לפרק הקודם
======================
מה שמטריף אותו זה העובדה שהיא לא משתהה. ללא היסוס אמא מפשקת את שפתיה ובולעת את איברו העבה עד לשליש. אחר כך היא מתחילה להניע את ראשה קדימה ואחורה, שפתיה היפות מושחות את הזין במעטה רוק.
"כן…” ממלמל מור. “ככה…”
אמא מתאמצת כדי לתחוב יותר מהזין פנימה ומור נאנח כאשר הוא חש בלשונה מצטרפת למשחק, מלקקת אותו מלמטה. אמא מניעה את ראשה קדימה ואחורה בתנועת בורג קלה, מחככת את ראש הזין הרגיש בדפנות פיה בעודה מלטפת אותו בלשון רטובה מלמטה. היא חופנת בעדינות את אשכיו של מור ומשחקת בהם מבלי להפסיק למצוץ וצמרמורת נורה בגבו כמו זיקוקין די נור.
"תסתכלי עלי.” הוא מורה לה ואמא מרימה את מבטה אליו, איברו העבה מעוות את פיה בצורה מטריפה. מור מחייך אליה והיא חוזרת למלאכתה, מוצצת בלי ידיים, רק עם לשון זריזה, פה רטוב וכמה אצבעות המערסלות את אשכיו. מבחוץ נשמעת המיית הרוח בענפים ונהם מרוחק של מכוניות אך את חלל המטבח ממלאים קולות מציצה עדינים הבוקעים מפיה של אמא. מור חש בריגוש שלו מתגבר אך הוא עדיין לא שם. עוד קצת.
כעבור כמה דקות מענגות כאלה מניע מור מעט את אגנו קדימה כדי להגביר את החיכוך. אמא מופתעת לרגע אך מתעשתת ומפשקת עוד יותר את שפתיה, מניחה לו לפלוש עמוק יותר אל פיה. מור לא רוצה להבהיל אותה יותר מדי לכן הוא אינו חוזר על התרגיל אבל התחושה המשכרת של פיה הלוהט של אמא, צר ורטוב כל כך מול ראש איברו, משגרת אותו אל מעבר לקצה.
"תבלעי.” מצווה מור בגרון חנוק התרגשות. הוא חש בזרע פורץ מאיברו אל פיה של אמא וזו מצייתת ומתחילה לבלוע את השפיך, פניה מתכרכמים. מור נאחז בגב הכיסא בעודו פולט את מטענו אל פיה של אמא, גופו מיטלטל בעונג כאילו עוקצים אותו יתושים מחושמלים.
הוא עדיין מתנשף כאשר הוא מבחין בתותב USB קטן על השולחן. זה התותב של הלפטופ של אבא, משהו שקשור לאבטחה של הלפטופ שלו במשרד. אבא לא יכול לעבוד בלי התותב הזה ולכן אם יגלה שהוא בבית…
רצף מחשבותיו של מור נקטע כאשר הוא שומע את נהם המנוע של אבא בחנייה. עיניה של אמא נפערות באימה והיא אומרת:
"אבא שלך. שיט, מה הוא עושה כאן?”
"הוא שכח את הדבר הזה של הלפטופ שלו.” הוא עונה בקור רוח מוזר ומתיישב, מסדר את מכנסיו.
"מה אתה עושה?!” לוחשת אמא ומתרוממת בבהלה.
"סתם יושב ליד שולחן ארוחת הבוקר ו…קורא עיתון.” הוא אומר ולוקח לידיו את העיתון. “ואם את שחקנית, כדאי שתתחילי לשחק בחורה רגועה שיושבת בכיף ליד שולחן האוכל עם הבן שלה.”
"אני לא יודעת…” לוחשת אמא, עיניה זרקורי אימה המציפים את המטבח בחרדה מסמאת.
"ששש…יהיה בסדר. הכל בסדר.”
דלת הכניסה נפתחת והם שומעים את צעדיו של אבא. ברגע האחרון מבחין מור בתחתוניה וחזייתה של אמא וחוטף אותם, שנייה לפני שאבא נכנס אל המטבח.
"שכחתי את תותב האבטחה של הלפטופ.” הוא אומר.
"באמת תהיתי מתי תיזכר בו.” עונה מור.
"יכולת להתקשר אלי להודיע אם ראית שהוא כאן.” אומר אבא בכעס. “לא הייתי צריך להגיע למשרד ולגלות שהוא חסר.”
"כשראיתי אותו הנחתי ששמת לב שהוא חסר. עובדה שצדקתי.”
"את בסדר?” פונה אבא לאמא.
"כן, למה?”
"את סמוקה ככה. מזיעה קצת.”
"עשינו חזרה.” מתערב מור. “היא צעקה עלי.”
"שוב השייקספיר שלכם.” נאנח אבא כאילו מדובר בקנוניה נגדו. “אם אני כבר כאן, אתה רוצה טרמפ?”
"סבבה, תן לי שלוש דקות.” עונה מור.
"אני באוטו.” אומר אבא ויוצא למכונית.
מור תוחב את תחתוניה של אמא לכיסו, עולה לחדרו ומתלבש במהירות. כאשר הוא יורד, אמא שוטפת כלים במטבח, לבושה עדיין בתלבושת הטניס שלה. בלי שום דבר מתחת, הוא חושב בהתרגשות.
"אבא בחוץ?” שואל מור ומתקרב אליה.
"כן.”
מור מפשיל את חצאיתה של אמא המופתעת מעלה, חושף את ישבנה העירום. הוא מלטף באצבעו את הסדק שבין רגליה ובשיא החוצפה גם מחליק אצבע לתוכה, מתעלם מצווחת המחאה שלה. הוא מופתע לגלות כמה הוא חרמן דקות בודדות אחרי שגמר.
"את יודעת מה?” הוא אומר ואוחז בעורפה. “בא לי עוד פעם.”
היא ממלמלת מחאות כאשר מור מאלץ אותה לכרוע על ברכיה תחתיו, אך כורעת כמו ילדה טובה מול מפשעתו.
"אבל אבא בחוץ…” היא מצליחה לומר לפני שמור תוחב את איברו הזקור כמעט במלואו לתוך פיה הרטוב והחם.
"תעשי את זה מהר.”
אמא מניעה את ראשה במהירות קדימה ואחורה, פיה הלוהט עוטף אותו כמו כפפה רטובה. היא מניחה יד עדינה על איברו ומאוננת לו במרץ, סוחטת אותו אל בין שפתיה.
אבא מצפצף מבחוץ אך מור ואמא מצפצפים עליו בחזרה. כורעת בצייתנות על רצפת המטבח, אמא מוצצת לו בתנועות מהירות ורטובות, מגירה שרוכי רוק במורד סנטרה, מכתימה את גופייתה. פניה היפות סמוקות מהמאמץ של להכיל את איברו של מור וקולות לעלוע רמים בוקעים מגרונה בכל פעם שמור נדחק מעט עמוק מדי, קצה הזין נוגע במבואות גרונה.
מור מתעלם גם מהצפצוף הבא של אבא, מתרכז רק בשפתיה הרכות של אמא ובלשונה הזריזה והחלקלקה. במהרה הוא נאנח ומתנשף ורועד כאשר הוא מעניק לה מנה נוספת של שפיך חמים הישר לפיה. הוא מגיש לה יד והיא מתרוממת והם מתנשקים, לקול צפצופו הנזעם של אבא מבחוץ.
"מה לקח לך כל כך הרבה זמן?” שואל אבא כאשר הוא נכנס למכונית ומור ממלמל משהו על משהו שהוא לא מצא כי משהו אז משהו. אבא לא עונה אבל מור מבחין במרירותו על שנאלץ להמתין עוד דקה בחוץ בשביל בנו החוזר.
אחר הצהריים מציע אלכס שהם ילכו לנמל אחרי העבודה ומור, אשר גמר כבר פעמיים באותו בוקר, מסמס לאמא שהוא לא יגיע לארוחת הערב.
"וחזרה?” שואלת אמא בתגובה.
"תלוי מתי אגיע.”
":(“
לפני שהוא מספיק לענות לה קורא לו מיקי המנהל משמרת והם נכנסים לישיבה ואז לארוחת צוות והוא קצת שוכח ממנה. אחרי העבודה הוא ואלכס נוסעים לנמל ואלכס עם הרולר בליידס המפגרים שלו שמור אמר לו אלף פעם שהוא נראה איתם כמו הומו ומור עם הסקייטבורד של אלכס והם שותים בירה ונפגשים עם ידידות של אלכס. לליאת יש שיער קצר וסקסי ומעיין פלרטטנית עם שדיים גדולים והיא שולחת לו ידיים. בידידותיות בהתחלה, תוך כדי בדיחות, אבל אחר כך יש ליטופים אקראיים ונגיעה או שתיים ברגל מתחת לשולחן הגבוה. אבל מור מוצא להפתעתו שהוא לא נדלק מזה אלא להפך, נהיה חסר סבלנות. הוא מתחמק ממנה עד שבסוף הוא ממש מושך את היד. לפני שהוא יעשה מעצמו חרא מושלם, הוא אומר:
"יאללה, אני מת מעייפות.”
מעיין מביטה בו במבט מאוכזב והוא שולח אליה חיוך מתנצל, מניח שטר על השולחן וזז. כמו שהוא מכיר את אלכס, יש מצב שגם מעיין וגם ליאת יבלו את הלילה במיטה שלו. שיהיה לו לבריאות.
כשהוא מגיע הביתה הוא נכנס בשקט הביתה ומוצא את אבא ואמא צופים בטלוויזיה, אבא בכורסת מלך הבית שלו ואמא בספה הזוגית, מימינו ומעט מאחור.
"הי.” אומר מור.
נראה שאבא התעורר מכניסתו של מור והוא מרים במהירות את ראשו, משקפיו שמוטים מעט על אפו.
"אה.” הוא אומר בסוג של ברכת שלום וחוזר לצפות בסרט, משהו צרפתי.
"הי חמוד, איך היה?” שואלת אמא.
"סבבה.” אומר מור ומתיישב לידה.
"מה עשית?”
"הייתי עם אלכס בנמל ואחרי זה נפגשנו עם ידידות שלו.”
"נחמדות?” שואלת אמא במהירות ונועצת בו מבט מוזר.
"לא כמוך.” מחייך אליה מור וכורך את זרועו סביב כתפה בחיבה.
"חנפן.” חורצת לו אמא את לשונה.
"מודה.”
הם ממשיכים לשבת חבוקים ולצפות בסרט, ובמהרה מתחיל מור ללטף את זרועה של אמא. אבל הפעם הליטופים שלו תמימים ואצבעותיו נשארות על זרועה ולא מתחצפות לכיוון שדיה, למרות שהוא רואה את פטמות מחקי–העיפרון המתוקות שלה מזדקרות מתחת לחולצת הטי.
אמא מגרגרת ומניחה את ראשה על כתפו של מור, רגליה מקופלות תחתיה. הוא ממשיך ללטף אותה כג'נטלמן אמיתי, אצבעותיו מרחפות לאורך זרועה, מתעלמות משדיה בחולצת הטי ומירכיה השזופות הנמצאות בהישג ידו. אך הוא אינו יכול להישאר אדיש לחמימות גופה לאורך זמן, לעורה הרך ולניחוח שיערה החפוף. הזין שלו מתקשה במכנסי ההתעמלות הבהירים וקווי המתאר שלו נראים בבירור, כארבעים סנטימטרים מפניה של אמא. למרות כל הדרך שעשה עם אמא בשבועות האחרונים הוא לא לגמרי בטוח איך להמשיך.
מור מעיף מבט לעבר אבא. חזהו עולה ויורד בקצב אחיד אך הוא איננו נוחר, האם הוא ער או ישן? מור מניע מעט את כתפו כאילו היא כואבת או נרדמת ואמא מחליקה באטיות כמה סנטימטרים למטה, ראשה נפרד מכתפו ונח על חזהו. הוא מנשק לתלתליה בעדינות, נשיקה פשוטה, תמימה אפילו, ואמא מגיבה בכך שהיא מגרגרת בנעימות ומלטפת את בטנו השרירית. היא לא נוגעת בזקפתו אך המרחק בין ידה הרכה למפשעתו מרגש אותו וליבו פועם ביתר מהירות עכשיו. פעמיים הוא גמר לה בפה היום. לאמא. הוא כמעט מתחיל להתנשף.
שפתיו מוצאות שוב את פדחתה של אמא וזו חמימה כאשר הוא מנשק את סבך תלתליה. נשיקותיו נעימות ותמימות ואמא מהמהמת לעצמה בסיפוק, ראשה צמוד לחזהו. ידה נחה על ירכו ואצבעותיה נעות מעט ולוחצות את הירך השרירית, מזקירות עוד יותר את איברו. אין לו ספק שלא הייתה לא כוונה כאשר הניעה את אצבעותיה אבל התוצאה לא משתנה והוא מתחרמן עוד יותר אך גם מתמודד עם תחושת תסכול הולכת וגוברת. כל עוד אבא כאן אין למור מושג איך יוכל לפתור את החרמנות הגואה בו.
הוא מזדקף. למען האמת הוא לא עושה את זה בכוונה כלשהי, סתם לחוץ וחרמן ורוצה טיפה לזוז אבל כתוצאה מהתנועה שלו אמא, שנשענה עליו כשהיה שרוע לאחור, מחליקה עוד כמה סנטימטרים עד שראשה נח עכשיו ממש מעל בטנו. מבעד למכנסיים והתחתונים מור חש בהבל נשימתה על איברו, חם ומלטף. הדם פועם חזק כל כך באוזניו עד שהוא כמעט יכול לשמוע אותו.
גן עדן וגיהינום מתערבבים. להיות קרוב כל כך ללא שום סיכוי לממש, לראות את הארץ ולא לבוא בה. התסכול מגעיש את הדם בעורקיו, מרפה את ידיו ומסחרר את מחשבותיו. הוא כל כך רוצה וכל כך לא רואה איך זה לכול לקרות שבא לו לצרוח. במקום זה מור רק נושם עמוק ומכריח את עצמו להירגע, לנקוט בגישה יותר רגועה, יותר זֶן. הוא ירגע ואז היקום ירגע ומשהו יפתח. משהו מהשטויות של אלכס, אולי זה יעבוד. להפתעתו, הוא באמת מצליח להירגע וגופו נרפה. לא כל גופו, כמובן, איברו נותר זקור ודואב כשהיה אבל לפחות השכל שלו קצת יותר בתפקוד.
אבא שומט את ראשו ואז מתעורר מהתנועה הפתאומית ומור רואה אותו ממצמץ מספר פעמים מתחת למשקפיו, מנהל קרב נגד העייפות. אבא לא נכנע לה מעולם וכמעט אף פעם לא פרש למיטה בלי קרב, אבל מור יודע שזה רק עניין של זמן עד שישמוט שוב את ראשו. הבעיה היא שהוא מרגיש שאין לו הרבה זמן, הוא חייב מציצה או שהוא יתפוצץ כאן ועכשיו. אך הוא עדיין מתאפק, מתרגש מראשה של אמא הנח סנטימטרים ספורים ממפשעתו.
ידו של מור נוחתת, כאילו מעצמה, על תלתליה של אמא. הוא מלטף את ראשה אך גם הודף אותו, לא לגמרי בשליטה, לעבר מפשעתו. אמא מנסה למשוך באטיות בחזרה אך אינה משקיעה בכך מאמץ רב או אפילו קמה ובמשך מספר דקות הם משחקים במשיכת החבל העדינה הזו, מור מלטף והודף אותה מטה ואמא מנסה לחמוק במעלה בטנו, בכל כמה רגעים מרוויחה סנטימטר ומפסידה שניים עד שפניה צמודות לזקפתו מתחת למכנסיים.
מור מפשיל את מכנסיו.
"מור!” היא לוחשת אך הוא רק נאנח כאשר הבל פיה פוגש בראש הזין, שפתיה הרכות פחות מסנטימטר ממנו.
"ששש…” הוא ממלמל והודף את ראשה מטה. עוד קצת.
"אבא שלך.” לוחשת אמא ומור מצטמרר כשלרגע אחד נוגעות שפתיה בזין.
"רק קצת.” הוא מבקש חרישית.
"אתה משוגע.” אומרת אמא ושולחת לשון לעבר איברו.
"עוד קצת.” הוא לוחש והודף את ראשה בעדינות אך בנחישות. אמא מניחה לו להשתמש כך בראשה ובתוך שנייה עוטפות שפתיה הרכות את איברו.
גן עדן.
פיה של אמא חמים ורטוב והיא מניחה לאיברו להידחק לתוכה כמעט עד מחציתו בעוד הטלוויזיה צובעת את דמויותיהם בנוגה תכלכל. היא מתחילה להניע את ראשה באטיות זהירה, מייסרת ממש וליבו של מור מזנק בכל פעם שראש הזין שלו פוגע בדפנות פיה, לשונה או המבוא לגרונה. הוא מעיף מבט באבא ומבחין לרווחתו שראשו של אבא שמוט עכשיו על חזהו ומשקפיו נחות על קצה אפו כמתאבד על אדן החלון.
מטר מאבא, אמא מניעה את ראשה מעדנות, לאט ורך, רטוב ומענג, לשונה מחליקה מצד לצד בפיה, מפנקת את הזין הגדול של בנה המאומץ. התנוחה בה היא נמצאת אינה אופטימלית למציצה הגונה אך היא מפצה על כך כאשר היא אוחזת באיברו של מור ביד רכה ומתחילה לאונן לו בעדינות, סוחטת ממנו גלי עונג בעוד ראש הזין כפות בעריסת פיה הרכה והרטובה. אך למרות היד שנוספה מור מרגיש שמרגע לרגע הוא מתוסכל יותר ומייחל למציצה פרועה והגונה, נוטפת רוק ולוהטת.
"מה?!” ממלמל אבא ומרים את ראשו בחדות ומור מביט בו באימה. תנועת ראשו החדה של אבא שולחת את משקפיו בגלגול אל השטיח והיא מביט במור עכשיו, ממצמץ כינשוף בצהריים.
==============
פרק מצויין ,כלבבי… אמנם תמכתי מאוד בהגדלת תפקידו של האב בסיפור הארוטי המצויין הזה,אך אני חייב לכתוב לך דור,אפשר קצת להוריד את המינונים ..בפרק הזה השתמשת רבות בדמות האב כדמות משנית אך רלוונטית ומניעת עלילה.
אישית? אני אוהב סוג סיפורים כאלו.אבל היה אפשר למתן את כמות הסצנות ספציפית רק בפרק הזה.חוץ מכך אין לי מיליגרם של ביקורת.מאוד אוהב את האם שנהפכת לכנועה,הבן שהופך לשתלטן/שולט. והאב שנהפך נכון לכרגע לקוקהלד לא מבחירה. שאפו על הפרק.
מעולה מעולה מעולה
יש לי תחושה שהאבא לא רואה כלום בלי משקפיים אם בחרת לציין שהם התגלגלו על השטיח…
סיפור נפלא ומזקיר!!😉
מדהים! בתור אחד שלא שותף לפנטזיות על אמאות הצלחת לגרות אותי בצורת הכתיבה המושלמת ויצירת המתח , תודה דור!
וואו. איזו תפנית. ממש מרגישים את המתח בסוף. העם דורש פרק נוסף ומייד!
מדהים. המשך בדחיפות.