מוזר שזה מתחיל מוזר. כאילו דווקא בגלל שכולנו יודעים שזה עומד לקרות ורוצים את זה נוצר איזה היסוס. מבוכה. כמו לשפוך כמה גולות דרך משפך ולגלות שהן נתקעות אחת בשנייה, ככה אנחנו עוצרים במבוכתנו אחד את השני.
אם הייתי לבד עם קארין ושירן כבר מזמן הייתי בתוך אחת מהן אבל נוכחותה של רותם, לוהטת ככל שתהיה מכניסה גורם של מבוכה. כאילו אני נבוך לחשוף את האינטימיות והאהבה שאני מרגיש כלפיהן לפניה. רותם נחשפה לצד הגברי, הכובש, שלי אבל אני אולי מתבייש להראות את הצד הפגיע יותר; את הליבידו קל לי לחשוף, את הלב פחות.
ארבעתנו מתחת לשמיכות על מערום המזרונים, מביטים בתקרה בעוד האש הבוערת באח. עם כל הרפתקאות הסקס הסוערות של השבועות האחרונים אנחנו בכל זאת תיכוניסטים ומבוכה חברתית היא מכר ידוע, אויב מוכר. ועכשיו היא איתנו מתחת לשמיכה, שולטת בגפינו, גם אם החלציים הולכים והופכים מתוסכלים מרגע לרגע.
אם זה לא היה מספיק מתסכל, למרבה המבוכה אני הולך ומתנמנם. זה היה יום ארוך, המבוכה משתקת אותי ועייפות מתגנבת אל עפעפיי, מכבידה אותם. אין ספק שכל גבר בעולם ירצה לתת לי בעיטה הגונה בתחת: ללכת לישון עם שלוש יפיפיות לוהטות כמו שירן, קארין ורותם ואז… באמת לישון. הזין שלי חצי עומד, חצי לא יודע אם יהיה אקשן ועוד חצי (כן, כן, מתמטיקה) מפחד מערן שנמצא ממש לא רחוק. למרות שנתן לי את ברכת הדרך ולמרות שזיינתי היום את דוניא ביחד איתו אני עדיין מפחד ממנו קצת.
ואז אנחנו שומעים את זה, אנחות רכות אך קולניות.
“בת זונה.” מסננת רותם.
“מה קרה?” שואלת קארין.
“דוניא מזיינת את אבא שלי.”
“למה היא בת זונה?”
“ששש!” רושפת רותם. “תנו לשמוע.”
אני יודע למה רותם רוצה לשמוע אבל שירן וקארין יותר מבולבלות.
“מה? לשמוע מה?” שואלת שירן.
“לשמוע את אבא שלה מזיין.” אני אומר, חצי חושף את סודה של רותם בתקווה להשתיק את שירן.
“למה?!” מתעקשת אחותי.
“כי זה מדליק אותי, בסדר?” רושפת רותם. “עכשיו את יכולה לסתום כבר?”
שירן משתתקת ואנחנו שומעים את אנחותיה של דוניא מגיעות מהקומה השנייה, קריאות רמות ושברי מלים בערבית.
ידה של רותם אוחזת בידי וספק מובילה ספק מושכת אותה בבהילות אל בין ירכיה ואל הכּוּס החלק שבינהן, אותו אני מוצא לוהט ורטוב. זה קצת מסורבל לאונן לה כששנינו שוכבים זה לצד זה עם הפנים למעלה אבל אני מאתר את הדגדגן שלה במישוש, מפשק את שפתיה הערווה שמנמנות ואז מתחיל לאונן לה בתנועות מעגליות. רותם אוחזת במרפקי ומתנשפת בקול, עקביה נעוצים במזרון, מתמכרת לעונג שאני מסב לה.
מצדי האחר אני חש בתנועה: גם קארין ושירן שממילא חרמניות זו על זו הבינו שהסגר נשבר והן כבר מרוחות זו על זו, שירן שוכבת על קארין והן מתנשקות בלהט. שתיהן אוהבות אותי אבל גם מסתדרות יפה מאוד בלעדי ואני אף פעם לא באמת יודע אם אני אוהב את זה או שזה קצת מאיים עלי.
רותם ממלמלת לי משהו.
“מה?”
“תרד לי כבר, יא בן זונה.”
ברגיל הייתי מתעצבן מהדיבור הזה אבל עכשיו אני משחרר. מעיף את השמיכה ומפשק את ירכיה השמנמנות, מסניף מלוא ראותי את הריח מהחריץ שלה. קצת מתבאס שאני בלי משקפיים עכשיו, מראה הכּוּס העסיסי והעירום שלה זה אחד הדברים הכי סקסיים ביקום אבל עם הראיה שלי, באור העמום מהאח אין לי סיכוי לראות כלום. במקום זה אני מגשש וצולל פניה, קובר את פני בערוותה המהבילה.
אני לא משחק משחקים ורותם נאנחת כאשר לשוני פוגשת את דגדגנה. בשתי אצבעות אני מפשק את שפתיה השופעות ובלשון מתחיל מיד ללקק אותה, מחדיר את אצבעי האמצעית לתוך החריץ הרטוב. שתי ידיים חזקות נחות על ראשי כאשר הג'ינג'ית תובעת ממני עונג ואני שש לציית לה, נקרא בין הדחף הקמאי לגרום לה לקרוא בשמי לבין הידיעה שאביה ישמע אותה נדפקת.
אבל רותם כבר התחילה הרבה לפני שירדתי לה וכנראה שלשמוע את אבא שלה מזיין זה מגביר אצלה את הריגוש ברמת שקשה לי להעריך. די מהר היא מתחילה עם ה"אומייגוד"ים שלה.
“אומייגוד… או… מייי… גוד…. אומייייגווד! עזי!”
תסתמי כבר! אני חושב לעצמי בפה מלא כוס אבל לא חדל ממלאכתי. אין מה לעשות, יצור לוהט כמו רותם שזועק את שמי זו זריקת האגו הכי גדולה שגבר יכול לקוות לה ולכמה רגעים אני שוכח שאביה נמצא לא רחוק מאיתנו. היא מניעה את אגנה בתנועות קטנות ורעבות, כמו מזיינת את לשוני וסנטרי ואני ממשיך לפנק אותה כשהיא עולה למעלה למעלה, נשארת שם רגעים ארוכים ואז יורדת בחזרה אלינו.
מובן שאני בכושר טוב אבל כושר ההתאוששות של רותם מפתיע אותי. עוד לפני שהסדירה את נשימתה היא אוחזת בראשי, תובעת/מושכת אותי אליה ועליה, רעבה בבירור לזין שלי בין ירכיה הפשוקות. באפלולית אני מגשש עם ראש הזין, פוגש עור ירך רך וחלק ואז שפת ערווה תפוחה וחמימה. רותם שולחת יד תובענית אל איברי ומנחה אותו אל בין שפתיה המצפות, מושחת אותי במיציה כמו מעתירה עלי את המלוכה.
“אומייגוד, עזי…” היא ממלמלת, בשקט לשמחתי, כאשר אני מתחיל להחליק לתוכה בתנועות מדודות. שלוש וארבע וחמש ניעות אני ממלא אותה, חש בה נפתחת לרווחה. נזכר ברגע הראשון שראיתי אותה, קשוחה וג'ינג'ית ומשקפי טייסים והנה היא מתחתי, פשוקה ומשתוקקת, נאנחת וקוראת בשמי. אין רגע מדהים מזה בעולם.
מצדינו אני שומע (ומבחין בקושי) בקארין ושירן מתלהטות זו כנגד זו. כחצי-עיוור אני חושב שחוש השמיעה שלי טיפה יותר חד מאחרים ואני מנחש שהן בתנוחת 69 עכשיו, שירן (אני מדמיין) שוכבת על קארין הכנועה ומלחכת את מפשעתה וזו מגביהה את ראשה, שולחת את סנטרה מעלה ומענגת את אחותי בלשונה. אני חש בתנועות שלהן על המזרון כאשר תאוותן מתגברת וקולותיהן מתחילים למלא את חלל הסלון הגדול.
“אני לא שומעת אותה.” מתלוננת רותם תחתי.
“את מי?” אני שואל, ננעץ בה שוב עד האשכים, סוחט ממנה אנקה רכה.
“את דוניא.”
“את רוצה לשמוע את אבא שלך מזיין אותה?” אני שואל באוזנה.
היא מהנהנת.
“תגידי את זה.”
רותם נדה בראשה לשלילה.
“תגידי לי באוזן.” אני מרגש/מדרבן אותה.
“לא.”
“את יודעת שאת רוצה.”
“נכון…”
“אז תגידי לי באוזן.” אני גוהר, פי מילימטרים מאוזנה. בתנוחה הזו אני יכול לדחוק את ידי רחוק למטה ואני מנצל זאת כדי לחפון את פלחי ישבנה העצומים, ננעץ אגב כך עמוק בתוכה.
“אני רוצה לשמוע…” היא ממלמלת, נרטבת יותר ויותר עם כל מילה שיוצאת מפיה. “את אבא שלי מזיין את דוניא.”
“…עם הזין הגדול שלו.” אני מוליך אותה במשעול אסור, חש בה נרטבת למשמע המלים.
“אתה בן זונה, אתה יודע?”
“תגידי את זה. תגידי 'אני רוצה לראות את הזין של אבא שלי'.”
“לא.”
“זאת רק פנטזיה, רק מלים.”
הפעם היא לא מתווכחת.
“אני רוצה… לראות את הזין של אבא שלי…”
“יופי…” אני ממשיך לדפוק את הכּוּס הרטוב שלה, חש בדופנותיו מעסות אותי לכל אורך הזין. “עוד פעם. זה לא באמת, רק משחק. רק אני שומע.”
“אני רוצה לראות את הזין של אבא שלי.” היא מתנשפת מתחתי, מוצפת במיצי כּוּס לוהטים בכל פעם שהיא אומרת את המשפט.
“אני… רוצה לראות את הזין של אבא שלי.” ממלמלת רותם כמו במנטרה, דוחקת את אגנה הרעב לעבר שלי, לופתת את עורפי בידה.
“אני רוצה לראות… את הזין של אבא שלי.” היא ממשיכה שוב ושוב, מטפסת במהירות אל פסגת העונג אך מקפידה שלא לצעוק את הסיסמא המרגשת.
“אני רוצה את הזין של אבא שלי!” היא נאנקת באוזני והלב שלי מחסיר פעימה. היא באמת אמרה..?
“אני רוצה לראות את הזין של… אבא..!” היא נושפת ונאנקת ואז מרשה לעצמה להתפוצץ עם "אומייגוד! עזי! אומייגוד! אני… אני רוצה… אומייגוד עזייי!”
אני חש בציפורניה ננעצות בעורפי וגבי בעודה זועקת תחתי, מיוזעת ושופעת, מתרגשת ומתפרקת. הכאב מציפורניה מסעיר אותי, מחדד לי לאיזה מקומות הצלחתי להעיף אותה, את רותם הג'ינג'ית המתנשאת עם הוויב הקוּל שלה. פלחי עכוזה הגדולים עדיין בכפות ידי ואני דוחף לה אצבע אמצעית הישר לחור התחת חלקלק הזיעה, אולי קצת נהנה מכך שלא התרעתי בפניה, אולי זה פיצוי על השריטות שהיא שורטת אותי, אולי אני קצת סאדיסט.
כמו נוצה עדינה, רותם יורדת בהדרגה מהשיא שלה, מתנשפת בכבדות וממלמלת "פאק, עזי" ו"אומייגוד"ים בשפע. אבל אני חרמן עכשיו בטירוף ואני הולך להתפרק לה על התחת הענק שלה. היא כמו איזו בובת סמרטוטים כבדה כאשר אני הופך אותה על בטנה, אוחז במותניה ומרים אותה כמעט בברוטליות לכריעה, ישבנה באוויר. הבעיה היא שהיא כבדה ואני לא רואה טוב. אני צריך שתי ידיים כדי להשאיר אותה בתנוחה ועוד יד למצוא את הכניסה האחורית.
לפתע אני חש ביד ענוגה אוחזת לי בזין ומכוונת אותו למקום הנכון.
“אני מכירה את אחי.” אומרת שירן וברגע הבא אני חש במגע המוכר והאהוב של טבעת אנאלית מול ראש הזין שלי. “תן לה בתחת, יפה שלי.”
הזין שלי רטוב משפע מיציה של רותם וחור התחת שלה חלקלק מזיעה. היא נאנקת בקול כאשר אני מחליק באגרסיביות פנימה, מבקיע את דרכי לתוך התחת הגדול וברגע שראש הזין עגון היטב, אחותי משחררת אותו.
התחת של רותם גדול אפילו מכפות ידי הגדולות והוא רך ורוטט כאשר אני מתחיל לרכוב עליה. אולי אני מנצל את חוסר האונים הפוסט אורגזמי שלה ואולי אני סתם חרמן מדי אבל די מהר אני דופק אותה חזק ועמוק, תוקע את התחת הגדול שלה עד הביצים ממש. שוב אני מתבאס שאני לא רואה טוב את המתרחש אבל אצבעותיי מדווחות לי על אדוות נרגשות על גבעות עכוזה בכל פעם שאני תוקע אותה, חש בתחת השופע רוטט בכפות ידי.
“אוהבת בתחת?” אני שומע את אחותי. “את אוהבת שעזי רוכב לך על התחת?”
“בת זונה…” מסננת רותם אבל אני לא יודע אם היא סובלת או סתם נהנית לקלל בסקס. בכל מקרה אחותי לא לוקחת אותה מאוד ברצינות ונשמע שהן מתנשקות תוך כדי שאני טוחן את גבעותיה הרכות, דמויות כדורי הכדורעף רוטטים.
“היא ממש רטובה.” נשמע קולה העדין של קארין מתחתי והלב שלי מתכווץ פתאום מכמה שאני אוהב אותה.
“קאריני, אפשר נשיקה?” אני אומר ושירן אומרת: “איזה חמוּוּווד!ּ”
קארין כורעת לצדי, רזה וארוכה ועדינה ודדנית. אני משחרר את פלח העכוז השופע של רותם ומחליף אותו בזה הקטן והחמוד של קארין ואנחנו מתנשקים בלהט, לשונותינו מרקדות ריקוד רטוב ומחשמל. הייתי מוותר על כל הנשים בעולם בשביל שתי אלה אבל אני מבין שבינהן אני לא יכול לבחור. שדיים גדולים נלחצים אל צד גופי ואני מתמלא דחף לעזוב הכל ולהיות בתוכה אבל כובש את הדחף הזה.
תתמקד, עזי. אני משחרר את קארין וחוזר אל גבעות הבשר המרקדות של רותם, משפד את חור התחת שלה חזק ונחוש. מישהי, אני מנחש שקארין, נשכבת מתחת לרותם ומתחילה ללקק לה את הכּוּס וזו מגיבה בהתגברות של אנחות רכות ונרגשות. בתנועות קצובות אני בועל את ישבנה הרך והמוצק של הג'ינג'ית הכורעת תחתי, מתענג על העיסוי שמעניקה לי הטבעת החלקלקה שלה, סוחטת אותי בעוצמה בכל פעם שאני ננעץ פנימה ויונקת אותי כאשר אני מחליק החוצה.
בעודי גוהר על גופה המקופל של רותם, אני אוחז עכשיו בשדיה אשר כמו שאר גופה הם שופעים ורכים. בניגוד לגבעות עכוזה, השדיים מתאימים לכפות ידי ואני מעסה אותם בעודי דופק אותה בתחת פעם את זה ופעם את זה, מעסה שד גדול ואז סוחט פטמה, משפד אותה בתחת ומענג לה את השדיים בעוד קארין אוכלת אותה מלמטה. קולה העמום של רותם רומז לי שהיא מתנשקת עם שירן או שזו תחבה את הראש האדמוני אל בין ירכיה הרעבות תדיר.
אבל קולה של רותם בוקע לבסוף, רם וצלול ורעב והיא נאנקת בקול, ממלאת את הסלון (וכנראה גם את הקומה השנייה) בהתרגשות רמה וקצובה. גם אני כבר לא יכול יותר ותוך שאני מחבק אותה בעוצמה, אני חופן/סוחט בכח את דדיה העסיסיים ומתחיל לפמפם את זרעי לתוך ישבנה ההדוק. נתז ועוד נתז ואני נאנק בקול מוזר וממלא אותה בשפיך, שומע מרחוק את שירן אומרת משהו שאני לא מבין ולא קולט ולא אכפת, רק לשמור על ההכרה כשאני מתפוצץ במעמקי מעיה של רותם.
שקט. התנשפויות. מישהי מצחקקת. מי זאת? קארין.
“כמעט נחנקתי פה…” היא מגחכת ושירן צוחקת.
“שמתי לב שקראת לי שמנה.” לואטת רותם. “פאק, עזי. או. מיי. פאק. זיינת לי את התחת ופתחת לי את השכל, מה נסגר איתך?”
“זה מה שהוא עושה.” אומרת שירן בשמץ גאווה.
“טוב, אז תגידי לאח שלך שיוציא את העמוד-חשמל מהתחת שלי, זה מרגיש שעוד רגע הוא יוצא לי מהפה.”
אני מגחך ומחליק ממנה בזהירות החוצה ואז ממהר לחדר השירותים לשטוף אותו. צווחת הפתעה נפלטת מפי ואני שומע צחקוקים מערמת המזרונים.
“מה קרה?” שואלת שירן.
“המים קרים לי על הזין.” אני מתלונן.
“איזה כוסית אח שלי.” נשמע קולה של שירן.
“כוסית, הא?” אני שואל בעודי צועד בחזרה אל המיטה המאולתרת.
“כוסית.” מתגרה בי שירן.
“אז מי רוצָה את הזין הקפוא הזה בכּוּס שלה עכשיו?” אני מטלטל את הזין הלא-לגמרי-זקור מצד לצד, מישים עצמי מאזין בקפידה. “מה? לא שמעתי? אף אחת? מה, זה לא כיף מים קרים במקום הכי רגיש?”
“אני.” אומרת קארין ואני שמח שזאת היא. לפני ששירן תקדים אותה היא נשכבת על הגב ומפשקת את רגליה הארוכות בהזמנה ואני גוהר בינהן.
“הרגע גמרת, יא ג'מוס!” נוזפת בי רותם. “איך אתה שוב מוכן? איך?!”
“ככה הוא.” מזדרזת להגיד שירן. “ככה זה אח שלי, האהוב שלי, החיים שלי. תביא נשיקה.”
אנחנו מתנשקים מעל קארין הנאנקת ברכות כאשר אני מחליק את הזין הקר שלי לתוכה. בגלל שהיא רטובה וחמה, הפרש הטמפרטורות גורם לניגוד מסעיר.
שירן, קארין ואני זה לא סתם סקס, זאת כמעט סימביוזה, מפלצת פורמולה אחת שנעה בתיאום מושלם בזמן זיון: אנחנו מזדיינים כבר הרבה זמן ומאוהבים בטירוף, שילוב בלתי מנוצח נראה לי. למרות שהזין שלי בתוך קארין שירן לא נשארת בחוץ והיא מוצצת את שדיה הגדולים של אהובתה העדינה, סוחטת ממנה אנחות אושר. אני כבר זקור לחלוטין, דופק את קארין בכזאת התלהבות כאילו זאת הפעם הראשונה שאני עם בחורה. בא לי לצעוק לה שאני אוהב אותה, בא לי לצעוק גם לשירן שאני אוהב אותה אבל אני מתפדח מרותם אז אני סותם ורק ממשיך לזיין, מקווה שהיא תרגיש את מה שאני מרגיש דרך הזין.
אני יודע איך להגיד לה שאני אוהב אותה בלי מלים: בעודי שוכב בין רגליה אני חופן את פלחי עכוזה הקטנים ואז מתהפך הצידה ועולה לישיבה. בסיום התמרון הזה אני יושב על עקבי וקארין, המשופדת עדיין על איברי כורעת עלי כך שכפות רגליה נחות על המזרון משני צדדי, ידיה אוחזות בעורפי וידי תומכות בישבנה. ככה היא אוהבת את זה. לשבת עלי. לזיין אותי. לנעוץ אותי בתוכה.
הרטיבות שהיא מציפה אותי בה מבהירה לי שקלעתי למטרה. קארין מתחילה לנוע מעלה ומטה על איברי הקשה והרטוב, תוקעת את עצמה עלי עמוק וטוב. שדיה הגדולים נמחצים מול חזי ואני מתבאס קצת שאני לא יכול לשחק איתם, לא שיש לי תלונות על התחת הקטן והחמוד שנח בידי.
“אני אוהב אותך.” אני לוחש לה.
“אני יודעת, יפה שלי. ואני אותך.”
ואנחנו מתנשקים בשקיקה, לשונות מתאהבות זו בזו ואני בכל זאת משחרר את ידי מישבנה כדי לחפון את שדיה המדהימים, השדיים שכל בית ספר, פעם כשלמילה בית ספר הייתה משמעות, היה מרייר עליהם. והם מושלמים כמו תמיד, גדולים ומוצקים ואני מגיש אחד לפי ומוצץ אותו, סוחט ממנה אנחה מתוקה וגל רטיבות והיא עושה את אחד הדברים הכי סקסיים שבחורה עם חזה גדול יכולה לעשות: מגישה לי את השד השני למציצה.
אני גוהר אל השד הגדול ושפתי עוטפות את העטרה, לשוני מרפרפת כמה פעמים על פטמה זקורה. כשאני מתחיל למצוץ, רמת הרטיבות בין רגליה של קארין עולה ככל שאני מגביר את היניקה ואיתה גם עוצמת האנחות שנפלטות מפיה. מצידה קארין נאחזת בעורפי ומשפדת את עצמה על הזין שלי בתנועות רעבות, עולה ויורדת כמו בוכנה רטובה ולוהטת, מתמסרת ומתמכרת לעונג שאנחנו מסבים זה לזו.
ידיים מחבקות אותי, אותנו. שירן מצטרפת אל הזוג החביב עליה, מתנשקת עם קארין הנדפקת ומשחקת עם שדהּ הפנוי, צובטת וממוללת את פטמתה. גניחותיה של קארין מתגברות לנוכח הטיפול הכפול שאנחנו מעניקים לה, זין בכּוּס ופינוק אישי לכל פטמה. קולה המתוק ממלא את אוזני כשהיא מעפילה מעלה, דופקת עלי את גופה הדק בתנועות קצובות. שירן מחליטה לפנק גם אותי עכשיו והיא מחבקת קארין מאחור, מצמידה את שדיה הגדולים זה לזה ואז הודפת את ראשי אל כריות השדיים הרוטטים ואני צולל פנימה, הווייתי הופכת לכּוּס הדוק שסוחט את איברי ושדיים רכים ומיוזעים שאופפים את פני. עדן.
“עזי זה חלום!” נאנקת קארין בדרכה מעלה. “אני מרחפת, יפים שלי! אני עפה! אני אוהבת אתכם! אני אוהבת הכל! אני אוהבת את העולם! אני עפפהה!”
ואז גם אני מתפרץ, תוהה ביני לביני אם היא על גלולה וברגע הזה מתפלל שלא. זה מטומטם וחסר אחריות אבל ברגע הזה הסטייה המוזרה שלי מתפוצצת לי במוח ואני כמהּה להציף את רחמה הלא מוגן בזרעי ולעבּר אותה. אני כמעט מתעלף כשאני מדמיין אותה לרגע עם כרס הריונית, אולי כשאתחיל להחליף חיתולים זה יהיה פחות סקסי.
נשארים מחובקים, מתנשפים נשימות קולניות, מתרפקים זה על זו כשהזין שלי נרפה באטיות בתוכה.
“תשכבי.” אני שומע את שירן מצווה וממצב של ישיבה עלי קארין רוכנת בהדרגה לאחור בעוד הזין הנרפה שלי מחליק ממנה. הלב שלי מחמיץ פעימה כשאני רואה במטושטש את שירן גוהרת בין רגליה הפשוקות של קארין, ללא ספק מלחכת ומלקקת את זרעי הניגר מבין הכּוּס היגע.
“ואללה אתם…” ממלמלת רותם לידי. חשבתי שאני גמור אבל זה כל כך סקסי לראות אותה בולעת את הזרע שלי מתוך החריץ של קארין שאני שוב מתקשה. כמה רגעים אחר כך אני מחליק לתוך הכּוּס הרטוב של אחותי, דופק אותה במתינות לתוך הלילה עד ששנינו מתלפפים אל תוך הכוכבים וגומרים ביחד. לפני שאני נרדם אני שומע רחש מוזר מבחוץ, כמו גלגלים של סקייטבורד. נרדם.
אני מתעורר לפני כולן, מגשש אחר משקפי ומוצא אותן. פאק, שלוש נערות עירומות ישנות סביבי, זה נחמד. שירן וקארין חבוקות ורותם בגבה אלי, כאילו אנחנו בתנוחת כפיות. שומע קול מאיפשהו, מה זה? קולות קצובים. מישהי. ברגע הבא הקול מתגבהה ואני מזהה שזה קולה של דוניא, מן הסתם נדפקת על ידי ערן. בוקר טוב, בוס. אני חושב לעצמי בחיוך. הזין שלי מתקשה הישר לתוך ירכיה הרכים של רותם ואני שומע את נשימתה מכבידה.
“אתה שומע את זה?” היא שואלת בקול צרוד משהו.
אני שומע צרות זועק הפחדן בתוכי.
“ארוחת בוקר.” אני ממלמל ונמלט מהמיטה כאילו הרגשתי עקרב זוחל עלי.
“מניאק.” מסננת רותם.
פיפי, מצחצח שיניים, ואז מתלבש, מרתיח מים ומתחיל להכין סלט גדול, שומר על שקט ככל האפשר. אני מבחין בתנועה במיטת המזרונים הענקית אבל ממשיך לעבוד. כעבור כמה דקות התנשפויות מלוות את התנועות וכשאני מביט שוב אני רואה ששירן וקארין מאחלות זו לזו בוקר טוב ככל האפשר. אחותי שוכבת בין רגליה הפשוקות של אהובתה הכנועה, מנשקת אותה וחופנת את השדיים הגדולים. סלט, תתמקד בסלט.
תנועה בזווית העין מגלה לי את רותם, לבושה עכשיו, מתגנבת במעלה המדרגות ללא ספק כדי להציץ על אביה. בית משוגעים אני מגחך לעצמי אבל אני לא דופק חשבון למי שדופק או נדפק, אני מכין את ארוחת הבוקר כי הגוף שלי צריך פרוטאינים וכשהיא תהיה מוכנה אני אצעק לכולם ומי שיבוא, יבוא. מלבה את האש באח מהקרשים הבודדים ששרדו את הלילה ואז מדליק אש מתחת למחבת. עשר דקות אחר כך אני צועק: “ארוחת בוקר!” בקול ומתחיל לערוך את השולחן.
הראשונות שמצטרפות אלי הן שירן וקארין, מנשקות אותי במתיקות בזו אחר זו לפני שהן משלימות את עריכת השולחן, שתיהן מדיפות ניחוח משחת שיניים ודאודורנט ומיצי כּוּס. רותם יורדת כמה רגעים אחר כך, עיניה זגוגיות מעט וניכר שהיא לא לגמרי איתנו.
“רעבה?” אני שואל אותה. היא מהנהנת ומתיישבת בכבדות על כיסא.
“אפשר קפה?” היא ממלמלת ואני מגחך וקם להכין לה קפה שחור כמו שהיא אוהבת.
שיחת בוקר מתוקה וקלילה של שלושה אנשים מאוהבים שבילו את הלילה הקודם בביטוי כל רגשותיהם באופן הכי בוטה וקולני שאפשר. מדברים על בחינת הבגרות באנגלית שתתקיים השבוע, מרכלים מעט על תלמידים בבית הספר ואז עוברים לדברים שצריכים להספיק היום.
“אתן צריכות ללמוד לבגרות, אתן לא עובדות היום.”
“נראה לך, אבא?” צוחקת שירן.
“אם הוא ימשיך ככה…” אומרת קארין ושתיהן מתפוצצות מצחוק.
“מה?” אני שואל.
“שירן כבר החליטה שאתה הולך להיות אבא, אני…” אומרת קארין.
“עוד קצת.” ממשיכה שירן. לרגע הראש שלי סחרחר ואני ממצמץ כמה פעמים וזה רק מגביר את הצחוק שלהן.
“אתן שתי פסיכיות.” ממלמלת רותם מעל הקפה שלה.
“לא, את…” קורצת שירן ומחווה בראשה אל הקומה שנייה. רותם מסמיקה ומשתתקת אבל מתקשה לעצור את חיוכה.
“מה עם אמא שלך, את הולכת לדבר איתה?” שואלת קארין.
“על מה?” עונה שירן.
“על זה שהיא עזבה כאילו?!”
“זה בינה לבין עזי, היא ילדה גדולה.”
“עזי, אתה יודע על מה התעצבנת?” פונה קארין אלי.
לא בדיוק.
“אני לא רוצה שהיא תקבל החלטות בבית שלי בלי להתייעץ איתי.”
“אני חושבת שהיא פשוט רוצה לדעת מה המעמד שלה פה.” עונה קארין. “מה איתי? אני יכולה לקבל פה החלטות?”
“את רוצה?”
“אני רוצה שיהיה איזה… מנגנון? שיטה? שלפיה נוכל לקבל החלטות ביחד.” אומרת קארין.
“מי זה אנחנו?” אני מקשה. “כל מי שבבית?”
“אל תסתכלו עלי, אני לא חלק מהקומונה שלכם.” ממהרת רותם לומר. “אני רק פה בשביל הזין.” היא מוסיפה.
“אנחנו זה שירן, קארין ואני.” אני מחליט.
“ומיכל?” מקשה קארין.
“עם מיכל זה יהיה מספר זוגי.” אני נאחז ברעיון הזה כמוצא מהמיצר.
“אז מדובר בהצבעה?” ממשיכה קארין.
“מה את עושה לו, בגרות באזרחות?” שואלת שירן.
“אני רצינית. זה מה שאתה מציע? שנצביע על דברים?”
“אולי.”
“אז לך יהיו שני קולות ונגיד למיכל שהיא יכולה להשתתף בקבלת ההחלטות, מה אתה אומר?”
“לא יודע.” אני מתעקש.
השיחה נקטעת כאשר צעדים נשמעים מהמדרגות וכולנו מתבוננים בערן ודוניא יורדים במדרגות. להפתעתי היא לא לובשת את החיג'אב שלה ושיערותיה גלויות, מקורזלות וסמיכות סביב ראשה. די ברור לי שאם תרצה בכך, עם טיפ טיפה עבודה היא דופקת אפרו מהסרטים. דוניא מסמיקה לנוכח מבטינו והיא מתרפקת בביישנות על ערן אשר מחבק את מותנה.
================================
פרק נהדר.
מעניין הקטע הזה עם הראיה של עזי, מזמן לא התייחסת לזה. וגם סאלי – ממש מנבכי העבר…
יש לי תחושה עמומה שדוניא כבר לא בתולה
מתי פרק חדש? עוברים עלינו ימים קשים, האם רותם תגשים את החלון?
עוד פרק מקסים שמתאר פעילות מליאת חיים וסקס, מעבר להתקדמות בעלילה (הריון, מיכל חוזרת, ערן ודוניה ועוד).
תודה רבה.
ממתינים לפרק הבא…
התפתחות יפה …מעניין אם מיכל חוזרת ומביאה את לאה איתה לאורגיה אחת ענקית
כי נראה לי שתי המילפיות האלה יכולות להרים אחלה מסיבה
פרק מעולה!!!
שמתי לב שחלק מהביטויים המיניים שונים מהדרך כלל ומאוד אהבתי..
ענק! תיאורים מצויינים, אהבתי את הלחישות והעובדה שסקס זה קודם כל בראש. מחרמן. נהניתי, תודה דור