ברכת האילנות – פרק י"ב (סיפור מאת בני גורביץ', שם בדוי)

הסבר קצר על מה קורה פה: כאשר שלח לי בני גורביץ' (שם בדוי) את הסיפור, כתבתי לו שלטעמי נדרשים שינויים מהותיים בסיפור, בעיקר בסופו ובני גורביץ' (שם בדוי) כתב פרקי סיום חדשים. פרק זה והפרק הבא  המקושר אליו נכתבו מחדש.

===================================================

רייזי היא הראשונה שמפסיקה לצחוק. רצינות משתלטת על פניה, עיניה עצומות. אני מסתכל על רותי במבט
תמה, ורותי מסתכלת עלי באותה צורה. החיוכים על פנינו גוועים לאיטם, מפנים את מקומם לחרדה קלה. רותי
ואני נועצים עיניים ברייזי העומדת מולנו, נטולת חצאית. תחתונים בצבע בהיר כלשהו מציצים מתחת למעטה
הלייקרה השחור. איזה מחזה!

ורגע לפני שהקסם מתפוגג לו, רייזי עצומת העיניים מניפה את זרועותיה כלפי מעלה, בהזמנה מפורשת. רותי
מפנה אלי שוב את מבטה, עיניה שואלות. אני מהנהן לה בראשי בדממה, מפחד להוציא אפילו הגה מהפה.
רותי נוטלת כיסא, מציבה אותו מאחורי רייזי ומטפסת עליו בצעד מגושם. היא מסירה בזהירות את הפאה של
רייזי ומושיטה לי אותה. לאחר מכן היא מתכופפת, תופסת את שולי החולצה של רייזי משני צידיה, ומושכת
כלפי מעלה.

תנועותיה של רותי איטיות ומחושבות. היא לא ממהרת לשום מקום. הבטן השטוחה והבהירה של רייזי
נחשפת לעיני, בפעם הראשונה. החזייה שלה בצבע קרם, והקצב שבו היא עולה ויורדת מסגיר את
ההתרגשות שלה. החולצה ההפוכה עוברת את קו הכתפיים של רייזי ומכסה עכשיו את פניה לחלוטין.

אני מהופנט לגמרי, ולכן לא שם לב שרותי מסמנת לי משהו. שתי ידיה תפוסות, ולהגיד בקול היא לא רוצה, אז
היא מנסה את מזלה בתנועות ראש נמרצות. רק אחרי כמה רגעים ארוכים אני קולט שמשימת ההפשטה של
רייזי נעצרה. אני מרים את העיניים אל רותי, והיא מפנה את סנטרה כלפי מטה. עוד כמה תנועות פנטומימה,
ואני סוף סוף מבין.

רייזי כנראה לא מבינה מה קורה, אבל היא ממשיכה לעמוד יציבה, בפנים מכוסות, בגוף מתוח ובלב דוהר. אני
מתקרב אליה וכורע למרגלותיה. בזהירות רבה, כאילו אני מטפל בבובת חרסינה יפנית בת חמש מאות שנה,
אני תופס בשולי הגרביונים שלה ומתחיל למשוך בעדינות כלפי מטה. ירכיה החטובות של רייזי נחשפות לנגד
עיני, ואני צריך לגייס את כל כוחות הנפש שלי כדי להתאפק ולא להתנפל עליהן בליטופים. תתמקד במשימה,
מוישי! אחר כך יהיה זמן להכל.

אני עובר את קו הברך, כל הדרך למטה. רייזי עדיין קפואה, ולכן כדי לסיים את משימת הגרביונים אני צריך
להרים לה בעדינות את כף הרגל. היא לא מתנגדת. רגל אחת, ואחר כך רגל שנייה, ואז אני מתפנה להביט
מקרוב בתוצאה. ליבי דוהר כמו רכבת הרים, ומצווה עלי לקחת את הסיכון. אם לא עכשיו, אימתי. רותי עדיין
עומדת מעל רייזי, מחזיקה את החולצה על פניה. ואני מעז לעשות לראשונה את הדבר שחלמתי עליו כבר
לפני חודשים רבים, ומעביר יד זהירה על התחתונים של רייזי, מבחוץ. בינתיים.

רייזי נרעדת לרגע, אבל נותרת על עומדה בשתיקה. אני מעביר את גב היד שלי בין רגליה, מתענג על מגע
המשי של התחתונים, על הטופוגרפיה של מה שמתחתיהם ועל הבשר הרך של פנים הירכיים העירומות.
מתקרב עוד קצת, וטומן את אפי בתוך התחתונים של רייזי, מרחרח וממשש כמו כלב טוב. אי אפשר לטעות
במה שקורה שם. רייזי פולטת יבבה קצרה וכמעט מתקפלת לאחור, אבל מצליחה לשמור על יציבות.

כאשר אני נסוג, רותי מושכת את החולצה מעל ראשה וזרועותיה המושטות של רייזי. רייזי ממצמצת אל מול
האור, ואז מטה את ראשה לאחור, תופסת בשתי ידיים את ראשה של רותי הרכונה מעליה, ומצמידה פה לפה,

לנשיקה ארוכה וקולנית. הזווית כמעט בלתי אפשרית, ואחרי כמה שניות, רותי מאבדת שיווי משקל ונוחתת על
השטיח בצווחה רמה. רייזי מתגלגלת מצחוק, ועוזרת לה לקום. "תמשיכי", היא פוקדת עליה בלחישה.

ורותי ממשיכה. היא מסובבת את רייזי בעדינות, כך שפניה שוב אלי ואחוריה כלפי רותי, ומתירה את קרסי
חזייתה. לנגד עיני המשתאות, השדיים של רייזי יוצאים לאור. הם לא גדולים. אולי אפילו קטנים. אבל עבורי
כרגע הם הדבר המושלם ביותר בעולם כולו, מיום בריאתו ועד עתה. פטמותיה של רייזי ורדרדות וזקורות,
בדיוק כמו שדמיינתי איזה אלף פעם. אני מנסה להוציא קול, אבל הגרון שלי צחיח כמו רגב אדמה במדבר
אטקמה. "א… אפשר?", אני מצליח לבסוף לקרקר. רייזי לא עונה, רק מסתכלת היישר אל תוך עיני ומחייכת
קלות. יש לי אישור. אני מתקרב מעט ושולח יד מהססת. תחילה אצבע, ואז עוד אחת. ואז כף יד שלמה חופנת
את השד, ואז עוד אחת את השד השני. שני העופרים שלה רכים ומוצקים ועגלגלים וחלקים. בלי ספק, עליהם
נכתב הפסוק האלמותי בשיר השירים. רייזי מצטמררת בהתרגשות, ואני אין לי מושג איך עוד לא גמרתי
בתחתונים.

&&&

לרייזי נמאס לחכות. היא מנערת אותי ואת רותי, ומצביעה על התחתונים של עצמה – פריט הלבוש האחרון
שנותר עליה. ממש תובעת בפה. רייזי מתכוונת לרותי, כמובן. אבל לא איש כמוני יוותר על הפרס הגדול הזה.
אני מחזיק בשתי כתפיה, מייצב אותה על עומדה כשפניה שוב מולי. רייזי מנסה להתנגד, אבל נכנעת מהר.
אני מסיע את תחתוניה כלפי מטה בסלואו מושן, חושף סנטימטר אחרי סנטימטר של הגן הנעול שבין רגליה.

באמצע הדרך אני עוצר מבלי משים. משתאה מיופיו המרהיב של הגן. השיח שבמרכזו בהיר למראה, עם
נגיעות אדמוניות פה ושם. הוא לא גדל פרא, אלא גזום בקפידה, מסתיר ולא מסתיר את מערת הפלאות
שמתחתיו. ריחו נודף, כמו פריחת ההדרים באביב. ניכר שהשקו אותו לאחרונה, אולי במי מעיין קטן הנובע
מתוך המערה הקסומה כאשר היפהפייה מתעוררת. ככה זה באגדות.

רייזי עדיין קצת מתביישת, כנראה, משום שהיא לא מאפשרת לי לחלום יותר מדי. היא מטה את גופה קדימה
ומסיימת את הורדת התחתונים בתנועה חלקה, מעשית. אבל היא לא יודעת שיש מעט מאוד מראות מרגשים
יותר מאשר יפהפייה עירומה מתכופפת בגמישות. בטנה השטוחה יוצרת קפלים קטנים, זרועותיה הדקות
מתנופפות וישבנה נמתח ומתמצק. עכשיו רייזי עירומה כביום היוולדה. עומדת ומחייכת. מכאן אין שום דרך
חזרה.

"עכשיו תורך", מילותיה חודרות אל תוך הערפל האופף את ראשי. ובלי לחכות לתשובה, היא ניגשת אלי,
פורפת את כפתורי חולצתי ומסירה אותה בקלות. אחר כך היא עוברת אל המכנסיים, שהכתם הרטוב
בקדמתם כבר טופח על מנת להטפיח. גם אם זה דוחה אותה, היא לא מראה שום סימן לכך. הזין שלי, העומד
בקשיחות מקסימלית, מקשה על המלאכה, אבל לבסוף היא מסתדרת. ניכר שהיא מנסה לסיים עם זה כמה
שיותר מהר, כדי להגיע סוף סוף אל הפרס הגדול שלה – רותי.

&&&

רותי עומדת מכושפת, מביטה על איבר המין שלי במבט משונה מאוד. אם תשאלו אותי, לא נראה לי שהזין
שלי נחשב גדול. אבל נדמה לי שיש לו צורה יפה. הוא לא מתעקל כלפי מעלה, אלא עומד בזווית ישרה של
תשעים מעלות, וכעת מטפטף מעט. רותי מתקרבת ותופסת אותו בכוח, עוטפת אותו בכף יד מלאה עם חמש
אצבעות. אני קופץ מכאב, אבל נראה שהיא לא שמה לב בכלל. זוהי אישה שכבר כמה שנים לא היתה עם
גבר. התאווה ממלאת את כל כולה. היא כורעת על ברכיה, בכוונה ברורה לתת לי מציצה. אבל רייזי הודפת
אותה. "חכי". הנה בא הרגע הגדול.

רייזי העירומה תופסת את רותי הלבושה בחיבוק עז, מפוקק עצמות. היא מרימה אותה מהרצפה, תוך כדי
שרותי פולטת צווחה רמה, ופשוט מעמידה אותה על הכיסא, כמו מקודם. יש לה שרירים, לאישה הזאת. בלי
לחכות לי, רייזי מתחילה להפשיט את רותי. היא מצליחה להוריד לה את החצאית לפני שרותי יורדת מהכיסא
בקפיצה ונמלטת אל המסדרון, לבושה למחצה. גבר עירום ואישה עירומה מסתכלים בתדהמה זה בעיני זו, ואז
מתחילים לרדוף אחריה.

האחיינים שלי תמיד אהבו להתארח אצלי בבית, בזכות המרחב הגדול, ובגלל המסדרונות והפתחים שאפשרו
משחקי ריצה מלהיבים במסלול מעגלי. כעת רותי מנצלת את מגרש המשחקים הזה למשחק תופסת פרטי
משלה, שבו היא עתידה להפסיד בוודאות. רייזי העירומה נעלמת בריצה אל תוך המסדרון, ואני מאגף
מהמרפסת הארוכה, פתח היציאה היחיד מאזור חדרי השינה שאליו רותי נמלטה. השכנים עלולים לראות אותי
עירום, אבל לא אכפת לי מכלום.

אחרי כמה שניות, רותי צצה מהחדר ונופלת היישר אל זרועותי המושטות. אחריה רייזי, מצחקקת ומתנשפת,
בולמת את עצמה רגע לפני היציאה למרפסת הפתוחה אל הרחוב. אני מרים את רותי בשתי זרועות חזקות.
רגליה של האישה הנמוכה מתנופפות באוויר, והיא מטילה את ראשה על כתפי בגרגור מאושר.

תכלס, זה כל מה שרותי רצתה. אני לוקח אותה אל הסלון ומפשיט את פלג גופה העליון. תחילה המטפחת,
ואז החולצה, ולבסוף החזייה. ואז אני נותן לה חיבוק מפוקק עצמות. שנינו עירומים. היא בגרביים בלבד. שדיה
הגדולים נמרחים על החזה שלי, ואיבר מיני מוצא את דרכו אל תוך טבורה.

אבל שוב, רייזי תובעת את שלה ראשונה. היא מסובבת אליה את רותי ומאמצת אותה אל ליבה בחום. פניה
של רותי מחוצים בתוך שדיה של רייזי, ושדיה נמעכים על בטנה של האישה הגבוהה יותר. מין לסבי הוא דבר
מרהיב. לא בחינם זו קטגוריית הפורנו הפופולרית ביותר בדירוגים המתפרסמים מדי שנה.

החיבוק נמשך דקות ארוכות. רייזי מניחה את לחיה על ראשה השופע של רותי, עוצמת עיניים בשלווה, כאילו
נרדמת על כרית. רותי תוחבת אצבע עמוק בין רגליה של רייזי, מעוררת את האהבה עד שתחפץ. רייזי גונחת
כמו מתוך שינה.

&&&

טיפ של אלופים: חפשו בגוגל תמונות "full frontal nude". לנגד עיניכם תתגלה גלריה מופלאה של נשים
צעירות, מכל המינים והצבעים, עומדות זקופות ועירומות מול המצלמה. זה לא סתם עירום. זה עירום פרונטלי
מלא. כל איברי האישה פרושים לפניכם, מסודרים כמו חיילים. צוואר, שדיים, כוס, רגליים. שלמות. אני יכול
לעלעל בגלריות האלה במשך שעות.

יש הבדלי פרופורציות בין איברי הגוף אצל נשים שונות. יכולות לעמוד שתי נשים עירומות זו לצד זו באותה
תמונה. שתיהן באותו הגובה ומאותו המוצא. אצל אחת, הרגליים תופסות איזה שישים אחוזים מהאורך הכולל
(אם אתם מתחילים למדוד מהקצה העליון שמעל המותן), ומרכז הגוף עצמו – מה שקרוי באנגלית "טורסו"
ובעברית מצוחצחת "גֵו" – קטן ומיניאטורי, ומסתיים במין משולש הכולל את שטח הרחם בלבד. אצל אחרת,
הטורסו המוארך הוא העיקר, והרגליים קצרות ומתחילות יותר למטה. ההבדל הברור בין שתיהן הוא מיקומה
של נקודת החיבור בין שתי הרגליים, כלומר, גובהו של איבר המין ביחס לרצפה. יש הרבה יופי בגיוון הזה.

עכשיו אני מקבל הדגמה חיה, ספיישל בסלון הבית שלי, כשרייזי ורותי מתנתקות סוף סוף מהחיבוק, ועומדות
מולי בעירום מלא. הן תולות בי שני זוגות עיניים, מלאות בציפייה לקראת הצעד הבא, ובו זמנית גם חוששות
ממנו. אחרי חודשים ארוכים של משחקים פסיכולוגיים, שבהם קווים אדומים התבהרו בהדרגה ומחסומים
נעקפו בעדינות ובסבלנות, פתאום הכל התחיל להתגלגל מהר מדי. האם רייזי קולטת את מלוא המשמעות?
האם רותי מוכנה לשלם את המחיר שרייזי מצפה ממנה?

שתי נקבות צעירות, שני גופים, שני סטים זהים של איברים. אבל איזה שוני! רייזי גבוהה, שערה בלונדי וקצר,
עצמות לחייה גבוהות, עיניה גדולות ומימיות, עורה כמעט לבן, שכמותיה בולטות, ידיה ארוכות ודקות, שדיה
מוצקים ומעט קטנים מהממוצע, פטמותיה ורדרדות וזקורות, מרכז הגוף שלה קטן, טבורה רדוד, שפתי הכוס
שלה ביישניות ורגליה אינסופיות. הרווח הקטן שנוצר במשולש שבין הרגליים הצמודות והכוס הבלתי מגולח
שלה, מטריף אותי.

רותי נמוכה ממנה בראש. שערה ערמוני ומשתפך בגלים אדירים, פניה מעט מלאות, עיניה צרות ובוחנות,
עורה בגון השמנת, כתפיה קומפקטיות, ידיה בשרניות ורכות, שדיה גדולים ומוארכים, פטמותיה כהות, מרכז
הגוף שלה בעל נוכחות, טבורה שקוע, הכוס שלה בולט ורגליה מוצקות. אצל רותי אין שום רווח בין הרגליים.
הבשר הרך של פנים הירך האחת מתיישר בצורה מושלמת עם זה של הירך השנייה, בקו אחד עד פתח הכוס
המגולח והחלק. משולש מסוג אחר, יפהפה בדרכו.

אני יכול להמשיך לתאר לכם את התמונה הזאת במשך כמה פרקים שלמים, ולהתבונן בה גם יומיים בלי
להתעייף. אבל זו אינה תמונה דוממת בגוגל, אלא תמונה חיה ונושמת. שני החזות עולים ויורדים בהתרגשות.
אני מבקש מהן לפשק רגליים, והן נענות בביישנות. ההבדל בין איברי המין שלהן מאוד בולט עכשיו, מעניין
איך זה מרגיש מבפנים.

שתי הנשים מעט מבוגרות ממני. אני בן 28. רייזי מגרדת 30, ונראה לי שרותי חגגה לאחרונה 31. לעולם
אעדיף נשים בשלות על פני פרגיות צעירות מדי. אני תוהה אם הן אוהבות את מה שהן רואות. אני מעט יותר

נמוך מרייזי והרבה יותר גבוה מרותי. הגוף שלי שעיר ומעט שזוף, השרירים מתוחים והישבן קפוץ. רייזי אמנם
פחות בעניין של גברים, אבל היא בוודאי יכולה להעריך יופי גברי בעיניים אובייקטיביות.

&&&

רייזי, כהרגלה, עושה קאט פתאומי לסצנה. היא לוקחת צעד לאחור, מסניפה בתאווה את שערה המתבדר של
רותי, ומנשקת אותה בקולי קולות בשתי הלחיים. בעדינות רבה היא משכיבה אותה על הרצפה ומשתרעת
מעליה. רותי ממצמצת אלי באימה מבודחת, מעבר לכתף הלבנה של רייזי. אבל אני לא ממהר להציל אותה.
כדרכי, אני נותן לדברים להתפתח בקצב שלהם.

גופה של רייזי גמיש כאיילה. היא כורעת על ארבע ודדיה מזדקרים אנכית, כמתחננים שמישהו יחלוב אותם.
היא מרכינה את ראשה ושולחת לשון חקרנית אל החריץ המגולח של רותי. יום יבוא, וגם רותי תחזיר לה
באותה מטבע, אבל מוחה הסטרייטי של הברונטית עדיין נגעל מהרעיון לאכול כוס של אישה זרה, ובינתיים
רייזי מסתפקת במה שיש. את מידת הסבלנות יש לה ממי ללמוד. רייזי נראית כל כך מיומנת, ואני מזכיר
לעצמי לשאול אותה בהזדמנות אם היא היתה עם נשים גם בעבר. אולי 'שיחקה' קצת בסמינר? תמונה של
רייזי בת ה-18, בתלבושת תכלכלה, כובשת פניה בין ירכיים צעירות של בחורה בת כיתתה, חולפת במוחי.

רותי גונחת בקול, וזה הזמן שלי להצטרף. אני מלטף עם אפי את עמוד השדרה העירום של רייזי, וגורם לה
להצטמרר ולהתגלגל לצד רותי. אני נשכב על גופה הלוהט של הערמונית, ומעביר כף יד מלאה על רגלה של
הבלונדינית הסמוכה אלי, מלטף וגומע כל סנטימטר של עור רך וחשוף, מהמותן ועד הבוהן. פלא היצירה,
הרגליים של רייזי. הזכרתי כבר שיש לה רגליים יפות? נדמה לי שהזכרתי.

אבל עכשיו רותי חובקת אותי בכוח בזרועותיה, דורשת אותי לעצמה, כביכול אני שלה בלבד, לא מוכנה
להתחלק בי עם עוד אישה. אני מרפה מרייזי בהשלמה, ורותי אוחזת בראשי ומצמידה את מצחי אל מצחה.
לשונה מטיילת בחלל הפה שלי, חוקרת כל סדק ומתענגת על טעם הרוק. אני מתענג כפליים, ואנחנו
מתנשקים בקולות מציצה רמים.

אני הופך את רותי על בטנה ומחדיר את איברי בין פלחי ישבנה. אני לא מחפש שם את פי הטבעת. אולי יום
אחד אלמד ליהנות ממנו, אבל היום לא יהיה היום הזה. אני פונה דרומה אל השפתיים השמנמנות של
הנרתיק, שבוער בחום אדיר של אהבה כלואה.

הדגדגן של רותי כבר מגורה, הודות לעבודת הלשון של רייזי, והחיכוך עכשיו מוביל אותה בקצב מהיר אל
האורגזמה. אחר כך מגיעה עוד אחת, ובשלישית אני גומר ביחד איתה.

רייזי עדיין שוכבת צמוד אלינו, משתאה ומתנשמת בהתרגשות מהאורגזמות של רותי. ידה טמונה בין רגליה
שלה, חופרת פנימה בשתי אצבעות ארוכות. אני מנסה להתנשק איתה, והיא מתחמקת. לא אוהבת את האקט

הזה עם גבר. אולי יעבור לה יום אחד, אולי לא. אני תופס את פניה בשתי ידיים חזקות ומסתכל אל תוך עיניה
מטווח אפס, ושנינו צוחקים.

&&&

לא משנה כמה עייף ומותש אני בסופו של אותו ערב, על דבר אחד אני לא מוותר. רייזי עומדת מולי שוב, פול
פרונטל נוד, ואני מלביש אותה באהבה. מסיע במעלה רגליה את התחתונים השחורים הפשוטים ומיישר אותם
בכף יד אוהבת, סוגר לה את קרסי החזייה תוך כדי מעיכה שובבה של השדיים, גורב לה את הגרביונים,
מלביש לה את החצאית, משחיל את ידיה בשרוולי החולצה, ולבסוף מסדר לה את הפאה.

רותי יושבת בצד, רגל עירומה על רגל עירומה, ממתינה לתורה. רייזי הלבושה נעמדת מאחוריה וקולעת
מחדש את שערה הפזור. אחר כך היא ממשיכה להלביש אותה ממש עד הנעליים. רותי חמה ורפויה ורכה,
ונראה שהיא נהנית מאוד להיכנס לתפקיד ילדה קטנה של אמא.

לבסוף גם אני מקבל את הטיפול, למרות שכל זה קורה בבית שלי וממילא תיכף אפשוט שוב את הבגדים כדי
להתקלח. אבל רותי לא תוותר לי, וכאשר היצרים שולטים, ההיגיון צריך להכיר את מקומו ולשתוק.

=============================================

לפרק הבא

בני גורביץ' ישמח לקבל מיילים benygurr@gmail.com