הבוטקה – גרסת דור נוב – פרק ז'

לפרק הקודם
==========================
"למה?" שאלה אביה וליבי חייכה והצליפה בה, מנחיתה מכה מרושעת על כתפה.

"כי את ניסית להלשין עלינו ליקי ואת באופן כללי חוצפנית. שימי את הידיים מאחורי הגב."

אביה משכה באף והניחה את הידיים מאחורי הגב. ליבי הצליבה אותן וקשרה אותן חזק באחד הצעיפים. אחר כך היא הלכה למטבח וחזרה עם מטאטא ומסקינג טייפ וצפיתי בה בסקרנות (מהולה בטיפת חרדה, כאילו, מה נהיה מזאתי?) כשהיא קשרה את הרגליים של אביה למטאטא עם המסקינג טייפ בפישוק ככה שהיא לא תוכל לסגור אותן. עכשיו אביה הייתה קשורה עם הידיים מאחורי הגב ורגליים פשוקות, חסרת אונים לחלוטין. אם הייתה לי טיפה אנרגיה בזין הוא בטח היה נעמד עכשיו אבל הוא היה גמור לגמרי להיום וגם אני כבר הייתי מחוסל.

"בסדר, מלשנית." אמרה ליבי בחיוך רע, החגורה העבה בידה. היא נעמדה מאחורי גבה של אביה, מנדנדת את החגורה באטיות. "זה על זה שבאולפנה הבנות קראו לי 'המחלבה', אני יודעת שאת התחלת עם זה." היא אמרה והצליפה בכל בישבנה הגדול של אביה.

אביה זעקה בכאב וניסתה לזחול אך רגליה הקשורות מנעו זאת ממנה.

"וזה על זה ששמת לי מלח בבקבוק המים בטיול למצדה." היא אמרה והצליפה שוב על הישבן הגדול שמתחתיה, זעקת הכאב של אביה נבלעת בשאגת הרוח שבחוץ.

"וזה על זה שאמרת לכולם שאני תמיד מסתובבת עם המאבטח האתיופי." היא אמרה, מכוונת הפעם את המכה הישר אל מפשעתה העירומה של אביה. החגורה פגעה בשפתי הערווה של אביה וזו צרחה מכאב.

"ליבי!" אמרתי והיא הסתכלה עלי, כאילו היא שכחה בכלל שאני שם. "לא שם. אל תגזימי."

"וזה…" היא הצליפה הפעם על כפות הרגליים החשופות של אביה. "על זה שאמרת שתהרסי לי את החיים ובטח היית עושה את זה גם."

"וזה על זה שאמא שלי בטוחה שאת הבת המושלמת." היא אמרה והצליפה שוב על ישבנה המיוסר של אביה אשר פסים כהים החלו לעטר אותו מצד לצד. אביה התייפחה בקול עכשיו אבל לליבי זה לא הפריע, להיפך, הפנים שלה הפכו לפסיכיות יותר ויותר והיא כיווצה את השפתיים וחשפה את השיניים כמו זאבה.

"וזה…" היא הצליפה עוד מכה חזקה על התחת העירום שמתחתיה. "כל זה שאת באופו כללי כלבה שחושבת את עצמה יותר טובה מכולם. וזה…"

"ליבי די." אמרתי בקול רם.

ליב הביטה בי והנחיתה עוד מכה כואבת על ערוותה החשופה של אביה ונאקת כאב מיוסרת נקרעה מפיה של אביה.

"די!" צעקתי.

"…על זה שגם עכשיו את מנסה לגנוב לי את החבר." הוסיפה ליבי בשיניים חשוקות החגורה רועדת בידה.

"די." הוספתי בשקט. "היה יום ארוך. כולנו עייפים. אני מציע שנלך לישון."

ליבי הביטה בי בזעם ואמרה: "בסדר. אבל היא כלבה וכלבים ישנים בחצר משק."

"ליבי!" היא התחרפנה לגמרי, זאת.

"זה מה שאמרתי." היא התעקשה. "וחוץ מזה, שם אפשר לנעול אותה שהיא לא תברח לנו."

"איפה החצר משק?" שאלתי.

"הדלת שיוצאת מהמטבח." אמרה ליבי. "אני אביא לה שמיכות ואז אני הולכת להתקלח. תעיף אותה החוצה, אני לא יכולה לראות אותה מול העיניים שלי יותר."

ליבי הלכה לאחד החדרים וחזרה עם שמיכת פליז אדומה. היא השליכה אותה על הרצפה והלכה להתקלח.

"איך התחת?" שאלתי את אביה. התחת הגדול והיפה שלה היה מכוסה בסימנים זועמים של הצלפות חגורה בשתי וערב וגם שפתי הערווה היו נפוחות ואדומות.

"שורף." היא אמרה באומללות.

" אני אביא לך מהקרם של אמא של ליבי, חכי רגע."

"אני לא הולכת לשום מקום." אמרה אביה הכפותה עדיין בשמץ של הומור ואני גיחכתי והבאתי את הקרם מחדר השינה. התחלתי לשחרר את המסקינג טייפ מהרגליים של אביה המסכנה וכשגמרתי, אמרתי לה:

"בואי נלך לסלון ואני אמרח אותך, בסדר? זה פחות יכאב."

"בסדר." אמרה אביה.

הלכנו לסלון והתיישבתי על הספה הרחבה ואביה הביטה בי במבוכה, לא בדיוק מבינה מה אני רוצה לעשות.

"תשכבי על הברכיים שלי." הסברתי. "ככה אני אוכל להגיע לטוסיק שלך בקלות."

"אני שמנה." היא פלטה במבוכה.

"לא את לא, את מהממת." אמרתי. "בואי, נגמור עם זה מהר ותוכלי ללכת לישון."

אביה כרעה בזהירות על הברכיים שלי, נשענת עם הידיים על השטיח ככה שהתחת הגדול שלה ישר מולי. המכות של ליבי השאירו סימנים ארוכים ואדומים על התחת של אביה וכאב לי רק מלהסתכל עליהם.

פתחתי את הצנצנת קרם גוף ומרחתי קצת על האצבעות. בזהירות נגעתי באחד הפסים ואביה קפצה לרגע מהמגע ואמרה "אי!"

"מצטער, כואב?"

"לא נורא, פשוט תהיה עדין, בסדר?"

"בסדר חמודה." אמרתי והתחלתי למרוח בעדינות את הקרם על פסי ההצלפה.

הגוף של אביה נרגע כשהיא הבינה שאני עדין. בכל פעם לקחתי קצת קרם ביד ומרחתי על אחד הפסים מהקצה עד הקצה, משתדל שלא לגעת עם האצבעות ממש בעור שלה אלא שגוש הקרם גוף יהיה הדבר היחיד שיגע. מרחתי אותה בלחי גדולה אחת של התחת ואז בשנייה וגם בירכיים שחטפו גם.

"יותר טוב?" שאלתי.

"כן, תודה." היא התנשפה.

"אני לא מכאיב?" שאלתי, ממשיך ללטף לה את התחת.

"בכלל לא." היא אמרה עם שמץ של אנחה בסוף ה'לא'.

השפתיים של הכּוּס שלה היו ישר מתחתי, ורדרדות ותפוחות, שיערות זהב מתקרזלות מהן והחלטתי למרוח גם אותן. ליבי אמנם הצליפה בה שם אבל גם התחשק לי לגעת לה בכּוּס.

"מצטער, אבל גם כאן היא הצליפה." אמרתי ונגעתי לה בשפתיים. אביה התקשחה לרגע אבל כשהתחלתי למרוח אותה שם היא נאנחה בשקט ונרפתה מיד.

השפתיים השמנמנות שלה גרמו לכּוּס של אביה להיראות כמו אפרסק ורדרד עם חריץ במרכז ואני מרחתי את השפתיים קדימה ואחורה, שוב ושוב, מרגיש את הנשימה של אביה מתגברת מתחתי. האצבע שלי נגעה לה בדגדגן ושמעתי אותה שואפת בחדות מתחתי אבל היא לא אמרה כלום, רק פישקה מעט את הירכיים. חייכתי לעצמי והתחלתי ללטף אותה במפשעה, מרחף על השפתיים, נוגע בחריץ ומתעכב לכמה שניות על הדגדגן. אביה התאמצה להיות בשקט אבל שמעתי אותה נאנחת מתחתי.

"זה בסדר?" היתממתי.

"כן." היא נאנחה.

"לא כואב?" שאלתי והחלקתי אצבע בין השפתיים שלה.

"לא." היא התנשפה. החריץ שלה היה חלקלק מהתחלה של מיצים והרחתי את ניחוח החרמנות שהתחיל לבצבץ ממנה. הנחתי אגודל על פי הטבעת שלה והתחלתי לאונן לה עם האצבע האמצעית על הדגדגן. אביה החזיקה חזק בשטיח ונאנחה בשקט, מתמסרת לגמרי לאצבעות שלי. הירכיים שלה היא עכשיו הכי פתוחות שהיא יכלה כאילו היא מתחננת שאני אחדור אליה לשם.

"רועי…" היא התנשפה מתחתי. "רועי…"

שמעתי את המים במקלחת נפסקים והפסקתי מיד עם אביה. ליבי גם ככה הייתה על הקצה, ממש לא רציתי שתראה אותי עם אביה ככה.

"ליבי גמרה להתקלח, אני אוציא אותך החוצה עכשיו. לפני שהיא תבוא."

אביה הזדקפה במהירות, מבינה היטב את הסכנה. הלכנו בצעדים מהירים אל פינת האוכל ושם אספתי את החלוק שלבשה קודם ואת שמיכת הפליז. הזדרזנו לעבר המטבח ואני פתחתי את הדלת החוצה.

חצר המשק הייתה מרוצפת בלבנים גדולות וגסות והיו לה שלושה קירות: האחד משותף עם הבית, השני דלת למקלט גדול ועוד אחד נוסף. הפתח הרביעי היה שער סורגים גדול ונעול. הרוח יללה ושרקה והיה לי ברור שהלילה שלה יהיה קר, קר מאוד. אבל הפחד מליבי דירבן את אביה יותר והיא מיהרה להיכנס לחצר והתעטפה בשמיכה.

"לילה טוב!" היא אמרה.

"לילה טוב, אביה." עניתי וסגרתי את הדלת, נועל אותה.

אביה חיכתה לי במיטה של הוריה, מסרקת את השיער.

"היא בחצר משק?"

"כן." אמרתי ונכנסתי למיטה והפניתי לה את הגב. הייתי הרוג מעייפות, זה היה יום מטורף לגמרי. ליבי הזדחלה אלי וחיבקה אותי מאחורה. הרגשתי את השדיים שלה על הגב שלי והיא התחילה ללטף אותי אבל העייפות הייתה חזקה יותר.

"אני לא אתן לה לקחת אותך ממני." שמעתי אותה אומרת לפני שנרדמתי.

התעוררתי באמצע הלילה, מת להשתין. השעון שלי הראה 02:44 וקמתי בשקט מהמיטה, נזהר שלא להעיר את ליבי שישנה לידי, נוחרת בעדינות. הרוח שרקה בחוץ ובבית היה קר ובזמן שהשתנתי לא יכולתי שלא לחשוב על אביה בחצר המשק שקופאת שם מקור. זאת הייתה הזדמנות מצוינת לעבוד על דמות השוטר הטוב שלי.

הלכתי לחדר של אח שלה והארתי עם האור של השעון. באור החלש מצאתי שמיכה ומהארון לקחתי גרביים, טרנינג ועוד כמה בגדים שאולי היא לא יכלה ללבוש ממש אבל היא הייתה יכולה לאלתר מהם מכנסים ושרוולים וכו'. לקחתי את השלל והתחלתי ללכת לכיוון חצר המשק אבל אז נזכרתי שהיא לא אכלה ארוחת ערב. חיטטתי קצת בארונות ומצאתי לה שקית בייגלה, חבילת תמרים, בקבוק מים ושני תפוחים.

הרוח יללה וחתכה כשפתחתי את הדלת לחצר המשק ואביה הביטה בי בעיניים גדולות, ערה לחלוטין.

"הי." אמרתי.

"הי…" היא מלמלה.

"הבאתי לך קצת דברים: שמיכות, משהו ללבוש ומשהו לאכול ולשתות."

"תודה!" לחשה אביה. "תודה רבה, רועי! אתה אחד מל"ו!"

"שששלילה טוב."

"לילה טוב." אמרה אביה. לפני שסגרתי את הדלת ראיתי אותה מתנפלת על הבגדים ומתחילה להתכסות בהם. ליבי ישנה כמו בול עץ כשחזרתי למיטה. תוך שנייה גם אני.

לשון באוזן שלי.

התחלתי לחזור למציאות והרגשתי יד מלטפת לי את הירך והלשון חזרה לאוזן שלי. עכשיו הייתי טיפה יותר עירני והרגשתי עוד דברים: שד כבד על החזה וכּוּס מתחכך לי בירך. כּוּס לח וחמים.

"בוקר טוב." מלמלתי.

"בוקר טוב." אמרה ליבי וליקקה לי את האוזן. היד שלה נחה על הזין שלי שהיה קשה לגמרי באצבעות הרכות שלה.

"נרדמת לי מוקדם אתמול."

"הייתי הרוג."

"ועכשיו?" היא שאלה ונישקה לי את הסנטר ואת החזה.

"הרבה יותר טוב." עניתי כשהיא נישקה לי את הבטן.

הנשיקה הבאה הייתה ליד הזין וזו שאחריה כבר פגעה במטרה. נאנחתי. ליבי המשיכה לנשק לי את הזין באטיות, לוקחת את הזמן בנשיקות רכות מהביצים ועד הראש. היא הייתה בתולה כשנפגשנו, אבל היא למדה מהר מאוד. תלמידה מחוננת ממש.

אחרי כמה דקות של נשיקות כאלה היא הכניסה את הזין שלי לפה שלה והתחילה למצוץ. נאנחתי בקול, הפה שלה היה רך ורטוב והיא הניעה אותו מעלה ומטה על הזין שלי בתנועות קצובות, מביטה בי מלמטה כדי לראות אם אני נהנה.

נהניתי. היא לא הייתה טובה כמו אביה אתמול אבל השדיים שלה התנדנדו מתחתיה והתחככו לי בירכיים והלב שלי זינק בכל פעם שהיא ניסתה לדחוף אותו עמוק לגרון. היא לא ממש הצליחה אבל הניסיונות שלה היו מטריפים וכל הזין שלי היה רטוב בשכבה עבה של רוק. כל כמה רגעים היא עצרה כדי להסדיר את הנשימה ואז חזרה שוב, מסתערת על הזין בהתלהבות עם שפתיים רכות, מנסה לדחוף אותו עמוק פנימה.

"מוכן לשלב ב'?"היא שאלה אחרי כמה דקות.

"יאללה." אמרתי. "מה זה שלב ב'?"

ליבי חייכה וזחלה קדימה עד שכרעה מעל המפשעה שלי מפשקת את הרגליים מעל הזין. היא שלחה את היד ואחזה לי בזין, מחככת אותו בשפתיים התחתונות שלה.

"מממ…" היא נאנחה. לא יכולתי להאשים אותה, זה היה נחמד ונעים והיא כבר הייתה רטובה לגמרי, הזין שלי החליק בקלות על החריץ שלה, נרטב ממיצי החרמנות שלה.

"בא לי כאן…" היא מלמלה והמשיכה לחכך אותו בחריץ, ומרגע לרגע הוא נכנס עמוק יותר. אם קודם רק קצה הראש נח בין השפתיים, עכשיו כמעט חצי נמשח במיצים החלקלקים שלה.

"ליביעדיף שלא…" אמרתי בלי לזוז, בוהה בשדיים הגדולים שלה מול הפנים שלי.

"למה?" היא שאלה ודחפה אותו עוד סנטימטר פנימה.

"את יודעת, נו." נאנחתי. כל ראש הזין היה קבור עכשיו בכּוּס הבתולי והחם שלה.

"לא, אני לא." היא אמרה וירדה בתנועה חדה. כאב פילח את פניה אבל היא המשיכה לרדת למטה עד שחצי הזין היה בפנים.

"זה שלב ב'." היא נאנקה. "זה הפרס שלך."

"ליבי..!"

"שה." היא אמרה, מתנשפת במאמץ הכאב. "אני רוצה לתת לך את זה. עכשיו אל תזוז, אני צריכה להתרגל."

נתתי לה להתרגל. היא המשיכה לשאוף החוצה באטיות בעיניים עצומות ולאט לאט היא נרגעה ואחרי כמה רגעים גם התחילה לזוז.

"נחמד…" היא מלמלה וחייכה אלי חיוך קטן.

לא הבנתי לגמרי את הסיבות שבגללן היא החליטה לתת לי את הבתולין שלה ויכול להיות שפשוט לא רציתי להבין, אבל הכּוּס הבתולי שלה לא שיקר: היא רצתה לעשות את מה שהיא עושה והמיצים השמנוניים שלה עטפו את הזין שלי כשהיא עלתה וירדה עליו. תוך כמה דקות היא כבר עלתה וירדה עליו חופשי, מחייכת אלי באושר בזמן שהכּּוּס ההדוק שלה סחט אותי כמו כפפה.

"רציתי את זה." היא נאנחה, עולה ויורדת עלי בתנועות קצובות, דוחקת את הזין שלי לתוכה בחמדנות. "הרבה זמן רציתי את זה. זה כל כך טוב…"

נו, אם כבר אז כבר כמו שאבא שלי אומר. ליטפתי את הירכיים שלה ואת השדיים וליבי נאנחה כששיחקתי לה עם הפטמות. היא הניחה את הידיים על החזה שלי ודפקה את עצמה בעיניים עצומות, מתפנקת על החוויה החדשה. משכתי אותה אלי ונישקתי אותה והיא נאנחה לי בפה, השדיים הגדולים שלה נמחצים לי על החזה.

"אתה יכול לשכב עלי?" היא שאלה אחרי כמה דקות.

"אני חושב שאני צריך לצאת." אמרתי, מתנשף. "אני לא יכול לגמור בתוכך."

"זה בסדר." היא אמרה. "לקחתי את הכדור הזה."

"איזה כדור?"

"שלוקחים בשביל שלא יהיה הריון."

"באמת?" שאלתי.

"כן." היא אמרה והביטה לקיר.

הייתי צריך לחשוב על זה יותר לעומק ולשאול את עצמי איך בדיוק בחורה דתייה בלי חבר או ארוס או איך שקוראים לזה כאן השיגה גלולות למניעת הריון אבל הייתי חרמן מדי וזרמתי עם מה שהיא אמרה. החזקתי את ליבי בגב והפכתי אותנו ככה שהיא הייתה מתחתי, רכה וחמה ופשוקה.

"אוה, רועי…" היא נאנחה מתחתי. "זה מה שהכי רציתי….זה הכי כיף…תמשיךתמשיך…"

המשכתי. לאט ועמוק, הולך עם הפנטזיה שלה בלי לחשוב יותר מדי ובלי לשים לב לאיזה אלף תמרורי אזהרה שעברנו בדרך. ליבי הייתה רטובה ומתוקה והשדיים שלה היו גדולים ורכים מתחתי כמו ענני קצפת. רכנתי על אחד וליקקתי לה את התות וליבי נאנחה אנחה עמוקה והגוף שלה התפתל מצד לצד באטיות כמו חתולה שמתפנקת בשמש.

"חכה רגע." היא אמרה.

עצרתי.

"אתה מגיע לטלפון שלי?"

"למה?"

"אני רוצה לדבר עם אמא שלי."

"עם אמא שלך? חשבתי שאת לא סובלת אותה."

"בדיוק בגלל זה. יום אחד אני רוצה להגיד לה שאיבדתי את הבתולין במיטה שלה בזמן שדיברתי איתה. אכפת לך?"

יאללה, נו, כל העסק נהיה הזוי מזמן, מה אכפת לי יותר או פחות? בלי לצאת ממנה, שלחתי יד לשידה שליד המיטה והבאתי לה את הטלפון.

"תודה." היא חייכה וחייגה לאמא שלה.

"בוקר טוב." אמרה ליבי מתחתי.

"בוקר טוב, ליבוש." שמעתי את אמא שלה בטלפון. "מה שלומך?

ליבי סימנה לי להמשיך ואני התחלתי להזיז את האגן שלי באטיות. היא לגמרי התחרמנה מכל הקטע והכּוּס שלה היה עכשיו רטוב לגמרי, הזין שלי מחליק בתוכו בקלות.

"בסדר גמור." ענתה ליבי והפריחה נשיקה לעברי. "ישנתי מצוין, אני עדיין במיטה."

"עדיין במיטה?" התפלאה אמה.

"כן, כל כך כיף לי שלא בא לי לצאת ממנה. אוה…" היא הרחיקה את הטלפון ונאנחה אבל אמא שלה שמעה משהו.

"מה זה היה, ליבי? את בסדר?"

"אמרתי לך, בסדר גמור."

דפקתי אותה בקצב אחיד עכשיו והצירים של המיטה שלה חרקו קצת. ליבי אחזה בטלפון והתמסרה אלי, מפשקת את הירכיים בהזמנה. היא ליטפה לי את החזה ושאלה את אמא שלה.

"מה שלום כולם?" היא שאלה ואמא שלה התחילה לספר. ליבי הרחיקה קצת את הטלפון ולחשה לי: "כןכןתדפוק אותיזה טוב…"

"מה אמרת?" שאלה אמא שלה שכנראה שמעה משהו.

"כלום, שאלתי מה שלום דוד אברם? איך הברך שלו?"

"אין שיפור." הסבירה האמא בטלפון ואני הרגשתי שאני לא יכול להחזיק עוד הרבה.

"את בטוח על גלולות?" שאלתי בלחש.

"בטח."

"ליבי? את איתי?" שאלה האמא.

"כן." אמרה ליבי. "למה?"

"שמעתי משהומישהואת לבד?"

"אוהכןאני לגמרי לבד…" נאנחה ליבי. "לגמרי לבד במיטה, אין פה אף אחד איתי…"

"ליבי, שתית משהו חריף?" שאלה האמא.

"לא…" מלמלה ליבי וליטפה לי את הפנים. "בוא אליתן לי…" היא לחשה.

"ליבי…" לחשתי ונישקתי אותה, חש בהתפרצות מגיעה.

"ליבי?!" נשמע קולה של האמא. "שלמה, משהו לא בסדר עם הילדה…"

ליבי ניתקה את הטלפון ונאנחה בקול:

"הורועיתן לי את הכלקח אותיאני שלך, רועי….אני מתה עלייך…"

חיבקתי אותה חזק כשהביצים שלי התחילה למלא אותה. שפריץ אחרי שפריץ של זרע עפו לתוכה והיא חיבקה אותי בכוח ונאנחה לי באוזן:

"תמלא אותי רועיאני אוהבת אותךאתה שלי….אל תפסיקתגמור בתוכי…"

המשכתי לגמור ולגמור עוד כמה רגעים ואז שכבתי עליה, מתנשף לה באוזן כשהזין שלי קבור עמוק בכּוּס הכברלאבתול שלה, נותן את השפריצים האחרונים של זרע בתוכה.

"אני אוהבת אותך, רועי. אנחנו תמיד נהיה ביחד." היא מלמלה. למרות שהייתי אפוף בפוסטאורגזמה פעמוני האזהרה התחילו לצלצל די ברור.

"את רצה מהר מדי, מתוקה." אמרתי לה.

"מה?" היא שאלה, לא מבינה מה אני רוצה.

"את ואני….זה לא בדיוק מה שאת חושבת, כן? אני לא רואה את זה ככה בדיוק."

היא הדפה אותי ממנה והזדקפה על המרפק.

"אז איך אתה כן רואה את זה?"

"זה רק כיף, כן?" הזדקפתי גם אני על המרפק. "אנחנו שני אנשים מבוגרים שנהנים ביחד, בואי נחכה טיפה עם זוגיות ואהבה, אוקיי?"

"לא, לא 'אוקיי'!" היא אמרה, עצבנית. "לשכב איתי אין לך בעיה אבל מעבר לזה זה 'בואי נחכה'? נחכה למה בדיוק?"

"לראות אם יש אהבה וזוגיות ומה מתאים לנו. לא לרוץ מהר בגלל חרמנות, בייב."

"לי יש אהבה, רועי. וכבר אמרתי לך מזמן. וגם אתה אוהב אותי, אתה יודע את זה. בגלל זה באת לכאן, פשוטזאת הכלבה הזאת, אביה. שוב היא הורסת לי הכל!"

"מה זה קשור לאביה?!" התעצבנתי. "זה לא קשור אליה בכלל!"

"זה לא? באת אלי להיות איתי לבד כי אהבת אותי עד שפגשת אותה!" היא צרחה. "זאת היא אשמה בהכל! עכשיו היא תשלם!"

=================

המשך יבוא

 

11 thoughts on “הבוטקה – גרסת דור נוב – פרק ז'”

  1. סוףסוף! ברוך השב!
    דור אני מצטער שאני לא מגיב יותר אבל אני ואשתי קוראים אותך קבוע ואתה אחראי לרבות מהגמירות שלנו. אוהבים אותך!

  2. דור לא מבינה מדוע המוטיב המוביל אצלך סאדו
    פרק מעט חולני לטעמי גובל באי שפיות
    היכן האהבה הקלאסית החיזור הכיבוש הלא כוחני
    מודה קשה לי מעט

  3. מרשים!
    כייוני עלילה מענינים ובלתי צפויים
    כמובן גם מחרמן כרגיל.
    מצפה כבר לזיון התשוקה ההדדית המתבשל בין אביה לרועי .

  4. לקחת את הסיפור המקורי של גו'ני מהקיצון אל הקיצון,מהתמימות והנאיביות הטהורה של אהבת בוסר ונעורים שמשולבת בעולם הדת הקפדן והשמרני אל עבר מחוזות הS,M לפעמים זה קצת נשמע הזוי כמו הסצנה שליבי הסו קולד תמימה ותלמידת אולפנה יודעת איך לבצע באופן מושלם קשירה מתקדמת של סאדו, אתה נותן לסיפור ההתחלתי קו עלילתי של חיזור גורלי/מיזורי. הפיכתה של דמותה של ליבי לסייקו היתה צריכה להשזר בעוד רבדים טרם חשיפתה ככך.
    קצת חסר לי פה ובסיפורים קודמים השנינות והחדות והתחכום/ניצוץ גאונות שהיו משולבים בסיפורייך,תמיד היה מתח מיני ודיאלוגים שמובילים לכך.כאן ובסיפורים קודמים שלך לאחרונה היה מין פשטות בתיאורי הסצנות המיניות ובדיאלוגים בכלל.
    סיפור טוב ,אבל באובורול הכללי ולאור השוואת יצירות קודמות מבריקות היייתי מדרג אותו 7.
    חשוב לשים לב לא למתוח סיפור עלילתי טוב למסטיק שטעמו נס ממנו,ריאליזם,אמינות הדמויות בעין הקורא,(לא בהכרח קבעון ספרותי) ומתח מיני תמידי הם הם שמעניקים לקורא לפחות לי אישית,הנאה וטעם לעוד.

    1. זה לא "עין חשק" 2 .
      הסיפור המקורי שנסוב סביב אובדן התמימות , שבירת איסורים וכ'ו כבר סופר מעולה ע"י ג'וני ודור בפרק א' .
      לדעתי מראש דור השתמש בכך רק כהקדמה לטוויסט שליבי היא מופרעת ולא תמימה כלל והוא שוזר רמזים לכך בפרק א'.
      כרגע זה פשוט סיפור אקשן פורנו מצויין עם טוויסטים .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *