את בסדר?

הדי המסיבה מהווילה הענקית ממלאים את האוויר גם כאן, במגרש החנייה, ושלושת המלצרים הצעירים עומדים מול המקום בו עמדה המיצובישי של שלום, רב המלצרים.

"איפה שלום?" שואל דוד, נאלץ להגביר את קולו כדי להישמע.

"לא יודע, הוא אמר שהוא יחזיר אותנו." אומר ג'קי.

"בואו נעשה סיבוב בחניה, אולי הוא הזיז את האוטו שלא שמנו לב." אומר עזי, תחושת מרירות מתגברת בו.

אבל האוטו של שלום לא בשום מקום ושלושת המלצרים עומדים כמו מטומטמים במגרש החניה, לבושים עדיין במדים שלהם.

"בן זונה." מסנן עזי בזעם. "שוב הבריז."

"אז מה נעשה?" שואל ג'קי.

"מה יש לנו לעשות?" מפנה עזי את הארס שלו כלפי ג'קי. "אם נזמין מונית זה יאכל לנו את כל הכסף שהרווחנו."

"אולי תתקשר לאבא שלך?" מציע דוד.

"שתיים בלילה זה באמת זמן טוב להתקשר לאבא שלי, חתיכת דפוק."

"טוב, מה 'תה מתעצבן?" מתגונן דוד. ״אשמתי שהוא הבריז?״

מבלי לומר דבר, עזי מתחיל ללכת לכיוון השכונות, רותח מבפנים.

"אז מה, נלך ברגל?" שואל ג'קי.

עזי לא עונה לו וממשיך ללכת, זעמו כמו מאיר את הדרך.

עד עכשיו האירוע הזה לא היה מסריח יותר מאירועים אחרים שבהם עזי ממלצר. בית ענק, טונות של אלכוהול וכוסיות טחונות בכסף שלא רואות אותו ממטר. חנוט בחליפת המלצרים שלו, הוא צריך להיות אדיב ומנומס, יעיל ושתקן ואם הוא ינסה להתחיל עם מישהי מהבחורות, יקרו אחד משלושה דברים, כולם גרועים:

א. שלום יתחיל לצרוח עליו שהוא מתבטל ואולי גם יפטר אותו כמו שהעיפו את סרגיי לפני חודש.

ב. אחד הגברים האורחים ישים לב שהוא מנסה להתחיל עם החברה שלו ואולי יהיו מכות שבהם יכסחו לו את הצורה כי האורחים הטחונים בכסף לא אוהבים שאפסים כמותו מתחילים עם החברות שלהם.

ג. הכי גרוע, הבחורה תתעלם ממנו והוא ירגיש כמו חרא של זבוב.

אז עד הרגע הזה האירוע לא היה יותר מסריח מאירועים אחרים, אבל עכשיו הוא כן. עזי עייף ועצבני והרגליים שלו כואבות והוא יודע ששלום אמנם ישלם להם אבל זה יהיה בפעם הבאה שהוא יצטרך אותם ולא ברור בדיוק מתי זה יהיה.

הצמחייה מגודלת עכשיו, צמחיית חורף עשירה והדרך מלאה בצמחי לחמית ענקיים אשר כמעט חוסמים את הדרך אותה הוא מכיר היטב. את הדרך מהבתים הגדולים לשכונות עשה הרבה פעמים. כילד, עת התלווה לאימו אשר תפרה ותיקנה את בגדיהם של העשירים, כנער אשר רחץ את מכוניותיהם ועכשיו כמלצר המשרת במסיבות שלהם. מבלי לומר מילה הוא מתקדם בעקשנות דרך השיחים, ריחם העשיר והמתקתק ממלא את נחיריו, מרגיז אותו משום מה.

לפתע עזי מבחין במשהו בהיר בחושך ונעצר. זו היא דמות, אומרות לו עיניו לאחר כמה שניות. דמות השרועה על הרצפה.

"מה זה?" שואל דוד שהבחין בעזי הנעצר.

"בחורה." אומר עזי ומתקרב באטיות אל הדמות.

"הלו, את בסדר?" שואל עזי ומתקרב אליה.

הבחורה שכובה על האדמה כשהיא הלומה לגמרי, שיכורה, מסוממת או ג', כל התשובות נכונות. היא נועלת מגפיים שחורים ולובשת חצאית קצרצרה וחולצת כפתורים.

"הי, הכל בסדר?" שואל עזי ומתקרב אליה, רוכן לידה. יש לו פנס לד חזק במחזיק המפתחות והוא מעיר עליה עכשיו. בלונדינית, עיניים כחולות, שיער סתור, איפור מרוח.

הבחורה מגוננת על עיניה וממלמלת משהו לא קוהרנטי ועזי מאיר על שאר גופה. היא סוגרת בידיה את חולצתה אך הוא מבחין שאף כפתור בחזית החולצה אינו רכוס. אמא של עזי לימדה אותו מספיק על בגדים כדי שידע לזהות תפרים איכותיים כשהוא רואה אותם וברור לו שהחולצה הזאת לא נקנתה בשוק, גם לא בקניון. בנוסף יש לו הרגשה שצמידי הזהב על ידיה הם אמיתיים. עניים יודעים להבדיל בין חיקויים לבין הדבר האמיתי.

"הלו, הכל בסדר איתך?”

היא שוב מסתירה את עיניה וממלמלת.

"את פצועה?” שואל עזי ואוחז את שולי חולצתה בהם מחזיקות גם ידיה. הוא פותח את החולצה בתנועה חזקה, חושף זוג שדיים מלאים ושזופים.

״לא לובשת חזייה.״ ממלמל דוד בשקט.

״שרמוטה.״ אומר ג׳קי ושולח יד אל שדה, מעסה אותו, ועזי ממשיך את הסקירה שלו עם הפנס. בטן שטוחה ושזופה ומתחתיה חצאית ג׳ינס קצרצרה.

"את בסדר?” שואל עזי ואוחז את שולי החצאית. “אני רק בודק אם נפצעת, בסדר?” הוא מוסיף ומפשיל את החצאית מעלה, חושף ערווה עירומה וחלקה.

"לא לובשת תחתונים…” ממלמל דוד.

"אשכרה שרמוטה.” אומר ג'קי.

"מאמי, את בסדר?" הוא שואל ומלטף לה את הירכיים.

היא שוב ממלמלת שברי הברות ועזי בוחן את ערוותה החלקה. שפתיי הערווה סמוקות מעט ונוזל בהיר הקריש בין ירכיה, מדביק מעט שערות מקורזלות לעורה.

"כבר הזדיינה הלילה.” הוא קובע.

"ואללה.” אומר ג'קי, ידו עדיין חופנת את שדה.

אחר כך מעביר עזי יד על הכוס החלק שלה ושואל: "את צריכה עזרה?"

"עופו מפה…" היא לואטת את המלים בעיניים סגורות.

״בואי, נעזור לך.״ אומר ג׳קי ואוחז בה מתחת לבית השחי.

"מה אתה עושה?" שואל דוד בשקט.

"בודק אם היא בסדר." אומר ג׳קי ומקים אותה למעלה. הבחורה בקושי מצליחה לשמור על שיווי משקל ומתנודדת מצד לצד וג׳קי בינתיים מחליק את ידיו אל מתחת לחולצתה הפתוחה וחופן את שני שדיה הגדולים.

"די, נו…" היא ממלמלת. "עופו ממני…"

עזי מרטיב את אצבעו בפיו, נצמד אל הבחורה מלפנים ומלטף את ערוותה העירומה.

״הכל בסדר איתך?״ הוא שואל בדאגה. ״צריכה משהו?״ הוא מוסיף ומחדיר את אצבעו לתוכה, מסנוור אותה עם הפנס בידו השנייה.

״די…תעיף ׳תפנס ממני…עופו ממני…״

"אנחנו רק רוצים לעזור לך.” מסביר ג'קי כשהוא תומך בה ומעסה את השדיים שלה בעוד עזי מזיין אותה עם האצבע.

"לא 'צה…נו, די עם הפנש הז'ה…” היא מכסה את פניה מהאור המסמא.

"ששש…" אומר עזי. "אני חושב שאת צריכה לשכב קצת. תעזרו לי רגע."

"מה אתה עושה?" שואל דוד.

"היא צריכה עזרה, אתה לא רואה?" עונה עזי. "יאללה, תשכיב אותה." מצווה עזי וג׳קי עוזר לו להשכיב אותה על האדמה.

"מה 'תם 'שים?" היא לואטת את המלים.

"אנחנו עוזרים לך." מסביר לה עזי בסבלנות ופותח את חגורת מכנסיו. רגליה הארוכות פשוקות קמעה וערוותה עירומה מולו. “את מרגישה טוב?”

"איפה האוטו?" היא מקשקשת. "איפה תום?"

עזי כורע על האדמה בין רגליה, מושח את ראש הזין שלו ברוק ומניח אותו בכניסה לכוס החלק שלה.

"תום הלך להביא את האוטו.” הוא אומר וחודר אליה. למרות שהיא לא בעניין הכוס שלה חם והדוק ועזי כבר מתחיל להירגע, איברו פולש אליה בניעות קצובות.

"ששש…אנחנו רק רוצים לעזור לך, בסדר?"

"האוטו…לא של רני…” היא ממלמלת ומסתירה את פניה מאלומת הפנס שמחזיק דוד.

עזי שומע שקשוק חגורה ושברירי האור הניתזים הוא מבחין בג'קי המפשיל את מכנסיו וכורע ליד ראשה של הבחורה.

"את בסדר?” שואל גם ג'קי ואז תוקע את איברו בפיה.

"מממ…מממפפפףףף…” מגיע קולה של הבחורה אך ההברות השבורות לא יוצרות יותר מלים. ג'קי אוחז בראשה הזהוב של הבחורה ומתחיל לזיין את פניה בעוד עזי ממשיך לנוע בין ירכיה, אגנו ננעץ בתנועות קצובות בין רגליה הארוכות.

"מה נהיה, מתי תורי?” שואל דוד.

"תרגע, רק התחלנו.” אומר ג'קי.

"אתה לא רואה שאנחנו עוזרים לה?” שואל עזי ונועץ את אגנו עמוק בין ירכיה חסרות האונים. “הלו, את בסדר?”

"צריכה עזרה?” מוסיף ג'קי, ידיו מניעות את ראשה באטיות, שפתיה פעורות סביב איברו. “תאיר לה על הפנים כל הזמן. תסנוור אותה.”

"תום הלך להביא את האוטו.” מסביר עזי מבלי להפסיק לדפוק אותה ושולח יד למעוך את שדה הגדול. “הוא ביקש מאיתנו לבדוק אם הכל בסדר איתך.”

"מממפפףף!”

"לא הבנתי.” אומר ג'קי ודוחף את הזין שלו עמוק יותר אל פיה. “את צריכה משהו? איפה האוטו? תנסי להיזכר.”

"זה חשוב.” מוסיף עזי ונועץ את איברו עמוק בתוכה.

אחר כך הם מצליחים בערך להעמיד אותה ועזי מחזיק אותה בשדיים ודופק אותה מאחורה בזמן שג'קי מזיין לה את הפנים ודוד מייצב אותה ומאיר לה בפנים עם הפנס. אחרי כמה רגעים ג'קי מתחיל להשפיך לה בפה, מחזיק לה חזק את הראש שלא תזוז למרות שהיא הלומה מכדי להתנגד או לעשות משהו בצורה יעילה. אחר כך גם עזי גומר לה בכוס והם שוב משכיבים אותה על האדמה ונחים בזמן שדוד עולה עליה, נשכב בין הרגליים הארוכות שלה ודופק אותה בתנועות מהירות ומתלהבות.

בחצי השעה הקרובה הם מפחזנים אותה: מזיינים אותה וגומרים בתוכה עד שהזרע ניגר ממנה כמו קרם מפחזנייה. מדי פעם אם אין לה זין בפה היא מקשקשת משהו ועזי מקפיד לשאול אותה אם היא בסדר או צריכה עזרה, רגע לפני שהוא גומר בתוכה בעצמו. כשנמאס להם בסוף היא באמת נראית כמו פחזנייה אנושית: שרועה על האדמה ברגליים פשוקות, חולצתה פתוחה והחצאית מופשלת, הכוס שלה סמוק ונוטף שפיך, טבעת דומה של שפיך לבן מעטרת את פיה.

"טוב, נראה לי שאת בסדר.” אומר עזי לבסוף בעודו מתארגן.

"כן, אבל טוב שבדקנו.” אומר ג'קי.

"נכון, זה היה ממש מזעזע אם היינו משאירים אותה כאן בלי לבדוק מה קורה איתה.” עונה עזי והם ממשיכים בדרכם לעבר השכונה, לתוך הלילה.