לאחר יום ארוך בעבודה, לביניה סמסה לאוגדן, וגילתה לשמחתם המשותפת. שהוא גם פנוי וגם בסביבה. הם נפגשו בלובי של מגדל המגורים של לביניה, ועלו ביחד במעלית. כשהם נכנסו לדירה של לביניה, היא שאלה אם מותר לה להתקלח ולהתרענן מהיום הארוך שעבר עליה.
אוגדן תפס אותה בעורף ומשך אותה אליו.
"את בטוחה שאת באמת רוצה לבזבז חלק מהזמן המועט שלנו ביחד על מקלחת?"
"לא" היא לחשה, "אבל אני כל כך מותשת, ומקלחת תשפר את הזמן שלנו ביחד".
אוגדן חשב לרגע.
"בסדר. בואי נתקלח ביחד".
לביניה לא היתה בטוחה איך היא הרגישה לגבי חלוקת פעילות כל כך אינטימית, אבל היא ידעה היטב שאין להתווכח עם אוגדן אחרי שהוא נעתר לבקשה הראשונה.
הם נכנסו למקלחת, ואוגדן הורה ללביניה להפשיט אותו, ואז עמדה כשהוא הפשיט אותה. ידיו כרגיל, שלחו צמרמורות בגבה. וכרגיל במהלך הפשטה, אוגדן שיחק בשדיה, משך בעדינות בשער ערוותה, ותפס וצבט את ישבנה. אם כי הפעם הוא לא השתהה כהרגלו בעבר.
כשהם היו ערומים, אוגדן נכנס למקלחת, משאיר אותה בחוץ, וכיוון את המים לטמפרטורה שנוחה לו. וא הורה לה להכנס פנימה. לביניה נכנסה במהירות והחליפה מקומות איתו כדי שהיא תוכל להרטיב את גופה ושערה. היא לקחה את הסבון, וכשעמדה להסתבן, היא שמעה אותו אומר "תני לא את הסבון" היא צייתה. הוא החל לסבן את ידיה מכפות הידיים עד לבית השחי. "שימי את הידיים על הראש" הורה בזמן שסובב אותה כך שתהיה בגבה אליו. הוא סיבן את גבה ואת שתי עגבותיה, ואז סובב אותה שוב כדי לסבן מקדימה. הוא עבד על שדיה, פטמותיה, בטנה ירכיה ורגליה. ואז הוא הפנה את תשומת ליבו לפנים ירכיה, וסבן את המפשעה. הנגיעות "המקריות" בדגדגן גרמו לה להשתנק כמה פעמים.
הוא הניח את הסבון, ושטף את ידיו. הוא לקח את הדוש, ושטף במהירות את שער ערוותה. היא תהתה למה הוא שטף את הסבון רק שם, אבל לאחר רגע היא הבינה כשאצבעותיו חדרו לתוכה.
"את כל כך רטובה" הוא נהם בעונג. אגודלו משפשף את הדגדגן. לביניה נאנחה עמוקות, ורגליה החלו לרעוד. הוא הפסיק מהר מהדי. והיא גנחה באכזבה.
"הסלאט^1 שלי מחורמנת, נכון?" "כן" לביניה לחשה בפנים אדומות ובוערות. "לא שמעתי אותך בגלל רעש המים" הוא אמר באכזריות. אוגדן ידע כמה קשה לה לומר זאת בקול. "אמרי בקול רם וברור"
היא נשמה עמוקות, וראתה את עיניו מתמקדות לרגע על חזה המתרומם, והזין מתרומם בתגובה. "אני סלאט חרמנית."
הוא גיחך. "של מי?"
היא הרגישה כל כך מלוכלכת, כל כך רכושו וקניינו, וזה עזר לה לענות בקול ברור: "שלך. אני הסלאט החרמנית שלך." "בדיוק. זה מה שאת."
"תסבני אותי עכשיו" אוגדן אמר, כשהסתובב להפנות לה את גבו. לקח ללביניה רגע להבין מה הוא רצה, אבל היא ניערה את ראשה ואיכשהו הצליחה לטהר את ראשה מערפל התשוקה שידיו גרמו.
היא סיבנה את גבו, ואז בזהירות ובעדינות סובבה אותו שיפנה אליה ופנתה לעבוד על חזהו, ירכיו ורגליו. לאחר מכן היא עברה לזין שלו, וכשסיבנה את הביצים, היא גרדה קלות מכיון שהיא ידעה כמה הוא אוהב את זה.
היא עברה לסבן את הזין, ושיפשפה אותו כמה פעמים, כשהיא מעבירה את כף ידה המסובנת על ראש הזין התפוח. היא תוגמלה בגניחות עמוקות.
"זה מספיק" אוגדן אמר, "עכשיו שטפי את הסבון ממני." לביניה צייתה. הזין שלו היה כל כך נקי ומזמין שמבלי משים היא ליקקה את שפתיה. "אני יכולה ללקק אותך? אני רוצה לטעום אותך."
הוא הסתכל עליה בשעשוע, ואמר: "את רשאית ללקק, ולמצוץ כאוות נפשך, סלאט קטנה חמודה וחרמנית שלי." היא עמדה לכרוע על ברכיה, אבל הוא עצר אותה. "קחי מגבת קפלי אותה כמה פעמים ושימי אותה על רצפת המקלחת עבור הברכיים שלך." המגבת תהיה ספוגה לגמרי, אבל זה היה מחיר סביר כדי למנוע את הסבל של ברכיים צורחות בכאב, היא העריכה את ההתחשבות וראית הנולד שלו.
לביניה הסתערה על הזין הזקור בעליצות. היא ליקקה, מצצה, ושפשפה. היא ליקקה את הביצים, והשתמשה בידיה לגעת, לחכך ולגרד בכל מקום שפיה לא היה בו.
היא שמעה מעל רעש המים ששטפו את גופו, יורדים על ראשה, ממלאים את אוזניה מפעם לפעם, את אוגדן גונח ונאנק.
אוגדן נגע בראשה הרכון תכופות, והיא התחילה להרגיש את הכוס שלה מתחיל לטפטף. היא התרגשה יותר ויותר מהידיעה כמה עונג היא מעניקה לו. היא היתה כל כך מרוגשת שהדגדגן שלה התחיל לכאוב. אבל היא ידעה שעדיף שהיא לא תגע שם. והיא לא רצתה להפסיק לענג אותו כדי לשאול. חוץ מזה אם הוא חשב שמגיע לה לגמור, הוא בוודאי יגיד משהו. היא הרגישה את הזין מתחיל לפעום, את האשכים מתחילים להתכווץ, והרגישה איך השיא נבנה בו.
ממש כשהיא הרגישה שהוא עומד לגמור, הוא תפס את שערה ומשך אותה ממנו, היא ימיימה באכזבה. הוא הפנה את זרם המים הצדה, ואמר בקול עבה מתשוקה "סבני את שדייך עוד פעם", כשהוא מגיש לה את הסבון. היא צייתה, ואז הוא ציווה עליה לשחק עם הביצים תוך כדי שהיא מביאה אותו לשיא כך שהזרע יתיז על שדיה.
המראה והתחושה של הזרע שלו על שדיה, נקיה ומלוכלכת בו זמנית, שייכת, רכושו, מסומנת, מנוצלת, לדעת כמה היא ענגה אותו, כמעט גרמו לה לגמור, שרירי הפות שלה מתכווצים חזק.
"אני רוצה לגמור, בבקשה, בבקשה, בבקשה" היא התחננה, כמעט חסרת נשימה.
"פשקי את רגלייך, הישעני אחורה והשעיני את גבך על הקיר, והשתמשי בשתי ידייך להפריד את שפתי הכוס שלך כדי שהדגדגן יהיה חשוף". התחושה של האוויר החם וההביל על הדגדגן היתה מדהימה. להיות חשופה כך היתה משפיל ומרגש בו זמנית.
אוגדן לקח את הדוש, וכיוון אותו לזרם הדק והחזק ביותר וכיוון אל הדגדגן. לביניה צרחה מכאב ועונג, ומיד בלי לחשוב היא התרחקה אחורה וניסתה לסגור את הירכיים. אוגדן לא היה מוכן לקבל את זה. הוא דחף את רגלו הימנית והזיז את ירכה השמאלית הצדה.
בקול אכזרי הוא ציווה: "תחזרי לתנוחה, או שלא רק לא ארשה לך לגמור, אני אעניש אותך". בידיים רועדות ופה מייבב, היא פישקה את שפתיה שנית. "הסתכלי עלי" היא הרימה את ראשה ועיניה פגשו את עיניו. היא ראתה כמה הכאב שלה, המבוכה והקושי משמחים אותו ושאבה כח מכך. היא נשמה עמוקות ואמרה "אני מוכנה סיר"^2.
הזרם האכזר והנהדר תקף את מקור העונג שלה והיא לא יכלה שלא לזעוק שנית. ממרחק היא שמעה אותו אומר: "תגמרי בספירה של 10"
"בבקשה סיר אני יכולה לגמור עכשיו?" היא צווחה.
"אחת,, שתיים"
"בבבבקששששה"
"ארבע, שש, שמונה, מוכנה? עשר, תגמרי בשבילי"
והיא גמרה. גופה רועד, גרונה נוהם כחיה. כשהיא התחילה לרדת מהשיא גופה התמוטט. היא הרגישה את הזרם מנקה את שדיה. ואז "פתחי את עצמך עבורי". היא היתה מבולבלת לחלוטין. לבטח לא שנית? "אני לא יכולה הידיים שלי חלשות מדי, אני לא יכולה לגמור עוד פעם." אוגדן הזעיף את פניו.
"למי שייך הכאב שלך?" "לך סיר."
"למי שייך העונג שלך?" "לך סיר" היא לחשה מייבבת.
אוגדן כרע ותחב את ברכיו בין ברכיה מכריח אותה להתפשק. הוא נעץ שתי אצבעות בתוכה משתמש בשאר כדי לחשוף את הדגדגן לטפולו האכזר. היא לא היתה צריכה להסתכל כדי לראות את החיוך הרחב או ההתרכזות המרושעת על פניו. לביניה עצמה את עיניה ונכנעה לו. היא חשה את מוחה נרגע כשויתרה על השליטה, גופה נרגע אחרי המח, שרירים מכווצים מתרפים. ולפתע היא ידעה שהיא תוכל לשאת את הכאב שעמד לתקוף את דגדגנה, ולרכוב על הכאב לשיא נוסף. עבורו.
הכאב של הזרם על הדגדגן בא והלך, נושא אותה לשיא אחרי שיא, דוחף את מוחה עמוק יותר ויותר לסב-ספייס^3. מישהו השתמש בה וניצל את גופה, וגופה תפש את השליטה, בעוד מוחה גלש על גלי התחושות והרגשות כשאילו התערבבו ללא הכר, דבר אינו מובחן, דבר לא משנה.
היא אבדה את תחושת הזמן העובר, או את מנין האורגזמות.
ואז הכל נפסק. היא קרסה על רצפת המקלחת, סחוטה לגמרי. היא שמעה אותו מהמהם כשפסע החוצה.
ידיו היבשות הרימו אותה לעמידה, מנחים את רגליה אחת אחר השניה מחוץ למקלחת לעמוד על השטיחון. הוא שם את ידיה על מתלה המגבות.
ידיו תמכו בה וייצבו אותה, כשהוא ייבש אותה ועטף את שערה במגבת יבשה. הוא הוליך אותה אל המיטה והשכיב אותה עליה.
אוגדן שכב לצידה, והיא התחפרה אל חיקו מנמנמת.
כשהתעוררה, היא רגישה נקיה מבפנים ומבחוץ. כרגיל אוגדן קרא משהו בזמן שחיבק אותה. היא התמחתה, וכשמשהו התחכך בערוותה היא פלטה קול. חוששת היא שלחה יד לגעת בכוס, אך עצרה לבקש רשות. "כן מותר לך".
הדגדגן היה רגיש למגע וכואב. היא ידעה שיעבור עוד זמן מה לפני שהוא יפסיק לייסר אותה. והתכווצה למחשבה על מחר, ומחרתיים, כשכל מגע אקראי ישלח דקירות כאב.
היא חשה את גופו של אוגדן מגיב למצוקתה, והיא ידעה שהזין שלו יבקר אותה בהמשך הלילה, נוקשה מהכאב שהיא תסבול. היא לא יכלה להמתין עד שתוכל לשרת אותו עם הכוס והכאב שלה.
הערות:
There is a convention in English BDSM writing of Capitalizing all the instances of the Dom and lower case for the sub regardless of normal spelling and grammar. Here I choose a smaller font and a bigger font to convey this.
בכתיבה באנגלית על בדס"מ יש מוסכמה סגנונית של שימוש באות גדולה לכל המקומות שמתייחסים לדום, ואות קטנה לסאב בלי קשר לכללים הרגילים. מכיון שאין את זה בעברית, השתמשתי בפונט קטן וגדול כדי להעביר תחושה דומה.
^1 אין תרגום עברי טוב לslut, במיוחד בהתחשב בכך שבשנים האחרונות נשים התחילו לנכס את המלה ולתת לה משמעות חיובית.
^2 המלה Sir בהקשר הזה אינה פנית נימוס אלא היא פניה של ואסאל לאדון האציל שלו.
^3 subspace הוא מצב מוחי שבו הסאב חווה תחושה של ריחוף וניתוק.
משהו קצר על אודותי. גדלתי בארץ, עברתי לפני 20 שנה לארה"ב והייתי פעיל בסצנת הBDSM של ניו-יורק במשך חמש שנים.
אני מאלה שדווקא שמחים לכתוב לפי הזמנה. (אבל רק לנשים והסיפורים שאני כותב הם של שליטה/סדיזם של גבר על אשה) הדרישות שלי כדי לכתוב צריך לשלוח לי את הפרטים הבאים:
שם פרטי או אות ראשונה.
סגנון לבוש / בגדים לסיפור
אחד או שניים של turn on
עד שלושה של turn off.
ניתן לפנות אלי במייל הבא:
המקרא בסופו של הסיפור מושלם
תודה לדור נוב על הבמה שהוא מעניק לך כאן ועל זכותנו הגדולה לקרוא את זה
נ ב אם כבר אני כותב והגבתי תודה לדור על החלק הראשון של פרשיית עזי ומשפחתו כתוב קסום וטוב
ולקוראים כאן תעקבו אחריו גם בטויטר