=============================
שירן מתרוממת מהספה ברגליים רועדות ומגיעה אלי, מניפה את רגלהּ מעל ירכי, שפתי ערוותה סנטימטרים מעל הזין שלי. היא מביטה בי במבט רושף, כאילו שומרת על כבודה בעודי מאלץ אותה לעשות דברים איומים ונשארת כך באוויר, מתריסה. אני מניח יד על ירכה החטובה, מסמן לה לרדת, אפילו לוחץ קצת בכוח עד שהיא נעתרת ומתחילה לרדת באיטיות.
נשיפה נרגשת נפלטת מפי כאשר שפתיה השמנמנות מנשקות את ראש הזין הרעב הממתין לה למטה אבל אני אוחז בירכה ועוצר אותה מלרדת עוד. היא מביטה בי בהפתעה מסוימת בעוד ראש הזין שלי מתפלש ברטיבות החמימה של קפליה הרכים. מבלי להגיד מילה אני משחק עם הזין הקשה הנתון רק בקצהו בתוכה וההשפעה עליה ברורה ומידית ולמרות המבט היעני-מרוחק שלה אני רואה את הרטט בגוף שלה ואת האופן הסקסי שבו היא נושכת לרגע את השפה התחתונה.
התנוחה הזאת קשה לה. לעמוד באוויר במשך רגעים ארוכים זה קשה לשרירי הירכיים, למרות שהיא רוקדת כל השנים האלה ובנוסף, הזין שלי שהוא קצת בפנים וקצת בחוץ מטריף אותה ואני רואה בעיניים שלה מה הוא עושה לה. מתחת לגבות הכהות והדומיננטיות שלה, העיניים שלה כמעט מתגלגלות מרוב רעב וחרמנות והיא נאבקת להשאיר אותן מפוקסות ולשמור על הפרצוף הזועף שלה. יד ימין שלי נחה על ירך שמאל שלה, לא לוחצת עליה לרדת אבל גם מבהירה לה ש"למעלה" זאת לא אופציה עכשיו. את יד שמאל אני שולח ללטף את הבטן והחזה שלה ונשימתה נקטעת כשאני לוקח פטמה כהה בין שתי אצבעות וממולל אותה.
"אוֹהּה…”
"נעים לך?”
היא לא עונה, מנסה לשמור על שרידי הגאווה שלה אבל אני רואה שרירי הירכיים שלה רוטטים במאמץ. הכּוּס שלה לוהט והוא מגיר את המיצים שלו על הזין שלי שהולך ומבהיק בהדרגה, נעוץ רק בקצהו בתוכה. באטיות אין סופית היא נכנעת לבסוף לרעב והמאמץ ואני צופה בה מחליקה מטה אלי, ערוותה הזהובה גולשת אל שלי כמו לָבָה לוהטת. שירן עדיין נכנעת ומנסה לפעמים להתרומם בחזרה, מה שרק מגביר את הגירוי ומחליש את כח הרצון שלה. כעבור רגעים ארוכים הקרב תם והיא יורדת עלי עד הסוף, איברי נעוץ לחלוטין בגופה.
עד עכשיו הייתי עם התחת באוויר ושירן כרעה בעמידה על השטיח אבל עכשיו אני נסוג אחורה והיא באה איתי עד שהיא כורעת על ברכיה על הספה. אני מנשק את לחייה והיא מרחיקה ממני את שפתיה כשאני מתקרב אבל אחרי שאני מתחיל ללטף לה את החזה והירכיים, הנשיקה הבאה שלי מוצלחת יותר והיא נעתרת ומפשקת את שפתיה הרכות לעברי, לשונותינו שוב נפגשות בסערה.
אגנה של שירן מתחיל לנוע ברעבתנות מתגברת. בתחילה היא מניעה אותו מצד לצד ובתנועות מעגליות כמי שמחפשת את התנוחה הנוחה אבל בחלוף הרגעים התנועות הופכות להיות ארוכות יותר וכעבור כמה דקות היא מזיינת את עצמה על הזין הקשה שלי, משפדת את עצמה בתנועות קצובות ונאנחת ברכות אל תוך פי. הידיים שלי פנויות ואני מחבק אותה ביד אחת, חופן שד מוצק ביד השנייה ואחותי נאנקת בקול כשאני מעסה אותו, קצת רך וקצת קשוח, לומד מהתגובות שלה מה נעים לה ומה לא. אחרי כמה דקות שני מוצא נוסחה טובה יחסית של מעיכות חזקות, ליטופים עדינים ומשחק עם הפטמות.
אני עוזב לה את החזה ומניח שתי ידיים על הכדורים המופלאים של הישבן שלה. הם מוצקים וחטובים למגע ואני מרגיש אותם מתהדקים ונרפים בעודה מזיינת את עצמה עלי. אני נוגע לה בזהירות בפי הטבעת וחש בגל לוהט של מיצים גועש בה, מלווה בהתנשפות נמרצת. מעוּדד, אני מתחיל ללטף לה את הישבן, מגלה אותו באצבעותיי וחוקר בעדינות את החריץ העמוק שבין לחיי העכוז ועד פי הטבעת. ראיתי מספיק פורנו בשביל לדעת שגם זה יכול להיות בתפריט אבל זה עוד מוקדם מדי, הכּוּס הרטוב שלה מספק אותי לחלוטין.
"אני הולך לגמור.” אני מזהיר אותה, קודם היא לא רצתה שאגמור בתוכה.
שירן נאבקת לשמור על עיניה מפוקסות, שפתיה פעורות ואגנה עולה ויורד על שני ברעב.
"אני לא יכולה להפסיק…” היא נאנקת. “לא יכולה…”
האנחות שלה קצובות וקולניות, משתלבות בקולות חלקלקים ומרגשים מהכּוּס הרטוב וביחד עם הריח של הזיעה והמיצים שלה הם מהבילים את אוויר הסלון בערפל של סקס פראי. אגלי זיעה מעטרים את מצחה של שירן ושדיה השזופים מבהיקים גם הם באורות המנורות. כמי שכפאה שד היא ממשיכה לבעול את עצמה על איברי בפראות, מתעלמת מהאזהרות שלי. היא כל כך שקועה ברעב שלה שאני חושב שהיא פשוט לא שומעת אותן ואני נאלץ להיות המבוגר האחראי ולהקים אותה ממני בכוח, מסיט אותה אל הספה.
"מה אתה עושה?” היא מייללת, שכובה על גבה על הספה, פשוקה ומיוזעת.
"לא רצית שאני אגמור בפנים.” אני אומר.
"בוא כבר.” היא מסננת ואוחזת את ידי, מושכת אותי אליה.
אוקיי, הנה נגמרה הקריירה שלי כמבוגר האחראי. אני נשכב על שירן והיא מפשקת את רגליה לעברי, אוחזת בזין הקשה שלי ומובילה אותו אליה. אני מחליק פנימה בקלות ומתחיל לזיין אותה, חש ברגליה החזקות עוטפות את שלי, מונעות ממני לסגת. שירן מלטפת את הגב והעורף שלי ואני דופק אותה בתנועות קצובות, משתדל שלא לגמור עד שאני שומע אותה מתנשפת ונאנחת תחתי ורק אז אני יוצא החוצה. הנתז הראשון ברח פנימה אבל את הבאים אחריו אני מרסס על גופה השזוף ונוצץ הזיעה, מכסה אותה בשרוכים ארוכים מהפנים, דרך השדיים ועד הבטן. בגוף רועד ולב הולם אני מתיישב לידה על הספה, מניח את רגליה על ירכי ודקות ארוכות שנינו מתנשפים בלי להגיד כלום.
ללא מלים, שירן נעה אלי, דוחפת בעדינות את זרועי עד שאני מחבק אותה, ואז מתרפקת עלי, עירומה ומתנשפת.
"תודה.” היא אומרת בשקט. אני לא עונה, רק מנשק לה את השיערות.
אני לא ממהר לשום מקום ולא יודע בדיוק מה לעשות. משום מה אני שוב חושב על אמא שלה ועל כרטיס האשראי וזה מעצבן אותי אז אני מפסיק לחשוב על זה, מחשבותיי חוזרות את הבלונדינית המהממת שתחת זרועי. זאת שמלטפת עכשיו את הירך שלי.
"איזה חלק אתה.” היא אומרת.
"זה עוזר לי בשחייה.” אני אומר אינסטינקטיבית. "אפילו שיעור מועט מעלה את מקדם הגרר."
"זה נעים.” היא אומרת ומנשקת לי את הירך.
"גם הנשיקות שלך.”
שירן גוהרת על ירכי ומנשקת אותה, מלטפת את המפשעה. אצבעותיה נוגעות לי באשכים ורומזות לעבר הזין ואני חש בסימני חיים פועמים בו. נשיקותייה הופכות להיות ממוקדות יותר, מתקרבות אל הזין שלי אבל לא נוגעות בו, היא רק מלטפת אותו בכריות אצבעותיה, חשה ברכות שלו, לומדת אותו.
נשימתי נקטעת בקול כאשר שפתיה עוטפות אותו לבסוף והיא מוצצת לי אוֹתו בעדינות.
"איזה חמודי הוא כשהוא לא קשה לגמרי.” היא מצחקקת.
"תמשיכי ככה והוא לא יהיה ממש חמודי.”
"אולי זאת הכוונה.”
היא מתחילה למצוץ אותו עכשיו ואני מתנשף, צמרמורת עונג מרטיטה את הגוף שלי כשאני רואה את השיערות הבלונדיניות שלה עולות ויורדות עלי. אני מסיט את השיערות הצידה כדי לחשוף את הפנים שלה ורואה את השפתיים היפות עטופות מסביב להיקף שלו, מכסות אותו ברוק בוהק. הזין כמעט קשה לגמרי ואני שולח יד ומחבק את גבה, מלטף את ישבנה ואז מרפרף על מפשעתה, חש בחמימות והרטיבות שם. בפה מלא זין שירן נאנקת כשקצות אצבעותיי מוצאות את הסדק שלה ומתחילות לרחף עליו, מגרות את מיציה. כשאני מחליק אצבע פנימה היא כבר רטובה לגמרי וגם אני מוכן.
"תעמדי על השטיח, על ארבע.” אני מורה ושירן נאנקת בהתרגשות. היא מוציאה את הזין שלי מהפה שלה וממהרת לציית, נעמדת על ברכיה כשישבנה העירום פונה אלי.
הלב שלי עף לגרון כשאני רואה אותה ככה. לשירן באמת יש חזה מוצק ויפה אבל החלק שתמיד העיף אותי אצלה זה התחת. אולי זה גנטיקה ואולי זה כל השנים של הריקודים ואולי זה השילוב של שניהם, אבל התחת של שירן זאת באמת יצירת אומנות. ראיתי את זה כשהיא הייתה לבושה, ידעתי את זה כשהיא הייתה יעני-לבושה ואני בטוח בזה שהיא עירומה, על ארבע, מתחתי. פלחי העכוז שלה הם שני כדורים שזופים ששומרים על הצורה שלהם גם כשהיא עומדת וגם כשהיא כורעת ככה. הקפל המעלף המסמן את הגבול שבין הירכיים העליונות שלה לבין ההתפרצות של התחת הפלאי נשמר גם הוא, בהיר מעט בגלל שהשמש לא יכולה לשזף את האזור. כאשר היא עומדת נוצרת זווית ישרה כמעט החלק העליון של ירכיה לבין הסנטימטרים הנמוכים של ישבנה אך גם כשהיא עומדת הנקיק המתוק ברור להפליא. כמו במוזיאון מהשורה הראשונה, הירכיים השזופות והחטובות משמשות כפדיסטלים, אותם כנים המשמשים להצגת פסלים והם מפוסלים להשגת הרמוניה מושלמת עם התחת. אוקיי, אני קצת חופר, אבל זה באמת אחלה תחת, במיוחד כששירן מסובבת את הראש ומסתכלת עלי, מנדנדת אותו קצת. גם ככה היא יפה בטירוף, אבל יש "יפה" ויש "חרמנית-ומיוזעת-מהזיון-שאני-זיינתי אותה-עם-שיערות-בלונדיניות-דבוקות-לה-על-הפנים-יפה.”
אני כורע מאחוריה ומוביל את הזין אל הכניסה האחורית לכּּוס שלה, מפשפש בין השפתיים הורודות והתלתלים הזהובים. כשהראש נעוץ היטב אני משחרר את הזין ואוחז לה במותניים כמו שראיתי בסרטים. בתנועות זהירות אני מתחיל לנוע קדימה ואחורה, מזיין בדוגי סטייל בפעם הראשונה בחיים. אני צריך כמה ניסיונות ותנוחות כדי למצוא בדיוק את התנוחה הנכונה אבל אחרי כמה דקות אני בדיוק בzone, כמו שקורא לזה ערן המאמן.
שירן עומדת על ארבע מתחתי ואני אוחז לה בחלק העליון של הירכיים, שם זה הכי נוח לי כרגע. התחת המושלם שלה רוקד קצת בכל פעם שהאגן שלי פוגע בו אבל בגלל שהוא כל כך מוצק וחטוב הוא חוזר מיד לצורה המקורית שלו של שני כדורים שזופים. הריח של המיצים שלה חודר לי ישר לאף ומעיף אותי, מתערבל עם ה"פָאפּ! פָאפּ! פָאפּ!” של הזין שלי שמחליק לתוכה. לתוכה, יעני לתוך שירן. אחותי הכלבה. אחותי הכוסית. אחותי הסקסית שאני מביא בה עכשיו בדוגי סטייל על השטיח בסלון בזמן שאבא שלי ואמא שלה אצל חברים.
אני רואה את השדיים שלה מתנדנדים תחתיה, מבצבצים מדי פעם משני צדי החזה, רוקדים בקצב שאני דופק אותה. שירן נאנחת בכל פעם שאני מחליק לתוכה, אוחז בה חזק ושוקע עמוק בתוכה, ממלא אותה עד הסוף. הגב שלה מתחיל לנצוץ מזיעה ואגלים ראשונים גולשים במורד הכתפיים אל השקע של עמוד השדרה, התחת מתנוצץ כמו שתי שמשות קטנות וזהובות.
"פָאפּ! פָאפּ! פָאפּ!”
שירן מפנה אלי את ראשה, שיערותיה סתורות, חלקן נופלות על פניה ומשוות לה מראה פראי ורעב. היא סמוקה ומתנשפת אך במבטה יש איזו התרסה, כאילו מאתגרת אותי במשהו. היא מזכירה לי סוסת בר שצריך לאלף ואני מגביר את הקצב, רוכב עליה כמו בוקר ברודיאו. גמרתי קודם ובכלל שליטה עצמית זה משהו חזק אצלי ואני מחזיר לה מבט מתגרה, ממשיך לזיין אותה חזק בלי לגמור ובלי להוריד את הקצב. היא משחקת איזה משחק שאני לא לגמרי מבין אבל אנחנו שנינו תחרותיים אז לא בא לי להפסיד, גם אם אני לא מבין את החוקים שלו. הראש שלה כפוף עכשיו והשערות הזהובות מתנדנדות מצד לצד, כל הגוף שלה רטוב מזיעה ורוטט בכל פעם שאני מכניס לה.
מתחת לשיערות, שירן מסננת משהו שאני לא שומע.
"הא?” אני אומר, מנסה להסתיר את ההתנשפויות שלי.
"זה הכי חזק שלך?!” היא רושפת, מפנה אלי את פניה המיוזעות, קווצות שיער דבוקות לפניה. שיניה חשופות במבט פראי, קצות שיניה הלבנות נחשפות.
אני אוחז חזק יותר בישבנה ומגביר את הקצב עוד יותר ועיניה מתגלגלות מולי רגע לפני שהיא חוזרת לכרוע בהכנעה. נשימותיה מתגברות והופכות לאנקות רמות ואני מבין שהיא גומרת לנוכח ההתקפה החזקה שלי. זה טוב, כי למרות כל האימונים אני מתחיל להתעייף ועוד רגע אני אצטרך להוריד את הקצב אבל יש לי עוד כח, עוד רעב, עוד אנרגיה לעשות סיבוב ניצחון על אחותי שהכנעתי, שנאנחת בקול מתחתי, ראשה מורכן ונוגע בשטיח כמו מתפללת בזמן שאני רוכב עליה עד הפיניש. כשאני גומר בסוף אני מתפוצץ בתוכה, נותן לה הכל, חזק וחם, מרגיש את כל הגוף רוטט כאילו התחשמלתי.
אני מתיישב מאחוריה, נשען על הספה, מתנשף. שירן מרוחה ומתנשפת, הכתפיים והראש על השטיח, התחת גבוה באוויר. שפתי הכּוּס שלה אדמדמות מרוב הפעמים שדפקתי אותן וקצת שפיך ניגר מהן, נוזל על הירכיים החטובות והמיוזעות.
"נראה לי שגמרתי לך בפנים.” אני אומר.
"שיט.” היא אומרת, לא ממש לחוצה. “תביא לי איזה טישו, אם אני יטפטף את כל הג'יפה שלך על השטיח אמא שלי תהרוג אותי.”
אני מצחקק וקם באנחה רמה, הולך למטבח ומביא לה נייר סופג עבה כזה והיא מנקה את עצמה ממני ואז מתיישבת, נשענת גם על הספה, לידי.
שתיקה קצת מביכה. אנחנו אחים עכשיו? חברים? שוב אויבים? זה היה ערב בכיף או סקס בסחיטה? אני מביט בה והיא מביטה בי גם ונראה שגם שירן לא יודעת את התשובות. יש לה כל זכות לכעוס עלי, מצד שני היא יודעת שהיא הייתה חראית כבר הרבה שנים, מצד שלישי זאת לא סיבה לסחוט אותה, מצד רביעי היא גמרה פה בפצצות.
אני מהסס ואז מניח את היד שלי על הכתפיים שלה, מחבק אותה. שירן לא אומרת כלום אבל משעינה את הראש על הכתף שלי. אם אין מה להגיד, לפעמים אפשר לגעת. יושבים ושותקים ביחד וזה אפילו נחמד.
"אני עולה להתקלח.” היא אומרת בסוף. “תנקה כאן.”
"סבבה.”
כשהיא מתרחקת אני מביט בתחת העגול שלה והזין שלי, שחשבתי שהתעלף, נותן איזה גרגור מנומנם. ארצה!
כלפי חוץ אנחנו שומרים על ההצגה כרגיל ובארוחת הבוקר היא מכניסה לי ליד אמא שלה שכרגיל לא מתערבת אם אבא שלי לא בסביבה. אני ממלמל במחאה כרגיל אבל זה מרגיש לי די מזויף כשאני חושב על זה שאתמול זיינתי אותה פעמיים וגמרתי עמוק בתוכה.
"בוקר טוב.” אומר אבא שלי ונכנס למטבח, גורר את הטרולי שלו.
"בוקר אור. אתה טס היום?”
"כן, משהו צץ.” הוא עונה בהיסח הדעת, מבטו נעוץ במכשיר הידני שלו. “מישהו צריך משהו מז'נווה?”
"לא, תודה.” אני אומר.
"זה מזכיר לי;” אומרת מיכל פתאום ואני כל כך שקוע בזיכרונות הלוהטים מליל אמש שאין לי מושג מה מזכיר לה. “את אכלת מול הטלוויזיה אתמול?”
"לא!” עונה שירן.
"למישהו נשפך משהו על השטיח.” אומרת מיכל, מביטה בשנינו. “אתם יודעים שאני לא מרשה לכם לאכול שם.”
שירן נועצת בי מבט זועם, היא הרי אמרה לי לנקות שם לפני שהלכה להתקלח.
"לי נשפך שם פרוטאינים.” אני אומר ולא לגמרי משקר.
"שאני לא אתפוס אף אחד ממכם עם אוכל שם.” היא אומרת בתוכחה, מופתעת בעליל שלא בתה היא האשמה, אין שבוע שהיא לא נוזפת בה על זה שהיא עלולה ללכלך לה את השטיח או הריהוט.
"יאללה, המונית כאן.” אומר אבא שלי. “אני לא בטוח מתי אני חוזר אבל אם זה יהיה אחרי שבת אז תהנו מהטיסה.”
"תודה, מתוק.” עונה מיכל. "צריכה טרמפ?” היא שואלת את בתה אחרי שאבא שלי יוצא.
"לא, אני אסע עם האוטו.”
"אוקיי.” אומרת מיכל וקמה ממקומה. לי היא לא מציעה טרמפ כמובן.
בהפסקה השנייה אני רואה את קארין יושבת לבד על אחת הטריבונות. שירן מסתובבת עם שירה ונויה, שתי פקצות מהדרגה השנייה, שמתלוות לפעמים אליה ואל קארין. אני תוהה למה הן לא מסתובבות ביחד כרגיל אבל זה לא מעסיק אותי יותר מדי, המחשבות שלי חוזרות למיכל הגנבת ואני בודק אם סאלי שומר חזרה אלי. עדיין לא. אפק ועידן משחקים ביניהם איזה משחק בסלולרי אז הם לא יצאו בכלל מהכיתה אבל אני לא נכנס לחרא הזה, שונא משחקים שחייבים לקנות שדרוגים בכסף אמיתי. סתם מסחטת כסף.
"הי.” אני שומע ומרים את הראש. שדיים גדולים בחולצת בית ספר אדומה ממלאים לי את שדה הראיה וכשאני מביט למעלה יותר אני רואה את קארין.
"הי.” אני עונה, קצת מופתע. נראה לי שהיא בחיים לא דיברה איתי מיוזמתה.
"אה…רציתי להגיד תודה על אתמול.” היא אומרת במבוכה.
"מה היה אתמול?”
"ש…אמרת שזה היית אתה.”
"אה..חפיף.” עניתי. “מיכל הייתה מקרקעת אותה ואבא שלי גם ככה מחפש תירוץ לבטל להן את הנסיעה.”
"למה?”
"כי הוא בטוח שנסיעה כזאת זה שחיתות לנערה צעירה.”
"באמת?”
"כן, הוא ככה. הוא…מחבב אותה וזה אבל קצת ראש קשה לפעמים.” אני אומר. “אולי תשבי, נשבר לי הצוואר ככה.”
קארין מתבוננת סביב במבוכה ואז מתיישבת.
"היא רצתה שאני אגיד שזאת הייתי אני.” פולטת קארין ואני מהנהן בידענות.
"מה?” היא שואלת. “ידעת את זה?”
"ניחשתי את זה.” אני אומר.
"לפי מה?”
"כי ככה היא. תמיד מחפשת על מי להפיל דברים.”
"כן.” מסכימה איתי קארין. “תמיד אני נגררת אחריה. אני כזאת נגררת.”
"זאת לא את, זאת היא. היא צריכה לפעמים…”
"לבחון אנשים?” משלימה קארין.
אני נאנח וקארין מבינה את ההסכמה שלי.
"פשוט לפעמים היא כל כך כיפית וצינית שאני סולחת לה על הכל. אבל אתמול היא הגזימה. ואתה היית מדהים.”
"טוב, תגזימי.”
"לא, באמת. מרוב שהיא תמיד יורדת עליך תמיד חשבתי שאתה…באמת…”
"חנֶרְד?”
"קצת.” היא אומרת במבוכה.
"אולי אני באמת קצת חנֶרְד, אבל אני יותר ספורטאי. פיפטי-פיפטי.” אני מוסיף, לא שש לוותר על הספרים והסרטים והמשחקים שאני כל כך אוהב.
"באמת יש לך גוף של ספורטאי.” מודה קארין. “לא שמתי לב עד אתמול.”
"כולם רואים רק את המשקפיים והאנימֶה.” אני אומר בשמץ מרירות.
"בגלל שירן, רק על זה היא מדברת.”
"ספרי לי על זה. היא לא מפסיקה לרדת עלי מהיום שהיא הכירה אותי.”
"בעסה. תגיד, אז מה, אסור לך יותר לשחות?”
פאק, שכחתי מזה.
"לא.”
"קיבלת עונש בגללה, הא?”
"לא, קיבלתי עונש בגללי.” אני אומר בעגמומיות. “היום אחרי בצפר היה אמור להיות לי אימון. איזה זין.”
"די, אל תתבאס, זה יעבור בצ'יק.”
"תודה.”
הצלצול מחזיר אותנו לכיתות ואני פוגש שם את עידן ואפק ולא מספר להם עם מי ביליתי את ההפסקה. את שירן אני רואה רק מרחוק אבל אין לי מה להתקרב אליה, כולם יודעים שאנחנו חתול ועכבר אז אני לא רוצה לעורר חשד ולהיות חבר שלה פתאום ליד כולם.
אחרי הלימודים הצער על האימון שאני לא הולך אליו דוקר אותי ואני כמעט מתבאס שהייתי חייב להיות כזה גיבור. אני תוהה אם לרמות את אבא שלי שנמצא בחו"ל ובכל זאת ללכת לאימון אבל בסוף יורד מזה. החלטתי להיות גיבור אני שולח הודעה לערן המאמן שאני לא יכול להגיע והוא מתקשר, עצבני.
"למה אתה לא מגיע?”
"אבא שלי קרקע אותי.”
"מה עשית?”
"ענייני נשים.” אני אומר.
הוא צוחק בטלפון.
"טוב, מפגר. אבל אל תתחיל לזלול, הא? אני צריך אותך למוקדמות.”
"ברור.”
"יאללה, גבר. בשביל ענייני נשים אתה משוחרר.”
לעידן ואפק יש אופניים חשמליים ואני כמעט משיג אותם בדרך הביתה בדיווש. ערן המאמן שונא את האופניים החשמליים והוא לא מרשה לנו להשתמש במנוע אז אצלי המנוע זה כמעט רק משקולת, אני כמעט אף פעם לא מפעיל אותו, זה אימון טוב ככה. אני חושב על לעבוד על אבא שלי ומיכל ולעשות אימון ברכיבה אבל פשוט חם מדי היום, הקיץ נותן פייט לפני התבוסה הבלתי נמנעת לסתיו ואני סתם נוסע הביתה.
בדרך הביתה אני נוסע אל הבית של סבא שלי. סקטבורד שם עם שני חברים שלה ושלושתם מתאמנים ועושים פעלולים די מרשימים בבריכה הריקה. באופן מטופש אני גאה לראות שהיא טובה מהם וזה מצחיק אותי לשמוע אותה גוערת בהם ולועגת להם בדיוק כמו אחת מהבנים, כולל ההסתלבטויות הכי מפגרות על אמא של סרגיי ואבא של אדיר.
הבית ריק, לשירן יש אימון ישר אחרי הלימודים בימי שלישי. אני בודק מה השיעורים שלא גמרתי, מחמם לעצמי ארוחת צהריים ואוכל אותה מעל הלימודים. לא הייתי מעז להתנהג ככה אם שירן הייתה כאן, היא לא הייתה מפסיקה לרדת עלי בחיים אבל זה ניצול זמן יותר טוב ומשאיר לי יותר זמן פנוי לשחק. אני מתבאס ששירן לא בבית, הזין שלי חצי קשה מהמחשבות מה עשינו ומה היינו עושים אם היא הייתה כאן אבל אני לא מאונן, מעדיף לשמור את הכל בשבילה לערב. גומר שיעורים, מנקה את המטבח כדי שמיכל לא תרד עלי שהיא שונאת מטבח מלוכלך כשהיא מגיעה הביתה והולך לחדר.
דפיקה בדלת.
אני מופתע קצת וניגש אל הדלת ופותח אותה.
קארין עומדת בפתח. הדבר הראשון שאני מבחין בו זה השדיים שלה.
היא כנראה עברה בבית והחליפה בגדים. החולצה שהיא לובשת עכשיו היא תכולה והדוקה עם פסים אנכיים כהים אשר בגלל גודל החזה, מתפרצים לצדדים באזור החזה, מכריחים את העין להתעמת עם הגודל של השדיים האלה מתחת לחולצה. הבד הצמוד נצמד למותניים הצרים ונגמר סנטימטר או שניים מעל המכנסיים הקצרים, חושף קצת בטן שטוחה ופופיק. המכנסיים קצרים ולבנים ומדגישים את הרגליים הארוכות.
"הי.” אני אומר, מופתע. “אה…שירן לא בבית. יש לה ג'אז או משהו. רגע, אתה לא רוקדת איתה?”
"כן, אבל כואבת לי הבטן ובא לי להשתזף. עוד מעט החורף יבוא וזה ולנו אין מרפסת כמו שלכם.” היא מחייכת אלי. “זה בסדר?”
"אה…כן…סבבה.” אני אומר ונותן לה להיכנס. קארין מכירה את הבית שלנו והיא פוסעת פנימה בביטחון, הטוסיק שלה מתנדנד מצד לצד.
אני עומד ולא יודע בדיוק מה לעשות. אני צריך לארח אותה? היא תסתדר לבד? היא צריכה משהו? אני תוהה אם אחותי יודעת שקארין כאן.
"שירן יודעת שאת כאן?” אני שואל.
"לא אמרתי לה.” היא עונה בפשטות ופותחת את דלת המרפסת.
"אה…אוקיי.”
"אולי תשב איתי? משעמם להשתזף לבד בלי לדבר עם אף אחד.”
"סבבה.” אני אומר, הזין שלי מתעורר לחיים כשהיא מורידה את החולצה הקטנה נשארת עם הביקיני הורוד המהמם שלה, השדיים הגדולים רוטטים בהתרגשות עם כל תנועה שלה. היא מקלפת גם את המכנסיים הקטנים ונשארת עם בגד תחתון זעיר ואז נשכבת על מיטת השיזוף על הגב ועוצמת את העיניים.
"ידעת ששירן לא כאן.” אני אומר ומתיישב על מיטת השיזוף לידה. בצל, לא בא לי להשתזף.
"א-הה.” היא אומרת בעיניים עצומות.
ספיידרמן מדשדש למרפסת בקול טפיפת ציפורניים ואני מלטף אותו.
"שירן אמרה לי שקוראים לו 'ספיידרמן'.”
"כן.”
"למה?” היא מצחקקת.
"בואי נגיד שזה רעיון די דפוק לתת לילד בן ארבע לתת שם לכלב…” אני אומר והיא צוחקת בקול. כשהיא צוחקת העיניים שלה כמעט נעלמות מעל הלחיים וזה הדבר הכי חמוד בעולם, היא נראית כמו ציור של ילדה צוחקת במנגה, הקומיקס היפני. בטח שעם תסרוקת ה'פּוּקָה' שלה.
"אמרתי לה היום כמה דברים קשים.” אומרת קארין בלי להסתכל עלי.”אני לא בטוחה שהיא הייתה מרשה לי לבוא אם הייתי מבקשת.”
"מה אמרת לה?”
"שנמאס לי מהמבחנים שלה ושהיא צריכה לבקש סליחה שהיא ניסתה להפיל עלי את הדפיקה באוטו.”
"באמת? אמרת לה?”
"א-הה.” היא אומרת בגאווה. “נמאס לי להיות במבחן, אתה מבין?”
"כן.”
"שנתיים אני מספרת לעצמי שאנחנו חברות אבל די כבר. כל הזמן בוחנת את הנאמנות שלי. יאללה, הבנו כבר שאת מלכת בצפר ומלכת היופי אבל אני חברה שלה לא בגלל זה.”
"את לא פחות יפה ממנה.” אני אומר ומביט בשדיים הגדולים, המכוסים בקושי בחזיית הביקיני.
"יש לי פרצוף סתם.” היא מתלוננת. “והיא מהממת.”
"הפרצוף שלך סבבה, אני אוהב שאת מחייכת.” אני מאלתר במהירות, אילתור די דפוק אני מחמיא לעצמי. “וחוץ מזה, פרצוף זה לא הכל.”
"כן, יש לי את השדיים הכי גדולים בבית ספר.”
"לא לזה התכוונתי.” אני מסמיק.
"לא משנה, זה מה שרואים.”
"מה שרואים, כשאת לידה, זה שאת הרבה יותר בנאדם ממנה.” קארין לא עונה ואני ממשיך, מרגיש שאני בכיוון. “אולי היא צריכה אותך לידה כדי להרגיש יותר יפה אבל מה שהיא לא מבינה זה שכשאת לידה רואים מיד מי יותר בנאדם.”
"איזה חמוד אתה.”
"לא, באמת. יש לה יכולת לגרום לאנשים להרגיש רע, תאמיני לי אני מכיר את זה כבר שנים.”
"כן, הא? היא תמיד יורדת עליך כשהיא רואה אותך. אני מצטערת שהייתי שותפה לזה.”
"שטויות, היא יכולה לגרום לאנשים לחשוב שרע זה טוב. לא טוב אבל…מצחיק.”
"אני מרגישה מגניבה לידה כשהיא יורדת על מישהו. איזה מפגרת אני. אתה סולח לי?”
"ברור.”
משתררת שתיקה קטנה.
"הי, בא לך בירה?”
"יש לך?”
"כן, זה אחד הדברים שלאבא שלי לא אכפת שאני עושה. בירה קרה בשמש זה הדבר.”
"יאללה, קּוּל.”
אני קם ממיטת השיזוף הכפולה והולך למטבח, מודע מאוד לזין שלי שכבר קשה כמעט לגמרי. אני פותח שני בקבוקים של בזלת ומביא החוצה. אנחנו שוכבים זה לצד זו בשקט ושותים, השתיקה עדינה ונעימה כמו הבריזה שדווקא חסרה עכשיו.
"הי, למה אתה לבוש ואני לא?” שואלת קארין ומניחה את הבקבוק הריק שלה על הרצפה.
"כי את משתזפת ואני לא.”
"תוריד 'תחולצה, נראה את הגוף שחיין שלך.”
"הי, זה מאוד מחפיץ! הדס היועצת מאוד תכעס אם היא תשמע אותך מדברת ככה.”
"יאללה יאללה, תתפשט.” היא צוחקת.
אני נעמד על הרצפה ומוריד את חולצת בית הספר הכחולה שלי. אין לי חזה עצום של שרירן אבל יש כתפיים, זרועות, וחזה לא רע.
"יפה, יפה…לחנֶרְד.”
"די עם המילה הזאת, הא?”
"למה, מה תעשה לי?”
"דגדוג המוות.” אני אומר ומנופף באצבעות באיום קומי.
"פחחח…חנֶרְד חנֶרְד חנֶרְד.” היא מצחקקת.
אני כורע בקצה המיטה ולוכד את הקרסול שלה בתנועה מהירה, אוחז בכף רגלה העירומה. אני מלטף אותה והיא מתחילה לצחוק בקול רם, מתפתלת מצד לצד.
"עזי די…יא חנֶרְד…”
"ככה?” אני שואל ומדגדג ביתר שאת, גורם לה להתפתל מצד לצד. הבעיה היא שההתפתלויות הללו מאתגרות את הביקיני שמראש לא היה בעל שטח פנים רב במיוחד ובתוך כמה רגעים אני מקבל כמה הצצות נחמדות על שיער ערוותה הכהה ועל פטמותיה, כאשר השדיים הגדולים חומקים בקלות מהחזייה.
אני חרמן ומתנשף ומרגיש שנסחפנו טיפה אז אני נעצר, הקרסול שלה עדיין ביד שלי אבל הפסקתי לדגדג אותה. קארין שוכבת תחתי, רגליה הארוכות פשוקות, התחתון של הביקיני מוסת קצת וחושף חצי סנטימטר של ערווה ועטרה חומה אחת כמעט חשופה לגמרי, הפטמה מבצבצת בבירור. קארין מביטה בי ואז בועטת בי ברגל החופשייה, בעיטה קטנה וחלושה, מלווה בצחוק מתגרה וקריאת "חנֶרְד!”
בקלות אני תופס גם את הרגל הסוררת מתחת לזרועי ועכשיו היא ממש פשוקה מתחתי, שתי רגליה לכודות בידיים שלי. קארין מנסה להשתחרר ובתנועה מהירה מושכת את הרגליים ומההפתעה אני מאבד שיווי משקל ונופל עליה. היא שולחת ידיים לצלעות שלי ומתחילה לדגדג אותי ואני מקלל ואז נאבק בה עד ששתי הידיים שלי לוכדות את שלה, מצמידות אותן למזרן מיטת השיזוף. קארין נאבקת מתחתי, צוחקת ומתפתלת ואני מודע עד כאב לשדיה הגדולים מול החזה העירום שלי.
הזין שלי קשה ורעב וכשאני מתחיל לחכך אותו בתחתון הביקיני שלה בהתחלה זה כמעט לא מודע. תוך כדי מאבק וצחוקים אני מניע את האגן שלי והזין הקשה מתחכך במפשעה שלה שוב ושוב. אבל הקרב דועך ושנינו מתחילים להיות מודעים למה שקורה אבל לא ממש מפסיקים. אני מסתכל בקארין והיא מביטה בי, תכולת עיניים ורכה מתחתי ואז אני מנשק אותה.
יחסית לנשיקה מפתיעה, זאת נשיקה ארוכה והלשון שלה מברכת את שלי כשהן נפגשות ומציתות אש. הלוואי והייתי יכול להגיד שהייתי איזי ומתון אבל ברגע שקיבלתי אישור רשמי שאנחנו כבר לא שני חברים שמריצים קטעים אני שולח יד אל החזה שלה ומניח אותה על שד גדול. קארין נאנחת כשאני מתחיל ללטף אותו ושולפת את הפטמה מכלאה, מגישה לי אותה ואני מכניס אותה לפה ומוצץ, גורם לה להיאנח וללטף לי את הראש.
ואז אני קופא.
"מה קרה?” היא שואלת.
"זה הכל היה מתוכנן?” אני מתרומם ממנה קצת, נשען על המרפקים.
"מה?”
"את ידעת ששירן לא כאן…ידעת שלא הלכתי לאימון כי אבא שלי ביטל לי אז אני כאן לבד. את תכננת את זה.”
השתיקה שלה מבהירה לי שאני צודק ואני מתרומם ממנה וכורע על הברכיים. הזין שלי בוכה כשאני רואה אותה ככה, כל כך מוכנה לסקס אבל אני מרגיש מנוצל ומלוכלך פתאום. זה איזה משחק שלה עם שירן ואני הפיון על הלוח. איכסה. אני לא טוב במשפטים עוקצניים כמו ששירן הוכיחה לי שוב ושוב אז אני רק מתרחק ממנה ונכנס הביתה, לחדר שלי.
"עזי!” קוראת קארין אבל אני מצטמרר מגועל כשאני שומע אותה וסוגר את דלת המרפסת. הייתי צריך להגיד לה לעוף, אני מקווה שהיא תעוף.
לקארין יש קצת גאווה עצמית והיא לא באה אלי לחדר, אני שומע אותה עוזבת. השעה ארבע וחצי ואני די משועמם, לא עובד היום ואין לי אימון אז אני עושה סבב של כביסה כדי שלמיכל לא יהיה מה להגיד כשהיא תבוא מהעבודה. אני חושב עליה עם כרטיס האשראי של החברה של אבא שלי ומתעצבן. מה עם סאלי שומר? מעניין אם היא התקדמה עם מה שביקשתי ממנה?
לוקח את ספיידרמן והולך אל הבית של סבא שלי. החצר שקטה אחר הצהריים וזה זמן טוב למחשבות וספיידר שוכב לידי כשאני נותן למוח לרוץ. מאוחר יותר אני שומע גלגלים מחליקים על המדרכה ואת השער החורק נפתח וסקטבורד נכנסת לגינה.
"הי.” אומרת סקטבורד.
"הי.” אני אומר.
"איך השחייה?” היא שואלת.
אני לא עונה, משכשך במלנכוליה שלי.
"אתה אמור להגיד 'רטובה'.”
"כן.” אני עונה בפיזור נפש, מסיר את המשקפיים ומנקה אותם.
"מה קורה? למה אתה ככה?”
"בנות.” אני פולט.
סקטבורד פולטת נחרה מוזרה שאני לא מבין ומחליקה על הסקייטבורד שלה ישר לבריכה, מגיחה מהצד השני. בחצי השעה הקרובה אני רק צופה בה גולשת אבל שנינו לא מדברים יותר מדי. אחר כך אני נפרד ממנה, חוזר הביתה ובודק את רשימת המטלות שהשאירה לי מיכל.
אחרי שאני גומר לתלות את הכביסה אני בודק את הטלפון ומופתע למצוא שם הודעה מסאלי שומר.
"יש לי חדשות בשבילך, דבר איתי.”
אני מתקשר אליה מיד.
"הי סאלי, מה קורה?”
"הי חמוד, אני חושבת שמצאתי כמה דברים.”
"מעולה, מה?”
"פעולות שהכרטיס אשראי שלה ביצע. לא נראה שאלו רכישות עבור החברה.”
"אחלה, את יכולה לשלוח לי?”
"זה ניירות.”
"אז לסרוק ולשלוח לי?”
"לא, מאמי. אני בדרך הביתה ואין לי סורק בבית.”
זין.
"אתה יכול לבוא לקחת אם בא לך.”
אוקיי, זה לא שיש לי משהו לעשות עכשיו.
"מעולה, מה הכתובת שלך?”
חצי שעה אחר כך אני דופק על הדלת שלה.
===========================================
ברכות על האתר החדש, והמשך סיפור מעולה
תענוג של פרק, תודה
ברכות על האתר החדש.
פרק מעניין.
ועוד יותר מענין לאן תתגלגל סקיטבורד בעלילה
פשוט תענוג כישרון מעולה להצליח לחרמן כל כך ממילים כתובות
כמדומני נפלה טעות בפרק ח' בסמאשוורדס, ומתפרסם שם בטעות הקובץ של פרק ה'.
האם ניתן לעדכן את הקישור הקיים שם, לטובת מי שכבר רכש והתאכזב עמוקות?
תיקון: בקישור ה-PDF של הפרק האמור.
ה-Online Reader מציג את הפרק הנכון.
בדקתי את הקובץ וקיבלתי את הגרסה הנכונה. אני מאמין שזו בעיה בדפדפן שלך שמגיש קישור שגוי. אתה יכול אולי לנסות עם דפדפן אחר (אקספלורר, פיירפוקס וכו')?
ליתר בטחון העליתי מחדש את הקובץ, אני מקווה שכך או כך הבעיה שלך תפתר. מצטער על אי הנוחות.
קניתי פעמיים כבר את פרק ה ואני לא מצליח לפתוח ולקרוא
איך פותחים אותו אחרי הקניה?
שלח לי מייל לדורנוב22 בג׳ימייל ואנסה לעזור.
בכל מקרה אני אכתוב הלילה מדריך קצר שמסביר איפה מוצאים את הסיפורים אחרי הרכישה.
כתבתי הסבר קצר איך לקרוא כותר בסמאשוורדס אחרי הרכישה.
האם פרסמת את הסיפור באתר אחר?
החלק הראשון מופיע באתר סקסואלי.
איזה כיף ברכות על האתר החדש. הסיפור הזה הולך ומשתפר מפרק לפרק. אהבתי את ההפסקה במקרה של קארין, איזה טוויסט בדיוק כשחשבתי שהכל מתחיל לרוץ מהר לו מדי לבחור. תענוג.
ברכות על האתר החדש
ועוד יותר על הסיפור שנירקם פה.
במיוחד שהשארתה 2 טיזרים שיכולים לשנות את הסיפור או להיות פתח לסיפור נוסף עם סלי …..
כול הכבוד הנתיב שהשארתה מעורר תאווה….
מברוק על האתר. אחלה סיפור.
ממתין בקוצר רוח לפרק הבא. כבר חלפו שבועיים.
הי.” אני אומר, מופתע. “אה…שירן לא בבית. יש לה ג'אז או משהו. רגע, אתה לא רוקדת איתה?”
תיקון נדרש: אתה => את
תוקן, תודה.
"ידעת ששירן לא כאן.” אני אומר ומתיישב על מיטת השיזוף לידה. בצל, לא בא לי להשתזף.
תיקון: בצל=>אבל. מעבר לזה, נכון היה לעבור שורה ולהוסיף מרכאות על התשובה של קארין כמו ייתר השיחות שם.
עזי עצמו מתיישב בצל כי לא בא לו להשתזף. תודה בכל אופן!