חלק ג', הנער והשכנה המבוגרת
הסמלת אנה-לי סימפסון עקבה בדריכות אחרי הנער. הוא נקש בדלת וזו נפתחה ובחריץ נראתה אישה מבוגרת
ונאה. הם החליפו כמה משפטים ואז נפתחה הדלת וג'וני נכנס פנימה.
אנה-לי הידסה אל דלת הבית בכל המהירות שמגפיה גבוהי העקב אפשרו לה. אם היה ג'וני המקור לשטרות המזויפים הרי שכאן היה יכול להתגורר מי שנתן לו אותם. על הדלת הייתה לוחית שנשאה את השם "גלואי וויט". חלון הסלון היה פתוח והיא הציצה דרכו, נזהרת שלא להתגלות.
גלואי וויט הייתה אישה מבוגרת בהרבה מהממוצע בפורניה. פניה נראו כמו אנציקלופדיה של ניתוחים פלסטיים אך אנה-לי נאלצה להודות בינה לבינה שהניתוחים היו מוצלחים ושגלואי הייתה שמורה היטב לגילה. רגליה היו ארוכות וחטובות, ישבנה גדול ונאה למראה, מותניה צרות עדיין ושדיה גדולים וזקופים. סנטרה היה חד ועירני ואפה ארוך וצר ואנה-לי לא יכולה הייתה לתהות אם זה האף שנולדה איתו. עיניה היו גדולות וחומות, שפתיה מלאות ושיערה צבוע פלטינה. היא לבשה שמלה אביבית נדיבת מחשוף ונראה היה שהיא עושה כל מאמץ כדי להסב את תשומת ליבו של הנער לכך.
אנה-לי התכופפה מתחת לחלון והקשיבה למתרחש.
“אמא אמרה לי שאת צריכה עזרה עם משהו.”
“כן, תודה. יש לי כמה ארגזים ישנים במחסן שהם קצת כבדים לי לזקנה בגילי.”
“זקנה? את בכלל לא זקנה! את ממש…”
“ממש מה?”
“סקסית.”
“אויש, באמת, ג'וני. אמא לא לימדה אותך שאסור לשקר?”
“אני מדבר ברצינות!”
“או-אה, אני רואה שאתה רציני…כל זה בשבילי?”
“גברת וויט, מה את עושה? גברת וויט? אוהה…”
קול חבטה נשמע וסקרנותה של אנה-לי גברה בה והיא התרוממה והציצה בחלון. ג'וני עמד בפינת האוכל של גב' וויט והביט בהפתעה באישה המבוגרת הכורעת תחתיו, מכנסיו מופשלים עד הירכיים וילקוט בית הספר שלו זרוק על הרצפה לידו. ראשה הבלונדיני של גב' וויט עלה וירד על מפשעתו בתנועות נמרצות ואיברו הבוהק החליק ויצא מבין שפתיה. גב' וויט הניעה את ראשה בתנועות בורג עדינות וגם מהמרחק בו עמדה ראתה אנה-לי שלשונה ליחכה את חלקו התחתון של האיבר הצעיר בתנועות נמרצות. היא לא יכולה הייתה שלא לחוש הערכה למקצוענות שהפגינה האישה המבוגרת וחשה עצמה מתעוררת.
גב' וויט הניחה ידיה על ישבנו של ג'וני והמשיכה מוצצת את איברו. אצבעותיה חפנו את כדורי הברזל של ישבנו השרירי ואנה-לי ניחשה שהיא מלטפת את פי הטבעת בעודה מענגת אותו בפיה. ידיו של ג'וני היו שמוטות במבוכה משני צדי גופו ועיניו היו עצומות למחצה לנוכח העונג שזרח בחלציו. ניכר היה בו שהוא מתאמץ להתבונן באישה המבוגרת אבל הריגוש שהסבה לו בשפתיה הלוהטות הקשה עליו להישאר ממוקד ועיניו התגלגלו בחוריהן מדי כמה רגעים.
“שב.” הורתה גב' וויט לג'וני וזה מיהר לציית.
גב' וויט הפשילה את שמלתה מעל ראשה ואנה-לי גילתה שגופה מתחת לשמלה שמור כפי שחשבה. היא לבשה ביריות שחורות וחגורת בירית תואמת וחזייה שחורה ואלגנטית תמכה בשדיה הגדולים. היא שלחה אצבעות ארוכות אל קרסי חזייתה ושחררה את שדיה הגדולים שמיהרו לצנוח מטה, אם כי במידה פחותה בהרבה מכפי שהייתה אנה-לי מצפה בהתחשבם בגודלם וגילם. מבלי משים שלפה אנה-לי את האלה שלה והחלה לחכך אותה במפשעתה בתנועות אטיות. ידה התגנבה אל מתחת לחולצת המדים שלה ואצבעותיה מצאו פטמה אחת וצבטו אותה והיא נאנחה חרישית, נזהרת שלא להיחשף.
ג'וני נאנח בקול כאשר גב' וויט חפנה את שדיה בידיה ואז עטפה בהם את איברו המשתוקק. היא החלה להניע אותם מעלה ומטה במהירות ואנקתו הרמה של ג'וני הגיעה עד לאוזניה של אנה-לי, קוטעת לרגע את העינוג העצמי שלה. שתי הכריות הלבנות של שדיה של גב' וויט עיסו את איברו של הנער ברכות אינסופית ומדי כמה ניעות היא הקפידה למצוץ את הזין או לטפטף עליו מעט רוק כדי לשמור על אותה חלקלקות קטיפתית. כמו שני מלונים חיוורים, שדיה הגדולים ניתרו מעלה ומטה והתנשפויותיו של ג'וני ליוו אותם בקצב מושלם.
גב' וויט נשכבה עכשיו על גבה על השטיח והורתה לג'וני לרכב בזהירות על חזה. היא חפנה את דדיה והפכה אותם למנהרת בשר מזמין, רוטט ורך עבורו והנער הבין מיד את המצופה ממנו. הוא הניח את ידיו על הרצפה מעל כתפיה והחל לשגול את שדיה הגדולים, הבהירים. גב' וויט השאירה את פיה פתוח וג'וני השתמש בו מדי פעם, מניח לה לעטוף את שפתיה הרכות סביב איברו ולמצוץ לו במשך כמה רגעים עד שיצא מהפה המפנק וחזר אל חזה. הוא המשיך לשגול את שדיה הרכים בתנועות קצובות, החיכוך ברכות שלהם מאיץ בו את הריגוש כפי שענני גשם מייצרים ברקים.
הסערה פרצה לבסוף ושרוכי זרע בוהקים ניתרו מאשכיו של ג'וני אל פניה, צווארה ושדיה של האישה המבוגרת. גב' וויט צחקקה והחלה לאונן לנער במהירות ואנה-לי הופתעה מכמויות הזרע שהוסיפו להיפלט מאיברו. בכל פעם שנדמה היה שגב' וויט רוקנה לחלוטין את ג'וני זינק פס בהיר נוסף ונחת על פניה או שדיה הגדולים שכבר בהקו מכמויות השפיך. לבסוף הוא התרוקן לחלוטין וגב' וויט צחקקה ואמרה.
“אני ממש מצטערת שעיכבתי אותך, ג'וני. אני חושבת שאתה מאחר לבית הספר.”
“אבל מה עם הארגזים?”
“אין לכך זמן עכשיו. תעבור דרכי אחרי בית ספר ויהיה לנו יותר זמן…לארגזים.”
אנה-לי מיהרה להתעשת ולהסתתר אך למזלה ג'וני לא הבחין בה בדרכו החוצה מביתה של גב' וויט. בתוך דקות אחדות הוא הגיע לרחובה הראשי של פורניה, פנה בשדרות אנט הֶבֶן עד שהגיע אל בית הספר שניצב בלב מדשאות ירוקות ועצים מלבלבים. תלמידים נראו פה ושם, משוחחים זה עם זה בזוגות ובקבוצות עליזות. בשעות הקרובות עקבה הסמלת אחריו כמו צל מבלי ששם אליה לב ולשמחתה לא מצאה שום עדות לך שהנער עובר על החוק בדרך כל שהיא. הוא השתתף בשיעורים, הגיש את שיעורי הבית בזמן והיה גם למדה שהוא חבר במועדון השחמט המקומי.
חושי השוטרת שלה התעקשו שג'וני חף מפשע לכן נשארו עכשיו שני חשודים נוספים במשפחת קאם: האב טייגר והאחות הצעירה ג'ינה. מזכירת בית הספר סייעה לה למצוא את כיתתה של ג'ינה והיא החלה ללמוד על הנערה הצעירה. ג'ינה הייתה פחות ביישנית מאחיה, הייתה בולטת יותר מבחינה חברתית והייתה חברה מובילה בצוות המעודדות של בית הספר.
פעמון בית הספר צלצל ומאות תלמידים הציפו את המסדרונות. אנה-לי, שהתמקמה מול כיתתה של ג'ינה, הבחינה בה יוצאת מהכיתה ומיהרה לעקוב אחריה. לפי לוח הזמנים שהשיגה במזכירות בית הספר לתלמידה הצעירה היה עכשיו אימון מעודדות ואנה-לי תהתה אם תגלה רמזים על פעילות פלילית במהלך האימון או אחריו. חושיה של השוטרת המיומנת נשארו דרוכים.
————–
חלק ד', המעודדות.
