הצד השני של הבריכה – פרק י"ט

לאה מסתובבת והלב שלי שוב מחמיץ פעימה למראה גופה הצנום והשזוף אשר פסי השיזוף מושכים את המבטים אל החלקים האסורים שבו.

"אפק לא יתעורר?” אני מהסס, למרות שהזין שלי לא. 

לאה פולטת נחרת צחוק.

"החבר שלך? ביום שאין בו לימודים? לפני אחת עשרה אין סיכוי לראות אותו מחוץ למיטה.” היא אומרת בלי להסתובב ואני לא צריך הרבה יותר שכנועים.

אני נכנס אל המקלחת ונצמד אליה מאחור. האצבעות שלי מגששות מלפנים ומוצאות את הפטמות המאורכות שלה ואני מושך אותן עד שהיא נאנקת ואז מתחיל למולל אותן. לאה מפנה אלי את הראש ואנחנו מתנשקים, הפטמות שלה בידיים שלי והזין שלי בין האצבעות החמדניות שלה.

"עזי…אתה הכי סקסי…” היא נאנקת כשאני נותן לפטמות שלה משהו שנע בין צביטה למשיכה. אני דוחף לה לשון לאוזן והיא מתנשפת, מלטפת את הזין הקשה שלי מהביצים עד הראש. 

משהו בי לא מצליח להתרגל לכך שהאישה שאני מפנטז עליה מכיתה ח' כבר נתנה לי לזיין אותה כמה פעמים מאתמול והלב שלי דופק חזק מהתרגשות. האצבעות שלי עוזבות את החזה הקטן שלה ואני מלטף אותה מאחור, מתחיל בירכיים הרזות, עולה לבטן השטוחה ואז מניח את יד שמאל על הגרון באדנות ואת יד ימין שולח אל המפשעה שלה. לאה נאנקת שוב כשאני מתחיל לאונן לה ביד אחת בעודי מהדק את האחיזה בגרונה ביד השנייה, הראש שלה נשען עלי בכניעה מתמסרת.

 

"עזי…” היא ממלמלת בעיניים עצומות. “אל תפסיק…אתה משגע אותי…”

"תגמרי ככה…” אני אומר בלב הולם. “תגמרי עם האצבע שלי ואני אזיין אותך…”

לאה שולחת יד לאחור ונאחזת לי בעורף, ידה השנייה לופתת את הזין שלי.

"תמשיך… תמשיך… עזי… תמשיך…אוֹהּ…תמשיך…זה בא מהר…אתה מטריף אותי… מטריףאותימטריףאותי… עזי..!”

לאה מתרוממת על כדורי כף הרגל שלה ואני מבחין בלשונה נשמטת מעט מפיה באופן שמזכיר לי כלבה מיוחמת. היא סוחטת את הזין שלי בתנועות קצובות, פראיות כמעט, כאילו החרמנות שלה קרובה להעביר אותה על דעתה. 

"בואי אלי…תגמרי עם האצבע שלי…כן…עוד קצת…” אני אומר לה, משחק לה עם הגרון באצבעות החזקות שלי.

"עזיי..!” היא נוהמת, גופה רוטט בין זרועותיי. “עזיי..!”

ואז היא נרפית בבת אחת וכל הגוף שלה רועד לרגע ארוך ו…די. רחש המים על הגב שלי, התנשפויות ושתיקה.

"ילד, מה אתה, משוגע? זה עוד לפני הקפה בכלל…” היא ממלמלת, גבה אלי.

"עכשיו אני הולך לזיין אותך.”

"אין מצב, אני בקושי יכולה לעמוד.” היא ממלמלת.

"את לא צריכה לעמוד.” אני מסביר לה ומסובב אותה אלי, מצמיד אותה לדופן המקלחת.

"אתה אוהב את זה, הא?” היא נותנת בי מבט מתגרה. “להפוך אותי…לסובב אותי…לדחוף לי את הראש לכרית בכוח…לחנוק אותי קצת…אתה אוהב להיות דומיננטי, ילד? אוהב להראות לי מי הבוס?”

המילים שלה מטריפות אותי, פוגעות במטרה בזו אחר זו. בלי לענות אני שולח יד אל מתחת לברך שלה ומרים אותה, כמו שעשיתי למיכל. גם היא מביטה בי בבלבול מסוים עד שאני מרים לה גם את הרגל השנייה, מניף אותה באוויר לקול צווחה שנפלטת לה. רק שהיא רזה וקלה יותר ממיכל ויש לי את הקיר להשעין אותה מולו.




"עזי, יא משוגע!” היא חוזרת, נדמה לי, מילה במילה על מה שאמרה מיכל. “תוריד אותי!”

"ששש…” אני אומר ומוביל את הזין לחריץ שלה. “אמרת שאין לך כוח לעמוד…”

"כן, אבל אתה תקבל קי…אוֹהּ!” דבריה נקטעים כשאני מחליק את ראש הזין לתוכה.

"מה רצית להגיד?” אני שואל בשחצנות ומתחיל להקפיץ אותה, ממלא אותה בזין קשוח תוך כמה שניות בגלל התנוחה הזאת והעובדה שהיא כבר רטובה מקודם. 

הזרם יורד עלינו ומבליע מעט את אנחותיה של לאה והמילף הלוהטת נצמדת אלי, מתמכרת אל הזין העבה הממלא אותה לחלוטין, עיניה החומות נפערות בכל פעם שאני מוריד אותה עד הביצים. היא מנשקת אותי ברעבתנות, באגרסיביות כמעט, יונקת את לשוני ואת שפתיי ואת לחיי ואת הצוואר שלי, כמו ערפדית המנסה למצוץ ממני את חיי בעודי מפמפם אותה מעלה ומטה, מחכך את הדגדגן שלה בבטני השטוחה וסוחט ממנה עוד אנחות עונג רמות.

בתנועות קצובות אני משפד אותה מול הקיר, חופן את פלחי העכוז הרזים שלה באצבעות חזקות. פיה של לאה ממשיך למצוץ את צווארי ואני חש גם בשיניים, ממש מנסה לטרוף אותי מרוב אקסטזה וזה מדליק אותי עוד יותר. אני מחליק אצבע אל החור הקטן שלה ופולש אליו, ממלא את שני החורים שלה בעת ובעונה אחת והיא נאנחת בקול, משעינה עלי לרגע את ראשה רטוב השיערות בהתמסרות חושנית.

"אויי…" נאנחת לאה בקול שהולך ומתגבהה. "עזייי…תמשיייך! אויייי..!"

גניחותיה של לאה הגומרת וריח הסקס המעורב בשמפו מעיפים אותי אל מעבר לשיא שלי ואני מצמיד אותה לקיר המקלחת ומתחיל לגמור בתוכה בעודה לופתת את גבי בעוצמה. אני חש בה מתהדקת ונרפית פעם אחר פעם, פולט לתוכה סדרה של נתזי זרע עד ששנינו נרגעים, מתנשפים בקול מתחת לזרם המים. עוד נשיקה אחת, עדינה, ואני מוריד אותה בזהירות. מסתבנים ומצחקקים ואז נשטפים ומנגבים ויוצאים מהמקלחת.

לאחר שאנחנו מתלבשים, לאה יוצאת מחדר השינה לעשות סיור בדירה ואז חוזרת לדווח לי שהשטח נקי, ואפק נוחר במיטה. אנחנו מתנשקים עוד פעם אחת אחרונה ואז אני קורע את עצמי מזרועותיה ומתחיל ללכת הביתה.

זה סתיו משוגע ולמרות הקור של אתמול בערב אני מתחיל להזיע אחרי חמש דקות הליכה. אני עדיין לא מאמין שזיינתי את לאה אבל השמחה מתערבבת בבאסה על שבעצם זיינתי את אמא של אפק. אני כזה זונה, אללה יוסטור. לא מצליח להגיד 'לא' לשום בחורה, פוגע בכולן ונשאר בלי מישהי אחת שאני יכול לדבר איתה, בלי חברה אמיתית. נלחם במחשבות המבאסות אבל חוסר שעות השינה שלי והחום לא ממש מאפשרים לי לחשוב בצלילות. הרחובות ריקים למעט מספר זעום של ילדים צעירים ומתלהבים שנהנים לנסוע על הכבישים הריקים בלי הפרעה גם בחום.

כשאני מגיע הביתה אני כבר רטוב מזיעה, עייף וגם הבטן מקרקרת לי כי תכלס לא אכלתי כלום. אני מת לאכול משהו אבל מיכל שיושבת עם הלפטופ בפינת העבודה בסלון מודיעה לי שספיידרמן מת לצאת החוצה אז אני גונח ויוצא איתו לעוד מנה של רוח מזרחית לוהטת עד שהוא גומר את הקטע שלו ואני יכול לחזור הביתה. אוכל. שתייה. שינה.

"יכולת להודיע לי שאתה לא ישן בבית.” אומרת מיכל כשאני משחרר את ספיידרמן וניגש לתלות את הרצועה שלו. אלגנטית כתמיד, היא לובשת מעין סוודר דק וארוך שרוולים וחצאית שמגיעה עד אמצע הירך, חושפת את הרגליים החטובות שלה. וזה כאילו הכי קז'ואל שלה.

"אני מצטער.” אני עונה אוטומטית, והולך למטבח, מכין לעצמי כריך ענק ומנחם ומזין להחריד. יחד עם לימונדה ענקית, אני מסדר הכל על מגש והולך לסלון, לצפות קצת באנימה ואז אולי לנמנם.

"אז איפה היית?” שואלת מיכל משולחן העבודה שלה.

זה קטע מוזר בטירוף, אני מבין פתאום. היא בחיים לא שאלה אותי איפה הייתי ומה עשיתי, זה אף פעם לא היה לה חשוב. איזה אירוני זה שהיא מתחילה להתנהג כמו אמא שלי רק אחרי שהתחלתי לזיין אותה?

"בבית של אפק.” אני בורר מילים.

שירן נכנסת לסלון בטפיפת כפות רגליים יחפות והלב שלי נותן עוד איזה חריקת בלמים. שירן לובשת מכנסונים קצרצרים בצבע טורקיז שמדגישים גם את הרגליים המהממות שלה, גם את הטוסיק ואפילו את העניינים היותר פרטיים שנרמזים במפגש שבין רגליה. הטי שירט הלבנה מגלה לי שהיא גם כנראה לא טרחה ללבוש חזייה, והשדיים המוצקים שלה מרקדים איזה ריקוד קטן בכל צעד.

"בבית של אפק?” שואלת מיכל ואני מרגיש סכנה קלה.

"א-הה.”

"לא 'ישנתי אצל אפק' אלא 'בבית של אפק'.” פאק, היא חדה, זאת.

"אה…”

"ומה זה על הצוואר? איקים?”

שירן שהייתה בדרך למטבח נעצרת עכשיו כשהשיחה שנראתה לה משעממת אולי נהפכת למעניינת מאוד תוך שנייה.

"אה…יש לי איקי?” אני ממשיך לגמגם, נוגע בצוואר בעודי מביט בשירן ובמיכל. מרוב עייפות לגמרי שכחתי מהאיקים האלה. למעשה, אף פעם לא עשו לי איקי או שעשיתי לאחרות אז הידע שלי בנושא הוא די קלוש.

מיכל קמה מהשולחן שלה ומתקרבת אלי בצעדי פּוּמה. היא נוגעת לי בראש ומורה לי באצבעות נחושות להטות את הצוואר. אני נכנע ומפנה אליה את הצוואר לבחינה והיא פוסקת:

"איקים. אח שלך שוב היה פעיל הלילה.”

"באמת?” פוערת שירן את עיניה החומות והיפות ואני לא יכול לעצור את המבט שלי שנודד אל השדיים שלה מתחת לגופייה. “אבל חשבתי שאפק הלך לישון אצל החברה שלו, לא?”

"מי עוד גר שם?” חוקרת מיכל את בתה.

"יש לו אח ואחות אבל הם לא גרים בבית ו…אמא שלו גרה שם.”

עיניה של מיכל מתנוצצות בניצחון. כמה מהר היא יכולה לחבר שתיים ועוד…

"אתה זיינת הלילה את אמא של החבר הכי טוב שלך?” ממשיכה מיכל ללא רחם. אני עייף ומופתע מכדי להכחיש או להיות ג'נטלמן או דיסקרטי. מכובד כמו כלב מוכה אני מהנהן בעליבות, מסיר את המשקפיים ומנגב אותן בהיסח הדעת לפני שאני מחזיר אותם אל האף.

מיכל מתפרצת בצחוק רם ומצלצל ושירן נוחתת לידי על הספה.

"אח שלך הורג אותי.” מצחקקת מיכל ומכסה את פיה. “הוא פשוט לא מפסיק!”

"זה היא התחילה…” אני ממלמל במבוכה. “אמא שלו…”

"'זה היא התחילה'…” מחקה אותי מיכל, שצוחקת עדיין. “…'אז לקחתי אותה הביתה וזיינתי לה את הצורה כל הלילה כדי ללמד אותה לקח…' משהו כזה? שלא תתחיל איתך יותר?”

"טוב…לא ממש התנגדתי… כאילו… לפני כמה ימים היא ניסתה כשהייתן בלונדון ואז… אמרתי לה שלא מתאים כי היא אמא של אפק וזה אבל אתמול היא פגשה אותי ברחוב וככה היינו לבד ואני חם עליה מכיתה ח' וידעתי שאפק לא אמור להיות בבית כי הוא אמור היה לישון אצל ספיר אז… זרמתי.”

"מה, אפק זיין את ספיר אתמול?” קופצת שירן על הרכילות. אין ספק שגם אפק וגם ספיר הם הרבה מתחת לרמה החברתית שלה אבל רכילות זאת רכילות.

"לא…הוא חזר הביתה בזמן ש…”

"הוא חזר הביתה בזמן שאתה מזיין את אמא שלו? זה נהיה טוב יותר מרגע לרגע.” מגחכת מיכל שוב. “ואל תגיד לי: הוא תפס אתכם?”

"לא, היינו בחדר השינה שלה והדלת הייתה סגורה.”

"והפסקתם מיד כשהוא הגיע?” שואלת מיכל למרות שדי ברור היא מנחשת את התשובה.

"לא…ממש.” אני נאלץ להודות.

"אז…אפק מסתובב בבית שלו ואתה מזיין את אמא שלו במיטה שלה בחדר השינה שלה?”

"אה…מממ…כן, זה תיאור די מדויק של מה שקרה.” אני מודה, פני בוערות.

שירן מתיישבת על הירך שלי בגמישות.

"איזה אח פסיכי ותותח יש לי…” היא אומרת ומנשקת את האיקי שלי. אני מרים מבט נבוך אל מיכל. “אני כאילו… צריכה להרוג אותך על זה אבל… כאילו… אני נגנבת מלשמוע על זה.”

היד שלה מחליקה לי על המכנסיים ומלטפת לי את הזקפה ואני נותן מבט עוד יותר נבוך במיכל שעומדת לידינו ומביטה בנו במבט שאני לא לגמרי מבין.

"שירן.” אומרת אמהּ בקול נמוך אבל לא קריר לגמרי, אני שם לב.

"מה, את יודעת שאנחנו מזדיינים.” מושכת שירן בכתפיה. היא מישירה מבט מתריס אל אמהּ ואז תוקעת לי לשון באוזן, ידה חמימה ורכה על הזין הקשה שלי. 

"אבל…אתם לא חייבים לעשות את זה כאן.” מסננת מיכל. החזה הקטן שלה עולה ויורד ואני מבחין בשדיים הקטנים שלה מתחת לחולצה.

"אבל אני רוצה.” ממשיכה שירן ומלטפת לי את המכנסיים, האצבעות שלה מתהדקות על הבד ומבליטות את הצורה של הזין הקשה. מיכל בולעת רוק כשהיא רואה את הזין שלי בין האצבעות של בתהּ: בדרך כלל היא סופר אסרטיבית, שלא לומר אגרסיבית, ואף פעם לא ראיתי אצלה היסוס להפעיל סמכות הורית אבל הפעם היא נראית כמו אדם שעמוד השדרה שלו הפך לג'לי והוא מתאמץ להישאר עומד. שירן מתחצפת עוד יותר וגוהרת למטה בזריזות, מחככת את הזקפה מול הפנים שלה בתנועה מהירה וחלקה.

"שירן!” מתרגזת מיכל, כאילו הקיצה מחלום. “לא כאן, מה את, חתולה מיוחמת?”

"אז איפה?” מתממת שירן.

"בחדר שלך!” רושפת אמה.

"אוקיי.” אומרת שירן בשלווה וקמה בחתוליות על רגליה. לרגע מיכל מפחידה אותי כמו פעם אבל אני קולט את הטוסיק החטוב של שירן מתנדנד במכנסונים, פלחי העכוז מבצבצים בחוצפה מתחת לבד הטורקיז. אני דופק ביס ענק בכריך שלי, מוריד אותו עם לימונדה ואז, תוך שאני נזהר לא להישרף מהמבטים של מיכל אני ממהר אחרי "אחותי".

“שירן!” קוראת מיכל מהסלון אבל שירן מתעלמת מאמה וגם אני.

שירן ממתינה לי בחדרה ואני סוגר את הדלת, הודף את הילדה הכי סקסית בבית הספר מולה. אנחנו מתנשקים והלשון שלה פולשת לי לפה בזמן שהאצבעות שלה מחליקות לי למכנסיים, חופנות את הזין שלי. היד שלי נשלחת אל קדמת החולצה שלה ומוצאת שם שד מוצק וגאה ואני מתחיל לעסות אותו מעל הבד, סוחט אנקה נרגשת משירן. באצבעות עדינות אך חזקות היא מתחילה לשחק לי עם הזין, לוחצת ומלטפת אותו, לופתת את גופו העבה ומרפרפת על האשכים העדינים בקצות אצבעותיה.

"זה לא מגיע לך.” היא מלמלת מבלי להרפות לי מהזין. “אבל אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עלייך מזיין, יא חנרד…”

"ואני…לא משנה כמה זיינתי את לאה…ברגע שאת מתקרבת אני נהיה קשה…” אני מודה, מפשיל לה את המכנסונים ביחד עם התחתונים. “בקושי ישנתי בלילה…לא ממש אכלתי ואפילו לא שתיתי אבל את פשוט…מתניעה אותי…”

התחתונים שלה מחליקים מטה ואני מלטף כּוּס פרוותי ועירום, לחות כנה בוקעת מבין שפתיים רעבות. שירן מחקה אותי ותוך כמה רגעים אנחנו עירומים מלבד חולצות מתנשקים ומתמזמזים, האצבעות שלי בעניינים הלוהטים שלה ושלה לופתות את העניינים הקשים שלי.

"שבי על המיטה, אני רוצה לרדת לך.” אני אומר, מתגעגע לטעם המתקתק שלה, אולי בגלל שאני פאקינג רעב.

"לא, אני קודם.”

"נו…”

"בוא ביחד.” היא מושכת אותי אל המיטה שלה. ביחד? אה, 69. נחמד.

אני נשכב על המיטה שלה (שזה בכלל נחמד ברמת העייפות שלי) ושירן, שהתפשטה לגמרי בינתיים, כורעת מעלי, מעניקה לי מראה לנוף המושלם של ערווה על השפתיים השמנמנות והורדרדות והשיער המקורזל הזהוב עד שכל הפינוק הזה מתיישב לי על הפנים. אני שולח לשון לעבר השפתיים ושומע את הנשימה שלה נעתקת לרגע ואז חש בשפתיים שלה עוטפות לי את הזין.

מתקתק ומסעיר, הטעם שלה ניגר לי לפה כשאני מלקק את כּוּס האפרסק העסיסי. הידיים שלי פנויות יחסית אז אני משחק עם התחת החטוב שלה, מלטף את פי הטבעת בזמן שהלשון שלי מרפרפת שוב ושוב על הדגדגן. מלפנים שירן נאנחת בפה מלא זין וגל רטיבות מציף אותה כשהאצבע שלי לוחצת לה על פי הטבעת. זה מה שבא לה? את הזין שלי בתחת שלה? המחשבה על זה מציפה אותי באדרנלין ואני מרטיב את האצבע ואז לוחץ עם האצבע הרטובה על החור הקטן, סוחט ממנה עוד נאקת עונג עמומת זין.

לשירן יש מראה גדולה בחדר ואני מבחין עכשיו בהשתקפות שלה. היא נשענת עם המרפקים על המזרון והראש שלה עולה ויורד לי על הזין, השפתיים עוטפות אותו באהבה ורוך ומצפות אותו ברוק. אני חוזר לעבודה שלי, מלחך את הכּוּס השופע בתנועות מהירות, מלקק לכל אורך החריץ. לפרקים אני מתמקד בדגדגן הרעב ולפרקים תוחב את הלשון פנימה, בין הקפלים הבשרניים של ערוותה ואז חוזר חלילה. בחלוף הדקות אני מרגיש את שירן מתרשלת יותר ויותר במלאכתה ותחושת תחרות מאיצה בי את הדופק: האתלט שבי רואה במה שקורה כאן עכשיו תחרות ואני "מנצח" אותה, כי היא מתרגשת כל כך עד שהיא לא מצליחה למצוץ לי.

אני מנצל את ה"יתרון" שלי ומתמקד בדגדגן ביתר שאת, מרפרף עליו במהירות ללא הפוגה. שירן נכנעת ואני מרגיש את הראש שלה נח לי על הירך והיא מתנשפת בקול. פתאום אני תוהה אם אמא שלה שומעת אותה; האינסטינקט הראשון שלי זה להגיד לה לשמור על השקט אבל אז אני דווקא מתחרמן מזה. כן, שתשמע אותי גורם לבת שלה לגמור ככה, וזה רק עם הלשון.

"עזי…” היא ממלמלת, ואני חש בגוף שלה מתרכז ונדרך. “עזי…עזי! עזי! תזיין אותי עם הלשון…תזיין אותי כבררר…עזייי!”

בלי להפסיק להעיף את שירן, אני מדמיין את אמהּ מאחורי הדלת. זועמת? נרגשת? מקנאה? מעלי שירן רוטטת לרגע ואז מתקשחת, נאנחת אנחה ארוכה וגרונית ואז נרגעת לבסוף, מניחה את הראש על הירך שלי. בתנוחה הזאת היא דוחפת מבלי משים את הכּוּס שלה ישר לפרצוף שלי ואני נאלץ להזיז את הראש כדי להיות מסוגל לנשום אבל אני מזכיר לעצמי שחצי מהילדים בבית ספר היו שמחים להיחנק ככה עם הכּוּס של הילדה הכי סקסית בתיכון.

"לא גמרת.” היא אומרת אחרי כמה רגעים.

"לא, אבל זה היה כיף לשמוע אותך.” אני אומר והזין שלי מתקשה קצת כשאני נזכר בה מתפרקת עלי.

"אני חייבת לך.” היא מלטפת לי את הזין, שולחת בי צמרמורת.

"אה…טוב…” אני נאלץ להסכים. הריח המתקתק של הכּוּס נמצא מילימטרים מהאף שלי, מושך אותי כמו פרומונים על איזה פרפר חרמן. ביחד עם הליטוף העדין והמתגרה של קצות ציפורניה, הזין שלי קשה ורעב וחזק ואני מרגיש את הדופק מתגבר שוב.

"'אה…טוב'?” היא מחקה אותי. “וואו, איזה חמוד אתה שאתה מוכן לפרגן לי…”

"מה רצית שאני אגיד? המוח שלי לא ממש מתפקד מרוב שאת סקסית.”

"יאללה יאללה, יא חנפן…” מגחכת שירן ומעבירה בזין שלי עוד ליטוף/שריטה. 

"אתה רוצה?” היא שואלת, הבל פיה על הזין שלי.

"כן.”

"ממש רוצה?” מגיע קולה הנמוך מאזור הרגליים שלי. הוויברציות העדינות של הדיבור שלה מרטיטות לי שם את העניינים, מסעירות אותי.

"מאוד.” אני מודה.

"מה אתה רוצה?”

"לזיין אותך.” אני אומר, חושב לעצמי שזה קצת מצחיק שאני כאילו מנהל שיחה עם הכּוּס שלה שעדיין מגיר סקס מול הפרצוף שלי.

"איך בא לך לזיין אותי?” היא שואלת בקולה הנמוך והחושני. “אתה רוצה שאני אשב עלייך? או…שאתה רוצה אותי מאחורה? אולי בתחת?” היא מתגרה.

"האמת…” אני אומר ומגלגל אותה ממני בתנועה מהירה. “…שאני מעדיף עכשיו…” הידיים שלי אוחזות לה בקרסוליים ואני משכיב אותה על הגב בתנועה מהירה ומפשק את הרגליים הנהדרות שלה "…משהו יותר קלאסי.”

שירן שוכבת מתחתי, חטובה ושזופה ופשוקה, ערוותה הזהובה נוצצת בין הירכיים המושלמות. אין לה שום דבר מחוכם להגיד כשאני מניח את ראש הזין בין שפתיה, מושח אותו לרגע במיצים השמנוניים הנובעים ממנה ואז מחליק אותו פנימה. אף הערה עוקצנית לא נשמעת עכשיו, רק התנשפות עדינה וחושנית. איזה כיף לסתום לה את הפה ככה.

המרפקים שלי נחים על המזרון והפנים שלנו קרובות קרובות כשאני מתחיל לזיין את שירן, כובש אותה בתנועות איטיות ומלאות. ידיה מלטפות את שרירי הגב שלי ועקביה מתרוממים ומלטפים לי את הירכיים. אני מסתכל לה בעיניים והיא מחזירה לי מבט, שנינו מתרכזים זה בזו תוך שאני מחליק ממנה ולתוכה, פנימה והחוצה, קשה בתוך הרטוב. אני יורד אליה לנשיקה, מתוקה ורכה, והיא מתמסרת אליי, מלטפת את העורף שלי כשהלשונות שלנו נפגשות.

בגב היד שלי אני מלטף את הפנים שלה, את הצוואר, יורד אל השדיים ומשחק בשד השמאלי, חופן את המוּצקות שלו. בלי להפסיק לזיין אותה אני גוהר ומכניס את הפטמה לפה ושירן נאנקת מתחתי כשאני מתחיל למצוץ אותה. הליטופים שלה על הגב שלי מתגברים ואני מרגיש את כריות האצבעות שלה על גלדי השריטות שהשאירה שם קארין. המחשבה על זה שהיא מלטפת את השריטות של החברה הכי טובה שלה, שגם את מיכל זיינתי ושאמא שלה אולי נמצאת עכשיו מחוץ לדלת ומאזינה לנו, מטריפה אותי ואני מרגיש לרגע את הזין שלי מתקשה בתוך הרכות ההדוקה של הכּוּס שלה.

"את חושבת שאמא שלך שומעת אותנו?” אני שואל בשקט.

"עזי!” גונחת שירן בקול בתגובה, נצנוץ זדוני בעיניה. “עזי תדפוק אותי!”

"את אוהבת את זה, הא?”

"עזי! חזק! חזק! אני מתה…אמאל'ה..!”

אם לא הייתי כל כך חרמן הייתי צוחק עכשיו כשהיא צעקה את ה"אמא'לה" הזה וגם היא נדלקת מזה.

"אמא! אמא! עזי! תדפוק אותי חזק! חזק! בבקשה!”

הרגליים שלה מתרוממות עד שהעקבים שלה ננעלים לי על הגב התחתון. אני גוהר ומנשק אותה, החזה שלי נמחץ מול השדיים שלה. שירן נאנחת בקול, הריח של הכּוּס שלה ממלא את האוויר ומתערבב בקולות הרטובים שבוקעים מהמפשעות שלנו, ערווה מתחככת בערווה, זין קשוח ממלא סדק הדוק. המיטה שלה מרעישה בכל פעם שאני הולם בה, קפיצי המזרון חורקים ומסגרת העץ פוגעת בקיר וכל החושים שלי מוצפים בהדי הזיון עם שירן, הילדה הכי סקסית בבית הספר, אחותי.

היא מרגישה אותי. כבר למדה אותי.

"אתה הולך לגמור?”

"א-הה…”

"תגמור לי בפנים, עזי.” היא אומרת, יותר בשקט. “אני רוצה להרגיש אותך…”

אנחנו צריכים לדבר על זה: על למה היא רוצה שאני אגמור לה בפנים, על למה אני רוצה לגמור לה בפנים, על ההשלכות של כל זה, על למה זה כל כך מטריף אותי. אבל לא עכשיו. עכשיו אני לא ממש מסוגל לנהל שיחה והעייפות של היממה האחרונה מתחילה להשפיע עלי. אני עולה עכשיו ונשען על כפות הידיים, מביט בה מלמעלה, ביופי המיוזע של פניה, בצוואר העדין, בחזה השזוף, אפילו מעיף מבט חטוף אל הבטן השטוחה ובמורדה, במקום בו המפשעות שלנו חובטות זו בזו בעונג, שערותיי הכהות מתערבבות עם שלה הזהובות. עוד מבט אחד בעיניים שלה ואני מרגיש את העונג מתלקח בי, מתחיל משיפולי הבטן ומתפרץ אל שאר הגוף. אני שומע את עצמי נאנח בקול, טובע בעיניים החומות שמתחתי כשאני מתחיל להתפרץ, מציף את רחמה של אחותי בנתז אחר נתז של זרע. שירן צועקת וקוראת בשמי כמה פעמים ואני רועד שוב ושוב עד שאני מרגיש מרוקן ותשוש ומסוחרר. זה היה יום ארוך ואני מנמיך את עצמי בשרירים רועדים, חוטף נשיקה לא מדויקת על מצחה של שירן ואז המזרן ממלא לי את שדה הראיה בשחור ואז כלום.

הערב…מוזר. שירן נזהרת מאמא שלה, יושבת על ספת הטלוויזיה ומתעסקת עם הלפטופ שלה. בשעה הראשונה אחרי שאני קם אני רק עסוק בלאכול כי הגוף שלי לא רגיל לשרוד כל כך הרבה שעות בלי מזון, יום כיפור או לא יום כיפור. יש שקט מוזר בבית, איזה מתח מוחש ולא ברור. מיכל יודעת שזיינתי את שירן. שירן יודעת שאמא שלה יודעת שזיינתי אותה. שירן לא יודעת שזיינתי את אמא שלה. סוג של אבן נייר ומספריים על אקסטזי.

אני לא מצליח לפענח את ההבעות של מיכל. ציפיתי לזעם קר או כעס חם, ריחוק או סרקזם. בקיצור, כל מנעד הרגשות שהיא הפגינה כלפי מהיום שהיא נכנסה לחיי. אבל לא. היא קצת מרוחקת אבל אני לא מבין את ההבעות ואת שפת הגוף שלה. הזעם שם אבל יש גם…עצב? או הערכה? ואללה, לא יודע. אחרי שאני יוצא עם ספיידרמן, אני עולה לחדר, צופה בטלוויזיה באגדה של קורה ובמחשב בגראנד פרי של 2008 בברזיל, יוצא לרוץ בערב ואז נכנס להתקלח. כשאני יוצא מהמקלחת, אני מוצא את מיכל בחדר שלי, ישובה על המיטה.

===================================================

לפרק הבא

34 thoughts on “הצד השני של הבריכה – פרק י"ט”

  1. אחלה פרק. מתי מגיעה הנפילה שלו?
    חסרה התמונה השנייה במקלחת.
    כל הכבוד על ההשקעה בתמונות. מוסיף לסיפור.

  2. פרק סבבה כמובן, למרות שאני לא מבין באיזה קטע לתיכוניסטית ישראלית יש כוס "פרוותי".

  3. פרק מעולה אבל יש איזה חור בין פרק יח לפרק יט בין הזיון שלו עם לאה לזה שקמו בבוקר והלכו להתקלח..
    חוץ מזה הפרק לא היה אמור להיות שהוא מזיין את מיכל ושירן ביחד?

    1. 1. אתה צודק. נעלם עמוד אחד מפרק י"ח. אני תוהה אם זה היה ככה מראש כשפרסמתי או שזה נדפק כשהוספתי את פרק י"ט.
      2. זה לא היה אמור לקרות בפרק הזה. למעשה זה לא יקרה בספר הזה. אבל אחר כך…

      1. זה היה ככה לפני שהעלית את י"טת חשבתי שאמור להיות קאט ולכן לא חשבתי להגיב על זה.
        ואגב פרק מעולה, אל תגיד לי כלום אבל מרגיש שעזי מתחיל להיות מתוסכל והוא רוצה יותר מסקס….
        מעניין אם הוא יקלוט עם מי הוא צריך לדבר בשביל זה 😉

  4. תענוג צרוף, אתה ממש מוכשר. הרגשתי ממש נוכח בהתרחשויות, ותמיד נהנה מהטוויסטים בעלילה.

    תודה על כל התענוג הזה 🙂

  5. סיפור מדהים, עקבתי מתחילתו בשקיקה. כמו כל שאר הסיפורים שלך.
    שאלה קטנה: אין ספק שהבחור שלנו דומיננטי, אבל מעניין אם הוא יהפוך עם הזמן למאהב יותר קשוח\שולט (אקטים קיצוניים יותר)?

    1. תודה על הפרגון! אם הגעת עד פרק י"ט אתה כבר מכיר את עזי, הוא לא בנזונה. כתבתי (ועוד אכתוב!) מספיק מניאקים אבל עזי לא יהיה אחד מהם. אם אתה מחפש אקטים קיצוניים אני ממליץ לקרוא את מתנה מהשטן.

      1. מה הסיכוי לאיזה סיפור על מעלליו של הבחור מ"מתנה מהשטן" בימי הקורונה?

        1. קיים, אבל לא גדול. בקצרה אומר שסיפרים מסוג "מתנה מהשטן" הם מאוד מאוד טכניים עם מעט מתח או התפתחות עלילתית וזה מעייף אותי לכתוב מאסות של סקס בלי עלילה ודיאלוגים.

          1. נכון, הרבה פחות מתחבר לכאלה סיפורים. גם עלילות דפי יותר מידי טכניים

  6. Very good chapter, I liked the mother daughter dynamics. Very sexy, your picture are also improving. A pleasure. Thank you

    1. תודה! לכתוב בא לי בצורה טבעית כי אני עושה את זה כבר עשרים ושתיים שנה, באיורים אני טירון אבל משתדל ללמוד הרבה ומהר.

  7. תודה תודה תודה תודה תודה!!!!!!!
    רק אם יש אפשרות להעלות את הפרקים יותר מהר… אני כבר מת מסקרנות ומחרמנות!

    1. אני מפרסם בערך בקצב שבו אני כותב וכמות הכתיבה שלי מוגבלת בין היתר על ידי הצורך להתפרנס 🙂 שמח שאתה אוהב את התוצאה.

  8. מתעלה משיא לשיא. והאיורים מוסיפים. מיוחדים ממש.
    מחכה לפרק (ולספר) הבא בקוצר רוח…שוקל לרכוש את הפרק הבא…

    1. שמח שאתה נהנה מהטקסט ומהאיורים, חכה שתראה את איורי הפרומו לספר הבא… עם דמויות חדשות ולוהטות. יהיה כיף.

  9. אני יודעת שאתה אוהב נפילות ולתת לדמויות שלך לסבול, אבל אפשר בבקשה שיהיה לזה סוף טוב?

    1. מחזק!
      אפילו אם תהיה נפילה גדולה, אני אשמח אם הסיפור יסתיים בנימה חיובית 🙂

  10. בתנועות קצובות אני משפד אותי מול הקיר, חופן את פלחי העכוז הרזים שלה באצבעות חזקות.

    התיקון הנדרש: אותי => אותה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *