מה שעשיתי בקיץ

הקיץ עוד מעט נגמר ואני אמשיך לפרסם את "הצד השני של הבריכה". מה עשיתי בקיץ? כנראה שלא תהיו מופתעים לשמוע שהתחלתי לכתוב משחק.

התרוצצו לי כמה רעיונות בראש אבל בסוף החלטתי ללכת על סגנון של פנטזיה ובינתיים אני כותב אותו באנגלית. למה באנגלית? כי זה מרגיש לי יותר מתאים לז'אנר הפנטזיה. אם ארגיש שהמשחק מבשיל אתחיל לתרגם אותו לעברית, בינתיים זה יותר תרגיל בשבילי ללמוד את המיומנויות החדשות להן אני זקוק כדי לכתוב משחק. אולי גם יותר נוח לי להיכשל כאשר אני אנונימי בפורומים של זרים שלא מכירים אותי מאשר מולכם.

בנוסף, בגלל ההשענות הרבה על ויזואליה תלת מימדית לא קל לי לגבש אמירה "ישראלית". לדוגמא: כמעט ואי אפשר לרכוש מודל בית תלת מימדי שיראה ישראלי בגלל שהבתים האמריקאיים שונים מאוד מהישראלים. אצלנו מקובל לשים גדר סביב הבית ואצלם לא, מרצפות טרצו נפוצות מאוד ולא קיימות בדגמי תלת ממד, אצלנו בונים בבלוקים ואצלם המודלים הם של בתי עץ וכו'. בקיצור, לבנות שפה ויזואלית ישראלית בתוכנת תלת הממד בה אני משתמש זה יותר מורכב ממה שחשבתי. כשאני צריך לשלב תמונה או שתיים בסיפור אני מסתדר אבל במשחק מדובר במאות תמונות והעסק מסתבך.

כתיבת סיפור לעומת כתיבת משחק (לבד) משולה בעיני לנהיגה בקטר לעומת הטסת מסוק (גילוי נאות: כותב שורות אלו מתמצא בשתי מיומניות לעיל הנהיגה באופן דומה, דהיינו כלל לא). בכתיבת יש לי רק "דוושה" אחת: אני יושב מול מעבד התמלילים והופך מחשבות למלים. אולי בגלל השנים הרבות שאני עוסק בכך זה מגיש לי פשוט מאוד. לעומת זאת נכון להיום, כתיבת משחק מתחלקת אצלי לארבע מיומנויות עיקריות.

1. הסיפור. גם אם זה התחום הקרוב אלי ביותר, במשחק הוא הופך להיות מורכב כי במשחק אמיתי יש לשחק בחירות ותנאים, אם א' לא התקיים אז ב' לא יכול לקרות. אם השחקן לא מצא את מפתח הזהב הוא לא יוכל לפתוח את הדלת הירוקה אבל אני לא רוצה שמפתח הזהב יהיה במקומו בכלל עד שהגמד לא סיפר לשחקן שהמפתח קיים. בנוסף אני לא רוצה שיהיה אפשר למצוא את המפתח פעם נוספת לאחר שנמצא לראשונה כי אז יהיה ממש מוזר וכו'. ועל כל זה אני צריך להוסיף עלילה, מי נגד מי, מה סיפור הרקע, מה האינטרסים של הדמויות השונות ועוד.
2. הגרפיקה. לשמחתי זה תחום שבו השתפרתי בשנה האחרונה והוא מרגיש לי נוח יותר מאשר בהתחלה. ועדיין, מדובר בהרבה הרבה יותר מאשר 2-3 תמונות בפרק.
3. תכנות נטו. למרות שאני משתמש בתשתית של Ren'Py שמעניקה הרבה כלים, עדיין צריך הרבה ידע בתכנות. אז נכון שלתכנת אני יודע אבל זה אף פעם לא קל, תמיד יהיו באגים במקומות שחשבת עברת עליהם טוב וזה תמיד מבאס להורות לתוכנה להתחיל להריץ את המשחק ואז להיתקל בהודעות שגיאה שמונעות ממנו לרוץ.
4. מנגנונים במשחק. משחק פנטזיה ראוי לשמו צריך, לדוגמא, מערכת של קרבות. אז המצאתי מערכת שמבוססת על "אבן נייר ומספריים" שהכנסתי בה כמה וכמה שכלולים שאמורה לעשות אותה משעשעת לשחקן. בנוסף אני רוצה משאבים (זהב, יוקרה) ואז להחליט איך משיגים אותם ולמה הם טובים בכלל (שבועיים נדרשו עד שהחלטתי מה יהיה התפקיד של זהב במשחק).

בקיצור: להטיס מסוק לעומת לנהוג ברכבת.

מה שנחמד בכתיבת משחק זה כשאני תקוע או משתעמם באחת מארבע המשימות שמניתי אני יכול להתקדם בסוג משימה אחר וזה שומר על מומנט ומספק אתגר מאוד מגוון. חשוב לי לציין כמובן שאני תמיד אמשיך לכתוב, זה פשוט יותר מדי כיף בשביל להפסיק. כשחזרתי ל"הצד השני" אחרי שכמעט ולא נגעתי בו בקיץ זה הרגיש כמו לעוף שוב, אחרי קיץ של דיווש באופניים. אמנם נחמד לגלוש בירידות אבל זה לא כמו להשקיף על העיר מלמעלה.

לסיום: ארבע התמונות הראשונות מהמשחק (שכפי הנראה לא יצא לעולם). הגיבור נתון בכלא מגעיל והוא מתגעגע לדבר הכי פשוט: רצפה אמיתית.