מיכל מתרוממת מבין רגלי וחוזרת כעבור כמה שניות, שפופרת בידה. היא פותחת את השפופרת ומגירה נוזל שמנוני ושקוף על ידיה ואז מושחת את הזין שלי, מפנקת ומתגרה, מהבסיס ועד הראש. זה מחרמן וקצת מצחיק: אני מרגיש כמו בפּיט, עמדת ההכנה במרוץ המכוניות ומיכל היא צוות המכונאים שלי.
“קארין..!” נאנקת שירן מולנו. “היא אוכלת אותי … עוד! תאכלי אותי! תרדי לי! תרדי לי!”
ואנקותיה מתגברות עד שאני רואה את הנחשול פוגע בה והיא מקשיתה את גבה ומתנשפת, שתי ידיה מתנחשות במחלפותיה השחורות של ספיר בעודה מתרוממת מעלה, מתפרקת בפיה של הצעירה הכורעת בין רגליה.
ואז שקט. שירן נשכבת על המזרונים, מתנשפת בקול ומביטה בתקרה. למשך כמה שניות כולם משתתקים, ממתינים ל … לא ברור למה בדיוק. אבל דווקא לקארין זה ברור.
“יאללה, לך.” היא אומרת ומחווה לעבר ישבנה השחור של ספיר הכורעת עדיין בין רגליה הפשוקות של שירן, ראשה נח על ירך קטיפתית.
אולי אני צריך להיות מתחשב. לשאול אותה אם היא בסדר עם זה. אולי אני צריך לבדוק אם זה בסדר עם שירן שהובילה את כל ההצגה מההתחלה. אבל כל מה שאני רואה עכשיו זה את הגבעות הכהות של ספיר מולי ואת החריץ האפל שבינהן.
כמו פר שמסתער לזירה אני נעמד לרגע ואז כורע מאחורי ספיר. מיכל, עדיין ראש צוות המכונאים שלי, מתיזה במהירות על החריץ העמוק ואז מפשקת את פלחי העכוז, חושפת את החור הקטן הממצמץ עכשיו במבוכה. ספיר מפנה את ראשה לאחור כאשר היא חשה במתרחש אבל הכל קורה ממש מהר ותוך שניות בודדות ראשה הזין שלי מבקיע את דרכו מבעד לכניסה האחורית שלה ומחליק לתוכה.
ספיר משתנקת בהפתעה ועיניה, שגם ככה בולטות מעט, כמעט קופצות מתוך פניה.
“ששש …” אני אומר, מניח לה להתרגל אליי. אבל שירן רצתה קצת להשפיל אותה לכן אני אוחז בצמותיה של ספיר כמו בידיות, מסובב את ראשה בחזרה אל הכּוּס הממתין של אחותי והודף אותה פנימה. שירן מסמנת לי לב באצבעות שתי ידיה ואני מתחיל לרכוב על ספיר, כובש את התחת השחור וההדוק שלה בתנועות איטיות, סנטימטר אחר סנטימטר.
פאק, היא הדוקה זאת. כבר זיינתי אותה בתחת פעם אבל לא זכרתי איך הטבעת האנאלית שלה סוחטת את הזין כשהוא מחליק פנימה והחוצה. נוזל הסיכה עושה את שלו והכל חלקלק ונעים ואני אוחז עכשיו בלחיי הישבן הכהים ושופעים בשתי ידי, מפשק ותוקע, אוחז ומשפד בתנועות קצובות. ספיר נרגעה מההפתעה ועכשיו היא מתמסרת לזיון, יורדת לשירן במרץ, לשונה מפיקה קולות רטובים וסקסיים מערוותה של אחותי.
“אני מתה על זה …” נאנקת אחותי מתחתי, יפה ופשוקה, צופה בי בועל את ספיר. “אתה הכי סקסי בעולם.”
אני רק מפריח לעברה נשיקה וממשיך לדפוק את ספיר בתחת, לאט אבל נחוש. אני רוצה להכניס לה את כולו, לתקוע את התחת השחור שלה עד הביצים.
“אוהבת את זה?” שואלת שירן, מתנשפת בהתרגשות בעצמה. “אוהבת את הזין של אח שלי בתחת שלך?”
“א-הה …” מודה ספיר בפה מלא כּוּס.
“תן לה הכל … תן לה בתחת את הכל …” ממלמלת שירן, מתענגת בעליל על הדיבור המלוכלך.
“הנה, יפה שלי.” אני נאנק. “כולו בתחת שלה.”
“פאק … “ היא מתרגשת. “את מהממת, ספירי. אל תפסיקי. קארין? איפה את, אני רוצה אותך איתי, אפשר?”
קארין כבר עירומה כשהיא מקיפה אותי מימין, תמירה ודקה ושופעת חזה, עולה על מערום המזרונים ונשכבת לצד שירן. כשהן מתנשקות הלב שלי עולה על גדותיו מרוב שאני אוהב אותן, מלטפות זו את פניה של זו בערגה. הן מדברות בשקט ואז שירן מרימה את רגליה ללא אומר ונשכבת כולה על המזרון בעוד קארין מתמקמת בין ירכיה הפשוקות. נשארתי עם ספיר הכורעת על ארבע תחתי כשהזין שלי נעוץ עמוק בישבנה. היא מפנה אליי את ראשה, פניה מתנוצצים ממיצי הערווה של שירן.
“זה מה שרצית?” אני שואל.
“כן.” היא חושקת שיניים, ואלו מתנוצצות כפנינים בפניה השחורות. “זה בדיוק … קשה … וחזק … ובתחת שלי …”
אני גוהר אליה ומנשק אותה, טועם את אחותי בפיה כשלשונותינו נפגשות. ידי נשלחות אל מתחת לחולצתה, מוצאות את שדיה הגדולים ואני חופן אותם בעודי דופק אותה בתחת, עמוק וקשה. ספיר נאנקת בפי, שולחת יד אל עורפי ומצמידה את פני אל שלה, כולאת אותי בנשיקה רעבה. ופי הטבעת שלה סוחט אותי, מעסה אותי כשאני חודר וסוחט אותי כשאני נסוג, חולב אותי בדרכי פנימה ויונק אותי בדרכי החוצה, לוהט ורטוב ורעב ואני מתנתק מנשיקתה של ספיר, הודף את ראשה מטה באדנות עד שהיא כורעת שוב על ארבע וממשיך לדפוק אותה מאחור, צופה בזין הבהיר מחליק בין הגבעות הכהות, מהראש ועד הביצים.
“'תה בן זונה …” היא נאנקת מתחתי ואני מבחין באצבעותיה בין ירכיה, מחוללות במהירות. “יהההה … יההה … בן … של … זונההה ….” היא נאנקת, קולה הולך ומתגבר.
“את הולכת לגמור?” אני שואל, דופק אותה בקצב אחיד עכשיו, החור החלקלק שלה מאוושש עם כל חדירה וכל נסיגה שלי.
“כן!” היא מתנשפת. “תקרא לי כושית!”
“מה?!”
“תקרא לי 'כושית מזדיינת!'" היא רושפת. "נו, תקרא לי כבר, יא בן זונה!”
זה לא זמן טוב להזכיר לה שאני לא אוהב שמלכלכים על אמא שלי אבל אולי זה שהיא מקללת אותה עוזר לי להגיד את מה שחונכתי מגיל אפס אפילו לא לחשוב עליו:
“יא כושית!” אני פולט את הטינופת הלא תקינה פוליטית. “יא כושית מזדיינת, את אוהבת שאני מזיין אותך בתחת השחור שלך?”
“כן, יא בן זונה! עוד!”
נו, מה יהיה עם הקללות האלה?
“יא כושית מזדיינת בתחת.” אני מטנף. “קבלי 'תזין שלי בתחת השחור שלך עד הביצים!”
“בנזונהבנזונהבנזונהההה …!” היא נאנקת ומתחילה להתפוצץ תחתי, אצבעותיה סוּפה על מפשעתה. האמת היא שתכננתי לנסות לא לגמור עדיין אבל מיכל מפתיעה אותי פתאום באצבע רטובה וחלקלקה על חריץ התחת שלי וכשהיא לוחצת את אצבעה מול פי הטבעת שלי אני מאבד שליטה ומתחיל לפלוט את זרעי עמוק אל תוך מעיה של ספיר הנאנקת תחתי. אני כל כך חרמן ומגורה שאני מדמיין את הזרע שלי לוהט כמו לבה, חורך אותה מבפנים בעודי פולט שוב ושוב, מציף את התחת השופע שלה בשפיך.
כשאני נרגע לבסוף אני מבחין שאחותי וקארין שינו תנוחה והן ב69 לוהט, קארין על גבה, רגליה הארוכות פשוקות לרווחה וראשה זהוב התלתלים של אחותי צולל בין אוצרותיה, אצבעותיה של שירן לופתות את פלחי עכוזה של קארין. מפשעתה של אחותי מכסה את מחצית פניה של רעותה וזו מלחכת את הכּוּס הזהוב כאילו הוא פרי גן עדן.
הלב שלי עדיין הולם כשאני מחליק החוצה מספיר, מבחין באשדי זרע מתפרצים מהחור ההדוק שלה וצובעים את ירכיה הכהות בלבן. אני מזדקף, צופה בשתי אהובותיי מענגות זו את זו על ערימת המזרונים, יפות ורעבות כל כך.
“יפות.” אומרת מיכל לידי, מלטפת את גבי.
“מהממות.” אני מסכים.
ידה מחליקה במורד הגב, חופנת את פלחי העכוז השריריים שלי, ואצבע חצופה מחליקה על החריץ שלי, מזכירה לי את האופן שבו הדליקה אותי רק לפני כמה דקות.
“מתי תתפנה ל … עוד סיבוב?” היא שואלת, נצמדת אליי מאחור, קטנה ועירומה ולוהטת.
“מישהי ספציפית?”
“א-הה..” היא אומרת ומלטפת את אשכי.
“בקצב הזה די מהר.” אני מודה.
“לך תשטוף את הזין במים וסבון ונראה כמה מהר תתפנה ומה תקבל.”
“המים קפואים.” אני מתלונן.
“אבל החריץ שלי לוהט.”
לעזאזל, הפה של המילף הזאת על הזין שלי … יש דברים שאני לא יכול לשבוע מהם.
כמו שצפיתי המים באמת קרים בתא השירותים החשוך אבל אני מקפיד לרחוץ את הזין במים וסבון טוב טוב, שלא לגרום לדלקות אצל… כל מי שאבקר אצלה הערב אני מגחך לעצמי. הרגע גמרתי ואני עדיין רעב ויש ארבע יפיפיות חרמניות שישמחו לתת לי לרכוב עליהן כל עוד יהיה לי כוח. אני חוזר אל הסלון.
שירן וקארין שינו תנוחה וכעת הן ממספרות זו את זו: קארין שוכבת על גבה ומחבקת את שירן וזו מזיינת אותה בירכה ומחככת את מפשעתה שלה על הירך הארוכה של קארין באותה עת. מיכל מחכה על גבה לידן, רגליה פשוקות באוויר והיא אוחזת בקרסוליה בפתיינות מזמינה וספיר עומדת על הרצפה ומביטה במתרחש, כמעט נבוכה למראה התאוותנות הגלויה בחדר ואני תוהה אם אי פעם ראיתי אותה קרובה כל כך למבוכה. את דוניא אני לא רואה בשום מקום, אם כבר מדברים על בנות שנבוכות מכל הסקס הפרוע שלנו.
אני ניגש אל ספיר ואוחז בידה.
“את בסדר?”
היא מהנהנת.
“פשוט … לא דמיינתי שזה יהיה ככה. אתם לא … מדברים ברובו של עולם על הא וזה, אתם ישר לאקשן.”
אני מושך בכתפיים.
“וזה בסדר לך?”
“אני צריכה להתרגל.”
“את לא צריכה להתרגל. זה לא בצפר חדש.”
“אני יודעת. עכשיו אני רוצה לראות אותך עושה את אמא של שירן.”
“מיכל.” אני אומר ונפנה אליה. החריץ שלה ורוד ובוהק ממיצים, שפתיה הפנימיות מבצבצות בין החיצוניות הצרות. היא שחררה קרסול אחד וכעת באצבע מטופחת היא מאוננת מולי, כרית אצבע נעה על הדגדגן בתנועות מעגליות. כאשר היא רואה שאני מעפיל על המזרונים היא חוזרת לאחוז בקרסוליה, הכי פתוחה בעולם.
“נוותר על המשחק המקדים?” אני שואל, כורע בין רגליה, איברי הכמעט-זקור בידי.
“עוד רגע אני אונסת אותך, ילד.” היא נוהמת. “תמלא אותי כבר.”
ספיר טיפסה גם היא לידנו והיא שוכבת כעת על צדה ומביטה במתרחש.
“את רואה עם מה אני צריך להתמודד?” אני מתלונן, מניח את ראש הזין בין שפתיה הפועמות של מיכל. “כל הזמן כמעט אונסים אותי פה.”
למרות שהוא זקור, הזין כמעט קפוא מהמים הקרים ומגע מיצי הערווה הלוהטים שאופפים אותי משלח ניצוצות ריגוש זרים ומסעירים בגופי. גם מיכל נאנקת למגע הזין הקר המחליק לתוכה, התנגשות של קרח ולבה כמעט. במספר ניעות מהירות אני כובש אותה, ממלא את גופה העדין בזין ואני ניצב על ידי מעליה, מפשעתי צמודה לשלה, אשכי על חריץ ישבנה.
“זה מה שרצית?” אני שואל.
“זאת התחלה.” היא מודה מתחתי. “נראה איך יהיה ההמשך.”
“נראה.” אני אומר ומתחיל להתפרק עליה.
מתחיל חזק ומהר, גם כדי לסתום לה קצת את הפה ואולי גם טיפה כדי להרשים את ספיר. העיניים החומות של מיכל נפערות כשאני מתחיל לפמפם אותה ואני חש בה מנסה להרפות את גופה, להשתחרר ככל האפשר לנוכח המתקפה שלי. בום-בום-בום! אני מביא בה, צולל למעמקי גופה הקטן ואז עולה כדי לחדור אליה שוב, למלא אותה בזין שלי עמוק עמוק, כאילו עוד רגע אני יוצא לה מהפה. ספיר נמוכה יותר ממיכל אבל יש לה קימורים בכל המקומות הנכונים; הגוף של מיכל פשוט מרגיש קטן יותר כשאני דופק אותה ככה, כמעט ילדותי.
אבל מיכל כלבה קשוחה. היא אוחזת בשוקיה כעת כאילו נאחזת בעמודים באוטובוס, מפשקת את רגליה החטובות מולי בהתרסה, כאילו מתגרה בי, כמה חזק אוכל לדפוק אותה.
“את רוצה לראות אם אני יכול לשבור אותך?” אני מתנשף.
“נראה אותך.”
אז אני אוחז את ירכיה הרזות בידי ומתחיל לדפוק אותה על אמת, חזק ומהר יותר מקודם, מרים את התחת שלה באוויר בקלות כדי להשיג את החדירה המרבית. ידיה של מיכל משחררות את שוקיה וצונחות לאטן על המזרונים כמו פתיתי שלג והיא נאנחת בקול בכל פעם שאני דופק אותה. ידי לופתות את ירכיה כאילו היו ידיות של מכשיר בחדר הכושר ואני מזיין אותה בסדרת תנועות משיכה ודחיפה מהירות ועמוקות, משפד את הכּוּס הרטוב שלה שוב ושוב ללא הפוגה.
מיכל שולחת יד לעבר ספיר המופתעת ואוחזת בעורפה. היא מושכת את הילדה השחורה אליה לנשיקה, נאנחת ומתנשפת בפיה ואני מבחין בתנועה בהירה, אצבעותיה של מיכל, בין ירכיה הכהות של ספיר. אני מזיין את מיכל והיא את ספיר ולפי תנועות האגן הסוערות של מיכל אני מנחש שהיא עומדת לגמור אז אני ממשיך לנעוץ בה את הזין שלי בתנועות מהירות, מלווה אותה אל אורגזמה קולנית בעודה מתמזמזת עם הצעירה הכהה שמעליה.
מיכל מתנשפת בכבדות כשאני מחליק ממנה, צופה במיצי הכוס שלה ניגרים מהזין שלי, מטנפים את ירכיה החטובות.
“גמרת?” היא מתנשפת.
“לא. אבל נראה שיש לי עוד עבודה.” אני מחווה לעבר אחותי השוכבת כעת מעל קארין. שתיהן מיוזעות ומתנשפות וקארין מלטפת את שערותיה של שירן אשר מניחה את ראשה על חזה השופע.
“מי רוצָה?” אני שואל, בשמץ של התרברבות.
“אני.” ממהרת שירן לומר וקארין מצחקקת. היא רטובה, הזין שלי קשה כבר ואני מחליק אל הכּוּס שלה בקלות מאחור, חודר עד אמצע הזין בניעה אחת.
“מהאמא לבת.” ממלמלת ספיר. “הר הבית השתגע, תאמינו לי.”
“תנקי אותי.” מורה מיכל לספיר ומפשקת את ירכיה החטובות. “תראי איזה בלגן הוא השאיר פה.”
“איכסה.” מעווה ספיר את פניה.
“לא אומרים איכס על אוכל.” נוזפת בה מיכל. “קדימה.”
ספיר מתרצה וגוהרת בין ירכיה הפשוקות של המילף ומתחילה ללקק את זרזיפי מיצי הערווה שהותרתי שם בעודי דופק את שירן עמוק וטוב מאחור, שולח אדוות בפלחי העכוז המושלמים שלה בכל פעם שאני פוגע בה באגני. שירן נאנחת בעודה נדפקת כך וקארין מלטפת את שערותיה הזהובות, מערסלת אותה באהבה, מנשקת את פדחתה מדי פעם. ידי נחות על כדורי התחת המוצקים של שירן, אצבעותיי לופתות אותם ומקבעות אותם במקומם.
אני מביט הצידה ורואה שמיכל כבר שדרגה את הטיפול שהיא מקבלת מספיר: ראשה שחור המחלפות של התיכוניסטית האתיופית דבוק לחריץ הרעב של מיכל וזו מניחה את ידיה על ראשה, תובעת ממנה ליקוקים מענגים. רגליה של מיכל מתרוממות באוויר, שוקיה החטובים מצביעים אל התקרה והיא נושכת את שפתה ומקמרת את גבה, מתענגת על לשונה של ספיר וכפי הנראה גם על אצבע אחת לפחות שזו החדירה לחריץ הרטוב שמולה.
ידיה של שירן נשלחות לאחור עכשיו והיא מפשקת את לחיי עכוזה המוצקים, חושפת את פי הטבעת שלה במחווה ברורה. כדי לוודא שהמסר לא מתפספס היא שולחת אצבע לפיה של קארין ומניחה לה למצוץ אותה במשך כמה רגעים ואז מחזירה אותה, נוטפת רוק, אל החור הקטן שלה ומחליקה אותה פנימה בעודה מביטה בי מלמטה.
“מה בא לך?” אני שואל.
“את הזין שלך.” היא נוהמת, קולה מעובה, רעב. “בתחת שלי.”
“מה דעתך?” אני שואל את קארין.
“זה סקסי.” היא אומרת. “אני רוצה שהיא תמצוץ לי את הפטמות כשאתה מזיין אותה בתחת.”
דבריה של קארין מסעירים בעליל את שירן וגל של רטיבות מציף אותה ואני משתמש ברטיבות הזו. באצבעות חזקות אני מפשק את לחיי עכוזה העסיסיים ואז יוצא לה מהכּוּס ותוקע את התחת המושלם שלה בניעה אחת, מצטמרר מעונג למשמע נאקת הכאב שלה מתחתי.
“פאק, עזי.” היא נאנקת. “איזי עם הדבר הזה.”
אז אני הולך באיזי, מרסן את הסדיסט הקטן שבי. אני חש בה מרפה את פי הטבעת, מניחה לגופה להתרגל אל מוט הבשר הקשה המפלח אותה מאחור ואני מזיין אותה לאט עד שאני מרגיש שהיא מוכנה. בהדרגה אני מגביר את קצב הזיון עד שאני רוכב עליה חזק וקשוח כמו שהיא אוהבת וגם אני.
קולה של מיכל הולך ומתגבר והיא שולחת יד אל בתה הנבעלת, האמא והבת אוחזות זו בידה של זה. מיכל מביטה בשירן הנטחנת בתחת מתחתי, פניה מסכה של עונג ורכות ואהבה אליה. כאשר היא נרגעת, מיכל משתרעת לאחור על המזרונים, מתנשפת ומחייכת וספיר ממהרת לזחול אלינו, צופה, מרותקת, בזין שלי משפד את ישבנה של שירן, תלתלים זהובים בודדים דבוקים לעורה הכהה.
“ספיר … נשמה …” נאנחת שירן. “תביאי לי את הנוזל סיכה, זה מתחיל לשרוף.”
“להפסיק?” אני שואל.
“שלא תעיז.” היא מתרה בי בעוד ספיר ממהרת לחפש את השפופרת. היא חוזרת במהירות, מזרזרפת נוזל שקוף ושמנוני מלוא אורך הזין שלי ושירן נאנחת ברווחה כאשר המגע חוזר להיות חלקלק וקטיפתי. ספיר לא מצליחה להתיק את עיניה ממראה הזין שלי הנבלע באוושה שמנונית בין הגבעות המוזהבות של עכוזה של אחותי, מבצבץ עד ראש הזין ואז שוקע מלוא אורכו בתוכה. בפנים שירן לוהטת והדוקה והתחת שלה מעסה אותי, חולב את הזין שלי בחמדנות מקצה לקצה.
“עזי … אני הולכת לגמור …” נאנחת שירן מתחתי. “תגמור לי בתחת, יפה שלי.”
המחשבה על למלא שני ישבנים בזרע בערב אחד מציתה אותי. למה רק שניים? מבליחה מחשבה מסעירה במוחי.
“עזי … עזי תזיין אותי … תזיין אותי כבר בתחת, עזייי!” היא צועקת ואני נאנח מעליה, מישיר מבט אל קארין בעודי מתחיל לפלוט נתז אחר נתז אל מעמקי ישבנה של שירן. אני שואף אוויר בחדות, חש בזרמי חשמל מזנקים מהמפשעה דרך הבטן אל כל גופי בעודי פולט ופולט בתוכה והעולם נבלע לרגע בעיניה החמודות של קארין המלטפת את ראשה, מלווה אותה מעלה.
הסערה שוכחת ואני נשכב על שירן, איברי נעוץ עדיין בישבנה. היא מפנה אליי את ראשה ואנחנו מתנשקים, מיוזעים ומתנשפים ואז היא מרכינה שוב את ראשה, מניחה אותו על חזה של קארין.
“צא, צא.” היא רושפת במצוקה אחרי כמה רגעים ואני מחליק החוצה מישבנה. “כמו שיפוד מלובן בתחת אתה.”
“זה את ביקשת.” אני מתגונן, נעמד על הרצפה הקרה. מיכל מביטה בזין הבוהק שלי ומלקקת את שפתיה ואני תוהה אם ספיר לא הייתה פה, אם היא לא הייתה מנקה אותי בפיה כמו שהוא.
האש דעכה וצינה התגנבה אל החדר הגדול לכן אני ממהר להוסיף עוד קרשים לפני שתכבה. אחר כך אני צועד אל חדר השירותים הקר לעוד שטיפה של הזין במי קרח וסבון. לעזאזל, חייבים לסדר פה כבר מים חמים.
כשאני חוזר כולן במיטה, מכוסות בשמיכות המאולתרות.
“היה לנו דיון.” אומרת שירן. היא מלטפת את קארין מאחור, חופנת שד גדול ומנשקת את עורפה הבהיר והארוך.
“אה, כן?” אני שואל ונכנס פנימה, מחבק את מיכל. ספיר מביטה בי בביישנות, לא שייכת ולא סגורה על מקומה לכן אני מסמן לה להתקרב, מחבק אותה בידי השנייה.
“המתחיל במצווה, אומרים לו 'גמור'.” אומרת קארין.
“כבר גמרתי פעמיים.”
“אני רוצה שתזיין אותי בתחת כמו את ספיר ושירן.” היא אומרת בשקט.
“באמת?” אני שואל.
“א-הה.” היא אומרת והזין המנומנם שלי משגר פעימת חיים, מתרגש לנוכח כיבוש ישבנה הבתולי.
“תצטרכי להעיר אותו.”
“אני אוהבת להעיר אותו.” היא אומרת ונחלצת מזרועותיה של שירן. אני מקפל את המזרון עליו אני שוכב כדי שישמש לי ככרית מאולתרת ומפשק את רגלי, צופה באהובתי הדקה מזדחלת בינהן, שדיה הגדולים מתנדנדים. היא לוקחת את הזין באצבעותיה העדינות ומנשקת אותו, פיה חמים ונעים לנוכח קרירותו.
“תעשי מקום.” אומרת מיכל וכורעת לצידה. היא אוחזת בזין ומכניסה את כולו לפיה ואני שוב תוהה עד כמה היא מתחרמנת מהמחשבה שהוא ביקר לפני כמה רגעים בתחת של בתהּ. ראשה זהוב המחלפות של מיכל עולה ויורד על איברי המנומנם אבל אני מרגיש אותו מתעורר לאטו. שירן מצטרפת לעבודה ומנשקת לי פטמה ואני נאנח כשהיא מתחילה למצוץ אותה, משחקת בה בלשונה בעוד אמהּ מוצצת לי את הזין. שדה הראיה שלי מלא בראשה של שירן אך אני חש בהן מתחלפות על מפשעתי וכעבור רגע פיה הרך של קארין עוטף אותי באהבה רטובה, לשונה מלטפת את הזין מלמטה בעודה מוצצת לי.
ספיר מביטה בנו מהצד, מרוגשת בעליל אך עדיין אאוטסיידרית. אני רומז לה לבוא אליי לנשיקה והיא נעתרת, גוהרת לצדי ומנשקת אותי ואני שולח אצבע אל בין ירכיה, מחליק אותה אל החריץ הרטוב שלה. הזין שלי כמעט קשה עכשיו ואני חש בשני פיות מענגים אותי שם: מישהי מוצצת אותו ואחרת מניחה שתי ידיים מתחת לישבני, מסמנת לי להרים אותו ואז מתחילה ללקק את אשכי. שירן, מצידה, ממשיכה למצוץ לי את הפטמות, עוברת מזו לזו, מציתה בי ריגוש בכל פעם שהיא יונקת פטמה רעבה או מרפרפת עליה בלשונה.
“אוקיי, אני חושבת שהוא מוכן.” אומרת מיכל ואוחזת בזין שלי. כולן זזות ומביטות בו עכשיו: קשה ורטוב-רוק ונכון לפעולה.
“מקנאת בךְ יפה שלי.” אומרת שירן וקארין נשכבת על גבה, אוחזת באחורי ברכיה ומפשקת את מפשעתה לעומתי תוך שהיא מגביהה את החור הקטן והקמוץ שלה. בעודי מתרומם ומסתדר, שירן גוהרת על מפשעתה ומלחכת לה את התחת, וקארין נאנחת בקול ומושכת את ברכיה לאחור עוד יותר.
“תיזהרי.” אני אומר וחובט באיברי הזקור בכדורי ישבנה של שירן הכורעת תחתי, מוכנה להידפק שוב בתחת.
“מצאת על מי לאיים.” מגחכת אמהּ.
אבל שירן לא תהיה זו שתקבל עכשיו; היא מפנה את מקומה ואני כורע מעל קארין: ארוכת גפיים, צרת מותן וגדולת חזה, ערוותה משולש שחור וסמיך מעל החריץ הנובע שלה. מיכל מושחת אותי בנוזל סיכה וקארין משתנקת כאשר ראש הזין נח על פי הטבעת שלה.
“תרפי.” מורה לה שירן ברכות והיא מצייתת, נאנחת בקול מתוק כשאני מחליק לתוכה.
קארין שוכבת על גבה ואוחזת בברכיה בעודי מתחיל לזיין אותה, לאט אך נחוש. היא שולחת את ידיה למטה ואוחזת בפלחי עכוזה כאילו מגישה לי מנחה באהבה, מפשקת אותן.
“איך?” שואלת שירן, חרמנית לא פחות מקארין ואולי יותר. קארין מהנהנת, מחייכת אליה.
“איזה כיף לך.” אומרת אחותי.
מתחיל לזיין אותה לאט ועמוק, הזין שלי מחליק פנימה והחוצה מתוך חור התחת החמוד שלה. קארין אוהבת את השדיים הגדולים שלה והיא משחקת בהם בעודה נדפקת, אוחזת בפטמה בכל יד, צובטת את עצמה ומושכת אותן בזו אחר זו. נשימתה נעתקת כאשר אני קובר את הזין לבסוף עד הביצים והיא מציצה מטה, מנסה לראות את הזין התקוע לה בתחת אך פרוות ערוותה מסתירה לה את הנוף. היא חוזרת להשתרע לאחור, אוחזת שוב בברכיה ומושכת אותן לאחור, מצמידה אותן לכתפיה.
שירן כורעת מעל מפשעתה החשופה של קארין ושולחת את לשונה אל הדגדגן שלה. אנחה בוקעת מפיה של קארין לנוכח העונג הכפול, לשון זריזה על הכפתור הקטן שלה וזין קשוח המרחיב לה את פי הטבעת, מחכך את הטבעת האנאלית הרגישה בתנועות קצובות. אני אוחז בירכיה הפשוקות של קארין ואוחז בה בעודי בועל אותה, הזין שלי, רטוב וחלקלק מנוזל הסיכה, משפד אותה בתנועות קצובות. ירכיה של קארין ממסגרות עכשיו את שדיה הגדולים ואלו רוקדים בקצב שמתווה אגני, רוטטים בהתרגשות בכל פעם שאני ננעץ בתחת המתוק שלה.
הישבן של קארין חם והדוק והיא נאנקת בקול, קולה גבוה ומתוק בעודה נטחנת מתחתי. לידי ספיר כורעת בזקיפות, צופה בזיון הלוהט ומאוננת, אצבעותיה הכהות מפיקות קולות רטובים מהחריץ שלה. מיכל כורעת לצדי ומלטפת את ישבני בעודי משפד את קארין בקצב אחיד. אני שולח יד אל ישבנה הקטן ומנשק אותה מבלי להפסיק לזיין, אצבעותיי חופנות את התחת הקטן והחמוד שלה.
“את הבאה בתור.” אני מפריח בלון ניסוי, אצבעי מחליקה בתוך חריץ העכוז שלה. כבר זיינתי אותה בתחת פעם אחת אבל זה פחות הקטע שלה. מצד שני, איך אמרה קארין? 'המתחיל במצווה אומרים לו גמור'.
“ואם אני אתנגד?” היא שואלת בהתגרות. אני מניח אצבע על פי הטבעת שלה, לוחץ לחיצה רבת משמעות.
“אולי נבדוק מי יותר חזק?” אני אומר, מעוּדד מהפתיינות המתגרה שלה.
“אתה כבר תהיה אחרי שלושה זיונים ויום עבודה…” היא מתגרה בי. “לא נראה לי שתצליח.”
קולה של קארין הולך ומתגבר.
“אתה ממלא אותי, עזי!” היא נאנחת. “אתה מעיף אותי למעעעלה! שירן הוא חולש עלי… על כולייי..!”
“את הולכת לגמור, יפה שלי?” שואלת שירן מתחתי.
“כןן!” נאנחת. “אני עפה …לשמיים…לשמש … אל תפסיקווו..!”
והיא שולחת יד ומוצאת את ידה של שירן ואז שולחת גם אליי את ידה ואנחנו מחזיקים ידיים כשהיא מתפוצצת כך, נאנחת ומתנשפת ורוטטת ונרגשת ואני לא מפסיק לדפוק אותה, סוחט ממנה אורגזמה נוספת, מהירה ומפתיעה מיד אחרי הראשונה.
אבל יש לי כבר רעיון נוסף בראש, לקיים את ההבטחה שלי למיכל. אני מחליק בעדינות מהחור העדין של קארין המתנשפת ואז פונה אל מיכל ואוחז בחוזקה במותניה.
“עזי!” היא צווחת כשאני מניף אותה ואז מוריד אותה בזהירות כשהיא כורעת מעל גופה של קארין המיוזעת, ירכיה משני צדי ירכיה של קארין, ישבנה הקטן בדיוק מול הזין הקשה שלי. היא מנסה להתרומם, נאבקת בי אבל אני נענה לאתגר שהציבה לה והודף אותה בכוח כנגד גופה של קארין.
שירן נותנת בי מבט שואל ואני מסביר:
“היא רצתה לראות אם אני אוכל לדפוק אותה בתחת אם היא תתנגד.”
“שירן, הוא השתגע!” צווחת מיכל אבל חיוך מתפשט על פניה של בתה והיא רק מניחה את ידיה על הטוסיק הקטן ומפשקת אותו.
“שניכם השתגעתם.” מודיעה מיכל ומניעה את אגנה בתמרוני התחמקות רפים, לכודה בידיה החזקות של בתה. בחיוך גדול מושחת שירן נוזל סיכה למלוא אורכו של איברי ואז מובילה אותו לעבר ישבנה הקטן של אמהּ, אותו אני אוחז בשתי ידיים גדולות וחזקות.
מרותקת למקומה בארבע ידיים חזקות, מיכל נאנקת כאשר אני מבקיע את דרכי לתוך החור הקטן שלה, וקארין מלטפת את שערותיה, מנחמת אותה בעודי פותח לה את התחת מאחור.
“תן לה הכל.” דורשת שירן. “לפעמים היא צריכה לזכור מי הבוס פה.”
“איזה ילדה איומה את.” מתלוננת מיכל מחיקה של קארין. “את לא אוהבת אותי בכלל.”
"אני דווקא מאוד אוהבת אותך.” מוחה שירן. “זאת אהבה קשוחה.”
“זה פאקינג קשוח מה שהוא תקע בי שם, בזה אין ספק.”
התחת של מיכל קטן בין ידי ואני נהנה לשפד אותו, למלא את האישה הפטיט בזין קשה, לצפות בו מחליק לתוכה, שמנוני ובוהק ונחוש. מיכל נאנחת ברכות ואני חש בתנועה מסוימת בין רגליה: נדמה לי שקארין החליקה יד תחת גופה והיא מלטפת את מפשעתה של מיכל בעודי רוכב לה על התחת.
“המתחיל במצווה אומרים לו גמור.” אני מזכיר לה, משפד את ישבנה בתנועות קצובות.
“זה לא אני אמרתי!” היא צווחת וקארין מצחקקת.
“את ממש רטובה.” אומרת קארין. מיכל רק נאנחת בתגובה.
“אני תוהה מה את יותר אוהבת.” אני מהרהר בקול, איברי מרחיב את הטבעת האנאלית שלה באוושות חלקלקות. “את הזין בתחת או את זה שהעמדתי אותך ככה ולקחתי אותך בכוח.”
“פאק, עזי, איזה פה מלוכלך יש לך.” נאנחת מיכל, קולה נמוך וסקסי. “אתה מטריף אותי.”
“אני משתדל.” אני עונה בצניעות.
ספיר כורעת לידי, עדיין מאוננת ואני מסמן לה באצבעותיי לבוא לחיבוק. היא מתקרבת ואני מחבק את מותניה, מנשק אותה בלהט מבלי להפסיק לשפד את התחת הקטן של מיכל. אחר כך אני שולח את ידי המחבקת מאחורי ספיר וחודר אל החריץ הרטוב שלה בשתי אצבעות. מזיין אותה ככה בעודה מאוננת באצבע על דגדגן. גם שירן כורעת לצדי אבל יש לי רק שתי ידיים ואני רוצה להשאיר לפחות אחת על גופה הלוהט של אמהּ לכן היא מסתפקת בנשיקות לסירוגין: כמה רגעים איתה וכמה עם ספיר.
“לא מבזבז זמן, הא?” נאנחת מיכל שהפנתה את ראשה לאחור. “איזה פר מצאת לך, אללה יוסטור.”
“את מתה עליו.” אומרת שירן.
“זה נכון …” מודה מיכל. “זה טוב לי …!” היא נאנחת. “זה טוב! פאק!”
“את הולכת לגמור אמא?” שואלת שירן. “הולכת לגמור עם הזין הקשה של עזי בתחת?”
“כן!” נאנחת מיכל.
“את אוהבת שהוא חולש עלייך?”
“כן… פאק… תחלוש עלי, יא זין!”
אני רוכב עליה עכשיו, חזק וקשה אבל בשליטה, לא רוצה לשבור אותה. דוחף כמעט עד שזה מוגזם אבל משאיר אותה רק באזור העונג. היא חלקלקה ולוהטת סביב הזין שלי ואני משפד אותה בתנועות קצרות ומדודות, אוחז בישבנה ביד אחת, בשנייה מזיין את ספיר המתנשפת לידי. חבל שאני לא יכול לראות את עצמי, מזיין מילף יפיפייה בתחת ומוקף ביפיפייה שחורה מימין ובלונדה עוצרת נשימה משמאל. אנחות וקולות רטובים, התנשפויות ואוושת בשר מול בשר ממלאים את החדר הגדול, מתערבבים בקולות פיצוץ אקראיים של הקרשים באח.
“פאק!” נאנקת מיכל כאשר היא מתחילה לגמור לבסוף. “פאק זה טוב! פא-אק!”
קארין מנשקת את ראשה המיוזע של המילף, מחבקת אותה בעודה מתפוצצת באנחות והתנשפויות בין שדיה ואני ממשיך לזיין אותה, נותן לה את זה עד הסוף, עד שהיא נרגעת.
“גמרת?” שואלת שירן באוזני.
“עוד לא.” אני מודה.
“יש לי רעיון פסיכי.” היא אומרת לי.
ערימת המזרונים הזו היא לא הדבר הכי יציב בעולם לכן שירן מתרוממת בזהירות ואז נעמדת ליד אמהּ ומעבירה את רגלה מעליה כשגבה אליי.
“אל תזוזי, אמא.” היא אומרת ויורדת לכריעה עד שהיא כורעת ממש מעל אמה, שוכבת על גבה העירום.
“מה את עושה, שירני?” מתנשפת מיכל מתחתיה.
“אני רוצה שהוא יזיין את שתינו ככה.”
“את פסיכית.” אומרת אמה.
“את מרשה?” שואלת שירן ולרגע נשמעת כמו ילדה שמבקשת רשות לצאת לקנות גלידה לפני שגמרה שיעורים.
“אני בקושי בהכרה, תנצלי את זה.”
הלב שלי הולם כשאני לוקח את שפופרת נוזל הסיכה. שני הישבנים נחים זה מעל זה מולי, שניהם בגון זהב, בשניהם העור קטיפתי וחלק. של מיכל קטן וחמוד ועגלגל, של שירן שופע ומוצק, התחת האולטימטיבי לזיון.
היא נאנקת כשאני מניח את ראש הזין בכניסה האחורית שלה ודוחף, מחליק פנימה בקלות יחסית, כנראה מפני שיצאתי משם לא מזמן. חיוך ענק מתפשט לי על הפנים כשאני מזיין אותה ככה בתחת, אוחז במותניה ורוכב עליה חזק ועמוק, ננעץ בתוכה עמוק יותר ויותר. ספיר מביטה במתרחש בפה פעור ממש: היא בסך הכל רצתה להשתרלל איתי קצת; לראות אותי מזיין את שירן בתחת בעודה שוכבת על גבה העירום של אמהּ זה באמת להגיע מאפס למאה די מהר. אני מחייך אליה כמו חתול שזלל את כל השמנת ונועץ אחת טובה בתחת של שירן, משפד אותה עד הביצים.
ואז, שוב מול עיניה הנדהמות של ספיר, אני מחליק מישבנה של אחותי בקול אוושה חלקלקה, מזרזף עוד כמות נדיבה של נוזל סיכה על איברי ואז מכוון את ראש הזין לעבר הטוסיק הקטן של אמהּ ודוחף. מיכל משתנקת לנוכח החדירה ואני מניח לה להתרגל אליי במשך כמה שניות עד שאני חוזר לכבוש אותה, עדין אך נחוש. אני לא יכול לאחוז בה בגלל ששירן שוכבת עליה, לכן אני אוחז בפלחי העכוז המוצקים של הבת בזמן שאני פותח את התחת של האם בניעות קצובות.
ושוב אני יוצא ומושח את הזין כדי שיהיה חלקלק ונעים וקל להחדרה. מלטף אותו ונותן בספיר מבט מתגרה:
“רוצָה?”
“מה … לעלות כאילו?”
טוב, לא ממש חשבתי על זה עד הסוף, סתם עשיתי דאווינים.
“לא משנה.” אני אומר ורואה את ההקלה בעיניה. היא מביטה, מוקסמת, בזין שלי מחליק שוב אל החור הלוהט של אחותי ואני חופן מלוא ידי בשר תחת מוצק ומתחיל לדפוק אותה שוב, עמוק עמוק, משפד אותה עד הביצים. הפעם אני מחליט לזיין אותה עד שתגמור ואני ממשיך לרכוב לה על התחת גם כשאני שומע אותה גומרת, קוראת בשמי ונאחזת באמהּ ואז יוצא ממנה וחוזר אל התחת הקטן והמיוזע של מיכל, מפלח אותו ונועץ את הזין שלי עמוק ונעים. מיכל חמימה וחלקלקה והקינק שלה מעיף אותה כמה דקות אחר כך, מתנשקת ברעבתנות עם קארין.
בעשר דקות הבאות אני ממשיך לדפוק אותן, פעם בתחת של האם ופעם בזה של הבת. מזיין, יוצא, משמן וחודר. שתיהן מיוזעות וצרודות בסוף, תשושות אורגזמה וריגוש ושתיהן נאנחות בקול כאשר אני מודיע שאני עומד לגמור בתחת הכי יפה בעולם. כמו מעריצים המלווים רץ למרחקים ארוכים בקילומטרים האחרונים הן מאוננות ונאנקות תחתי, מביאות את עצמן לשיא אחרון וכשאני פולט סוף סוף את מטעני האחרון להערב בין הגבעות המיוזעות של ישבנה הקטיפתי של אחותי הן מתנשפות ונאנחות וגומרות איתי.
הבעיה בתנוחה הזו שאני ממש לא יכול לקרוס על שירן כשאני גומר כי אני די בטוח שאהרוג ככה את אמהּ המסכנה, לכן אני מסתפק ביציאה מהירה מהתחת של שירן ונשיקה לכל אחד מפלחי העכוז מלוחי הזעה של האמא והבת: שמאל-ימין שירן, שמאל ימין מיכל.
“אנחנו לא תמיד ככה.” אני אומר לספיר כשאני קם מהמיטה/מערום מזרונים.
“לצערי.” צוחקת שירן.
“את יכולה לקום כבר?!” מתלוננת מיכל. “אני מתה פה.”
“אני לא מספיק מרופדת בשבילך?” שואלת קארין מתחתית הערמה.
“מאמי, את מרופדת רק במקום אחד, בכל השאר את עור ועצמות.”
“היא משמינה רק בציצי, מה את רוצה.” ממלמלת שירן ונשכבת על המזרון.
“אל תירדמי!” נוזפת בה מיכל. “לכי להתקלח!”
“רק שניה.” לואטת שירן. אני הולך להתנקות בשירותים, להשתין ועל הדרך לצחצח שיניים. כשאני חוזר ארבעתן כבר נפלו שדודות.
טוב, לא בדיוק יציאה של משורר אבל בכל זאת: אין דבר יותר יפה מאשר להתיש אישה בזיון ואז לראות אותה ישנה כשהשפיך שלך ניגר לה מהתחת. זאת מחשבה טובה ונעימה ללילה וכשאני נכנס אל מתחת לשמיכות ומתכרבל בין קארין ומיכל, אני מקווה שהמחשבה הזו תגרש מהלילה שלי את המחשבות על כך שזיינתי את החברה של החבר הכי טוב שלי וגם את אמא שלו, או שהכלב שלי מת או… פאק, יש די הרבה מחשבות שאני אשמח שלא להיתקל בהן הלילה. מחבק את קארין מאחור ונרדם.
=======================================================
המשך יבוא
פשוט מטורף
שאפו על העלילה והתיאורים
מעולה
אגב דור,
הקישור המהיר בדף הפתיחה טוען לפרק מ"ו ומפנה בהפעל לפרק מ"ה.
תוקן, תודה!
\מו פר שמסתער לזירה
צריך להיות כתוב "כמו פר"..
תודה רבה!
תוקן, תודה!
דור בחיאתק מתי הסיפור הזה נגמר כבר? שחרר אותו העם משווע לסיפורים טובים וגם לא ארוכים כאורך הגלות
“הר הבית השתגע, תאמינו לי.” אין ביטוי כזה. יש בעל הבית השתגע.
זה חלק מהשפה המיוחדת של ספיר. יש עוד כמה פנינים כאלה.
וואו וואו איזה פרק מעולה!עמד לי מהפיסקה הראשונה ולא יורד לשניה.אין עליך דור באמת אלוף האלופים, התיאורים שלך ברורים הצלחת להעביר את הסצנה בצורה ברורה מבלי לבלבל את הדמיות ומיקומים.
פסקה שבע מתחילה ב(/) ואמורה להתחיל באות כ.
מחכה כבר לפרק הבא…
אחחח פרק אינטנסיבי, מלא פעילות ומשובח.
רק דבר אחד קטן – תחלוש עלי, חולש ושאר הטיותיו כ-dirty talk? פחות דיבר אליי ונראה קצת תלוש…
צודק. אני קצת מנסה "להכניס" את זה, לא תמיד בהצלחה.
שלא כמו עזי, אה? 😉
מאוד אוהב את הסיפורים שלך אבל די מרגיש שהסיפור מיצה את עצמו
גם הדמויות גם המתח גם ההתפתחות של הסיפור ושל הדמויות
עוד פעם היא יורדת לו עוד פעם הוא בתחת שלה עוד פעם היא יורדת לה
ואז נוסיף איזה דמות שהוא לא שכב איתה כדי לחדש ואז הוא עוד פעם כל התהליך
אני מעוד מעריך אותך בתור כותב אבל צריך עלילה אחרת
אחלה פרק
הסערה שוככת, לא שוכחת
תוקן, תודה!
פעם הייתי עם אחת עכברונת שבלהט הרגע הייתה אומרת רק "תעשה לי".
שנים אחרי ושלל פרטנריות שהתבטאו הישירות ובוטות לא הצליחו לרגש אותי כמו הניסוח הביישני והמקסים הזה
אתה נפלא בסיפורים קצרים ובינוניים, לא כל כך מוצלח בסיפורים כאורך הגלות.
התחלת עלילה מרתקת, בנית מתח ומסתורין עם טעם של עוד אבל זה מתחיל להיות כמו מסטיק שכבר נגמר הטעם ובכל זאת ממשיכים ללעוס אותו ללא שום סיבה הגיונית.
התיאורים כבר ממוחזרים, אין חדש תחת השמש, כולם עשו את כולם (חוץ מאת דוניא).
הסאגה כבר מתחילה לשעמם, הגיע הזמן לסיים אותה.
האיורים שלך חסרים.
מנסה לדמיין את האורגיה הזו וחבל שאין איור מדהים
צודק. זה מבאס אבל פשוט אין לי פנאי לזה. אולי פעם אחזור אחורה להשלים חובות.
דור שלום,
קראתי שוב את כל הסדרה, מההתחלה ועד כאן.
להלן התובנות הנוספות:
* הסיפור הוא מלאכת מחשבת ספרותית, לא רק סיפור סקס עם קצת תוכן כתפאורה אלא ספר אמיתי, עם סיפור ותוכן ואיכות כתיבה מרשימה, עם אלמנטים סקסיים רבים. יש קו ויש סיפור ממש, כתוב טוב ששזור בו לא מעט בכלל סקס מתואר היטב ומחרמן. דווקא בגלל הקריאה הלא רצופה, קשה להקיף את ה'יצירה' ולהעריך אותה. בקריאה רצופה, זה ממש ניכר ונראה אחרת לחלוטין.
* המועמדות להפוך למעוברות מוצהרות בהמשך הן: מיכל, שירן קרין לאה וסאלי (לא בטוח שרלוונטי לגיל של לאה וסאלי, וגם לא האם הן מוגנות. על קרין גם לא ברור האם היא מוגנת. על מיכל ושירן בפרוש נאמר שהן לא מוגנות!). במצב לא ברור נמצאת רותם (לא מצאתי שעזי הזריע אותה). בוודאות ספיר ודוניה קיבלו רק בחור הקטן כך שעיבור לא יצא מזה. אלא אם דברים ישתנו בפרקים הבאים…
* ממליץ לקרוא שוב מחדש מההתחלה. בטוח שתמצאו הרבה פרטים קטנים שהיו שם ולא שמתם לב אליהם בקריאה הראשונה. לי זה קרה בהרבה פרטים, על אף שיש לי בגדול זכרון טוב לפרטים.
* יש בהרבה מקומות צורך בתיקונים קטנים של אות או הקשר בעייתי וחבל. מציע שמי שעובר וקורא מחדש, כעצתי הקודמת, שיעיר בתגובות ע"מ שזה יתוקן ע"י דור. בעיקר חשוב לספר המלא. גם אני אשתדל לעבור שוב, לחפש ולהעיר.
וזה שוב המקום והצורך להודות לדור על ההשקעה בנו והכתיבה שבטוח גוזלת ממנו זמן ומשאבים מנטליים. הוא יכול היה לתת לקרוא רק למנויים וכדו' ובכ"ז, בחר, מרצונו ומליבו הרחב, לחלוק עימנו הקוראים, ללא תשלום, את יצירתו האומנותית.
תודה!
אליפות. פשוט אליפות
אין מילים