היום דפי מורה מחליפה. השיער שלה אסוף מאחור והיא מרכיבה משקפיים כדי שכולם ידעו מיד שהיא מורה. דפי לובשת חצאית שחורה של מורות וחולצת כפתורים בהירה. מתחת לחולצה רואים שהשדיים שלה מאוד מאוד גדולים.
דפי נכנסת לכיתה. התלמידים נראים שובבים, אבל היא מורה ותלמידים צריכים לעשות מה שהמורה אומרת.
“שלום לכיתה.” אומרת דפי.
“שלום למורה.” אומרים התלמידים. חלקם צוחקים.
“אני המורה שלכם היום. שמי דפי. היום נעשה בוחן. מי שלא ידע לענות, יקבל עונש.”
“איזה עונש?” שואל אחד השובבים.
“עונש שאני אחליט. אתה,” דפי פונה לאחד התלמידים. “מה קרה בשנת 1948?”
“לא יודע.” אומר התלמיד.
“אתה תקבל עונש.” מכריזה דפי. “שעתיים אחרי בית הספר.”
“אוף.” הוא רוטן. “אז מה באמת קרה בשנת 1948?”
דפי מסתכלת בדף שלה. יש שם שאלות, אבל אין תשובות.
“לא יודעת.” היא מושכת בכתפה. “יש לי רק את השאלות.”
“אז את צריכה לקבל עונש!” קורא השובב.
“אבל…” היא מתבלבלת, "אני המורה.”
“לא משנה!” השובב מזנק מכיסאו. עוד שובבים קמים ומלווים אותו.
שובב אחד נועל את הכיתה. שני שובבים תופסים לה בידיים ומשכיבים את דפי על שולחן המורה, על הבטן.
"תפסיקו!” היא אומרת. “זה אסור! אני המורה!”
אבל הם לא מפסיקים. אחד השובבים מפשיל את החצאית שלה למעלה ואת התחתונים מטה. שובב אחר קושר את הידיים שלה לרגלי השולחן בשרוכים.
“את צריכה לקבל עונש!” אומר מישהו מאחור, אבל היא לא יכולה לראות מי. אחד השובבים אוחז במותניה העירומות מאחור ומפשפש בין רגליה.
“אבל אני המורה!” היא מייללת. משהו לא בסדר כאן.
השובב שמאחוריה דוחף ונושף עד שהוא גומר.
"באיזו שנה פרצה מלחמת העולם הראשונה?” שואל מישהו אחר כעבור כמה דקות.
“לא יודעת!” היא עונה, ושובב אחר תופס את מקומו מאחוריה. עוד דחיפות ונשיפות.
“מה היא 'מסיבת התה של בוסטון'?”
“לא יודעת!”
“מתי התרחש קרב הייסטינגס?”
“לא יודעת!”
“איפה נלחם הנרי החמישי?”
“לא יודעת!”
“לא יודעת!”
“לא יודעת!”
“לא יודעת!”
דפי לא יודעת הרבה והיא מקבלת הרבה עונשים. כאשר מצלצל הפעמון בסוף השיעור השובבים נמלטים בצחוק ומשאירים אותה קשורה כך לשולחן ברגליים דביקות. יש לה הרבה שיעורי בית באותו יום…
אבל.. למה.. כל כך… קצר? 🙁
הנה לך אתגר: קח את זה ותכתוב את זה יותר ארוך. יש לך את המייל שלי.
חח דור…
אתה לא מבין שכולם באים להנות מהכתיבה שלך.
הרעיון של הסיפור מגניב, ואשמח למשהו מפורט יותר מזווית אחד התלמידים.
Challenge aceepted!
אשלח לך אותו אני מניח עוד כמה ימים
נו באמת!
סבלנות ילדים,
מי שלא יחכה בסבלנות יקבל עונש!
אוווףףףףף. כמה חיכתי.
איזו אכזבה…
אכן אני מסכימה עם בנו רוד. אני מחכים לכתיבה שלך דור. (בלי לפגוע ב ג'וני)
אבל אם מישהו משדרג את הסיפור. אכן אני מצפה שזה יהיה גם מזווית התלמידים ורצוי שזה יהיה תלמידים בוגרים מאוד. אפילו באוניברסיטה. ילדים קטנים לא עושים לי את זה 😉
למה שאני אפגע מזה?
אני מקווה שלא התקבל כאן רושם לא נכון – אני מאוהב בכתיבה של דור נוב, אני מאוהב בבלוג הזה. אני עוקב אחריו כבר כמעט שנתיים, ויש סיפורים שאני חוזר וקורא שוב מפעם לפעם, או שפשוט נזכר בכמה שהם פאקינג טובים. ואני אהיה כפוי טובה למישהו שנתן לי פידבק ובמה על גבי אותו בלוג? לא ולא
ההערה שלי הייתה "למה זה כל כך קצר". לא התכוונתי לזלזל בדור, חלילה. אני מודע לזה שהקטע של סיפורי דפי זה סיפורים על מישהי שהיא לא העפרון החד בקלמר, שאף פעם לא מבינה מה עושים לה ותמיד נופלת למלכודות הכי פשוטות, וכל הסיפור נועד להיות הומוריסטי בחלקו ומנקודת המבט של דפי, שהיא רדודה למדי. אני עדיין חושב שבסיפור הזה או באחרים, עדיין אפשר להרחיב ולא לפגוע בכוונה המקורית של סדרת הסיפורים הזאת ובדמות עצמה, ולכן הסכמתי לאתגר של דור
אם הייתי רוצה להתעמר בדור או לזלזל בו הייתי פשוט כותב "סיפור גרוע". אבל עצם זה שאני עצוב על זה שהסיפור קצר מדי אומר ההפך – שאני מרוצה מזה אבל רוצה עוד מאותו הסיפור! מה גם שאפשר לראות את הגובה שלי לסיפור המחודש הראשון של דפי, שבה אני שמח לחלוטין מזה שדפי חזרה ומקווה לראות חזרה של עוד דמויות
או בקיצור – אני מאוד אוהב את הכתיבה של דור ולא הייתה שום כוונה לזלזל. ההפך, הבאסה באה מהציפיה כל שבועיים (שנמשכת כל אותם השבועיים, בעצם) לסיפור חדש, הסיפור מאוד מעניין ונהדר, אבל מרגיש שיש מקום לעוד, ואחרי הציפיה של השבועיים – אתה מצפה ליותר. (וכן, אני יודע שזה סיפורים שדור לא כותב ב5 דקות, ויש הרבה מחשבה מאחוריהם ובכלל מאחורי הרעיון של סדרת דפי), אבל הבנתם את הנקודה שלי
מצטער אם הייתה איזושהי תחושה כזאת מהתגובה שלי, בכל מקרה
ואגב – דפי בחוף הים זה דוגמא מצויינת למה שאני מתכוון. סגנון דפי + מספיק אקשן, וסיפור מצויין
אפשר לתאר כל סוג וכל תנוחה בסגנון "ילדותי" 🙂
ג'וני לא התכוונתי לרגע שבתגובתך הייתה נימה של זילזול בכתיבתו של דור כי הרי ביננו מי שלא אוהב את סגנון הכתיבה שלו שלא יהיה פה. התכוונתי בסך הכל להגיד שאנחנו פה כדי לקרוא סיפורים של דור. וכתבתי בסוגריים בלי לפגוע בך. כי גם אתה כותב יפה. (לדוג' הבוטקה). אבל פה ציפיתי מדור שיכתוב בסגנון שלא בדיוק כמו שאנחנו אוהבים.
*שלו
ג'וני ואני שכתבנו את הסיפור ויצא מצוין. לחובבי דפי, בהחלט יש למה לצפות.
מתחילה להפעיל את הטיימר