דפי מטיילת ברחוב. היא לובשת חצאית קצרה ולבנה וחולצה לבנה שהיא קיבלה פעם לכבוד חג הפסח והשדיים הענקיים שלה מתנדנדים מצד לצד כאשר היא הולכת. היא מטופפת על סנדלי עקב ואוחזת בידה תיק עם ציור של חתול.
“הי, דפי!” מנופפים לעברה כמה שובבים מצדו השני של הכביש.
דפי מעקמת את האף החמוד שלה. שובבים כאלה יכולים לסבך אותה בצרות. היא ממהרת הביתה עכשיו.
“הי, דפי, יש כאן חתלתול תקוע שצריך עזרה!” צועק אחד מהם.
“חתלתול? בצרה?” נזעקת דפי. “אוי ואבוי!”
דפי חוצה את הכביש וממהרת אל השובבים. מצידו השני של הכביש יש אתר בניה והם עומדים לידו.
“איפה החתלתול?” היא שואלת.
“בואי!” הם קוראים לה ומובילים אותה אל מאחורי הבניין. “הנה, שם, באחד הצינורות האלה תקוע חתלתול!”
ערימת צינורות גדולה ניצבת בקצה החצר והם מצביעים עליה.
“אתם בטוחים?” היא שואלת בחשדנות. “אני לא שומעת שום חתול. איך הוא נראה?”
"שחור.” אומר אחד השובבים.
"לבן.” אומר שובב אחר.
“חמוד כזה.” אומר שובב שלישי.
“חמוד? באמת? אוי ואבוי.” אומרת דפי. “אל תדאג, חתולון. דפי באה.”
דפי ממהרת אל הצינורות. הם די צרים אך אם תתאמץ תוכל להשתחל פנימה.
“הצינור הזה?” היא שואלת את החבורה והם מהנהנים בביטחון.
דפי מזדחלת בזהירות אל תוך הצינור עד שראשה וכתפיה בפניה. בפנים חשוך וצר והיא לא רואה כלום חוץ ממעט אור.
“חתולי…איפה אתה?” היא קוראת, אך היא לא שומעת שום חתול. “אתם בטוחים שזה היה הצינור הזה?”
“כן, תזחלי עוד פנימה.”
דפי מתאמצת וזוחלת עוד מעט, אך לא מוצאת שום חתול. היא מנסה לזחול לאחור אך מוצאת שהיא תקועה: מבטנה ומעלה היא בפנים, מישבנה ומטה היא בחוץ.
“אה…אני תקועה.” היא קוראת.
“את לא יכולה לצאת?” צועק מישהו מבחוץ.
"לא.”
“בכלל?”
“לא.”
הם מנסים לעזור לה. מישהו אוחז בחצאיתה ותחתוניה ומפשיל אותם. אחר כך מישהו אוחז במותניה ומושך ודוחף ומשהו נדחף אליה ונמשך ופנימה והחוצה ונדחף ונמשך ואז רטוב. אחר כך מישהו אחר מחליף אותו ושוב דוחף לתוכה ומושך ופנימה והחוצה ורטוב ואחר כך מישהו אחר. כל אחר הצהריים דפי הייתה תקועה בצינור והשובבים ניסו לחלץ אותה, מושכים ודוחפים ומרטיבים בזה אחר זה.
בסוף הם מצליחים למשוך אותה. הם כולם מחייכים ומרוצים, ורק דפי עצובה בגלל החתלתול.
“אל תהיי עצובה, דפי, הוא בטח הצליח לצאת בסוף לבד!”
סוף טוב!
ושוב… אהבתי פחות..
אני רוצה מהסדרה הזאת יותר.
אבל לא ככה… זה קצת מאכזב… לפחות אותי…
דפי אצל הרופא אהבתי מאוד וגם דפי בחוף הים. אני רוצה עוד בסגנון הזה… 😉
לגמרי נכון!
אלו הסיפורים האהובים עלי, אבל פתאום חסר את כל החלק העיקרי!
בבקשה תכתוב עוד על דפי רק יותר מפורט