לפרק הקודם
============
אביה הרימה את ידה והראתה לנו את הטלפון הסלולרי שלה. בחיוך ניצחון היא נגעה בו מספר נגיעות ואז הראתה לנו סרטון שבו אנחנו מצולמים מחלון חדר השינה, עושים משהו שאסור לליבי לעשות לפני הנישואין ועוד עם בחור חילוני שכנראה לא יתחתן איתה. ועוד בתחת.
"מה את רוצה?” שאלה ליבי שנדחקה ועמדה לידי.
"בגדול? אני רוצה שתעופי מהישוב.” אמרה אביה בארסיות. “אני רוצה שכולם במגזר ידעו שאת מזדיינת עם האבט"שניקים. אני רוצה גם שכל גבר שאי פעם תרצי להתחתן איתו ידע איך את צועקת במיטה. זה מה שאני רוצה, וזה מה שאני יקבל.”
"אוקיי,” ניסיתי להתערב. “ואנחנו לא רוצים שזה יקרה. איך אנחנו יכולים לעצור את זה? את רוצה משהו? כסף אולי?”
"האמת היא שלא.” אמרה אביה בפשטות. “רק רציתי לראות את הפנים שלך כשאני מבשרת לך את הבשורה ועכשיו אני אלך לי לדרכי ו…אולי אפגוש כמה אנשים בדרך…”
"זה איסור לשון הרע, אביה!” אמרה ליבי בקול רם. “בבקשה אל תעשי את זה! אני אעזוב את הישוב, בסדר?”
"לי ולטעטע יש כמה הבנות והוא יודע שקצת קשה לי עם לשון הרע.” הסבירה אביה. “הוא אמר לי שזה בסדר מפעם לפעם. גם לי מגיע ליהנות קצת כמו שאת נהנית שם.”
"אביה, אני מתחננת, תחשבי על מה שאת עושה!”
"אני כבר עשר דקות חושבת.” חייכה אביה. “ותכלס? זה עושה לי טוב.”
"מה את עושה פה בכלל? לא עברתם למצפה נפתלי?” שאלה ליבי.
"יקי במילואים ועברתי בסביבה ורציתי לקפוץ לאחותי אבל היא בדיוק נסעה לעלי אז התחלתי לחזור לתחנת אוטובוס ואז ראיתי את החייל הזה נכנס אליכם הביתה והסתקרנתי לראות מה עושה חייל חילוני בבית של שלומק'ה כשהאוטו לא בבית. אז להתראות לכם, חברים. תיהנו מהזמן שעוד יש לכם ביחד.”
"את נחושה לעשות את זה?” שאלתי מעל נהם הרוח המתגברת.
"בהחלט.” היא ענתה בשביעות רצון.
בזריזות שלחתי יד לעבר אביה ולקחתי לה במהירות את הטלפון.
היא צחקה צחוק מרושע, חושפת שיניים לבנות ומושלמות.
"אתה חושב שזה משנה משהו? אל"ף, ראיתי אותכם ביחד. זה לא בית משפט, אני לא צריכה להביא הוכחות ובי"ת, אתה יודע שכל המידע על הטלפון מגובה באינטרנט וכל זה, אז למה אתה טורח בכלל?”
היא צדקה, הבנתי. לא הייתה לי ברירה אז תפסתי את אביה בפרק היד ומשכתי אותה פנימה, לתוך הבית. אביה היא בחורה גדולה והיא נאבקה בי בצעקות וצרחות אבל הפתעתי אותה ואני בכל זאת יותר חזק ממנה ותוך כמה שניות של מאבק היא הייתה בתוך הסלון, כשאני עדיין מחזיק לה את היד בכוח. סוף סוף נעלמה ארשת שביעות הרצון מפניה והיא צעקה בבהלה.
"מה אתה עושה, דפוק אחד!?”
"רועי, מה אתה עושה?” שאלה גם ליבי.
"תסגרי את הדלת ותנעלי אותה.” הוריתי לליבי. ליבי לא חשבה פעמיים ונעלה את הדלת במהירות.
"תביאי לי את הרובה שלי.” הוריתי לליבי.
"את הרובה?” היא שאלה בבהלה. “למה?”
"או–אה, אתה הולך להרוג אותי?” לגלגה אביה. “ותוריד את הידיים ממני, חלאה, לפני שאני מתלוננת עליך על אונס ואז גם אתה תהיה בצרות.”
"תביאי כבר!” אמרתי כשאני מחזיק את אביה בכוח ביד.
ליבי לקחה את הרובה שלי ונתנה לי אותו בחשש. ביד אחת הפכתי את הרובה ושלפתי אזיקון מהקת. עיקמתי לאביה את היד מאחורי הגב ואז לקחתי לה את היד השנייה ותוך כמה שניות היא הייתה אזוקה עם שתי הידיים מאחורי הגב.
"מה אתה עושה?” שאלה אביה, כבר פחות בטוחה בעצמה. "תשחררו אותי אחרת אתם תהיו בצרות צרורות!"
"אני מכין לנו תעודת ביטוח.” אמרתי. תפסתי את אביה בכתף, לחצתי עליה הכתף שלה בכוח והכרחתי אותה לכרוע על השטיח מתחתי כשהיא נאנקת מכאב הלחיצה שלי.
"איזה תעודת ביטוח?” שאלה ליבי בבלבול.
"תמונות שליבי תעשה הכל כדי שהן לא יתפרסמו.” אמרתי ועכשיו היה תורי לחייך.
"איזה תמונות?” שאלה אביה בבהלה, כל הביטחון והזחיחות נעלמו מקולה.
"שלך עם הזין שלי בפה, בתור התחלה.” אמרתי והעיניים הגדולות שלה נפתחו.
"לא!”
"אני חושש שזה מאוחר מדי בשביל זה. את די הבהרת לנו שאנחנו צריכים תעודת ביטוח. יש לך את הסרטים מגובים באינטרנט וזה.”
"אני אמחק את הסרטים! אני לא אגלה לאף אחד, אני מצטערת! ליבי, צדקת, זה באמת לשון הרע! תנו לי ללכת!”
"את נראית לי די נחושה להרוס את ליבי, אביה. אני לא יכול לסמוך עליך, אני צריך תעודת ביטוח. תפתחי את הפה, אביה.”
"בחיים לא!”
"ליבי, יש לכם ערכת תפירה או משהו כזה?”
"כן.” ענתה ליבי שנעצה עינים המומות במתרחש.
"תביאי אותה, אנחנו צריכים לגרום לאביה לשתף פעולה.”
ליבי הנהנה ויצאה מהסלון.
"מה אתה הולך לעשות?” שאלה בבהלה, כורעת לרגלי.
"להפוך אותך לכרית סיכות.” אמרתי בשלווה מעושה, הלב שלי דפק מהר.
"מה?! שלא תעיז!”
ליבי חזרה עם קופסת עץ גדולה.
"יש לך קופסת סיכות שם?”
"כן.”
"תתקעי לאביה סיכה בתחת.”
"לא!” צווחה אביה וליבי צחקקה מרוב הלם. אבל היא עשתה מה שאמרתי לה, לקחה סיכה ארוכה והראתה אותה לאביה ואביה הסתכלה עליה באימה, העיניים שלה פעורות לרווחה. היא ניסתה להתרומם אבל החזקתי אותה בכריעה ועם הידיים קשורות מאחורי הגב לא היה לה ממש סיכוי.
"איי!” היא צווחה כאשר ליבי דקרה אותה בתחת. ליבי הראתה לי את ידה הריקה, הסיכה הייתה נעוצה עד השליש בבשרה של אביה.
"את רוצה שהיא תוציא את הסיכה?” שאלתי.
"כן!” אמרה אביה, דמעות בעיניה.
"אז תפתחי את הפה.”
"לא!”
"ליבי, עוד סיכה.” אמרתי וליבי אחזה במהירות בסיכה נוספת.
"לא! לא! בבקשה לא!”
"קדימה, אביה, תפתחי את הפה.”
"תוציאי את הסיכה!” היא התמקחה.
הנהנתי באישור לעבר ליבי והיא שלפה את הסיכה מישבנה של אביה ותלם הכאב במצחה של אביה נחלש.
"עכשיו תפתחי את הפה או שאני נשבע לך שאת לא סתם מקבלת סיכה: אני עושה לך פירסינג בדגדגן ובפטמות. נראה אותך מסבירה את זה ל…יקי קוראים לו?”
נראה היה שאביה עומדת להגיד משהו ואני מיד התפרצתי ואמרתי:
"כל מילה שיוצאת לך מהפה זה עוד סיכה שאת חוטפת: בתחת, בלחי, בשדיים. אם יש לך הרבה דברים להגיד את תצאי מכאן כמו כרית סיכות. את בחורה גדולה, יש אצלך מקום להרבה סיכות. עכשיו תחשבי כמה מלים את רוצה להגיד: אני ממליץ על אפס. תפתחי את הפה.”
אביה הביטה סביב. היא הייתה כפותה בדירה ואיש לא יגיע לחלץ אותה ואחרי הסיכה הראשונה היא הבינה שאני לא סתם מאיים. היא הייתה כל כך יפה ככה, עם הכיסוי הראש השמרני והפרצוף המתנשא שלה, מוקפת וחסרת אונים ואני הייתי חרמן טילים כי זיינתי את ליבי כמה פעמים בלי לגמור. התחלתי לפתוח את המכנסיים מול הפרצוף שלה, נהנה כמו מניאק מהבעת הפחד שלה.
"אני סופר עד חמש. מ'שש' זה מספר הסיכות שאת הולכת לחטוף. אחת. שתיים. שלוש…”
פתחתי את הכפתורים והפשלתי את התחתונים. אביה נתנה מבט מבוהל בזקפתי ועוד מבט מתחנן בליבי אבל לא מצאה שם שום אמפתיה. ליבי הביטה במתרחש, ללא צל של רחמים בפניה. להפך, היה נראה לי שהיא הייתה מרותקת והבעת הפנים הקשה שלה שראיתי כמה פעמים בעבר התחילה להתיישב עליה שוב.
"ארבע…כמה סיכות את רוצה, אביה?”
היא העיפה עוד מבט מבוהל אחרון סביב, עיניה החומות סוקרות את אפס האפשרויות שלה ואז מבטה חזר אל הזין שלי שחיכה שלושים סנטימטרים מול פניה.
"חמש…” אמרתי, מסתכל על ליבי שניצבה לידי, כאילו מסמן לה להיכנס לפעולה.
אביה פתחה את הפה.
בחיוך ניצחון קירבתי את הזין אל שפתיה ולשמחתי היא לא ניסתה לשחק עוד משחקים. הפה שלה היה רטוב וחמים והשפתיים הרכות שלה עטפו לי הזין ופינקו אותו ואני חייכתי בסיפוק לעבר ליבי שעמדה וצפתה בהכל, מרותקת.
"תזיזי את הראש קדימה ואחורה, תשקיעי אביה.” הוריתי לה.
היא התחילה להזיז את הראש קדימה ואחורה כמו שאמרתי לה. היה נראה לי שהיא כבר מצצה זין בעבר, כנראה לאותו יקי בעלה, אבל במציצה בחורה בדרך כלל משתמש בידיים והידיים של אביה היו קשורות לה מאחורי הגב. לי זה לא היה ממש אכפת, היתה לי כאן דוסית אמיתית עם כיסוי ראש והכל, עם הפה שלה מלא בזין שלי. ממש לא התכוונתי להתלונן על קטנות כמו עבודת ידיים.
"ליבי, תביאי את הטלפון שלי.” אמרתי.
אביה ניסתה להוציא את הזין שלי מהפה כדי להגיד משהו אבל אחזתי בראשה ועצרתי אותה.
"לך יש סרטון, לנו יהיו תמונות. זה נראה לי הוגן.” אמרתי לה. “תמשיכי למצוץ.”
כשהפה שלה מלא בזין שלי הדרך היחידה שהיא יכלה להתבטא היה עם העיניים והעיניים היפות שלה נפערות בבהלה כאשר ליבי אחזה בטלפון וכיוונה אותו אליה.
קליק! אביה מוצצת לגבר זר.
קליק! זרזיף רוק על הסנטר של אביה.
קליק! קליק! קליק!
"איך יצאו התמונות?” שאלתי את ליבי בעוד ראשה של אליה עולה ויורד על הזין שלי, מכסה אותו ברוק חמים.
"רגע…תן לי לראות…איפה זה…הנה: יצא אחלה!” אמרה ליבי בהתלהבות. היא הראתה לי את התמונות ואני הנהנתי באישור המצלמה שלי תפסה באיכות גבוהה את שפתיה החושניות של אביה עוטפות לי את הזין, את האופן שבו הגרון של התעבה בכל פעם שנכנסתי עמוק, ואת עיניה החומות של אביה המביטות במצלמה בעודה מוצצת לי.
"תראי.” אמרתי והראיתי את הטלפון לאביה, מניח יד על ראשה כדי לעודד אותה להמשיך למצוץ. העיניים שלה נפערו באימה.
"את רוצה שאני אשלח את זה ליקי שלך? אני בטוח שליבי יכולה להשיג את הטלפון שלו תוך כמה דקות.”
אביה נדה בראשה לשלילה, מטלטלת את הזין שלי שהיה לפות בין שפתיה מצד לצד.
"אז תמשיכי למצוץ, בסדר?”
היא הנהנה בפה מלא זין והמשיכה למצוץ במרץ, הראש שלה זז קדימה ואחורה. כבר הייתי ממש חרמן וההתלהבות שלה (שהיה ברור לי שהיא באה מפחד, לא מהנאה) הדביקה אותי ושילהבה אותי עוד יותר. ידעתי שאני הולך לגמור ולא היה לי הרבה מה לעשות נגד זה, רק לעשות את זה עם קלאס. הוצאתי את הזין מהפה שלה והחזקתי אותו ביד, מאונן לאט.
"אני הולך לגמור לך על הפרצוף, אביה. ואת תחייכי חיוך רחב. ליבי – את מתחילה לצלם. אביה – לא משנה מה קורה את ממשיכה לחייך, ברור? אם החיוך לרגע יורד לך מהפרצוף אני נשבע לך שהתמונות עפות ליקי שלך. הוא לא יודע מי אני ועד שהוא ידע אני כבר לא אהיה כאן, ברור?”
"כן.” אמרה אביה בקול צרוד.
"תחייכי למצלמה.”
אביה חייכה חיוך גדול לטלפון וליבי התחילה לצלם. ה'קליק'ים! התחילו למלא את האוויר בזמן שאני אוננתי במרץ, מכוון לעבר פניה היפות, המחייכות מתחתי.
השפריץ הראשון נפלט ונחת לה על לחי שמאל והיא נבהלה ונגעלה לרגע אבל צעקתי עליה להמשיך לחייך וכשהשפריץ הבא נחת לה על המצח היא הייתה מחויכת כאילו גשם של שפיך זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לה. אביה שמרה על החיוך גם בשפריצים הבאים וגם כשדפקתי לה אחד ישר לעין היא המשיכה לחייך עם עין עצומה בעוד ליבי מצלמת. כשהתרוקנתי סוף סוף הפרצוף השזוף והיפה שלה היה ממש מכוסה בשפיך, כולל כמה שרוכים לבנים על הכיסוי ראש שלה.
"תנקי אותי.” אמרתי לליבי והעיניים שלה התרחבו כשהיא הבינה מה אני מבקש ממנה. היא היססה לרגע אבל אחרי שנייה היא חייכה בהתרגשות ואז כרעה ליד אביה ההמומה ולקחה את הזין שלי בפה והתחילה למצוץ אותו. למרות כל מה שעבר על אביה היה נראה לי שמזה היא ממש בהלם מאיך שהיא הסתכלה על ליבי מוצצת לי מול הפרצוף שלה כאילו כלום.
"נקי?” שאלה ליבי בחיוך אחרי כמה דקות. “אולי אביה רוצה לנקות גם?”
"לא, די, בבקשה. יש לכם את התמונות, תנו לי ללכת. יחפשו אותי.”
"אף אחד לא יודע שאת פה.” אמרה ליבי והשתיקה של אביה אישרה את דבריה. “יקי במילואים וכולם יודעים שנסעת לאחותך. אף אחד לא יחפש אותך בזמן הקרוב.”
"בבקשה, תנו לי ללכת כבר. אני לא אגיד כלום לאף אחד, יש לכם את התמונות, מה אתם רוצים?”
הבטתי בליבי. קיבלנו את תעודת הביטוח שלנו, למה לא לשחרר אותה?
"תזיין אותה.” אמרה ליבי פתאום.
הפנים שלה היו קשים כמו מסכה מבטון, בהבעה שכבר למדתי להכיר. היה בילדה הדתייה הזאת צד אחר, אפל, וכשהיא הסתכלה עכשיו על השבויה שלנו בשפתיים מכווצות ונחיריים מורחבים היא נראתה לי ממש כמו זאבה שהולכת לקפוץ על איזה במבי.
"מה? לא!” קראה אביה.
"תזיין אותה, רועי.” תבעה ליבי. “תזיין אותה חזק.”
ליבי החזיקה לי בזין וליטפה אותו והיה ברור שהיא מתלהבת מהרעיון שלה. גם הזין שלי התלהב במהירות בין האצבעות שלה. חשבתי על זה כמה רגעים. מצד אחד, היא כבר קיבלה את שלה וגם הייתה לנו תעודת הביטוח שרצינו. מצד שני אביה הייתה קשורה וחסרת אונים וליבי ממש דרשה שאני אזיין אותה. הייתי צריך להיות המבוגר האחראי, זה סתם סיבוך. קיבלתי את מה שרציתי והייתי צריך לעצור את ליבי מלעשות שטויות.
"אני מצטער, אביה.” אמרתי עשר שניות של מחשבות. בעצמי הייתי מופתע מעצמי. למה לא שחררתי את אביה? תחושה של כוח? דאווינים על ליבי? לא רציתי לצאת כוסית לידה? כל התשובות נכונות? לא יודע וזה לא היה חשוב, ברגע שאמרתי את מה שאמרתי לא הייתה דרך חזרה.
“הליידי מבקשת, אני לא יכול לסרב.” המשכתי, קצת בשביל לעודד את עצמי.
"לא, בבקשה! תנו לי ללכת!” היא התחננה מהרצפה.
"אני מחזיר את נוהל מילה שווה סיכה החל מעכשיו, ברור?”
"לא!”
"ליבי, תדקרי אותה בסיכה ואל תוציאי.”
"לא!”
"שתי סיכות.”
הפעם אביה שלטה על הפה שלה אבל צרחה פעמיים כשליבי תקעה לה שתי סיכות בתחת.
"הבנת?” שאלתי את אביה, מצחה חרוץ תלמי כאב. היא הנהנה במהירות ואמרתי לליבי לשלוף את שתי הסיכות.
אחזתי בזרועה של אביה והעמדתי אותה על רגליה ואז הובלתי אותה אל קיר הסלון. הנחתי יד על ברכה מעל החצאית ואמרתי לה בשקט, באוזן: "אני הולך לגעת בך עכשיו, אביה. בכל מקום שאסור. בכל מקום פרטי. ואני הולך להנות מזה.”
החלקתי את היד באטיות מתחת לחצאית ונגעתי לה בברך החשופה ונשימתה של אביה נעתקה לרגע. אביה הייתה כמה קילוגרמים מתחת לשמנה והברך שלה הייתה עגולה ורכה באצבעותיי.
"את חסרת אונים, אביה." אמרתי לה תוך כדי שאני מלטף אותה. "את קשורה ואת יפה ואף אחד לא יודע שאת פה ואני הולך לנצל את זה. ולא תוכלי לעצור אותי.”
ליבי התקרבה אלינו והסתכלה עלינו מקרוב עם המבט המוזר בעיניים. השיניים שלה היו חשוקות והנחיריים מורחבים מעט, היא שוב הזכירה לי זאבה מעל הטרף שלה. הבנתי שהיא נהנית מהפחד וחוסר האונים של אביה ותהיתי אם זה קשור להיסטוריה המשותפת של שתי אלה או שזה היה יוצא ממנה גם עם מישהי אחרת.
אבל לא התחשק לי להיכנס לסרטים על ליבי, התחלתי לעבוד ברצינות על אביה. הכנסתי את היד מתחת לחצאית ולאט לאט התחלתי ללטף את רגל שמאל שלה, עולה כמה סנטימטרים ואז יורד, מגיע כמעט עד רבע הירך ואז נסוג בחזרה אל הברך. ככל שעליתי יותר חשתי בגופה של אביה מתקשח ועיניה נפערות בבהלה (היא לא העזה לדבר כי ליבי עמדה לידה עם שתי סיכות ביד) ובכל פעם שירדתי חשתי בתקווה מתעוררת בה ובגופה נרפה מעט.
"אולי אני אעזוב אותך במנוחה, אביה?” אמרתי לה באוזן, מריח את השפיך שלי על הפנים שלה. היד שלי החליקה עכשיו למטה, לכיוון הברך. “אולי אנחנו סתם מפחידים אותך, הא?”
תקווה נמסכה על פניה אבל אז הגבהתי בחזרה את ידי בין הרגליים שלה, מעפיל עד מחצית הירך והבעת היאוש על פניה היפים סחטה גיחוך מליבי אשר עמדה לצידנו. ירכיה היו עבות והעור חלק וחמים ונהניתי ללטף אותו, כובש סנטימטר אחר סנטימטר בדרך למפגש בין רגליה.
"את רצית ללכלך על ליבי.” אמרתי לה. “רצית להשפיל אותה. רצית להרוס אותה. זאת הייתה טעות, את מבינה את זה עכשיו?”
אביה הנהנה במהירות כלפי ואז הנהנה כלפי ליבי, אולי מנסה להתנצל בפני שנינו בלי מלים, מקווה שתזכה לסליחה המיוחלת. אבל הסליחה לא הגיעה ויד ימין שלי כבר גרפה את החצאית שלה למעלה והחליקה במעלה ירכה, חשה בחמימות הבוקעת ממפשעתה. נשימתה של אביה הייתה עצורה והיא הביטה בי בכזו בעתה שחששתי שהיא עומדת להתעלף. הבעיה הייתה שאביה נראתה לי יפיפייה וכל שהיא הייתה מבוהלת וחסרת אונים יותר הרגשתי חזק יותר וחרמן יותר וכבר התחיל להיות לי קשה לשמר את הפאסון, רציתי כבר להשתמש בגוף הסקסי שלה. לכבוש אותו, בכוח.
אבל לפני זה רציתי עוד קצת לשחק.
"אז מה, נשכח ונסלח, אביה?”
אביה שוב הנהנה במהירות ועיניה היפות נדדו ביני לבין ליבי. הבטתי לעבר ליבי, קרצתי לה ואז אמרתי לאביה:
"אולי הגזמנו קצת, לא, ליבי? רק רצינו להפחיד אותה.”
"מה? לא!” אמרה ליבי שלא הבינה את כוונתי.
אצבעותיי הזדחלו עכשיו עד סנטימטרים ספורים מתחת למפשעתה של אביה והיא עצרה את נשימתה באימה.
"תכלס יש לנו את התמונות ונראה לי שהמסר עבר. היא לא תלך ותספר לאף אחד כלום, נכון, אביה?”
הנהון מהיר ועיניים קרועות מבהלה.
"בסופו של דבר היא לא עשתה כלום, רק איימה קצת לא?” שאלתי בעודי מעלה את ידי עוד קצת למעלה ואצבעי האמצעית נעה קדימה ואחורה, נוגעת ברפרוף בבד תחתוניה של אביה המבועתת. צווחה מבוהלת נפלטה מפיה של אביה. “זה לא שהיא עשתה משהו, היא רק איימה.” הוספתי.
"נכון.” ענתה ליבי מאחור. “אבל אני…”
"את רואה?” אמרתי והאצבע שלי החליקה עכשיו בבירור על תחתוניה של אביה, נעה בתלם שבין שפתי ערוותה, דוחקת את בד התחתונים אל בין השפתיים. אביה קפאה באימה. “אנחנו יכולים להפסיק ולשחרר אותך.”
השפתיים של אביה נעו בבלבול, כאילו גם אם הייתה מעזה להגיד משהו לא הייתה יודעת מה. מבטה נע מליבי אלי חליפות בעוד פי נוטף דברי הרגעה הסותרים לחלוטין את המתרחש בין הרגליים שלה. היה נראה שהיא לא יודעת למי להאמין, לדברי ההרגעה שלי או לאצבע שלי שהמשיכה להעמיק את תלם הבד שנוצר כאשר תחתוניה נדחפו עמוק יותר אל בין שפתי ערוותה.
"אם נשחרר אותך, תספרי למישהו?” שאלתי, מסיט את בד התחתונים שלה הצידה וחושף את ערוותה לאצבעותיי. הרגשתי את האצבעות מתחככות בכמה תלתלים ואביה צווחה לרגע בבהלה ונדה במהירות בראשה ואפילו מלמלה "לא! לא!” בלי לשים לב.
צווחת בהלה נפלטה מפיה של אביה כאשר אצבעי נגעה בשפתי ערוותה. בעזרת אצבע אחת שמרתי את התחתונים שלה מוסתים והאצבע האמצעית שלי הייתה חופשיה ללטף את השפתיים החשופות, וזה בדיוק מה שעשיתי.
"היא אומרת שלא.” אמרתי והפניתי את המבט לעבר ליבי, שוב קורץ לה והיא חייכה חיוך קטן, מאותת לי שהבינה את המשחק.
“היא לא תספר לאף אחד אם נשחרר אותה.” אמרתי והחדרתי את קצה אצבעי אל החמימות שבין שפתיה. אביה צווחה שוב בבהלה וניסתה לעמוד על קצות האצבעות כדי להתרחק מאצבעי אבל רדפתי אחריה בקלות וכשהיא לא יכלה להזדקף יותר דחפתי לה חצי אצבע לכּוּס.
"אם היא לא תספר לאף אחד אז אולי באמת נשחרר אותה.” אמרה ליבי מאחורי. לא ידעתי שהיא כזאת מניאקית, אבל עכשיו היא ממש קלטה את המשחק שלי.
"את יודעת מה…” אמרתי כשאני מחדיר את כל אורך אצבעי האמצעית לכּוּס של אביה המבועתת. “אולי באמת נשחרר אותה וזהו…” הוספתי, כשאני מתחיל לזיין אותה באצבע.
אביה הביטה בי, בעתה ומבוכה על פניה היפות. האצבע שלי זיינה אותה בתנועות עמוקות ואטיות אבל הפה שלי הפיח בה תקווה. אנשים מאמינים למה שהם רוצים, לא למה שהמציאות אומרת להם.
"תני לי נשיקה.” תבעתי ואביה היססה לרגע אבל אז כנראה החליטה שמכיוון ששחרורה קרב כל כך לא כדאי לה להרגיז אותי. ריח השפיך שלי עלה ממנה אבל זה לא היה לי אכפת ונישקתי אותה בכיף, הלשון שלי פולשת לפה התמים שלה בזמן שהאצבע שלי תקועה לה עמוק בכּוּס. הזרועות שלה היו קשורות לה מאחורי הגב מה שאפשר לי לעבוד עליה בשתי ידיים אז הנחתי את יד שמאל על השד שלה והתחלתי לשחק איתו מעל החולצה. יד אחת בכּוּס, יד אחת על השד, הלשון שלי תקועה לה בפה כמו יתד באדמה ותכלס אני רק מתחמם. לא הכרתי את ליבי כזאת מנייקית ועד היום אני לא יודע מאיפה זה בא לה אבל היה לי די ברור שהיא אוהבת את מה שקורה כאן ואביה הזאת התחילה אז היה לי ברור שעד הבוקר יהיה לנו הרבה כיף ביחד. מכל האקשן הזה הסבלנות שלי כבר די נגמרה, גמרנו עם המשחק המקדים. יאללה, לעבודה.
=================
אהבתי את הגרסה הזו ג' ,לסיפור המצויין של גו'ני…. לקחת את הדמות של ליבי לאקסטרים,פיתחת בה צד אפל ומסתורי במיניות שכביכול מנוגד כל כולו לאורח חייה ולמהותה כאדם. ההוספה של אביה בעלילה החדשה אינה גורעת אלא מוסיפה,לרוב אינני מחסידי הגנגבנג אבל פה זה יושב כמו שטריימל לחסיד. לקחת את הסיפור של גו'ני שבסיסו הוא סקס אסור למין באלימות משותפת והיריעה עוד קצרה מלהכיל מה יקרה הלאה. אהבתי את הגרסה החדשה לסיפור מצויין שכבר קיים ופיתוחו לפי ראות עינייך וכתיבתך המשובחת אשמח גם לפרקי המשך בסיפורים מצויינים נוספים הפעם שלך. תודה על הכל.
כל פעם כשנראה שכבר הגעת לשיא, אתה מתעלה על עצמך מחדש. מחכה בקוצר רוח להמשך.
גאון!
מעולה!! וסורי שחשדתי בך שאתה לא יודע שכיסוי ראש זה רק לנשואות.