פייגי און די פייגלע – פרק ט"ו: אורפיאוס ואורידיקה

לפרק הקודם

=========================

פייגי לא מביטה ברפי אלא בבעלה ובאביה בלבד. הם מתיישבים סביב השולחן, עטופים כולם בשתיקה זועמת כמו טלית שחורה ובאופן מוזר, יששכר שולח בו מבטים רצחניים. רפי כבר הבין מזמן שיש אנשים שלא רוצים משהו ששייך להם אבל מתחרפנים כשמישהו אחר רוצה את זה. רפי מקווה שיששכר לא מתכוון להלחם רק בשביל לנצח באיזו מלחמת אגו מטומטמת אבל גברים הם עם מטומטם, מי כמוהו יודע. הרבה דברים עוד יכולים להשתבש בקרוב.

טוב.” נאנח זבולון וקולו נשבר. הוא נראה זקן פתאום ולבו של רפי מתכווץ, נדקר בטופרי אשם. “כולנו יודעים למה אנחנו פה.”

אתהשכבת עם פייגי.” פולט פתאום יששכר בזעם, עיניו רושפות מתחת למגבעתו השחורה.

אתה לא יודע את זה.” עונה רפי בשקט.

יששכר!” מסננת לאה. “מיר גערעדט וועגן אים!”

עם מי אני מדבר? איתך?” הוא פונה לזבולון. “איתך?” מבטו נח על יששכר. “איתך?” הוא שואל את לאה. “איתך דיברו בכלל?” הוא ממשיך לעבר ריבקי המופתעת. “את יודעת מה הולך? את רוצה להתחתן עם יששכר?”

דבריו של רפי מפתיעים את כולם ולרגע כל העיניים נחות על ריבקי אבל זבולון מתעשת לפני שהיא מספיקה לומר משהו.

איתי.” פוסק זבולון. “אתה מדבר איתי.”

אני רוצה לשמוע אותה.” מתעקש רפי ומחזיר את מבטו אל ריבקי.

זה לא עובד ככה. עם כל הכבוד לחלומות היפים שלך, גם אם יששכר יגרש את פייגי, הוא לא יכול להתחתן עם ריבקי. זה עריות.” עונה זבולון ורפי מרגיש את לבו מתכווץ. עם עריות לא מתעסקים והוא מתחיל לחשוש שהתכנית שלו, שגם ככה לא נחה על יסודות איתנים, תתפרק עוד לפני שיספיק להסביר את כולה.

תראהרפי…" ממשיך זבולון. "תסביר לכולם את מה שאמרת.”

טוב…" מתעשת רפי. "זה לא סוד שהעניינים בין יששכר לפייגי…”

אל תכנס לי לעניינים!” מתרגז יששכר.

כמו שאמרת, יששכר: אולי כבר שכבתי עם פייגי ואולי לא. אולי היא כבר בהריון ואולי לא.” הולם בו רפי.

יש אנשים שלא מבינים כשמדברים איתם יפה ויששכר כנראה מסוג האנשים האלה כי הוא משתתק עכשיו. למעשה כולם סותמים עכשיו ומביטים ברפי.

אז כמו שאמרתי, העניינים בין יששכר לפייגי לא מוצלחים במיוחד, זה אלף. בית, אני אוהב את פייגי ופייגי אוהבת אותי. גימל, יששכר אולי היה רוצה להתחתן עם ריבקי וריבקי אולי הייתה רוצה להתחתן עם יששכר. מותר? אסור? לא יודע אבל, תכלס, זה גם לא מעניין אותי. דלת, בחודשים האחרונים הבנו שבלעדָי עסקי המיזוג של ברכפלד הולכים פייפן. אני מנחש שהתהליך הזה כבר התחיל, כנראה בגלל זה אנחנו מדברים בכלל. אז אם אנחנו מחברים את כל הנקודות, הדרך היחידה לצאת מהבוץ הזה זה שיששכר יגרש את פייגי, פייגי ואני נתחתן ואני אחזור לנהל את העסק. כולם מנצחים.”

וכל בני ברק תדבר על זה עד ש…” רושף זבולון.

כל בני ברק תדבר על זה שיששכר הנשוי רץ אחרי ריבקי ואם ריבקי תתחתן עם מישהו אחר…” רפי מבחין ביששכר מחוויר פתאום. “…אז מה אתם חושבים, יששכר וריבקי ישכחו אחד מהשני או שהם ימשיכו לתת לבני ברק משהו לדבר עליו חמישים שנה קדימה? מה עדיף, סיפור פיקנטי קטן שהולך ומתפוגג עם השנים או מדורה של רכילות שרק הולכת ומתגברת עד שהיא שורפת את כולכם?”

אני יכול להביא מישהו אחר שינהל את העסק.” שולף זבולון את האקדח הריק שלו.

תנסה. עד שתמצא אחד ועד שתלמד אותו את העסק ואתה לא ממש בריא להזכיר לך ועד שתמצא תוכניתן ועד שהוא ישתלט על הענייניםלא ישארו לך לקוחות. זה יהיה 'ברכפלד, מיזוג אוויר' בלי ברכפלד ובלעדיסתם איזה זר. אתה חושב שהלקוחות שלך יחכו לך? שנת הלימודים מתחילה, מי יחכה לך?”

אז אולי תחזור לנהל…”

דיברנו על זה.” קוטע אותו רפי. “זה הכל או כלום. אני לא חוזר למשרד הריק בלי פייגי. או שאני הולך, העסק שלך מתפרק, אין לך כסף לחתן את האחיינים שלך ואתה משאיר את פייגי, יששכר וריבקי למרר אחד לשני את החיים עד יום מותך, או שפייגי מתגרשת מיששכר ואנחנו מתחתנים ואני חוזר לעסק.”

שתיקה. המלצר מתקרב אל השולחן אבל ריבקי מסמנת לו שיתרחק והם נשארים לבדם, שישה מתחת לעץ פיקוס מסביב לשולחן.

אני רוצה את הדירה.” אומר יששכר לבסוף. רפי מתאמץ לא לגחך. זה היה קל.

אז איפה יגורו פייגי ורפי?” שואלת לאה, מתאמצת לומר את שילוב השמות הזה ביחד.

נקנה לבד,” עונה רפי. “יש לי כסף שאני חוסך כבר הרבה שנים בשביל זה.”

גם תיכנס שותף לעסק, תוכל למשוך משכורת גדולה יותר.” מוסיף זבולון. “למרות שהעסק לא בנוי לעוד שותף.” הוא מוסיף בקול קטן.

אני רוצה להגדיל אותו.”

איך תגדיל אותו?” מסתקרן זבולון למרות הנסיבות.

"אני רוצה להיכנס לתחום של פאנלים סולריים על גגות של ישיבות. יש דונמים שלמים שמה, זה לא מנוצל. זה הרבה כסף שוכב על הרצפה.”

אתה מבין בזה?” שואל זבולון.

למדתי על זה בחודשים האחרונים. כשהתחלתי להסתובב בשטח ולדבר עם הקבלנים.”

מי יעשה אתזה?” שואלת לאה את בעלה. “את הגירושין? והחתונה?”

דיברתי כבר עם רובינשטיין בצפת והוא ידבר עם ראש הישיבה שמה והוא יארגן לנו רב.” עונה לה זבולון. “כבר מחר הם ייסעו לשם להתגרש, רפי יבוא גם, והם יחזרו נשואים.”

פניה של ריבקי נופלות כשהיא מבינה שלמרות שיששכר יתגרש הוא עדיין יהיה אסור לה. בהיסח הדעת, רפי מניח את ידו על ידה של פייגי אבל זו ממהרת למשוך אותה במבוכה וחמש זוגות עיניים ננעצות בו בכעס.

סליחה.” מתנצל רפי.

האווירה סביב השולחן מבולבלת עכשיו. יש שמחה לפחות אצל שניים מהסובבים אבל הם לא מעזים לחשוף אותה וכולם גם חשים את משא הגירושים וצל הרכילות שיאפפו את דרכם החדשה. כמו שידע רפי, כולם מפסידים מעט אבל אולי גם מרוויחים.

כמה מלמולים ביידיש שנועדו להוציא אותו מהמעגל. רפי מנסה ללכוד את מבטה של פייגי אבל נכשל, נראה שהיא נחושה לשחק את תפקיד הרעיה המסורה עד סוף נישואיה ליששכר וזה קצת מבאס אותו, היה מת לדבר איתה עכשיו. לגעת בה. לחבק אותה.

טוב, נתראה מחר בצפת, אשלח לה את הפרטים בהודעה.” מודיע זבולון והוא קם ואחריו כל בני ביתו. “כל טוב.” הוא מוסיף ושבט בני ברק מתרחק מהמקום. רפי גומר את הקפה שלו, נשאר להרהר כמה דקות ומשלם.

כשהוא בדרך למכונית, מצלצל פתאום הטלפון, המספר לא מוכר.

רפי?” נשמע קולה של פייגי.

כן.”

אתה יכול לבוא לאסוף אותי?”

איפה את?”

אהכתוב פה 'בן גוריון'…12 נראה לי.”

אני בא.”

רפי הולך מהר, מתאפק שלא לרוץ, לכתובת שנתנה פייגי. בסוף הוא לא מצליח להתאפק ואת מאתיים המטרים האחרונים הוא עושה בריצה קלה, ליבו מנתר בחדווה כשהוא מבחין בדמותה התמירה של פייגי ממתינה בתחנת אוטובוס, שיערה מכוסה, צווארה בר.

למה רצת?” היא משתוממת.

לראות אותך!” הוא אומר בחדווה, כמעט שיכור מרוב אושר. “להגיד לך שאני אוהב אותך!”

חיוך מאיר את פניה היפות של אשתו לעתיד.

מה קרה? למה את לאבבית?”

"טאטא ואמא שלי נסעו באוטו שלו ואני הייתי אמורה לנסוע במונית עם ריבקי ויששכר. ברגע האחרון שיקרתי ליששכר ואמרתי לו שאני מעדיפה לנסוע עם ההורים שלי ולהיות שם. לא נראה לי שהוא התנגד להיות במונית לבד עם ריבקי…”

אז עכשיו…” מבין רפי.

יששכר חושב שאני אצל ההורים שלי והם חושבים שאני בבית עם יששכר.” צוהלת פייגי כתלמידה שובבה. “אני רוצה לישון אצלך, לא יכולה לחכות יותר. אוילא חשבתי על השותף שלך…”

שנסע לברצולנה…” מגחך רפי ופייגי מוחאת ידיים בחדווה. “בואי, נלך למכונית.”

אני יכול להחזיק לך יד?” הוא אומר אחרי כמה רגעים של הליכה נרגשת.

לא.” היא פוסקת. “תשמע, אני הייתי רצינית אז בטלפון. אני לא הולכת לפרוץ גדר. אם אתה לא מתכוון להיות רציני אז תשכח מכל העסק. זה לא רקסקס.” היא מוסיפה בביישנות.

גם אני הייתי רציני. אני הולך על זה עד הסוף. אם הקב"ה עזר לנו לצאת מהתסבוכת הזאת, אני כבר לא יכול להתעלם ממנו. אולי לא אהיה למדן גדול, אבל מבטיח לא לחפף. אני לא אעשה לך…”

רפי.” היא קוטעת אותו.

הא?”

גם אני אוהבת אותך.”

את רואה, אם היינו חילונים היינו יכולים להתנשק עכשיו.” הוא אומר בהומור מסוים אבל מבחין באכזבתה.

די, נו, עוד קצת.” הוא אומר.

אני כבר בקושי יכולה להתאפק, עכשיו כשזה כל כך קרוב.”

יש פה מכולת. בואי נקנה לך אוכל כשר וכלים חד פעמיים, אצלנו בדירה הכל טרף.”

איזה בעל חמוד יש לי.” היא מצחקקת.

אחר כך בדירה, פייגי מתעקשת להכין את ארוחת הערב, למרות שה"הכנה" כוללת בעיקר פתיחה של קופסאות גבינות וממרחים וחיתוך לחם וירקות.

אני מבשלת לבעלי ארוחת ערב.” היא אומרת בגבה אליו והוא שומע את החיוך בקולה.

אני הולך להתקלח.” הוא אומר.

בסדר, אני תכף גומרת כאן.”

ארוחת הערב מוזרה. שניהם מתרגשים. רפי מת לגעת בה אבל נזהר. הוא רואה שגם היא הייתה רוצה אבל נאבקת בעצמה ורפי מרגיש את חולשתה. אם ילטף אותה, היא תתמוסס כליל. הוא ממש יכול לדמיין אותה מתחתיו, שדיה הנהדרים בכף ידו, שפתיה מול שלו וכל כולה פשוקה ומשתוקקת ושלו. הכי חשוב, שלו. כמו אורפאוס הוא הוציא את אורידיקה היפה שלו מהשאול כנגד כל הסיכויים ועוד קצת, עוד מעט, היא תהיה שלו. ידה מונחת מול ידו, כף היד לא יותר מעשרים סנטימטרים משלו. איך היא אמרה? וואס באשערט דאס ווערט? מה שהשם רוצה, זה מה שיקרה.

אבל פייגי שאמרה זאת הייתה פייגי אחרת, מיואשת ואפאטית, לכודה בהאדס בלי יכולת להימלט. צליל חלילו של אורפאוס מביא איתו גם אזהרה. אסור לו למהר, אסור לו לדחוק את הקץ. אורפאוס איבד את אורידיקה בגלל חוסר סבלנותו והוא לא הולך לשגות כמוהו, גם אם פייגי צעירה ורעבה וחסרת ניסיון. הוא יצטרך להיות חזק בשביל שניהם.

והארוחה נגמרת ואין להם יותר לוח זמנים או דברים לעשות עד מחר.

אם תרצי גם להתקלח יש ליגאל ולי בגדים לאורחות.”

אורחות?” היא מעקמת את פניה.

לא הולך להסתיר את זה, זה עבר שלי, פייגי.” הוא אומר והיא מהנהנת בהשלמה. “גם לי היו 'אורחות'.”

פייגי מעקמת את אפה אבל מהנהנת.

אני אשמח להתקלח, רק תראה לי את הבגדים של האורחות.”

רפי תופס את יגאל בברצלונה ומסביר לו את המצב. בלב כבד הוא מסלק את המצעים ממיטתו של יגאל ופורס במקומם מצעים חדשים עבור פייגי, שוב מדמיין אותה עומדת על ארבע מתחתיו על המיטה, תלתליה הערמוניים מיטלטלים בקצב הזיון. אבל לא. אולי זה בכלל מבחן. של פייגי, של הקב"ה, מי יודע? תזכור את אורידיקה, אורפיאוס. תתפקס על אורידיקה.

פייגי יוצאת מהמקלחת רעננה וריחנית, לבושה בשרוול וחולצה ארוכת שרוולים, שיערה עטוף במגבת. שדיה המוצקים מתנודדים קלות מתחת לבד ופטמותיה נראות בבירור. רפי נושם נשימה עמוקה.

רפי, חשבתי על זה…” היא אומרת בביישנות. “אולי בכל זאתנישן הלילה ביחד?”

לא.” הוא אומר מהר לפני שיספיק להתחרט. “נעשה את זה כמו שצריך.”

באמת?” נפערות עיניה ורפי נאלץ לגרוס את המלים בפיו.

כן.” הוא מתאמץ להגיד. “יש לנו חיים שלמים לישון ביחד. אנחנו יכולים לישון לילה אחד בנפרד. אני אשן בחדר שלי ואת בחדר של יגאל. החלפתי מצעים, אל תדאגי.”

דמעות מציפות לרגע את עיניה של פייגי והיא מעפעפת אותן במהירות.

פייגי, תראי…” הוא מתחיל להגיד אך פייגי קוטעת אותו.

אתה מושלם, רפי.” היא מחייכת, דמעות זולגות במורד לחייה. “אתה איש מושלם ותהיה לי בעל מושלם.”

די, תמשיכי.”

יש לי רק בקשה אחת. אני רוצה לישון במיטה שלך ואתה בחדר של השותף שלך.”

למה?”

אני רוצה להריח את הריח שלך כל הלילה.”

הלוואי ויכולתי לחבק אותך.” הוא אומר אך למראה עיניה הנוצצות אליו הוא ממהר להוסיף: “אבל לא. אני רק אקח את המָטְען מהחדר שלי ואלך לחדר של יגאל. לילה טוב, אהבת חיי.”

לילה טוב.”

וכל אחד מהם הולך לחדרו ולמיטתו. ורפי מנסה בהתחלה לקרוא אבל המלים בורחות מהדף וגולשות מהמיטה ורצות לכיוון הדלת, נעלמות מתחתיה ורק מבטיו מלווים אותן. אין טעם, הוא סוגר את האור ומנסה להירדם במיטה הזרה, חושב על זה שפייגי עכשיו במיטתו. אני רוצה להריח את הריח שלך כל הלילה.” איזה מתוקה, אללה יוסתור. כמה אהבה זאת. כאילו כל האהבה שנחסכה ממנו תמיד נופלת עליו עכשיו. גשם של אהבה, נשמע כמו שם של איזה שיר משנות השמונים.

רפי תמיד היה נרדם בקלות אבל עכשיו הוא לא מצליח. אוזנו כרויה לכל רחש, דרוך ומצפה לשמוע את צעדיה מתקרבים אל הדלת. הבעיה היא שהוא נמצא בלב עיר הומה, בבית דירות שופע רעשים משונים שאפשר לפרש בדרכים לא נכונות. שוב ושוב לבו של רפי מזנק לגרונו ושוב ושוב הוא מבין שזה לא קורה, פייגי לא באה אליו. כמה פעמים הוא מהרהר ללכת לבדוק מה שלומה אבל חלילו של אורפיאוס מזהיר אותו, מחזיר אותו לתלם. רק יבדוק מה שלומה. רק יצא למרפסת לשאוף אוויר. רק ילך למקרר לשתות מים קרים. אך הוא יודע שברגע שתדרוך כף רגלו על הרצפה, כל הדרכים יובילו אל מיטתה של פייגי.

וגם את המבחן הזה הם עוברים. רפי שומע נקישות בדלת ומקיץ, מבולבל, לא מזהה לרגע איפה הוא נמצא ואז מבין שהוא בחדרו של יגאל ולמה בעצם וואו! היום הוא אמור להתחתן עם פייגי.

רפי?”

אני קם!” הוא צועק, בקול רם מכפי שהתכוון. “אני בא, פייגי.” הוא מוסיף בקול מתון יותר. חרדה ממלאת אותו, כאילו משהו קרה בלילה. כאילו משהו רק עומד לקרות היום. הוא לא קם אליה בלילה, נכון?

מתארגן במהירות ואז יוצא אל הסלון הקטן. פייגי לובשת את בגדיה מאתמול, חצאית כחולה וחולצה אפורה ארוכת שרוולים, שיערה אסוף היטב במטפחת כחולה תואמת.

בוקר טוב.” הוא אומר במבוכה, לבו עדיין הולם, על סף אימה.

בוקר טוב.” היא מחייכת אליו. “הכנתי ארוחת בוקר.”

אהמגניב אבלזה לא התפקיד שלך, כן? לבשל לי, כאילו.”

אל תדאג, יהיו לך עוד המון בקרים להכין לי ארוחת בוקר.” חיוכה מתרחב, ממס את החרדה שמילאה אותו.

מה קרה?” היא שואלת למראה פניו.

סתם אניהתעוררתי מבוהל.”

מבוהל? למה?”

פחדתי שאולי באתי אלייך בלילה שמשהו רע יקרה היום.”

לא באת אלי בלילהלצערי.” הוא מוסיפה בחיוך קטן. “סתם, היית מדהים, באמת. אני יודעת שזה לא היה לך קלאבל גם אני רציתי, באמת. וכל הכבוד לנו שעמדנו במבחן.”

רפי מהנהן ונושף נשיפה ארוכה, חש במתח עוזב את גופו.

לפחות קפה?” היא שואלת.

אני אשמח.”

* * *

רפי לא זוכר את הנסיעה. שם בתכנת הניווט את הכתובת ונהג, לא פחות רובוט מזה שאמר לו לאן לנסוע. פייגי ניסתה לדבר אתו בהתחלה אבל אחר כך התייאשה ונתנה לו את המרחב שהיה צריך. היא מספיק חכמה כדי לדעת לשחרר ולא להילחץ ממנו ומהתקף החרדה שהתפרץ בו כמו הר געש קר, לבה קפואה זולגת מפצע בלבו, מקפיאה אותו סנטימטר אחרי סנטימטר. אולי טוב שהיה ככה, הקיפאון העניק לו ריחוק וככה שכשהם פגשו את זבולון הזועם ואת לאה שניסתה לרסן אותו רפי הגיב בקור רוח ולא התרגז בחזרה, רק הסביר פעם ופעמיים שישנו בחדרים נפרדים ולא קרה כלום. אחרי שהבין שלאה קלטה ומאמינה לו, התעלם מזעמו של חמו לעתיד ורק ישב והסתכל על הרי הגליל, מחכה בסבלנות שהכל יגמר. ופייגי ויששכר נכנסו, ופייגי ויששכר יצאו ו"עכשיו אנחנו" ומלא בחורים חרדים שהוא לא מכיר והטקס הזה, דומה לכל הטקסים בהם ליווה הוא את חבריו לחופה והוא כאילו רואה את עצמו באיזו מצלמת רחף. הוא קולט את המבטים המשועשעים של הזרים סביבו שחושבים שהוא עוד חתן מבועת אבל זבולון היה נדיב עם האלכוהול והמזון והם שמחים לשמוח ולצאת קצת מהשגרה ורפי אפילו רוקד איתם קצת, מוחו מפשיר לאט לאט כשהוא מבין שזהו, זה מאחוריהם ופייגי היא אשתו כדת וכדין.

הם יצאו מהאדס.

אחר הצהריים הם נפרדים מכולם. זבולון, מפויס ושיכור יותר, לוחץ את ידו של רפי וגם מחבק אותו ואז עושה אותו דבר עם יששכר, בזמן שפייגי מתחבקת עם אחותה (שהתעקשה לבוא משום מה) ועם אמהּ. לאה הייתה רוצה שפייגי תחזור הביתה כי האחים והאחיות הקטנים ירצו לברך אותה אבל פייגי מסרבת באופן נחרץ ולאה מוותרת לה, רק סוחטת ממנה הבטחה לבוא אליהם הביתה למחרת בערב.

דלתות המכונית נסגרות. רפי מניע ומשתלב בכביש. פייגי מניחה יד על ידו והוא מלטף אותה באגודלו, דוק לחלוחית מכסה לרגע את עיניו.

* * *

פייגי שרועה על גבה במיטתו של רפי, רגליה הארוכות פשוקות לרווחה, ברכיה משוכות לאחור עד שהן כמעט נוגעות בסדין ושוקיה יוצרות קו ישר עם כפות רגליה המצביעות למעלה לתקרה. היא מחבקת את בעלה ברעבתנות, שפתיה גומעות אותו בעודו בועל אותה בתנועות עמוקות ונחושות. הזין של רפי קשה וטוב והוא ממלא אותה שוב ושוב והיא מביטה בבעלה בעיניים זגוגיות כמו מכורה, ורפי מתאפק שלא לחייך כשהוא קולט, בפעם המאה הלילה, כמה היא אוהבת את זה. כמה היא אוהבת את הזין שלו בתוכה.

פניה של פייגי סמוקות ומיוזעות ושדיה הגדולים מרקדים בכל פעם שאגנו שוקע בין ירכיה, איברו מחליק לתוכה בתנועות קצובות, פנימה והחוצה, לתוך הנדן הלוהט שלה. רפי מעביר את משקלו כך שהוא נשען עכשיו על מרפק אחד, משחרר את יד שמאל כדי לחפון שד מוצק, לח וקריר מזיעה, ולסחוט אותו בתנועה עמוקה, חש ברטיבות גואה באשתו הטרייה. הוא ממקד את אצבעו והאגודל בפטמה, ממולל אותה מבלי להפסיק לזיין ופייגי גומלת לו באנחה עמוקה. בהתחלה היא חששה מעט שהשכנים ישמעו אך כעבור שעה קלה הביא אותה רפי להתגבר על כל העכבות ולצרוח את שמו בקול גדול כאשר הביא אותה לשלושה שיאים בתוך פחות מרבע שעה.

בדרך הביתה מצפת דממה מוזרה מילאה את המכונית. אחרי כשכל המחסומים הוסרו, שניהם החלו לראות לראשונה את הדרך הארוכה בהם הם עתידים לפסוע. כשהחומה נשברה, הם ראו את ההר הגבוה מאחוריה: הוויתורים שכבר עשו ואשר עוד יאלצו לעשות, ההתאמות של חייהם המשותפים ואיומים מכל עבר הרימו לפתע את ראשם המכוער, נחשים המלחששים ספקות באוזניהם בדרך דרומה. אבל הם המשיכו להחזיק ידיים בנסיעה, שלה עדינה, שלו מנחמת, וכאשר נחשול פחד או ספק הציף מי מהם, השני היה לו למשענת, סלע עגינה במערבולת.

והחששות גוועו לאטם ככל שהתקרבו לתל אביב, אל דירתם הפרטית והזמנית. אולי הבינו שיוכלו לאתגרים כמו רוב הזוגות, אולי נמאס להם מהחרדה המעיקה ואולי הייתה זו סתם חרמנות בריאה שהלכה ונבנתה, פורקת את עצמה בעדינות באצבעותיהם המלטפות זה את ידה של זו. הנשיקה הראשונה הייתה בחסות החשכה של חדר המדרגות ופייגי התמסרה לשפתיו של בעלה המצמיד אותה מול קיר המסדרון. גם כאשר הניח יד על שדהּ הגדול והחל לעסות אותו תוך כדי נשיקה באפלה, עדיין לא מחתה, רק נאנחה ברכות לתוך פיו. אפילו כשהפשיל את חצאיתה מעלה, הניחה לו אגב התנשפות נרגשת להסיט את תחתוניה הצידה ולהחדיר אצבע לתוך החריץ המשתוקק שלה, נושכת את שפתה התחתונה בחושך, נשענת על קיר חדר המדרגות בעיניים עצומות. רק כאשר נפתחה דלת מאחת הקומות העלויות ונדלק האור בחדר המדרגות הם הפסיקו ונכנסו, אגב צחקוקים נרגשים אל קן אהבתם.

דקה וחצי אחר כך הייתה פייגי על ארבע על מיטתו של רפי, חצאיתה מופשלת מעלה, תחתוניה זרוקים במבואה והיא נדפקת בתנועות קשות ורעבות על ידי בעלה, מתמסרת לו לחלוטין, גוף ונשמה, והוא נוגע בכולה ועושה בה כחפצו. האורגזמה הראשונה שלה הייתה פראית ומהירה והיא השתדלה, נבוכה פתאום מפני שכניו של רפי, לקבור את צעקותיה בכרית. אחר כך, כמעט מעולפת מהשיא המסחרר, חשה בו מפשיט אותה ומתפשט בעצמו ואז, שניהם עירומים כחיות השדה, הוא בעל אותה בתנועות נחושות וקצובות, חופן את שדיה, מלטף את דגדגנה, מלטף את ישבנה.

התנוחה הזו הטריפה את דעתה. כמובן שלא הייתה בעלת ניסיון כמו רפי אבל פייגי ידעה מיד שהיא תמיד תאהב את התנוחה הזאת יותר מכל האחרות. משהו באופן שבו היא כורעת מתחת לבעלה, כאילו מגישה לו את גופה לשימושו. האופן שבו היא אינה מביטה בו אלא מרכינה את ראשה בהכנעה כאילו מניחה לו להשתמש בה כחפץ. הטלטול המשכר של שדיה, ידיו על ישבנה, הכל מושלם להתמסר ולהשתגל עם אהובה. הידיעה שהיא תוכל לעשות זאת שוב ושוב במשך כל השנים התפוצצה במוחה כמו זיקוקין דינור ופייגי נאנחה שוב בקול וקראה בשמו של רפי (בעלה!) בעודה מטפסת על כוכבים אל השמיים המתפוצצים בתוך מוחה.

רפי הניח לה להרגע כמה רגעים ואז חידש את תנועות אגנו מאחוריה וליבה של פייגי זינק כאשר היא חשה בגופה מגיב במהירות, האש שבין רגליה מתלקחת שוב. המחשבה על כך שהם יכולים פשוט לעשות את זה שוב ושוב סחררה אותה ונשימתה נעתקה כאשר היא חשה בידיו של רפי חופנות את שדיה, מוסיפות עוד ממד עונג לסקס המתוק כל כך. משהו בה תהה למה אנשים נשואים לא עושים את זה כל הזמן, המחשבה שיהיו ימים בחודש בהם לא יוכלו לקיים הסבה לה צער רגעי אך הצער התפוגג כאשר אצבעותיו של רפי, של בעלה, איתרו את פטמותיה הרגישות התחילו לשחק בהן, שוב מכפילות את העונג שלה.

ידיו של רפי חפנו את שדיה הכבדים בעודו בועל אותה והיא חשה את הרטיבות מציפה אותה עד שהיא כמעט הייתה נבוכה מעוצמת ההזדקקות שלה. לבה ניתר לרגע כאשר היא חשה בו נשען על יד אחת ומבלי להפסיק את ניעות אגנו המענגות, מלטף את דרכו במורד בטנה אל ערוותה. פייגי התנשפה בקול כאשר אצבעו החליקה בין שפתי ערוותה ומצאה את הדגדגן ובתוך כמה רגעים החלה לרקד עליו. למרות שני השיאים שחוותה זמן לא רב קודם לכן, נדמה היה שהאצבע הערמומית עומדת לחלוב ממנה שיא נוסף ועיניה של פייגי איבדו את המיקוד שלהן, כפי הנראה השיא הזה יהיה חזק מאלו שלפניו.

רפי!” היא שמעה את עצמה קוראת. “רפי! אל תפסיק רפי!”

אני הולך לגמור, פייגי שלי!” היא שמעה אותו גונח מאחוריה ומשמעות דבריו הציתה את מוחה.

בוא אלי, יפה שלי!” היא צעקה. “רפי בוא אלי תן לי ילד רפי!”

פייגי הסבה את ראשה לאחור ומצאה את פניו של רפי סנטימטרים מפניה. הם התנשקו בלהט בעודו מתפרק בתוכה, זרועותיו עוטפות ומלטפות אותה, מגנות עליה ומרגשות אותה והתלכדו במשך רגעים ארוכים עד שנשכבו על המיטה, מאוהבים ומיוזעים.

אחר כך נכנסה פייגי להתקלח וכשיצאה, עלצה לגלות שבעלה היקר הכין לה ארוחה קלה בזמן שהייתה במקלחת. הם אכלו במיטה ופטפטו על הדברים הטיפשיים ביותר: ספקים ולקוחות מצחיקים, זיכרונות ילדות ומשפחה וחלומות עבר ילדותיים. אך היום הארוך נתן את אותותיו בהם והם התחילו להתנמנם עד שרפי הכריח את עצמו להתעורר, כשל אל המקלחת והתרחץ במהירות. לרווחתו הוא גילה שפייגי נרדמה כאשר היה במקלחת ובתוך כמה רגעים צלל אל החושך המבורך.

איך התעורר באמצע הלילה הוא לא זוכר אבל הוא כן זוכר את עצמו מנשק את אוזנה של אשתו הצעירה ואת האדרנלין מכה בו כמו נחשול כשהוא מבין שבעצם היא שלו עכשיו ואין שום דבר שימנע מהם לשכב שוב. ידו מצאה את מפשעתה וגופה של פייגי התעורר לפני שפקחה את עיניה. כשפתחה אותן הוא כבר היה נעוץ בתוכה והיא חייכה אליו באהבה ועונג והגישה לו את שפתיה לנשיקה רעבה.

הזיון הפעם אטי ואוהב, שניהם מתענגים על המתינות שבו. הם מביטים זה בעיני זו, מתנשקים ושותקים, מתגפפים ומתלטפים אבל אגנו של רפי לא מפסיק לעבוד וברכיה של פייגי מתרוממות מהמזרון גבוה כדי לקבל אותו עמוק לתוכה. רפי נשען על מרפקיו וחופן את שדיה הגדולים של אשתו, אנקות ההתרגשות שלה נבלעות בנשיקה, לשונה נורית אל תוך פיו וכמו שוגלת אל לשונו. כאשר טיפת זיעה שלו נוטפת ממצחו ופוגעת בעינה היא מפתיעה אותו ואוחזת בעורפו, מושכת את ראשו מטה ומלקקת את הזיעה. המחווה מרגשת אותו ואותה והוא מתקשה בתוכה עוד יותר, חש בה מציפה אותו במיציה הלוהטים.

רפי מלטף את גבה של פייגי עד שהוא חופן את פלחי עכוזה. מבלי להפסיק לבעול אותה הוא מפשק את פלחי העכוז באצבעותיו, מפעיל לחץ מענג על פי הטבעת שלה והיא גומלת לו באשד נוסף של מיצי ערווה והתנשפויות נרגשות. רפי מסכך את אצבעו האמצעית ומתחיל ללטף את החריץ שבין שפתי ערוותה, חש בהתרגשותה גואה בכל פעם שהוא מתקרב אל פי הטבעת. הוא מניח אצבע אחת על החור הביישן ואת הקמיצה על הדגדגן שלה ומבלי להפסיק לשגול אותה, מתחיל לאונן לה.

רפי…” היא נאנקת באוזניו. “אני לא יכולה להפסיקלא יכולה להפסיק לרצות אותך, רפי'לה! אוה!”

אנקותיה של פייגי נקטעות לרגע כאשר רפי מחליק אצבע שמנונית אל פי הטבעת שלה ועיניה נפערות בפליאה ועונג, מביטות בו כאילו הסקס זה כמו איזה גן קסום, עצום לבלי שיעור ומאחורי כל עיקול בשביל היא מוצאת פלא חדש. פייגי מתמסרת גם לפטנט החדש ומרפה את פי הטבעת שלה, מניחה לרפי לבעול את החור הקטן באצבעו.

נראה שאת אוהבת את זה.” הוא אומר באוזנה.

אני אוהבת הכל.” היא מודה בהתרגשות מתחתיו. “כל מה שאתה עושה.”

אנחנו ננסה הכלגםמעשה סדום, יפה שלי…” מתנשף רפי.

סדום?!” נאנקת פייגי בהתרגשות.

לא עכשיו.” עונה רפי ומתחיל לשגול את החור הקטן שלה בתנועות מדודות באצבעו. “עכשיו בואי נעשה ילדים…”

שמונה..!” נאנקת פייגי, חשה בשיא שלה מתקרב בנחישות.

שלושה.” עונה רפי.

אין מצבמינימום שבעה…”

מאה…” נאנח רפי, חש בעצמו מתפרץ לתוכה. “מאה אלף מליון מיליארד פייגי אני אוהב אותך פייגי..!”

ופייגי נדבקת בהתלקחותו, גלי עונג מטלטלים אותה כשהיא אוחזת בבעלה בידיים וברגליים, אוחזת בו חזק שלא ילך לעולם, נאחזת בו בעודו מיטלטל בין גליה.

* * *

נרות השבת עדיין דולקים אך ההדים האחרונים של זמירות השבת כבר נמוגו מזמן וגם שלושת ילדים כבר הפסיקו לרוץ במעגלים ולהשתולל עם "דוד" יששכר. שרה התינוקת ישנה באמצע הסלון ב"אוניברסיטה" שלה, לידה ישן אריהלייב ורק עקיבא מתעקש להישאר ער, להוכיח את (לעצמו) את עליונות מעמדו כאח הבכור, נחוש כמו שרק זאטוט בן שלוש יכול להיות.

יאללה, גבר.” אומר יששכר וקם ללבוש את מעיל העור שלו. הוא מתחבק עם רפי ונד לשלום לפייגי המפנה את השולחן, שניהם מחייכים זה לזו בחיבה שנרכשה בייסורים. יששכר כבר מזמן לא בעולם הזה אבל על ערב שבת הוא מסרב לוותר ורפי ופייגי אימצו אותו לביתם, מבינים את הצורך שלו בטקס הזה, גם אם מבחוץ הוא נראה חילוני מבטן ולידה.

יש לך תכניות להערב?” שואל רפי.

ברוך הטינדר.” יששכר נותן חיוך קטן ולוקח את הקסדה והכפפות.

בהצלחה.” מחייך אליו רפי. “שבת שלום.”

שבת שלום. שבת שלום, פייגי.”

כל טוב.”

הדלת נטרקת מאחוריו וצעדיו המהירים נבלעים במסדרון חדר המדרגות.

אני לא מצליחה להתרגל לזה.” אומרת פייגי בשקט. “עדיין מוזר לי לראות אותומגולח ועם הקעקועים ועם האופנוע וזה.”

זה יששכר.” עונה רפי ומרים את עקיבא הקטן אשר נרדם בינתיים. “אצלו אין באמצע. או פה, או שם.”

כן.” נאנחת פייגי.

בעסה שזה לא הסתדר לו עם ריבקי אבל זה מה שיש.”

נו, ממש.” ממהרת לומר פייגי בשמץ כעס. “בדיוק מה שההורים שלי צריכים, גם הסקנדל שלי וגם שריבקי תצא בשביל לחיות עם הפושטק הזה.”

זו לא הפעם הראשונה שהם מנהלים את הדיון הזה אבל רפי לא מתכוון להמשיך אותו. פטמותיה של פייגי נרמזו לו כל הערב מתחת לשמלה ושדיה גדושי החלב גדולים מאי פעם, אז הוא חרמן על אשתו הדדנית ואין לו שום כוונה לקלקל את האווירה. תחת זאת הוא ניגש את החלון, עקיבא הקטן בזרועותיו ומביט אל הרחוב הרמתגני המנומנם.

למטה הוא רואה את יששכר עולה על האופנוע שלו. נהם המנוע של הדוקטי מציף לרגע את הרחוב השקט ואז האופנוע נעלם אל תוך הלילה, רפי עוקב אחריו במבטו.

״אתה מתגעגע לרווקות?״ שואלת פייגי מהמטבח.
״מה פתאום?!״ עונה רפי במהירות. ״אינף איז אינף. ממש לא מתגעגע.”

"בדרך כלל.״ הוא מוסיף בשקט.

===============================

כמה מלים לסיכום.

  1. הרבה מהסיפורים שלי מושפעים ממקורות אחרים. לפעמים סיפורי פורנו, לפעמים סרטים או טלוויזיה. אני לא מתבייש בכך, אני מביא מספיק מעצמי כדי שהתוצר הסופי יהיה מקורי ומהנה לקריאה ופעמים רבות אני גם מציין מאיפה קיבלתי את ההשראה לסיפור. “פייגי” שונה מהאחרים מפני שהוא פשוטצץ אצלי יום אחד והתחלתי לכתוב אותו מאפס, בעצמי לא ממש יודע איך הוא יגמר עד הסוף. אולי השם בא קודם וממנו נולד הסיפור. זה נדיר, אגב. את השמות לסיפורים אני נותן הרבה פעמים רק כמה דקות לפני שאני מפרסם את הסיפור. בניגוד למה שאולי אנשים חושבים, שם של סיפור זה קשקוש מיותר וכאב ראש לכותב.

  2. סיפורים שמעורבים בהם דתיים בדרך כלל מייצרים הרבה פולמוס, בדרך כלל סביב ההלכות. אותי זה משעשע, הרבה פעמים קוראים מערבבים בין הלכה למנהג וסותרים האחד את השני, כל אחד לפי מה שהוא מכיר. שבעים פנים לתורה וזה.

  3. מין אנאלי? ברוך השם, יש הרבה סיפורים אצלי עם מין אנאלי. כאן זה לא התאים.

  4. בגרסה הראשונה של הסיפור רפי היה הרבה יותר "דוּש" שסימן את פייגי כמטרה לכיבוש, איזה "דפוק וזרוק". ככל שהתקדם הסיפור הבנתי שלא הבנתי אותו אז חזרתי אחורה לתקן.

  5. אין לי מושג בן כמה רפי. סוף שנות העשרים? תחילת שנות הארבעים? ואללה, עד עכשיו אני לא יודע.

  6.  תודה למי שקרא והגיב.

חזרה לפרק הראשון

Print Friendly, PDF & Email

43 thoughts on “פייגי און די פייגלע – פרק ט"ו: אורפיאוס ואורידיקה”

    1. דור היקר,
      מאז שגיליתי את אוצרך הבלתי נדלה – וזה קרה די לאחרונה – אני קורא אותם בשקיקה, בתשוקה ובשפיכה. שוב ושוב, כן, גם השפיכה. הסיפורים בנויים נפלא, ההתיחסות לכל פרט מהתפאורה מעשירה מאוד, נותנת טעם של מציאות, ומכניסה עמוק (….) לאוירה. סיפורך הזה על פייגי פשוט עולה על כל מה שהכרתי עד היום, וכמי שחי את החיים החרדיים, הזדהיתי מאוד עם הניואנסים, עם הקשיים של פייגי, עם העליות והמורדות.
      מה שכן, בפרק האחרון שמגרש את פייגי ויששכר ובו בזמן משיא את רפי ואותה, מבחינת ההלכה זה כמובן לא מתאפשר ושום רב לא יכול לעשות את הקידושין האלו, כי קיימת חובת הבחנה של 3 חודשים בין בעל לבעל. שום גרושה או אלמנה לא יכולה להינשא לבעל אחר עד שיחלפו 3 חודשים.
      עלה והצלח!!!

      1. זה נכון אבל לא מדויק כי חובת ההבחנה היא לוידוא שאיננה בהריון מה שלא רלוונטי אם לא קיימו יחסים.

      2. בנוסף לכך מבחינה הלכתית בעיה נוספת קיימת כי גבר זר שבועל אשת איש אז האשה נאסרת הן על הבעל (יששכר) והן על הבועל (רפי)… אבל כמו שכבר כתבת עד כאן הדברים היו מדוייקים יותר והסיפור כתוב בצורה טובה מדליקה מעניינת ומחרמנת יש פה בסיפור הרבה מעבר לסיפור סקס בנאלי אלא מלא אותנטיות יש פה אנשים עם לבטים רצונות קשיים וחשקים!!

  1. בהחלט ניתן היה לחוש שמדובר בסיפור שונה מהרגיל. סיפור אהבה , תודה לאל עם סוף טוב. הכתיבה זורמת ומהפנטת. תודה רבה

  2. אין ספק, מהמוצלחים בתולדות הדור 🙂
    הייתי בטוח שהסיומת תהיה שזבולון יציע לרפי להתחתן עם ריבקי, לגור זה לצד זה, כך שפייגי תהיה עם רפי ויששכר עם ריבקי, ולהימנע מכתם הגירושין. אבל גם זה סיום משובח.
    סיומת מצויינת. מבושל למהדרין

  3. כתיבה יפה ומשובחת
    באמת שאתה מוכשר עד מאוד
    התיאורים שלך צבעוניים ומעניינים
    והחשיבה יצירתית ומרתקת
    הערה קטנה: אשת איש עפ״י ההלכה: אסורה לבעלה וגם לבועלה. מה שאומר שהיה אסור לרפי ולפייגי להתחתן, כיוון ששכבו קודם שהתחתנו בעודה אשת איש. אם כבר הלכה, אז הנה הנקודה. תודה שוב כל סיפורים מאוד יפים שעושים טוב לגוף ולנשמה.

  4. מורגש שהסיפור הזה נכתב אחרת. יש בו הרבה יותר אנושיות וקירבה. יש לי תחושה שפיתחת חיבה מיוחדת לפייגי, מה שהציל אותה מהטיפול הסטנדרטי /דושיות של רפי.

  5. בראבו! זה הסיפור שהכי נהניתי ממנו, דווקא משום שהוא לא אלים. לא שאני מתנגד לאלימות אבל זה היה ממש.. יפה.

  6. דור,
    אתה כותב מעולה.
    הסיפור משכנע, מעניין, מושך מאוד, וכל הזמן משאיר טעם של עוד…
    מחכה כבר לעוד סיפורים!
    תודה רבה!!!

  7. דור שלום
    כחובב פורנו זה שנים רבות עוד מעיתוני בול וxxx דרך הוצאת אולמפיה, אתר סוכנות ארוטיקה , סליזי ועוד אני חייב לשבח אותך על כתיבתך המרתקת, אתה אחד מטובי הכותבים שאני מכיר בתחום( וישנם כמה) והיתרון שלך הוא בעניין שאתה מייצר אצל הקוראים, כמו בסיפורים נוספים שלך העניין שאתה מייצר הוא לא רק באקט המיני אלא בסיפור עצמו, במתח ובהזדהות של הקורא עם הדמויות, אני סקרן לדעת האם אתה כותב גם במסגרות אחרות לאו דווקא פורנו ומיצר מאוד שעוד לא קם יוצר סרטים שיהפוך את סיפוריך לתסריטים, יהיו אלה סרטים מוצלחים מאוד לדעתי.
    תודה ותמשיך לפנק אותנו עוד ועוד.

  8. חייב לומר שאני דווקא לא אהבתי את הסיום, וכל הפרקים שהובילו אליו.
    הכתיבה נהדרת, תיאורי הדמויות והמעשים מענגים אותי כל פעם מחדש.
    אבל זה פשוט הלך למקום ונילי מדי, וזה לא מה שאני נהנה לקרוא כאן.
    (הצעה, אני לא אומר לך מה לעשות) אם בא לך לכתוב דברים קלילים יותר – אני בעד סיפורים כמו מוטוזיני. אחלה סיפור ובאמת חבל שאתה לא כותב עוד כאלה.
    תודה לך על הסיפורים, אלה שאהבתי יותר ואלה שאהבתי פחות. אל תפסיק 🙂

  9. תודה על הסיפור!
    קראתי בלי להגיב.גם כדי לא להוריד לקוראים בגלל הערות מעצבנות שלי וגם כי לא רציתי לעודד משהו שאני לא יודעת איך זה יגמר וגם כי לא רציתי להתבעס.אבל הסוף המתוק גרם לי לחייך ואפילו לצחוק על מה שעשית ליששכר ואני מודה שממש נהנתי..☺

  10. סיפור מעולה! היו רגעים שחששתי שיסתיים רע ואני ממש שמח שככה הוא הסתיים.
    סיפור מתוק שאני מתחיל לקרוא אותו פעם שנייה מההתחלה.
    לגבי הערה 2, זה רק מעיד על איכות הסיפור האותנטיות שלו והחיבור של הקוראים אליו. זה כמו הילד ששומע סיפור מרתק על אריות ופתאום קופץ ואומר 'אבל אריות בכלל לא יכולים לדבר'.. הוא כל כך התחבר לסיפור עד שהוא צריך רגע להרחיק את הסיפור הדמיוני ממנו.
    בקיצור קח את ההערות האלו כמחמאה ענקית.

  11. ללא ספק אחד הסיפורים המעניינים שלך בשנים האחרונות ואפילו בכלל. הכיל הרבה עומק ביחד עם חרמנות על ודמויות מעניינות.

  12. מרתק! סיפור אמיתי (להבדיל מסיפורים קצרים שהם ערימת סטיות ואלימות ולא באמת סיפורים).
    הייתי שמח אם היית מרחיב (אתה עוד יכול לעדכן גירסה) את הפרקים האחרונים. בעיקר מעניין לדעת מה יש לריבקי לומר על יששכר ואיך הם משתוללים יחד. היה חסר לי ויכוחים והאשמות, גילויים שכל אחד מלשין על השני, ועוד – במפגש בבית הקפה.
    גם אולי אפשר למצוא היתר הלכתי לריבקי ויששכר אם יששכר אף פעם לא שכב עם פייגי.

  13. סיפור מדהים, סיפור חיים.
    כסיפור הוא אלוף, כמובן שלחרדי קצת קשה עם הניואנסים הצורמים, אך אני מבין שהציבור הכללי שלא מודע אליהם מדלג על הצרימה הזאת.
    בכל זאת, לא אמנע מכמה תהיות.
    1. להסתובב בעירום במשרד כי חם? נשמע הזוי וחסר קשר למציאות. לא שיש לי בעיה עם דברים הזוים, אלא שדווקא בסיפור הזה, הרגשתי חיבור מסוים דווקא בגלל פסיעתו בשבילי המציאות, רציתי כבר לראות את החרדית הופכת לפרוצה, אבל בדרכים יותר מציאותיות ומעשיות.
    2. בכלל, ההיתר של זבולון לבתו לשהות עם רפי כי הוא פייגעלה. אין ולא יהיה כזה היתר, הם עברו על איסור ייחוד דאורייתא שכמובן אינו מבדיל בין פייגעלע לטויבאלע [יונה…] כל רגע שהם ישבו שם, ודמם על ידיו של זבולון. שוב, לא יקרה במציאות.
    3. סיפור הגירושין והנישואין. אין היתר בעולם לישא לאשה אשת איש ששכבת איתה לפני החתונה, הדין הוא 'אסורה לבעלה ולבועלה'.
    4. אפילו במקרה שנמצא לה היתר כי היא באמת מעולם לא שכבה עם יששכר, ואז יששכר עוד לא בעלה מדין. אין כזה דבר לחתן אשה גרושה פחות משלשה חדשים מגירושיה. כדי להכיר בין בעל לבעל בילדים [כי מחודש שביעי אפשר ללדת].
    5. הסיפור עם יששכר ורבקי מעורפל, לא מופיע מה באמת היה שם בינו לבין רבקי. כל דמותו של יששכר היא בעייתית. מצד אחד תלמיד חכם שלא יודע לפנק את אשתו. מצד שני בוגד בה עם אחותה, משהו כאן, אפעס. לא.
    6. הפגישה ההזויה בבית הקפה. וגם, לא מכיר אדם חרדי שימכור את בתו למי שזיין אותה בגלל להציל את העסק.
    שוב כל ההערות האלה נועדו לחדד ולא לפסול. הסיפור הוא יפה, יפה מאד אפילו. חסר בו קצת בטאץ' החרדי כדי להפוך אותו לסיפור שבאמת ידליק כל איש ואשה חרדים מפנטזים. כמוני…

    1. בנוגע להערה 4, הרי אם ידוע כי פייגי לא שכבה עם יששכר אז אולי יהיה היתר לחתן אותה מחדש בפחות משלושה חודשים בתנאי שהטעם הוא באמת הבדלה בין האבא לילדים

    2. דמותו של יששכר בעייתית? לא בהכרח, הוא פשוט לא במורד הסיפור. תלמיד חכם שלא מפנק את אשתו? חסרים כאלו? אתה רואה קשר ישיר בין היותו תלמיד חכם ליכולת שלו לנהל מערכת יחסים זוגית חמה, רק כי ככה ההלכה אומרת?
      לגבי להציל את העסק – יש חרדים (בדיוק כמו חילונים, אגב) עשו ועושים דברים שלדעתך ״אף אחד אינו עושה״. אל תהיה נאיבי.
      ודרך אגב – בסעיף 4 אתה סותר את עצמך, ולגבי איסור ייחוד יש מחלוקת גדולה מאוד אם זה איסור מדאורייתא או גדר מדרבנן (בשולחן ערוך וגם לפי הרמב״ם זה אינו איסור מדאורייתא).

  14. קראתי את מלא הסיפור כ 5 פעמים.
    גם לאחר שגמרתי אני מוצא עצמי ממשיך וקורא עד לפרק הסופי.
    הכתיבה מעולה, אתה בונה את הסיפור לאט לאט, ואנחנו למדנו להכיר את פייגי, כמו גם את רפי. אני אוהב את הכתיבה הרחבה שלך, צמדי מילים מענגים אותי. אורפאוס ואורידיצ'ה העלו על פני חיוך רחב.
    הבחירה שלך בסיפור ארוך, מבלי להביא סקס מלא ברוב הפרקים, הם ההבדל בין ארוטיקה פורנוגרפיה. אנכנו יודעים שאנחנו נגיע לסקס, אבל אנחנו גם יודעים לצפות לו.
    אהבתי
    אהבתי מאד
    זה אחד הסיפורים היפים שקראתי, ולא רק בדרך לאורגזמה, אלא להנות מהקריאה.
    ארזז (או דונקי שוט)

  15. כשהם קמים באמצע הלילה יש טעות, ..אבל אגנו של רפי לו מפסיק לעבוד.. במקום לא, כתוב לו..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *