קארין נצמדת אליי, רכּוּת שדיה לפּיד על שדה הקוצים היבש של חזי. אני מרים את הידיים כדי לחצוץ בינינו אבל איכשהו הן מוצאות את דרכן אל השדיים הגדולים ואני חש בפטמות מתקשות לי בידיים. כשאני פותח את הפה כדי למחות היא סוכרת אותו בנשיקה ושפתיה הרכות מועכות את שלי. אני מבולבל וסחרחר, מנשק אותה ומוחה ברפיון אבל היא רעבה אליי והידיים שלי לא ממש מרפות מהשדיים שלה. היא בטח לא משפרת את המצב כשהיא שולחת יד אל המכנסיים שלי, מוצאת אותי קשה ורעב.
“קארין…” אני ממלמל, מנסה להתאפס על עצמי אבל מתקשה לנוכח ריח שיערה ומתיקות נשימתה ורכות שדיה הכבדים. “צריך להפסיק…”
“צריך להפסיק לשחק אולי…” היא אומרת וידה מפשילה לי מעט את המכנסיים, אצבעותיה לופתות את הזין שלי. קארין מתחילה ללטף לי את האשכים ולשחק לי עם הזין ואני שולח יד לסלק את היד שלה אבל איכשהו מתבלבל בדרך ומגיע אל המפשעה שלה. במקום להרחיק אותה ממני אני מתחיל ללטף לה את המפשעה מעל הבד והיא נאנקת באוזני, החריץ החבוי שלה משגר גלי חמימות ברורים לעבר אצבעותיי דרך הג'ינס.
קארין מנסה להדוף אותי לעבר המזרן אבל אני מתנגד, לפחות זה. ההתמזמזות הופכת לחצי היאבקות אבל מבלי לסלק את יד ימין מהמפשעה המתלחלחת שלה ואת שמאל משדיה, אני מצליח להישאר עומד. אנחנו מתנשקים בלהט כאשר מדי פעם אני עושה ניסיונות רפים, בראש אולי, להרחיק אותה ממני אבל מרגיש חסר אונים לנוכח השכרון שהיא משרה עלי, חמודה ומצחיקה וסקסית בטירוף והמותניים האלה והעיניים הצוחקות תמיד ואני כל כך רוצה להיות בתוכה ולהרגיש אותה מתחתי שאני עוד רגע נקרע כאן לגזרים על המזרן המתנפח.
"די." אני אומר לבסוף ונחלץ מממנה. “אני לא יכול.”
“מה?!”
“אני לא יכול. הבטחתי לשירן שאני אהיה רק איתה.” אני מתרחק ממנה, מתנשף.
“למה לעזאזל?” רושפת קארין. “למה כל פעם יש איתך איזה קטע, יא דפוק אחד עזי.”
“תראי…שירן ומיכל זה כל המשפחה שלי עכשיו.” אני מסביר.
“אני לא רוצה לשמוע. כל פעם זה איזה סיבוך אחר איתך, אללה יוסתור. מה נדבקתי אלייך מה?” היא אומרת על סף דמעות. “ביי, עזי.” והיא יוצאת מהחדר בטריקה, לא שמה לב שחלק מהלב שלי נתפס לה בבגדים והוא נקרע ממני כשהיא הולכת. אני מתיישב, מרגיש כמעט כאילו מישהו דפק לי בוקס בבטן.
והחרדות מיד מזנקות עלי, צבועים על זברה פצועה. אם אני לא מצליח משהו בסיסי כמו לנהל מערכת יחסים עם בחורה, איך אני אקים משפחה ואנהל פרויקט בנייה ופרויקט מחשוב? הכל יתפרק. לא יהיה כלום, כל מה שיישאר לי בסוף זה כלב מפליץ ובית הרוס שבו אני אשאר לבד, עד שהעירייה תפקיע אותו ממני לפי הצוואה של סבא.
מכריח את עצמי לקום. זה לא יעזור לי להיכנס ללחץ. נושם נשימות עמוקות ויוצא מהבית לעבר הג'ונגל שאני צריך לכסח. אתה לא תנצח אותי, ג'ונגל מזדיין. אתה לא תנצח אותי, בית זקן. אני אנצח אתכם ואני אבנה לי פה בית ומשפחה ויאהבו אותי פה ואני לא אהיה לבד, יא בני זונה. והמסור מנסר והגרזן מקצץ והמזמרה חותכת ואני ממוקד וזועם, תוקף את הענפים אבל בראש קר, בלי שטויות. אכזר ואלים וממוקד. רק הצד השני של הבריכה חשוב.
אני אפילו לא שומע את מיכל ושירן חוזרות עד שהן קוראות בשמי. מתנשף ומזיע אני שובר ענף מניאק במיוחד וניגש אל הבית הקטן בשרירים כואבים.
“אוּ-אה, תראי את אח שלך.” אומרת מיכל.
“פאק!” עונה שירן. אני מניח שיש מה לראות, כשאני עומד בלי חולצה ושרירים וזיעה וגרזן ביד אבל בעיקר כואב לי והעיניים שורפות מזיעה מאחורי המשקפיים. הן עמוסות שקיות קניות ואני מניח את הגרזן מידי והולך למכונית של שירן כדי להביא עוד שקיות. כנראה ביקרו גם באיזו חנות רהיטים או משהו והביאו כל מיני ארגזים "ופתרונות אכסון" מה שזה לא יהיה. אפילו מקרר קטנטן, משומש למראה, הן הביאו מאיפשהו.
“שמעתי שאתה מעצבן את החברה שלי.” אומרת שירן אחרי שהכנסנו את כל הקניות. משום מה האמירה הזאת מרגיזה אותי פתאום אז אני לא אומר כלום.
“איזה חברה?” שואלת מיכל.
“קארין.” מסבירה שירן. “היא הייתה כאן היום ועזי עצבן אותה.”
“אני הולך להתקלח.” אני אומר בזעם לא ברור.
“איך הוא מתעצבן…” צוחקת שירן וזה מרגיז אותי עוד יותר. אני מתפשט ונכנס למקלחת והמים הקרים מרגיעים אותי מיד. החורף עוד שניה כאן ואת הבעיה הזאת חייבים לפתור ממש ממש מהר: חייבים חשמל כמו שצריך. למרות שאני רגיל להתקלח במים קרים אני לא נהנה במיוחד מהמקלחת הזאת ואני ממהר להתנגב, להתלבש בבגדים נקיים ולצאת.
מיכל ושירן כבר ארגנו את הבית ולמרות שהכעס שלי לא שכך אני מתרגש לראות שהבית הפך לעוד יותר ביתי. הן חיברו את המקרר הקטן לפקפק שמטרטר בחוץ, הביאו יש ארוניות קטנות לאוכל וגם שולחן מתקפל עם מפה.
“איזה יופי.” אני אומר, מתרגש פתאום. בית.
“יותר יפה מהבית הקודם.” מגזימה שירן.
“מה שמזכיר לי.” אני אומר ומראה למיכל את התרמיל הגדוש. אני פותח את תכולתו ומראה לה את הבגדים אבל היא מתרגשת יותר למראה הקוסמטיקה והטואלטיקה שהבאתי.
“אתה חמוד. הבגדים האלה…לא מתאימים עכשיו. אבל עכשיו כשיש לי את כל האיפור שלי אני יכולה להראות כמו בן אדם שוב.”
“יאללה, צהריים.” אומרת שירן. “בואו נכין משהו קל עכשיו ובערב נארגן משהו יותר חגיגי.”
“זה יום שישי ראשון שלנו בבית.” אומרת מיכל. “סיבה למסיבה.”
“אז אתן נסגרות על הארוחה? אני אמשיך לעבוד בחוץ עד שתקראו לי.”
“אבל כבר התקלחת!”
“אני אעבוד באיזי, בלי להזיע. ממילא גם נהיה קר.”
רוח קרירה נושבת בחוץ כשאני חוזר אל זירת הקרב שלי. נאמן להבטחתי אני עובד יותר עם מזמרה ופחות עם מסור וגרזן, משתדל להישאר נקי כמה שאפשר. ספיידרמן עומד מתחת ומסתכל עלי, כרגיל נותן בי את המבט שמצפה תמיד שאני אעשה משהו מדהים.
“אתה חמוד, יא טמבל זקן.” אני אומר והוא נד בראשו ומכשכשבזנבו בשמחה. איך הוא אוהב שאני מדבר אליו. “אתה גידלת אותי ועכשיו אתה זקן ותמות לפני. זה לא פייר החיים המזדיינים האלה.” עוד כשכוש בזנב.
“עזי!” נשמעת קריאה מהבית. “אוכלים!”
“בוא, טמבל.”
על השולחן המתקפל יש לחם מתוחכם כזה, טרי וחמין ובלוטות הרוק שלי נכנסות להילוך גבוה כשאני רואה את שלל הממרחים והירקות שהן פרסו לצדו. ביחד עם כל הבית שמסביב, דוק של דמעות מציף אותי לרגע.
“איך היה בבית ספר?” אני שואל את שירן.
“בצפר. החברים שלך שאלו עליך. הם אפילו התקרבו אליי.”
“כן, אני די חרא. לא היה לי זמן לענות להם. מתי הבגרות הבאה?”
“עוד שלושה שבועות.”
“במה?”
“אנגלית.”
“ואת מוכנה?”
“אני אהיה מוכנה.”
אני מהנהן ברצינות והיא מגחכת, מביטה אל אמה שמחייכת גם היא.
“מה?”
“נהיית כזה…אבא…שאני מתה עליך.”
“מה עשיתי?”
“לא משנה..'.אבא'.” מצחקקת שירן. “מה היה עם קארין?”
אני מרצין מיד.
“סתם. אה…אמרתי לה שאני לא יכול לשכב איתה אז כנראה שהיא קצת התחרפנה מזה. גם את לאה הרגזתי בבוקר בנסיבות דומות.”
“לאה? המעצבת פנים? האמא האגדית של אפק?”
“כן. היא נשארה כאן אחרי שכולם הלכו וניסתה לפתות אותי.”
“ואמרת לה 'לא'.”
“כן.” אני אומר ואנחה קטנה ולא רצונית נפלטת מגרוני. “לשתיהן.”
מחשבה מבזיקה בי פתאום.
“את לא שלחת במקרה את קארין…לבדוק אותי או משהו?”
“ממש לא.” היא יורה, נימת כעס בקולה. “אני לא משחקת משחקים. ובכלל, נראה לי שכל הקטע של 'רק איתך' יותר חשוב לך מאשר לי.”
“זה חשוב.” אני אומר במהירות.
“אוקיי 'אבא'.” היא מתגרה בי.
“אתה יודע מה עוד חשוב?” שואלת מיכל. היא נעמדת לצדי וללא גינוני טקס מפשילה את מכנסי היוגה שלה ביחד עם התחתונים, חושפת את ערוותה הזהובה והמטופחת, שפתיה החיצוניות צרות והפנימיות מבצבצות מבינהן. ניחוח עשיר ואינטימי מדגדג את נחירי, רומז לי שהיא חיממה מנועים זמן רב קודם לכן. “חשוב לגמור את מה שהתחלת הבוקר.” היא ממשיכה ומניחה יד תובענית על כתפי.
“אה, כן?”
אני קם מהכיסא, כל החרמנות והכעס מהשעות האחרונות קצת מטריפות אותי. מיכל הספיקה להיפטר מנעלי ההתעמלות ומהמכנסיים וכעת היא עירומה למחצה, רגליה קטנות וחטובות כמו כל גופה, ערוותה זהובה ובוהקת. אני מתכופף אליה ולפני שהיא מבינה מה אני עושה, אוחז במותניה, מניף אותה באוויר (“אמא'לה!”) תוך שאני הופך אותה (“תוריד אותי!”) כשראשה מטה ורגליה למעלה. כשאני גומר את התמרון אני אוחז בה בחוזקה באוויר, ראשה מול ירכי, ירכיה פשוקות משני צדי ראשי וערוותה העירומה תחובה מול פני, תנוחת 69 בעמידה.
“בואי נמשיך את מה שהתחלנו, מיכל.” אני אומר וצולל אל הכּוּס הלוהט שמתחתי.
מתחתי אני שומע את מיכל נאנקת כשלשוני מוצאת את החריץ בין שפתי ערוותה ואני מתחיל ללקק אותה במרץ כמו ילד שצולל לתוך צלחת פודינג. היא קטנה וקלה יחסית ואני יודע שבדקות הקרובות אני אוכל להחזיק את החמישים ומשהו קילו שלה ככה בלי בעיה. בתנוחה הזאת השליטה שלי בכּוּס שלה כמעט מושלמת ואני ממקם אותה כך שיהיה לי הכי נוח למצוא את הדגדגן שלה ולפנק אותו, שומע אותה מתנשפת מלמטה.
לשמחתי מיכל מתחילה להתעשת ואני מרגיש את הידיים שלה אוחזות בירכיים שלי ובתוך כמה שניות פה לוהט ורטוב עוטף אותי באהבה ומיכל ההפוכה מתחילה למצוץ לי את הזין, ראשה עולה ויורד על איברי. גלי העונג משבשים לכמה רגעים את קצב הליקוק שלי אבל אחרי כמה רגעים אני מתעשת וחוזר לרדת לה, הפעם תורי לשבש את המציצה שלה. נדרשות לנו כמה דקות כדי למצוא את הקצב הנכון אבל לבסוף אנחנו מפנקים אחד את השנייה, הלשון שלי מרגשת את הדגדגן שלה ופיה הרך יונק אותי בתנועות קצובות ומטריפות.
הירכיים החטובות של מיכל עוטפות את הראש שלי והכּוּס היפה שלה ממלא לי את שדה הראיה כשאני מלקק אותה לאורך החריץ, אוחז בה כך שקל לי ללקק מהדגדגן עד פי הטבעת. אני משנה מעט את תנוחת אגנה בידי ואז מלקק לה גם את פי הטבעת, מתענג על ריח הריגוש שנובע מערוותה בעודי פולש פנימה בלשוני. ברגעים הבאים אני מלקק לה את החור הקטן, את החריץ ואת הדגדגן והיא מתאמצת להתרכז במציצה אבל כמו שאומרים, לנשים יש חלוקת קשב טובה והיא מצליחה גם לגנוח מעונג וגם לפנק אותי בפה חם ורטוב ורך.
“יאללה.” אני אומר כשאני מרגיש שאני צריך כבר לדפוק אותה, מתחיל להוריד אותה בעדינות על המזרן המתנפח.
“התעייפת?” היא שואלת כשידיה פוגשות במזרן.
“התעייפתי?” אני שואל ומרים אותה בחזרה באוויר. “בואי נראה אם התעייפתי.”
“עזי די כבר!” היא צווחת כשאני הופך אותה שוב, הפעם עם הראש למעלה. כמו שכבר עשיתי בעבר פעם, אני מכניס את הזרועות מתחת לירכיים שלה, חופן את ישבנה בידיים ואז מוביל אותה אל הזין הזקור שלי. אני מכוון בזהירות את האצבעות עד שהן מפשקות את שפתי ערוותה ואז מוריד אותה על הזין, ממלא אותה בזין קשה תוך כדי.
בגלל שהיא רטובה לגמרי אני מרשה לעצמי להניח לה ליפול מהר יחסית, ממש משפד אותה על משקלה. מיכל צווחת אך אני מתעלם ממנה ומתחיל להקפיץ אותה, חופן את פלחי העכוז השריריים באצבעות חזקות. מיכל, כבר למודת ניסיון בתנוחה הזאת איתי, חובקת עורפי ומתכוננת לבאות, מישירה אליי מבט רעב.
“אני נראה לך עייף?” אני שואל אותה ובמקום לענות לי היא מנשקת אותי בפראות.
“אם תפסיק לזיין אותי אי פעם אני ארצח אותך.” היא נוהמת.
“זה הזיון הכי סקסי אבר.” אומרת שירן מהכיסא.
“תאונני.” אני אומר לשירן וקולט אותה מהנהנת ונפטרת במהירות מהמכנסיים הקרועים שלה ומהתחתונים, מפשקת את רגליה המרהיבות ומתחילה ללטף לעצמה את המפשעה, עיניה נעוצות בי מקפיץ את אמהּ, מפמפם זין קשוח לנדן הלוהט שלה. העיניים שלי מתמגנטות אל הירכיים המושלמות של של שירן, מלאות וחלקות כמשי שזוף, בינהן זהב ערוותה. שירן משעינה את ראשה על הקיר ומאוננת באקסטזה, אצבעה סערה במפשעתה, עיניה נעוצות בי מקפיץ את אמא שלה כמו מנה לוהטת על ווק.
הטוסיק של מיכל מוצק ועגול ונבלע כולו בכפות ידי כשאני אוחז בה ומקפיץ אותה שוב ושוב. אני מנצל את הקרבה של הזרתות שלי למפשעתה ומתחיל גם לאונן לה תוך כדי, סוחט ממנה גל חדש של אנקות והתנשפויות. מעודד, אני גם מתחיל ללטף לה את פי הטבעת, חש בה קופאת לרגע. אחרי כמה רגעים אני חש בגופה נרפה כשהיא מתרגלת לתחושה ואני ממשיך לזיין אותה כך, זרת על הדגדגן ואצבע על החור הקטן של התחת שלה.
מבט נוסף אל שירן מגלה לי שהיא עומדת לגמור. עיניה מתגלגלות מעט למעלה והיא מתאמצת למקד את המבט בי ובאמה, אצבעה מרפרפת במהירות בין שפתי ערוותה הוורדרדות ושפתיה המלאות פשוקות קמעה. אמה מבחינה במבטי, אוחזת בראשי ומסובבת אותו אליה בתובענות ואז טורפת אותי בנשיקתה, לשונה מתפרעת בתוך הפה שלי.
“תקפיץ אותי, עזי!” היא נוהמת. “זה כל כך טוב! פאק!”
“רוצה לגמור ככה?”
“כן, פאק! תזיין אותי ככה, זה, טוב! פאאק! פאאאק!”
אני מרגיש אותה רועדת לי בידיים ולא ממש מצליח לעצור בעצמי, נסחף אחריה כמו מטפס הרים הקשור לחברו הנופל. היא לא מוחה כאשר אני מתחיל לפלוט בתוכה ושנינו נופלים לתוך תהום זהובה של עונג בעודי מרגיש את עצמי פולט לתוכה ומיכל נאחזת בי בידיים וברגליים, נאנקת באוזני ונרעדת בין זרועותיי. אחרי כמה רגעים אנחנו מתחילים להרגע ואני יוצא ממנה, מניח אותה בעדינות על המזרן והיא נשכבת פרקדן, מצחקקת, מיצי ערווה וזרע ניגרים על ירכיה. אם מפריע לה שגמרתי בתוכה היא מסתירה את זה יפה.
“יופי אמא.” אומרת שירן בתוכחה. “גמרת אותו, מה יישאר בשבילי?”
“הארנב הזה? תוך שלוש דקות הוא מוכן שוב.” מגחכת מיכל. “אם תטפלי בו כמו שצריך כמובן.”
“מה זאת אומרת כמו שצריך?”
“תמצצי לו את הזין, תפנקי אותו קצת שירי.”
“אי-או!” רוטנת שירן בגועל. הזין שלי די מטונף ממיצי ערווה של מיכל וזרע, ושירן לא ששה להכניס את התערובת הזאת לפיה.
“אויש, בכיינית. הנה, אמא תעזור.” אומרת מיכל וממהרת לזחול לעברי. היא אוחזת באיברי שמתחיל לאבד גובה ומתחילה ללקק אותו, כמו מתענגת על הטעמים האקזוטיים של שפיך ומיצי כּוּס. מיכל לא ממהרת להכניס אותו לפה, תחת זאת מלקקת אותו כמו ארטיק עד שהוא נוצץ ובוהק מרוקה ובתוך כמה רגעים אני חש בדם מתחיל למלא אותו ורעב לדגדג אותו מהראש ועד האשכים.
“בואי, שירי. תעזרי לי.” אומרת מיכל לשירן וזאת ממהרת להצטרף אל אמה אך מיכל אומרת: “לא, לכי אחורה. תכרעי מאחוריו.”
“מאחוריו?”
“כן.” עונה מיכל. היא מאוננת לי את הזין הרטוב ומלקקת רק את קצה הראש, יותר מרעיבה מאשר משביעה אותי.
“נו, מה עכשיו?”
“עכשיו תפשקי לו את התחת ותתחילי ללקק.”
“ברצינות?”
“א-הה.”
הלב שלי מנתר כשאני מרגיש את אצבעותיה של אחותי אוחזות לי בפלחי העכוז השריריים ומפשקות אותם. ברגע הבא לשון הססנית מתחילה ללקק לי את חור התחת וצמרמורות עונג פושות בכל גופי. בתיאום מושלם לבתה, מיכל מפסיקה לשחק ומתחילה למצוץ לי כמו שצריך, מכניסה את הראש אל בין שפתיה ומאוננת את הזין הרטוב אל תוך חלל הפה. מאחור שירן תופסת בטחון ומסתערת על הטבעת האנאלית הרגישה בלשונה ואף מחדירה אותה מעט פנימה, כאילו מזיינת אותי בתחת עם הלשון. צוות האמא-בת משיג במהירות את מטרתו ואני זקור וקשה בתוך פחות משתי דקות.
הבעיה היא שהעונג הכפול הזה הוא כל כך מענג שהמנה הראשונה הופכת למנה עיקרית. שתי הלשונות האלה מפנקות ומסעירות אותי ואני כבר פחות חושב על לדחוף אותו לאיזה כּוּס רטוב, יותר מתפנק על הרגע. ואם כבר התפנקות, נראה שאחותי נהנית לא פחות ממני: כשאני מעיף לאחור אני מגלה שכל הפנים היפות שלה קבורות בין שרירי העכוז שלי והיא מלקקת לי את התחת כאילו מצאה שם מָן במדבר. לא שאני מתנגד, הלשון שלה על החור הרגיש מטריפה אותי ומה שיש למיכל ביד דומה יותר למוט ברזל מאשר לזין.
אבל לבסוף מגיע רגע שבו אני יודע שאם לא אתחיל לזיין עכשיו, אני הולך לגמור ולמרות שהמחשבה על לגמור למיכל בפה עושה לי נעים בכל מיני מקומות, לא בא לי להשאיר את אחותי מתוסכלת.
“יאללה, ממשיכים.” אני אומר ומסתובב אליה. “תעמדי על ארבע על המזרון.”
שירן הספיקה מתישהו להיפטר משאר הבגדים שלה והלב שלי נעצר לרגע כשהיא כורעת על ארבע תחתי, התחת הכי מושלם בעולם בוהק אליי כמו גבעות הזהב של אלדורדו. היא מפשקת מעט את ברכיה בהזמנה ואני כורע מאחוריה אבל במקום להתחיל לזיין אותה אני מחזיר לה טובה תחת טובה: בשתי ידיים אני מפשק את פלחי העכוז האלוהיים ומתחיל ללקק לה את החור הקטן בדיוק כמו שהיא עשתה לי.
“וואו, עזי…” היא נאנחת. “אוה…עזי…תלקק לי שמה זה…וואו…עזי…”
שפתי הערווה של שירן ורודות ושמנמנות ושערות זהב מעטרות אותן אך אני מתמקד הפעם בחריץ שבין הגבעות העגולות של ישבנה, תוקף את פי הטבעת במרץ בלשוני. אני שולח אצבע אל קדמת החריץ, מוצא שם את הדגדגן ומתחיל לפרוט עליו מבלי להפסיק ללקק את החור שלה, מרטיב ומרגיע אותו כהכנה לבאות. אחר כך אני מחליק אצבע ועוד אחת לתוך חריץ האפרסק של ערוותה ושוגל אותה במתינות בשתי אצבעות תוך שאני ממשיך לפנק אותה עם הלשון ומלטף את הדגדגן באצבעות היד השנייה.
בדיוק כשאני מחליט שהגיע הזמן להעלות הילוך אני מרגיש זוג ידיים על התחת שלי. מיכל החליטה שלא להישאר בצד ועכשיו היא מחקה את פעולות בתה מקודם: היא מפשקת את התחת שלי ולשון נוספת מגששת אחר חור התחת שלי ומוצאת אותו, משגרת פרפרי ריגוש בכל הגוף שלי. באצבעות עדינות היא משחקת לי בזין ובאשכים אבל עיקר תשומת ליבה נתונה לפי הטבעת שלי, אותה היא מלקקת ומפנקת במסירות רבה יותר משל שירן. לשונה שלוחה לפנים והיא ממש שוגלת אותי בתחת עם לשון רטובה וחלקלקה.
אבל אינף איז אינף. פי הטבעת של שירן חלקלק ורטוב ורפוי עכשיו ואני מזדקף מעליה, הגבר הכי בר מזל בעולם עומד לזיין את התחת המושלם. אני מכוון את ראש הזין אל החור החלקלק של שירן ודוחף. שירן נאנקת, הטבעת האנאלית שלה נאבקת לרגע ופופ! אני בפנים.
“וואו, סיס, אני אוהב את התחת שלך.” אני נאנח. “הוא הדוק כמו שהוא מושלם.”
אני מניח את הידיים על הכדורים המוצקים של בשר ישבנה ומתחיל לזיין אותה במתינות, מוקסם למראה הזין הנעלם לו בין הגבעות העגולות. מיכל מציצה בסקרנות במחזה, מוקסמת אף היא למראה הזין המפלח את ישבנה השרירי של בתהּ.
“איך זה, שירי?” היא שואלת בסקרנות.
“אני מתה על זה.” נאנחת בתה. “אני חולה על הזין שלו בתחת שלי.”
“לא כואב?”
“מדהים, אמא.”
אני מביט במיכל. היא נסערת ונרגשת למראה בתה הנבעלת על ידי. מרגיש לי אפילו שהיא צריכה לעצור בעצמה כדי לא לחבק ולנשק את שירן ואני תוהה כמה רחוק היא תגיע אם וכאשר היא תתגבר על מה שעוצר אותה. נראה שהיא לא ממש מוצאת את עצמה. היא חרמנית ורוצה לעשות משהו אבל לא ממש יודעת מה.
“בואי הנה.” אני אומר מבלי להפסיק לזיין את התחת של שירן הנאנחת ברכות. מיכל מזדקפת על ברכיה לצדי ואנחנו מתנשקים בלהט ואני מסלק יד אחת מישבנה של שירן כדי לחבק את אמהּ. ידי יורדת מגבה התחתון של מיכל אל ישבנה הקטן ובתוך כמה רגעים אני מחליק אצבע לחריץ שלה מאחור מבלי להפסיק לזיין את בתה בתחת. נשיקותיה של מיכל זולגות אל סנטרי וחזי ובתוך כמה שניות היא מתחילה למצוץ לי את הפטמה.
אני חוזר להתרכז במתנה שקיבלתי מהאלים ומניח שתי ידיים על הגבעות העגולות של ישבנה של שירן, טוחן אותה בתנועות קצובות בעודה אמה מוצצת לי את הפטמה השמאלית. אחרי כמה דקות אומרת שירן:
“אמא, זה מתחיל להתייבש, את יכולה להביא את המשחה שקנינו היום?”
“איזו משחה קניתן היום?” אני שואל.
“משחת סיכה למין אנאלי.” אומרת שירן בחיוך שנשמע בבירור. “מהבוקר יש לי דודא על הזין שלך בתחת שלי.”
“אבל לא נשתמש בה עכשיו.” אומרת מיכל. היא גוהרת מעל ישבנה של בתה ומזרזפת אשד נדיב של רוק על הזין שלי, מסככת במהירות את האזור. “ככה טוב?”
“מעולה.” מתנשפת שירן, ראשה מושפל. “תדפוק אותי, עזי.”
אז אני דופק אותה. חזק ועמוק אני דופק אותה, דוחף לה את הזין עמוק לתוך הישבן המושלם, עד הביצים ממש, עד שזה קצת עמוק מדי, עד הקצה ועוד טיפה, עד שהיא נאנקת. והידיים שלי אוחזות בכדורי הבשר המוצקים של ישבנה, והאשכים מלטפים לה את הערווה בכל פעם שאני שוקע בתחת שלה והיא הדוקה שם, הטבעת שלה מטריפה לי את הזין בכל כניסה, בכל יציאה. כולה שקועה בזיון, הידיים חופנות את הסדין והשוקיים משורגים והשערות הזהובות שלה, אסופות בשתי קוקיות מרושלות, מתנדנדות בכל פעם שאני תוקע אותה.
“עזי…עזי…” היא נאנקת מתחתי. “תזיין אותי עד הסוף, עזי…הנה זה…תזיין אותי עזייי..!”
אני עוד רחוק מגמירה אבל אני נותן בה עכשיו בקצב קבוע וחזק. המזרון המתנפח הופך את הזיון לרכיבה ברכבת הרים וכולנו מתנדנדים מעט בתנועות קצובות. אנקות והתנשפויות ממלאות את אוויר החדר, מהולות בריחות אקזוטיים וחושניים ואני נאלץ להרים את המשקפיים לראש כי הם מתמלאים אדים. כדי להביא אותה לפיניש אני גוהר קדימה וחופן את שדיה התפוחיים, משחק בפטמות מבלי להפסיק לדפוק אותה עמוק בתחת. אנקותיה של שירן מתגברות והיא מניעה בראשה מצד לצד כאשר האורגזמה מטלטלת אותה, צמרמורת מרעידה את גווה ואחריה עוד אחת ועוד אחת.
“עזי..! עזי..! אאמאא!” היא נאנקת ומתנשפת, האורגזמה מטלטלת את גופה השזוף אשר דוק של זיעה עדין מתחיל לכסות אותו. אחרי כמה רגעים היא נרגעת, כתפיה קורסות אל הסדין וישבנה החטוב עדיין באוויר, עדיין משופד על ידי הזין שלי.
אני קם ויורד מהמזרון, מחזיר את המשקפיים למקומם.
“אני הולך להישטף קצת.” אני אומר. “כשאני אחזור, תחליטי איפה את רוצה שאני אגמור. אם תישארי ככה אני גומר לך בתחת.”
“איזה אִיוּם…” היא חורצת לי לשון ומנענעת את ישבנה העגול בהזמנה.
“נראה.” אני אומר ונכנס לחדר המקלחת. שטיפה קצרה (וקרה) לזין כי לא מעבירים זין מהתחת לכּוּס בלי שטיפה ואני מגחך לעצמי במראה כמו אידיוט וחוזר אל החדר.
אני טיפונת מתאכזב למצוא את שירן על הגב אבל החיוך שלה מתרחב כשהיא רואה אותי והיא מגביהה את רגליה, מרימה את האגן עד שחור התחת מתייצב על זווית נוחה לחדירה. בהיעדרי היא ניקתה את כל האזור וכעת הכל נראה שם וורדרד ומזמין לחדירה אנאלית נוספת.
“תביאי את המשחה, אמא.” מבקשת שירן.
“אין צורך, לאמא יש סיכוך טבעי. תרימי עוד.”
“אמא!” היא נזעקת. “מה נסגר?”
“רק וידאתי שהכל חלקלק ומוכן.” מושכת מיכל בכתפיה.
הלב שלי טס במאתיים קמ"ש. מיכל הרגע ליקקה את התחת של בתה מול העיניים שלי. פאק, זה היה קינקי וסקסי. מיכל נראית שלווה כמו חתול שהרגע גנב את השמנת ושירן מביטה בה קצת מוזר אבל היא לא מתחרפנת. כדי לשנות את האווירה ולהעלות אותה על מסלול חיובי יותר אני כורע בין ירכיה הפשוקות של אחותי, מרטיב את הזין בכמות יפה של רוק ומחליק את ראש הזין אל התחת שלה. צמרמורת מרעידה בעדינות את גווה של שירן והיא מישירה אליי מבט.
כדי לאפשר לי חדירה נוחה בתנוחה הזו, רגליה של שירן גבוהות באוויר ואני אוחז בקרסוליה כמו מקלות סקי. עכשיו המפשעה שלה פתוחה לחלוטין ונגישה לאצבעותיי ואני מנצל את זה כדי לאונן לה מדויק ומטריף. זין בתחת ואצבע בדגדגן עושים את אחותי לילדה הכי שמחה בגן. אני נינוח עכשיו, תוקע אותה עמוק ואטי, נותן לה לבנות את השיא הבא ביסודיות, שתגמור את הזיון הזה עם אורגזמה מטלטלת, מפרקת סתימות. מיכל נותנת מבטים רעבים בבתה, מלטפת את שיערה ואוחזת בידה, אמא ובת משלבות את אצבעותיהן זו בזו.
“איזה יפה את, שירי.”
“אני מתה עליך, אמא. עליך ועל…'אבא'” היא מוסיפה בחצי חיוך ומביטה בי. “איזה כיף לי שיש לי את שניכם.”
“ו…אנחנו אוהבים אותך, מתוקה.” אני אומר כי זה נשמע לי מה שצריך למרות שקצת מוזר לי להיות "אנחנו" עם מיכל.
“זה מתחיל להתייבש.” נאנחת שירן ומיכל גוהרת ללא היסוס אל מפשעתה של בתה. היא אמנם נעצרת כמה סנטימטרים מעל המפשעה לפני שהיא מרטיבה את הזין שלי בזרזיף רוק ממושך אבל היא קרובה כל כך לדגדגן שאני צריך לסלק משם את היד שלי. מראה פניה של מיכל הקרובים כל כך לדגדגן של בתה מעיף לי את הלב לגרון. נדמה לי אפילו שהיא מלקקת לרגע את שפתיה לפני שהיא מזדקפת בחזרה.
אני כבר מורעב ודלוק מהזיון הממושך ויודע שאין לי עוד הרבה זמן. אני אוחז בקרסוליה של שירן ומביא אותם לאחור ואז גוהר מטה, נשען על מרפקי ועל ירכיה כשאני מזיין אותה, כפות רגליה גבוה באוויר. בכל פעם שאני ננעץ לה בתחת, רגליה השזופות מיטלטלות ושדיה מרקדים מתחתי ואני שולח יד ואוחז בפטמה וורודה בין שתי אצבעות, סוחט אותה בעדינות. שירן גונחת ושולחת יד אל עורפי, מושכת אותי לנשיקה. והנשיקה מתארכת והשפתיים שלה מכשפות אותי והיא מלטפת לי את הפנים עד שאני כבר לא יכול לשלוט בזה יותר ומתפרץ, מתחיל לפלוט עמוק לתוך הישבן הנהדר שלה. עיניה של שירן נפערות כשהיא מבינה שאני גומר והיא אומרת:
“תגמור, יפה שלי. תגמור בתוך התחת שלי, אני יודעת שאתה מת על זה.”
ואני מתפרק לה שם, מפמפם שם נתז אחרי נתז של זרע ומתנשף בקול, צמרמורות מרעידות לי את הגב ואת הישבן ואת כפות הרגליים. בסוף לא נשאר לי יותר ואני גוהר אליה שוב ומנשק אותה.
“אני מתה עליך.”
“אני מת עליך.”
"אל תפסיק.” היא אומרת ברצינות.
"לא להפסיק מה?”
“אל תפסיק לזיין אחרות.”
“מה?!” אני אומר.
"הבנתי שזה עזי. זה אתה.” היא אומרת בפשטות. “אני אוהבת אותך כשאתה ככה. זה שבר לי את הלב בהתחלה אבל אחר כך המחשבה שאתה מזיין את קארין ואפילו את אמא שלי…הטריפה אותי. בקטע טוב, הכוונה.”
"את רצינית?"
"רצינית."
אני קצת בהלם.
"אני מת עליך, סיס.” אני אומר אחרי כמה שניות.
"אני מתה עליך…'אבא'.”
"אני שלךְ.” אני מבין עכשיו.
"כל עוד אתה חוזר אליי, אתה יכול לזיין כל אחת. בתנאי…”
"…ש…?” אני שואל.
"שתספר לי. אני רוצה לדעת על כל אחת שפּר ההרבעה שלי דפק. כל השמות, כל התנוחות. הכל.”
"מממ…אוקיי.” אני אומר. לא נאום שזוכים עליו בפרס. “סבבה.” אני מוסיף. וואו.
“אתם שניכם מדהימים.” אומרת מיכל שנשכבת לצדנו. “בא לי לזיין את שניכם.”
“אמא!”
“טוב, אף אחד לא מזיין אף אחד.” אני אומר, יוצא בזהירות ובמהירות משירן. “אני חוזר לגינה לנצל את שעות האור שנשארו. מי מבשל ארוחת ערב? אני יכול גם אבל עדיף שאני אהיה בגינה.”
“אני אבשל.” אומרת מיכל.
“ואני…” מתחילה שירן.
“הולכת להתכונן לבגרות באנגלית?” אני שואל.
“די כבר, 'אבא'!”
“נו, מה לעשות. אני כבר לא אעשה בגרויות השנה אבל את צריכה להפציץ.”
“אתה אבא קרציה, אתה יודע?”
“זה מה שיש.” אני אומר ונכנס למקלחת הקרה להישטף. אחר כך אני יוצא החוצה ומחדש את הקרב שלי עם עץ הרימון.
העץ הזקן קשוח ואכזר. אנשים לא חושבים על רימון כעל עץ קוצני אבל בקצה כל ענף חבוי לו קוץ ארוך ומגעיל והוא תמיד מנסה להכניס לך אותם ליד או לעין. אני דווקא אוהב רימונים אבל המנוול הזקן הזה השתלט על איזה שלושה מטרים רדיוס והוא מחרבן את הרימונים הרקובים שלו מתחתיו והכל מלא ריח של רקב וזבובונים. לא נורא. אני אעשה לו תספורת טובה, אנקה את הרימונים הרקובים ובשנה הבאה אינשאללה אקטוף ממנו רימונים מצוינים לסעודת ראש השנה.
סעודת ראש השנה. נייס. המחשבה על בית מואר מלא אורחים ומשפחה ממלאת אותי אור. אני אשפץ את הבית של סבא ויחזור להיות פה בית. אפילו הזוגיות המוזרה עם מיכל ושירן נראה שעובדת בינתיים, למרות ששלושה ימים זה מעט מדי כדי לגבש מסקנה כזו. מצד שני, אנחנו מסתדרים כבר כמה שבועות, לא רק מאז שעברנו לפה. עוד ענף נכנס לרשימת החיסול שלי ואני מחפש את הקוצים ומקצץ אותם ואז סוחב אותו לרחוב וחוזר אל העץ.
האור מתחיל להחלש בחוץ אז אני ממהר להספיק את מה שנשאר. בוחר ענף עמוק יותר ומתחיל לנסר אותו אחרי שנזהרתי להתמקם לאט, שלא לחטוף איזה קוץ. ספיידרמן יושב ומסתכל עלי כמו תמיד, כאילו כל מה שאני עושה זה פלא או עשוי להניב לו בשר רטוב למאכל. אחרי שהענף הכבד מתחיל ללחוץ לי על המסור עד שאני לא יכול להתקדם יותר אני מפסיק ומתחיל לנסר את הצד השני. אחרי כמה דקות הענף נכנע וקורס בחריקה ואני גורר גם אותו אל הרחוב. בחוץ כבר חושך, אז אין טעם לעבוד יותר. אולי שווה לי לקנות פנס ראש או מנורות על חצובה אם אני רוצה להמשיך לעבוד גם בלילה. עומד ומגרד בראש כדי לתכנן מה לעשות מחר או אולי אפילו להספיק היום.
“שלחו אותי להזמין אותך לבוא להתקלח ולאכול.”
אני מסתובב וקארין עומדת שם ולמרות האפלולית אני כמעט נרתע לאחור כשאני רואה אותה.
קארין נועלת מגפי ברך שחורים וגרביים שחורים המכסים את ברכיה. היא לובשת חצאית קצרה עם דוגמא בשחור ולבן ולובשת חולצה כחולה הדוקה אשר פסי הזהב האנכיים עליה נמתחים לצדדים באזור החזה ומדגישים את גודלם של שדיה המפוארים.
“וואו.”
“אוקיי, אז הצליחה לי בחירת הבגדים.” היא מחייכת.
“לגמרי.”
“את אוכלת איתנו?”
“יותר מזה. אני נשארת כאן בסוף השבוע.”
=============================
מזכיר לכם שאל האתר שלי מגיעים על ידי הקלדת "סיפורי סקס" בגוגל.
אדיר!
רגע של קטנוניות שאני יודע שאתה אוהב- כשעזי דופק את מיכל והוא מבקש משירן לאונן היא מורידה את המכנסיים הקצרים. בתמונה רגע לפני היא דווקא עם ג'ינס סקיני קרוע מצלמת..
שמח לעזור
תוקן, תודה!
וואו, פירוט הזיונים מושלם.
תודה!
וואו זה מצוין, איכשהו מערכת היחסים בינהם מתייצבת והכל נכנס למין זון של חרמנות בריאה סקס וכיף, והתוספת של קארין רק מהופכת את הכל למסעיר יותר.
אפשר לסמוך עלייך שתספק את הסחורה 😉
לא הכל יזרום לנצח על מי מנוחות אבל אני חושב שבסוף יהיה בסדר.
מדליק….
מחכה בקוצר רוח!!!!
תודה, יש למה לצפות: הרבה סקס לוהט.
האנאלי הראשון של שירן הוא בהחלט תוספת מפתיעה שמשדרגת את הפרק
מחכה לראות לאן זה יתפתח ומי תצטרף לחגיגה
הוא לא זיין אותה כבר במקלחת בבית הקודם? זה שכתבתי זה לא אומר שאני זוכר אבל אני חושב שזה לא האנאלי הראשון שלה עם עזי.
זה ממש לא הראשון שלהם
דור אתה הכותב מספר 1
אני חושב שיש קצת סתירה בין הסיפור לתמונה
" אני טיפונת מתאכזב למצוא את שירן על הגב אבל החיוך שלה מתרחב כשהיא רואה אותי והיא מגביהה את רגליה, מרימה את האגן עד שחור התחת מתייצב על זווית נוחה לחדירה."
ואז בתמונה אח"כ רואים את שירן בדוגי ולא על הגב
צודק ב100%, אני צריך להפסיק לרפרף על הטקסט כשאני בוחר מה לאייר 😉
מדהים דור.
מבחינתי שהספר לא ייגמר לעולם :).
לא צריך להגזים, אני כבר רואה את הסוף. אתם עוד לא בחצי הדרך אבל עם כל אהבתי לעזי, שירן, קארין ומיכל וחבריהן יש לי עוד סיפורים לספר.
בגלל זה אמרתי שמבחינתי 🙂
חלק מזה בגלל שאני עף על הדמות של קארין, פשוט מעולה.
אני חייב תמונת תקריב של הרגליים הפתוחות שלהן. לראות את כל הכוס
כזה crowd pleaser נהיית.
פורנו משובח ועשיר, אבל אין רגשות מעורבים, נפש טועה , יקום משוגע, משהו אפל או כל אקס פקטור דור נובי .
הקראוד היחיד שאני רוצה לרָצות זה אני. לפעמים בא לי לכתוב דברים קשים ולפעמים לא, זה עד כדי כך פשוט.
האיורים מעולים, רק שאצל נשים רזות גם אם הן חטובות מאוד יראו קצת גידים ושרירים ולא הכל יהיה חלק כמו שאתה מאייר. לא יודע אם זה אפשרי להוסיף לא מכיר את התוכנה רק אומר שזה יוסיף עוד נופך של אמינות.
הרמת לאתגר.
חח תמיד שמח לעשות את זה, אגב, כבר חשבת על היום שאחרי?
בקרוב אעדכן את ״מה בתנור״.
כל פרק טוב יותר
מחרמן ומטורף
מעניין מה יתפתח בפרק הבא
Loved the rimming. Nice chapter. Skoyech
PS: the Michal in the pics is still the one I see.
פרק טוב מאוד!
אני לא נוהג לתת עצות לכותבים, אבל לדעתי היה עדיף אם המגע בין האמא לבת היה קורה ספונטנית, כששתיהן בתוך האקשן. למשל אם עזי בין שתיהן והן נוגעות בו ואז היד של אחת מהן מתחילה לגעת בשניה…
דור קקורא נאמן מזה שנים רבות אני מהקוראים ונהנים מדי פעעם כשיוצא מגדר הרגיל משאירים תגובה
אבל רציתי לומר לך אישית תאריך את הפרקים קצת פעם כול סיפור אחד היה כמו 2 או 3 פרקים של היום הפרקים נהיו קצרים והזמן לחכות שבועים בשביל פרק זה המון זמן ומוציא את הטעם והאקשן והרוח והמתח מהמפרשים
כאחד שקרא את כול הסיפורים באתר אין לי מה לעשות שבועים מאז פרסום הפרק זה נחמד לחזור מידי פעם על הסיפורים אבל זה לא זה ממש לא אין כמו חדש
עצתי היא לקצר את הזמן שבועים זה המון זמן כבר מספיק לשכוח מה היה בפרק הקודם ולאן זה מתפתח מלפני 2 פרקים ועל השלישי אחורה אין מה לדבר
אני חושב שכול הקוראים שלך הנאמנים והאוהבים והמעריכים יסכימו איתי או לקצר את זמן הפרסום משבועים לשבוע או להאריך את הפרקים יותר והכי טוב לעשות את שניהם
בנינו גם אנחנו חיים 120 שנה מקסימום צריך להספיק לקרא את כול מה שישש לך באוצרות החבויים בקצב הזה אנחנו נמות לפני הסוף
אוהב ומעריך המון ומקוה שתקבל את דעתי שבטוח לי שכולם יצטרפו אליה
אתה יכול לנסות לעשות הצבעה המונים באתר לראות אם יש צדק בדברי
דיויד היקר, תודה על התגובה המושקעת. גם אם זה נדמה כך, אורך פרק שלי לא השתנה ב10-15 שנים האחרונות וגם לא קצב הפרסום, וזה תואם במידה כזו או אחרת את קצב הכתיבה: דהיינו אם אפרסם יותר יגמרו לי החומרים ואז נחזור לנקודת ההתחלה. לסיכום: כל עוד הכתיבה היא רק תחביב שלי ויש לי עוד עולם ומלואו חוץ ממנה, זה הקצב, לטוב ולרע.
פשוט מעולה, ואני סאקר אמיתי של משחקים אנאלים, לגברים ולנשים, האם נזכה לראות משחק אנאלי אמיתי לעזי? אולי סיבוב מצד אמא?
“אתה חמוד, יא טמבל זקן.” אני אומר והוא נד בראשו ומכשכש בזמן בשמחה. איך הוא אוהב שאני מדבר אליו.
תיקון: בזמן => בזנבו
“יופי אמא.” אומרת שירן בתוכחה. “גמרת אותו, מה יהיה יישאר בשבילי?”
תיקון: יהיה יישאר => יישאר