כשאני מתעורר בבוקר לרגע אני נזעק. בית ספר! אבל אז אני נזכר. ערב חג, אין לימודים. פתאום אני קולט שאני אהיה לבד בראש השנה ולעשר שניות גם מרחם על עצמי ואז אני צריך פיפי לכן אני ממהר לקום וללכת לחדר האמבטיה.
כשאני חוזר לחדר אני רואה את הסדין המצ'וקמק עם כל מיני כתמים של נוזל קרוש והרחמים העצמיים נעלמים כאשר חיוך גאווה מתעקל לי על השפתיים. יה, בייבי. זיינתי גם את שירן וגם את אמא שלה במיטה הזאת לפני כמה שעות. כמו סוטה אני גוהר על המיטה כדי למצוא שם כמה שיערות ערווה והחיוך שלי מתרחב כשאני מוצא אותן שם, כמה תלתלים זהובים של האמא ושל הבת מעורבבים אלו באלו.
מי המלך? אני.
אני יורד למטבח להכין לי משהו לאכול ודוחף פנימה כמה שיותר פרוטאינים מתוך הרגל, למרות שאני לא שוחה בימים האחרונים, מאז שלא דפקתי למיכל את האוטו. מעניין אם קארין עדיין כועסת עלי, לא הבנתי בדיוק אחרי ההודעה האחרונה. מעניין אם סאלי עדיין כועסת עלי. מעניין אם שירן עדיין כועסת עלי. כולן כועסות עלי ומשום מה זה מצחיק אותי קצת, כאילו החיים שלי שברו בתשעים מעלות ימינה כשאני ב300 קמ"ש: מילד חננה שלא מדבר עם בחורות והן לא מדברות איתו לסופר זין שמזיין את כולן וכולן רוצות להרוג אותו או משהו.
אני נזכר בקארין שרציתי לדבר איתה השבוע שעבר, לסדר את העניינים. שולח לה הודעה.
ע – מה קורה?
ק – בסדר.
ע – עצבנית או מה?
ק – או מה.
ע – לא הבנתי, הסברתי לך מה קרה…אני יכול להתקשר?
ק- לא מתאים עכשיו.
אני נאנח. זה לא יהיה כל כך פשוט. חבל, דווקא בא לי לדבר איתה. סתם לדבר, היא בחורה די מגניבה גם בלי להביא את השדיים המופלאים שלה בחשבון.
האמת היא שדווקא בא לי לצאת מהבית אבל אין לי לאן. לא בא לי לראות את עידן או אפק כי הם יטריפו אותי עם שאלות, אין לי משמרת אצל עודד וחם מדי בשביל לרוץ. וקארין, שהייתי סתם מקשקש איתה אם היא הייתה מוכנה לדבר איתי, לא מוכנה לדבר איתי. עולה על האופניים.
כשאני במצב רוח מוזר אני נוסע לבית של סבא. אני משקיף עליו מרחוק, גדול ומוזנח, ואז מתקרב עם האופניים ומחנה אותן על הגדר. החצר מלאה קוצים (למרות שהעירייה מכריחה אותנו להביא גנן פעם בשנה כדי שלא יבואו נחשים), הרבה חלונות שבורים וגם המשקופים במצב לא משהו. אני פותח את הדלת הראשית ונכנס אבל בפנים יש רק רוחות רפאים של ילד קטן, לא מאלו שרואים בסרטים, מאלו שמציקות בלילה גם כשאתה כמעט גבר גדול וחזק. מהסוג שיש מצב שיציקו לך כל החיים.
בסלון הנטוש והריק אני מוצא שולחן עץ שלא קרס ויושב עליו. מחשבות וזה. מילא הילדות בגילי ששכבו איתי, אבל מה הקטע של המבוגרות? מיכל בהתחלה שכבה איתי בשביל לפתות אותי לא לספר לאבא שלי אבל אתמול בלילה… זה היה סתם בשביל הקטע שלה. היא נהנית לבגוד באבא שלי? ולמה זה לא מפריע לי? כאילו… מגיל די צעיר הבנתי שאני לא אוהב אותו והוא כנראה לא אוהב אותי אבל לזיין את אשתו? מי יותר דפוק, אני או היא? ואם כבר דפוקים, מה הקטע של סאלי עם הלהעמיד פנים שהיא לא רוצה את זה כשעכשיו אני סגור במאה אחוז שזה הצגה, כל פעם מחפשת תירוץ אחר שאני יזיין אותה ומעמידה פנים שהיא לא. כל המבוגרות שרוטות כאלה או רק שתי אלה?
סקטבורד מגיעה אחר כך עם שני החברים שלה, ליאור ודין, והיא מבינה שאני שם לפי ספיידרמן. לא יודע למה אני לא מתחבר לשני הבנים אבל לסקטבורד ולי יש דיבור, למרות שלידם אנחנו בדרך כלל לא מדברים.
"מה גבר?” היא מצטרפת אלי אחרי איזה שעה שהם מחליקים בבריכה. היא שחררה את החברים שלה ושנינו יושבים עכשיו בחוץ מתחת לעץ.
"מה גבר?” אני מחזיר. “יש לך תוכניות לראש השנה?”
"משפחה, אתה יודע. אבא שלי וכל האחים והחברות שלהם.”
"לא, אני דווקא לא יודע.”
"רעש וזה. נו, משפחה.”
"לא נשמע לי הדבר הכי גרוע.” אני אומר בכנות, עורג קצת לאיזה בלגן משפחתי במקום המתח המריר אצלנו תמיד. והשקט. או עקיצות או שתיקות.
"יש לך איזה קטע עם משפחה, הא?"
"אפשר להגיד." אני מודה.
"שוב בלגן בבית?” היא שואלת ברכות, משחקת עם השרוך של המגפיים המסיביות שלה. אלוהים יודע איך היא יכולה להחליק עם מפלצות כבדות כאלה על הרגליים.
"בבית, בחוץ… בלגן.” אני נאנח. לספר לה? לא לספר לה?
"טוב, חייבת לעוף, גבר.” היא אומרת ורוכנת לנשק את ספיידרמן על הזרבובית. “אבא שלי יצטרך עזרה עם ההכנות לערב חג.”
"ביי גבר.”
"ביי גבר.”
אחר כך אני חוזר הביתה. מארגן קצת את המטבח שלא יהיה מוזנח. בערב אני יוצא לרוץ, קצת נהנה מהפרצופים של כל אלו שבדרך לחגוג עם המשפחות את ראש השנה. כן, בני זונות, אני לא כמוכם, יש בעיה למישהו? אף אחד גם לא מתקשר אלי מחו"ל, לא אבא שלי, לא מיכל ולא שירן. אז את את ראש השנה אני מבלה מול הטלוויזיה הגדולה בסלון, רואה Blame! ואוכל פשטידה שהכנתי לעצמי. למרות שמיכל לא מרשה לאכול בסלון. ראש שנה מוזר אבל פחות מבאס ממה שחשבתי שיהיה בבוקר.
בבוקר אני קם עם זקפה. לא שזה ממש חריג אבל לישון כל הלילה עם האף כמעט בשלוליות מיץ נוזלי ערווה של שתי הבחורות הכי כוסיות שאני מכיר זאת דרך לא טובה למי שרוצה לישון לילה רגוע בסבבה. בדרך כלל אני מחליף מצעים אם הם מתלכלכים (מאוכל, אני לא רגיל שסדינים אצלי מתלכלכים מסקס) אבל הפעם החלטתי להשאיר אותם, נהנה להיזכר בריחות של מיכל ושירן.
צלצול פעמון בדלת הכניסה. ווט דה פאק? מי מצלצל בראש השנה?
שם על עצמי מכנסיים קצרים וטי שירט וממהר לרדת למטה.
"רק שנייה!” אני צועק ופותח את הדלת, אפילו בלי לבדוק בעינית. סאלי?
סאלי ניצבת על המפתן והלסת שלי נשמטת לרגע כשאני קולט את התלבושת שלה. היא נועלת מגפיים שחורות וגבוהות שמגיעות כמעט עד הברך. הברכיים חשופות טיפה ומעליהן חצאית מבד עבה באיזה צבע זית או אפור או משהו. החולצה שלה היא לובשת חולצת כפתורים לבנה והדוקה ובלי להתאמץ מאוד אני רואה את השדיים הגדולים שלה מתחת ואת האזורים הכהים של הפטמות כי היא לא לבשה חזייה. אני בהלם בדיוק חצי שנייה ואחרי זה הזין שלי שגם ככה התגלה כבעל חוש שישי מבהיר לי שסאלי באה כדי שאני אזיין אותה ואין לי שום בעיה עם זה.
"שלום לך.” אני אומר ומתאמץ להסתיר את החיוך הקטן שמתגנב לקצה השפתיים שלי כשאני סוקר אותה מקצה המגפיים עד תלתליה הערמוניים. המבט שלה מחליק רק לרגע למפשעה שלי והיא מסמיקה ומרימה אותו מיד, מישירה אליי מבט.
"בוקר טוב.” היא אומרת במשהו שמנסה להישמע מרוחק ונוקשה.
"באת לבקר אותי?”
"באתי לדרוש התנצלות.” היא אומרת ומגביהה מעט את סנטרה.
"התנצלות? על מה?” אני ממש לא מצליח לעצור את החיוך שלי.
"על…אתה יודע.” היא מסמיקה.
"על הסקס במשרד שלך או על הסקס בבית שלך?”
"עזי, תפסיק עם זה תיכף ומיד. אתה היית לא בסדר…תודה בזה!”
"אוקיי…אז תני לי להבין: את יודעת שאבא שלי בחו"ל כי את עובדת בחברה ואת גם יודעת שמיכל בחו"ל שוב, כי את עובדת בחברה וכי סיפרתי לך וככה את יודעת ששירן בחו"ל… אז… את באה אלי כשאת יודעת שאני לבד בבית…לא לובשת חזייה…”
"עזי!” היא גוערת בי והגערה שלה הופכת לצווחה כשאני מושיט יד מהירה כמו נחש אל חזית חצאיתה ומרים אותה, מגלה את מה שכבר חשדתי בו.
"…וגם לא תחתונים. את לא באת לקבל התנצלות, סאלי, את באת לקבל זין.”
אני גוהר אליה ומחבק את ישבנה במהירות. סאלי צווחת כשאני מתאמץ להרים אותה אבל אני מתעלם ומניף אותה באוויר. היא ממש לא אישה קטנה וצנומה, אבל שנים של שחיה ומשקולות עושות את שלהן: אני גונח ומתאמץ לרגע אבל כאשר אני מזדקף היא מוטלת על הכתף שלי. תודה ערן על כל השעות בחדר כושר שהכרחת אותי לעשות.
כמו איזה איש מערות אני מרים אותה על הכתף, סוגר את הדלת בבעיטה ונכנס אל הבית.
"עזי! תוריד אותי! זה לא מצחיק!” היא מייללת וחובטת לי בגב בזמן שאני עולה במדרגות אל החדר שלי. פאק, היא כבדה. לאישה הזאת יש פנטזיית אונס, אני מבין. אוקיי, גברת. הגעת למקום הנכון.
תוך כדי הליכה אני מפשיל לה את החצאית, חושף את התחת השופע והרך שלה. ביד ימין אני מרתק אותה בברכיים, בשמאל אני ספק מלטף לה את התחת, ספק מפליק לה איזה קטנה.
"עזי, אתה עובר כל גבול! תוריד אותי מיד!”
"סתמי כבר, סאלי.” אני מתנשף מרוב מאמץ. “עוד מעט הגענו ותקבלי את מה שרצית.”
השרירים שלי רועדים כשאני נכנס לחדר שלי ומוריד/מפיל אותה על המיטה והיא נשכבת על הגב. מעוצמת הנפילה החצאית שלה מתרוממת למעלה ולרגע מתוק אחד אני רואה תחתי את הרגליים המלאות שלה העטויות במגפי ברך שחורים, את הירכיים השמנמנות ואת המשולש הסמיך של ערוותה הכהה.
"זאת הייתה טעות לבוא…” היא ממלמלת כשאני מטפס אחריה למיטה. אני כורע בין ירכיה ושולח יד אל ערוותה, מחליק את האצבע ישר בין שפתיה הדקות.
סאלי משתנקת כשהאצבע שלי שוקעת לתוך הרטיבות שלה ואני מחייך בניצחון ומתחיל להניע את האצבע.
"לבוא בכלל או לבוא בלי תחתונים? לבוא בכלל או לבוא בלי תחתונים ובלי חזייה? לבוא בכלל או לבוא בלי תחתונים ובלי חזייה ועם חולצה חצי שקופה? לבוא בכלל או לבוא רטובה וחרמנית כשאת יודעת שאני לבד בבית?” אני מתעניין תוך שאני מזיין אותה עם האצבע בלי להפסיק.
"זה מה שרצית, סאלי.” אני אומר ופושט את החולצה, נהנה מאיך שהעיניים הכחולות שלה נפתחות כשהיא רואה את חזה השחיין שלי. לכל ספורט יש את הגוף שלו אבל הגוף של השחיינים הכי יפה, אין מה לעשות. היא סוגרת את הרגליים כשאני פושט את המכנסיים והתחתונים וניצב, זקור ונכון מחוץ לחומות ברכיה הצמודות.
"את יודעת מה אני חושב, סאלי?” אני שואל ומניח את הידיים על ברכיה העירומות. “אני חושב שאת בכלל רוצה להיאבק בי. ואני חושב שאת רוצה להפסיד.”
העיניים הכחולות שוב נעוצות בי בהתרגשות וחזהּ העצום, העירום מתחת לחולצה השקופה למחצה, עולה ויורד במהירות.
"מה יקרה אם אני אקום מהמיטה ואתן לך ללכת?” אני שואל ומחייך למראה המבט הנבוך בעיניה. לזה היא לא ציפתה.
"בדיוק, סאלי. בדיוק. לא באת בשביל ללכת, באת בשביל לשכב.”
גמרתי לקשקש. אני מפשק את ברכיה ומזנק עליה בכוח, אוחז בזין ומוביל אותו אל בין שפתיה הלחות. איתור מהיר של הנקודה הנכונה, דחיפה קטנה וראש הזין בתוכה.
"לקח לי זמן להבין את זה, בכל זאת אין לי הרבה ניסיון עם בנות, אבל את רוצה אותי חזק וקשה, הא סאלי? רוצה להלחם בי סאלי? זה מדליק אותך?”
סאלי מרימה את ידיה ומנסה להדוף אותי בתנועות חלשות ואני מרגיש את הכּוּס שלה מוצף כמו השיטפון המדברי שראינו ליד ערד בטיול השנתי.
"כן…” אני מחייך, עף על עצמי ועל החידה שפיצחתי. “את אוהבת את את המשחק הזה? להלחם בי?”
"לא…” היא נדה בראשה לשלילה אבל הכּוּס הנובע שלה מגלה לי את השקר. היא מנסה להתגלגל מצד לצד במאבק נואל אך אני חזק ממנה פי כמה ואין לה שום סיכוי להדוף אותי. במאבק החמוד שלה היא מצליחה רק להדוף את הזין שלי עמוק יותר ויותר לתוכה עד שאני משפד אותה לחלוטין.
"קדימה, סאלי, תאבקי בי. זה מדליק אותך.”
"אהּ!” היא נאנקת ומנסה להדוף אותי ממנה, רק שאני כבד ממנה בכעשרים קילוגרם ושרירי ממנה פי עשר בערך. ככל שהיא נאבקת בי היא נרטבת ומתלהבת יותר וככה, שתי הידיים שלה לופתות את זרוע שמאל שלי, היא גומרת בפעם הראשונה כשהעיניים הכחולות מתגלגלות מעלה והגוף השופע שלה רוטט ומזדעזע.
סאלי שוכבת תחתי, נועצת בי את עיניה היפות ומתנשפת בכבדות, מתאוששת מהאורגזמה המטלטלת. אני מהמר, גוהר כדי להישען על המרפקים ואז אוחז בדשי חולצתה, פותח אותם בקריעה אחת ושולח שלושה כפתורים לחלל החדר כמו זיקוקים, משחרר את שדיה המאסיביים ומעיף את הריגוש שלה בעוד כמה דרגות למעלה. כדי להדגיש לה את חוסר האונים שלה אני נשען על אצבעותיי, לוכד אגב כך את מרפקיה ומצמיד אותם למזרון ומתחיל לזיין אותה בתנועות עמוקות ותכליתיות בעודה מנסה לשווא להשתחרר מידיי.
סאלי מבוגרת ממני בעשרים ושתיים שנה ויש לי הרגשה שגופה הרך מעולם לא היה אתלטי במיוחד, זה גוף שנועד שיהנו ממנו, לא גוף ספורטיבי. ניסיונות המאבק שלה סמליים וחסרי סיכוי, חמודים כמעט, ואני חש בה מתרגשת ונרטבת בכל פעם שהיא מקוששת את כוחותיה לצאת להתקפת היחלצות נוספת. אבל אני הודף ללא מאמץ את ניסיונותיה הנחלשים, מרסן אותה בקלות וממשיך לבעול אותה, חזק ונחוש ובלתי נמנע כמו הגאות. השדיים הגדולים מתגלגלים לצדדים אך לשמחתי שומרים על צורת המלון המאורך שלהם ואני גוהר ולוקח שד בפה ומתחיל למצוץ את הפטמה, מעניק לה אפשרות להלום בראשי באגרופים חלשים ומגוחכים אשר נפסקים במהירות, ככל שהעונג שאני מסב לה ממוסס את ההצגה שלה.
"אז זאת הפנטזיה?” אני מרים את ראשי מבין דדיה. “פנטזיית אונס?”
"הוֹ!” היא משתנקת בהתרגשות למשמע המילה האיומה ושולחת שתי ידיים אל זרוע ימין שלי. התנועות שלה מוזרות, במקום לנסות לסלק את היד שלי ממנה, היא כאילו מושכת אותה למעלה…במעלה החזה ולכיוון הצוואר.
אני זורם ומשחרר את הלחץ על יד ימין (לא שהיה לה סיכוי לסלק לי את הידיים אם לא הייתי רוצה) ובמהלך העלק-מאבק שלה היא מושכת את הזרוע שלי עד שהיד נחה על הצוואר שלה. וואט דה פאק? זה הקטע? לחנוק אותה יעני?
כאן אני צריך ממש להיזהר. זה לא סקס רגיל ואם העסק יוצא כאן משליטה אז…פאק, דברים יכולים להיות ממש גרועים ועם כל הכבוד למר סופר זין שנהייתי, אני די לא מנוסה בסתם לזיין בחורה, שלא לדבר על לחנוק אותה תוך כדי. אבל אני מרגיש שהקטע ממש מחרמן אותה ואני זורם, משתדל לחנוק אותה שתרגיש את הריגוש אבל לא יותר מדי, לכן הפתרון זה להעביר את המשקל שלי ליד שמאל שלי ולהשאיר את יד ימין באוויר כי אני לא רוצה להישען לה על הצוואר. אחרי כמה ניסיונות אני מצליח למצוא את האיזון בין לחנוק אותה באמת לבין לא להרוג אותה בטעות ואני סופר ממוקד ורגיש, מצד אחד להדליק אותה ומצד שני שלא באמת תמות לי.
פאק, עכשיו כשהאצבעות שלי על הגרון שלה היא ממש נדלקת! הכּוּס שלה כמעט בוער, העיניים שלה מתגלגלות והנחיריים מתרחבים כשהיא נאבקת לנשום תוך שאני ממשיך לתקוע אותה. אני בפוקוס מלא עליה, שתנשום כמה שהיא צריכה אבל שתרגיש את היד החזקה שלי על הגרון שלה, זה מה שמעיף אותה נראה לי ותכלס זה מתחיל גם להדליק אותי. בום! בום! בום! אני מביא בה, שומר על הגרון שלה ומתקמצן על הנשימה שלה, מכריח אותה להלחם על כל נשימה. הידיים שלה נאחזות ביד ימין שלי, יעני מנסות לסלק אותה אבל תכלס יותר נראה לי שהיא שומרת שאני לא יזוז משם.
"באת לשחק, סאלי?” אני שואל בלי להפסיק לזיין, היד שלי עדיין חזקה על קנה הנשימה שלה. “ומה אם אני לא מי שחשבת? ומה אם אני אנס? ומה אם אני כן יחנוק אותך כאן? כשרק שנינו לבד בבית? מה את יודעת עלי?”
לא שאני מת על כל הדיבור המלוכלך הזה אבל אני מנסה לזרום עם הקטע שלה והעיניים המתרחבות שלה מאותתות לי שאני בכיוון הנכון. היא אוהבת שאני מפחיד אותה, נראה לי. הנשימות שלה מאומצות והעיניים שלה מתקשות להתמקד בי אבל זה לא מחוסר אוויר, זה מעודף חרמנות. וככה, כשהיא נאחזת ביד שלי שחונקת אותה, השדיים שלה רוטטים בקצב הזיון שלי והתלתלים שלה נדבקים לה למצח המיוזע היא גומרת פעם שנייה, השפתיים שלה נפתחות ונסגרות אבל אין לה אוויר לבזבז על דיבורים וחוץ מלראות את הזיקוקים משתקפים לה בעיניים, אין לי סימן שהיא גומרת אבל גם אין לי ספק שאף אחד לא העיף אותה ככה.
סאלי נרגעת ואני משחרר את היד מהצוואר שלה בהדרגה. היא נושמת נשימה עמוקה ומטה את הראש אחורה, מביטה בתקרה בהלם וממצמצת ארוכות.
"נו, איך?” אני שואל בשחצנות קלה.
"אתה…”
"מדהים?”
"כן.” היא מודה בפשטות. “חשבתי שאתה ילד טוב.”
"נראה לי שבאת כי חשדת שאני לא.”
"וואו.” היא נאנחת. “נראה לי שאני אצטרך ללכת עם צעיף שנה עכשיו.”
"אפשר להפסיק עכשיו להעמיד פנים שאת לא רוצה להזדיין איתי?”
"למה, כל כך סבלת?” היא מביטה בי במשובה, חיוך עולה בזוויות עיניה כשהיא מחקה אותי: “אוּ…אני נוגע בה…אוּ…היא לא שמה לב שאני דוחף לה יד לחזייה…אוּ…איזו התרגשות…אוּ…אני נצמד אליה מאחורה והיא לא עושה כלום…זה מה שעבר לך בראש?”
"בערך.” אני מודה, טיפונת מבואס. תובנה מתגבשת בי: “זה… הכל היה משחק? מההתחלה?”
"אני אוהבת לשחק בסקס," היא מושכת בכתף. "אל תיקח את זה קשה. יש לך תלונות?”
"הממ…לא ממש. סתם…”
"חשבת שאתה כובש אותי?” היא שואלת ברכות. “באמת כבשת אותי, אתה לא חושב שאני פותחת רגליים לכל ילד חמוד שדופק בדלת, נכון?”
"לא.”
"אז..?”
"את…היית כמו אמא שלי.” אני פולט. “אז…בשנים הראשונות…”
סאלי מזדחלת אלי ולוחשת לי באוזן: “זה הפך את זה ליותר סקסי עכשיו.”
"פאק.” אני ממלמל, לא יודע מה לחשוב.
"זה פוגע בך?”
אני חושב על זה קצת.
"הממ…לא ממש. כאילו…זה לא שאני מתגעגע לאמא שלי או משהו. פשוט ממש עבדת עלי. וואו…איזה סוטה את…”
"אתה לא יודע כמה…” היא שוב באוזן שלי.
"אני הולך לגלות?”
"אתה רוצה לגלות?”
"נראה לי שכן.”
"ולי נראה שעוד לא גמרת.”
"זה נכון.”
היא גוהרת מעלי ולוקחת את הזין שלי ביד, וזה מתקשה במהירות בין אצבעותיה הארוכות. ואז סאלי מתחילה למצוץ ואני מבין שלמרות שחשבתי שאני יודע משהו על סקס ומציצות, אני לא יודע כלום. הפה של רך ורטוב על הזין שלי והיא מוצצת אותו ברכות ואהבה, משחקת עם הלשון סביב ראש הזין עד שאני כמעט מתעלף. היא לא מכניסה את כולו לפה שלה, אפילו לא מנסה, והיא מנצלת את מפלי הרוק שניגרים עליו כדי לאונן לי באצבעות רכות הישר לתוך הפה.
"אתה לא הולך לגמור לי בפה.” היא מפתיעה אותי. אוקיי, חשבתי שכבר מאוחר בשביל הצגות הצניעות האלה.
"אממ…סבבה…אני אודיע לך מתי אני הולך לגמור.”
"אני רוצה שתגמור לי על הפרצוף. אני רוצה שתטנף אותי לגמרי בשפיך.” היא אומרת בקולה הרך והמתוק וכשאני מדמיין את הפנים היפים שלה מכוסים בשפיך הלב שלי עף לתוך המוח, מרים לי שם ניצוצות.
האצבעות של יד שמאל שלה מערסלות לי בעדינות את האשכים בעודה מוצצת ומאוננת לי ישר בין השפתיים. השדיים הכבדים מיטלטלים בעצלתיים בכל פעם שהראש שלה עולה ויורד, עיניה הכחולות מביטות בי בשמץ חיוך, איברי הנעוץ בפיה מעוות את פניה. הזין שלי בוהק כולו מהרוק שלה והיא ממשיכה להטריף את הראש הרגיש שלו בלשון זריזה, סוחטת את הבסיס ביד חלקלקה. אני יודע שאני לא הולך להחזיק עוד הרבה זמן אבל מתאמץ למשוך עוד מהכיף הפסיכי הזה. בסוף אני לא יכול יותר וממלמל, שנייה לפני שזה נהיה מאוחר מדי:
"סאלי..!”
סאלי מזנקת כמו פנתרה מהמיטה וממהרת לכרוע על השטיח, עיניה עצומות. אני מגחך לנוכח המוזרות של הקטע אבל זורם ונעמד לידה ומתחיל לאונן. אני לא צריך הרבה גירוי לפני שאני מתחיל להמטיר לה שפיך על הפרצוף בכאלה כמויות שכשאני מפסיק בסוף זה נראה כאילו גמר עליה קרנף: שרוכים לבנבנים של שפיך מקשטים את הפנים היפות שלה מהמצח ועד הסנטר, שלוליות על הלחיים ובצדי האף, שערה הערמוני זרוע פנינים.
"זהו?" היא שואלת אחרי שאני מפסיק ורק רועד טיפה מעליה, צופה בזרזיפי השפיך שלי ניגרים במורד הסנטר שלה ומטפטפים על השדיים.
"א-הה."
היא מפתיעה אותי ולוקחת את הזין שלי שוב בפה. בהתחלה אני חושב שהיא רק מנסה למצוץ את טיפות הזרע האחרונות ממנו אבל אחרי כמה שניות היא גם מוסיפה את האצבעות הרטובות שלה אני מבין שהיא בקטע רציני.
"אה…סאלי…אני רק עכשיו גמרתי…"
"אני רוצה שתזיין אותי מאחורה כשהפרצוף שלי מלא שפיך." היא אומרת בקול המתוק שלה ואני כמעט מתעלף, עדיין לא מסתגל לניגוד בין האישה המתוקה שכמעט גידלה אותי כשהייתי ילד ונתנה לי לחשוב שאני חצוף ונועז בימים האחרונים לשדת החרמנות המטונפת שמוצצת לי את הזין בפרצוף נוזל זרע עם השדיים העסיסיים מתנדנדים במרץ.
"אני לא יודע אם אני יכול שוב כל כך מהר." אני מודה במבוכה מסוימת. הזין שלי מראה סימני חיים אבל הוא עדיין רחוק מקשיות.
"אתה לא רוצה להיות הראשון שיזיין אותי בתחת?" היא מצייצת מתחתי בפרצוף מיתמם והלב שלי מתחיל לפמפם את הדם במהירות בעורקים: עוד לזין! עוד דם לזין!
"אבל תהייה עדין איתי, עוד לא עשיתי את זה אף פעם מאחורה…" היא ממשיכה בנימה ילדותית בין מציצות ונשיקות, מהאשכים, לאורך צינור הבשר המתקשה ועד לראש אותו היא מוצצת כילדה מתוקה המתפנקת עם סוכריה. למרות שאצל סאלי השדיים הם ללא ספק מוקד תשומת הלב, יש לה תחת שופע ועגול שאפילו לא חלמתי לתקוע עד הרגע.
"אוּ…זה נראה מוכן…” היא אומרת מתחתי, עיניה הכחולות מתנוצצות בשמחה שדונית לנוכח הזין הכמעט זקור שלי. “איפה יש לכם מראה גדולה?”
"אהה…באמבטיה.” אני אומר בהתרגשות. מהאישה השמרנית והפסיבית היא הפכה תוך שנייה למכונת סקס ואני כמעט לא עומד בקצב שלה. מזל שהזין שלי כן.
סאלי נעמדת ונפטרת משארית בגדיה הקרועים תוך שהיא נזהרת שלא לנגב את הזרע שלי מהפנים, נשארת רק עם המגפיים הגבוהים. הרגליים שלה מלאות וירכיה העבות הן כמו פדסטלים לכדורי הישבן, העמודים מאבן שעליהם שמים פסלים במוזיאון שביקרנו בו בסוף י"א. מהישבן השופע המותניים שלה נהיות צרות יחסית ואז החזה מתרחב כדי שיוכל לשאת עליו את השדיים הגדולים המתנודדים בחינניות.
"אתה בא?” היא שואלת ומעכסת לכיוון האמבטיה בנקישת עקבים מטריפה, כדורי ישבנה הדשנים מרקדים בפתיינות מול עיניי.
"וואו…” היא אומרת ומביטה בעצמה בראי, זרזיפי שפיך דקים מתנודדים מסנטרה. ההשתאות על פניה רומזת לי שמעבר לכל המשחקים שלה היא באמת מתרגשת מהמראה הזה וזה מדליק אותי עוד יותר. אני מחבק אותה מאחור, קובר את האף בתלתליה הערמוניים ואיברי מחליק בין פלחי עכוזה הרכים. סאלי נאנחת כשאני חופן את שדיה הגדולים מאחור ומשחק בפטמותיה והיא נאנחת ברכות, צמרמורת מרטיטה את גווה.
"את אוהבת שאני קשה איתך?” אני שואל באוזנה. “שאני מניאק?”
האצבעות המפנקות שלי מתהדקות עכשיו על פטמותיה ולוחצות עליה, הופכות את הרך והמפנק לקשוח ומעט כואב.
"הוֹ…”
זאת האישה שדחקה בי שוב ושוב לקחת אותה בכוח, לכפות את עצמי עליה, שלא לומר לאנוס אותה. זאת האישה שלימדה אותי שהיא אוהבת שאני חונק אותה בזמן שאני מזיין אותה. גם אם היא אוהבת לשחק, היא אוהבת לשחק קשוח.
אני חופן את תלתליה, חזק מספיק כדי להוציא ממנה צווחה קטנה אבל לא יותר מדי כואב, ואז מכופף אותה מעל השיש הקר, מזקיר את ישבנה לעברי. ביד השנייה מוביל את הזין הרטוב עדיין מרוּקה אל החור הקטן שלה, מייצב אותו ובלי לתת לה יותר מדי זמן להתרגל, דוחף אותו קצת פנימה.
"עזי!” היא צווחת ואני לא לגמרי יודע אם זו ההצגה שלה או בהלה אמיתית אז אני ממשיך אבל באיזי. כשראש הזין מחליק לתוכה נשימתה נקטעת ואני מאט ומניח את יד שמאל שלי שהשתחררה עכשיו על פלח עכוז רך. הגוף שלה נרגע מעט ואני מניע את האגן, מחדיר עוד כמו סנטימטרים של בשר זין קשה לתוך התחת הרך.
"תִראי את עצמך, סאלי…פרצוף מלא שפיך וילד בן שמונה עשרה מזיין אותך בתחת…”
"הוֹ!” היא נושפת בפה פעור והיא נועצת מבט מרותק בדמותה בעודי נועץ זין באחוריה, ממלמלת משהו.
"מה זה היה?”
"אני כזאת זונה…” היא אומרת בקול רם יותר.
אוקיי…זה טוב או רע?
"ואת אוהבת את זה?” אני מגשש מבלי להפסיק לדפוק אותה.
"מתה על זה…”
"את מתה על זה שכל הזין שלי בתחת שלך?”
"א-הה…”
"את מתה על זה שהפרצוף שלך מלא שפיך?”
"כן…”
"את מתה על זה שהרמתי אותך בכוח לחדר שלי? ושחנקתי אותך?”
"כן…אוֹהּ..זה פסיכי לגמרי…כן…”
בלי להפסיק לשפד לה את התחת אני שולח יד לחזית הגוף של סאלי ומחליק אותה למטה עד שהאצבע שלי שוקע בפרוות ערוותה. פאק, היא רטובה בטירוף.
"את אוהבת שאני מכאיב לך?”
"אם אתה לא מגזים…כן…”
"ושאני עושה לך מה שאני רוצה?”
"א-הה…אל תפסיק…”
"ואם תגידי לי 'די, אני לא רוצה?'”
נשימתה נעתקת בהתרגשות כשהיא חושבת על זה.
"אתה…לא תפסיק…” היא ממלמלת ועיניה מתגלגלות. “גם אם אני אאבק בך…הוֹ…אתה כל כך חזק…עזי…אני מתה…אתה…אתה לא תפסיק…”
"את הולכת לגמור?” אני שואל, הרבה יותר קוּל ממנה כי גמרתי לא מזמן.
"א-הה!”
"עם פרצוף מלא שפיך? וזין בתחת?”
"כן! אני רוצה לגמור ככה! עזי! אני מתה ממך! מה אתה עושה לי?! עזי! עזי!”
וככה, עם הידיים שלי על התחת שלה והזין שלי עמוק בתוכו היא גומרת בצעקות והתנשפויות, קוראת את השם שלי, קוראת לאלוהים, מבטיחה הבטחות סתומות ונוהמת כמו דובה עד שהיא נרגעת, שלא לומר כמעט מתעלפת, ואני מוביל אותה ברגליים רועדות למיטה שלי.
"פי…” היא מתנשפת. “לא חשבתי שזה יהיה ככה…”
אני מחייך בגאווה ילדותית למראה הגוף השופע שלה, המפורק אצלי באמבטיה.
"אני נכנס להתקלח, אל תלכי לשום מקום.”
"אל תדאג, אני לא מסוגלת ללכת.”
אחרי שאני יוצא מהמקלחת היא נראית מאוּששת ונכנסת גם היא להתקלח, רק לפני זה היא מבקשת ממני:
"תעשה טובה, חמוד. יש לי באוטו תיק יד שחור עם בגדים להחלפה. תביא לי אותו.”
"הבאת תיק יד?”
היא מגחכת בערמומיות ואני שוב מבין מי באמת מושך פה בחוטים, עם כל הצגות הגבר-גבר שאני עושה. אני נאלץ לחייך ויוצא מהבית, ניגש אל האוטו שלה ומביא לה את התיק. נראה שאני תקוע בבית עם יפיפייה סוטה וחרמנית בת ארבעים שרוצה סקס קשוח מילד בכיתה י”ב. אני לגמרי יכול להסתדר עם זה.
אחרי עשרים דקות בערך היא יוצאת מהמקלחת, לבושה בחלוק רחצה של שירן, מגבת לבנה סביב שערה. למרות שהחלוק מהודק על מותניה אני רואה את שדיה הגדולים מתנדנדים עם כל צעד שלה ומבין שהיא עירומה, או לפחות נטולת חזייה, מתחת לחלוק. כשהיא רואה שהעיניים שלי על גופה חיוך מרצד בעיניה התכולות אבל היא לא אומרת דבר, רק שואלת:
"איפה אבא שלך מחזיק כאן את האלכוהול?”
"יש ארון בסלון.”
"רוצה להצטרף אלי?”
האמת היא שאני לא ממש מתלהב מאלכוהול, לא סובל את הטעם. אבל היום זה יום שהרבה דברים מוטרפים קורים בו ואני זורם. וככה אני מוצא את עצמי יושב בסלון ושותה משהו שנקרא Grey Goose שיש לו טעם של מיץ זבל אבל עושה לי נעים בכל מיני מקומות בגוף עם אישה שופעת ועירומה בת ארבעים שלפני לא הרבה זמן זיינתי בתחת. מדברים קצת, על אבא שלי, על החיים עם מיכל ושירן, אפילו קצת על אמא שלי.
"אתה פחות כועס על מיכל ממה שהיית בהתחלה.” היא אומרת בקולה המתוק, עיניה הכחולות בוחנות אותי.
אני מושך בכתפיים.
"בהתחלה שבאת אלי עם הסיפור עם התכשיטים ממש כעסת אבל הכעס…נעלם. מה קרה?”
"לא יודע…פשוט…לא בא לי לעשות בלגן.” אני אומר ומרגיש את הפנים שלי מתלהטים. סאלי זוקפת גבה ומטה מעט את הראש הצידה.
"פתאום לא בא לך לעשות בלגן.” היא אומרת.
"כן.” אני מהנהן, מרגיש את הפנים שלי עולות באש ממש ולא מצליח להסתכל לה בעיניים.
"אתה לא בתול, נכון? כלומר…לא היית בתול לפני ששכבת איתי, נכון?”
"א-הה.”
סאלי חושבת ואני רואה אותה מחברת חלקים בפאזל בראש. חיוך קטן מבצבץ לה על קצה השפתיים והיא שואלת:
"ו…השינוי הזה בגישה שלך כלפי מיכל…קשור לחיי המין שלך?”
אני שקרן גרוע ואין לי פוקר פייס. אני מתאמץ לשמור על הפנים שלי אבל חיוך מסגיר פורץ פתאום אל השפתיים שלי ואני מרכין את הראש באשם.
"אני לא מאמינה…ואני חשבתי שאתה כזה ילד תמים…”
"באמת התכוונתי להגיד לאבא שלי.” אני אומר ברצינות ומוזג לעצמי עוד אלכוהול לכוס. זה עף לי ישר למוח אבל מוריד לי את הבאסה, כי לגמרי סלחתי לעצמי על ההחלטה ההיא.
"אבל..?”
"היא באה אלי בלילה ו…”
"…הציעה לך הצעה שלא יכולת לסרב לה?”
"כן.”
"והיא גזלה את תומתך או שלפניה הייתה עוד נערת חן?”
"הייתה לפניה עוד מישהי.” אני פולט.
"וואו, וואו, אתה חתיכת ילד זונה חמוד, הא?”
אני לא יודע בדיוק איך להגיב לזה אז אני סתם מושך בכתפיים, מרגיש את הראש לי קל וחמים.
"אל תיעלב, התכוונתי לזה כמחמאה.”
"אוקיי.” אני אומר אבל עדיין קצת נעלב, מרגיש טיפה קטן וטיפש לידה.
"מי הייתה בת המזל?”
אני לא אמור להגיד את זה, בדרך כלל אני שומר סודות יותר טוב. אבל עכשיו אני קצת שיכור ואולי רוצה להרשים אותה אז זה נפלט לי:
"שירן.”
"שירן?! איזו שירן? הבת של מיכל?”
אני מהנהן.
"וואו, אתה לא יאמן, ילד.” היא אומרת והעיניים שלה נפערות בכחול בכזאת כנות שהזין שלי מתקשה. נראה שהפעם באמת הרשמתי אותה.
"אז…זיינת גם את האמא וגם את הבת?” היא שואלת ומחככת את הירכיים שלה זו בזו בהיסח הדעת.
"א-הה.” אני אומר ומנסה לשמור על פרצוף קוּל ולא ממש מצליח לעצור את החיוך.
"לא…ביחד במקרה..?”
"אל תגזימי.”
"אוקיי, אוקיי…וואו, ילד…היא האמא המאמצת שלך, נכון?”
"טכנית כן, אבל בחיים לא קראתי לה אמא. לא שהיא הייתה מרשה לי.”
"זה עדיין סוטה ומגרה באופן מדהים.”
"אה…תודה?” אני עונה. מה אומרים לדבר כזה?
"ומה…נניח ש…אמא שלך,” היא אומרת כדי לראות איך אני מגיב, אבל אני לא מגיב. “הזדיינה איתך בשביל שלא תספר לאבא שלך אבל מה עם שירן?”
אני מספר לה איך בהתחלה תפסתי אותה גונבת כסף מהארנק של אבא שלי ומדגיש את זה שאני לא סחטתי אותה אלא היא הציעה לי. סוג של.
"וגם אחרי זה…כש…שחררתי אותה כאילו, אז היא באה אלי לחדר. אני חושב שהיא קצת מאוהבת בי.”
"באמת?” זוקפת סאלי גבה. “למה אתה חושב?”
"היא אמרה לי שהיא לא רוצה שאני אהיה עם אף אחת אחרת, שאני אהיה רק שלה.”
"ו..?”
"ו…אמרתי לה שאני עוד צעיר ולא רוצה להתחייב על כזה דבר.”
"איך היא קיבלה את זה?”
"התבאסה אבל סך הכל יצאה סבבה. לא עשתה סצנות וזה.”
"אבל היא לא ידעה שאתה שוכב עם אמא שלה.”
"מה פתאום?”
"אז לאיזה 'אף אחת אחרת' היא התכוונה?” שואלת סאלי.
"אה…” אני מגמגם. למה אני לא יכול לשקר פעם אחת כמו שצריך? למה אני לא יכול להיות קוּל? לשמור על פוקר פייס פעם אחת בחיים? אולי זה מהאלכוהול. אולי אם הראש שלי לא היה מרחף עכשיו הייתי יכול יותר לשמור על הפנים שלי.
"יש עוד מישהי…” היא בחצי החיוך שלה, חושפת עוד פיסה של פרטיות שהתכוונתי לשמור לעצמי. “ספר, ילד. אני כמו אמא שלך…”
אני חושב שהיא אומרת שהיא כמו אמא שלי בשביל לנסות לעצבן אותי או משו אבל זה לא עובד לה, אין לי איזה אזור רגיש שם.
"אולי…” אני אומר במשהו שנשמע לי כמו מסתורין.
דפיקה בדלת. ואז צלצול.
"הא? מי זה יכול להיות?” אני ממלמל.
"נראה לי עידן המפגר.” היא אומרת בשלווה.
"מה?” אני אומר בבלבול וניגש לדלת. מי בא אלי בראש השנה? ומאיפה היא מכירה את עידן? ולמה היא קוראת לו " עידן המפגר”?
פותח את הדלת. באמת עידן. איך היא ידעה? ומה הוא עושה כאן?
"הי.” הוא אומר, גבוה וגמלוני כתמיד.
"הי.” אני עונה, לא ממש פותח את הדלת. “מה…קורה?”
הוא מושך בכתף.
"הזמנת אותי, ימפגר.”
"מה?!”
עידן מוציא את הטלפון מהכיס ומראה לי את השיחה:
עי-שעמם. מה אתה עושה?
ע-סתם.
עי-רוצה לבוא?
עי-אתה אלי.
ע-סבבה.
מה? אני לא כתבתי את זה! אז…סאלי. כשהייתי במקלחת.
"הי.” נשמע קולה של סאלי מאחורי.
"הי…” הוא ממלמל, עיניו מתרחבות. לא שאני מאשים אתו: סאלי לבושה עדיין בחלוק של שירן ולא שהוא יודע את זה עדיין, אבל היא לא לובשת שום דבר מתחת. קווי המתאר של השדיים הגדולים שלה נראים בבירור מתחת לבד והרמזים של הפטמות שלה ברורים כשמש.
===========================
כרגיל תאורי הסקס והבנייה לקרתם ברמה הגבוהה ביותר בשפה העברית .
הבעיה שאני כבר מקנא יותר מדיי בעזי כדי להנות מהסיפור .
העניין הוא שאשיותית הוא לא משכנע כזכר אלפא . הוא סתם חנון עם גוף אתלטי ורמות לא ראליסטיות של מזל . אפשר אולי להגיד שיש לו חוש מעולה לניצול מצבים אבל לא הראת שזה בא לידי ביטוי בשום תחום אחר חוץ מאשר לא לפספס סקס שנפל לידו משמיים . הוא פשוט נהיה אסרטיבי לפתע .
קצר מדייייייייייייי
מי יכול לחכות עוד שבועיים עכשיו רבאק
טוויסט קטן בעלילה. פתאום סאלי הופכת לציידת בצורה גלויה. מעדיף לשפוט את הסיפור רק בסוף.