לפרק הקודם
===================
"היא נרדמה?” שואל אבא בשקט לנוכח ראשה של אמא הנח בחיקו של מור, ומור מבין בהתעלות שללא המשקפיים אבא לא מבחין בפרט קטן כמו הזין שלו הממלא את פיה של אשתו.
"כן.” לוחש מור ומהדק את ראשה של אמא לחיקו לבל תזוז.
"טוב, אני עולה לישון.” מזדקף אבא בכבדות.
"המשקפיים שלך.”
"אמרתי לכם אלף פעם, אני לא ממש צריך אותם, זה רק קצת לטלוויזיה. אני לא עיוור.”
אבא מהדס לעבר המדרגות ומור מלטף עכשיו את תלתליה של אמא, מרגיע אותה.
"לילה טוב.” הוא קורא אחרי אבא.
"ששש…” עונה אבא בעודו מטפס במדרגות בכבדות. “אל תעיר אותה.”
"טוב.”
אחרי שדמותו של אבא נעלמת בקומה השנייה אמא מזדקפת ופיה נפתח ונסגר כמה פעמים, כאילו לא יודעת מה להגיד. אבל ההתרגשות וההתעלות גואים במור ומציתים בו קוקטייל מסוכן וללא גינוני טקס הוא אוחז בתלתליה של אמא והודף אותה בכוח לעבר איברו. הזין הקשה פולש אל בין שפתיה והוא חש בו מחליק מעבר לשיניה לתוך פיה.
אמא מבינה את מצבו והיא פשוט מניעה את ראשה בפראות מעלה ומטה, מניחה לו לזיין את פיה כאילו היה כּוּס. כאילו שהוא שחקן כדורסל הוא כמו מכדרר את ראשה מעלה ומטה, תלתליה מרקדים באור התכלחל של הטלוויזיה בעודה מוצצת את הזין של בנה, רוק ניגר מבין שפתיה אל הזין ואל אשכיו. אמא נאחזת בירכיו כאשר הוא הודף את ראשה בכוח למטה, מניחה לו לתחוב את איברו עמוק לתוך פיה עד שהוא מידפק על שערי גרונה, אנקותיה העמומות בוקעות מבין שפתיה חסומות הזין.
בלי אזהרה מור מתפוצץ בפיה של אמא, מציף את חלל הפה בשפיך חמים. כמו שרשרת נפצים, הוא פולט שרוכי זרע בפיה של אמא בזה אחר זה. במעומעם הוא חש בה בולעת את השפיך אך לפי הכמויות שהוא משגר עכשיו לא נראה לו שהיא מסוגלת לבלוע הכל. מור קרא פעם שהכמות הממוצעת שגבר פולט היא כמו כפית אך כרגע זה מרגיש כאילו התיז לפיה כוס שלמה של שפיך.
גפיו מרגישות חלשות פתאום ותודעתו מסתחררת כסביבון ברגעי יציבותו האחרונים ומור משתרע בכבדות לאחור, חזהו עולה ויורד במהירות. אמא משתרעת לאחור גם היא ובתאורה מהטלוויזיה מור מבחין שפניה הסמוקות מכוסות זיעה ונטיפי זרע. הוא מחייך אליה והיא משפילה את מבטה אך נראה לו שגם היא כובשת חיוך. מיוזעת וסתורה כך, הוא מוצא אותה חושנית ומפתה עוד יותר וזקפתו, שעוד לא ירדה לגמרי, מתחילה להתעורר שוב.
"עדיף שתלכי לישון.” אומר מור ורומז במבטו לעבר איברו המתקשה. אמא עוקבת אחר מבטו ועיניה נפערות כאשר היא מבחינה בזקפה המתגברת. הפעם היא לא מצליחה להסתיר את חיוכה והיא אומרת:
"כן, נראה לי שעדיף שאני אתרחק ממך מהר.”
אמא קמה ומור לופת את זרועה פתאום ומקרב אותה אליו, אוזנה מול פניו. הוא שולח יד אל בין רגליה, עולה במהירות במעלה ירכיה החמימות עד שהוא חופן את תלולית ערוותה, אצבעו נחה בין שפתיה התפוחות.
"עוד מעט.” הוא אומר באוזנה, אצבעו נלחצת בין שפתי ערוותה. “עוד קצת.”
אמא מתנשפת בקול, נרגשת בעליל. הרגע נמשך. נשימותיה של אמא. החמימות המתגברת בין ירכיה. הזקפה המתקשה עד למלואה.
"לילה טוב.” אומרת אמא ומזדקפת בתנועה מהירה. מבלי להסתובב היא עולה במהירות במדרגות, ישבנה המלא מתנודד עם כל צעד שהיא עושה. איברו של מור קשה עכשיו לחלוטין.
בבוקר אבא ואמא נמצאים שניהם במטבח, ומור כבר לבוש כי יש לו משמרת בוקר.
"בוקר טוב.” הוא אומר ואבא ממלמל בחזרה.
"בוקר טוב.” עונה אמא ומביטה בו במבט שאינו יכול לפענח לגמרי. יש התרגשות וסוד בעיניה אך היא משפילה את מבטה במהירות.
"אתה עובד עכשיו?” היא שואלת.
"כן.”
"אני יכול לקחת אותך בתנאי שלא תתמזמז לי כמו אתמול.” נוהם אבא.
"בסדר, אני מוכן.”
"אני אכין לך מהר כריך עם חביתה, בסדר?”
"תודה.”
"אבל לקפה שלך תדאג לבד.”
אמא קמה ועיניו של מור מתמגנטות לגופה. היא כנראה הולכת לשחק טניס הבוקר, והיא לובשת חצאית קצרה וצהבהבה המדגישה את השיזוף של של רגליה הנהדרות. חולצתה לבנה וספורטיבית וקווי המתאר של שדיה הקטנים נראים בבירור.
מור קם ומכין לעצמו קפה. הוא מעיף מבט באבא, מוודא שהוא שקוע במחשב הנישא שלו ואז רוכן לאמא לוחש באוזנה:
"את נראית נהדר.”
"תודה.” אומרת אמא בקול כמעט נורמלי ומור מתרחק ממנה, חוזר לקפה שלו.
"גמרת?” שואל אבא כעבור כמה רגעים. “אפשר לזוז?”
הוא לוקח את המחשב הנייד ואת תיקו ונעמד, מוכן לעזוב.
"עוד מעט.” עונה אמא, אורזת את החביתה בלחמנייה.
"עוד מעט.” חוזר מור. כמה שניות אחר כך מבינה אמא את כפל המשמעות של דבריו ומבטה נורה לעברו, עיניה נפערות לרגע. מור מגחך ואמא נדה בראשה, כאילו המומה מעזות המצח שלו. כאשר היא מפנה לו את גבה, נדמה לו להרף עין שלחייה מתעוותות בחיוך חטוף.
"נו כבר.” רוטן אבא ויוצא מהמטבח. “אתה בא?”
"כן.” עונה מור ונעמד אמא מסתכלת עליו כאשר הוא מלטף את מפשעתו, מביט בעיניה ואומר:
"עוד מעט.”
אמא לא עונה.
"עוד מעט.” הוא חוזר ומצטרף לאבא במכונית.
כל אותו היום הוא מסתובב עם זקפה ופעמיים הוא גומר בשרותים. גם כשהוא יוצא לאכול עם כולם ובישיבה השבועית הוא חושב ללא הפסק על הפה הלוהט של אמא, על השדיים הקטנים והחצופים שלה ועל התחת המוצק והשזוף.
"הכל בסדר, אח?” שואל אותו אלכס.
"מה? בטח, בטח.”
"חושב על מעיין?”
"מי?”
"הידידה שלי. עם הציצי הגדול. היא בטוח שואלת עלייך.”
"אה…לא…סתם משהו. בבית.”
"משהו לא בסדר?” שואל אלכס בדאגה.
"מה? לא, מה פתאום. סתם איזה קטע עם אמא שלי. היא…מתנהגת קצת מוזר.”
"כן, ככה זה.” נאנח אלכס. “כשאתה קטן ההורים שלך כמו אלוהים. אחר כך אתה מתבגר ואתה מבין כמה הם מחורפנים. היא מתחרפנת לך?”
"סוג של.”
"מבין אותך. אתה חייב לצאת כבר מהבית, למה אתה לא שוכר דירה?”
"מהמשכורת שלנו?”
"תבוא לגור איתי, יהיה פארטי!”
"לא, לא נראה לי. סה"כ זה עדיין הרבה יותר זול ככה.”
"כן, זה נכון.” מסכים אלכס באכזבה. “טוב, אולי אני אכניס את מעיין וליאת שותפות…”
"נשמע רעיון טוב.” מגחך מור. “להכניס אותן לדירה או למיטה?”
אלכס צוחק.
"פרה פרה.”
אחר הצהריים הוא חוזר באוטובוס ומוצא את אמא צופה בטלוויזיה לבדה. היא לובשת שמלה קיצית ותכולה והבד הדק נצמד לחמוקיה ברוח הנושבת ממאוורר התקרה.
"הי מוריק, מה נשמע? איך היה בעבודה?” היא שואלת. משב רוח רגעי מצמיד את חזית שמלתה לשדיה ולהרף עדיין מתגלים קווי המתאר של פטמותיה.
"בסדר גמור.” הוא אומר ומתיישב לידה, בדיוק באותו מקום בו מצצה לו את הזין אמש. “איך היה בטניס?”
"אני מתעצלת לעשות מתיחות ואז נתפסים לי השרירים.” מתלוננת אמא.
"בעסה.” אומר מור. “גם אני שונא לעשות מתיחות.” הוא אומר ומניח יד על כתפה של אמא.
מור מלטף את צווארה של אמא באגודלו, אצבעו מרחפת על תנוך אוזנה וקו מתאר עצם הלחי ואמא משתתקת ומניחה לו ללטף אותה. הטלוויזיה מטרטרת בעוד אצבעו ממשיכה בשלה, מבקרת את אוזנה של אמא, את תלתליה ואת סנטרה. מדי כמה רגעים הוא מתקרב לשפתיה המלאות והוא מבחין בחזהּ הקטן עולה ויורד בהתרגשות, פטמותיה מזדקרות מתחת לבד השמלה. אגודלו עולה שוב למעלה, מרחפת על היקף אוזנה של אמא, מתעכבת על העגיל הקטן שלה ואז מצמררת את אמא בביקור חוטף בתוך האוזן.
אמא מתנשמת עכשיו ופוכרת באצבעותיה, משחקת מבלי משים בבד שמלתה. מור מלטף עכשיו את פניה באגודל ואמה, אגודלו מרחפת על אוזנה וצווארה של אמא, הקמיצה מחליקה באטיות מהמצח אל האף, מרפרפת לרגע על שפתיה של אמא וממשיכה אל סנטרה. העובדה שאמא מפשקת להרף עין את שפתיה כאשר כרית אצבעו חולפת על פניהן לא נעלמת ממור.
מור מחליק את ידו מטה עכשיו, במורד סנטרה של אמא. אצבעותיו מטוות קווי ריגוש על צווארה של אמא והיא מטה את ראשה כאשר כריות אצבעותיו נוגעות בעצם הבריח שלה, לשונה נשלחת אל שפתיה ומלחלחת אותן. ידיה של אמא נחות על ירכיה והיא מניעה אותן קדימה ואחורה בתנועות קצובות, נשימותיה נשמעות עכשיו בביקור באוזניו של מור. הוא ממשיך ללטף את צווארה של אמא, אצבעותיו שורטות ברכות את העור העדין, עולות ויורדות כמלאכים בסולם הריגוש של אמא.
אצבעותיו של מור עולות עכשיו במעלה צווארה והאמה מחליקה על סנטרה ומתיישבת באדנות על שפתיה הרכות, מטיילת במעגל סביב פיה. ידו השמאלית מלטפת עכשיו את מכנסיו, מבליטה את זקפתו הברורה דרך מכנסיו. הבל פיה החם של אמא מורגש בבירור על אצבעו והיא מנסה, לא באופן מודע לחלוטין, הוא מנחש, להכניס את אצבעו אל פיה. הוא מרחיק את אצבעו כמו מאלף כלבים המרחיק נקניקיה עסיסית מכלבה מגירת ריר.
אמא מתנשפת בכבדות עכשיו, חזהּ עולה ויורד במהירות בעוד אצבעו של מור מהתלת בשפתיה. נראה שהיא נעה בין מאמצים לשליטה עצמית לבין דחפים קמאיים, בין החשש מהדרך עליה הם נעים לבין הדחף הפשוט להכניס את אצבעו לפיה. המשחק אשר מור משחק בה מבלבל אותה עוד יותר, רגע הוא מקרב את אצבעו אל שפתיה וברגע הבא הוא מרחיק אותה, בכל פעם שהיא אוזרת אומץ ונכנעת לדחפיה הוא מתרחק ומותיר אותה מתוסכלת ונבוכה. דוק זיעה קל מבצבץ על מצחה השזוף, והאור מבחוץ זוהר על פניה, מדגיש את יופייה.
מור מפשיל את מכנסיו ותחתוניו ואיברו מבצבץ החוצה, זקור ורעב והוא מתענג על עיניה הנפערות של אמא. היא ממצמצת כמה פעמים, נאבקת עם עצמה כילדה המוצאת את עצמה פנים אל פנים מול ממתק אותו נאסר עליה להכניס לפיה, אם כי לא לגמרי ברורה לה הסיבה לכך. מור מלטף עכשיו את תלתליה של אמא, אגודלו מחליקה על עורפה, אוחז בה בעדינות. מציע, לא דורש.
כמו פרפר הנמשך אל האור, ראשה של אמא יורד מעצמו אל המפשעה, עשרות סנטימטרים במורד גופה. ידו של מור רק מלווה את עורפה, הוא לא צריך להדוף אותה ואגודלו רק מלטפת אותה באישור ועידוד. אמא מהססת כאשר פניה נמצאים סנטימטרים ספורים מעל איברו והוא חש בהבל פיה על ראש הזין. אך רגע ההיסוס חולף וצמרמורת עונג חולפת בגוו כאשר הוא חש בשפתיה נפערות ובאיברו מחליק אל תוך פיה.
פיה של אמא רך ורטוב ומור מתנשף כאשר ראש הזין מתחכך בלשונה ובדפנות פיה.
"כן…תמצצי אותו, אמא.” הוא רושף.
והיא מוצצת. אמא מלטפת את אשכיו של מור בעודה מוצצת את ראש איברו בשקדנות, מתענגת על טעמו, ריחו ומרקמו. מור נשען לאחור בספה ומתמסר לעונג, צופה בתלתליה של אמו החורגת עולים ויורדים על מפשעתו. ראשה של אמא עולה ויורד בתנועות קצובות ומדי פעם היא מניעה אותו בתנועת בורג מפתיעה ומענגת, כאילו מנסה לזיין אותו בפיה. לשונה מתנועעת מצד לצד, אצבעותיה מלטפות ומעסות את אשכיו, פיה רטוב וחם ושפתיה רכות ואוהבות. רק אמא יודעת לפנק ככה.
אצבעותיו של מור מחליקות במורד גבה של אמא עד שהן נחות על ישבנה. הוא מתחיל לאסוף את הבד התכול, חושף את רגליה הנהדרות, ארוכות וחלקות, עד שתחתוניה, תחתוני חוטיני צהובים, נגלים לעיניו ולבו מחסיר פעימה. ישבנה חטוב והתחתונים הצהובים רק מדגישים את צורת הבצל המושלמת שלו, הפס הצר של החוטיני בקושי מצליח להסתיר את החריץ בין פלחי עכוזה. מור מלטף את ישבנה של אמא, אצבעו מחליקה על פס הבד הצהוב, הודפת אותו ומשחקת בו, מחככת אותו אל מול החריץ הרגיש.
אמא נאנחת בפה מלא זין ומור חש בחמימות מתגברת מבעד לבד התחתונים. תלתליה מפזזים בכל פעם שהיא מעלה או מורידה את ראשה ומור צופה בדוק הרוק המצפה את איברו, ניגר מבין שפתיה החושניות בעודה מענגת אותו בפיה, מעסה את אשכיו באצבעות רכות ומלקקת את הזין מצד לצד בלשון חצופה. היא משתהה לרגע כאשר מור מחליק את אצבעו מתחת לבד תחתוניה אך ממשיכה למצוץ כעבור כמה שניות.
אצבעו האמצעית של מור פוגשת חריץ לח וחמים והוא מחליק את כרית האצבע על הסדק התפוח. אמא נאנחת ומאטה את הקצב קמעה אך למור לא אכפת והוא סתם נהנה לגלוש על החריץ קדימה ואחורה, מפי הטבעת ועד הדגדגן ובחזרה. מציה של אמא ניגרים על כרית אצבעו וכמו דבורה עמלנית האוגרת כל טיפת צוף שליקטה, מור אוסף את הלחות ומושח כל טיפה סביב פי הטבעת ובמהרה כל אזור הטבעת האנאלית שלה חלקלק ורטוב.
"ממממ…” נאנקת אמא בפה מלא זין כאשר אגודלו של מור מבקיע את דרכו לישבנה בזמן שאצבעו האמצעית שוקעת סוף סוף לתוך החריץ שלה. היא ממשיכה למצוץ לו בעודו מניע את ידו בתנועות אטיות, מזיין את ישבנה באגודלו, אצבעו קבורה עמוק ברטיבותה והקמיצה מרטיטה את הדגדגן. מצי נרתיקה ניגרים על אצבעו ומלחלחים את ידו, מושחים את מפשעתה בתאווה שמנונית ולוהטת.
"תמצצי לי את הזין, אמא.” מורה מור וממשיך לזיין אותה באצבעותיו. אמא שולפת את איברו מפיה ומלקקת את מוט הבשר בוהק הרוק שלו ואז חוזרת ובולעת אותו, מצטמררת לנוכח ההתקפה הבלתי פוסקת של אצבעותיו על כל הכפתורים הרגישים שלה.
לפתע נעצרת אמא וגופה מתחיל לרעוד. עיניה מתגלגלות והיא מתחילה להיאנח, איברו של מור ממלא עדיין את פיה. כמו ברק, הריגוש שלה ניתז ממנה ומצית אותו ובמהרה גם הוא ממלמל ומתנשף בקול ואז מתחיל להשפיך בפיה של אמא. למשך כמה רגעים מתמלא הסלון באנחות והתנשפויות בעוד הבן ואמו מסתחררים במערבולת אורגזמית, נישאים מעלה מעלה ואז צונחים בחזרה מטה כמו שני עלים בשוך הסערה.
מבוכה ממלאת את מור כאשר האורגזמה שלו שוככת אך אמא רק מתכרבלת בחיקו והמבוכה מתפוגגת במהירות. למרות כל מה שעברו זאת עדיין אמא ותחת שהעובדה תביך אותו היא משרה על הכל ארשת של נורמליות מוזרה. איברו של מור נח ברפיון על ירכו, לא רחוק מראשה של אמא, וכעבור כמה רגעים שקטים מור חש בו מתחיל להתקשות.
"שוב?!” מצחקקת אמא.
"מה אני יכול לעשות?”
"טוב, תשכח מזה, בחור צעיר.” אומרת אמא ומזדקפת, מיישרת את תחתוניה. “יש לי עוד הרבה עבודה הערב ואבא שלך יהיה כאן עוד מעט.”
מור רוטן לעצמו ומסדיר את איברו בתחתוניו. הוא הרגע גמר בפה של אמא שלו, אין לו סיבה להתלונן.
"מה אתה מעדיף לעשות, לחתוך סלט או לתלות כביסה?”
"ליזה, נראה לך ש…”
"דונט יו ליזה מי.” חותכת אותו אמא. “זה היה נחמד כשזה היה נחמד, אבל עכשיו השגת את מה שרצית אז אפשר להפסיק.”
מור מסמיק כמי שנתפס בקלקלתו ואמא מחייכת חיוך קטן ואומרת:
"יאללה, מטבח או כביסה?”
"כביסה.” רוטן מור כילד מאוכזב, מחוותו יותר קומית מרצינית.
"אוקיי, אז תבדוק אם הכביסה במייבש התייבשה ואם לא, תפעיל עוד עשרים דקות. וגם תוריד כביסה ותעשה מכונה של בגדים אדומים.”
"וכשהיא תגמור?”
"אתה חייב לשאול?”
"אולי מתחשק לך לתלות?” מקווה מור.
"אולי מתחשק לי משהו אחר.” זוקפת אמא גבה ומגחכת למראה עיניו הנפערות של מור. “אבל נראה איך אתה עם הכביסה ואז אני אחליט.”
אמא מסתובבת והולכת אל המטבח, אך לפני שהיא מתרחקת היא אוחזת בשולי שמלתה ומניפה אותה מעלה, חושפת להרף עין את תחתוני החוטיני שלה ואת ישבנה החטוב, המושלם. ליבו של מור מזנק לגרונו, כמעט עף דרך פיו הפעור.
=================
אחלה תפנית. במיוחד בסוף כשהיא מתחילה לתפוס פיקוד.
תפנית מבורכת, אבל לא בנויה היטב. אין שום דבר שמוליך אליה והיא באה משום מקום.
פרק נהדר אם כי קצר מידי… באופן כללי הפרקים בסיפור הזה "תאטרון חובבים" קצרים מידי.יש מקום להאריך לדעתי כקורא יכול להיות שאני גרידי אבל ככה זה שאתה משאיר לנו טעם לעוד.
לגבי הפרק,עשוי הייטב,אפקט הדרמה/הפתעה בפתיחתו שנגזר מפרק ו" ,היה די תעלומתי הייתי מכניס בו זיק של חשדנות מצד האב.מה הוא עד כדי כך עיוור למציאות החדשה שנוצרת מתחת לרגליו?
לגבי האם-אישית לא אוהב את הדמויות הנשיות בסיפורים מסוג זה ובמיוחד בסיפורים שלך כאובר נוטלות יוזמה,התחלת איתה כליזה הכנועה,מאיפה פתאום היא פורשת כנפיים לאקטיבית/סמכותית(סצנת הלך תעשה כביסה).
אבל מי אני ומה אני שאגיד לסופר מהולל שכמותך לאן לקחת את הסיפור האירוטי הזה…אני רק עוד אחד מהמכורים שמחכים לעוד סיפור ולעוד פרק.
לא הייתי אומרת שהיא לקחה פיקוד.
היא פשוט מרגישה מספיק שלמה עם מה שקורה שם כדי להפסיק להתחבא מאחורי עצמה.
התפנית באה מהסצנה בסלון שבו כמעט ונתפסו. מערכת היחסים נפרצה מעולם החזרות לתאטרון ועברה לעולם הממשי, ברמה כזו שהם כבר לא צריכים משחקי תפקידים בכדי להצדיק את עצמם.
בלי קשר, לא משנה מה כל פרק הוא פרק קצר. ככה זה כשמכורים.
פרק מדהים.
התפנית בסוף הייתה קצת מוזרה אבל.. בכללי אהבתי את זה שריקי הייתה כנועה זה מאוד מחרמן.. גם כל הקטע של הרמי\ליזה והחזרות והכאפות בתחת והחביתות בבוקר כשהוא קורא לה ליזה ומדבר אליה מגעיל.. חבל שהפסקת עם זה אהבתי את זה מאוד.
אבל, אתה המאסטר, כמו שידוע לכולנו.. !!
העיקר שתפרסם כבר עוד ועוד! אני מכור..