—————–
"ירדנה!” צווחת טליה, נבוכה יותר מאשר מבוהלת. איזו פאדיחה, אלוהים! בא לה למות!
ירדנה מזדקפת ומביטה לאחור ואז יורדת בשלווה מפתיעה מטליה, נעמדת על ברכיה על שמיכת החוף. טליה מנסה לפענח את הבעות פניה אך הרצף שנדמה לה שהיא מזהה שם איננו הגיוני בעיניה: בהלה המתחלפת בזעם קר אשר לרגע מפחיד גם את טליה.
טליה מתיישבת ומחבקת את ברכיה בניסיון לכסות כמה שתוכל מעצמה.
"עופו מכאן.” אומרת ירדנה בזעם קר כסכין.
"ואם לא?” שואל הבחור הראשון, צעיר שרירי אשר זקן צרפתי מעטר את סנטרו.
הבעת פניה של ירדנה חריפה כל כך עד שלרגע נדמה לטליה שירדנה תהפוך לדוב עצום, תסתער על הגולשים הללו ותקרע אותם בזה אחר זה. אך הרגע חולף והבעת פניה של ירדנה מתרככת ואת הכעס מחליפה השלמה, אולי אפילו שעשוע מסוים.
"אז אני חושבת שלא נוכל להתנגד לכם.” אומרת ירדנה ומלקקת את שפתיה. “אחרי הכל, אנחנו רק שתי בחורות קטנות אתם שבעה גברים חזקים ואנחנו כל כך רחוקות משאר המתרחצים…”
"ירדנה!” צווחת טליה בבהלה.
"אל תדאגי, אני אשמור עלייך.” עונה ירדנה בכנות ומשהו בנימת קולה מרגיע מעט את טליה.
"באמת שאל תדאגי.” אומר בגיחוך אחד הגולשים, אתיופי גבוה ושרירי. הוא אוחז בזרועה של טליה ומרים אותה בכוח לעמידה וברגע הבא נתחבת לשון של גבר זר מדיפה ניחוחות מלח וסיגריות אל פיה ויד זרה מפשפשת ללא בושה בערוותה אשר עדיין רטובה מהריגוש שהסבה לה ירדנה כמה רגעים קודם לכן. מישהו נצמד אליה מאחור ומנשק את עורפה וזוג ידיים חופנות את שדיה הקטנים. טליה נזכרת לפתע בזיון המטורף עם אבנר הכפול וברכיה מתפוקקות לרגע מרוב התרגשות. חיי המין שלה הפכו משוממים לחלוטין לפסיכיים לגמרי בזמן האחרון, כמו איזה רכבת הרים מטורפת של סקס הזוי.
מישהו מהחברים החדשים שלה הודף אותה למטה ללא נימוס והיא נאלצת לכרוע על ברכיה, מוצאת שני זיינים מתנופפים מול פניה. מתי הם הספיקו להתפשט? בצורה אקראית היא בוחרת בזין השחור, אם כבר להתפרע אז עד הסוף, ומכניסה אותו אל בין שפתיה הרכות, טעם בשרי ומלוח ממלא את פיה. הבחור נאנח מעליה ומלטף את ראשה והיא מתחילה למצוץ לו בשקידה.
הבחור שלידה הופך חסר סבלנות כעבור כמה רגעים וטליה מוציאה את הזין השחור מפיה ומתחילה לפנק את הזין השני, קצר אך עבה יותר, בשפתיה הלוהטות. היא מנסה לחפש את ירדנה פעם או פעמיים אך שדה הראיה שלה חסום בירכיים שריריות וכעבור כמה רגעים היא מוותרת ומניחה להם להפוך את פניה היפות לכוּס אנושי והיא כולה רק שפתיים רכות, לשון לוהטת ופה רטוב אשר נועדו לענג אותם. ירדנה צדקה פעמיים. הן באמת לא יכולות להתנגד להם והיא באמת שומרת עליה, איכשהו. הקטע הזה, שהיה יכול להפוך להיות אונס אלים ומכוער, הוא איכשהו…לא. הגברים האלה קצת חסרי סבלנות אבל האחד כלפי השני, לא כלפיה. כל עוד היא מוצצת להם את הזין הם בסדר, אבל היא מזכירה לעצמה שעדיף לה לא לבדוק את החביבות שלהם. יש לה תמונה מנטלית שלה בה היא שוכבת על הגב על מגבת החוף ונאבקת בשניים מהם אשר אוחזים בכוח בזרועותיה בעוד אחד אחר שוכב בין רגליה הארוכות, ישבנו העירום עולה ויורד כאשר הוא דופק אותה בקצב. והם חזקים כל כך! הו!
ירדנה מביטה בגברים המקיפים את טליה בריגוש הולך ומתגבר. מהמושב האחורי של תודעתה של ירדנה, שרון מכיר את ההיסטוריה המינית הצנועה של טליה והמחשבה על לראות אותה הופכת מגיקית ביישנית למזרון ים לוהט מגירה מצים במפשעתה. החרמנות פושה בירדנה כמו אש בחבית בנזין והיא מלקקת את שפתיה, אצבעותיה מלטפות את הדגדגן אשר שרון לא היה מודע לעוצמתו עד היום. עד כה הם שמרו מרחק מירדנה, קולטים בצורה לא מודעת כנראה את הסכנה הגלומה בה, אבל עכשיו אחד מהם, גבוה ורזה, עוזב את החבורה ומתקרב אליה, איברו מתנודד.
"היי מתוקה, חבל שאת לבד ככה…” הוא אומר בקול נמוך ונעים אשר לשמעו התבערה מתגברת בחלציה של ירדנה עד שקולו של שרון נדום כמעט לחלוטין. העובדה שהוא שרירי וקירח בדיוק כמו שירדנה אוהבת לא מסייעת לשרון להשתלט על החלק הזה שבתודעתו והתשוקה מושלת עכשיו בגוף שליטה מלאה.
שרון מנסה למנוע, או לפחות להשהות את מה שהוא מבין שהוא בלתי נמנע אך כל מה שיוצא לו עכשיו מהפה זה: "איך קוראים לך?”
"טל.” אומר הבחור ומלטף את ראשה של ירדנה, איברו העבה, הזקור למחצה, מתנודד סנטימטרים מפניה. “ואת?”
"שרון.” היא אומרת וממקום מושבו שרון צופה בה, מהופנט, אוחזת בזין העבה באצבעותיה ומגישה אותו אל פיה.
שרון? למה אמר שרון?!
זין ממלא את פיה של שרון, טעמו בשרי ועמוק ושרון מתאמץ לשכנע את עצמו שלא הוא זה שמחורמן עכשיו מהמחשבה שזין גדול ממלא את פיו אלא ירדנה. ירדנה לא בבית, מצחקק משהו פסיכי בראשו. אפשר להשאיר הודעה?
"הו, שרון, את יודעת למצוץ, הא?” ממלמל טל מעליה ומלטף את שיערותיה. “השפתיים שלך…והפה שלך…רטוב…את מהממת, שרון…”
לא, אני לא שרון, אני ירדנה חושב לעצמו שרון בעודה מוצץ את הזין בתנועות רטובות ומהירות, מאונן לו באצבעות עדינות תוך כדי המציצה. זאת ירדנה שמתחרמנת מלמצוץ לגבר, לא אני. לשונו של שרון מלקקת את חלקו התחתון של האיבר וטל נאנח מעליו.
"בחיים לא פגשתי בחורה שיודעת למצוץ ככה.” הוא נאנח. “אומרים שרק גבר יודע למצוץ לגבר, אבל במקרה שלך זה לא נכון.”
שרון מוציא את איברו של טל מפיו ואז מתחיל למצוץ את אשכיו של הגבר השרירי בעודו מאונן באצבעותיה הארוכות של ירדנה. הוא יונק את האשכים בעדינות, נזהר שלא להכאיב, בעוד ידו הרכה עולה ויורדת הזין הקשה, הרטוב מרוק. כעבור כמה רגעים כאלו הוא חוזר למצוץ כמו קודם, תנועותיו רכות ועדינות, מלאות אהבה למלאכת המציצה. רק מי שקיבל יודע איך זה לתת מצחקק הקול בראשו אך שרון כבר עייף מלהיאבק בקולות. אין זה משנה מי מוצץ את הזין הזה, ירדנה או שרון. מה שמשנה הם המיצים הלוהטים שניגרים על ירכיה של ירדנה ולהבת החרמנות אשר בוערת בין רגליה ושורפת את גופה ומחשבותיה.
הוא מבחין בתכונה מעבר לירכו של טל ומציץ לרגע. אחד הגולשים אוחז בתלתליה של טליה ואז מאונן לעבר פרצופה. טליה מנסה להתחמק אך הוא אוחז בה בחוזקה וכעבור כמה שניות סילון זרע ניתז מאיברו אל פניה היפות, מכסה אל עינה ולחיה. לפי כמות השפיך הבוהק אשר מתרכזת סביב פיה של טליה ובמורד סנטרה, שרון מנחש שהבחור הזה הוא לא הראשון אשר השפיך עליה, אם כי כנראה חבריו העדיפו לגמור בפיה הלוהט. הם מגישים לה בקבוק אלכוהולי כלשהו לשתות ואז משכיבים אותה על מגבת החוף. הם עוד לא גמרו איתה.
והוא ממשיכה למצוץ. לוהט וחרמן מתשוקתה של ירדנה, שרון מוצץ את הזרג אשר בפיו בתשוקה, תוחב אותו עמוק אל תוך פיו ואז מלקק בלשונו את חלקו התחתון של הזין, אצבעותיו מעסות עכשיו בעדינות את אשכיו של טל הנאנק מעל הכוסית המבוגרת הכורעת. אצבע חצופה מגששת עכשיו לאחור, מוצאת שם את ישבנו העירום של טל. האצבע מחליקה בין פלחי העכוז השריריים, נאבקת לפלס את דרכה אל עבר פי הטבעת החבוי בין השרירים המיוזעים. קצב נשימותיו של טל מתגבר כאשר קצה אצבעה המטופחת של ירדנה פוגשת את הכניסה האחורית שלו, הרטובה מרוב זיעה, וירכיו מתחילים לרטוט בהתרגשות כאשר הוא מבין מה מתעתדת האישה המבוגרת לעשות.
טל גומר בצעקה רמה כאשר האצבע מבקיעה את הכניסה האחורית שלו, מרגשת אותו בעונג אסור מאחור בעוד הפה הלוהט מענג אותו מלפנים. הוא שולח יד אל אחורי ראשה של ירדנה, נאחז בה וכולא אותה בעודו מתחיל לפלוט אל פיה נתזים של זרע לוהט. שרון מהססת לרגע לפני שהיא מתחילה לבלוע אבל אין לה הרבה ברירות והאש של ירדנה בוערת בה, משתיקה את הזעזוע של שרון מהטעם הצמיגי והמלוח של זרעו של טל. זה נאנק בקול, מייבב כמעט, בעוד אשכיו מתכווצים שוב ושוב, פולטים את מטענם אל גרונה של שרון הממהרת לבלוע הכל.
ירכיו של טל רועדות כאשר הוא נשכב לבסוף על שמיכת החוף, ממלמל שברי משפטים נרגשים מהם מתעלמת שרון. גם היא מתיישבת על שמיכת החוף, גועשת ומרוגשת בין הרגליים וצופה בטליה הופכת מצעירה תמימה ומתוקה למזרון של נערי חוף חרמנים.
טליה יושבת על אחד הגולשים אשר ירדנה לא יכולה לראות את פניו, ישבנה הבהיר והמתוק עולה ויורד עליו בתנועות מהירות ורעבות. איברו הרטוב והבוהק של הבחור וקריאותיה של טליה מבהירות לכל אחד מהנוכחים שהיא רעבה וחרמנית לא פחות מהגברים אשר סביבה והללו מצחקקים סביבה ומעירים מדי פעם הערה עוקצנית.
"את גומרת אותו, מאמי…”
"…הוא הולך להתחתן בעוד יומיים, לא חראם?”
"…יאללה, שייהנה קצת בינתיים.”
הבחור השחור מבינהם נעמד מאחורי טליה הקופצת ונאנחת, מלטף את איברו העבה וירדנה מבחינה שהזין רטוב ובוהק ממשהו שנמשח עליו מבעוד מועד. הוא מסמן משהו לבחור השוכב והאחרים משתתקים ומצחקקים זה לעבר זה, מחכים לראות איך יגמר החלק הזה. הוא כורע באטיות מאחורי טליה ואז מניח את יד שמאלו על גבה התחתון, מצמיד אותה מטה. טליה מסתובבת לאחור ומבחינה בבהלה בזין השחור והענק אשר בידו הימנית. לפני שהיא מספיקה לומר משהו הוא נע במהירות קדימה וירדנה מבחינה בזין השחור ננעץ בישבנה הלבנבן של טליה. טליה לא מצליחה לצעוק או למחות ורק שברי התנשפויות נפלטים מפיה.
"תרגעי, מתוקה.” אומר הגולש הכהה בקול נמוך ועמוק. “אני הולך לדחוף לך את כולו לתחת, אז עדיף שתהיי כמה שיותר רגועה.”
טליה מבינה שמאבק הוא חסר תוחלת ורק מרכינה את ראשה בכניעה. הבחור שמאחוריה מתחיל לנוע בעדינות מפתיעה, כובש את ישבנה בסבלנות אין קץ. כעבור כמה רגעים חברו מתחיל לנוע גם הוא וירדנה צופה, מהופנטת, בשני הזרגים הממלאים את טליה עד אפס מקום.
"איך היא, סמי?” שואל מישהו.
"הדוקה…” נאנח סמי, הגולש הכהה.
"לא אחרי שתגמור איתה…” אומר מישהו אחר וכולם צוחקים.
"איך זה?” שואל סמי את טליה.
"בסדר…אבל לאט…” מסננת טליה.
"בסדר? היא כמו הר געש כאן…” אומר הבחור ששוכב מתחתיה.
"אוהבת בתחת?” שואל סמי.
טליה מהנהנת, גוררת גל נוסף של צחקוקים.
"תגידי את זה.” מורה סמי מבלי להפסיק לשפד את ישבנה בתנועות קצובות.
"אני…אוהבת…שמזיינים אותי בתחת…” ממלמלת טליה. “אוה…אלוהים….זה פסיכי לגמרי…הנה אני…גווומרת…”
גופה של טליה מתקשח כאשר היא מתחילה לגמור, ישבנה הקטן מתהדק בגלי האורגזמה. התחת הבהיר שלה קשה עכשיו כמו אגוז קוקוס וסמי מתענג על הבקעתו, תנועותיו נחושות ועמוקות. בתוך רגעים ספורים שוככת הסערה שלה והיא רגועה יותר כאשר סמי עצמו מתחיל לגמור, ממלא את מעיה בשפיך לוהט בסדרת התנשפויות נרגשת.
סמי יורד ממנה כעבור כמה שניות, ומתגלגל על המגבת באנחה גרונית. את מקומו בתחת של טליה תופס בחור אחר וכעבור רגעים מעטים טליה מוצאת את עצמה שוב נטחנת מאחור. גם הבחור שמתחתיה גומר וירדנה מבחינה בזרע ניגר מחריצה הלוהט של טליה, אך הוא איננו ממהר ומזדחל מתחתיה רק כאשר חברו אשר זיין את טליה בתחת, ממלא את ישבנה בעוד מנה נדיבה של שפיך.
בחצי השעה הקרובה ישבנה של טליה משמש כספוג–שפיך עבור נערי החוף בעוד טליה כורעת על ארבע ומניחה להם לדפוק אותה בתחת אחד אחרי השני. זרע שמנוני וחלקלק ניגר ללא הפסק מפי הטבעת שלה, מאפשר לכולם לחדור בקלות אל ישבנה המיוזע. נראה שטליה עצמה כבר תשושה לחלוטין ורק האורגזמות הקולניות שלה מעידות שלא התעלפה. שרון מאוננת ברעבתנות למראה רצף הזיונים הבלתי פוסק הזה, ידיה מעופפות מעל מפשעתה כיונק דבש, קלילות ומדויקות הן מפעילות את מוקדי העונג אשר היו זרים לשרון עד לפני מספר שעות.
"הי, מה עם זאתי?” שואל מישהו מאחוריה ואוחז בעורפה בכוח, וליבה מזנק בהתרגשות. היא עומדת עכשיו להידפק כמו אישה. על ידי גברים! יש בה קול שזועק בבהלה הומופובית אבל ירדנה חרמנית כרגע הרבה יותר משרון והיא מניחה להם, מי שלא יהיו, לאחוז בה כאילו הייתה בובת סמרטוטים ולהעמיד אותה על ארבע לצד טליה.
אין משחק מקדים, אין ליטופים או נשיקות. זין קשה מגשש לרגע בסדק הרטוב והלוהט שלה ומיד מתחיל לפלוש לתוכה. שרון צורח מאחורי תודעתו ולרגע מחריד אחד נדמה לו שידמיין עצמו כדוב גריזלי אדיר ויתנפל על כל הסובבים אך מדורת החרמנות הגועשת של ירדנה מדכאת את החרדה וברגע הבא שרון המבוהל הופך לשרון השרמוטה החרמנית.
"זקנה, אבל חמה.” אומר הבחור אשר ממלא אותו זין בחריץ אשר קיים בגופו רק שעות ספורות. שרון מורידה את ראשה ומניחה לעונג שמסב לה הזין הגדול לפשות בגופה, להדליק בה מדורות אינספור של ריגוש. ידיים חזקות אוחזות במותניה ואגן שרירי הולם בה, מרעיד את כל גופה. מרחוק היא שומעת את טליה גומרת שוב, נאנחת בקולה הגבוה והמוזר וידיה נשלחות לעברה עד שהידיים נפגשות. הן מחזיקות ידיים באצבעות משולבות כאשר שרון מתחילה את האורגזמה הנשית הראשונה שלה, כל המדורות אשר הוצתו קודם לכן מתלקחות למשואות ענק בעת ובעונה אחת ושרון קוראת וזועקת כאשר הריגוש מתפוצץ בחלציה ומרעיד את כל גופה.
אחר כך יתחב זין אל פיה בזמן שזין אחר יחדור אליה מאחור. הבחור מלפנים לא עדין במיוחד אך היא מניחה לו להניח את ידיו הגדולות על ראשה ולאנוס את פיה וגרונה, חברו בועל אותה בכוח מאחור, משפד את גרונה עמוק עוד יותר על הזין הנעוץ בפיה. והם יגמרו ויבואו אחרים. ויושיבו אותה על גולש אחד בזמן שהשני יחדור אל ישבנה הקטן והשרירי. ואז יבוא בחור שלישי ויכניס את איברו לפיה והם יצחקו שהם אוטמים אותה לגמרי והיא תשמע את טליה צוחקת מאי שם, שיכורה ומעופפת לגמרי.
השמש כבר נוטה לשקוע כאשר כולם באים על סיפוקם. בצחקוקים ונפנופי ידיים הם נפרדים מירדנה וטליה ואז נכנסים אל הים להתרחץ לפני שיתחילו ללכת על החוף לכיוון היציאה. אחרי שהם נעלמים מרימה ירדנה את טליה ויחד הן כושלות על החוף לכיוון המים, כמויות לא הגיוניות של זרע ניגרות מחוריהן על ירכיהן.
הן נשכבות לבסוף על מגבת החוף, מביטות בשמים המתכהים ללא אומר.
"וואו…החיים שלי…וואו…” אומרת טליה לבסוף.
"אפשר להגיד, כן.”
"עד לפני כמה ימים הייתי כזאת גיקית שבקושי מעזה להסתכל על בנים ופתאום…”
"קודם אבנר ואחר כך זה, הא?” אומר שרון.
"אבנר? מאיפה את יודעת…אה!!!” זועקת ירדנה כאשר היא רואה את שרון לידה, שמנמן ושחום. “זה אתה?!” היא זועקת וממהרת להסב ממנו את עיניה ולהפנות לו את גבה.
"התגעגעת אלי?” שואל שרון, ליבו נחמץ בקירבו.
"אני אמרתי לך משהו על…אתה יכול להיות…ירדנה או אבנר או מישהו?” שואלת טליה בגבה אליו.
"לא. זה מי שאני.” קולו של שרון קשה. “טייק איט אור ליב איט.”
"אתה לא יכול לבוא אלי בכאלה התקלות ולצפות שאני אהיה לגמרי בסדר עם זה, אוקיי? אתה…ראית מה הלך כאן עכשיו, כן?”
"כן ואת לא יכולה להתנהג כאילו שאני איזה…” גרונו של שרון מתעבה לפתע ודוק של השפלה מכסה את עיניו. “לא משנה. אני הולך.”
שרון קם ומתחיל להתרחק מהמקום, מחכה, אולי, לאיזה "חכה!” אבל זה לא מגיע וטליה מניחה לו להתרחק ממנה. הפעם יודע שרון שההתרחקות הזו היא האחרונה.
בשבילה הוא תמיד יהיה שרון השמנמוך מהעבודה, הוא חושב לעצמו, משפד את ליבו על קוץ פלדה. היא לעולם לא תקבל אותו. למעשה, הוא יכול להתחפש אלף פעם, בסוף הוא תמיד יישאר שרון. הוא מגיע למכוניתה של ירדנה ומביט בה בתיעוב. עוד רכוש גנוב שהושג בהתחזות. המכונית עלולה לסבך אותו, הוא מבין, לכן רק לוקח את התיקים עם הכסף והולך, משאיר את המפתחות על המושב לכל דיכפין.
הוא מגיע הביתה במונית לקראת ערב, שומט את התיקים עם הכסף ליד הדלת ונועל אותה. אחר כך הוא הולך להכין לעצמו ארוחת ערב ואז מצלצל הטלפון.
"הלו?”
"שרון?”
הקול נשמע לו מוכר, רק שברכבת ההרים שחייו הפכו להיות, הוא לא כל כך זוכר מאיפה, כרגע.
"כן.”
"זה שגיא.”
"הי איש, מה קורה?”
"מעולה.” אומר שגיא. “אנחנו משחקים, רוצה לבוא?”
"בטח!” אומר שרון בהתרגשות. “מתי?”
"תשע אצלי. תביא קצת כיבוד.”
"מעולה.”
"להתראות, איש.”
שרון מנתק את הטלפון, ליבו פועם בקרבו בהתרגשות. נורמליות. איזה כיף. הוא חושב על זה שהחיים שלו הם משחקי תפקידים והחלפת זהויות ומצחקק במרירות. אולי זה הגורל שלו, תמיד להיות מישהו אחר. חרא של גורל, הוא חושב לעצמו אבל נוזף בעצמו מיד. די עם הבאסה, ממש בא לו לשחק.
הוא מתקלח ואז צץ במוחו רעיון. הוא מתקשר אל מסעדת אוכל סיני הסמוכה למקום מגוריו של שגיא ומזמין משלוח גדול לכל השחקנים, ארוחה מפוארת של ממש. אחרי הכל, כסף לא חסר לו עכשיו. כסף גנוב רושף קול בשיפולי תודעתו אבל שרון מתעלם ממנו עכשיו. הוא יותר מדי שמח ומתרגש מכדי לתת לזוטות כאלו לקלקל לו עכשיו.
הוא מזמין מונית, וכאשר הנהג מצלצל אליו מלמטה, יוצא מהדירה במצב רוח חגיגי, אפילו מזמזם לעצמו את "הולך בטל", שיר שיושב לו טוב עכשיו. בחדר המדרגות הוא פוגש פתאום את אדוה.
"הי.” הוא אומר.
"הי.” היא עונה בקול שטוח וממשיכה ללכת. הוא היה די מגעיל אליה בפעם האחרונה שבאה אליו. צעק לה שהוא לא בבית.
"אני חושב שמגיעה לך התנצלות.” אומר שרון ואדוה נעצרת.
"כן.” היא אומרת בשקט, אבל לא מסתובבת.
"אז אני מתנצל. אני פשוט מאוד ממהר, קבעתי עם חברים. אבל אני מתנצל ואני רוצה לפצות אותך על ההתנהגות הגועלית שלי, אם תרשי לי.”
"ההתנצלות מתקבלת.” אומרת אדוה ומסתובבת, צל חיוך על שפתיה.
"אז…לילה טוב.” מחייך אליה שרון.
"לילה טוב.”
הוא מקשקש קצת עם נהג המונית ואז משאיר לו טיפ נדיב, כגובה הנסיעה ממש. קוס אמק, יש לו מלא כסף עכשיו ואם החיים נדיבים אליו, הוא יכול להיות נדיב כלפי האחרים, לא?
הערב עובר בכיף. ממש כיף. עם כל הפסיכיות של החיים שלו בזמן האחרון, שרון כבר שכח מה זה לעשות סתם דברים נורמליים כמו לשחק במשחק תפקידים זה יכול להיות מהנה. כאשר המפלצות נשארות על הנייר ובדמיון ואין באמת מישהו שמנסה להרוג אותך וכשאתה רוצה להפסיק להיות מישהו אחר, אנשים לא מתחרפנים מזה. ומדברים עם אנשים, וצוחקים. חיים רגילים.
כשהאוכל מגיע כולם בהלם ושרון משחק אותה צנוע אבל בפנים הוא זורח. הוא נהנה להיות הלארג' וכשהחברים שואלים מאיפה הכסף, הוא זורק משהו על זה זה שהשתחררה לו איזה קרן. הרבה יותר כיף לשחק אחרי ארוחה טובה במקום עוד ערב של בייגלך, בוטנים ומיץ פטל של האחים הקטנים של שגיא, ושרון נהנה מהמבטים הקטנים שהאחרים נותנים בו. פתאום מקשיבים לו קצת יותר וכשהוא מציע איזה פתרון לבעיה לא מבטלים אותו מיד או נכנסים לו לדברים. לא שעכשיו החבורה עושה כל מה שהוא אומר, אבל הוא מרגיש עכשיו שלוקחים אותו קצת יותר ברצינות, וזה נחמד.
המשחק נגמר לקראת חצות ושרון מתבאס קצת כי הוא ממש נהנה ולא בא לו להפסיק, אבל שגיא ויומי צריכים לקום מחר לעבודה ולמיקי יש לימודים אז אין ברירה וצריך להתפזר.
"איפה הקטנוע שלך?” שואל יומי כאשר הם יוצאים מהבניין.
"נגנב.” מודה שרון.
"צריך טרמפ? אני חונה לא רחוק.”
"לא, תודה, בא לי ללכת ברגל.”
"אתה בטוח? אין לי בעיה להקפיץ אותך. אתה גר ברחוב בן גוריון, לא?”
"כן, אבל בא לי ללכת ברגל.”
"הנה, אני חונה…” מתחיל יומי לומר אבל אז משתתק. חבורה של צעירים נשענים על מכוניתו של יומי, מעשנים ומדברים. הם לא נראים כמו הטיפוסים שזזים כאשר חנונים כמו יומי מבקשים מהם. גם אם הם מבקשים יפה.
"שיט.” אומר יומי.
"מה?” שואל שרון.
יומי לא עונה, רק מחווה בראשו לעבר הצעירים.
"בעיה.” אומר שרון.
"כן.” עונה יומי באומללות. “אולי נלך, נחזור אחר כך.”
"אתה לא צריך ללכת לישון מוקדם?”
"כן, אבל אני מעדיף ללכת לישון במיטה שלי ולא בחדר מיון.”
"תן לי לדבר איתם.” אומר שרון.
"ממש לא, מה אני צריך שאתה תהיה על המצפון שלי?”
"תן לי לנסות. חכה פה.”
ליבו של שרון הולם בפראות בחזהו כאשר הוא ניגש אל הצעירים. הם שלושה וכאשר הוא מתקרב אליהם הוא רואה שיומי צודק כאשר הוא מפחד מהם. הם בדיוק טיפוסים מהסוג שממרר את חייהם של חנונים כמו יומי וכמוהו מאז גן הילדים. התספורות ,שפת הגוף, הסיגריות והדיבור כולם מעבירים מסר אחד ויחיד: צרות.
"סליחה.” אומר שרון כאשר הוא מגיע אליהם. הם מפסיקים לרגע את השיחה שלהם, המומים לרגע שחתיכת נקניק כמוהו מעז בכלל להתקרב אליהם.
"מה 'תה רוצה?” שואל אחד מהם, בעל זקן צרפתי קטן.
"אתם יושבים לי על האוטו ו…אני צריך להזיז אותו. לנסוע הביתה.” אומר שרון ובולע את רוקו.
————-
פרק עמוס בארועים…
נהניתי 🙂
ומחכה בציפייה לה שך
הולי שיט..
אני חושב שאתה סופר מצויין והכתיבה שלך באמת ראויה לשבח
אבל בסיפור הזה הגזמת – יחסים בין נשים… בסדר
אבל בין גברים זה יותר מידי דוחה (במיוחד לאנשים שונאי הומואים – כמוני)
מה יקרה אם יעברו את "ירדנה"?