פרק ב'
אושיק עולה על המיטה וההתרגשות גואה לכדי סחרחורת קלה ולרגע אגם תוהה אם היא עומדת להתעלף מרוב התרגשות ופחד ואלכוהול. זה הולך לקרות. זה הולך לקרות.
אבל זה לא קורה. עוד לא. היא מגלה שעיניה עצומות רק כאשר היא חשה משהו… הפה שלו על מפשעתה. הוא יורד לה! וזה נעים. היא נאנחת בקול, גם כי זה נעים וגם כי בא לה לשמוע איך היא נשמעת כשהיא נאנחת; זה מה שעושים בסקס והיא לא רוצה שהוא יחשוב שהיא איזה ילדה מטומטמת שאף פעם לא הזדיינה.
האנחה הבאה פחות נשלטת. הלשון שלו ממש נעימה שם והוא גם מלטף אותה עם האצבעות, חודר בזהירות אל בין שפתי ערוותה בעוד לשונו מפנקת לה את הדגדגן. הוא בתוכה. גבר זר בתוכה, למרות שזו רק האצבע. והיא נאנחת שוב, חזק יותר ומרגישה שהיא משתחררת. והפחד נרגע קצת. והיא חושבת על אמא שחבל שהיא לא יכולה לראות אותה עכשיו ועל הבתולין שהיא סוף סוף עומד להפטר מהם וזה גואה בה ועולה עוד ועוד ו…
אצבע חודרת אל פי הטבעת שלה, אצבע קשה וחלקלקה ממיצים.
“מה אתה עושה?!” היא ממלמלת.
"תירגעי. תרפי.” אומר אושיק בפה מלא כוס. “גם לכאן נגיע, אבל לא עכשיו.”
“לא.” היא מסננת אבל זה נעים כשהיא מרפה. גם הלשון וגם האצבע… בתחת. רק המחשבה על זה כל כך אסורה ומרגשת… גבר זר דוחף לה אצבע לתחת… והיא נרגעת במהירות ונסחפת במהירות והלשון על הדגדגן והקולות מהכוס הרטוב שלה והאצבע בתחת והתקרה ואמא עם עידו והיא לא עונה לה לטלפון ותלכי להזדיין והיא יוצאת מהבית לבושה בכלום ומוצאת את עצמה במיטה של גבר זר ומפחיד והיא מתפוצצת וקוראת בקול והיא שומעת אותו מסנן "כן… מתוקה… תוציאי הכל… תתפרקי…” והיא רוצה שהוא יגיד לה שהיא ילדה טובה והיא מתפוצצת שוב וזה חזק ובהיר ומטלטל.
והיא צפה. צפה על המיטה של איזה אושיק אחד זר ומבוגר ומביטה על התקרה שלו וכל הגוף שלה מעקצץ בקטע הכי נעים שיכול להיות. והיא מתנשפת. ונעים לה. והיא יודעת שהיא צריכה ללכת כבר הביתה.
עכשיו.
אבל היא היססה וזה מאוחר מדי, כי ידיו החזקות של אושיק אוחזות בשוקיה ומפשקות אותן והוא כורע בין רגליה הארוכות. רגע של אימה כאשר ראש הזין שלו מפשפש בין שפתי ערוותה הרטובות והיא מביטה בו בבהלה, מוצאת רק זאב בפניו, רק רעב. ראש הזין מחליק פנימה ונעצר והיא עוצרת את נשימתה, גופה המבועת מסתגל לחדירה הראשונה שלו, לזין זר, או לפחות לקצהו, בתוכה.
ואז הוא גוהר עליה, נשכב על מרפקיו וחודר.
אגם צורחת. אושיק מזיין אותה חזק ובפראות מהשנייה הראשונה וערוותה זועקת ייסורים לכל רחבי גופה.
“אושיק! רגע!” היא מתחננת. “לאט!”
“שה.” הוא אומר, דופק אותה חזק חזק ומהר מהר. “באת להזדיין? קיבלת זין. עכשיו תהיי ילדה טובה ותסתמי.”
והיא מנסה להיאבק בו אבל הוא כל כך חזק, כאילו עשוי מפלדה. וזה כל כך משפיל כמה שהיא לא מצליחה לעשות לו כלום והיא מתחילה לבכות מהכאב ומההשפלה ומזה שהיא מטומטמת כזאת. רצית לאבד את הבתולין? יופי, מטומטמת, את שמחה עכשיו? וזה כואב וזה לא מפסיק וכמה כח יש לו..? הוא לא ילד וזה נדמה שהוא רק דופק אותה יותר ויותר חזק וזה כבר לא רק הכוס, זה כל הגוף שמרגיש כאילו הוא עומד להתפרק והמיטה חורקת והיא מזיעה והעיניים שורפות ודמעות ו"די!” והוא מתעלם וממשיך לזיין אותה בלי להפסיק ובלי להאט.
“די!” היא מייללת. “די!”
אבל הוא רק מגחך ושם לה יד עם הפה ובאינסטינקט היא נושכת אותו אבל הוא רק צוחק ומוריד את היד… לעבר הגרון שלה והוא לוחץ עכשיו ופתאום קשה לה לנשום והיא נלחצת והוא משחרר מעט והיא מרגישה כמה הוא חזק ושולט בה וכמה היא כלום וקטנה כמו איזו ילדה ואיך הוא הרים אותה כאילו הוא אבא בים והיא עפה באוויר והוא כל כך חזק ופחות כואב לה בכּוּס והיא נאבקת לנשום והוא משחרר לה קצת ולוקח ופתאום אצבע בתחת ויד על הגרון והוא חונק אותה ואז משחרר והוא כל כך חזק שאין בכלל טעם להתנגד אז היא מרפה קצת והכל פחות גרוע ובכּוּס אפילו נדלק משהו זערורי והיא לא רוצה, ממש לא אבל נראה שהוא מרגיש את זה ואיכשהו הוא משנה את הזיון. לא פחות אגרסיבי אבל יותר מכוון והיא מביטה בו באימה כי היא יודעת שהוא יודע והחיוך שלו מתפשט והיא כזה "לא!” "לא!”"לא!” בראש אבל הוא יותר מבוגר ממנה ויודע את המשחק פי אלף יותר ממנה והוא מלבה את האש שלה עד שהיא כמעט שם כמה שהיא מנסה לעצור אבל אז הוא גוהר ובלי אזהרה נושך את את השד השמאלי.
היא זועקת. השיניים חדות וההפתעה מהממת, מזעזעת. אושיק מתעלם ממנה ומנשק ומלקק את השד, מזיין אותה מעט לאט יותר עכשיו.
“זה ממש כאב.” היא מייבבת בשקט. “למה עשית את זה?”
“זה כיף.” נותן לה אושיק את ההסבר הכי מטומטם בעולם.
“לא לי.” היא מושכת באף.
“איזה יפה את.” הוא אומר, מתעלם מדבריה. “איזה ילדה יפה את.” הוא מוסיף, מסלק תלתל ממצחה המיוזע.
“אני רוצה הביתה.”
“את רוצה זין, תרגישי כמה את רטובה.” הוא אומר וכאילו כדי להשפיל אותה עוד יותר היא מרגישה בגל הרטיבות גואה בה. היא לא עונה.
“תסתכלי עלי.” הוא אומר. “אני הולך לגמור בך.”
“אני לא על גלולה.”
“יופי. עכשיו תהיי ילדה טובה ותתני לאבא לגמור בך.”
והלב שלה מזנק וה'ילדה טובה' וה'אבא' חורכים לה את המוח והיא נרטבת והיא רוצה לא להיות שם ולא לפגוש אותו ולא לצאת מהדירה ולא להיות גדולה אבל הרגליים שלה מתרוממות, ארוכות ומטומטמות ונועלות את רגליו בפנים והיא נפתחת אליו והיא מרגישה בגוף שלו נרעד כשהוא מתחיל לפלוט בתוכה ולרגע אחד הוא פגיע והיא רוצה לחבק אותו ולהרגיע אותו והפנים שלו יפות ונעימות כאלה כאילו הכל יהיה בסדר והיא מרגישה אשמה שהיא כזאת מגעילה אליו והוא גומר וגומר וממלא אותה שפיך והיא צופה בו מלמטה, כאילו צופה בקסם.
והוא עדין עכשיו, ברגעים שאחרי השיא שלו והיא חושבת שהיא מתאהבת בו או אוהבת אותו והצד הרך שלו כאילו מחפה על כל החראיות שלו שהיא לא שוכחת אותה כי היא לא באמת מטומטמת, למרות שכולם חושבים שכן. ובא לה לצלם אותם ככה ולהעלות לרשת של המוח שלה שהזכרון הזה יישאר לנצח אבל היא יודעת שהסוללה שלה חלשה והטלפון בסלון אז היא מנסה לזכור לבד, למרות שרגילה לצלם רגעים חשובים, לא לזכור אותם.
היא חשבה שיתרכך אחרי שגמר, ככה היא שמעה, אבל אושיק עדיין קשה בתוכה. פתאום הוא פולט איזה "יאללה" קצר ואז מחליק מתוכה באגביות ובסדרת תנועות עניניות הופך אותה עד שהיא כורעת על ארבע על מיטתו.
הכל עדיין כואב לה למטה והיא חרדה מהרעיון שיחדור אליה שוב אך להפתעתה היא חשה את שפתיו מנשקות לה את התחת.
“איזה תחת קטן וחמוד.” הוא אומר.
“תודה.” היא ממלמלת במבוכה.
“איזה פסי שיזוף… כל כך סקסי…” הוא ממשיך והיא תוהה אם הוא בכלל מדבר אליה.
נשימתה נעתקת כאשר לשונו מחליקה לפתע על פי הטבעת שלה, רטובה וקשה ונחושה.
“אוי.” היא שומעת את עצמה מסננת.
אושיק מתחיל ללקק אותה שם וזה כל כך משונה ומדהים ומפתיע שהיא מיד חשה בגופה נרפה, נכון לקבל את העונג שלו. מדי פעם הוא שולח יד ללטף את שדהּ או את הדגדגן ואדוות של זהרורי עונג פושים בגופה הצעיר. אני כבר לא בתולה היא חושבת ברגעי הבהירות שבין גלי הריגוש אבל היא לא מצליחה לעבד את זה, תחת זאת מתמסרת ללשונו המפתיעה והמיומנת על החור הקטן שלה. האורגזמה שנמנעה ממנה קודם מתחילה להרמז באופק והפעם אגם חותרת אליה ביתר נחישות, לא נלחמת בה כמו קודם, לפי שנשך את שדיה.
ואז הוא מפסיק, מזדקף, מניח את ראש הזין בין שתי שפתי ערוותה ומתחיל לדפוק.
שוב חזק. שוב אגרסיבי. וכואב ואנוכי. שתי ידיים חזקות כמו פלדה לופתות את ישבנה הקטן, ממסמרות אותו למקום, וזין קשה ואכזר הולם בחריץ הדווי שלה, שולח עכשיו אדוות סבל לכל גופה.
“די! איי!” היא מייבבת אבל לאושיק לא אכפת. הוא אוחז בה בעוצמה ודופק אותה חזק ומהר, לא שמץ התחשבות בכוס המסכן שלה שרק חווה את הזין הראשון שלו לפני זמן קצר כל כך.
אגם חופנת את הסדין ומנסה נואשות לחמוק מהמתקפה חסרת הרחמים אבל היא כל כך חלשה לעומתו שהיא כאילו משופדת. שני אגודלים סוגרים אותה מאחור על ישבנה ושאר האצבעות מלפנים על אגנה והוא דופק אותה באגרסיביות כאילו הייתה בובת סקס, ולא ילדה אמיתית. אישה אמיתית. מה שהיא עכשיו.
“איזה תחת.” היא שומעת אותו מאחוריה, נשימתו שלווה כאילו הוא לא מפרק לה את הצורה בכח. “כל כך קטן וחמוד… עוד מעט, ילדה מתוקה… עוד מעט גם לשם נגיע… והרגליים האלה… איזה אורך… פאק…”
יד אחת מלטפת את רגלה הימנית הארוכה, מותירה אחריה שובלי נעימות לא רצוניים. היד מלטפת את ירכיה ואגם מוצאת את עצמה מתרגשת כאשר היד עולה לעבר מפשעתה, מתקרבת ומתרחקת.
“מישהי נרטבת…” הוא מגחך מאחוריה והיא מסמיקה, מיוזעת ומושפלת ראש כי היא מרגישה שהוא צודק והיא באמת נרטבת.
“את רוצה לגמור?” הוא שואל ומניח יד על הדגדגן שלה. “זה יעשה לך נעים.”
כן, היא רוצה לגמור אבל לא, היא לא רוצה להגיד לו את זה כי הוא פאקינג אונס אותה ושניהם יודעים את זה. אבל היד שלו מסתובבת שם ורק מבטיחה ולא מקיימת ומרגע לרגע היא רוצה יותר וצריכה יותר והיא חושקת שיניים ונושכת את השפה כדי לא להגיד כלום.
“קדימה, זונה. תבקשי את זה.” הוא אומר והמילה הזאת מצליפה בתוך מוחה בשוט מחושמל. היא ממש לא אוהבת את זה. למה, את מעדיפה ילדה טובה? היא שואלת את עצמה בבוז.
“אני לא… זונה.” היא מסננת, רעבה ומושפלת ומבולבלת.
“את ילדה שלבושה בכמעט כלום שהולכת עם גבר שהיא לא מכירה, בגיל של אבא שלה, לבית שלו. את לא זונה בזה שאת לא מבקשת כסף. עכשיו תבקשי שאני אגע לך בכּוּס.”
“תגע לי… בכוס.” היא מסננת.
אצבעו מלטפת לה את הדגדגן, והריגוש מעמעם את הכאב. הזין שלו עדיין כמו מפלח את החריץ שלה והיא מרגישה משופשפת מבפנים אבל האצבע נעימה ומיומנת והנחישות שלו, קשוחה ובלתי מתפשרת באיזשהו אופן מנחמת אותה.
“כן…” היא שומעת את עצמה ממלמלת. “כן… כן…”
“את היית ילדה רעה…” אומר אושיק מאחוריה, מזיין אותה ומאונן לה.
“ילדה טובה!” היא שומעת את עצמה רושפת, מסמיקה כשהיא שומעת אותו מצחקק. שונאת אותו ואת עצמה כאשר היא חשה ברטיבות שלה.
“אוקיי… זה הקטע…סבבה… את ילדה טובה, אגמי… ילדה טובה של אבא…”
כאשר עשתה את הבגרות בקרימינולוגיה הם למדו שעצירים רבים ומנוסים, גם כאשר הם יודעים שהחוקרים שלהם משחקים ב"שוטר טוב, שוטר רע", עדיין מגיבים למניפולציה הזאת. תמיד היא חשבה שזה מטומטם, אבל עכשיו היא נכנעת. הנה הוא אומר "ילדה טובה" ו"אבא" והנה היא יודעת שיש לה דדי אישוז מגיל אפס ועדיין זה עוקף את כל מנגנוני ההגנה שלה. למרות שהיא יודעת שאושיק הוא סתם איזה זין אפס שמנצל ילדות לפני צבא, היא חסרת אונים כאשר הוא מבטיח לה שהיא ילדה טובה של אבא. וזה מרגש אותה ומתסכל אותה והיא בוכה ונסערת והיא גומרת ככה כאשר הממש–לא–אבא הזה מדבר אליה כמו אל מפגרת וחצי אונס אותה והיא, כמו הילדה המטומטמת שהיא, רק נאנחת וגומרת ומתפוצצת על המיטה שלו ושומעת אותו מצחקק ודופק אותה חזק ואלים וזה רק מגביר לה את העונג והיא נאנחת וצועקת ומקווה שרק דמיינה שצעקה "אבא!” אבל הזכרון, אמיתי או לא, מעיף אותה עוד יותר חזק למעלה.
משהו קורה. נראה שהייתה אאוט לכמה שניות, ריחפה אי שם. כאשר אגם חוזרת למציאות היא על גבה, ברכיה צמודות לכתפיה ואושיק גוהר בין רגליה הארוכות, דופק אותה שוב. הכל כואב. הכוס שלה פועם בזעם כאילו הזין של אושיק מצופה בנייר ליטוש.
“די… אושיק…” היא מיבבת. “זאת הפעם הראשונה שלי היום, רבאק…”
“תהיי ילדה טובה ותני לאבא לעבוד.” הוא מנסה אבל זה לא עובד לו עכשיו, כי הרגע גמרה וכי כואב לה וכי היא עייפה ועצובה וכי היא רואה אותו עכשיו כמו שהוא באמת: איש מניאק שמנצל ילדות עם אפס חשיבה על מה טוב לכל מישהו שהוא לא הוא. זה לא עובד עליה.
אבל אולי זה יעבוד עליו.
“תגמור לי בפנים… אבא.” היא אומרת, נגעלת מעצמה. אבל זה עובד.
“את אוהבת את זה, הא?” הפנים שלו נדלקות מעליה.
“כן.”
“שאני גומר לך בפנים?”
“כן, אבא… תמלא אותי…”
“אני אעשה אותך אמא…” הוא נוהם ומילותיו מטלטלות אותה פתאום. זה לא מצחיק, להיכנס להריון. אבל אז היא חושבת על אמא שלה שהיא בהריון ואיזה מעולה זה יהיה להגיד לה שגם היא… והיא בטח לא תצטרך ללכת לצבא וגם… אושיק פאקינג יגמור כבר והיא שומעת את עצמה אומרת.
“תגמור לי בפנים, אבוש… תכניס 'תי להריון…” היא נוהמת, ולמרות שזו הייתה מלכודת, הכוס הרטוב שלה מבהיר לה שלא בטוח מי נלכד. והיא מקופלת תחת גופו הכבד ומשקל גופו נשען על המרפקים, מה שמשאיר את כפות הידיים שלו פנויות לשחק לה עם השדיים ועם הפטמות והכאב מהכוס והיא כל כך מלאה בזין ויגמור לה בפנים ויעבר אותה ואמא בוכה וכרס הריונית ואין צבא ואין פחד מהצבא ואז היא חשה בו מתחיל לגמור ונתזים של שפיך בתוכה וזה מעיף אותה והגוף שלה נרעד והפרצוף שלו ממלא לה את שדה הראיה ואת כל החיים ושניהם גומרים והיא צועקת חזק אבל די מהר ממש מקווה שהם יוכלו להפסיק עכשיו כי הכוס שלה לא יעמוד בזה, נראה לה.
* * *
בוקר. אורי נכנס אל המטבח, להכין לעצמו קפה, מוצא שם את הילדה…אגם. היא לבושה בחולצה גדולה של אושיק ותו לא. לרגע הוא תוהה אם היא לובשת תחתונים ונגעל מעצמו; הוא לא אושיק.
“בוקר טוב.” הוא אומר, משתדל להסיט מבטו ממנה.
“בוקר טוב!” היא מחייכת, חושפת שיניים צחורות. “איפה יש לכם קמח? אני רוצה להכין פנקייקים.”
פאק, היא יפה שזה לא הגיוני. רגליים שזופות וארוכות, שדיים זקופים, תלתלי בלונד ועיניים כחולות, מודגשות על ידי זוג גבות כהות וסמיכות. השפתיים שלה תפוחות באופן לא ממש טבעי והוא תוהה אם זאת עבודה של השותף שלו.
“את צריכה ללכת.” הוא שומע את עצמו אומר, מדבר בשקט ובבהילות.
“למה?” היא משתוממת. “אני רוצה להכין לאושיק… לנו… ארוחת בוקר למיטה.”
פאק, נו. כל הלילה הוא שמע את אושיק מפרק אותה, הכושר שיש לבנאדם הזה זה לא הגיוני. כל הלילה המיטה חורקת ודופקת והילדה… מתחננת שיפסיק אבל גם גומרת בצעקות ומדי פעם מצחקקת וגם קולות של סטירות ועוד גמירות קולניות בקול הפעמונים שלה. אחר כך הוא לקח אותה להתקלח וגם שם שמע אותה אורי גומרת בקול.
אבל הוא יודע איך זה יגמר: כמו שזה נגמר עם האחרות.
“בת כמה את?” הוא שואל, מאזין ותר אחר צעדיו של אושיק.
“18.”
“את מבינה ששום דבר טוב לא יצא לך מזה, נכון? אושיק הוא… לא מה שהוא נראה.”
“אני לא תינוקת.” מתריסה אגם.
“את שמונה שנים מבוגרת מהבן שלי.”
“שמונה שנים זה מלא.”
“את רק ילדה.” הוא מסנן בשקט.
“אני ממש לא רק ילדה!” היא רושפת. “למה כולם חושבים שהם יכולים להגיד לי מה לעשות?!”
“אני רק מנסה להגן עלייך.” הוא אומר בשקט, מלכסן מבט מהיר לעבר חדרו של אושיק.
“כולם אומרים לי מה לעשות כאילו אני איזה סתומה. 'לכי לעבוד', 'תעשי רישיון', 'תדברי עם מיטב', 'שום דבר טוב לא יצא לך מזה'. חלאס!”
“אני מניח שמה שאמרת בהתחלה זה אמא או אבא שלך. תאמיני לי שהם ממש דואגים לך. הם לא יודעים איפה את.”
“איפה הטלפון שלי?”
“בהטענה, ליד דלת הכניסה.”
הילדה יוצאת מהמטבח ואורי משפשף את רקותיו, עצב דק ממלא אותו. הוא מרגיש כל כך זקן.
“ממש דואגת לי!” חוזרת אגם כעבור רגע, מחזיקה בטלפון שלה בנצחון. “שלחה לי סימן שאלה. כנראה קשה להקליד כשאת מלאה בזין של הבעל החדש לך.”
“טו מאץ' אינפורמיישן.” עונה אורי. “את יכולה לפחות להגיד לה שאת בסדר? בשבילי?”
“בסדר.” היא מהנהנת ומקלידה משהו. “שמח?”
“כן.”
ואז הם מכינים פנקייקים והוא מלמד אותה טיפים של אופים והיא מקשקשת וצוהלת והשדיים שלה, שדי ברור שהם ללא חזייה, מרקדים כשהיא זזה וריח השמפו שלה ממלא אותו. פעם או פעמיים היא תופסת אותו מביט לה על השדיים והיא רק מחייכת חיוך קטן, כאילו גאה בצעדים הקטנים והפטתיים האלה במשחק הפיתוי. כאילו היא גדולה.
היא לא חברה של אושיק, היא סתם איזה בחורה… ילדה… שאושיק מצא ברחוב, ילדה יותר מדי מטומטמת מכדי לעוף מפה כל עוד היא יכולה. אבל היא כל כך יפה ואם היא לא רוצה ללכת אז… די ברור בשביל מה היא נשארת, לא? ושוב, זה לא שהיא חברה של אושיק.
בהדרגה החרמנות גוברת על הקומון סנס והוא מוצא את עצמו נוגע לה בישבן כביכול כבדרך אגב, בגב כף ידו והיא לא מגיבה ואחרי כמה דקות לחלקיק שנייה ממש אצבעו נוגעת ממש גבוה במעלה ירכיה, במפשעתה כמעט והיא רק זזה במבוכה אבל לא אומרת כלום.
והם שמים את הבלילה במחבת וריח הפנקייקים ממלא את האוויר והוא לא יכול שלו לחשוב עליה בלי חולצה ובלי אושיק ורק מיטה וערווה בצבע של התלתלים שלה והיא מביטה לו בעיניים בזמן שהיא גומרת וקוראת בשמו: “אורי! אורי! הו!”. הזין שלו מתקשה וזה עושה אותו עצוב ואפילו קצת כועס עליה. למה היא לא מבינה?!
“את באמת חייבת לזוז.” הוא מנסה שוב.
“חלאס עם זה!” היא מתלקחת. “די! חשבתי שנרגעת! די!”
“מה הצעקות על הבוקר?” מסנן אושיק, נכנס למטבח לבוש בתחתונים וכפכפים, מלטף את שיערו הקצוץ.
“סתם, אני…” מתחיל אורי לומר לפני שאגם תספיק להגיד ש…
“הוא חושב שאני צריכה ללכת מפה.” היא מתריסה. “הוא חושב שאני ילדה מטומטמת.”
אושיק נותן בו את המבט המפחיד שלו, הנדיר. זה שגורם לאורי לחשוב על מה הוא ישב, השאלה שהוא כבר מיומן בלא להתעסק איתה. בכל זאת הוא אוזר אומץ ואומר בפה יבש:
“אמא שלה אולי דואגת לה.”
“זה לא הבעיה שלך.” אומר אושיק, במבט של זאב אלפא מול זאב אחר הזומם לחטוף ממנו שיה עסיסית.
אורי רק מושך בכתפיים, מובס. אגם מביטה בו בחיוך נצחון קטן, כאילו האלוף שלה ניצח אותו למענה ואורי נד בראשו בהשלמה.
“הכנתי ארוחת בוקר.” אומרת אגם בגאווה.
“ילדה טובה.” אומר אושיק וחיוכה של אגם מתרחב, מציף את המטבח באור. הוא אוסף אותה לנשיקה והיא מתמסרת לו מיד, נכנעת ללשונו המחליקה באדנות לתוך פיה. אגם חשה בידו אוספת את שולי חולצתה ואוספת אותה מעלה, בדרך לחשוף את ישבנה לעבר אורי, וממהרת לשלוח יד לעצור אותה: לא בא לה שאורי יראה שהיא לא לובשת כלום מתחת לחולצה. אבל אושיק שולח שתי אצבעות לפטמתה מעל החולצה, צובט אותה באכזריות ואומר:
“תעזבי את היד.”
“אבל אושיק, לא בא לי ש…”
“תעזבי 'תיד.”
והיא מעפעפת הדמעות ומשחררת את ידה, מניחה לאושיק לחשוף את ישבנה לעבר אורי, פניה מתלהטות במבוכה. אבל הנשיקה נעימה וגופו של אושיק קשה וחמים מול שלה ולמרות שהיא כבר מתה שהוא יאכל מהפנקייקים שלה ויגיד שיצאו מצוינים, היא יודעת שעדיף לא לדחוק בו. אושיק מסובב אותה לעבר אורי ומנשק אותה מאחור וזה רומנטי כמו בסרט אבל כשהוא מרים לה את החולצה בשנית וחושף את ערוותה מול אורי היא שוב מתבאסת. היא מנסה לעצום עיניים אבל חייבת לראות: אורי מסיט את מבטו מערוותה אבל רק אחרי שנייה או שתיים של מבט עמוק במפשעתה הצעירה.
“אפשר לאכול?” היא שואלת. “חבל שהם יתקררו.”
“סבבה.” אומר אושיק ומתיישב, מעמיס לצלחתו כמות מרשימה של פנקייקים.
אגם מוצאת שלבה מנתר בעודה צופה בו לועס, ממתינה למוצא פיו. אבל נראה שהוא שקוע בהרהורים, לא שם לב אליה.
“נו?!” היא לא מצליחה להתאפק.
“נו מה?”
“איך הפנקייקים?!” היא מתעצבנת.
“בסדר.”
“רק בסדר?!”
“טעימים.” הוא אומר וממשיך לפרק את תכולת צלחתו.
“יצא ממש טעים.” אומר אורי. “בשביל אושיק לתת מחמאה למישהו זה כמו לעקור שן. בשפה שלו 'בסדר' זה מצוין, תאמיני לי.”
אגם מביטה באושיק לאישור ונדמה לה שהוא נתן איזה הנהון קטן. מספיק בשביל למלא את לבה והיא ממהרת לאכול גם.
“מה כתבת לאמא שלך?” שואל אורי אחרי כמה דקות.
“שאני אצל לינוי.”
“חברה?”
“כן.” מחייכת אגם. אבל בפנים היא לא לגמרי מחייכת. שלשום היא אמרה לאמא שלינוי באמסטרדם, הבוקר כתבה לה שהיא אצל לינוי לראות אם היא תשים לב. אבל כמובן שאמא לא שמה לב ורק ענתה לה 'בפעם הבאה תעדכני כשאת ישנה מחוץ לבית, דאגתי כשלא ענית.' כי ברור שתמיד יש לה מה להגיד.
טובה בלהגיד, פחות טובה בלשים לב לבת שלך.
“בואי.” מורה לה אושיק, הודף את כסאו לאחור, ולבה של אגם הולם. הנה זה מתחיל שוב.
היא בולעת רוק וממהרת לקום, ניגשת אליו בהססנות כי היא לא יודעת מה לעשות אחרי 'בואי'. אבל אושיק יודע. הוא מושיב אותה על ירכו החזקה ואז מנשק אותה בלהט, ידו מפשפשת בערוותה העירומה, המתלחלחת במהירות. ידו השנייה אוחזת בשולי חולצתה/חולצתו והוא פושט אותה מעלה בנחישות, מותיר את אגם עירומה כביום היוולדה. אקט ההפשטה קטע לרגע את הנשיקה ואגם מנצלת את הרגע הזה להביט באורי, מוצאת שהוא מביט בה בתמהיל של השתאות ו… רעב?
אבל תשומת לבה נקטעת כאשר אצבעו של אושיק מוצאת את דגדגנה והוא מתחיל לאונן לה, סוחט ממנה אנחה רכה ישר לתוך פיו. זה נעים. וכל הקטע… שהיא עירומה על הרגל שלו, שהוא דוחף לה אצבע לכּוּס מול העיניים של השותף שלו, לשקר לאמא… הכל הופך את זה ללא אמיתי. זה לא אמיתי, זה לא יכול להיות אמיתי. כאילו, היא יודעת שזה באמת קורה אבל משהו בראש שלה אומר לה שאולי לא.
“איך היא רטובה.” היא שומעת את קולו של אושיק, מאט לרגע את ההשתגרות שלה אל הרקיע. “אתה אשכרה שומע את זה.”
“פסיכי.” מגיע קולו של אורי, צרוד מעט.
“היא מתה על זה, נכון?” אומר אושיק ונדרשים לה כמה רגעים להבין שיש פה שאלה אליה.
“כֶה.” היא עונה בפה פעור למחצה, לשונה משורבבת. “כֶה.”
ועוד רגע השיא, כמו המתקן הזה באילת שהיא הייתה בו עם רוני שמעיף אותך גבוה–גבוה והיא עוד רגע מגיעה לשיא וכל השמשות הקטנות בקצות גפיה זוהרות והיא מתחילה כבר כמעט על מפל הצמרמורות המענג ואז האצבע נעלמת.
“מה?” היא ממלמלת, כמקיצה מחלום.
“לא ככה.” קובע אושיק, תחתוניו על הרצפה ואיברו זקור. “תגמרי על הזין שלי. יאללה, עלי.”
“אולי נלך לחדר…”
“פה.” הוא עונה בחוסר סבלנות. “אל תהיי תינוקת מטומטמת, פשוט תעלי עליו.”
והיא מביטה באורי במבוכה ורוצה להגיד לאושיק שזה לא מתאים ושהיא לא כזאת אבל היא גם מפחדת ממנו וגם רעבה אליו וגם אולי רוצה להראות לאורי שהיא לא איזה תינוקת מטומטמת אלא ילדה גדולה. אולי אפילו ילדה טובה. ואז היא מבינה שהיא לא באמת יודעת מה לעשות… מבחינה פיזית כאילו… רק אתמול הזדיינה בפעם הראשונה וגם אז אושיק עשה הכל. היא קופאת.
“נו..! תרימי את הרגל המזדיינת שלך ושימי אותה ככה…” הוא מסביר, אוחז ברגלה השמאלית בכח. “יופי, עכשיו תשימי את הכוס שלך מעל הזין שלי…” ואצבעותיו מפשקות את שפתי ערוותה הרטובות וראש הזין הרטוב מרוקו מחליק בינהם "וזהו, ככה. עכשיו תעלי ותרדי.”
מה שטוב בתנוחה הזאת, היא מגלה, זה שהיא שולטת במהירות ובאורך הזין שבתוכה, לא כמו אתמול שזה היה נראה שהוא מנסה לשבור לה את הכּוּס. היא עדיין רגישה מאתמול אבל פחות והיא ממש רטובה וזה שהיא שולטת הופך את הכל ליותר… נעים.
“רדי יותר.” מצווה אושיק אבל אורי מפתיע אותה ואומר: "תן לה שנייה להתרגל, רבאק. יש לך חתיכת צוללת שם, יא זין.”
אושיק צוחק ולאגם זה נעים שהמתח מתפוגג והיא משתדלת לרדת עוד, חשה בהשפעתה על גופו החזק של אושיק. היא כאילו… שולטת בו. וזה מרגש. לראות אותו ככה, רעב אליה אבל בשליטה שלה, סוג של. והוא חופן לה את השדיים בעדינות דווקא, משחק לה בפטמות באגודליו וזה מגביר את הנעים ואת הרטוב ואת העמוק והיא שמה ידיים על כתפיו החזקות של אושיק ומביטה בעיניו, מזיינת את עצמה על איברו הגדול. וזה נעים ועוטף אותה בענן של עונג ועקצוצים והיא שוב מטפסת למקום הנעים נעים של הילדות הטובות. או הרעות.
“בוא, אחי.” היא שומעת את קולו של אושיק ופוקחת את עיניה.
“לא, נו.” מוחה אורי בקול רפה. הוא מביט בה ברעבתנות ומלקק את שפתיו.
“בוא, בוא, היא תמצוץ 'ך. חבל על הביצים ש'ך.”
עיניה של הילדה נפערות עכשיו כאשר היא מבינה למה הוא מתכוון ואימה פושה בהן כאשר אורי מתרומם מכיסאו לעברה, מבטו מכורכם אך נחוש.
“אושיק, לא! אורי! לא, נו! לא בא לי!”
“ששש… אל תעשי עניין.” צוחק אושיק. “כולה זין.”
ואורי ממשיך להתקרב אליה והיא כל כך יפה והוא הזהיר אותה פעמיים ואם אין לה בעיה להזדיין ככה מול הפרצוף שלו בטח אין לה בעיה שנייה למצוץ לו את הזין, זה לא שהיא לא פגשה את אושיק לפני פחות מ24 שעות.
“אושיק…” היא מייבבת, מביטה בבעתה בזין הקשה מול פניה. היא מרימה מבט מלא תחנונים אל אורי אבל אין לו רחמים אליה עכשיו. הוא ניסה להזהיר אותה שזה מה שיקרה אבל הייתה חייבת להיות יותר חכמה.
יש שקט במטבח והיא הפסיקה לקפוץ וכאשר היא מנסה לקום אורי מבחין שידיו החזקות של אושיק מצמידות אותה למקומה. היא לא הולכת לשום מקום, הוא מבין בצער, מביט בה ברעב. והוא שונא את עצמו אבל היא כל כך יפה ככה, חסרת אונים ומבוהלת, מבינה שנכנסה למלכודת שגדולה עליה בכמה וכמה מידות. ויש לה מעט דמעות בעיניים הכחולות והיא מעפעפת אותן, כמה נדבקות לריסיה העשירים. והיא מביטה לרגע סביב כאילו לסקור את אפשרויותיה אבל אין לה כאלה: היא לכודה עם שני גברים רעבים שלא יניחו לה ללכת.
ואז היא פותחת את הפה וגל של ריגוש מטורף מציף אותו כאשר לשונה הוורודה מתגלה והשמש להרף עין נשברת על שפתיה המלאות והוא יודע שזהו, הוא יכול להכניס את הזין שלו לפה שלה והוא עושה את זה ואושיק אומר לה למצוץ כמו ילדה טובה והיא מהנהנת לרגע והוא מכניס לה את הזין לפה ועדן. עדן בקצה הזין שלו.
הילדה מתחילה להניע את ראשה קדימה ואחורה ואושיק אומר לה להתחיל להזיז את התחת שלה והיא מתאמצת לשלב בין השניים. קולות לעלוע רמים בוקעים מגרונה והיא מגושמת כמו גורת כלבים אבל זה פשוט לא משנה. היא כל כך יפה וסקסית עם התמימות המתוקה שלה שלאיכות המציצה אין באמת משמעות; לאורי יש סבלנות. אבל לאושיק אין והוא מתחיל לדפוק אותה מלמטה, מקפיץ את אגנו מעלה בתנועות קצרות ורעבות.
היא כנראה נבהלת או מתעצבנת ומנסה לעשות משהו עם היד, אולי לרדת מאושיק, אבל הוא פשוט מתעלם ממנה ותופס את שני פרקי ידיה, לוכד אותם מאחורי גבה. כאשר היא מנסה להגיד משהו, אורי חושש שהיא הולכת להוציא את הזין שלו מהפה ואינסטינקטיבית תופס בראשה בשתי ידיים.
עכשיו הם שניהם מזיינים אותה כאילו היא לא אדם אלא נדן בדמות ילדה לזינים שלהם. אושיק מזיין אותה מלמטה ואורי דופק לה את הפה והיא צועקת ואורי מרגיש קצת חרא עם עצמו אבל זה אפילו יותר נעים כשהיא צועקת והיא עדיין כל כך יפה, עם הדמעות והזיעה והכל. והשיא של אורי מגיע לפתע, מהיר ופראי והוא אוחז בתלתליה ומתחיל לגמור לה בפה, נאנח בקול בעודה נאנקת ונאבקת לשתות את השפיך שלו או להיחנק.
אורי מחליק מפיה ומתיישב על הכיסא, עדיין נדהם ונרגש אבל קצת המום ממה שעשה. אגם משתעלת כמה פעמים, סנטרה בוהק משפיך ורוק ואושיק משחרר את ידיה, עכשיו כשהיא לא משתוללת יותר אושיק משחרר את ידיה והיא מניחה אותם שוב על כתפיו. היא בוכה בשקט ורוצה הביתה אבל היא מבינה שהם לא יניחו לה עד שיגמרו.
אושיק מלטף אותה עכשיו, בעדינות זרה כמעט לאגרסיביות בה נהג בה כמה רגעים קודם לכן. תוך שהוא מזיין אותה מלמטה בעדינות רבה יותר, אצבעותיו מרפרפות על עורה, מעסות בעדינות את פטמותיה, שורטות ברכות את אחורי ברכיה ומלטפות את צווארה. אגם רוצה להתרפק עליו כמו ילדה קטנה, למצוא בגופו מחסה מהסערה והפחד אבל היא מזכירה לעצמה שהוא הסערה והוא הפחד וזה לא הוגן אז בינתיים היא מצליחה לשמור על עצמה שלא להיסחף במניפולציות שלו, גם אם הן נעימות כל כך.
ואז הוא נעמד ולרגע מבעית אחד היא חושבת שהיא תיפול אבל הוא אוחז בה בזרועות חזקות ומגוננות, מחבק אותה ושומר עליה בעוד הזין שלו נעוץ בכוס הרטוב שלה והיא חשה כמה הוא חזק, מרגישה מוגנת. והיא מוצאת את עצמה מתרככת אליו, מייחלת לרוך שבו וכשהוא מתחיל להקפיץ אותה, להעניק לה שברירי חוסר משקל זה הדבר הכי נפלא בעולם והיא נזכרת בעצמה בגן שעשועים מביטה בילדות אחרות, שלהן יש אבא שיזרוק אותן באוויר ויתפוס, יזרוק ויתפוס. היא יכולה רק להסתכל.
“אושיק!” היא נאנחת. “אושיק!”
והידיים שלו כל כך חזקות והוא מקפיץ אותה באוויר כאילו אין לה משקל והיא לא עושה כלום רק עפה באוויר ונדפקת ושוב ושוב ושוב וזה בא וזה גדול וזה חזק והיא צועקת "אושיק! אושיק! אבא! אושיק! עוד! הנה! אושיייק!” וגומרת ומתרפקת עליו והוא המסתור והוא השמיכה והוא החיבוק והוא המבצר והוא גם גומר והיא מרגישה אותו פולט בתוכה וזה מעיף אותה שוב והיא נאנחת וצועקת המון זמן עד שזה הכל נרגע והיא מרחפת למטה.
פתאום היא על הברכיים על הרצפה והזין של אושיק מול פניה, רטוב ממיצי ערווה וזרע.
“תנקי.” הוא אומר.
אינסטינקטיבית היא תרה אחרי מגבת אבל אושיק אומר:
“עם הפה. כשגבר גומר את מנקה לו עם הפה.”
היא יודעת שזה דפוק וממש לא בא לה אבל הכל היה כל כך נעים ולא בא לה להרוס הכל ולעצבן את אושיק אז היא פותחת את הפה, מכניסה את הזין הגועלי שלו פנימה ומוצצת עד שהוא נקי ואושיק מרוצה.
“עכשיו אורי.” מצווה אושיק ואורי קם, מביט בה בהתנצלות ומגיש לה את איברו למציצה. גם לו היא מוצצת את הזין.
ואז הם עוזבים את המטבח והיא נשארת לבד. ויש שקט, חוץ מטלוויזיה שנדלקת בסלון. מה עכשיו? הביתה? היא צריכה בגדים. איפה הבגדים שלה? ומה, היא תחזור לאמא? ולעידו? ומה היא תגיד להם? כל ההיקים עליה על הצוואר, ישר אמא תדע. ושאלות. ומריבות. וכאילו… כל מה שהיא עברה יהיה כלום, היא חוזרת לנקודת המוצא: אמא חכמה ויודעת הכל והיא, אגם המטומטמת שאין לה עבודה עד הצבא ואין לה רישיון ואין לה כלום חוץ מזה שהיא יפה. וסתומה, כפי הנראה.
ואז היא נזכרת בידיים הגדולות והחזקות של אושיק ובריגוש וב… אושר הזה? אורי אמר לה שזה יגמר רע וזה באמת היה יותר גרוע ממה שדמיינה אבל גם יותר מרגש.
מה לעשות? היא מרגישה צורך לעשות משהו. לא יכולה סתם לעמוד פה כמו עמה.
מתחילה לסדר את המטבח. מפנה את השולחן, מחזירה דברים למקום, שוטפת את הכלים הגדולים ואת הקטנים מכניסה למדיח. אבל היא יודעת שכל המטלות האלו, תכליתן לעכב את ההחלטה. אחת אחת מטלות המטבח מתפוגגות והנה נעלמה ההגנה שהעניקו לה והיא עירומה מול המציאות וההחלטות שהיא צריכה לקבל. מה לעשות?
החולצה שלבשה בבוקר מטונפת מכל מיני נוזלים שהיא לא רוצה לחשוב עליהם והיא יוצאת עירומה מהמטבח, עדיין לא יודעת אנה מועדות פניה. אושיק שוכב על הספה מול הטלוויזיה, עירום ונינוח ונדמה שהוא לא שם לה אליה, עיניו נעוצות במשחק כדורגל ו/או בטלפון שבו הוא אוחז. והיא מרגישה דקירה קטנה שהוא לא מתייחס אליה ופתאום היא מתבאסת שהוא אדיש אליה והיא בטוחה שאם תצא מפה לא תראה אותו יותר והיא יודעת שזה לא הדבר הנכון לעשות והנה היא נשכבת לצדו על הספה, מניחה את ראשה על חזהו.
מבלי לומר מילה הוא זז מעט לאחור, מפנה לה מקום ומניח לה להתכרבל בגופו החזק, החמים. חוץ מזה הוא לא מתייחס אליה. היא מתה שהיה מלטף לה את הראש אבל מתביישת לבקש. אבל ככה זה גם טוב. ובגוף שלה נעים מהאורגזמות והספה רכה והגוף שלו נעים ובטוח ונעימות פושה בה.
הוא מזיז את היד והיא מבינה שהוא מצלם אותם. קליק! אינסטינקטיבית, מפריחה נשיקה למצלמה והוא מחייך, משמח אותה. קליק! מתנשקים. קליק!
“תשלח לי.” היא אומרת כאשר הוא מוריד את הטלפון.
“אין לי את הטלפון שלך.”הוא אומר.
והיא חושבת על זה רגע וזה שוקע וגם היא.
היא לא יודעת כמה זמן ישנה אבל כאשר היא מתעוררת אושיק ישן גם הוא. הגיוני, היא לא ישנה הרבה הלילה וגם הוא לא. היא כמעט מצחקקת כשהיא חושבת על הסיבה שבגללה לא ישנו. לא כי זה נורא מצחיק, היא עדיין זוכרת את הכאב והפחד שחשה כאשר הוא פירק אותה ב…חייתיות חסרת רחמים, למרות השיאים והאקסטזה שחשה. לא, היא כמעט מצחקקת כי זה כל כך פסיכי, מה שקרה בפחות מ24 שעות. היא מתאפקת לא לצחקק שוב כי משהו בה אומר לה שאם תעיר אותו הוא יתעצבן, והיא לא אוהבת שהוא כועס.
מביטה בגוף שלו בזהירות. שרירים. קעקועים, לא כולם אלגנטיים כאלה של אנשים שקיעקעו בהרבה כסף, חלקם פשוטים וגסים. חזה לא חלק, עם מעט שערות לבנות. גם בראש יש לו קצת. צלקת של תפרים בזרוע שמאל. הבטן שלה מקרקרת אבל לא בא לה לקום. מביטה מטה, הבטן השרירית ודרומה משם… הזין. נראה חמוד ככה כשהוא ישן, היא כמעט מצחקקת שוב. הבטן מקרקרת לה שוב וזה מעלה בה רעיון. רעיון מטומטם שלפני יממה אין מצב שהייתה מסוגלת לחשוב עליו אבל ברכבת ההרים שאליה אזקה את עצמה זה אולי אפילו הגיוני.
בזהירות היא מחליקה מהספה וכורעת על השטיח, מתקרבת אל הזין. בלב הולם היא מנשק אותו והוא מתקשה מעט. ואז היא אוחזת בו בזהירות ומכניסה אותו לפה.
זה דווקא נחמד, כשהוא לא גדול כמו אלה ולא דוחפים לה אותו לגרון בכח. הוא חמודי קשה, רך ונעים, מתקשה לה בפה משנייה לשנייה והיא מפנקת אותו עם הלשון והשפתיים. מוצצת לו את הזין. והמשפט הזה מרגש ומסעיר והזין יותר קשה עכשיו, כמעט לגמרי והיא תוהה אם גברים יכולים לגמור ככה, מתוך שינה. היא יודעת עליהם כל כך מעט. הבטן שלה מקרקרת ועכשיו היא באמת מצחקקת עם הזין בפה, כי זה מצחיק שהבטן מקרקרת ויש לה פה מלא בבשר נעים.
יד כבדה על תלתליה, אבל היד נעימה, לא רעה.
“ילדה טובה.” נשמע קולו של אושיק והיא נמסה בִפנים.
וכמו ילדה טובה היא מוצצת לו את הזין עכשיו, מתאמצת בלי שיניים ועם הרבה לשון ושפתיים ועמוק, לבה מנתר בכל פעם שנפלט לו איזה גרגור עונג או ליטוף של ראשה. והוא אוסף את תלתליה כדי שיוכל לראות כמה היא יפה עם הזין שלו בפה שלה והיא מביטה בו, רוצה ללכוד ולנצור כל פירור הערכה בפניו. ואז הוא נשכב לאחור בעצלתיים ועוצם עיניים והיא נשארת לבד עם הזין בפה ובלי המבט שלו שהיה נעים כל כך, כמו שמש בין עננים שחורים.
אז היא עולה על הספה, כורעת בין רגליו השריריות וממשיכה. עולה ויורדת עם הראש והזין שלו ממלא לה את הפה והיא מנסה ללקק אותו תוך כדי שהוא בפנים לראות אם הוא נאנח או אומר מילה טובה וכשהיא מרימה עיניים היא קולטת שהוא בטלפון, שקוע במשהו בזמן שהיא מוצצת לו וזה צובט לה את הלב כי היא עושה את זה בשביל שיהיה לו נעים. ואז קליק! מרימה עיניים ומבינה שהוא מצלם אותה ועוד אחד: קליק!
בשנים הראשונות אחרי הרשתות החברתיות הרבה צעירות לא הבינו כמה זה מסוכן לתת לגבר לצלם אותך ככה אבל בדור שלה יש הרבה יותר מודעות והיא נזעקת ומנסה להתרומם אבל הוא מניח את יד שמאל על ראשה, מצמיד אותה לזין שלו. קליק! היא לא רבה איתו, ממשיכה לענג אותו, לעשות לו טוב ושיראה שטוב לו כי זה מה שהיא הכי רוצה עכשיו.
=======================================
הסיפור הזה התחיל הכי טוב שאפשר, ולאט לאט משתפר
רמה גבוהה כרגיל אבל פעם ראשונה מאז שנת 2007 שלא הצלחתי לסיים לקרוא משהו שכתבת, פשוט כאב לי בבטן
אולי זה הקצב, אולי העולם של אחרי השביעי באוקטובר, אולי אני צריך הפסקה. שיהיה לכולנו רק טוב.
יש מי שמחכים לנאמנותך באתרים אחרים – קורא.
מההה? על איזה אתרים מדובר,למה לא מספרים לי?
מצטרף אליך וגם לתגובות שלך בפרק הראשון.
דור, תודה על הכתיבה, על זה שחזרת סוף סוף.
חיכינו לך ממש!
אותי לימדו שלא אומרים על אוכל שהוא לא טעים אז פשוט אומר שהוא לא לטעמי…
פאקקק איך מחכים שבועיים עכשיו
כן, קשה אחרי שבעה באוקטובר שלא להיטרק מסיפור כזה – אבל האפלה הזו תמיד הייתה בעולם, הפנטזיה המטורפת והמדליקה תמיד רפררה למציאות כעורה ועצובה ולא מדליקה בכלל. זו פשוט מציאות שהלמה לנו, בפנים, באופן יותר אינטנסיבי ביום הארור ההוא.
אבל אם מצליחים לא להיות שם – אז זה סיפור ממש ממש סופר מופרע, בקטע הכי טוב. אני ממש לא רוצה להצטרף לכל מלעיזי-עזי שהסתובבו פה באתר, וכמובן שאני חושב שכותבים אורחים זה דבר נחמד – אבל לפעמים אתה מקבל מדור סיפור שלא ידעת שאתה רוצה, ואתה נזכר כמה האיש הזה יודע לכתוב. וואו.
גם דתלש מוכשר כמוך, יודע שמתי שהוא יתן דין וחשבון על כל הצעירות שהולכות להיאנס או להיות מוטרדות ומנוצלות מינית בהשראת והשפעת הסיפור המורעל הזה…
בטוח יש מדור בגיהנם לאנשים כמוך
לא הבנתי: אז פחות התחברת לסיפור?
מישהו פה פספס את הפרסום ״למה האתר הוא לא מקום ללמוד ממנו על סקס״
קשקוש פוריטני.
לא כי אתה צדיק יסוד עולם לכן אתה הרי נמצא פה
כתוב טוב, אבל מוזר בעיני שהיא בת 18 ככה אבל המונולוג הפנימי שלה נשמע כמו ילדה קטנה.
דווקא החלק הזה אמין בעיניי. גיל 18 זה ילד. לא כוחות עם בן 40 פלוס.
דור כותב טוב, אין ספק.
הסיפורים הקצרים שלו באופן כללי יותר טובים לדעתי מהארוכים שנוטים להיכנס לחזרתיות. הצד השני של הבריכה זו דוגמה טובה כי הוא התחיל טוב לטעמי וקצת שקע. לי זה עובד כשיש בילד אפ ארוך והסקס מגיע כמו הר געש.
בהרבה סיפורים יש אלמנט נוכח של סחיטה, ניצול או משחקי כוח שבהם צד אחד מובס (אפילו המשחק של דור נקרא ככה) וזה כתוב אמין בצורה יוצאת דופן.
בסיפור הזה, האלמנט הזה היה קצת יותר מדי בשבילי אבל זה עניין של טעם.
לא אשקר גם לטעמי הסיפור הזה קצת פחות קולע
גם באופן כללי פחות מתחבר לעלילה עצמה אך זה קרה לי עם מעט סיפורים אחרים כאן ופחות הרגשתי צורך לציין זאת
מרגיש לי שכאן מעבר לחוסר חיבור שלי לעלילה זה גם כתוב בצורה קצת מוזרה מבדרך כלל, לא יודע לשים את האצבע בדיוק, קצת שונה קצת מוזר לא בהכרח פחות טוב אך מוזר ממה שאני רגיל
אני חושב שהייתי אוהב הרבה יותר אם זה היה סיפור קצר יותר שהיה נגמר בפרק הזה בכך שאגם חוזרת הביתה ונוצרת את זה בתור חוויה
גם בתור סיפור ארוך הייתי מתחבר יותר אם האווירה של הסיפור הייתה קצת יותר טוטאלית, בין אם קצת יותר לכיוון הכפייה ובין אם קצת יותר לכיוון הרכות, מרגיש לי שאנחנו קרובים מידי לגבול ומזגזגים עליו לעיתים קרובות מידי ושאם הייתה קצת יותר החלטיות ומתינות הייתי מצליח להתחבר יותר
כפועל יוצא גם ה"טמטום" של אדם מרגיש לי שהיה יותר אמין אם היה קצת יותר החלטי, לפרקים היא מתנסחת בצורה אחת ולפרקים אחרת כאשר המרחק בין שתי הצורות מאוד גדול והתדירות של המעבריות גבוהה ביחס למרחק
תגובה ראשונה שלי כאן למרות שקראתי לדעתי 80% מהסיפורים כאן ותמיד לא אהבתי את מי שמגיבים ביקורת לכן אני אשמח אם תתייחס לדברים שלי כמו פידבק מקורא רנדומלי שמשמיע את קולו מאשר כמו ביקורת שנאמר בכוונה לשנות משהו, לא הייתי רוצה שהתגובה שלי תשנה את הסיפור ואני מאמין שהיא גם באמת לא תשנה אך אני כן מקווה שהיא מוסיפה לך זווית ראייה חדשה וקטנה של קורא עלום
חג שמח 🙂
סיפור מעולה
מחכה לחלקים הבאים
תודה
מעולה מתיי המשך ???????