דפי הולכת היום לים. על ראשה היא חובשת כובע רחב תיתורה ובנוסף היא מרכיבה משקפי שמש גדולים. היא לובשת את הביקיני האהוב עליה, הלבן עם הנקודות האדומות שאמא קנתה לה פעם פעם כשהיא הייתה קטנה. החזייה מכסה בקושי את השדיים הענקיים של דפי והם מתנדנדים מצד לצד כשהיא הולכת אבל לה לא אכפת. זה מצחיק שהם מתנדנדים ככה,נד–נד, נד–נד. התחתונים קטנים גם ומכסים מעט מאוד מהטוסיק שלה. אמא לא אוהבת שהיא יוצאת ככה מהבית אבל דפי אוהבת את הבגד ים הזה. היא אוהבת לבן עם נקודות אדומות. היא נועלת את סנדלי הים שלה, אלו עם הפרח, שדודה טלי קנתה לה. על כתפה היא מחזיקה תיק עם תפוח ומגבת. דפי אוכלת תפוח בכל יום. תפוח זה מאוד בריא.
דפי הביאה חוברת מצוירת לקרוא. זה מאוד חשוב לקרוא.
דפי מוציאה את המגבת מהתיק, פורשת אותה על החול ונשכבת עליה.
איש אחד בא. גם לו יש תיק ושמשיה.
“אפשר לשבת לידך?” הוא שואל.
“בטח.” מחייכת אליו דפי בשיניים צחורות. דפי מצחצחת שיניים פעם בבוקר, פעם בצהריים ופעם בערב. זה מאוד חשוב לצחצח שיניים.
“אולי אני אפתח שמשיה?”
“בסדר.”
האיש פותח את השמשיה שלו ומתיישב לידה.
“איך קוראים לך?”
“דפי.”
“אני אבי.” אומר אבי.
“שלום אבי.” אומרת דפי בחיוך. “יש לך שם מאוד יפה. לשכן שלנו קוראים אבי. הוא מאוד גבוה.”
“באמת? יופי.”
הם לוחצים ידיים.
“באת להשתזף?” שואל אבי.
דפי מהנהנת.
“הבאת קרם הגנה?”
“לא, זה חשוב?” שואלת דפי בסקרנות.
“זה בשביל לא להישרף מהשמש.” מסביר אבי.
“אוי ואבוי!” קוראת דפי. היא מדמיינת את עצמה עולה באש ונבהלת.
“אל תדאגי,” אומר אבי ושולף בקבוק חום מהתיק שלו. “לי יש.”
“איזה מזל!” צוהלת דפי.
“מרחת את עצמך פעם?” שואל אבי.
“לא, אמא מורחת לי."
“את יודעת איך?”
"לא.”
"אז מה תעשי?”
"אני לא יודעת.”
בעיה.
"אתה יכול אולי…”
“לעזור לך?”
“כן, בבקשה.” אומרת דפי בביישנות. “אני לא יודעת. אמא מורחת לי.”
“בסדר.” מחייך אליה אבי. “אבל בואי נתרחק קצת מהאנשים.”
"למה?”
"שלא יראו.”
שניהם קמים ומתחילים להתרחק משאר האנשים.
"כאן זה מספיק רחוק?” שואלת דפי. הם הלכו המון זמן ונמאס לה ללכת.
"עוד קצת.”
"אוף.” אומרת דפי והם ממשיכים ללכת עד שהם רחוקים מספיק. אבי כל הזמן הולך מאחוריה.
"הנה, כאן.” אומר אבי. הם פורסים מגבות את השמשיה. ואבי אומר:
“תשכבי על הגב.”
דפי שוכבת על הגב ואבי שופך מהבקבוק החום על רגליה. הוא מורח את השמן על קרסוליה וברכיה ועולה בזהירות עד לירכיה. דפי ממשיכה לשכב על הגב בצייתנות ולא אומרת דבר. האצבעות של אבי מגיעות עכשיו עד למפשעה שלה. אבי מסתכל עליה אבל היא רק מסתכלת עליו בחזרה ומחייכת בנימוס.
אבי מכניס אצבע מתחת לבגד הים של דפי ודפי מצחקקת. הוא מורח שמן גם מתחת לבגד הים שלה, על השערות הזהובות שמתחבאות שם. הוא מאוד יסודי, הוא אפילו מכניס אצבע לתוכה ומורח אותם שם!
אבי שולח יד לקשרים שקושרים את תחתוניה של דפי.
“מה אתה עושה?” היא שואלת בסקרנות.
“אני מפשיט את בגד הים. "מסביר אבי. "זה בשביל שאני אוכל למרוח אותך טוב.”
“אבל כולם יראו אותי עירומה!” לוחשת דפי. “זה לא מנומס!”
“את צודקת.” אומר אבי והוא משכיב את השמשיה כך שהם לגמרי לגמרי מוסתרים משאר האנשים הרחוקים. רעיון מצוין!
“יופי, עכשיו אף אחד לא יכול לראות!” צוהלת דפי. “אתה מאוד חכם, אבי!”
אבי מחייך אליה ופושט את תחתוניה. אחר כך הוא פושט ממנה גם את החזייה ודפי נשארת עירומה מתחת לשמשיה.
“או, אלוהים.” הוא אומר.
"איפה?” שואלת דפי. היא לא רואה כלום.
אבי מתיז שמן על בטנה של דפי ועל שדיה ומתחיל למרוח את השמן. הוא מורח את שדיה טוב טוב ודפי שמחה שפגשה איש כל כך יסודי שמוכן לעזור לה. לשמן יש ריח של קוקוס, היא מצחקקת לעצמה.
“אתה לא צריך להתמרח גם?” היא שואלת. איש כל כך נחמד, זה יהיה נורא אם הוא יישרף פתאום.
“את צודקת.” אומר אבי. הוא מורח שמן על הרגליים והידיים שלו ואז מתפשט.
דפי מתבוננת בסקרנות באבי שמתיישב בזהירות מעליה עד שהפין שלו נח בין הציצי שלה. מעניין מה הוא עושה.
“את מוכנה למרוח אותי גם?” שואל אבי.
“בטח!” מחייכת דפי. “איך?”
“תזיזי את הציצי קדימה ואחורה וככה כל השמן ימרח על הפין שלי. יש לך הרבה שמן על הציצי, חבל שהוא ילך לאיבוד.”
“רעיון טוב!” אומרת דפי. היא אוחזת בשדיה הענקיים ומתחילה להניע אותם קדימה ואחורה. אבי מתכופף לפנים, נשען על הידיים ועוצם את העיניים.
“ככה?” שואלת דפי, מניעה את שדיה המשומנים בתנועות קצובות.
“בדיוק ככה.” נאנח אבי.
“אני מורחת טוב?”
“אל תפסיקי.” הוא נאנח.
דפי חושבת שזה מצחיק איך שהפין של אבי מציץ ונעלם בין הציצי שלה, כאילו הוא משחק איתה מחבואים. הציצים שלה מבהיקים בשמש כאשר היא מניעה אותם קדימה ואחורה כמו שתי כריות קטיפה רכות. מעליה, אבי נושם חזק. דפי חושבת שזה קצת מוזר שהוא מורח רק את הפין שלו.
“זהו?” שואלת דפי.
זה קצת משעמם.
“עוד…קצת…” אומר אבי ודפי ממשיכה. היא מחזיקה בציצים המשומנים בידיה ומניעה אותם קדימה ואחורה, עוטפת את הפין.
“הנה…” אומר אבי ומתנשף. הוא שולף את הפין שלו מהציצי שלה ואוחז בו בידו. פתאום הוא מתנשף ומשהו ניתז מהפין ישר אל פניה. דפי מתבוננת במחזה בתימהון והנה הוא מתיז עליה שוב ופעם שלישית.
“מה זה?” היא שואלת בפליאה.
“זה…עוד שמן..מיוחד לפנים. תמרחי את זה.”
דפי מורחת את השמן על הפנים שלה, משתדלת לכסות את הכל.
“ככה?” היא שואלת.
“בדיוק.” אומר אבי ויורד ממנה. הוא מביט סביב בזהירות ואז נשכב לצידה, מתנשף.
דפי לוקחת את החוברת המצוירת וקוראת לה. אבי סתם מסתכל על השמשיה ומחייך לעצמו.
“איזה מזל שפגשתי אותך.” אומרת דפי כעבור כמה דקות. “יכולתי להישרף מהשמש.”
היא מתהפכת על הבטן כדי להמשיך לקרוא, אך אבי אומר:
“רגע, את הגב לא מרחנו.”
“נכון!” נזעקת דפי. “מהר!”
אבי מתיישב מאחורי דפי ומורח את שוקיה וירכיה בשמן. אחר כך הוא יושב בזהירות על ירכיה ומושח את הכתפיים, העורף והגב שלה.
“והכי חשוב…” הוא אומר ומתיז שמן על הטוסיק של דפי. “הטוסיק. את מוכנה לקבל בטוסיק?”
“כן, אני לא רוצה שהוא יישרף.” היא אומרת בדאגה.
“אולי הוא קצת ישרוף,” אומר אבי ומחדיר אליה אצבע. ” אבל הוא לא יישרף.”
“אתה מורח גם בפנים?” שואלת דפי בסקרנות.
“בוודאי, את לא רוצה שיישרף לך הטוסיק, נכון?”
“נכון.”
“אז צריך למרוח גם בחוץ וגם בפנים.” אומר אבי ומחדיר אליה אצבע נוספת. היא חשה בעוד שמן נשפך על הטוסיק שלה והאצבעות נעות קדימה ואחורה כשאבי משמן אותה. איזה מזל שפגשה אותו. להישרף בשמש נשמע כמו דבר איום ונורא.
“עכשיו יותר עמוק.” אומר אבי ומוציא את האצבעות שלו. דפי מביטה אחורה ורואה בסקרנות איך הוא שופך עוד שמן על הפין שלו עד שהוא מבהיק. “מוכנה?”
דפי מהנהנת ואבי מכניס את הפין שלו לטוסיק שלה בשביל למרוח אותה הכי טוב. כשהוא נכנס זה קצת כואב וגם שורף אבל היא פוחדת שהשמש תשרוף לה את הטוסיק אז היא לא אומרת דבר, רק חופנת חול בכוח. אבי מחזיק את בטוסיק שלה בשתי ידיים וממשיך לשמן אותה טוב, נכנס אליה עד הסוף ויוצא, נכנס ויוצא. היא מחכה שיגמור לשמן אותה כבר ואפילו הייתה אומרת לו שהיא חושבת שהיא מרוחה מספיק אבל הוא היה כל כך נחמד אליה שהיא לא רוצה להעליב אותו. במקום זה היא מתרכזת בלספור ארנבים בעוד אבי ממשיך למרוח אותה פנימה והחוצה. ארנבים הם נחמדים. והם גם לא מכאיבים בטוסיק.
בסוף היא מרגישה שהוא הצליח למרוח אותה. אבי נשכב לידה. הוא נושם חזק ומחייך.
“גמרת?” שואלת דפי.
“כן.”
“יופי.” היא מחייכת אליו. “תודה שמרחת אותי.”
ווואוווו….
אני רוצה עוד סיפורים כאלה….
יוווווו…. אתה טוב!!!!
"תשארי על הבטן דפי , יש לך המון קרם בטוסיק , אני רואה שהוא כבר התחיל לנזול החוצה.. אבל אל תדאגי תכף אני יכניס לך עוד"
וואו! לא ציפיתי לזה
מאוד אהבתי את דפי בזמנו – עם כמה שהתמימות והפשטות הם פקטור מאוד מרכזי בסיפורי דפי, תמיד הייתי שמח לסיפורים יותר ארוכים איתה
בכלל אני מאוד שמח לראות קאמבק של סדרת סיפורים ישנה – נותן תקווה לחזרות של סיפורים אחרים 😉
איכס, יא מגעיל
הגזמת!!!!!!!!