרה?”
“הוא יהרוג אותי…”
ריטה חייכה אל עבר הדלת ואנה-לי זקפה את אגודלה וחייכה בחזרה. האחות טיפסה בזהירות על מיטת החולים וזו חרקה לנוכח גופה המלא.
“בבקשה…” מלמל ג'וני. “בבקשה תדפקי אותי…”
ריטה מיקמה את מפשעתה מעל איברו המשתוקק של ג'וני, מלטפת אותו בחריצה הלוהט. היא לא לבשה תחתונים, כמובן.
“תחתום על ההצהרה?”
“כן…כן…אני מתחנן…”
ריטה שלחה את ידה לאחור, אחזה בזין הקשה והחדירה אותו לתוכה, נאנחת ביחד עם הבריון הכבול. כפי שניחשה אנה-לי, ריטה הייתה רטובה וחרמנית כמו ג'וני ולמרות גודלו הניכר של איברו, היא החליקה עליו תוך מספר ניעות קצרות ובתוך רגע אחד החלה לדפוק את ג'וני על המיטה הצרה. המיטה חרקה והזדעזעה כאשר ריטה הניעה את עגבותיה הנדיבות מעלה ומטה ואלו פעלו כמשקולת חיה, מגבירות את המומנטום של ירכיה החזקות.
שדיה הגדולים של האחות ריקדו בפניו של ג'וני, מלטפים וסוטרים לו בעוד נרתיקה השוקק מעסה את איברו בגן עדן לוהט ורטוב. היא שלחה יד אל ראשה והדפה את פניו אל העמק הרך שבין שדיה, מאיצה אותו סופית אל עבר שיא מתפוצץ, קולני ולוהט.
מאחורי הדלת, הסמלת חייכה בניצחון. היא עמדה לסגור את התיק.
——–
חלק י', -הבוס והמזכירה