טור הנדסי, חלק י”א

לחלק הקודם
"כן." היא אומרת במהירות.
"אני מציע שתלכי להתרענן ולהחליף בגדים בשירותים, את נראית כמו זונת רחוב אחרי לילה מוצלח. אם לא תהיי כאן נקייה וריחנית בעוד שש דקות, אני אלך."
הוא מגיש לה ערכה קטנה הכוללת כד קטן, סבון, שמפו, בגדים ומגבת והיא ממהרת לשירותי הנשים. את הבגדים היא פושטת בתנועות מהירות עד שהיא עירומה לחלוטין. אז היא ממלאת את הכד מים קרים ושופכת על גופה עד שהוא רטוב לחלוטין ומסתבנת כמיטב יכולתה, מסירה את שרידי הזוהמה מגופה. לאחר מכן היא שוטפת את שיערה הבלונדיני, הזר, נשטפת במהירות ומתנגבת.
הבגדים הם סמרטוטי בד זעירים שאינם שונים באופן מהותי מאלו שכבר מתאמצים לכסות את גופה, רק שהם נקיים ואינם ספוגי זיעה וזרע. כדי לכסות על ערוותה היא לובשת מכנסונים ורודים והדוקים החושפים את רוב עגבותיה הנדיבות וכחלק עליון היא לובשת חולצה ורודה תואמת, עליה מודפסת בזהב המילה SLUT, שדיה הגדולים מותחים את ההדפס. את הנעליים היא מחליפה במגפי ירך גבוהות וכך היא מדדה במהירות אל רחבת המזון, מוכנה למשימה האחרונה שלה.
"המשחק כבר התחיל." הוא אומר מבלי להרים את מבטו אליה כאשר היא מתקרבת, אבל היא לא מבינה מכך אם איחרה או לא, לכן היא רק נעמדת לידו, ממתינה למוצא פיו.
"בקומת הגג של הקניון נמצאת החנות אלקטרוסיטי. למנהל שלה קוראים יוש, זהו קיצור של ישועה אך אני מעדיף לקרוא לו יוש. הערב הוא מקרין את המשחק החשוב על מסכי ענק ומקווה למכור הרבה מסכים במהלך המשחק. כדי לשוות לערב אווירה מעניינת יותר הוא מחלק בירה חינם ללקוחותיו במהלך המשחק. המשימה שלך היא לעזור לו במהלך הערב. אם הוא יסלק אותך מהחנות, נכשלת."
היא מחייכת אליו חיוך עקום. המשמעות של הסתובבות בין עשרות גברים שיכורים לבושה כמו שהיא לבושה ברורה לה. קול קטן בה קורא לה ללכת הביתה עם הכסף, אבל היא כבר מכירה את עצמה ויודעת שהמאבק חסר סיכוי. יותר מדי כסף, היא חושבת בעצב.
בצעדים כבדים היא קמה ממקומה ומתחילה להשתרך אל עבר המעליות.
"אם יובקע גול עד שתגיעי, נכשלת גם כן."
היא מגבירה את צעדיה ולוחצת על כפתור המעלית.
המעלית נפתחת: עודד בעלה עומד בתוכה והיא משתנקת בהפתעה, ממצמצת כמה פעמים מבלי לומר דבר.
עודד. כאן.
"גליתי! מה קורה איתך?" שואל עודד בתמהיל של דאגה וכעס. "שגיב אמר לי שאת כאן…הוא רמז שאת…לא יודע…לא לקחת את הילדים…במשרד לא יודעים איפה את…מה קורה איתך?"
הפתעתה שוככת במהירות וחוסר אונים קר ממלא את גפיה והיא לוחצת על כפתור קומת הגג. דלת המעלית נסגרת מאחוריהם.
"אני…לא יכולה להסביר." היא אומרת בעצב, כתפיה שמוטות. "נדבר בבית, אוקיי?"
הוא מציץ בראי המעלית ומבחין בהשתקפות גבה.
"מה זה קעקוע? מה כתוב שם? את יצאת מדעתך? את צריכה טיפול דחוף, גליתי. בואי נלך הביתה."
דלתות המעלית נפתחות בצלצול והיא שומעת את ההמולה מהנות. לרגע היא משתהה כך על הצוק, הרוח מכה בפניה, האדמה הרחק מתחתיה. עודד מאחוריה, מגיש לה יד. אם תאחז בידו תוכל לרדת מכאן ולחזור הביתה. היא משתהה, מעיפה עוד מבט עצוב בבעלה ואז מבלי לומר דבר היא יוצאת מהמעלית והולכת כמי שקפאו שד אל החנות.
"גליתי, אני לא יודע מה עשית, אבל אני מוכן לסלוח על הכל…באמת! רק בואי הביתה ונדבר על זה!"
מבלי להאט, היא ממשיכה ללכת ונכנסת אל החנות.
בחנות ישובים כארבעים גברים סביב שולחנות עץ קטנים שהובאו לצורך האירוע. שני מסכי פלזמה אדירים מקרינים את המשחק ומתחת לכל אחד מופיע שלט דיגיטלי ובו כתוב :"ההנחה עכשיו 12% על כל המסכים." המספר מתחלף ל13 מול עיניה והיא מנחשת שהמספר קשור למספר הדקות שחלפו מאז תחילת המשחק. בקצה החנות ניצב בר מאולתר ועליו ברזי בירה ולידו כוסות ומגשים. גבר רזה בעל שפם דק במכנסי בד וחולצת לקוסט עומד ליד קופה ומדי פעם ניגש אליו אחד הגברים ומצביע על מסך זה או אחר מאלו שפזורים ברחבי החנות. חוץ ממנו נמצאים בחנות עוד שני מוכרים צעירים יותר, אולי בניו, וגם הם משוחחים עם הלקוחות, מדברים על המשחק, המחירים ועל המפרט הטכני של המסכים.
"את גלית?" שואל אותה הגבר המשופם והיא מהנהנת.
"אני יוש,באת לעזור לנו?"
"כן." היא אומרת וסוקרת שוב את הגברים שבחנות. רובם שקועים במשחק אך כמה סוקרים אותה במבטים סקרניים, בוחנים.
"טוב. הנה ברזי הבירה, יש שם כוסות, מגשים, לעבודה. מלצרת פעם?"
"לא ממש." היא מודה. המזנון בבריכה אחרי התיכון לא נחשב.
"נו, אז מה הוא שולח לי?" הוא מתלונן. "טוב, נו. יאללה. אני מוכר, את ממלצרת, הם קונים."
היא ניגשת בהססנות אל הבר. אף פעם לא ממש מלצרה, רק קצת שמירטפה וחילקה דואר בשביל להוכיח לאבא שלה שהיא יכולה להשתכר לבד. היא לוקחת כוס, ממלאת אותה בירה ומניחה אותה אותה על המגש. מעוּדדת, היא מוזגת עוד שתי כוסות, מניחה גם אותן על המגש, מרימה את המגש בזהירות ומסתובבת אל החנות. בשולחן סמוך מתבוננים בה כמה גברים ואחד מהם מסמן לה להתקרב והיא צועדת באטיות, נזהרת שלא לשפוך את הבירה, עד שהיא מגיעה אל השולחן.
"הנה…" היא מחייכת ומניחה כוס אחת על השולחן. המשקל על המגש מתערער פתאום והיא ממהרת לאזן את השולחן…ומצליחה. את שאר הכוסות היא מניחה גם על השולחן וממהרת אל הברזים. הפעם היא מצליחה למלא את הכוסות מהר יותר והיא מרגישה מעט בטוחה יותר כאשר היא צועדת אל שולחן אותו איתרה.
"הלו!" קורא לה מישהו מאחד השולחנות. "בירה לכאן!"
היא מסתובבת ומחייכת תוך הנהון ומשולחן נוסף קוראים לה. שלוש כוסות לשולחן הראשון, ועוד שתיים לשני והיא ממהרת בחזרה אל הברזים. לפתע פורצת שאגה מארבעים גרונות ותרועת חצוצרות מחרישת אוזניים נשמעת בחנות. מבט חטוף אל המסך מראה לה שהנבחרת הבקיעה גול. השאגות נמשכות עוד זמן מה ושוככות רק כאשר המשחק מתחדש.
היא ממשיכה את הטיולים הלוך וחזור מברז הבירה אל השולחנות, מנסה לזכור מי דרש ממנה בירה לפני מי, ומי קיבל אחרון. מזווית העין היא מבחינה במוכרים עסוקים בחתימה על מסמכים עם לקוחות, הללו מנסים למצוא את האיזון בין ההנחה המתגברת למלאי המצטמק. מדי פעם פורצים ויכוחים בין קונים המגלים שהדגם אותו רצו לקנות כבר אזל מהמלאי, והאלכוהול באוויר לא מרגיע את היצרים.
היד הראשונה נוגעת בישבנה עשר דקות לפני המחצית. היא נרעשת לרגע, נזהרת שלא לשפוך את הבירה בעודה מתרחקת מהשולחן, ורק אחר כך, כאשר היא חוזרת עם המגש הריק, היא בוחנת את החנות. גבר שמן בחולצה אדומה עוקב אחריה במבטו וכפי הנראה היה זה הוא שנגע בה. הגברים האחרים שקועים יותר במסך והם לא מהססים לצעוק על הטלוויזיה בכעס כאשר מהלכי השחקנים או החלטות השופט לא נראות להם.
כמה דקות אחר כך הגבר השמן נוגע בה שוב כאשר היא מגישה בירה לשולחן סמוך. מחשש שתשפוך את הבירה היא לא זזה ממקומה בכל תהליך פריקת כוסות הבירה, רק פורקת אותן מהמגש מהר ככל שתוכל. הפעם הנגיעה אינה אקראית אלא ממושכת, והוא לא מהסס לחפון את ישבנה מעל המכנסונים. מבט סביב מגלה לה לזוועתה שעוד עיניים עקבו אחרי המתרחש וכעת יותר מבטים רעבים עוקבים אחריה בדרכה חזרה אל הברזים.
שלושה גברים נוספים מרשים לעצמם לגעת בה בהליכה הבאה שלה, שלוש ידיים המלטפות את ישבנה וירכיה, אחת מהן גם צובטת אותה. הצביטה כואבת לה והיא מתפרצת על הבחור, גבר בעל מפרצים עם נקודת חן על לחיו.
"די!" היא צועקת עליו.
"הי, זוכרת אותי?" הוא מחייך אליה חיוך שמנוני. "רוצה עוד זין?"
"תוריד את הידיים שלך ממני!" היא תובעת.
"אל תעשי עניין, זונה." הוא אומר בקול. "אפשר לחשוב שלא זיינתי אותך לפני חצי שעה."
יוש, בעל הבית, מגיע אליהם במהירות.
"יש בעיות?" הוא שואל.
"היא שפכה עלי בירה." משקר בעל המפרצים. "ואחרי זה היא עוד צועקת עלי."
"אני לא הבאתי אותך לכאן בשביל שתעשי בלגנים, ברור?" הוא גוער בה. "אני שונא בלגנים. אם עוד מישהו מתלונן עלייך אני מעיף אותך. גם ככה את עובדת בקצב של צב."
"…שלושתינו. נשבע לך." היא שומעת את בעל המפרצים משוחח עם גבר אחר בשולחן סמוך. "אתה רואה אותו? זיין אותה בתחת! לפני חצי שעה!"
בלב הולם היא צועדת אל מפלטה בברזי הבירה ומעמיסה עוד ארבע כוסות לשולחן באחורי החנות.
"הי, אנחנו ביקשנו קודם!" צועק מישהו מאזור הקופות.
"לא נכון, אנחנו!"
כמעט מכל שולחן אותו היא עוברת עכשיו נשלחות אליה ידיים. ידיים חופנות את ישבנה, לוחצות את פלחי עכוזה וחצוף או שניים אף מרשים לעצמם לגעת במפשעתה כאשר היא טרודה בהורדת כוסות אל השולחן. שאגות זעם נשמעות לפתע כאשר נבחרת ישראל סופגת גול וקריאות העידוד הופכות לקללות נמרצות.
הבירה מתחילה למלא שלפוחיות וטיילת קטנה נוצרת בין החנות ובין שרותי הקניון הנמצאים כמה מטרים בחוץ. אלו השבים מהשתנה לא מהססים להתחכך בה, לחפון את ישבנה, חזה או אפילו את מפשעתה. פעמיים חושף מישהו את שדיה לקול צהלת כמה מהסובבים והיא ממהרת להניח את המגש ולהסתיר אותם שוב.
"תורידי ת'חולצה!" צועק מישהו והקריאה פושטת כאש בשדה קוצים. "ת'חולצה! ת'חולצה! ת'חולצה! ת'חולצה!"
לפתע אוחזות בה ידיים חזקות ושני ליצנים מתנפלים עליה, האחד אוחז בה והשני קורע ממנה את חולצתה ונהמות עידוד מלוות במחיאות כפיים ממלאות את החנות. לרגע היא רק עומדת ומנסה להסתיר את חזה, אך שאגות "בירה!" מאלצות אותה לחשוף לבסוף את חזה ולחזור לעבודה. את סיבובי הבירה הבאים היא עושה בחזה חשוף, שדיה עירומים ופטמותיה זקורות במבוכה.
היא מסיימת לפנות כוסות לשולחן וחוזרת אל הבר כאשר גבר גדול בעל כרס ושיער קצוץ חוסם את דרכה ושולח את ידיו אליה.
"נשיקה למזל!" הוא מכריז בקול רם ואוסף אותה בזרועותיו. אינסטינקטיבית היא מנסה להדוף אותו אבל הוא חזק ממנה והוא מצליח להצמיד את פניו אל שלה, ידיו החזקות אוחזות בראשה. לשונו פולשת אל פיה והיא נכנעת ומפשקת את שפתיה.
כאשר היא מפסיקה להתנגד הוא מסיר את ידיו מראשה ושולח אותן אל ישבנה, חופן אותם בעודו חומס את פיה, ומעורר תרועות וצהלות סביב. הוא משחרר אותה כעבור כמה רגעים אבל אחריו מחכה לה מישהו נוסף, היא מבחינה במשקפיים ושיער בהיר, המכריז גם הוא על "נשיקה למזל!" ומרשה לעצמו לחמוס את ישבנה.
שריקה נשמעת מעשרות מסכים, מלווה בנהמה קולנית. המשחק נכנס להפסקת המחצית ולאנשים אין דבר לעסוק בו מלבדה. המון מתגודד סביבה, כמעט כולם תובעים ולוקחים "נשיקות למזל", מידת החוצפה שלהם מוגבלת רק על ידי כמות האלכוהול שהערו לתוכם. התקהלות נוצרת סביבה והיא מוקפת גברים חרמנים ושיכורים המעבירים אותה מיד ליד, מנשקים וממזמזים אותה מעל ומתחת למכנסונים, אצבעות פולשות אל בין שפתי ערוותה וישבנה, מעסות ומועכות את שדיה.
הרף עין בלבד מפריד בין הרגע שבו היא חשה בזין זקור מתחכך בה ועד שהוא נתחב אל פיה. רגע אחד תודעתה משדרת לה בפניקה שזין עירום נוגע בירכיה ואחר כך ידיים חזקות הודפות אותה מטה עד שהיא כורעת ויד מכוונת את הזין הישר אל פיה. היא מהססת לרגע, אבל מישהו סותר לה מלמעלה והיא פוערת את פיה, מניחה לזין לחדור אליה. מישהו מאחור עוד צועק "נשיקה למזל!" מבלי לדעת שמשחק השיכורים החצוף הפך ברגע זה לאונס קבוצתי דה פקטו.
למרות שתאורטית היא יכולה להתנגד ולנסות לברוח, אין לה כל כוונה לעשות כן, וגם אם הייתה מנסה…היא מוצצת את הזין בנחישות, מאוננת בתנועות מהירות, מתעלמת מקריאות העידוד סביב. בעל הזין נוהם ונענה בנהמות נוספות משאר חברי הלהקה. מבט חטוף מעליה מבהיר לה שהיא מוקפת סביב סביב באיברים זקורים וגברים חרמנים ושיכורים. מישהו לוקח את ידיה ומניח אותם על עוד שני איברים והיא נאלצת להתחיל לטפל בשלושה גברים בו זמנית.
הגבר הראשון שואג בניצחון, מניף את ידיו לאוויר וגומר בפיה, זרזיפי זרע חומקים מצדי פיה ובמורד סנטרה וסביב נשמעת תרועות עידוד. מישהו אף תוקע בחצוצרה. מבלי שתינתן לה שהות להסדיר את נשימתה, זין נוסף נתחב לפיה והיא מרימה את עיניה כדי לראות גבר קטן גוף וצפוף גבות המביט בה בתובענות שיכורה. ראשה מתחיל לנוע קדימה ואחורה והיא מציינת לעצמה שהזין דווקא קטן ונחמד יותר והיא מוצאת שאם היא מתאמצת היא יכולה להכניס כמעט את כולו אל תוך פיה. הוא מרוגש יותר מהגבר הקודם ובמהרה פולט את זרעו אל תוך פיה וממשיך להתיז זרע על צד ראשה כאשר היא כבר נפנית אל הזין הבא.
אחרי שלושה או ארבעה גברים נוספים, היא כבר מפסיקה לנסות להביט מעלה. לפנים ממילא אין משמעות, רק לאיברים. רובם בינוניים, חלקם קטנים, אחד גדול ואחד נוטה הצידה בצורה מצחיקה מעט. כולם גומרים לה בפה, על הפנים, בשיער, אחד מתעקש שתבלע הכל והוא אוחז בראשה בכוח תוך כדי הגמירה. האחרים פחות גרועים. מדי פעם גם מישהו מגיש כוס בירה לשפתיה ומאלץ אותה לשתות והיא כבר שתתה לפחות שלוש כוסות בשיטה זו. לפחות הבירה שוטפת את טעם הזרע.
זין מתיז יוצא מפיה והיא כבר פותח את שפתיה בהמתנה לזין הבא, אבל מישהו אומר:
"רגע, נשטוף אותה."
לפני שהיא מספיקה להתעשת כוס בירה נשפכת על ראשה לצהלת ההמונים ואחריה כוס נוספת ומישהו מנקה אותה מעט בקצה של מפת שולחן. ההתקפה נמשכת מיד אחר כך, איברים נכנסים ויוצאים מפיה בשרשרת והיא משתדלת לענג אותם בשפתיה ובלשונה כדי שיגמרו מהר ככל האפשר.
"חלס מציצות, בואו נזיין אותה כבר!"
ידיים חזקות נתחבות מתחת לבתי השחי שלה ומרימות אותה על רגליים רדומות. ממילא רגליה לא צפויות לעבוד קשה: הם משכיבים אותה על גבה על אחד השולחנות וגבר גבוה בעל ראש מרובע מתייצב בין רגליה. איברו תר אחר את הכניסה והיא תוהה לרגע מתי הספיקו לפשוט ממנה את המכנסונים, אבל מחשבותיה נקטעות כאשר הוא חודר אליה ומתחיל לזיין אותה.
תנועותיו אטיות ומדודות, כאילו מתענג על כל סנטימטר בגופה אותו הוא כובש. רגליה נפשקות אל מול אגנו והיא חשה בו מנסה לחדור עוד כמה מילימטרים בכל פעם שהוא חודר אליה. למזלה נרתיקה מסכך את עצמו ותנועות איברו בתוכה ארוכות וחלקות, כמעט עדינות. שוקיה מרקדים באוויר עם כל תנועה של אגנו, מבטה עיוור ליער הראשים המקיף אותה. זיעה מרטיבה את חזהו של הגבר שבין רגליה וכתם כהה מתפשט על חולצתו. מבטו הרעב סוקר אותה מלמטה למעלה, כמו הבעלים של בית חדש הסוקר כל משקוף ומרצפת בבית אותו רכש זה עתה. אבל הגברים עכשיו לא קונים אותה, רק שוכרים את גופה לכמה רגעים וכאשר הוא גומר, מתיז על בטנה מתוך נימוס עדרי, הוא נמשך לאחור וגבר אחר מיד תופס את מקומו.
בתנוחה זו היא פסיבית יותר מכפי שהייתה קודם ומבטה נודד אל התקרה ואל גופי התאורה והיא מוצאת עצמה ממצמצת באור הזרקורים של תצוגת האפנה. קולקציית הסתיו של בית האפנה שלה קוצרת מחיאות כפיים וביקורות נלהבות בכל אתרי ועיתוני האפנה והיא מביטה בגאווה קרירה בדוגמניות הלובשות את הבגדים שהיא ושאר המעצבים ששכרה עיצבו. לצווארה היא עונדת ענק יהלומים ומעיל מינק ענק ולבן מפנק את גופה.
מגע המינק הרך על עורה מרגש אותה ומצית רעב שבוער בה באש קטנה זמן רב יותר מכפי שידעה. תחת שתריח זרע וזיעה נחירה מלאים ניחוחות שטרות וכלי כסף והריח דבק בה, מזדחל מתחת לעורה ומצית תבערה בין ירכיה. אנחה נפלטת מגרונה ואגנה נע כמו מעצמו לפגוש את הגבר הבועל אותה עכשיו. היא פוקחת את עיניה ומגלה ג'ינג'י קטן גוף אך גדול איבר והיא מחייכת אליו חיוך דק שפתיים ורעב ומתחילה לזיין אותו בחזרה. עקביה מוצאים אחיזה בדפנות השולחן והיא מנצלת את המנוף הנוצר כדי לשפד את עצמה עליו בהרמוניה למהלומות האגן שלו.
"עוד!" היא רושפת אליו. "עוד!"
הג'ינג'י מזיע ומשתדל להיענות לדרישתה ומגביר את קצב המהלומות שלו, אך היא חשה שהרעב בה גדול יותר, כמו בור להבה הבוער בין רגליה והוא אינו מצליח לכבות את האש. הוא חושק את שפתיו ואוחז בשולחן וזה מזדעזע עם כל ניעה שלהם, רוקד וחורק מתחתם בעודו מזיין אותה. הוא רוכן אליה והיא עוטפת אותו בידיה ורגליה, ציפורניה שורטות את גבו בתשוקה ורעב עד שהיא חשה בגופו מתקשח והוא פולט את זרעו לתוכה. מוקדם מדי, מבחינתה.
"מי עכשיו?!" היא תובעת בגרון ניחר, והבא בתור ממהר לתפוס את מקומו בין ירכיה המזמינות, גבר נמוך ושרירי, שיערו שחור ועיניו קרובות זו לזו.
יש לו טכניקה טובה יותר, והוא ננעץ בה באבחה אחת ואז יוצא באטיות, שומר על הקצב המהפנט שלו למרות דרישותיה ותחינותיה הגרוניות. מבטו ננעץ בשלה ולפתע הוא מרים יד וסוטר לשדה הגדול, וגל כאבעונג מרצד בכל גופה. שדה ראייתה מורכב מאיברים זקורים ושיפולי בטן שעירים, איברים עבים יותר ופחות, קעקועים, כרסות, צלקות, מכנסיים מופשלים. נדמה לה שהיקום מזין אותה בכסף, עוצמה וחופש דרך הזרגים הסובבים אותה והיא, שיכורה מחופש ובירה, אוחזת בידית כזו ומושכת אותה אל פיה ומתחילה לינוק שפע בתאוותנות. גבר אחד מזיע בין רגליה הפשוקות עכשיו, ואת השני היא מענג בפיה החם כאשר הבערה בשיפולי בטנה מגיעה לטמפרטורת היתוך והיא גומרת בצעקות וכיווצי גו, גונחת ונאנחת אל תוך הזין הארוך והמעוקל הממלא את פיה.
"המשחק חוזר!" צועק מישהו ויער האיברים סביבה מידלדל מעט. חלק מהגברים המקיפים אותה חוזר לשבת והאחרים מסתובבים כך שהם פונים אל המסכים.
בדקות הבאות היא גומרת עוד פעמיים. גבר אחד מעסה את הדגדגן שלה בעודו מזיין אותה, סוחט ממנה את השיא כאילו השתמש במשאבת יניקה, השני מטפל בשדיה תוך כדי הזיון, מעסה ומועך, מלטף וצובט עד שהיא גומרת בצעקות צרודות.
ההמון הפרוע הופך בהדרגה לתור מסודר יותר. מישהו משכיב אותה על בטנה על השולחן, והשאר מסתדרים בתור מאולתר מאחור ומחכים לתורם בסבלנות יחסית. אחד אחרי השני הם מזיינים אותה מאחור תוך צפייה במשחק, הסערה האלימה מהדקות הקודמות שוככת מעט לאחר שכולם קיבלו עליה לפחות סיבוב אחד. מחמת נימוס הדדי הם מקפידים שלא לגמור בפנים, אבל מדי פעם הם שוטפים אותה בבירה כדי לנקות את הנרתיק שלה מזרעם של אלו שלא הצליחו להתאפק. מישהו שוב הופך אותה על גבה.
"תסתלקו ממנה! זוזו!" נשמעות לפתע צעקות.
היא שוב מטפסת לשיא אטי אך מטלטל ואינה שמה ליבה לצעקות סביבה, לא טורחת אפילו להפנות את הראש. בסוף המשחק יהיו לה מליון יורו, כל חלומותיה עומדים להתגשם ואפילו עכשיו האקסטזה נבנית לאיטה, מלחכת את אצבעות רגליה.
"זאת אשתי!" נשמע הקול מאחור.
"יאללה יאללה."
"זאת אשתך? אשתי זאת אנג'לינה ג'ולי!"
"לא, ברצינות! אני חייב לדבר איתה!"
"אתה לא רואה שהיא עסוקה? רוצה לזיין אותה? תעמוד בתור!"
"תוריד ת'ידיים ממני! זאת אשתי אני אומר לך!"
"ואני אומר לך שאתה לא נדחף בתור כי עוד רגע אני מזיין גם אותה וגם אותך!"
"גלית! תפסיקי עם זה מיד, את שומעת?"
"עוף מכאן!"
בין רגליה מורגשת תנועה, אטית ועצומה כמו תזוזת לוחות טקטוניים. האדמה מתרוממת לאיטה, מרחיקה אותה מהחנות, מהקניון, מהקולות הקטנים סביבה. היא נאנחת רכות, מפשקת את נשמתה ומניחה ליקום לבעול אותה, להשתמש בה, לעשות בה כרצונו. מערבולות מסתחררות בין אצבעותיה, בישבנה, מאחורי ברכיה ונקודת אור מאחורי עיניה מתחילה לזהור, קטנה בהתחלה אך במהרה ממלאת את כל ראשה, מסמאת אותה בצבע כסף.
סדרת גניחות עמוקות וגרוניות בוקעת מפיה בעודה מתפרקת בעוצמה, רגליה מפרכסות וציפורניה חורצות חריצים בגבו של הגבר חסר הפנים אשר בין רגליה. שריריה כואבים וגרונה ניחר בעודה מענה את עצמה בעונג, עד לבסוף היא שוקעת בחזרה אל החנות ואל הגברים, תשושה ומסוחררת, פעורה ואקסטטית.
לוח עץ מופיע מול פניה ונדרשות לה מספר שניות כדי להבין שמישהו הפך אותה שוב על בטנה. העונג עדיין פועם בה כמו שרידי קרירות לאחר כיבוי המזגן בקיץ והיא מניחה להם לעשות בה כרצונם, גופה תשוש ודואב אך נינוח.
אצבע מגששת בפי הטבעת שלה ומבעד לערפילי השכרות והאקסטזה היא מנסה למחות, אך יד חזקה מסלקת את ידה המוחה וכאשר היא מנסה להזדקף חלושות יד אחרת מצמידה אותה בכוח אל השולחן. הפחד מהעומד להתרגש עליה מחדד אותה מעט אך גופה נחלש בשעה האחרונה וכוחה אזל וכאשר האיבר הראשון נח בכניסה האחורית אליה היא עושה את הדבר ההגיוני היחיד מבחינתה: שולחת את ידיה לאחור ומפשקת את פי הטבעת ככל שתוכל.
הזין חודר אל התחת שלה בעדינות מפתיעה. בעליו מחדיר אותו בניעות אטיות ומדודות, מניח לה להתרגל אליו, כובש את ישבנה כמה סנטימטרים בכל פעם עד שהיא חשה בבטנו על גבה ומבינה שכל הזין קבור עכשיו אצלה בתחת. הוא יוצא ממנה לאטו ואז חודר שוב, מתחיל לזיין אותה בתנועות אטיות וארוכות.
"תן לה בתחת!"
"אוכלת בתחת!"
הוא ממשיך לזיין אותה באותן תנועות ארוכות ומדודות, לא ממהר בעוד הגברים האחרים מתחלקים בין אלו שיושבים לצפות במשחק ואלו שנעמדים בטור מסודר מאחוריו. הידיים שלו משחקות בחזה, חופנות את שדיה הגדולים בעודו תוקע אותה. היא מנסה לצוף משם, להתמקד בכסף והעתיד הזוהר אליה בהישג יד אבל היא עייפה מדי וגופה דואב מדי והכאב מאחור אינו מרפה, שולח בה אדוות דוקרניות בכל פעם שהוא חודר אליה. דקות חולפות לפני שהיא חשה בגופו מתקשח וחשה בזרעו גודש את ישבנה.
גבר נוסף תופס את מקומו באחוריה והאונס הקבוצתי מתחדש בצורה תרבותית ונעימה. הפעם הזין עבה וקצר יותר ותנועותיו מהירות ואלימות יותר, כאילו מנסה לדחוק לתוכה אורך שאין לו. הוא אוחז בשערותיה בכוח בעודו מזיין אותה עד שהוא גומר גם הוא ברעידות מרוגשות והבא בתור נדחק אל אחוריה המיוסרים, המיוזעים. כך הם אונסים אותה בזה אחר זה תוך שמירה קפדנית על סדר ונימוס בתור. במבט מהצד הם עשויים להיראות כמו רכבת אנושית והיא הקטר הסוחב את הרכבת על הגחון, מקבלת אותם בתחת בזה אחר זה.
נדרשים לה רגעים ארוכים ומטושטשים כדי להבחין שאת האחרון שגמר בישבנה לא החליף איש והחנות שקטה עכשיו יותר. היא מרימה את ראשה בזהירות ומביטה סביב: החנות כמעט ריקה למעט לקוחות אחרונים, ישועה והמוכרים האחרים המתעלמים ממנה ומשוחחים בינהם. גופה כואב באלף מקומות שונים כאשר היא נעמדת ולרגע היא נאחזת בשולחן כדי לשמור על יציבות ולא למעוד לתהום הסחרחורת הנפערת תחת רגליה.
הסחרחורת נחלשת לבסוף והיא נוכחת שהיא עירומה לגמרי למעט המגפיים. לאחר שהיא סוקרת את רצפת החנות היא מאתר את חולצתה והמכנסונים מקומטים וזרוקים וצולעת אליהם באטיות. הבד ספוג זיעה ובירה אבל לפחות הוא מסתיר מעט את עורה והיא לא תצטרך ללכת עירומה לחלוטין אל רחבת המזון.
"סליחה?" נשמע קול גבר מאחוריה והיא מסתובבת. שני המוכרים מתקרבים אליה, האחד גבוה וקרח, השני נמוך יותר עם פיאות לחיים ארוכות.
"אנחנו לא הספקנו…" אומר הגבוה.
"כשכולם…" אומר השני. "פשוט היינו עסוקים…עם המכירות."
למרות הנימוס היחסי שלהם הם לא ממש ממתינים לאישורה. הגבר הנמוך יותר מניח יד על עורפה והודף אותה מטה על שולחן סמוך ומישהו מהם מפשיל את מכנסוניה. היא תשושה מכדי להתנגד לאונס האדיב.
"רק צ'יק צ'ק." אומר אחד מהם. "אף פעם לא זיינתי מישהי בתחת. לא אכפת לך, נכון?"
היא לא עונה, רק מתנשפת לרגע כאשר עוד זין חודר אל ישבנה הדואב. התנועות שלו מהירות ומרוגשות והזין שלו בעובי ממוצע אך ארוך. בצחקוק פנימי מוטרף היא תוהה אם הזין הארוך שייך לגבר הארוך אך היא יגעה מכדי לטרוח להסתובב ולבדוק. הוא גומר מהר וחברו מחליף אותו והיא שוב צוחקת במרירות כאשר היא מבינה שאין לה מושג מי מבין השניים אונס אותה עכשיו.
"תודה." אומר מישהו מהם כאשר השני גומר והיא מהנהנת מוכנית בשרידי נימוס אוטומטי.
"על לא דבר." היא אומר וצוחקת מהאבסורד. שוב היא קמה בדאבה ומושכת את מכנסוניה על ישבנה מגיר הזרע.
הפעם איש לא מציק לה בדרכה החוצה מהחנות והיא מתחילה להדס אל רחבת המזון.
"על לא דבר." היא אומרת בקול רם וקולה מהדהד במסדרונות הקניון.
"על לא דבר." היא צוחקת כאשר היא מגיעה למעליות.
"על לא דבר!" היא צועקת בדרכה אל רחבת המזון. הגבר עדיין יושב שם, המזוודה לצידו.
"מי ניצח?" הוא שואל אותה כאשר היא מתקרבת.
"שאלה טובה." היא אומרת מבלי להתיישב.
"השארתי לך את הציור האחרון." הוא מגיש לה את המחברת. "רוצה?"
היא מהנהנת באדישות, לוקחת את הציור ומתיישבת, גונחת כאשר כאב מפלח את ישבנה.
הוא מגיש לה את המזוודה והיא פותחת אותה ומוחה מתבהר כאשר היא סופרת את השטרות. נדרשת לה אולי חצי שעה עד שהיא בטוחה שיש במזוודה אלפיים שטרות של 500 יורו.
"הכסף שלך." הוא מחייך אליה. "עשית עבודה טובה. תודה לך."
"על לא דבר." היא צוחקת בקול רם רם ומוטרף, צחוקה מהדהד גם כאשר הוא קם מכיסאו והולך ממנה. "תבוא כל יום."

33 thoughts on “טור הנדסי, חלק י”א”

  1. וואי איזה סיפור אדיר!
    קראתי אותו באופן שוטף ,הוא כתוב כלכך טוב ומעניים שלא יכלתי אלא לדמיין אותו תוך כדי קריאה לכל האורך ,בראבו!

  2. גם אני קראתי את כל הסיפור, אבל אי אפשר בבת אחת הוא כל כך חזק !!!!!!!! אין מילים… רק לבקש עוד
    וגם להגיד תודה. 🙂

  3. תקשיב, במובן מסויים הרגשתי כמו גלית – רוצה מאוד להפסיק אבל לא ממש יכול. אני קורא סיפורים אירוטיים לא מאתמול והסיפור הזה זה משהו שלא אשכח. רציתי להפסיק פשוט כי בגאונות של הכתיבה שלך הכנסת אותי לנבכי נשמתה והרגשתי על בשרי את ההידרדרות אל התהום וזה העלה בי תחושות אובדניות, כאילו מה שהיא עוברת זה גיהנום עלי אדמות. הייתי חייב לעצור ולחזור (כי התמכרתי) רק אחרי כמה ימים בכדי לתת לסערת הרגשות שבי לדעוך. לפחות היא קיבלה את הכסף – חששתי שמאיזו שהיא סיבה היא תאבד אותו.סוג של "הפי אנד".

  4. גם אני מוסמרתי לקריאה ברתיעה מהולה בתאוה ובסקרנות.
    קצת לא נעים לקלקל אבל דוקא הפרק האחרון היה קצת צפוי מידי והיה חסר מבחינתי את אלמנט ההפתעה (של ההתפתחויות בפרטים הקטנים, שהיו במרבית הפרקים האחרים. היה ניתן, לדוגמא לפתח את האינטרקציה עם הבעל…;)
    בכל אופן: נהנתי וכמובן, אחזור לקרוא אותך בשקיקה

  5. מעניין מה הולך לעבור עליה עם בעלה. אני יודע שזה לא קשור לארוטיקה, אבל זה סתם מעניין אותי.
    כתוב בצורה נפלאה, בראבו, זו יצירת מופת קצרה ואירוטית. מרתק.

  6. קראתי את הסיפור הזה מימין לשמאל, משמאל לימין, מלמעלה למטה והפוך.
    בכל זאת עדיין לא ברור לי מי הוא איש המסתורין. (על אף שיש לי השערה מלומדת)
    ניראה לי שעבר מספיק זמן מסיום כתיבת הסיפור ע"מ שתוכל לגלות למי שלא הבין.

  7. הסיפור נכתב לפני זמן רב, אז אולי מיותר להגיב…
    ובכל זאת, הסיפור מדהים אבל נגמר לא טוב. אתה צריך להמשיך אותו לדעתי.

  8. אהבתי את ההומור המוטרף שפכפך בסוף, היה בו משהו שהשתלב היטב עם קולות הרטיבות שדמיינתי מהנרתיק של גלית. ידית הדלת היקר, לפני שלוש עשרה שנים קראתי אותך לראשונה ומאז לא צפיתי ולא קראתי בפורנו שמדגדג את קרסולי כתיבתך. כוס בירה לעוד לפחות שלוש עשרה כאלו. לחיים 🙂

  9. כנראה שגם אני לא הבנתי את הרעיון…מי זה האיש הזה?
    מה המטרה שלו בלבזבז כ"כ הרבה כסף כדי לראות בחורה מתענה\נהינת???
    כאילו מה הרעיון…
    וגם מאד מעניין לדעת מה היה הסוף עם בעלה והכל….

  10. היי.
    לדעתי ההנאה בפנטזיה ממשהו שהוא כ"כ פסול ומכוער-מוגזמת בסיפור הזה ..
    האישה נאנסה!! כמה פעמים ואתם נהנים מזה?!זה מגעיל.
    החיים שלה הפכו לגיהנם על עקבים, ובתור אחד ששוכב עם נשים(לא יודע כמה מרובכם עושה זאת..) אישה ששוכבת עם כ"כ הרבה גברים עלולה גם למות. והזרע ינזל לה על כל הגוף כל היום ..בקיצור יותר מדיי חריג ומכוער..
    אבל היי!בשביל כסף עושים הכל!!

  11. זה מתחיל טוב ומתדרדר במהירות. קצת נוטף מדי שנאת נשים ומפשיט אותן ליצורים תאווי בצע וזונות במסווה.
    באיזה שלב רפרפתי כי זה חזר על עצמו. הסוף אכזב אותי ברמה הספרותית כי קיוויתי להבין מה המוטיבציה של איש המסתורין, האם הוא בחר דווקא בה באקראי ואולי היא תזכה לנקמה. זה פספוס של מסגרת מעניינת.
    בסוף זה יוצא לא מאוזן עם טעם לוואי לא נעים.

  12. מזעזע! בטעות נכנסתי לסיפור הזה בשביל לחפש כתבה של בחורה חרדית שהגיע לעולם המבוגרים.
    פשוט סיפור עצוב אכזרי ומזעזע!! אני לא מאמין שיש אנשים כל כך שפלים שמסוגלים לכתוב דברים כל כך קשים!
    עצוב שזה העולם שלנו

  13. חרא של סיפור זה.ממש. הגזמה כבר אונס קבוצתי זה דבר נורא. מילים מביאות.לידי מעשים. שיעשו. לך את כל מה שאתה כותב.
    איציק שמולי

  14. אפשר להציע סיום?
    גלית צעדה ברחובות הומי האדם שחיכו לתחילת המצעד ועיניה סרקו את מרפסות בתי הקפה. היא לבשה חולצת משי בצבע קרם, שהייתה תחובה בחצאית שחורה צמודה שהגיעה עד מעט מעל ברכיה, בעלת שסע עמוק בצידה האחורי. שיערה היה עשוי בצורת קוצים, לכאורה לא מסודרים, בצבע פלטינה עם נגיעות שחורות פה ושם. ככה היא אהבה אותו בחצי השנה האחרונה.
    מצעד הגאווה במלבורן משך אליו משתתפים, צופים וסקרנים מכל העולם. הרחובות היו מלאים וכך גם בתי הקפה לאורך הרחוב הראשי.
    היא איתרה אותו יושב לבד ליד שולחן עגול קטן, בשורה הראשונה של המרפסת המוגבהת. היא פנתה לכיוון בית הקפה, ולפני שעלתה בגרם המדרגות הקצר שהוביל למרפסת היא היטיבה את אחיזתה בידית מזוודת העור שבידה ולחשה למנהל ההימורים דרך המיקרופון הקטן שהוסווה באחד מכפתורי חולצתה: "אני מתחילה. סגור את ההימורים."

  15. אתה כותב טוב מאוד. וזה מאוד מחרמן, אבל באמת גרמת לי לי להרגיש חרא כמו גלית בסוף הערב. בחיים לא הייתי ממשיכה לשלב 3. זה מפחיד אותי
    קצת כמו סרט אימה שאתה לא מסוגל להפסיק לראות.. קפצתי ישר לסופש כדי לראות אם יהיה משו טוויסט בעלילה או סוף טוב, אבל לא. מקווה שאצליח להתאושש מכזה דבר ולא לחשוד בכל גבר שאני רואה ברחוב שיאנוס אותי. לדעתי בעולם האמיתי רוב הגברים לא היו לראות בצורה כזאת לא משנה מה באיזה הייתה אומרת להם. לפחות בזה אני רוצה להאמין.

    1. גם אני לא מאמין שבעולם האמיתי גברים היו מתנהגים ככה, וטוב שכך. אולי היו כמה חארות שהיו מנצלים את המצב אבל אני רוצה להאמין שהשאר היו מתערבים, מפרידים, מתקשרים למשטרה וכו'. זאת בסך פנטזיה.

  16. המטרה בסיפור הזה הייתה להראות איך כסף קנה אותה, איך בהתחלה זה התחיל מקצת כסף, בסוף זה התגלגל למיליון יורו, האיש הזה, הוא שינה אותה מקצה לקצה רק בעזרת מיליון יורו, היה מכרה את הגוף שלה, עשתה קעקוע, נתנה לאנשים לאנוס אותה, ולגעת בה בניגוד לרצונה.
    היא וויתרה על בעלה מה שאומר על המשפחה שלה, על העקרונות שלה. היא נהייתה זונה. וכל זה בתמורה למיליון יורו.
    אז כל מי שלא הבין את הפואנטה, זה הפואנטה. לעקוב אחרי העקרונות שלך, ואף פעם לא לתת לכסף לעוור אותך, היא הייתה חמדנית, רצתה רק עוד ועוד, ולכן היא עשתה את זה.

  17. ואם לא הבנתם זה הכל היה מתוכנן. כל הגברים האלה, יש המון אנשים שבחיים לא היו עושים דברים כאלה לא משנה מה.
    זה אפילו לא קצת מוזר שהיה לאחד שקל בשביל להשלים לאלף, או שזה שהיה בחנות הלך ובמקומו באו שלושה אנשים?
    הוא תכנן הכל האיש עם המזוודה.

  18. קראתי את הסיפור הזה פעמים רבות. הסיפור האירוטי הכי טוב שקראתי מעולם. האיש עם המזוודה-אלגוריה לשטן אולי.

  19. השנה 2021. דור, יש חבר'ה מספיק מבוגרים כדי לקרוא באתר שהיו בני/בנות חמש כשהסיפור הזה פורסם. אולי סוף כל סוף תגלה מה/מי היה לך בראש כשכתבת את איש המסתורין?

  20. כיף לחזור לפנינה הזאת, לדעתי בין הסיפורים הטובים ביותר שלך, מתחרה ישיר לאחת מהחבר'ה.

  21. כשהסיפור יצא לראשונה, חשבתי שאיש המסתורין הוא מישהו שרוצה לנקום בבעלה.
    אחרי 16 שנה ומעל 100 סיפורים, אני דווקא חושב שזו גרסה של השטן, דמות פתיינית שנהנית לדרדר לשחיתות אבל יכולה רק להציע, בעוד שהקורבן צריך לעשות את הצעד בעצמו.
    אולי דור יגאל אותנו יום אחד ויחשוף מעט ממה שעבר לו בראש כשהתבשלה היצירה הנהדרת הזו

  22. למה חשוב לדעת מי איש המסתורין?
    קראתי את כל הסיפור ברצף, ואני חייב לציין שהוא עומד כיצירת אומנות בלי קשר לפורנו, בעיניי.
    איש המסתורין לא חשוב, בעיניי – הוא שם רק כדי להציג את האפשרות, ולהביע את הטיעון – כל אחד (במקרה הזה אישה, אבל גם גבר באותה המידה) יעשה כל דבר עבור סכום גדול מספיק של כסף, אם זה מבוצע נכון ובשיטת הסלמי. בזמנו ראיתי סרט אימה עם רעיון זהה, שעסק דווקא בפגיעה פיזית (שם הפינאלה היה רצח של בן משפחה) אבל הוא עובד עם אותו קונספט בדיוק. למעשה מדובר בשטן – הדמות שתפקידה הקוסמי הוא להראות לאנשים כמה הם נוראיים באמצעות המשאבים אינסופיים העומדים לרשותו. הזהות שלו בקונטקסט מודרני, אם הייתי צריך לנחש, כנראה קשורה לארגון שמבצע ניסויים חברתיים כאלה ואחרים, בסגנון סרטי "המסור" וכדומה.
    תודה לדור על יצירת אומנות נהדרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *