רמי יושב על כיסא נוח בקצה המרוחק של משטח הדשא אשר בקאנטרי, פחית בירה בידו ואיברו זקור למחצה בבגד הים שלו. מבטו נעוץ עכשיו באשתו איריס המהדסת עכשיו באטיות בדרך אל הבריכה בדיוק מול כמה משפחות אשר מתארגנות לארוחת צהריים מתחת לשמשיות. איריס לובשת ביקיני ירוק ומיקרוסקופי אשר נקנה בחנות מיוחדת באינטרנט ונועד לנקר עיניים. החלק התחתון של בגד הים קטן כל כך עד שהוא מכסה רק את שפתי ערוותה ומבהיר לכל מי שצופה בה שאיריס מגולחת למשעי. החלק העליון מכסה את עטרות שדיה ו…זהו. הזין שלו מתקשה כאשר הוא מבחין בתגובות המוכרות והמרגשות כל כך: הגברים בוהים באשתו העירומה כמעט, חסרי יכולת לדבר והנשים מסננות דברים ארסיים זו לזו. הוא כל כך אוהב את המשחק הזה. שניהם אוהבים אותו, למעשה.
זה התחיל במקרה, לפני שנה. הזמינו פיצה ואיריס הלכה לפתוח לשליח ולגמרי בטעות נפתח החלוק שלה כאשר עמדה מול השליח. למשך שתי שניות המומות הייתה עירומה לחלוטין כך עד שהתעשתה. כאשר סיפרה על כך לרמי, מזועזעת, הוא חיבק אותה כדי לנחם אותה אך תוך כדי החיבוק, כאשר דמיין אותה כך, גלוית ערווה מול השליח המופתע, מצא שהוא זקור לגמרי. התחיל לנשק אותה ומצא אותה תאוותנית לא פחות ובמהלך המלמולים המרוגשים של הסקס הסוער שהתלקח בינהם הבינו שניהם שעלו על משהו. משהו גדול. משהו סקסי.
מאז זה הפך להיות קטע שלהם. הקטע ליתר דיוק. איריס נחשפת בטעות כביכול ואחר כך סקס מטורף, רווי אדרנלין. את הקטע של החלוק–הנפתח–בטעות מיצו כעבור חודש. אחר כך קידמה איריס את פניו של השליח מהסופר כאשר היא עירומה לחלוטין למעט נעלי עקב, מעמידה פנים שהכל נורמלי. איריס לא מבשלת והם בדרך כלל אוכלים בחוץ או מזמינים, אז שליחים לא חסרו להם. צלצול בפעמון, איריס פותחת את בדלת במצב זה או אחר של עירום, סקס מטורף.
ואז גילו את הכבישים. אופנוענים, נהגי משאיות ונהגי ג׳יפים היו ה״לקוחות״ הטבעיים שלהם בכביש בהיותם גבוהים מהמרצדס שלהם. חולצה פתוחה תוך כדי נסיעה באופן שמאפשר לכל מי שמעיף מבט לראות את שדיה. איריס משכיבה את כיסא הנוסע ופושטת את מכנסיה ותחתוניה בעודם מזדחלים בפקקי הבוקר. פעמיים אף מצצה לרמי בעודו נוהג, רוכבי אופנוע סקרנים מציצים להם תוך כדי נסיעה ורמי זוקר את אגודלו לעיניהם בגאווה. הבריכה או הים היו אף הם מקור לא אכזב לתצוגות מרגשות של פטמות שברחו בטעות מהחזייה או לפעמים אפילו הסטה מכוונת וברורה של החלק התחתון של בגד הים כדי לחשוף את ערוותה העירומה לעבר עובר אורח מופתע. ותמיד לאחר מכן סקס סוער בבית או אפילו במקומות פרטיים פחות. היו גם פנטזיות אחרות, אותן לא הגשימו; רמי לא מסוגל לחשוב עליה עם גבר אחר וגם בסקס הוא לא אגרסיבי כמו שהוא יודע שלפעמים הייתה רוצה. מצידה, איריס חושבת שלנז'רי כמו שרואים בסרטים הכחולים זה מפגר ולא סקסי ואינה מוכנה לקנות, שלא לדבר על ללבוש כאלו. אבל לרמי סך הכל אין תלונות. ג'וב חלומי, טיסות לחו"ל, בית גדול, מכוניות חדשות, בגדים יפים, אישה צעירה וחרמנית עם ראש פתוח. מה רע לו?
איריס מתרחקת עכשיו מהמשפחות לעבר הבריכה, ישבנה מתנדנד בפתיינות עצלה ובין השלמות של פלחי עכוזה העירומים נחבא לו החוט הדק והירוק של החוטיני שלה, בקושי מכסה את פי הטבעת. כאשר היא כמעט יוצאת מטווח השמיעה של המשפחות רמי מגחך לעצמו כאשר ארס דבריהן של הנשים מגיע עד לאוזניו, מלווה במלמול המרוגש של הגברים. אף אחד לא נשאר אדיש אל איריס.
"…מתלבשת…”
"שרמוטה…”
"…את מדברת?”
"…איך היא נראית?”
"יש כאן ילדים, לא…”
"תסגור את הפה, דדי, שלא…”
רמי פותח עוד פחית בירה וחוזר אל העיתון. בארץ אין כל כך את הקטע הזה של לבוא עם קוּלר של בירות ולרדת עליהן אחת אחרי השנייה אבל הוא נדלק על זה מהרגע שהוא קלט את זה בארצות הברית. זה אמנם עושה לו כרס בירה אבל חוץ מהכרס הוא דווקא נראה די בסדר וחוץ מזה כל עוד הוא מדליק את איריס אז כולם יכולים ללכת קיבינימט. האמת היא שגם איריס מציקה לו לפעמים על הכרס אבל גם היא יכולה ללכת קינימט. הוא אוהב בירה וזהו.
חבורת בני תשחורת מגיעה ומתיישבת לא רחוק מהמקום של רמי ואיריס, בחצי הדרך בינם לבין קבוצת המשפחות. הם ארבעה והם הביאו איתם טייפ גדול ומגבות ותיקים ורמי מעקם את הפרצוף כשהוא רואה אותם, רזים וכהים וקולניים ושחורי מבט. אנשים מסוגו אשר מגיעים לשכונות יוקרה בפאתי ערים עם אוכלוסיות חלשות מדמיינים לעצמם, נישאים על הבטחות מתווכי דירות, שהאוכלוסיות החלשות יברחו כאשר מחירי הדיור יעלו וממילא היפים והעשירים לא יצטרכו להתחכך במכוערים והעניים בגלל שהשכונות הללו בנויות לבידול מירבי מאלו הוותיקות יותר. בפועל המכוערים והעניים לא תמיד עניים כל כך ולא תמיד רוצים לעזוב את העיר בה גדלו רק בגלל שלכמה צפוניים עם ג'יפים עירוניים יש חלומות נדל"ניים שכוללים את סילוקם. הצעירים הולכים לשחות ולשמחתו של רמי סוגרים את הטייפ כאשר הם עוזבים את כיסאותיהם.
איריס חוזרת מהשחייה שלה, פוסעת באטיות, פניה היפים מוסתרים מאחורי משקפי השמש הגדולים שלה אך רמי כבר מכיר את מסכת הגיחוך הכבוש שעל פניה כאשר היא שומעת הנשימות נעתקות ברדיוס של עשרים מטרים מסביבה בעודה מהדסת, עירומה כמעט לחלוטין לעיני כל. השמש קופחת אבל רמי מתקרר עם הבירה, מרגיש את החרמנות נבנית בו. יופי של משחק היום. באזז טוב. בבית יהיה גם סקס טוב.
“תביא שלוק.” אומרת איריס ומתיישבת בכיסא לידו ורמי מגיש לה פחית בירה קרה. היא שותה הרבה פחות ממנו, אבל גם היא למדה לאהוב את הפינוק של בירה צוננת ביום לוהט. מתחת למשקפי השמש היא עוצמת את עיניה ומתפנקת בקרני השמש, רגליה מתפשקות להן לאיטן.
את הנמנום המזדחל בה מפרה המולה ואיריס פוקחת את עיניה, מגלה ארבעה צעירים רטובים וקולניים כעשרים מטרים מהם.
"אוּ–אה, מי אלו?”
"לא מכיר אותם בשם.” עונה רמי. “באו קודם, כששחית.”
"ערסים.” היא מעקמת את אפה הקטן.
"לגמרי.”
הם מפעילים את הטייפ ומוזיקה מזרחית (בווליום סביר דווקא) נשמעת מהרמקולים. שניים מארגנים נרגילה והאחרים סתם נמרחים על הכיסאות בגבם אל רמי ואיריס.
"יא, אללה, איזה צ'וחים.” אומרת איריס.
"מאיפה את מכירה את המילה זאת?” שואל רמי.
"רונה למדה אותה בעבודה. צ'וח זה הזכר של הצ'וחה. הפרחה.”
"הבנתי. ואת חושבת על לשחק קצת עם הצ'וחים האלה?”
"קצת…” מודה איריס. “אבל…”
"אבל מה?”
"לא יודעת. הם נראים קצת…אני כאילו קצת נלחצת מלשחק איתם. כאילו הם מסוכנים?”
"מסוכנים? מה מסוכנים? שבת בצהריים עכשיו ומלא כאן אנשים. מה בדיוק את חושבת שהם יעשו?”
"לא יודעת…סתם…לא בא לי…”
רמי דווקא נדלק מהרעיון. דווקא בגלל שהוא כל כך שונא ערסים (או צ'וחים, ווטאבר) הרעיון של לנפנף באשתו היפיפייה מול חבורת אפסים כאלו שלעולם לא יזכו במישהי כמוה מדליק אותו במהירות והוא חש בפניו מתלהטים עוד לפני שאיברו מתקשה בבגד הים שלו.
"בא לך, בא לך.” הוא דוחק בא.
"אתה רוצה, הא?” היא מתגרה בו קצת.
"כן.” מודה רמי.
"ואם דברים יתחממו?”
"אני מסוגל לטפל בכמה ילדים.” נעלב רמי. “להזכיר לך שאני מתאגרף?”
איריס תוהה אם זה זמן טוב להגיד לו שהליכה סביב השכונה פעם בשבוע ולהתקשקש ארבעים דקות באימון איגרוף עם החברים הזקנים שלו לא מקנה לאדם את התואר "מתאגרף" אבל מעדיפה לשתוק. האלכוהול קצת מדבר ובינה לבינה הרעיון עכשיו מדליק גם אותה.
היא מסובבת את כיסא הנוח שלה כך שיפנה ישירות אל החבורה ואז מתחילה ללטף את עצמה מעל בגד הים. גם כדי למשוך תשומת לב וגם בגלל שהיא באמת מתחילה להתחמם. בהתחלה הם לא רואים אותה אבל אחרי כמה רגעים אחד מהם, גבוה ורזה, מבחין בה בעודו גומר להדליק את הנרגילה. איריס מחייכת אליו ומעבירה יד באטיות במורד צלעותיה ומותניה ואז מחליקה את היד על ירכה הימנית ומשפשפת את הירך בתנועה אטית ומדודה, סנטימטרים בלבד ממפשעתה המכוסה בקושי. ריגוש ניצת בה כאשר היא מבחינה באופן בו הוא קופא פתאום על עומדו ובוהה בה בהלם ואיריס מביטה בעיניו, מחייכת חיוך קטן ומסיטה את בגד הים שלה, חושפת לרגע את ערוותה העירומה ומכסה אותה ברגע הבא.
"רצה מהר, הא?” שואל אותה רמי, ליבו הולם במהירות.
"סתם, בא לי פתאום.” היא אומרת, קולה עבה בהתרגשות.
הצעיר אומר משהו לחבריו וארבעה זוגות עיניים סקרניות מביטות עכשיו באיריס ושאר הצעירים מנסים, מן הסתם, לאמת את סיפורו של חברם. בין אם אכן עשתה את מה שאמר שעשתה ובין אם לא, בעודה שרועה כך בכיסא הנוח, גופה ארוך וחטוב וכמעט עירום, היא מציעה תמורה מלאה למבטיהם.
"אולי תציעי להם בירות?” אומר רמי.
"מממ…רעיון לא רע…”
איריס קמה מכיסא הנוח וניגשת אל צידנית הקוּלר של רמי. היא מפנה את גבה אל השכנים שלהם ומפשפשת בצידנית, מבליטה אגב כך את ישבנה המושלם לעברם, השרוך האחורי של החוטיני נקבר בין פלחי עכוזה. לאחר שלקחה ארבע פחיות בירה היא פוסעת לעבר הצעירים, ישבנה מתנדנד מצד לצד בעצלתיים.
"אהלן חברה,” היא אומרת לצעירים המופתעים. “יש לנו המון בירות קרות, רוצים קצת?”
"בכיף.” אומר אחד מהם.
"סבבה.” עונה אחר.
איריס מגישה להם את הבירות ואחד מהם מגיש לה יד ללחיצה ואומר:
"אטיאס.”
"איריס.”
האחרים מציגים את עצמם גם הם. קיריל, דדי ושגיא. אם השמש תכבה עכשיו פתאום, נראה שתוכל להשתזף במבטיהם הלוהטים: כל הארבעה נועצים מבטים בגופה העירום כמעט ואיריס חשה בליבה הולם במהירות לנוכח הריגוש. מזמן לא הרגישה עירומה כל כך בפומבי.
"אתם גרים כאן קרוב?” שואל אטיאס.
"בסביוני אלון.” אומרת איריס.
"בוילות?” שואל קיריל.
"כן. ואתם איפה גרים?”
"שלושתנו מקריית שרת" אומר אטיאס. "ודדי הוא בנדוד שלי מקריית חיים.”
"אה, יופי.” אומרת איריס, לא יודעת מה עוד להגיד. “טוב…תהנו מהבירות.”
"תודה.”
העינטוז הקל שלה בדרך חזרה מכוון ישירות לקהל הצופים שלה והיא כמעט יכולה לחוש במבטיהם על ישבנה החשוף ברובו. הלב שלה דופק אפילו חזק יותר ופיה יבש. היא צריכה בירה עכשיו. דחוף. באנחה היא מתיישבת על כיסא הנוח שלה, לוקחת את הבירה ומעיפה מבט בבעלה.
רמי אוהב להפגין את כוחו. שיראו את המכונית החדשה שלו. את הבית שלו. את אשתו היפיפייה. למה מה קרה? הוא גנב משהו ממישהו? עכשיו הוא נהנה לנקר לערסים הקטנים האלו את העיניים. לנפנף לכלבים הקשורים בכבלי הציוויליזציה בפיסת בשר כמו בסרטים המצוירים.
"איך היה?” הוא שואל בשקט.
"מרגש.” מודה איריס.
"כמה מרגש?”
"'אני–רטובה–לגמרי' מרגש.”
"כן, גם אני.” מודה רמי. “זאת אומרת, לא רטוב. עומד לי כמו טיל מלראות אותך ככה לידם. הלסתות שלהם כמעט נשמטו לרצפה, תאמיני לי. אם היינו בסמטה אפלה הם בטח…” מתחיל רמי ומשתתק. הוא רצה להגיד משהו שיוציא אותם פראי אדם אבל לאיריס יש איזה משהו עם סקס עם פראי אדם. משהו שהוא לא אוהב.
"זה המשחק הכי טוב שהיה לנו עד עכשיו, לא?” אומרת איריס ורמי חושב על הסקס המטורף שיהיה להם כשיחזרו הביתה.
"הכי טוב.”
"תעביר לי את שמש השיזוף בבקשה.” מבקשת איריס ורמי ממהר לפשפש בתיק הבריכה שלהם ולהגיש לה את בקבוק.
"מה עכשיו?” הוא שואל.
"תכף תראה.” היא עונה.
איריס פותחת את בקבוקון שמן השיזוף, יוצקת ממנו על ידה ומתחילה למשוח את רגליה בשמן. האפקט מהמם: רגליה השזופות גם ככה הופכות לבוהקות באור השמש, הבוהק מדגיש עוד יותר את אורכן ואת חיטובי שוקיה. בתנועות חושניות היא מושחת את השמן על שוקיה וברכיה, עולה באטיות מתגרה במעלה ירכיה ולרמי נדמה שעיניהם של הצעירים בעוד רגע יזנקו מחוריהן. תחושה זו מתגברת כאשר אשתו שוב מסיטה את בגד הים שלה ובנון שלנטיות מעושה חושפת את ערוותה לעיניהם כל בעודה מושחת את האזור בשמן. רמי כמעט מתעלף. אין ספק, מזמן לא היה המשחק מרגש כל כך. הוא כבר לא יכול לחכות ובא לו לקחת אותה כבר הביתה ולדפוק לה את הצורה.
האפקט על הצעירים הוא מדהים. הם יושבים ובוהים בה, לסתותיהם כמעט ונשמטות לרצפה. הם משוחחים בינהם בהתרגשות ורמי מחייך מבפנים לנוכח חוסר האונים שלהם, נזכר שוב בבולדוג הקשור בסרטים המצוירים ובחתול שתמיד מטריף אותו.
אחד מהצעירים קם ומגביר את עוצמת הטייפ אך מפנה אותו לעבר המשפחות אותן הרגיזה איריס קודם. מישהו משם מעיר לצעיר אך זה גוער בו בחריפות ואף משליך עליו חפץ. צעיר אחר קם ונעמד ליד הראשון באופן מאיים אך לא נראה שמישהו מהמשפחות שם מחפש ריב ובזה נגמר העניין.
אדישה לכל זה, עוברת איריס מהמפשעה לבטן ובאטיות מייסרת מורחת שמן על בטנה השטוחה. אחר כך היא נשענת לאחור בכיסא הנוח ובחיקוי מרשים של דוגמנית פורנו מטפטפת שמן על חזהּ ומעסה אותו בחושניות אל עור שדיה הגדולים, ראשה מוטה לאחור, רגליה פשוקות ומזמינות. היא מחליקה את ידיה אל מתחת לחזיית בגד ומעסה את שדיה, ראשה נע מצד לצד ממש כמו בסרט כחול. רמי מודאג לרגע שמע ההצגה שלהם תמשוך את תשומת ליבו של מישהו אחר, אחרי הכל הם תמיד זהירים בחשיפות שלהם, אך המשפחות שישבו קרוב אליהם עוזבות עכשיו את המקום בחיפזון ומלבדן ומלבד הצעירים אין איש בסביבה בשעת הצהריים החמה הזו.
בעיניים עצומות ממשיכה איריס בסרט שלה ומושחת את כתפיה וזרועותיה בשמן בתנועות מדודות, מבהיקה את ידיה הארוכות. היא מדמיינת את העיניים הזרות עליה ומתרגשת כפי שמעולם לא התרגשה, ליבה הולם בחזה בעוז. היא כל כך מרוגשת עד שבינה לבינה היא מתלבטת האם לאונן מולם או שזה כבר חורג מחוקי המשחק.
לפתע היא שומעת קולות קרובים:
"נראה לי שהיא צריכה עזרה.”
איריס פוקחת את עיניה ורואה את שניים מהצעירים עומדים מעליה ומעל רמי. מאחוריהם, שניים אחרים גוררים כיסאות נוח מסיבה כלשהי.
"מה?” היא מגמגמת, שומעת את המחט השורטת את תקליט הפסקול של הסרט הכחול שלה. זה לא קרה אף פעם, למשחק שלהם יש חוקים ברורים.
"נראה לי שאת צריכה עזרה, עם הגב.” אומר אטיאס. “שנמרח לך את הגב.”
"היא לא צריכה עזרה.” אומר רמי.
"שתוק, לא דיברתי אלייך.” אומר אטיאס בחדות.
"לא…תודה…זה בסדר…” ממלמלת איריס. “זה היה רק קטע כזה…רק משחק…” מאחור היא מבחינה כי השניים האחרים עורמים בזריזות שלושה מערומים של כמה כיסאות, יוצרים אגב כך שלושה עמודים מהכיסאות.
"משחק, הא? אז גם אנחנו רוצים לשחק.” אומר אטיאס. “את צריכה עזרה עם הגב ואנחנו הולכים לעזור לך.”
"תשמע,” מתחיל רמי לומר ומנסה לקום אבל אטיאס דוחף אותו לכיסאו ואז מחווה לעבר בגד הים שלו. ליבו של רמי כמעט קופא כאשר הוא מבחין בנצנוץ הקר של הסכין שם. גם לבן דודו של אטיאס, דדי, יש סכין אותה הוא מסתיר מאחורי אמת ידו הצמודה לירכו.
רמי חש בדם פועם בפרצופו, מודע במעומעם לשני הצעירים האחרים תולים מגבות בין עמודי הכיסאות, יוצרים אגב כך מעין וילון המסתיר אותם לחלוטין מהבריכה אשר ממילא התרוקנה מאוד בשעות החמות הללו. מכיוון הבריכה, אף אחד לא יכול מה מתרחש כאן עכשיו. הם מבודדים לחלוטין.
דדי פורס מגבת גדולה וכחולה על הרצפה ואיריס מבינה שהיא עמדת להיאנס על מגבת עם ציורי דולפינים מכוערים וכמעט פורצת בצחוק היסטרי. היא מוקפת עכשיו בארבעה בני תשחורת, סכינים בידיהם ומבטיהם קרים ורעבים. הם רחוקים מהבריכה ונסתרים מן העין בגלל עמודי הכסאות והמגבות התלויות בינהם וגם אם תצעק לא תצליח להתגבר גם על המוזיקה הבוקעת מהטייפ וגם על זו ממערכת ההגברה של הקאנטרי.
"תשכבי על הבטן.” אומר אטיאס.
"אתם לא צריכים לעשות את זה,” מתחיל רמי לומר, קולו דק ומקרקר.
"תסתום את הפה שלך לפני שאני דוקר אותך בגרון, ברור?” אומר אטיאס. “ברור?”
רמי מהנהן ואיריס מביטה בו במבט נחמץ. מתאגרף, עלק.
"קדימה.” אומר אטיאס.
בלב הולם ורגליים חלשות קמה איריס מהכיסא ונשכבת על בטנה, זרועותיה צמודות בבהלה לצדי גופה.
"איזה גופה יש עליך.” אומר דדי.
"גוף של דוגמנית, נשבע לך.” אומר שגיא.
אטיאס כורע על ברכיו ליד רגליה ואומר לרמי:
"תעביר לי את השמן, כפרה.”
רמי מציית ומעביר לו את הבקבוק באצבעות רועדות. הוא צופה בזוועה באטיאס מטפטף שמן על שוקיה של אשתו ואז מתחיל לעסות את השמן אל תוך עורה, תנועותיו מדויקות ומדודות.
"שש שנים אני בכדורגל, נשמה.” הוא מסביר לה, ידיו מטפסות באטיות במעלה רגליה. “מבין דבר או שניים בעיסוי, לא?”
איריס לא עונה אבל בינה לבינה היא נאלצת להודות שהוא יודע לגעת בה. היא ציפתה שהוא יהיה אכזרי וברוטאלי אבל נראה שהוא חש בטוח כל כך במלכודת שטמן לרמי ולה שהוא איננו ממהר ומעשיו אינם אלימים וגסים כפי שפחדה בהתחלה.
אצבעותיו נוטשות אותה לרגע והיא מרגישה אותו מטפטף את השמן החם על ירכיה, חשה בטיפות חמימות זולגות על ירכיה בליטוף חושני. עכשיו יגע בה שם, היא מבינה ומתרגשת מהמחשבה והיא מוצאת מוצאת שזו אינה רק התרגשות של פחד. אצבעותיו חוזרות אל ירכיה והיא מתנשפת למגען, מקווה שהוא לא שמע אותה. היא עוצמת עיניים ומניחה לו לגעת בה בכל מקום שירצה, גופה נרפה לאטו. אחרי הכל הם ארבעה והם חמושים, היא לא יכולה להתנגד, נכון?
רגעים ארוכים נוגע אטיאס בירכיה, סנטימטרים בודדים ממפשעתה. אצבעותיו מלטפות את עורה, לשות את שריריה וציפורניו שורטות אותה בעדינות. גופה של איריס נרפה במהירות ואת האימה מחליפה נינוחות. מוחה מבהיר לה שהיא עומדת להיאנס על ידי ארבעת בני התשחורת אבל משהו אפל בתוכה מלקק את שפתיו בציפייה. ידיה של איריס עוזבות את צדי גופה והיא משלבת אותן תחת ראשה, נינוחה ומרוגשת בעת ובעונה אחת. משהו חמים מתפשט בשיפולי בטנה אבל היא לא מוכנה לקרוא לו בשם. היא לא אמורה להרגיש כך לפני אונס.
לפתע היא מרגישה את אטיאס מטפטף שמן על גבה, כתפיה וכפות רגליה. ברגע הבא היא חשה בארבע ידיים נוספות על גופה. מישהו כורע מעל ראשה ומעסה את כתפיה, אצבעות חזקות אוחזות בכפות רגליה ומתחילות לעסות אותן ואטיאס עצמו מעסה את גבה התחתון. היא נאנחת בשקט וחושבת כמה זה מטורף. זה לא שהיא יכולה להתנגד להם, לכן היא פשוט מניחה לצעירים לגעת בגופה ככל אשר ירצו.
רמי מביט בעיניים כלות באשתו השוכבת ומתמכרת לעיסוי בשש ידיים. האם המטומטמת מבינה מה הם הולכים לעשות לה כשיגמרו איתה? למה היא חייבת לשכב ככה ולהתפנק כאילו היא בספא? היא לא מבינה שזה הולך להיות אונס קבוצתי? אחד הצעירים עומד ושומר, מבטו נודד בין הבריכה, רמי ואשתו. מבטו של רמי פוגש בזה של הצעיר והלז מגחך ברשעות.
"חמה אשתך, הא?”
"בבקשה…” מתחיל רמי לומר אך הצעיר מקרב יד אל פיו ואומר:
"ששש…שה, חבר. שה.”
"…אבל…”
"שה!” הוא מרים את קולו ורמי משתתק וחוזר לצפות בפה יבש במתרחש.
איריס לא מופתעת במיוחד כאשר אצבעו של אטיאס מתחילה לגשש במורד החריץ של ישבנה. כרית האצבע מחליקה על פי הטבעת שלה ואיריס מתנשפת, כבר לא כל כך בשקט כמו קודם. האצבע נעה למטה יותר ולרגע את הריגוש מחליפה בושה כאשר האצבע מחליקה לתוכה בקלות, מוצאת אותה רטובה ולוהטת.
"חמה, הא?” מצחקק אטיאס ואיריס מסמיקה עד תנוכי אוזניה. “בוא תרגיש, דדי.”
"לא!” היא ממלמלת ומנסה להתרומם אך ידיים חזקות אוחזות בכתפיה ומונעות ממנה לקום.
ברגע הבא נתחבת לתוכה אצבע אחרת ("חמה לאללה!”) ולאחריו גם קיריל (“”איזה שרמוטה!”) ושגיא (“חמה אש זאתי!”) דוחפים לה אצבעות לכוס בזה אחר זה בעודם מרתקים אותה בקלות אל המגבת. כמה הם חזקים, חושבת לעצמה איריס וגל של ריגוש מטורף מציף אותה כאשר היא חושבת על הידיים החזקות ועל האצבעות הנתחבות לתוכה כאילו הייתה איזה חפץ. היא מבינה שבזמן כלשהו הסיר לה אטיאס את בגד הים והיא בכלל לא שמה לב.
משהו רטוב ושרירי מחליק לפתע מול פי הטבעת שלה והיא מבינה בזעזוע שזהו אטיאס המלקק אותה שם. היא רוצה לסלק אותו מהמקום הלא נקי אך מוצאת שכל מחשבותיה מתפזרות עכשיו לנוכח גלי העונג הבוהקים המשוגרים ממפשעתה. אצבעו של אטיאס מוצאת עכשיו את הדגדגן שלה והוא מתחיל לאונן לה בעודו מפנק במרץ את פי הטבעת שלה, לשונו מלטפת, מלקקת וחודרת במרץ. היא מרגישה בשיא שלה מתקרב ומנסה לעצור בעדו אך היא חסרת אונים מולו כמו ארנבת בפנסי משאית משאית וברגע הבא רמי צופה באשתו גומרת בקול גדול תחת התקפת האצבעות והלשון של שלושת הצעירים, נאנחת וצועקת שברי מלים ומאגרפת את המגבת.
שמן לוהט מטפטף עכשיו על פי הטבעת שלה ולפני שאיריס מבינה מה קורה אגודל עקשן מתדפק על דלתה האחורית.
"תדחפי.” מורה לה אטיאס.
"לא, אני לא רוצה שם…” היא ממלמלת ומנסה שוב לקום אך הידיים החזקות עדיין אוחזות בה.
“תדחפי וזה לא יכאב.” מסביר אטיאס בסבלנות. ”בינכו אני יכנס, אז יותר טוב שתדחפי.”
איריס שומעת בקולו ודוחפת והאגודל נתחב לישבנה בעוד שתי אצבעות חודרות עכשיו לנרתיקה והוא מתחיל לדפוק אותה ככה עכשיו, לאט בהתחלה אך בקצב מתגבר במהירות בעוד חבריו מונעים ממנה להתנגד. היא נחדרת עכשיו בשני החורים וידיהם של דדי וקיריל אוחזות בה בכוח אך בעדינות, מרגשות אותה לא פחות מהאצבעות. למרות שגמרה לא מזמן היא לא ממש רגועה ובתוך כמה רגעים היא חשה בעצמה מטפסת שוב, נאנחת בקול.
"שגיא, תביא ת'טלפון שלך ובוא צלם אותנו כאן.” מורה אטיאס מבלי להפסיק לעבוד על איריס.
"אתה הולך לצלם אותה?” שואל רמי בהלם אך שגיא רק מצחקק ובתוך כמה רגעים מצלם את פניה מיוסרי העונג של איריס עולה במעלית אל מחוץ לאטמוספירה.
"איך קוראים לי, כפרה?” שואל אטיאס בעודו בועל אותה באצבעותיו אך היא לא עונה, מרוכזת בשיא שלה כמו רב חובל התר אחר מגדלור בסופה.
"איך קוראים לי?” שואל אטיאס בשנית ועוצר את אצבעותיו.
"אטיאס!” היא קוראת, קולה נואש. “אטיאס!”
"יופי, אז תמשיכי לקרוא בשם שלי עד שאת גומרת, ברור?”
"אטיאס!” שומע רמי את אשתו גונחת באקסטזה את שמו של גבר אחר.
“אטיאס!” היא פוצעת את ליבו.
"אטיאס! הו…אטיאס! אטיאאאסס!” איריס קוראת ומשתגרת לעוד אורגזמה קולנית כמו פעלולן הנורה מתותח בעוד רמי, מושפל כפי שלא הושפל בחייו מרגיש כאילו נורה או נדקר.
כמו פועלים שיוצאים להפסקה הם עוזבים אותה עכשיו ומניחים לה להתאושש משני השיאים המטלטלים שחוותה בזמן שהם מתיישבים על כיסאות הנוח.
"גבר, תביא בירה.” מבקש דדי מרמי.
"מה?” שואל רמי.
"בירה. נשאר בירה?”
רמי מביט בו בהלם וממצמץ.
"אתה חירש?” שואל אותו קיריל בקוצר רוח. “שאלה פשוטה. שתי מלים. 'יש' ו'בירה' סימן שאלה.”
"סימן שאלה זה נחשב מילה?” שואל דדי.
"אל תהיה אידיוט." אומר קיריל. “בפעם האחרונה: יש בירה, יא לוח?”
"שתי פחיות.” ממלמל רמי.
"אז מה נעשה?” שואל אטיאס.
"מה?”
"מה? מה? מה? אתה חרש?” מתעצבן אטיאס. "שאלתי מה נעשה עם זה שאנחנו כאן ארבעה ויש רק שתי בירות. זה לא מספיק.”
"אז מה נעשה?” שואל רמי בטיפשות.
"יש לי רעיון.” מסביר אטיאס בסבלנות. “נקנה בקיוסק של הבריכה עוד בירות. מה דעתך?”
"בסדר.” ממלמל רמי. מה רוצה ממנו הפיסכופת הזה?
"אבל, אחי, שכחתי את הארנק בבית. דדי, יש עלייך כסף?”
"לא, שכחתי בבית.” צוחק דדי.
"קיריל?”
"לא, אין לי.”
"שגיא?”
"שכחתי, אחי.”
"אתה רואה?” פונה אטיאס לרמי בפרצוף עצוב. “כולנו שכחנו את הארנקים. לך לקיוסק להביא לנו בירות.”
"אבל…” אומר רמי מבלי להיות מסוגל לגמור את המשפט. הרעיון כל כך תלוש, כל כך הזוי, כל כך לא מחובר לשום מציאות שהוא קשור אליה, שהוא אפילו לא מסוגל להתחיל לתאר כמה הרעיון שהוא ילך ויביא בירות לבחורים שאונסים את אשתו הוא…רמי שוב לא מוצא מילה לתיאור הרעיון הזה.
"יאללה. לך.” מצווה אטיאס. “ואם יתחשק לך לעשות משהו מטומטם כמו להתקשר למשטרה או משהו תזכור שאנחנו כאן עם אשתך, שלא פגענו באף אחד לרעה, שאנחנו נטען שהכל היה בהסכמה, שיש לי צילומי וידאו מרהיבים של אשתך גומרת כמו שרמוטה כשהיא צועקת את השם שלי ושיש לי משפחה ענפה שתמצא אותך אם וכאשר אני אגיע למעצר חלילה וחס. יש מבין?”
רמי מהנהן.
"יאללה, עוף.”
"רגע, תביא לי גם ארטיק דובדבן.” מבקש קיריל.
"רעיון טוב.” אומר אטיאס.” ולי ארטיק תות וגם איזה בייגלה.”
"בשבילי ארטיק דובדבן או פטל. לא אכפת לי איזה.” אומר דדי.
"גם ארטיק פטל ואיזה מסטיק.” מבקש שגיא.
"מה איתך, מאמי?” פונה אטיאס בנדיבות לאיריס המתאוששת לאיטה על המגבת, זמזום נעים באיבריה.
"בירה קרה. דחוף.” היא ממלמלת.
"אתה זוכר הכל?” שואל אטיאס.
"כן.” אומר רמי בקול חלול, לוקח את הארנק ומדשדש לאטו לעבר הקיוסק.
המוח שלו מנסה לעשות סדר באירועים אבל נדמה לו ששום דבר שקרה בשעה האחרונה לא הגיוני ולא מתחבר לדברים שקרו לפניו או אחריו. הם התחילו לשחק עם הצעירים כמו שהם תמיד משחקים אבל אף פעם לא קרה כלום אז למה הפעם כן? ואז הם אנסו את איריס? אז למה היא צעקה "אטיאס אטיאס”? ואיך יכול להיות שכמה ערסים מטומטמים מחזיקים אותו בביצים ככה? ועוד שולחים אותו לקנות להם בירות וארטיקים? זה לא הגיוני, הוא מסיק לבסוף, הקיוסק מולו. פשוט לא הגיוני כל העסק הזה.
הוא פולט את רשימת הקניות שלו לנערה שבקיוסק אך זו אדישה למבטו האטום ומרוכזת יותר בחברה החתיך ששר לה מאחור, מצחקקת מדי פעם. העסק נמשך שלוש דקות ולאחריהן רמי חוזר בדשדוש אל הפינה שלהם בדשא, מבטו מבולבל ופיו פעור למחצה. הם בחרו את האזור הזה בגלל שהוא מתאים למשחק שלהם, אסור להיחשף בפני יותר מדי אנשים, זה מסוכן מדי. אז עכשיו הם רחוקים מכולם. איש לא יכול לראות אותם, איש לא ישמע.
כאשר הוא חוזר אל המתחם שלו הוא מגיע אל תמונה של אידיליה. איריס יושבת על המגבת, עירומה כמובן, אוחזת בידה את אחת מפחיות הבירה מהקוּלר שלו וסביבה יושבים הצעירים.
"…שלוש! שלוש, אני אומר לך!” ממשיך דדי איזה סיפור שהתחיל בהיעדרו של רמי וכולם מתפוצצים מצחוק, איריס בראשם עם צחוקה המתגלגל.
"כל הלילה הוא היה שם.” משלים קיריל, וגל צחוק חדש פורץ, פוצע את קרביו של רמי יותר מכל מה שראה קודם לכן.
"או, הנה הוא בא.” אומר אטיאס. “כמה זמן לקח לך, נהייתי צמא לאללה.”
רמי מחלק לכל אחד את מה שהזמין ונשאר לעמוד כמו גולם, לא יודע בדיוק מה לעשות.
"שב, סבא. שב.” מורה לו דדי ולוגם לגימה ארוכה מהבירה הצוננת. “עוד לא גמרנו איתה.”
רמי נשמט אל תוך הכיסא וצופה במוח ריק בכולם סביבו יושבים עם הבירות והארטיקים שלהם בכיף ומגלגלים שיחה עליזה כאילו הם חברים ותיקים ולא מאיימים עליהם בסכינים.
"טוב.” אומר אטיאס ומתרומם, פושט את בגד היד שלו בטבעיות. “שכבי על הגב ופתחי 'תרגליים.”
איברו הזקור למחצה של אטיאס הוא זה שמעיר לרגע את איריס מהסרט הסבבה שבו היא נמצאת, וגל קור פושה בגופה. הם לא באמת חברים שלה, הם הולכים לאנוס אותה עכשיו.
"לא.” היא ממלמלת. “אטיאס, אני לא רוצה.”
"סתמי.” הוא אומר באדישות וגומר להתפשט, ארטיק בידו. "קיריל, דדי.” הוא אומר ובתוך שתי שניות היא מושכבת על הרצפה, זרועותיה מוחזקות בעוצמה. היא יכולה לסגור את רגליה, חושב רמי במרירות. יכולה לבעוט, להתנגד יותר. במקום זה היא יצאה ידי חובתה במלמולים רפים ואטיאס מפשק בקלילות את רגליה וכעת היא שוכבת מולו, עירומה ופשוקת רגליים.
"מוכנה?” שואל אטיאס ומלקק את הקרחון שלו.
"לא.” היא אומרת בעקשנות.
אטיאס נאנח וכורע בין רגליה של איריס וזו מביטה בו בלב הולם, מבטה המבוהל נעוץ בזקפתו. הוא אוחז בקרחון שבידו וממקם אותו מעל ירכה הימנית וכעבור כמה שניות טיפה אחת נמסה ונוחתת על עורה הלוהט. אחר כך הוא מזיז את ידו בשנית והטיפה הבאה כבר נוחתת גבוה יותר ואיריס מתחילה להתרגש, מבינה לאן זה הולך. הטיפות הולכות ומתקרבות אל מפשעתה, כל אחת מהן נשיקת קור מתוקה ביום לוהט. ערוותה מגולחת וחפה משיער וכאשר נוחתת עליה הטיפה הראשונה היא מתקשה לסכור את האנחה הרכה אשר עומדת להיפלט מפיה. אך לאחר הטיפה הראשונה יש טיפה נוספת ואחריה עוד אחת ובמהרה רגליה מתפשקות מעצמן והבהלה נעלמת כמו עשן סיגריה בסופה.
אטיאס כורע נמוך יותר בין רגליה של איריס והיא חשה בהבל נשימתו החמה על ערוותה ונאנחת בקול. הוא מטפטף טיפה על דגדגנה הרעב ואז נושף עליו והתהליך נמשך רגעים ארוכים ומייסרים. טיפה צוננת, נשימה חמה. טיפה צוננת, נשימה חמה. כשהיא חושבת שזה לא יכול להיות גרוע יותר היא חשה בטיפה נוספת, על פטמתה השמאלית ומיד אחר כך מחקה דדי את מעשיו של קיריל ומטפטף גם הוא על שדה הימני. איש מהם אינו נוגע בה, הם רק מטפטפים עליה את הקרטיבים השלהם ואטיאס וקיריל גם נושפים עליה. בחוץ קופחת השמש אך נדמה לאיריס שהשמש היא כמו הקוטב הצפוני לעומת כוּר ההיתוך שבין רגליה. מעולם לא הייתה מגורה יותר והיא חשה כעת כאילו כל גופה הפך להיות נקודה רגישה אחת גדולה, כמה למגע, כמה לסיפוק.
"תיגע בי…” שומע רמי את אשתו ממלמלת. “בבקשה…שמישהו יגע בי…אני צריכה שתגעו בי…”
"שגיא, אתה מצלם?” שואל אטיאס ושגיא ממהר לשלוף שוב את הטלפון שלו. “לא שמעתי, מאמי.”
"תיגע בי בבקשה…”
"היא רוצה שאני אגע בה, אתה מרשה?” שואל אטיאס את רמי, פניו תמימות.
"לא. לא. בבקשה אל תאנסו אותה.” נפלטות המלים מפיו של רמי כמו שאריות דייסה מפיו של קשיש חולני. “אני אתן לך כסף…”
"לאנוס אותה?” צוחק אטיאס. “גבר, עוד רגע היא אונסת אותי…”
"אטיאס, בבקשה, אני ממש צריכה את זה…”
"אז אתה מרשה או לא?” שואל אטיאס.
"לא.”
"הוא לא מרשה, מאמי.” מסביר אטיאס. “תסבירי לו שאת צריכה את זה.”
"רמי, נו תגיד להם כן…בבקשה, בּוּבי…” נועצת איריס מסמרים קפואים בלבו של בעלה.
"כן, בבקשה, בּוּבי…” מחקה אותה קיריל ודדי ושגיא מצחקקים.
"לא. את…לא, אני לא מרשה. לא.”
"בבקשה…אני ממש צריכה את זה…” מתחננת אשתו ורמי מבין בכאב שמעולם לא הייתה זקוקה כל כך לו. כן, היה להם סקס לוהט אחרי שהיו משחקים משחק חשיפה אבל בנסיבות אחרות, רגילות, הסקס היה תמיד…בסדר כל כך. לא רע, רק…בסדר. והנה מגיעים בני התשחורת האלו ואשתו ממש צריכה אותם.
"לא.” מתעקש רמי.
"רוצה אותי?” שואל אטיאס את רעייתו פשוקת הרגליים השוכבת תחתיו.
"כן!”
"רוצה את הזין שלי?”
"כן! בבקשה!”
"רוצה אותו בכּוּס, בפה, בתחת?”
"איפשהו, לא אכפת לי אני פשוט צריכה אותו כבר..! בבקשה?!”
"שאלה אחרונה: היית פעם חרמנית כל כך עם רמי?”
לא. מתחנן רמי ללא אומר. בבקשה אל תעני על השאלה זאת. בבקשה, הוא חושב, דמעות מציפות את עיניו. גם איריס מהססת, חרמנית ככל שתהיה.
"שאלתי אותך משהו.” אומר אטיאס. “היית כבר חרמנית ככה עם בעלך?”
"לא.” מתנשפת איריס. “אף פעם.”
דמעה זולגת מעינו של רמי ואטיאס מגחך ואומר.
"תפתחי את הכוס, תראי לי שאת רוצה אותי.”
איריס שולחת יד את ערוותה ומפשקת בתנועת וי את שפתי ערוותה, חושפת את העור הוורוד והעדין שלה לעיניו של אטיאס. קבס עולה ברמי כאשר הוא מבחין במיציה של איריס המרטיבים את ירכיה ונקווים על המגבת.
"אתה מצלם את זה?”
"א–הא.” אומר שגיא.
"רמי, שים לב איך עושים את זה.” אומר אטיאס וגוהר על איריס פשוקת הרגליים. ליבו של רמי צונח לשאול תחתיות כאשר הוא רואה כיצד איברו הזקור של אטיאס מחליק בקלות אל נרתיקה הרטוב של אשתו.
אנחה עמוקה נקרעת מגרונה של איריס כאשר אטיאס ממלא אותה. היא חשה שלמה לפתע כמו חיגרת המוצאת עצמה רצה על רגליים קלות, כמו עיוורת הפוקחת את עיניה ורואה קשת בענן, כמו חרשת השומעת לראשונה צלילי נבל. גופו הצעיר וההדוק של אטיאס נע מעליה ובתוכה ונדמה לה כאילו הייתה חסרה מאז ומעלם וסוף סוף היא מושלמת. שרירי כתפיו של הצעיר משתרגים בעודו בועל אותה, איברו נדחק לתוכה, ממלא את הבור, מאיר את השחור, מסלק את הקור. ידיה פנוית עכשיו והיא מניחה אותן ברכות על גבו של אטיאס, דוחקת בו להמשיך ולדפוק אותה, ללא מנוח, ללא מעצורים.
בלסת שמוטה ועיניים רטובות צופה רמי באשתו המחבקת בתאוותנות את הצעיר הפראי, רגליה הארוכות בוהקות מזיעה ושמן שיזוף וזיכרון איום צף בו. לפני שש שנים נגנבה האאודי שלו והגנב החצוף התקשר אליו מרכבו שלו כדי לפתוח במשא ומתן על החזרת המכונית. רמי מעולם לא הרשה לאדם אחר לנהוג באאודי והמחשבה על אדם אחר, ועוד גנב, הנוהג ברכב זעזעה אותו כל כך עד ששנה וחצי אחר כך היה חולם על המקרה בלילה. כאשר הוא צופה באטיאס הבועל את אשתו בתנועות אגן חזקות ומהירות הזיכרון המזעזע חוזר אליו והוא כמעט מקיא. שוב גבר אחר משתמש במשהו יקר לו ללא רשותו.
"אטיאס…” גונחת איריס. “הו, אטיאס…חזק…הנה אני גומרת…תדפוק אותי…תדפוק אותי אטיייאאאסס!”
הפצעים בגאוותו של רמי כמו רוקנו אותו מתחושה והוא צופה במחזה באפאטיה, כאילו נשרפו כל קולטני הרגש שלו. רגליה של איריס מקופלות בעודה גונחת ונאנחת וציפורניה המטופחות שורטות את גבו אטיאס, משאירות תלמים אדמדמים על עורו השחום. הכל נהיה מרוחק והוא רואה את המחזה כמו מי שעומד ברחוב ומביט בטלוויזיה של השכנים דרך החלון. מרחוק הוא רואה את אטיאס יוצא מאשתו המתנשפת, כורע ליד ראשה ואז אוחז באיברו ומשפיך על פניה. נראה שאיריס מופתעת ומסבה את ראשה אבל אטיאס אוחז בשיערותיה בכוח ומפנה את פניה בחזרה לאברו וממשיך להשפיך לה על הפנים, אצבעותיו לופתות את ציציות ראשה בעוצמה ומונעות ממנה לחמוק ממטחי השפיך.
"יש לך אישה טובה.” הוא אומר לרמי ומחייך אליו ורמי רק בוהה בו, לא קולט, לא מגיב. "תודה, גבר.”
אחרי אטיאס עולה עליה דדי ומתחיל לזיין אותה בתנועות לחוצות ומהירות והיא מגלה שלמרות פיצוצי האורגזמות שחוותה וההשפלה של אטיאס שהשפיך לה בפרצוף וכמעט תלש לה את הקרקפת היא מתחילה להתחמם בשנית ובמהרה המדורה שדעכה בין רגליה והשאירה רק גחל מתלקחת שוב והיא נאנחת ומלטפת את פניו היפים של דדי, חרמנית לא פחות אבל רגועה יותר. זיק של אשם ניצת בה כאשר היא מבחינה בפניו הריקים של בעלה אך היא מזכירה לעצמה שלא היא בחרה לשכב כאן ולהיאנס על ידי ארבעה צעירים חזקים ויפים המחזיקים אותה ואונסים אותה בזה אחר זה והמחשבה הזו שוב מפיחה באש שלה רוח חמה בעוצמה כזו שתוך רגעים מעטים היא גומרת שוב, אוחזת בדדי בזרועות רעבות ורגליים חסרות מנוח.
ממרחקים מבחין רמי בסכין מונחת על הדשא והוא מבין שאף אחד לא שם לב אליו עכשיו. הם לא רואים בו איום יותר. אולי הם צודקים. הסכין נראית לו רחוקה כל כך ממנו, כאילו היא נמצאת שמונים קילומטרים מהכיסא, כאילו יזדקק לשבוע הליכה כדי להגיע אליה. ידו מתרוממת לרגע לעבר הסכין אבל היד מבינה שללא הלב והמוח לא תצליח לבצע את המשימה ומוחו של רמי ריק עכשיו ולבו פצוע גאווה והיד נשמטת מאליה בעוד רמי רואה את הצעיר שגהר על אשתו יוצא ממנה גם הוא, ניגש לעבר ראשה, אוחז בשיערותיה ומשפיך על מצחה ולחייה על אף מחאותיה הרפות. רמי שולח יד ומוחה את מצחו ולחיו.
קיריל הוא הבא בתור והוא מעמיד אותה על ארבע וכך בועלים אותה השניים האחרים, על ארבעותיה, שדיה מתנדנדים במרץ, אדוות מבזיקות על פלחי עכוזה הבוהקים וראשה מתנועע מצד לצד באקסטזה. כאשר קיריל גומר, עולה עליה שגיא וגם הוא רוכב עליה במרץ, דופק אותה במהירות ובכוח וסוחט ממנה שני שיאים קולניים, מרעידי גוף ומטלטלי נשמה. כאשר הוא יוצא ממנה כדי להעניק לה מקלחת זרע היא כבר תשושה מכדי להיאבק ורק עוצמת עיניה ומניחה לו להשפיך על פניה המיוזעים בעודה מתנשפת בכבדות.
"רמי.” אומר אטיאס אבל רמי לא שומע, קולו של אטיאס מרוחק עכשיו כל כך, כמו דיבור שנשמע מחלום ממנו הקיץ לפני עידנים.
הסטירה שהוא חוטף מאטיאס מחברת אותו למציאות, לכאן והעכשיו.
"אתה איתנו?” שואל אטיאס, אותו חיוך דק שוב על פניו הלא נעימים.
רמי מהנהן לאיטו, לחיו עדיין מצלצלת. הריחוק הנעים נגזל ממנו והוא שוב במציאות הקופחת של הפינה הזו בדשא אשר בקאנטרי.
"אנחנו הולכים לזיין את אשתך בתחת…”
"מה?” ממלמלת איריס. “אני לא מוכנה…”
"…וחבל על הטוסיק הקטן הזה אז אני מציע שתשמן אותו טוב כדי שכל העסק…”
"אטיאס, אני לא…” מנסה איריס להזדקף אבל היא יגעה מהעומס של השעה האחרונה ושגיא ודדי מצמידים את כתפיה וחזהּ למגבת בקלות, לחיה האחת צמודה למגבת וישבנה הקטן והעגול זקור באוויר.
"…יעבוד חלק אם אתה מבין למה אני מתכוון.”
"אז מה אתה רוצה שאני אעשה?” מתבלבל רמי.
"הנה השמן שיזוף. תכין אותה בשבילי, מה אתה אומר?”
"אטיאס, בבקשה, אני לא רוצה שם!”
"קדימה.” מדרבן דדי את רמי. “אני כבר מת להביא לה בתחת.”
"אטיאס, די!” קוראת איריס.
"תסתמי את הפה.” אומר אטיאס באדישות. “את חושבת שאנחנו 'נערי החלומות' שלך או משו? שבאנו להגשים לך את הפנטזיות? אני הולך לפתוח לך ת'תחת, כפרות. חבל שתבזבזי את האנרגיות שלך.”
גופו של רמי נע מעצמו, מבלי לחשוב. הוא לוקח את בקבוקון שמן השיזוף ומתיז מנה על ישבנה החטוב של אשתו. השמן מחליק במורד פלחי עכוזה המוצקים וניגר אל פי הטבעת שלה, יוצר שם אגמון קטן ושמנוני.
"יופי, גבר. תודה.” מחמיא אטיאס לרמי וטופח בדידות על גבו וזה משפיל את מבטו ומפנה בכתפיים שמוטות את מקומו לצעיר אשר עומד לבעול את אשתו. “אני אשמח לפתוח לה ת'תחת עכשיו ששימנת אותה בשבילי. רק תפתח אותו שיהיה לי נוח להיכנס, בסדר?”
רמי לא עונה אבל הוא כורע במבט ריק לצד ישבנה של אשתו, מניח את ידיו על פלחי עכוזה ומפשק אותם לעבר אטיאס.
"רמי, די!” מיללת איריס, מרותקת עדיין בכוח אל הכרית על ידי שגיא ודדי, ומנענעת את ישבנה המוצק בניסיון סרק להשתחרר. “אני רצינית! די, זה לא מצחיק!”
"אולי זה קצת מצחיק.” אומר אטיאס ומניח את קצה הזין שלו על פי הטבעת שלה. “בכל זאת, בעלך כל כך משקיע שאני יזיין אותך בתחת.” הוא אומר וחבריו מגחכים.
"מוכנה?” הוא שואל.
"לא! די! בבקשה!”
"זה מה שרציתי לשמוע, עיניים.” אומר אטיאס וחודר. זעקתה של איריס נבלעת ברמקולים של הבריכה.
* * *
שתי דמויות מהדסות באטיות על הדשא לכיוון היציאה מהבריכה. האחת שמוטת כתפיים, ראשה מושפל, וכל כולה נראית מובסת ומחוללת. הדמות מכוסה במגבת חוף גדולה, צעדיה אטיים, מהוססים, והיא נשענת על הדמות השנייה אשר תומכת בה, צעדיה קלים יותר.
“נלך למשטרה, יתפסו אותם. יהיה בסדר, מאמי.”
"לא. בלי משטרה. בבקשה.”
"אני אהיה שם איתך. אני אתמוך בך. יתפסו אותם.”
"לא, בלי משטרה. רק הביתה. מקלחת ולמיטה. אני כל כך רוצה למיטה שלי.”
"בסדר, חמוד.” אומרת איריס ומחבקת את כתפיו השמוטות בעלה. “נחזור הביתה. תעשה מקלחת ולמיטה, בסדר?”
וואו!
ברוכים הבאים 🙂
סיפור מצויין, הצטערתי אבל שהסיפור נפסק באמצע..
קראתי את הסוף שוב. כנראה שלא עליתי על הטוויסט בפעם הראשונה. מעלה חיוך.
היי סוףסוף חזרת!
סיפור כיף, טוב לחזור לסיפורים שלך.
וואו
סיפור עלילתי טוב של סקס אלים בכפייה.
אבל יש בו בעיה שהפריעה לי – המשלב הגבוה לא מתאים לסיפור מהסוג הזה, למשל "חיגרת" במה הסיפור היה מתקלקל אילו היית כותב "נכה" או "פיסח"
ויש עוד דוגמאות רבות לכך, זה פשוט לא מתאים לא לעלילה ולא לדמויות. וחבל.
גל אני לא מסכים איתך ניכר שהאנסים היו אינטיליגנטים למדי. וההתנהגות הערסית שלהם היא עניין אופנתי. או משהו כזה.
אחלה של סיפור דור, ברוך השב!
10
מדהים, אפל וחזק. דור נוב במיטבו
רק תמשיך…
מדהים הרגשתי כאילו אני זה היא…..
פעם חשתי כמוהה..
כשאתה בחופש ואין חומר חדש, זה הזמן שלנו המכורים לחטט
בעבר.
מה שיש לי לומר לאחר סיפור / שיר כזה, זה שתמשיך לחפש נחליאלים….
ויסלחו לי או יקפצו לי שניתוש וכל חסרי הסבלנות האחרים.
אבנר מדייק כל כך!
איזה כיף להתגלגל לסיפור הזה שוב.
חיבה גדולה יש לך לבגדי ים ירוקים, ולשרמוטות עם צעירים.
ולנו נותר להנות מכל רגע!
מחרמן ביותר.
מאוצרות הקיץ השווים.
מגניב ביותר