מתנה מהשטן – שיר הולכת לים

זהו סיפור מסדרת מתנה מהשטן. אם אתם לא מכירים את הסדרה, כדאי לקרוא את הפתיח הקצר כאןהסיפורים מהסדרה הזו הם אולי הכי קשוחים שכתבתי: מי שלא אוהב את הז'אנר שלא יקרא. אם אתה לא אוהב סושי, אל תכנס למסעדה יפנית ותגיד שהאוכל גרוע, סבבה?

* * *

האמת היא שבכלל לא חיפשתי, סתם הלכתי לקנות בוטנים. אני אומר "לקנות" סתם כי אני חושב עדיין בדפוסים ישנים, אני כבר מזמן לא מחזיק ארנק ולא צריך כסף. כשאני רוצה משהו, אני נכנס לחנות והמוכרים החביבים תמיד נותנים לי, גם אם הם לא ממש מבינים למה. כובע מצחיה מגן עלי ממצלמות האבטחה, וככה אני משיג כל מה שאני רוצה. במקרה הזה, בוטנים ואורנג'דה. ואז, עם שקית הבוטנים ביד אני רואה אותה.

היא מתקרבת אלי במדרכה, שקועה בשיחת טלפון, תיק ים על כתפה. נמוכונת, לא יותר מ1.60. רזה ושזופה מאוד. היא נועלת נעליים גבוהות בסגנון נעלי טיולים ולובשת מכנסי ג'ינס קצרות שחושפות רגליים ארוכות יחסית לממדיה. כשאני מסתכל קצת יותר למעלה, אני מבין למה היא רוצה שיסתכלו לה על הרגליים, וזו הסיבה ההפוכה משאר הנשים שפגשתי: מי שיסתכל לה על הרגליים, לא ישים לב לשדיים הענקיים שלה.

היא לא מנסה להשוויץ בהם, להפך. היא לובשת חולצת טי פשוטה עם צווארון עגול ואפס מחשוף. אבל השדיים שלה פשוט גדולים מכדי שהיא תוכל להסתיר אותם. תיקון: על בחורה רגילה הם גדולים, על בחורה עם מבנה גוף פטיט כמוה הם ענקיים ממש. הפנים שלה פשוטות ושזופות כמו הרגליים והידיים, יש לה גבות מסודרות אך דומיננטיות, אף מעט ארוך ושפתיים דקות יותר ממה שאני אוהב. פרצוף חסר יחוד, טיפונת גברי אפילו, אבל אצל בחורה כזאת הפנים זה החלק הפחות חשוב.

ילדה נמוכה ורזה עם שדיים ענקיים, זה הולך להיות כיף.

אני מניח לה לעבור אותי, מתעכב כאילו נזכרתי במשהו, ואז מסתובב ומתחיל ללכת אחריה. אני תמיד זהיר, משתדל שאף אחד לא ישים לב. אני זאב בעולם של כבשים, אבל לא רוצה לפגוש את האייל. אם הוא יגיע אני כנראה אנצח אותו אבל חבל לקחת סיכונים.

אני מחליק אל תוך מוחה בקלות ומתחיל לקרוא אותה. קוראים לה שיר, היא גרה עם אמא שלה לא רחוק מכאן והיא בדרך לים. היא צפויה להתגייס אחרי הקיץ ועכשיו היא מבלה בים, בקניונים ובמסיבות ולפעמים עושה קצת שמרטפות או עוזרת לדוד שלה בקיוסק. עכשיו היא בדרך אל הים, אבל אני הולך לשנות לה את התכניות.

אני משדר אל תוך מוחה של שיר הוראה ראשונה וידה נשלחת אל אחורי המכנסיים והיא מושכת אותם מעלה, דוחקת את הג'ינס עמוק אל החריץ של פלחי עכוזה. התחת זה לא החלק הכי טוב שלה, אני מעדיף אותם עסיסיים יותר, אבל אני אדם של פשרות ותמיד הייתי. שיר מבינה שמשהו מוזר קורה והיא ממהרת לנתק את השיחה ולשים את הטלפון בתיק. הצעירים של היום קודם כל דואגים לטלפון שלהם.

אני גורם לה לעצור ובעודה קפואה ונבוכה לנוכח איבוד השליטה על גופה אני סוגר את המרחק בינינו.

"הי שיר.” אני אומר ונעמד מולה מכיוון שהיא אינה יכולה לזוז.

"מי אתה?” היא שואלת בבהלה.

"אני זה שהולך לזיין אותך.” אני מחייך ומושיט לה יד ללחיצה. שיר צופה בבהלה כיצד ידה מתרוממת אל שלי ללחיצה לבבית.

היא רוצה לצרוח אבל ניטרלתי לה את יכולת הדיבור לכן היא רק בוהה בי בפחד, לכודה בתוך גופה הצעיר והשופע.

"טוב, אני מת כבר להרגיש את השדיים שלך, אבל לא כאן באמצע הרחוב. בואי נלך אלייך הביתה, בסדר?”

אני גורם לראשה להנהן, עיניה פעורות מחוסר הבנה.

"אחלה.” אני מחייך ומניח יד על מותנה. “רוצה בוטנים?”

בשביל הקטע אני שולח את ידה לשקית, גורם לה לקחת חופן בוטנים ולאכול אותם בדרכנו אליה הביתה. בדרך אני לא יכול להתאפק ומלטף את התחת הקטן והצעיר שלה מעל הג'ינס בעודה לועסת בוטנים בפה יבש ולב הולם בפראות. הג'ינס לא הדוק במיוחד ובקלות אני מחליק יד במעלה רגלה, פולש אל מתחת לבד ומלטף את פלח העכוז המוצק, חש בבהלה מציפה את מוחה.

חשוב לי שהיא תבין מה הולך לקרות לה.

הלובי של הבניין מעניק לנו קצת פרטיות. כאשר הדלת נסגרת אני מוודא שאין מצלמות סביב ואז מחבק את שיר, מביא אותה להרים את פיה אל פי. היא כמעט מתעלפת מחרדה כאשר שפתיה מתפשקות לעומתי ולשוני חודרת אל פיה ואני נאלץ לכייל את הבהלה שלה מטה, אם היא תחטוף לי עכשיו התקף לב זה יהרוס לי את כל הכיף. אני יכול להחזיר אותה מעילפון, אבל מוות זה כבר יותר מסובך.

אין לי מה למהר ואני לוקח את הזמן באפלולית של לובי הבניין, ליד לוח שעם הגדוש בפרסומות על שרברבים ופורצי מנעולים. אני מכסה את פניה בנשיקות רכות ומלטף את צד גופה, דוגם בגב אצבעותיי את רכות השדיים הגדולים, עושה טיזינג לעצמי. לאט. בעדינות. אחר כך אני חוזר אל שפתיה ומורה לה לשלוח את לשונה אל תוך פי כשאני מלטף גם את ירכיה החלקות. כדי להבהיר לה בדיוק מה הולך להיות בשעות הקרובות אני זוקר את האצבע האמצעית שלי ומניח אותה על המפשעה שלה, לוחץ לה בדיוק על החריץ והעיניים שלה נפערות כמו שתי תחתיות של כוסות קפה.

"כן ממי, הבנת נכון.” אני לוחש לה באוזן כשאני מחליק ללא עדינות את אצבעי על החריץ שלה מעל הג'ינס. “לא תצאי מזה בנשיקות ומזמוזים.”

סוף ההתחלה מגיע כשאני מרים את יד ימין ואוחז בשד רך וכבד מעל החולצה. פאק, הוא גדול. כמה בני השכבה שלה חלמו על הבזזים האלה? וכמה מורים? והנה הם שלי. לכל מי שחלם על הבזזים של שיר, תאכלו תחת. הם עכשיו ביד שלי ואני סוחט אותם כמו פומלות בזמן שאני מנשק את שיר בלובי של הבניין שלה.

"אני הולך לזיין אותך, שיר.” אני אומר בקול נמוך ורעב באוזנה, שדה הצעיר בידי. “אני הולך לזיין אותך בכל חור שהאל הטוב נתן לך.”

אנחנו שומעים מישהו יורד במדרגות והחרדה של שיר גואה שוב אבל אני לא מפסיק למזמז אותה. מוחי סורק אחר המתקרבים ומוצא אמא צעירה וילד קטן שיגיעו אלינו בעוד עשר שניות בערך. אני נותן להם הוראת "הכל בסדר": כל מה שיראו עכשיו יראה להם נורמלי לחלוטין והם גם ישכחו אותו מיד אחר כך.

האמא והילד מתקרבים אלינו עכשיו והאמא מזהה את שיר. היא מחייכת בנימוס אל הצעירה הנחמסת מול הקיר, גבר מבוגר וזר מועך את שדהּ הגדול ביד אחת ובשנייה מפשפש במפשעתה, וממשיכה הלאה באדישות.

שיר!” קורא הילד ומנופף לה בביישנות ובדיקה זריזה בתודעתה מגלה לי שהיא שומרת עליו מדי פעם.

"שיר עסוקה, חמוד.” אומרת האמא והם יוצאים מהלובי.

"את לא יודעת עד כמה.” אני מתרחק משיר ואומר לעצמי, מגחך מהבדיחה שלי. “אני כבר לא יכול לחכות להיות בתוכךיאללה, שנעלה?”

רגליה של שיר מתחילות לטפס במדרגות מעצמן ויש לי הזדמנות להתפעל משריריה המשתרגים בעדינות מתחת לעורה השזוף. עוד מעט הרגליים האלה יהיו כרוכות סביבי בזמן שאני אהיה שקוע עמוק בכּוּס שלה. המוח שלה מלשין לי שהיא בתולה וחוץ ממציצות, אין לה שום ניסיון מיני. מצד שני, אני מופתע לגלות שהיא חתיכת מוצצת: המתוקה מצצה עד כה לשבעה ברי מזל, חמישה מהשכבה שלה, מורה אחד ומדריך בצופים. זה סוג של טרייד אוף שהיא עושה כדי להיות פופולרית עם שדיים ענקיים שהיא לא רוצה לתת לאף אחד לגעת בהם, שומרת את עצמה למישהו מיוחד. כמוני?

אני מורה לה להוציא את המפתח מהתיק ולפתוח את הדלת. אמא שלה יושבת וצופה בטלוויזיה והיא מביטה בה בשלווה, אחרי ששיגרתי למוחה הוראת "הכל בסדר" ארוכת טווח. כל מה שהיא תראה או תשמע בשעות הקרובות יתפרש על ידי מוחה כתקין ונוסך שלווה. אני סוקר את האמא ומחליט לוותר על זיון כפול היום: נמוכה וגסת פנים, היא נראית כמו כל החסרונות של שיר ללא שום יתרון. לא, תודה.

"הי שירי, לא הלכת לים?” שואלת האמא. שיר לא יכולה לענות, לכן אני עונה במקומה.

"היא התכוונה, אבל היא פגשה אותי והחלטתי לקחת אותה ולזיין אותה בכל החורים, הכל בסדר?”

"יופי, יופי.” עונה האמא בחיוך לבבי, מביטה בטלוויזיה. “הכל בסדר.”

גם אני מחייך בלבביות אל שיר אשר עיניה קרועות באימה, מתרוצצות בין אִמהּ אלי וחוזר חלילה. אני יכול לשלוט בצורה מסוימת על הדיבור (בעיקר על חוסר הדיבור) ובגוף, רק על העיניים כמעט ואין לי שליטה, זה מנגנון מסובך מדי. והעיניים של שיר צורחות עכשיו.

"בואי לחדר, מאמי.” אני אומר וטופח על ישבנה בחיבה.

על קירות החדר של שיר יש כמה תמונות של זמרים שאני לא מכיר ופוסטר של מחאה מנומסת. אבל מה שמעניין אותי זאת המיטה, והיא רחבה מספיק כדי שאוכל לתמרן שם בכיף. אני עולה על המיטה, מתפרקד ומביט בשיר אשר בהיעדר פקודה אחרת, נשארה לעמוד במקומה ליד הדלת.

אחרי שנֹח וסבּבּה לי, ידיה של שיר מתחילות לפשוט באטיות את החולצה ודופק הלב שלי מתגבר ומתגבר כאשר מותניה הצרים ובטנה השטוחה נחשפים מעל הג'ינס ואז תחתית חזיית הביקיני שלה מפציעה כלבנה מאחורי עננים.

היא פושטת את החולצה ומעיפה אותה לפקודתי בתנועה דרמטית, ניצבת כעת מולי בחזיית ביקיני ומכנסיים. פאק, הם גדולים.

לחזייה הזו אין שום סיכוי להתמודד עם השדיים האלה ואני תוהה שוב עד כמה באמת אני מתכוונת להסתיר אותם. היא אהבה את הדוגמה, מגלה לי תודעתה. דוגמת אננסים ירוקים על רקע צהוב, אבל הבד בקושי מכסה את חלקם התחתון של שדיה, את העטרות והפטמות ומה שנכנס מתחת וזהו. ידיה נשלחות אל מאחורי גבה והיא מתירה את קרס החזייה, משחררת את הפרות למרעה.

אני ממצמץ. כמה פעמים. רק אצל ילדה צעירה כל כך, שדיים גדולים כל כך יכולים להיות זקופים כל כך. זה לא שהם ממש עומדים, זה לא סילקון, אבל הרפיון הקל שלהם רק מדגיש כמה הם טבעיים ושופעים. הם קרובים מאוד זה לזה ומחליקים הישר לפנים ללא "בריחה" הצידה כמו אצל אחרות. העטרות חומות ובמרכז כל אחת, פטמה חומה וביישנית. כתפיה רחבות מעט בגלל השנים של נשיאת החזה הכבד אך ידיה עדינות ומתוקות כמו שאר גופה, ציפורניה קצוצות ומסודרות.

אני מורה לה להתקרב אלי ולעלות על המיטה. בעיניים קרועות אימה היא מוצאת שגופה מציית והיא מטפסת על מיטתה ומתיישבת על מפשעתי. בעדינות, בחרדת קודש כמעט, אני מרים שד צעיר וגדול ומלקק את הפטמה ואז מוצץ אותה. בשר שדיה רך וכבד בידי ואני מתמכר למגע המופלא שלו. לפקודתי הדוממת, שיר חופנת את שדיה ואני מחליק את פניה פנימה, צולל בינהם, כזאטוט בבריכת כדורים.

"אני צריך שתמצצי לי את הזין, בסדר?” אני מקרב את פני לאוזנה ולוחש, ושיר מהנהנת בהסכמה כפויה, כאילו שיש לה ברירה.

היא מחליקה ממני בזחילה אחורית עד שהיא רוכנת מעל מפשעתי ועיניה נפערות שוב כשהיא מבינה מה מחכה לה מתחת למכנסיים הקצרים, עוד מתנה של השטן. הזין שלי כבר זקור כמעט לגמרי כשהיא מפשילה לי את המכנסיים ואז היא באמת קרובה לעילפון: הזין שלי תואם במידותיו את השדיים שלה. היא בחיים לא ראתה זין כל כך גדול.

על פי הוראותיי, שיר מתחילה לנשק אותו ברכות, מבסיס הזין ועד לראש התפוח, מנשקת ומלקקת אותו, סוגדת לו בלשונה הצעירה. עוד נשיקה ועוד ליקוק והכל נעים ועדין כל כך, היא מוצצת מיומנת וחוץ מהגודל שלו, הזין עצמו לא מעורר בה רתיעה. אי אפשר לחשוד בה שהיא נהנית אבל בשביל הקטע אני מורה לכּוּס שלה להתחיל להתכונן וגל של מבוכה מציף אותה כשהיא מרגישה כמה היא רטובה. היא אוחזת בזין שלי באצבעות מיומנות ומכניסה את ראש הזין פנימה, אומדת את גדולו בין שפתיה. שיר מתחילה למצוץ כמו שהיא יודעת וידה נשלחת אל בסיס הזין שלי, מאוננת לי תוך כדי מציצה. אבל היא לא מצליחה להכניס יותר ממנו בגלל אפקט הפליטה שלה ואני מצטער מאוד שרק שני שלישים מהזין שלי עטופים בפיה הרך. אני חייב לעזור לה להתגבר על המכשולים שהיא עצמה מעמידה בפניה! אם היא תאמין שהיא יכולה, היא תוכל!

בגלגול הקודם שלי הייתי צריך להיאבק עם בחורות כדי לדחוף להן את הזין לגרון, אבל ברוך השטן, עכשיו אין צורך בשיטות גסות כל כך. אני מנטרל את אפקט הפליטה שלה ואז מורה לה לצלול מטה על הזין שלי. אימה מציפה אותה כאשר ראש הזין שלי ממלא את פיה, מחליק אל מבעד לבית הבליעה שלה ואל תוך הגרון אך ללא הרפלקס, הבהלה שלה לא מתממשת במשהו מוחשי מלבד עוד התקף חרדה, אותו אני מדכא מיד. שיר מאמינה בעצמה כל כך עד שראש הזין שלי קבור כולו בגרון העמוק שלה ואפה המחודד קבור בתלתלי הערווה שלי. כבר מהרגע שנפגשנו אני אוסר עליה לבכות אבל דמעות מציפות עכשיו את עיניה ואני חש בפחד שלה מציף אותה גליםגלים.

אני משחרר את יכולת הדיבור שלה והיא חשה בזה מיד. האינסטינקט הראשון שלה הוא לצרוח ולשמחתי היא מנסה. זהו ניסיון נואל, כמובן, כי הפה שלה מלא זין אבל הויברציות שהזעקה שלה מעבירות בזין שלי מענגות אותי מהביצים ועד קצות האצבעות. הו, בייבי!

אחרי כמה שניות בהן גרונה משופד על הזין שלי, אני משחרר את שיר והיא מתנשפת ומשתנקת בכבדות אבל אין מנוחה לרשעים ואני מביא אותה לשכב על גבה, עורפה נח על קצה המזרון ופניה מעל הרצפה. אני יורד מהמיטה טנעמד על הרצפה ליד ראשה, צופה בשיר המפשקת את פיה בהזמנה. אני מקבל את הזמנתה ומחליק את הזין בין שפתיה הדקות, ממלא את פיה ומתחיל לבעול את גרונה ההדוק. מכיוון שהידיים שלה לא עושות דבר ואני שונא בזבוז, אני מורה לה לאחוז בשדיה ולהציג אותם לראוותה תחתי ואני מתענג מראה הגבעות הרוטטות שלה, הרוקדות בקצב הזיון מתחתי.

וזה זיון, לא מציצה. הזין שלי מחליק פנימה והחוצה מתוך הגרון שלה ואני תוקע אותו עמוק, עד הביצים, עד שהבטן שלי פוגשת את השפתיים שלה והאף שלה נקבר מתחת לאשכים הגדולים שלי. שוב ושוב, קדימה ואחורה אני מזיין לה את הפנים ומפלים של רוק ניגרים מבין השפתיים הצעירות שלה, מחליקים במורד פניה ההפוכות ומצפים את לחייה ברוק בוהק. בנדיבותי הרבה אני מתיר לה לעצום עיניים כדי שהן לא יצרבו לה והיא עוצמת אותן בחוזקה כשאני ממשיך לתקוע לה את הפה ולשחק לה בשדיים המושלמים, קולות לעלוע רמים בוקעים מגרונה.

נקישה נשמעת בדלת ואני חש באמא מעברה השני.

"כן.” אני אומר והאמא פותחת את הדלת.

"רוצים לשתות משהו, שירצ'וק?” שואלת האמא, מחייכת בלבביות למראה הגבר הזר האונס את פניה של בתה בת העשרה. הכל בסדר.

"שיר לא, אני אשמח לתה.” אני אומר, מבלי להפסיק לשגול את גרונה הצר של שיר המשתנקת.

"יופי.” מחייכת אמא וסוגרת את הדלת.

אני מרגיש את השיא הראשון של היום המלבב הזה מתקרב ומחליט לעשות שימוש אמיתי בשדיים המדהימים של הגברת הצעירה. אני מחליק מפיה, מעפיל על המיטה ומתיישב על בטנה, מניח את איברי הרטוב בין עטיניה של הילדה וזו ממהרת להצמיד אותם זה לזה, מביטה בי בעיניים עגולות.

אחחח, גן עדן. שדיים גדולים ורכים עוטפים את הזין הגדול שלי ושיר החמודה מביטה בי מלמטה כשאני מזיין אותם. הידיים שלי נחות על המזרון ליד הכתפיים שלה ואני מזיין לה את העטינים, הזין שלי טובע בבשר שדיים רטוב וקטיפתי. הכל כל כך חלקלק ורך והמגע עדין ומענג, כמו ענן שהתממש לו על המיטה של הנערה התמימה שתפשתי לי ושרק מחכה עכשיו שאני אגמור ואמשיך להשתמש בגוף שלה בדרכים יצירתיות אחרות.

איזה יופי, התה מגיע כמה שניות אחרי שאני מתחיל לגמור. כשאמא נכנסת עם מגש, אני כבר אחרי איזה שבעשמונה השפרצות וכל הצוואר של הבת הזונה הקטנה שלה רטוב מהשפיך שלי ואני מחלץ את הזין מענני השדיים שלה ומכוון לכיוון הפרצוף. השפריצים המשודרגים שלי חזקים וארוכים ותוך כמה שניות הפרצוף שלה כמעט מכוסה בשכבת שפיך לבנבנה וגם החלק הקדמי של השיערות שלה. באנגלית קורים לזה facial וכשאני גומר זה באמת נראה כמו מסכת קוסמטיקה לבנבנה.

"הנה התה…” מחייכת האמא. “…וגם קצת עוגיות שנשארו לי מהמפגש. זה אלו שאת אוהבת, הבראוניז. אתה חייב לנסות, שיר מתה עליהן.”

שיר מביטה בבהלה באימהּ. למרות כל מה שעברה בשעה האחרונה, ההתנהגות של אמא שלה הכי מחרפנת אותה, כמעט עוקרת אותה מהמציאות. אותי היא הבינה איכשהו אבל את ההתנהגות של אמה היא פשוט לא מצליחה להסביר לעצמה. אני לא מרשה לה לדבר אבל מתחת לשכבת השפיך שמכסה את פניה, העיניים שלה צועקות. אני קצת מטונף, אז אני נעמד, לוקח תה ועוגייה ומביא את שיר לכרוע תחתי ולנקות אותי בפיה בזמן שאני שותה.

"יופי של עוגייה, באמת טעימה.” אני מודה בפה מלא עוגייה מעל שיר השוקדת תחתי בפה מלא זין, ממלא את שיערותיה בפירורי עוגיה.

כשאני נקי, אני נשכב בחזרה על המיטה, עירום וחופשי מול האמא והבת. אני מתלבט לרגע אם להשאיר פה את האמא כדי שתראה איך אני גוזל את הבתולין של הבת שלה אבל מחליט לוותר, זה רגע קסום ומיוחד והוא רק של שנינו, אני בטוח ששיר תעריך את האינטימיות.

אני משדר "אנחנו לא כאן" מוגבל בזמן לאמא והיא מביטה סביב, נראית כאילו לא מבינה איך הגיעה לכאן ואז יוצאת מהחדר. אחר כך אני מתפרקד לי בכיף על כריות המיטה של שיר, עירום כביום היוולדי ומביא אותה לעמוד מולי. שיר לבושה עדיין במכנסי הג'ינס הקצרים שלה והשדיים הגדולים והמושלמים שלה מתנודדים בכל פעם שאני נעה, ענקיים ממש על גופה הדק.

"אולי תורידי את המכנסיים?” אני מציע בנימוס אך ידיה כבר פועלות מעצמן והן בחצי הדרך אל הרוכסן. היא מביטה בי בבהלה כאשר המכנסיים מחליקים מטה וחושפים תחתוני ביקיני בדוגמה זהה לחזייה אך בגזרה שמרנית הרבה יותר. זה מסביר את נדיבותה של החזייה: היא רצתה לשמור על סט תואם ולמישהי עם אגן של ילדה ושדיים של אישה קשה למצוא סט כזה. אני מביא אותה להסתובב ומתאכזב מעט מהטוסיק הקטן והבלתי מרשים בעליל. גם כאשר אני מביא אותה למשוך את תחתוני הביקיני לתוך החריץ שבין פלחי העכוז, הדבר משפר את המראה רק במעט. אני נאנח. נו, מה אפשר לעשות. אדם חייב לקבל את הטוב ואת הרע ביחד ולברך על הכל. וחוץ מזה, גם ככה אני אפתח את התחת הבתול שלה.

אני מביא את אגודליה של שיר אל בגד הים והיא מחליקה אותו מטה באטיות כשהיא עדיין בגבה אלי, מנענעת את ישבנה השזוף תוך כדי, שדיה מיטלטלים מלפנים. אוקיי, זה קצת יותר טוב. גופה של שיר מזדקף ופונה אלי וערוותה הסמיכה, המסופרת היטב, נגלית לעיני. שיר מספרת אותה אך אינה מגלחת לחלוטין והתוצאה הסופית משווה לפרוותה מראה מלבני כהה ומלבב אשר מכסה את שפתי ערוותה. להפתעתי אני לא רואה סימן של פסי שיזוף על גופה הצעיר של שיר ובדיקה קלה בראשה מגלה לי שהיא משתזפת בעירום אצל דודתה אשר לה יש פנטהאוז לא רחוק. המחשבה על הנערה הצעירה עירומה כביום היוולדה, שרועה תחת השמש ממלאת את פי ברוק ואני שמח שאוכל לממש את כל הפנטזיות שלי עליה כאן ועכשיו. אני מחטט קצת בזיכרונות שלה ומוצא אחד נחמד: שיר שוכבת לבדה על הגג, דודה שלה יצאה מהבית, והיא מלטפת את עצמה לאורגזמה נעימה בשמש, מפנטזת על איזה אוֹרי שעבד איתה.

שדיה מתנודדים כזוג מטוטלות כבדות, שיר מטפסת למיטתה. אני מביא אותה למצוץ את בהונותי והיא יונקת אותן בזו אחר זו ואז מתקדמת מעלה בנשיקות חושניות במעלה שוקי, נושכת בעדינות את ברכי עד שהיא מכסה את ירכי בנשיקות רכות ואז עולה למעלה ושוב מוצצת את איברי. אני לא ממהר הפעם ובמשך דקות ארוכות היא מלקקת ומוצצת, יונקת ומנשקת את הזין ואת הביצים הגדולות שלי עד שהכל בוהק, חלקלק וקשה, מוכן לפעולה.

אני מחייך אליה ומביא אותה להמשיך להעפיל במעלה גופה עד שמפשעתה מעל איברי.

"בבקשהתפסיקאל תעשה את זה…” היא אומרת בבהלה אחרי שאני משחרר לה את הדיבור. ידה של שיר נשלחת אל איברי והיא אוחזת בו ומכוונת אותו אל החריץ הצר שלה בעודה יורדת מטה באטיות.

"בבקשהבבקשהבבקשהאני לא יודעת איך אתה עושה את זה אבלאמא'לה!” היא צווחת כאשר ראש הזין מחליק בין שפתי ערוותה. הרטבתי אותה כהוגן ומיציה שופעים עכשיו על הראש הקשה בעודה מחליקה ללא רחמים מטה, מטה, דוחפת אותו לתוכה.

"אהּ!” היא נאנקת כאשר היא מבקיעה לעצמה את הקרום העדין, מצחה הצעיר קמוּט סבל. אבל אני חש לעזרתה ומרפה את שריריה, משחרר בגופה מעט אדרנלין כדי להקהות את הכאב וכעבור כמה רגעים, ממשיך לשלוט על גופה הצעיר במחשבותיי הטורפניות, מורה לה להמשיך ולשגול אותי.

הכּוּס הצעיר שלה כובש אותי סנטימטר אחרי סנטימטר כשהיא מניעה את אגמה מעלה ומטה בתנועות קטנות וזהירות, גופה לומד את תנועות הזיון הזרות לה עדיין. רק לאחר כחמש דקות היא מצליחה לבלוע את כל איברי בחריץ הרטוב שלה ואני כמעט מרגיש איך אני מפלח את הגוף הקטן לשניים. את הסבלנות הרבה שאני מפגין אפשר לתלות בשדיה המושלמים של הצעירה: הם מרתקים אותי בעודה נאבקת לדחוק עוד ועוד מאברי פנימה.

אחרי שהיא הכניסה את כולו לתוכה, אני מביא אותה להתחיל לעבוד. אני מביא את ידיה אל מאחורי ראשה כמו דוגמנית בפוזה מפתה וכך, כאשר היא מבליטה את שדיה עוד יותר לפנים, היא מתחילה לקפץ עלי מעלה ומטה, זוג העטינים השזופים מתנודדים בכבדות לכל הכיוונים. יש לי דמיון פורה והרבה זמן לכן אני מחליף את תנוחות הידיים שלה ואחרי כמה רגעים היא ממשיכה לקפוץ, רק שעכשיו אני מביא אותה לחפון את גבעות הבשר הרך שלה, ידיה אוחזות בשדיים מלמטה כאילו היא רוכלת המציעה את מרכולתה בשוק.

אחר כך היא צובטת את פטמותיה בפתיינות כפויה לעומתי והללו מזדקרות כשני דובדבנים כהים מעל שדיה הרכים אשר אגלי זיעה ראשונים מתחילים לבצבץ מעליהם. רעמת שיערותיה החומות מתנופפת סביב ראשה כשאני גורם לה להניף את ראשה סביב כמו רקדנית, נהנה מהריקוד הכפוי של שדיה. מותניה הצרות עולות ויורדות ללא הפוגה, בועלות אותי בכוס הצר וההדוק שלה, אותו אני משמר רטוב ולוהט לכל אורך המשגל.

לא הנחתי לה להשתמש בידיה לשם תמיכה והעומס הרב והפתאומי על שרירי ירכיה מעייף אותה במהירות. אני מאלץ את גופה הצעיר להמשיך ולקפוץ מעלי אך המאמץ ניכר בה היטב: כעבור כמה רגעים שיר מתנשפת בכבדות, ריאותיה נאבקות כדי להזרים חמצן לשריריה העייפים, גופה שטוף זיעה לחלוטין והדופק שלה גבוה בהרבה ממה שהיא מורגלת בו. אבל אני לא מפסיק, ושיר ממשיכה בזיון הכפוי, מנתרת שוב ושוב על מפשעתי, איברי משפד את הכּוּס הצעיר שלה בעודה מתקרבת אל מאה אחוז היכולת שלה קרוב יותר יותר מכפי שהתקרבה אי פעם, קרוב יותר ממה שרוב בני האדם שאינם ספורטאים מקצועיים מסוגלים בכלל להגיע.

עד שהיא לא יכולה יותר. למרות הפקודות המנטליות שלי, מרוב תשישות תנועותיה הופכות להיות אטיות ומגושמות כל כך עד שאינה יכולה לנוע יותר. הילדה נאבקת להישאר זקופה, פלגי זיעה שוטפים את גופה הצעיר והשזוף והיא מתנשפת בכבדות, שריריה רועדים בפראות.

אני משחרר לחלוטין את אחיזתי בה והיא מתמוטטת על המיטה ומשתרעת על גבה, בוהה בתקרה בתשישות, פיה פשוק מעט. בחיוך רחב אני זוחל אל בין ירכיה החטובות ומניח את ראש איברי בכניסה למפשעתה, בין שפתי ערוותה הסמוקות. אני מחליק אל תוך הנדן ההדוק שלה ומאלץ אותה להרים את ברכיה באוויר וללטף את גבי ועורפי, ואז לוחש באוזנה:

"את לא על גלולה, נכון, שירצ'וק?”

"נכון.” היא ממלמלת, שוכחת למחות מרוב תשישות, ואצבעותיה הצעירות מלטפות את שיערותי. ריח השפיך שלי על פניה ממלא את נחירי וזה מדליק אותי עוד יותר.

"יופי, חמודה.” אני אומרת באוזנה, מניע את אגני בכּוּס החמים שלה ואצבעותיה זולגות במורד גבי עד שהן חופנות את התחת שלי ומלטפות אותו. "את יודעת מה קרה לפני שמונה שעות בערך?”

"מה?”

"ביצית חמודה יצאה מהשחלות שלך והיא מחכה לאחד ממיליוני הזרעונים שלי…”

"לא..!” היא לוחשת ומעלה חיוך על פני. “בבקשה לא, רק לא זה…”

"שששתרגישי…” אני מתנשף, בעצמי מתרגש מנס החיים שעומד להתחיל בעוד שניות ספורות. היא רוצה להתנגד אבל חלשה מדי, אני אפילו לא צריך לשלוט בה. “תרגישי איך זה בא…”

"לאלאאני מ…” היא ממלמלת אך הנשיקה שהיא מדביקה על לחיי סוכרת את פיה. צמרמורת מרטיטה את גופי כשאני מתחיל לפלוט את זרעי אל רחמה הצעיר והפורה. אני נאנח ומצטמרר בעוד נתז אחר נתז נורים עמוק לתוכה, מציפים אותה בכמויות לא הגיוניות של זרע בעודה מנשקת אותי בשקיקה. רגעים ארוכים אני ממשיך לפמפם לתוכה, חש בזרזיפים נפלטים החוצה מהכּוּס ההדוק שלה ואני ממשיך לגמור ולגמור, מתרפק על גופה התשוש והצעיר, קובר אותו תחתי.

"וואו, מאמי, זה היה משהו.” אני נאנח ויוצא ממנה, מתגלגל לצידה ונשכב על הגב. לא בא לי לשמוע אותה, לכן אני סותם לה את הפה וסתם נרגע לי בסבבה, חושב על חיי הנהדרים.

האמא שוב מתקרבת ואני משחרר את "אנחנו לא כאן". היא נוקשת על הדלת ופותחת אותה.

"אתה נשאר איתנו לצהריים?” היא שואלת, עיוורת לבתה השוכבת עירומה ומיוזעת, אשדי שפיך ניגרים ממפשעתה המחוללת.

"מה את אומרת, מאמי?” אני שואל את שיר אשר תגובתה היחידה היא מבט מבועת בי ובאמהּ.

"סבבה. שיר רק תתקלח, להוריד ממנה את כל השפיך, ונבוא, בסדר?”

"מצוין.” מחייכת האמא, ויוצאת, חשה שהכל בסדר בעולם.

אני שולח את שיר התשושה להתקלח והיא קמה מהמיטה ברגליים רועדות. כאשר אני שומע את המים זורמים אני קם גם אני ונכנס אל המקלחת ועיניה של הנערה נפערות בבהלה כאשר אני מצטרף אליה מתחת למים.

בניגוד למיטתה הרחבה, המקלחון צר יותר באופן שמאלץ אותנו להתחכך זה בזו שוב ושוב, אך לי זה לא אכפת, להיפך. גופה הצעיר והשופע נצמד אלי מלפנים ומאחור, איברי מתחכך בירכיה וישבנה, שדיה הרטובים נמחצים מול חזי ובטני בעודה מסבנת אותי ביסודיות כשפחת רחצה מיומנת. אני מביא אותה למשוח את שדיה בסבון רחצה ואז היא מסבנת אותי באמצעות עטיניה החלקלקים, משתמשת בהם כאילו היו ספוג הרחצה הרך בעולם.

שנינו יוצאים עירומים מהמקלחת ואני שולח אותה לאכול והולך בעצמי לחטט לה בארון, אולי אמצא שם איזה בגד נחמד בשבילה אבל מהר מאוד אני מוצא נעלי עקב גבוהות ועדינות וקשת שיער נוצצת, מהסוג שמלכות יופי עונדות בטקסים ומחליט שלפעמים, less is more ואם היא תהיה עירומה עם הטיארה הזאת ונעלי עקב, זה כל מה שצריך.

בפינת האוכל שיר טורפת ברעבתנות את המזון מצלחתה ואני עומד ומתרשם מסעודת מלכים שהאמא הכינה: פשטידת פטריות מהבילה, סלטים, מאפה טרי מדיף ריח שום מעורר תיאבון ואפילו קנקן מיץ תפוזים סחוט טרי, ממנו גמעה הצעירה המיובשת כמעט חצי מהכמות. איזו אמא! בפה מלא רוק אני מתיישב לשולחן ומתחיל לאכול, רק עכשיו מרגיש כמה אני רעב מכל האקשן של השעות האחרונות. קצת חבל לא נוכל לאכול יחד כמו שני נאהבים אבל לשיר יש משימה חשובה יותר: שלחתי אותה אל מתחת לשולחן וכעת היא עסוקה בלמצוץ לי את הזין, ראשה הצעיר דופק מדי פעם את משטח השולחן מלמטה בתנועות המציצה.

היא צעירה וחזקה והמקלחת, המזון והשתייה אוששו אותה וכעת שפתיה הרכות מנשקות את הזין שלי בזמן שאני אוכל. אמא שלה מקשקשת על הא ודא, תודעתה מספרת לה שאנחנו מכרים ותיקים בזמן שבתה העירומה מענגת אותי בפה רטוב ולשון זריזה מתחת לשולחן. שיר אוחזת באשכי הגדולים באצבעותיה בעודה מוצצת את הזין וכאשר הוא רטוב כולו היא מאוננת אותו לקשיות מלאה, עד ששנינו מוכנים שוב לפעולה.

היא מזדחלת מתחת לשולחן ופותחת את דלת המקרר, מוצאת את החמאה ומביאה אותה אלי, בהלה ממלאת את פניה. אני מניח בעדינות את הטיארה הנוצצת על ראשה, מתפעל ממעשה ידי: כמה יפה היא נראית עכשיו, עירומה ושופעת, צעירה והדוקה והכתר על ראשה נוצץ כאילו היא מלכת העולם. שיר נועלת את נעלי העקב ומיד שוקיה השזופות משתרגות ביופיין וישבנה מקבל קצת כבוד וגאווה.

ואז מלכת העולם הקטנה מתכופפת על שולחן האוכל ונאחזת בצדדיו, מבליטה את ישבנה הקטן והשזוף אחורה. האמא מלהגת משהו על ההיא מהמתנ"ס שהתחלפה וממש חבל שהוציאו אותה לפנסיה רק בגלל שהיא הגיעה לגיל 65 בזמן שאני מושח את הזין שלי בחמאה ואז מורח כמות נדיבה על החריץ שלה, עד שחמאה מומסת מטפטפת על רצפת המטבח וכל הזין שלי נוצץ ושמנוני.

מלכת היופי מפשקת את פלחי העכוז הקטנים שלה לקראתי מבלי להבין עדיין מה קורה ואני מתחיל לחכך את ראש הזין בחריץ שלה, מניע אותו בין הכדורים הרכים ומחכך אותו על פי הטבעת בעוד אמה מפנה את כלי האוכל וממשיכה לספר על בעיות החנייה שיש ליד המתנ"ס. רגע האמת מגיע לבסוף ואני מניח את ראש הזין מול הכניסה האחורית שלה שלה ומתחיל ללחוץ.

גל של פאניקה מציף את מוחה של שיר כאשר היא מבינה לבסוף מה אני זומם אך היא מרפה את הטבעת ההדוקה שלה ופותחת את השערים לקראתי. למרות שיתוף הפעולה המושלם שלה, אני נאלץ לדחוף בכל הכוח מול החור הקטן והשרירי ורגעים ארוכים אני מכוון את גופה אל גופי כדי למצוא את הזווית המושלמת. אני מרשה לה לפלוט "אה!” קטן כאשר ראש הזין החלקלק שלי מבקיע את דרכו פנימה וכמה שניות אחר כך הוא נח בבטחה מעבר לשער.

התחת שלה מזכיר לי תחת של ילד בן 12 (אל תשאלו) והוא נבלע כולו בין כפות ידי, שזוף ורך כאשר אני מתחיל לבעול אותה, כובש אותה סנטימטר אחר סנטימטר בתנועות קצובות ומדודות. אני זהיר ומתון, מכניס לה אותו פנימה בלי להיחפז, אבל יש לי מטרה ואני אעמוד בה: לדחוף לה את כולו עד הביצים. שיר נאחזת בעוצמה בשולחן האוכל, פרקי אצבעותיה צהובים מהמאמץ ונשיפותיה המיוסרות מגיעות לאוזני, כשאני מחדיר לה משהו שלא אמור להיכנס, פותח אותה לאורך ולרוחב. שדיה הגדולים של הנערה מתנודדים תחת גבה הצר בכל פעם שאגני מסיים את הניעה שלו ואני מת כבר לחפון אותם מאחורה, אבל עוד לא. יש סדר ושיטה, יש מטרה וצריך לדבוק בה.

"את יודעת, שירצ'וק, יש לי משהו להעיר לך.” אומרת האמא אני משפד את התחת הקטן של בתה הכפופה על שולחן האוכל. “כשאת שוטפת כלים, אני ממש אשמח אם תוכלי לקרצף גם את הכיור. לא יכול להיות שאני היחידה בבית הזה שמשפשפת אותו.”

"עוד קצת, חמודה.” אני מודיע לשיר. “עוד שנייםשלושה סנטימטרים והוא כולו בפנים. תדחפי, מלכת יופי מתוקה. תדחפי.”

ואני דוחף עוד קצת ומוציא ודוחף עוד קצת ותחושת גאווה וסיפוק ממלאים אותי כשאני מצליח לקבור את כל הזין של בתחת של מלכת היופי בקטנה.

"הכל בפנים.” אני מודיע לה בשמחה והיא נאנקת מתחתי בתגובה.

אני מביא אותה לאחוז בפלחי עכוזה הקטנים ולפתוח אותם לרווחה כשאני בועל אותה ואז אוחז בשדיה הכבדים, אומד את משקלם בכפותי. כשאני מרגיש שהיא מתחילה להתייבש לי, אני מורח עוד חמאה על פי הטבעת שלה והזין שלי חוזר להחליק פנימה בשמחה, חלקלק ושמח. את ידי המשומנת אני מנגב בשיערותיה הארוכות ואז חוזר לשחק לה בשדיים, חופן אותם וצובט את הפטמות בכח, מתענג על הכאב האילם המציף את גופה של שיר. הטבעת האנאלית ההדוקה שלה חונקת אותי באופן מענג, סוחטת את הזין שלי בכל פעם שהוא משפד את התחת הקטן, משגרת ניצוצות עונג לכל אורכו. מים זורמים בכיור, שקשוק הכלים הנשטפים, הלהג הריק של אמה של שיר (“אמרתי לרונית שהספּר החדש שלה הוא סתם גנב, אבל היא לא מקשיבה לי, וחבל.”), חריקות שולחן האוכל המשפחתי, אנקותיה הרכות של הצעירה הנטחנת עליו והאוושות החלקלקות של הזין שלי כשהוא משפד את התחת הבתולי של הילדונת.

המאמץ והלחץ על פי הטבעת שלה גורמים לאגלי זיעה לבצבץ שוב על עורה השזוף ובמהרה היא כולה בוהקת כאילו מכוסה יהלומים. טיפות זוחלות במורד גבה לעבר שקע עמוד השדרה ושדיה הכבדים המתנודדים תחתיה בוהקים גם הם, משמיעים קולות רכים בכל פעם שהם פוגעים זה בזה. ישבנה המיוזע של שיר הופך חלקלק והיא נאלצת לפשק אותו מחדש מדי כמה רגעים כדי לשמור עליו פתוח לרווחה לכבודי. אני מביא אותה להפנות את פניה אלי והיא ממש מלכת יופי עם הטיארה הנוצצת, הפה הפעור למחצה והשיערות החומות הדבוקות לפניה המיוזעות.

אני עומד לגמור אבל בא לי לעשות את זה בסטייל. שיר נאנחת לרווחה כשאני מחליק ממנה אך בהלה מציפה שוב את עיניה כאשר אני מביא אותה לסדר את הכתר על ראשה, להיטיב את הסרט הלבן עליו מודפס Miss Universe ואז לפסוע בנקישות עקבים אל הסלון. בתימהון על פניה היא לוקחת כרית גדולה מהספה ומניחה אותה על השטיח. אז, מופתעת, היא נשכבת על הכרית בתנוחה שמזכירה תנוחת "נר", רק שרגליה נשלחות אחורה עד שברכיה כמעט נוגעות בכתפיה, יוצרות מעין V ענק. שדיה הגדולים של שיר מתרוממים לעבר כתפיה ופניה הם מסכה רטובה של תימהון ובהלה.

בחיוך גדול אני מתקרב אליה וכורע עד שראש הזין שלי מוצא שוב את החור הקטן והמחולל שלה ושיר נאנקת כאשר אני מחליק פנימה בשנית. אני מורה לידיה לאחוז שוב בישבנה ולפשק אותו ואז ממשיך לבעול אותו בתנועות אטיות אך חזקות. אני יודע שאין לי עוד הרבה זמן, כי אני דופק אותה בתחת שעה ארוכה ואני מרגיש שעוד כמה רגעים כבר לא אוכל להתאפק אבל זה בסדר, בדיוק בגלל זה העברתי אותה לתנוחה הזו. זאת תנוחה די טיפשית שאני בטוח שהמציאו אותה במאי פורנו אבל אני אוהב לגמור איתה זיון. גם בגלל שהיא ממש לא נוחה לבחורה ומקפלת אותה כמו פתק ישן וגם בגלל שכשאני גומר, אני גומר בגדול.

אני שולף את הזין מהתחת המסכן שלה ומתחיל לאונן, מכוון אותו אל פניה. היופי בתנוחה הזאת שהנתזים מגיעים מלמעלה והם נוחתים עליה כמו מפל של שפיך, נופלים עליה כמעט מגובה של מטר. שיר המקופלת צופה עכשיו בעלבון בנתז אחר נתז נוחתים עליה, מכסים את שדיה וצווארה, מצחה ולחייה בזרע חמים ומצחין. אני מאלץ אותה לפתוח את הפה ומנסה את כוחי בקליעה למטרה ומטנף את שפתיה ואפה בשרוכים לבנבנים של זרע לפני שאני מצליח לקלוע הישר אל פיה הפעור. אל תגחכו, זה יותר קשה ממה שזה נראה וקואורדינציה אף פעם לא הייתה הצד החזק שלי.

זה לא שאני לא יכול להמשיך איתה עוד, אבל עכשיו מרגיש לי הרגע הנכון לחתוך. אני שולח את שיר אל המקלחת וסורק את הבית, תר אחרי סימנים מההרפתקה שלנו, מסלק רמזים שעלולים לגרום לשיר או לאמה לחשוד שדבר מה יוצא דופן התרחש בבית.

שיר יוצאת מהמקלחת ואני שולח אותה למיטתה, אך לפני כן אני מביא אותה לקחת מברשת שיער בעלת ידית שיכולה לשמש כדילדו מאולתר, להניח פתוחה של צנצנת של קרם על שידת הלילה שלה, ואז לטבול את ידית מברשת השיער בקרם הגוף. אחר כך אני מפיל עליה תנומה ומוחק את כל זיכרונותיה מהשעות האחרונות. הטראומה נעלמה, את סימני האקשן המביך בכל החורים הדווים שלה היא כבר תסביר לעצמה ורק אם היא תתעבר זה כבר יהיה מסתורין שהיא תמיד תנסה למצוא לו הסבר.

"להתראות.” אני אומר לאמא.

"שלום.” היא מחייכת בלבביות ואחרי שאני יוצא, אני מוחק גם את זיכרונותיה ומתחיל לרדת במדרגות.

=========================

הסיפורים בסדרה אינם פרקים הקשורים זה בזה. הסיפור הבא נקרא "אמא מספר אחת" ובו הגיבור חסר השם מאתר בקניון יוקרתי מילף עשירה ולוהטת מלווה בבנה היהיר. הפרק יתפרסם פה בעוד שבועיים לערך אך חסרי הסבלנות יכולים לרכוש אותו כבר עכשיו כאן.

Print Friendly, PDF & Email

16 thoughts on “מתנה מהשטן – שיר הולכת לים”

  1. נהדר – סיפור MCStories קלאסי 🙂
    אבל בפרסום נשארו תגיות עריכה (אני מניח שאלו חתימות זמן של תהליך הכתיבה)
    ונשארו לך כמה Typos, הכי בולט "מבעלה" במקום במעלה.

  2. ענק!
    חיבור מדהים בין רשע להומור.
    יש כמה טעויות כתיב (מבעלה צל במעלה ועוד).
    יש גם הבלחות טכניות של תאריך ושעה של הכתיבה. זה בכוונה?

      1. נשארו עדיין כמה שאריות שצריך לנקות (התיחסות לשיר בגוף ראשון).
        לא ממש כוס התה שלי, אבל הכתיבה אפקטיבית כמו תמיד.

  3. סיפור מעולה (למרות שאני אלרגי לשילוב של מין ואוכל, אבל זה רק אני).
    אני תוהה אם לא כדאי להפוך את הבחורה לפחות נאנסת וליותר אקטיבית. זה יותר מעניין אם היא לא רק גוף אלא גם בן אדם עם תשוקות וצרכים.

    1. מסכים.
      אני בכלל הייתי נותן לו רק את הכח לקרוא מחשבות, זה היה הופך את זה ליותר מעניין בעיני

  4. כתוב נהדר.
    רעיון לפרק נוסף
    הימים הם ימי הפריימריז. מועמדת צעירה ודדנית צדה את עינו של הבחור שלנו. המועמדת זוכה לתמיכה רחבה וזוכה להתברג גבוה ברשימה כמובן לא לפני שהבחור ורוב גברי מרכז המפלגה ביקרו אצלה.

  5. אחד הדברים שאתה עושה הכי טוב זה לקיים את המתח בסיפורים, מתח מיני, מתח פנימי של דמות ששוברת איסורים או מוסכמות. בסיפור בנתיים אין מתח, רק פורנו. משובח, בטעם רע לתפארת, אבל ללא מתח. מקווה שיתווסף בהמשך

  6. אחת הסדרות הטובות… אני אישית? הייתי מתמקד טיפה יותר על המשחק ועל קריאת המחשבות… להחליט שהוא משחק עם איזו בת 18 כוסית, לחטט לה בראש, ולהתחיל לרדת עליה עם סיפורים ופרטים מביכים, ואיומים להפיץ אותם. לשם שינוי שהבחורה לא תהיה כפואה לגמרי כשמזיינים אותה, רק מושפלת ומפוחדת… פלוס לקחת כמה תמונות עירום שלה, או להפשיט בציבור, לא יכול להיות רע;)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *