המרוץ לצמרת של נגה לוין – חלק ב’

לחלק הקודם
 
לקראת הצהריים הגיע ג'ואי, עליז כציפור.
"וואו. עשית כאן סדר?"
"כן, קצת." חייכה סמי, עליצותו של הנער משפרת מעט את מצב רוחה.
"איך הלך עם הישראלית? מצאת לה מישהו שיצלם אותה?"
"עוד לא." אמרה סמי.
כליפה נכנסה אל הסטודיו.
"הבנות הגיעו."
"תודה" אמרה סמי. "אני כבר יוצאת."
שתי הנשים כבר המתינו על הכיסאות היוקרתיים בחדר ההמתנה המעוצב בשמרנות. סמי גילתה מזמן שהעוסקות בתעשיית הפורנו מעדיפות תדמית מכובדת לסביבת העבודה שלהן ולכן עיצוב הסוכנות שידר איפוק ושמרנות.
היא בירכה את שתיהן, ולחצה את ידיהן. את ג'ינג'ר הכירה מזמן, היא הייתה בעניינים כבר בשנות השמונים. בשנות התשעים ניסתה ללא הצלחה לפתח קריירה מהוגנת בטלוויזיה ובקולנוע, אך אמריקה השמרנית הצרה את צעדיה, מגבילה אותה למשבצת הכחולה. מטופלת בילדה, החליטה ג'ינג'ר עם תחילת האלף החדש לחזור למקורותיה. מעמדה ככוכבת על העניק לה את היכולת לדרוש סכומים גבוהים עבור
כלצילום, ולסמי למכור את תמונותיה ביוקר. שמה של הבחורה השנייה היה מריה. סמי ראיינה אותה בשבוע שעבר והחליטה שהצעירה חסרת הניסיון משדרת בדיוק את הרעננות שחיפשה. רק לפני חודשיים הגיעה לניו יורק ממיאמי, קצה בקריירת מלצרות מתישה וקצרת ימים, והחליטה לנסות את מזלה בתעשיית הפורנו.
ג'ינג'ר קמה אליה והן התחבקו בחיבה.
"אני מניחה שכליפה דאגה לכן לשתייה?" שאלה, יודעת שהשאלה מיותרת. שתיהן הנהנו.
"נתחיל?"
"בסדר." אמרה מריה בעצבנות.
סמי רמזה למריה להתיישב בפינת האיפור הקטנה אך המאובזרת אשר בקצה הסטודיו. הסוכנות שלה הייתה קטנה יחסית והיא לא החזיקה מאפרת, לכן איפרה את הדוגמניות לבדה, והתוצאות היו משביעות רצון בהחלט. לאחר שסיימה עם מריה איפרה את גינג'ר.
"המלתחות שם." היא הצביעה אל עבר דלת שיצאה מהסטודיו. "יש שם שתי תלבושות,עם השמות שלכן. תתלבשו ונתחיל, בסדר?"
שתי הבנות יצאו מחדר ההלבשה לאחר כחמש דקות. גופה של ג'ינג'ר היה שמור באופן מדהים. היא הייתה רזה ושרירית, שדיה הקטנים זקופים מתחת לבגד הגוף הכחול שלבשה, תלתליה הבהירים צונחים על כתפיים צרות. היא נכנסה אל הסטודיו בהילוך בוטח, מורגלת בהמצאות בלבוש מינימאלי בקרבת זרים. מריה יצאה אחריה, מהוססת יותר. גופה היה שחום ומלא יותר, עורה השחום מסגיר רקע לטיני מובהק.
על רגליה הארוכות לבשה חותלות, מכנסונים חושפי עכוז מלא ועגול על חלציה וגופיית אימון קטנטנה בקושי התמודדה השדיים הכהים אשר על כיסויים הייתה מופקדת. שיערה השחור היה אסוף בגומייה מאחור, והיא התבוננה סביבה בחוסר שקט. למראה יופייה של מריה נגע לרגע כאב מוזר בליבה של סמי אך היא סילקה אותו מיד.
"מאיפה מצאת את הדבר המדהים הזה?" לחשה לה ג'ינג'ר. סמי ידעה שהאישה המבוגרת לא הגבילה עצמה לבני מין אחד, בניגוד לה עצמה.
"זאת המומחיות שלי. קדימה, ליידיז." קראה סמי, נוטלת מצלמה. "מריה, על ספסל הכושר, ג'ינג'ר תמתיני בצד בינתיים."
שתי הנשים התמקמו כפי שנתבקשו. ג'ואי לקח תרסיס בידו וריסס את ג'ינג'ר. כאשר ניגש אל מריה היא נרתעה.
"זה רק תרסיס מדמה זיעה. כדי שתזיעי ותהיי יותר סקסית, בסדר?"
מריה הנהנה, מניחה לג'ואי לרסס אתה. אגלי זיעה כיסו את רגליה הארוכות, מתנוצצים מול העור השזוף. לאחר שסיים, הורתה סמי למריה להתחיל למשוך את המכשירים, מצלמת אותה בזוויות שונות. המצלמה לא הכילה סרט. היא נהגה להשתמש במצלמה ריקה כאשר עבדה עם דוגמניות חדשות אשר הייתה צריכה לתהות על קנקנן. לאחר מספר דקות החלה מריה להשתחרר יותר, וסמי סימנה לג'ואי, שהגיש לה מצלמה טעונה.
"יופי." אמרה למריה. "עכשיו תתהפכי על הברכיים."
מריה נעמדה על ברכיה ומרפקיה על ספסל האימון הצר, ישבנה העגול באוויר. היא נטלה את המצלמה והחלה לצלם את מריה מכיוונים שונים.
"רגל שמאל…באוויר…יופי…" הורתה למריה. "מבט מתגרה…אצבע לפה…קריצה…את לומדת מהר…זה טוב…"
עם חלוף הדקות נדמה היה לסמי שמריה נהנית מהצילום. רובן המוחלט של הדוגמניות אותן צילמה רק רצו להסתלק בהקדם האפשרי, אך היו בודדות אשר נהנו מההתערטלות הפומבית, שהתגרו ממנה. עם הללו, ידעה, השמיים היו הגבול.
"רגליים לרצפה…תיישרי אותן…את המרפקים תשאירי על הספסל…"
ישבנה של מריה היה עכשיו גבוה מעל הספסל. המכנסונים הקטנטנים לא הספיקו כדי לכסות את העכוזים השריריים שחמקו החוצה, והעור השחום הבהיק באור הזרקורים.
"תלקקי את השפתיים…לאט…עוד סיבוב על השיניים…" סמי צילמה במהירות, מחליפה עם ג'ואי מצלמות ללא מלה. הצעירה הלטינית הזאת ריגשה אותה, אך הריגוש היה מעורב במרירות.
"יופי…תתהפכי…"
הקסם פג לרגע ומריה התיישבה על ספסל האימון רגליה על הרצפה, מחכה בביישנות להוראות נוספות.
"שימי את הרגליים על הספסל…יופי…אל תסתכלי אלי, תסתכלי למטה…איזה יופי של ירכיים…"
ירכיה של מריה היו שריריות במידה הנכונה, עורה חלק ובוהק כמהגוני.
"את יד ימין מתחת למכנסיים…" הורתה לה סמי בשקט. מריה היססה, מתבוננת במבוכה מסביב. סמי התבוננה בה בסבלנות, לא דוחקת, מניחה לה להסתגל לרעיון.
פוזות למצלמה זה דבר אחד, אך בנגיעות עצמיות הייתה אינטימיות שלחסרות הניסיון נדרש זמן להסתגל אליה. מריה הסתכלה בג'ינג'ר שישבה בפינה, וזו חייכה אליה בעידוד. לאחר מספר רגעים נעלמה ידה של מריה מתחת למכנסונים, וקוויה מתאר של אצבעותיה הופיעו מתחת לבד הדקיק באזור המפשעה. למרות שהדבר לא היה דרוש בתמונות הסטילז, הורתה לה להניע את אצבעותיה בתנועות מעגליות. אם במריה לא היה מה שסמי האמינה שיש בה, היא תבצע את ההוראה כדי לצאת ידי חובה,אך אם כן…היא הצטמררה, חשה בפיה מתמלא רוק.
מריה החלה לעסות את עצמה מתחת לבד. התנועות היו אטיות, והיא התבוננה סביבה, מהוססת. סמי עדיין לא צילמה. נדירות היו הדוגמניות שיכלו לתת משהו אמיתי מעצמן מול מצלמות, אבל גם באלו שיכלו צריך היה לנהוג בזהירות ועדינות. היא הניחה לצעירה להירגע ורק חייכה אליה בעידוד, מניחה לה להתקדם
בקצב שלה. אף שלא נתבקשה עכשיו מפורשות, המשיכה מריה לעסות את עצמה בתנועות אטיות, גופה נרפה באטיות לאחור. כאשר החלו נחיריה להתרחב מעט, שלפה סמי את המצלמה, וצילמה מספר תמונות. מריה נרתעה לרגע כאשר תקתקה המצלמה,אך סמי חייכה באישור ואצבעותיה של הצעירה השחומה המשיכו בריקודן.
סמי התקרבה אל מריה והורתה לה להרים את אגנה. זאת צייתה וסמי הפשילה בעדינות את המכנסונים, חושפת ערווה סמיכה. באופן אינסטינקטיבי שלחה מריה יד כדי לכסות את ערוותה.
"שימי את הידיים על הברכיים, מריה." הורתה סמי ברכות.
מריה הנידה בראשה לשלילה, ממצמצת במבוכה. סמי חזרה על הדרישה, בטון מעט תקיף יותר אך היא רק התבצרה בשלילתה, מזדקפת בספסל בהתגוננות.
"צלמי אותי בינתיים." אמרה ג'ינג'ר בפשטות.
סמי חשקה את שיניה בכעס לרגע. היא לא אהבה שממרים את פיה וממילא הייתה עצבנית היום, אך ידעה שהאישה המבוגרת צודקת. ג'ינג'ר חייכה אליה והתיישבה על המזרון, מניחה את מפשעתה על עקב רגלה. הצלמת נאלצה לחייך לנוכח מפגן המקצועיות של הדוגמנית המבוגרת. מבלי לחכות להוראות היא החלה להתחכך בעקב, מספקת לסמי את מגוון ההבעות שרצתה, מבלי שהתבקשה. ג'ינג'ר הכניסה את אצבעה
לפיה,מחייכת בפיתוי למצלמה המתקתקת החלה להחליק את אצבעה מטה, במורד גופה. סמי לא הוציאה הגה וג'ינג'ר החליקה את כתפיות בגד הגוף מכתפיה, חושפת זוג שדיים קטנים ושמורים היטב. מבט חטוף לעבר ג'ואי גילה לסמי שהצעיר מהופנט, זקפתו נראית בבירור מבעד למכנסיו, עדשות משקפיו מכוסות
אדים.תמיד ידעה שהוא נמשך לנשים מבוגרות יותר אבל ג'ינג'ר הייתה משהו מיוחד אפילו בשבילו.
בתנועה קלה הפשילה ג'ינג'ר את בגד הגוף והשליכה אותו במחווה תיאטרלית מחויכת אל ג'ואי. היא פישקה את רגליה חטובות באוויר בקלילות, ערוותה הבהירה, מטופחת בקפידה, מבהיקה באור הזרקורים. נר ואופניים, לוטוס וצפרדע, ג'ינג'ר עברה במקצועיות מתנוחה לתנוחה, וסמי הניחה לה לזרום ללא התערבות.
לבסוף נעצרה בתנוחת הכלב, אצבעות ידה הימנית מעפילות במעלה ירכיה. בתנועות מהירות החלה לעסות את עצמה, מחייכת למצלמה בהתגרות.
סמי התבוננה במריה. משחשה שיצאה ממוקד תשומת הלב נרגעה הצעירה וכעת, עיניה נטועות ברעותה, שחו אצבעותיה בערווה הסמיכה. לפתע נעתקה נשימתה וסמי הבחינה שמבטה נעוץ בג'ינג'ר. אצבעה של הדוגמנית המבוגרת נעלמה בין שפתי ערוותה ועיניה כמעט נעצמו. הצלמת נטלה מצלמה טעונה מג'ואי והחלה להסתובב סביב ג'ינג'ר. לאחר שנחה דעתה מהתמונות שצילמה, עברה ללא מילה לצלם את הצעירה.
ביישנותה של מריה נחלשה. נחיריה התרחבו והיא נעצה מבט בצלמת, אצבעותיה מרקדות באטיות חושנית. היא חיקתה את ג'ינג'ר, מפשקת את רגליה באוויר, מתווה בהן תנועות אופניים. דוגמניות מסוגה לא היו אדישות לתקתוק המצלמה, ידעה סמי. הן התרגשו ממנו. הן נהנו לחשוף את ערוותן בפני הצלם. ג'ינג'ר, שהבינה שיצאה מאור הזרקורים התיישבה בצד, צופה במתרחש בשלוות נפש. סמי לא הניחה לה לשבת זמן רב. היא סימנה לה לגשת אל מריה ולנצל את הריגוש בו זאת הייתה מצויה. ג'ינג'ר נעמדה וניגשה אליה, אוחזת בידה, וסמי הורתה לה לעמוד.
מריה נבהלה כאשר הבינה את העומד להתרחש והרימה את ידיה כדי לחצוץ בינהן, מתקשחת, אך ג'ינג'ר דיברה אליה בקול נמוך ומרגיע, מלטפת את שיערה ברכות. לאחר מספר שניות צנחו ידיה של מריה וסמי הבחינה שגופה נרפה. ג'ינג'ר נישקה אותה בעדינות על לחייה, ומשלא נרתעה נישקה אותה שוב על פיה. מריה היססה בתחילה אך כאשר נפגשו שפתיהן בשנית עיניה נעצמו בכמיהה.
"רדי למטה." הורתה סמי בשקט וג'ינג'ר צייתה מיד, נשיקותיה הקטנות זולגות במורד צווארה של מריה כמו הפשרת שלגים.
"שד…על הגופייה." אמרה סמי וג'ינג'ר מצצה את הפטמה הזקורה דרך הבד.
"תוציאי לה אותו."
ג'ינג'ר חלצה שד אחד, גדול ושחום כאגוז קוקוס מיוזע, ודחפה את הפטמה לפה, גניחותיה העדינות של מריה מתערבבות עם תקתוק המצלמה.
"בואי מאחוריה. תוציאי את שניהם. בלי בטן." הוסיפה בשקט. את בטנה של מריה היא העדיפה להשאיר מכוסה, היא לא הייתה יפה כמו זו של רעותה. ג'ינג'ר נעמדה מאחורי הבחורה הלטינית, הוציאה את השדיים הכבדים וערסלה אותם בידיה, מנשקת לאוזנה.
"שבו. ג'ינג'ר מאחור."
שתי הדוגמניות התיישבו על הספסל, מריה מתרפקת על ג'ינג'ר, ברכיה לוחצות את הריפוד בעוד ג'ינג'ר מעסה את שדיה.
"געי בה."
ידה של ג'ינג'ר זלגה במורד גופה של מריה עד שפגשה במשולש השיער. מבלי להמתין לאישור, החלה לפלוש פנימה, אצבעה מחליקה בקלות לתוך הרטיבות הלוהטת. מריה השתנקה בהתרגשות וסמי חשה בגל של טינה קרה מציפה אותה. ג'ינג'ר העבירה את ידה של מריה לאחור, ממקמת אותה בין ירכיה. בעודה מענגת את הצעירה, החלה לחכך את מפשעתה שלה בידה בעוד סמי חגה סביבה מצלמתה מתקתקת במרץ.
"קדימה, על הרצפה. 69. " אמרה בקול רם לאחר שסיימה לחוג מסביבן. הלקוחות אהבו את התנוחה הזו, והיא הייתה כמעט הכרחית בכל סט. ג'ינג'ר קמה מהספסל, סייעה למריה המבולבלת עדיין לקום ואז השכיבה אותה על המזרון. היא נשכבה מעליה, קוברת את ראשה בין הירכיים השחומים, לשונה מזנקת בין השפתיים הרעבות. מריה גנחה בקול וחיבקה את הישבן החיוור שמעליה. פעולה זו קירבה אליה את ערוותה הבהירה של ג'ינג'ר, והיא ליקקה אותה בתנועה מהוססת.
כפי שניחשה סמי, מריה חוננה ביכולת ללמוד לענג בכל מצב כמעט. מרגע לרגע ביישנותה נעלמה וליקוקיה הפכו מדויקים ומענגים יותר עבור ג'ינג'ר, אשר התקשתה להתרכז בערווה שמתחתיה. שתי הנשים החלו להתפתל בעונג על הרצפה, גניחותיהן מתמזגות עם תקתוק המצלמה.
"טוב. סיימנו." אמרה סמי לפתע. ריגוש מילא אותה והיא כעסה על עצמה על כך, כעס זר ואיום. היא חשה שאם תוסיף לצפות בשתיים מתענגות זו על זו, היא תתפוצץ מזעם.
"אכפת לך אם…נמשיך?" שאלה ג'ינג'ר בהפתעה, פניה בין ירכיה המיוזעים של מריה.
"במקום אחר." חתכה סמי. "אנחנו סיימנו. תתלבשו. הצ'קים שלכן אצל כליפה."
ג'ינג'ר הזדקפה וסייעה למריה לקום. היא חיבקה אותה, מניחה לידה לגלוש על הישבן השחום.
"אכפת לך אם…נתקלח קודם?" שאלה ג'ינג'ר בתמימות מתגרה.
"בסדר" סיננה סמי, בקושי כובשת את כעסה.
"הילד לא מוריד ממני את העיניים מתחילת הצילומים. אכפת אם הוא יצטרף אלינו?"הוסיפה ג'ינג'ר במתיקות.
ג'ואי נתן בה מבט מתחנן.
"תעשה מה שאתה רוצה." רשפה סמי "מחר בבוקר אני רוצה את הסטודיו נקי וריק מכל הג'אנק הזה." אמרה לג'ואי.
סמי הסתובבה ופנתה לצאת, לא לפני שהבחינה איך ג'ינג'ר מושכת אליה את הנער מצמידה את פיה לשלו בנשיקה צרפתית לוהטת. בחצי השעה הבאה יבקעו אנחות וגניחות רמות מחדר המקלחת.
בלי להיפרד לשלום מכליפה היא יצאה את המשרד והחלה לשוטט ברחוב, זעם, דחייה ותסכול ממלאים אותה, חורכים אותה. מעולם לא חשה כעורה וגמלונית יותר.נגה האירה את זיכרונותיה שלה באור לעגני ומעוות : האם מישהי מאהובותיה בעבר אי פעם אהבה אותה באמת? האם מישהי נמשכה אליה, או שכולן
רצו רק לנצל אותה? האם כל הג'ינג'ריות, המריות והנגות של העולם לועגות למכוערות, הקרנפיות עם הליפסטיק, כמוה מאחורי הגב לאחר שסיימו ללחוש דברי חלקלקות באוזניהן?
שעות רבות טיילה ברחובות הסואנים, טרודה במחשבות, מבלי לתת את הדעת לאן רגליה נושאות אותה. ככל שהאפיל היום שככה להבת הזעם של סמי וכאשר ירד הלילה,כבתה לגמרי, מותירה אחריה גוש פחם של שנאה. היא נצרה את הגוש בליבה ועם עלות הבוקר מצאה כי התסכול והכאב שם כבשו את הגוש ליהלום קטן של שנאה.
* * *
"נגה'לה? " קראה רונית בפעם השלישית.
נגה נאנחה וסגרה המגזין בו עלעלה. היא הייתה שרועה על מיטת חדרה, מוקפת בשקיות נייר צבעוניות, בגדים, נעליים ותכשיטים, שלל ממסע השופינג היומי.
"מה?!" קראה.
"תראי, נגה'לה, " אמרה רונית מפתח החדר שהוקצה לאחייניתה. "מאז שהגעת, לא ניקית את החדר ולא סידרת אותו. אין לי בעיה לעשות את זה במקומך, אבל…"
"שלא תעיזי" אמרה נגה, מזדקפת. "אל תכנסי לי לחדר ואל תתעסקי לי בדברים."
"כן, אבל זה מתחיל להיות מלוכלך ומבורדק כאן, ואני לא אוהבת את זה."
"בסססדר" אמרה נגה בחוסר סבלנות. "אני אנקה כבר את החדר המזוין. קרצייה." הוסיפה בשקט ודודתה הסתלקה.
יומיים לא שמעה נגה מהצלמת והיא התחילה לאבד את סבלנותה. לאחר הפגישה האחרונה בינהן, נדמה היה לה כי הצלמת מונחת בכיסה, וכי העניינים הולכים להתקדם במהירות, אך סמי לא התקשרה איתה יותר. את העצבנות שכרסמה בה דיכאה במהלך היום בדרך החביבה עליה : היא בילתה בשופינג, חורשת קניונים וחנויות יוקרה, מוסיפה פריטי לבוש ותכשיטים לאוסף שלה אותו התחילה לטפח מגיל צעיר.
הערבים והלילות, לעומת זאת, היו קשים יותר. היא הייתה כלואה בדירה, מסרבת להיפגש עם מכרים ישראלים של דודתה ובעלה וחסרת יכולת להכיר אנשים חדשים שאינם דוברי עברית.
מחר תיגש אל הצלמת ותראה היכן הדברים עומדים.
* * *
"אני גומר!" הזהיר הגבר השחור, איברו המגודל נתון בפיה של אדמונית קטנת גוף שישבה על המיטה.
"תוציא אותו, מקס" ציוותה סמי, מצלמתה מבהיקה ברצף. " גמור לה בפרצוף. תחייכי, ונסה! אל תעצמי עיניים או שנעשה את הכל שוב!"
האדמונית קטנת הגוף התאמצה לחייך אל המצלמה כאשר מטחי השפיך הראשונים נחתו על מצחה.
"לשון החוצה, ונסה…יופי…מבט מתגרה…מתגרה…יופי…לא לסגור עיניים!"
ונסה הישירה מבט אל המצלמה, אצבעה בפיה, מתאמצת שלא למצמץ.
"יופי, ונסה." אמרה סמי. "עוד קצת וגמרנו." עודדה את האדמונית.
הגבר השרירי גנח בקול עוד מספר פעמים, מתיז על פניה של הצעירה ואז נדם, מתנשף.
"ג'ואי." הורתה סמי והנער הגיש מגבת לאדמונית. זו מיהרה למחות את פניה.
סמי התיישבה ליד ונסה, שנראתה המומה ומבולבלת, על סף הבכי.
"היית מצוינת" אמרה ברכות. "אני אשלם לך אקסטרה."
"תודה." מלמלה הצעירה, נעה על המיטה בחוסר נוחות.
"את רוצה להתקלח?"
ונסה הנהנה ברפיון.
"המקלחות שם. יש שם מגבת מוכנה בשבילך."
ונסה הנהנה שוב ונכנסה אל המקלחת, נזהרת שלא לפגוש במבטה במקס. הגבר השחור נעץ בה מבט בעוברה, ואחר חייך אל סמי, מחווה בראשו אל עבר המקלחת. הוא הצביע אל איברו שכבר התחיל להתקשות שוב, והחווה תנועת משגל בידיו.
"ג'יזס קרייסט, מקס. מה יש לך שם?" נאנחה סמי, והוא צחק בקול רם. "אתה לא נכנס למקלחת עד שהיא תצא." התרתה בו. "גם ככה לא נראה לי שהיא תוכל לשבת כמו שצריך בשבוע הקרוב. חכה כאן עד שהיא תצא, ואז תיכנס."
"את רעה אלי, סמי" התלונן מקס בצחוק. "התחת הלבן והקטן שלה היה כל כך הדוק, כמעט שלא יכולתי לנשום." הוא עיווה את פניו כאילו היה דג על היבשה ועיניו בלטו מחוריהן וסמי נאלצה לצחוק. היא חיבבה את הבריון המגודל. מקס היה קצת טמבל ולפעמים קצת רע אל בנות זוגו, אך הוא היה מצחיק, לבבי, ונוח לעבודה. "זה בסדר, סמי, אני אתקלח בבית."
הוא החל להתלבש בעוד סמי וג'ואי מארגנים את הציוד. כליפה הופיע בפתח הסטודיו.
"הישראלית כאן." הודיעה.
ליבה של סמי ניתר לרגע, אך היא מיהרה לחשוק את שיניה, מרסנת את רגשותיה. היא וידאה שמקס כבר סיים להתלבש והורתה לפקידה להכניס את נגה.
"שלום!" קרנה נגה, חיוך קורן על שפתיה.
"שלום." חייכה אליה סמי בנימוס.
"הייתי בסביבה, אז קפצתי לראות אם יש לך חדשות בשבילי."
"יכולת להתקשר." אמרה סמי.
מבוכה התפשטה על פניה של נגה.
"כן…אבל לא…" התחילה.
"זה בסדר" אמרה סמי. "יש לי בשורות לא טובות בשבילך. הצלם שדיברתי איתך עליו לא יוכל לצלם אותך בשבועות הקרובים."
פניה של נגה נפלו.
"אז מה נעשה?" שאלה. "אני לא…אני לא מכירה כאן אף אחד…"
"אני מצטערת" אמרה סמי בקרירות. "כנראה שאני לא אוכל לעזור לך."
"אבל…" התחילה נגה.
"אין לי מה לעשות." אמרה סמי בשנית. “לא יכולה לעזור לך.”
נגה השתתקה. היא שתקה לרגע ואז אמרה:
"טוב. תודה."
סמי הנהנה ללא אומר, ונגה הסתובבה ויצאה מהסטודיו.
"וואו" אמר מקס. "מה זה היה?"
"כלום." אמרה סמי בקול מאומץ. עלבון הדחייה ודבריה של נגה החל שוב לבעור בה, והיא התאמצה לשמור על חזות שלווה. "אף אחד."
"היא לא נראית כמו 'אף אחד'. מתי את מסדרת לי איזה סשן איתה?" שאל מקס בהתלהבות. "יש לה קלאסה אחרת."
"סשן איתה?" חזרה סמי על דבריו. ליבה החל לדפוק במהירות.
"כן! כן! אני מת לראות אותה בולעת את 'האנקונדה השחור'!"
"אולי אתה צודק" אמרה סמי, תכנית מתרקמת בראשה. "שווה לבדוק את זה."
* * *
"שוב תודה." חייכה נגה בעצבנות. ג'ואי סיים לכוון את הרפלקטורים בעוד סמי מאפרת את הדוגמנית הצעירה.
"אין בעד מה" ענתה סמי. "זה יהיה אמנם יותר קשה…תפתחי את הפה…אם אני אדחוף אותך ולא מישהו מפורסם יותר…צד שמאל…אבל אני לא רואה כרגע דרך אחרת.זה לא הסתדר לי עם הצלם ההוא מ'ווג'…צד ימין…"
"לא נראה לי שיש לי ברירה." אמרה נגה.
"בדיוק." חייכה סמי חיוך רחב, חושפת שיניים. "אבל אל תדאגי…אני אעשה אותך כוכבת…יופי, נתחיל?"
נגה הנהנה ונעמדה לפני הסקרין, המסך המשמש רקע לצילומים. סמי לקחה מצלמה טעונה מג'ואי, סימנה לו להפעיל את המוסיקה והחלה לצלם. מהר מאוד הבינה שמעולם לא נתקלה בדוגמנית מקצוענית כמו נגה. זו נענתה מיד לכל דרישה, הכירה כל תנוחה והציגה כל הבעה שדרשה סמי. באיזו קלילות דילגה מהבעות מהורהרות ונוגות לחיוכים מאירים ובחזרה. כמה קל לאישה כזו לשדר כל רגש שתרצה. כמה קל לה להעמיד פנים.
"וכפתור…יופי…ועוד אחד…" הורתה סמי.
נגה צייתה לה בהיסוס. היא לא לבשה חולצה נוספת מתחת לחולצת המשי, ופתיחת שני כפתורים חשפה את חלקה העליון של חזייתה הלבנה.
"עוד אחד…" המשיכה סמי.
נגה נעצרה, קפואה על עומדה.
"מה…לפתוח, כאילו…."
"כן, כן. קדימה." האיצה בה סמי ונגה צייתה.
שני הכפתורים האחרונים הותירו את חולצתה של נגה פרומה. סמי הבחינה שהדוגמנית מתאמצת להסתיר את חזייתה, לכן צילמה עוד סרט לפני שאמרה:
"יופי…ותורידי את החולצה."
"מה?" שאלה נגה בתדהמה.
"קדימה…קדימה…מה, אף פעם לא הצטלמת בבגדים תחתונים?"
"לא." הודתה נגה. כוכבה דרך במהירות בשמי הדוגמנות בארץ, ולפני שנדרשה לדגמן הלבשה תחתונה, הייתה נגה במעמד בו יכולה הייתה לסרב לדרישות כאלו.
"אז הגיע הזמן." פסקה סמי.
"אני לא יודעת, תראי…" התחילה נגה.
"לא, תראי את" אמרה סמי. " אם את רוצה לעבוד איתי, תעשי מה שאני אומרת. אחרת, שם זה הדלת, בסדר?"
נגה התקשחה לרגע, נותנת מבט עז בסמי, אך זו הישירה אליה מבטה.
"בסדר." אמרה נגה לבסוף בקול שפל. היא לא הייתה רגילה לציית.
נשימתה של סמי נעתקה לרגע למראה כתפיה הדקות של הדוגמנית, עטויות כתפיות החזייה,שהחליקו מתחת לחולצת המשי. ג'ואי נטל מידיה את החולצה והניח אותה על קולב סמוך, אחר נפנה לטיפול במצלמות.
נגה עמדה שלובת ידיים, מחכה בעצבנות להוראות הצלמת. סמי החלה לצלם אותה שלובת ידיים, אך לאחר מספר תמונות הורתה לה לשנות את התנוחה.
"יד ימין על ירך ימין…יופי…יד ימין על הפה…מופתעת…אצבע בפה…מפתה…ידיים שלובות מאחורי הראש…"
עטרותיה הסמוקות של נגה נראו בבירור מתחת לבד הדק של החזייה וסמי חייכה לעצמה כאשר ראתה את ג'ואי מסדר מפשעתו בחוסר נוחות. נגה לכסנה אליו מבטים עצבניים, אך סמי נהנתה ממבוכתה של זו ולא הורתה לו לצאת מן הסטודיו כפי שעשתה לעתים.
"וכפתור מכנסיים…תני לי מבט מתגרה…עוד אחד…אצבע בפה…יד מכסה את הפנים…מתביישת…מבט למצלמה…תתגרי בי…לשון…על השפתיים…עוד כפתור…יופי…תפתחי את השוליים של המכנסיים, אני רוצה לראות תחתונים…יופי…תני להם להציץ…ותורידי אותם…"
בתנועות כבדות ונבוכות הפשילה נגה את מכנסיה, חושפת זוג רגליים ארוכות וחלקות למשעי. פיה של סמי התייבש למראה תחתוני הכותנה הפשוטים שלבשה והכתם הכהה בבסיס משולש הבד.
"טוב מאוד" התעשתה. "לכי אלי…יופי…ובחזרה…תנדנדי קצת את הטוסיק…יופי…תישעני על הקיר…תסתכלי אחורה…מעבר לכתף ימין…מבט מזמין…יופי…יד שמאל על הטוסיק…תסתובבי אלי…מבט חולמני אל החלון…וגעי לעצמך בפטמה…ולעצום עיניים…יד שמאל על הבטן…יותר למטה…יופי…עוד יותר…ותכניסי את קצה האצבעות מתחת לבד…בסדר…מבט אלי… מזמין… מתגרה… מתבייש… יופי… קדימה,תורידי את החזייה והתחתונים."
נגה נעצרה על עומדה.
"מה?!”
סמי סימנה לג'ואי להשתיק את המוסיקה.
"תורידי הכל.”
"מה פתאום?”
"נגה," אמרה סמי בקול רך, מתקרבת אליה. "למה באת לכאן? למה באת לאמריקה?"
"בשביל להצליח. לבד. " אמרה נגה. "בשביל להיות הכי גדולה. בשביל הכסף."
"את יכולה להצליח," אמרה סמי. "אבל זה עניין של אמון. אני משקיעה בך זמן. זה זמן שאני לא עובדת בו, אז אני משקיעה בך גם כסף. אני משקיעה בך חומרים, הפילמים האלה לא זולים. למה אני משקיעה בך? כי אני מאמינה בך. כי אני מאמינה שאת יכולה להיות כוכבת. אני מאמינה בך, ואת צריכה להאמין בי. בסדר?"
נגה הנהנה.
"אבל למה…ככה?" הקשתה. “בישראל לא התפשטתי אף פעם.”
"אנחנו לא בישראל." הסבירה סמי. "יש כאן עשרות צלמי אופנה, ולגדולים שבהם יש כמה טאלנט סקאוטס, ציידי כישרונות, שעובדים בשבילם. כל אחד כזה רואה עשרות בוקים ביום, וברובם הם לא מדפדפים יותר מעמוד אחד או שניים. תביני, נגה: המעמד שלך בישראל לא שווה כאן כמעט כלום. יש עשרות מלכות יופי
בעולם, רובן מנסות להגיע לכאן כשלב זה או אחר, ועוד מאות אלפי בחורות יפות שגם רוצות. אני רוצה שכשהטלנט סקאוט יפתח את הבוק שלך, הוא ייפול מהכיסא. שהוא לא ישכח אותך. בשביל זה נצטרך לשחק קצת מלוכלך, בסדר?"
"בסדר…" אמרה נגה.
"נעשה את זה יפה…אומנותי ונקי." הבטיחה סמי.
"בסדר" אמרה נגה בשנית "ו…את יכולה לבקש ממנו שיצא…?" החוותה נגה אל עבר ג'ואי.
סמי היססה. על אף שנהנתה ממבוכתה של הדוגמנית, ידעה כי כדי לקדם את תוכניתה עליה לבסס את האמון בינהן. היא הורתה לג'ואי לצאת מהסטודיו והשתיים נשארו לבדן.
נגה שלחה את אצבעותיה אל מאחורי גבה הצר ושחררה את קרסי חזייתה, משחררת את שדיה הקטנים. היא הניחה אותה על הקולב ולבה של סמי ניתר כאשר הדוגמנית קילפה את תחתוניה במורד רגליה הארוכות ותלתה אותן לצד החזייה.
"נתחיל?" שאלה סמי, מפעילה את המוסיקה.
נגה לא הייתה מורגלת בעבודה בעירום. ותנועותיה היו ביישניות וכבדות, אך סמי מצאה את הבתוליות הזו מרגשת.
"כסי את החזה ביד אחת ואת הערווה ביד השנייה." הורתה ונגה צייתה.
"תני לי ביישנות… חולמנות… עיניים עצומות… מבט מהורהר אל מחוץ לחלון… גשי לחלון… תסתכלי החוצה… ומבט אלי מעבר לכתף… ותנוחת כריעה, צפרדע… תסגרי את הירכיים ותסתירי את השערות עם היד שעליה את נשענת… יופי… ושוב תסתובבי… תסתכלי עלי מעבר לכתף שמאל… פיתוי… יופי… התגרות… יופי… הזמנה… יופי… ו… סיימנו. "
נגה מיהרה להתלבש וסמי התיישבה לידה.
"מחר אני אסיים לפתח את כל התמונות, וכבר בצהריים אשלח אותן לכמה צלמים שאני מכירה, בסדר?"
"בסדר" אמרה נגה. "גם אני אקבל עותק, נכון?"
"בוודאי" חייכה סמי. "בוודאי."
* * *
בשארית היום הסתובבה נגה בחנויות וקניונים, שווקים ודוכנים, טועמת ומריחה את הכרך האדיר, נפעמת מהדופק האנושי הפועם סביבה. אלפי אנשים בצבעים ובגדים אותם ראתה רק בטלוויזיה הקיפו אותו, חיו סביבה, התעלמו ממנה. סמי צדקה, היא באמת אף אחד כאן. בארץ היו ננעצים בה מבטים לכל אשר תפנה, אבל כאן הייתה אלמונית. בינתיים, הבטיחה לעצמה. היא עוד תהיה גדולה, גדולה יותר מגורדי השחקים מסביבה. גדולה עד השמיים. לפנות ערב, עמוסה בשקיות חדשות, חזרה נגה אל בית דודתה.
"נו??" שאלה רונית כאשר פתחה נגה את הדלת. "איך היה?"
"בסדר" אמרה נגה, והתיישבה מול הטלוויזיה.
"מה 'בסדר'? ספרי לי איך היה!"
"אמרתי לך. היה בסדר" אמרה נגה, מנסה להתרכז בטלוויזיה הלא מתורגמת. "הצטלמתי.יהיה בוק ואז נראה."
"בהצלחה, מתוקה שלי" אמרה רונית. "אכלת?"
"לא."
"את רוצה ארוחת ערב?"
"מה את חושבת?" התרגזה נגה. "אני אומרת לך שלא אכלתי!"
"טוב, מאמי. תנוחי לך קצת ואני אכין לך ארוחת ערב."
* * *
היומיים הבאים עברו על נגה בבטלה. בבוקר הייתה מתעוררת, צופה קצת בטלוויזיה,מתעמלת ויוצאת לטיולים רגליים ושופינג עד הערב. היא סירבה בתקיפות להצעות דודתה להכיר לה חברים ישראלים. כל עוד לא עבדה, חשה נגה שאינה רוצה להניח לזרים לשפוט אותה ולבקר את האופן בו עזבה את הארץ. דודתה
העירה לה בזהירות שחלק מהתבטאויותיה בעיתונות כלפי הארץ היו צורמות אך היא רק משכה בכתפה. עוד יועצת תקשורת.
על אף שמיעטה לפגוש בדודתה, מצאה נגה שהדקות בהן בילתה במחיצתה נגררו והשתרכו בעוד רונית מפגיזה אותה בשאלות ותובנות, הצעות וטיפים. שיחות הטלפון לארץ לא היו לה קלות יותר. כאשר אביה ואחותה לא הלאו אותה בתיאורים מפורטים של מצב בריאותה של אמה, הם התעניינו במצב הקריירה שלה, עליה לא ששה לדבר כל עוד לא התרוממה. הבטלה מאונס קיצרה מדי יום את פתיל סבלנותה
והפעמים בהן חשבה לעזוב את דירת דודתה הלכו ותכפו.
* * *
החבילה הגיעה בשבת בבוקר, בוקר היום השלישי מאז הצטלמה. נגה, רונית ורונן בעלה ישבו מול הטלוויזיה כאשר צלצל פעמון דלת. רונית, שפתחה את הדלת, הופתעה לגלות שליח פדאקס עם חבילה עבורה. לאחור שחתמה עליה, פתחה אותה, מופתעת לגלות בתוכה אלבום תמונות.
"Modeling Excellence" קראה את התווית בקול רם.
למשמע השם התרוממה נגה מהספה.
"זה בשבילי." אמרה.
נגה חטפה את החבילה והסתלקה לחדרה, מתעלמת מקריאת המחאה של דודתה. היא קרעה את העטיפה ופתחה את קופסת הקרטון. בתוך הקופסה נחו קלסר מהודר ומעטפה. בתנועות אטיות היא דפדפה בקלסר, בוחנת את תמונותיה בקפדנות. סמי ללא ספק הייתה צלמת מוכשרת. אף צלם לפניה לא הוציא ממנה מיניות טהורה כל כך. התנוחות, המבטים, התאורה וזוויות הצילום כמו היו שייכים לאישה אחרת, לאלת מין. אישה חושנית ופראית, רעבה כמעט. היא צחקקה לרגע למראה התמונות אך בכל זאת היה בהן משהו עוכר שלווה. זו לא הייתה בדיוק היא שם בתמונות, והיא מצאה שאינה רוצה לפגוש באישה המצולמת. לאחר שסגרה את הקלסר החזירה אותו לקופסה ושלפה את המעטפה ופתחה אותה. בתוך הקופסה נחו התשלילים לצילומים ופתק בודד. על ריבוע הנייר הקטן הייתה כתובה מלה אחת בכתב יד עגול : "אמון".
* * *
היומיים שלאחר מכן היה סיוט מתמשך עבורה. עכשיו, כאשר הבוק היה בידה, היא מצאה את ההמתנה לחדשות קשה ומתישה. כמו משקולות, נתלו השעות עליה, מעיקות וכבדות, כמו ציפורים רעבות הן ניקרו בה מבוקר עד ערב, לא נותנות לה מנוח. חסרת שקט התבוננה בטלפון הסלולארי, דרוכה וממתינה לשיחה שעות ארוכות.
המתח בינה לדודתה הלך וגאה. נראה היה לה שלרונית נמאס לארח אותה. לא תמיד ארוחותיה של נגה מוכנות בזמן, ודודתה אף דרשה ממנה לסייע בשטיפת הכלים ולסדר את חדרה. נגה, שלא הייתה מורגלת במלאכות כאלה, נפגעה מאוד מהקטנוניות של דודתה, ובצעה אותן כמי שכפאו שד.
המתח הגיע לכדי התלקחות ערב אחד, לאחר שחזרה מטיול בחוץ. רגליה כאבו, היא הייתה רעבה ותסכול מילא אותה לאחר שנאלצה להתלבט ארוכות לפני קניית חולצה שרצתה מכיוון שהייתה יקרה. הכסף שהביאה מהארץ הלך ואזל לאיטו והיא מצאה את עצמה, לראשונה בחייה, מתחבטת לפני קניית פריטים בהם חשקה. לאחר שפתחה את דלת הדירה הבחינה ברונית, אשר עיינה בדבר מה שהחזיקה. כאשר הבחינה בה דודתה היא נתנה בנגה מבט מזועזע.
"מה קרה?" שאלה נגה. רונית הרימה את ידה. היא החזיקה את הבוק ששלחה סמי.
"זה כמעט פורנו, מאמי…" אמרה דודתה.
"את נכנסת לי לחדר?" שאלה נגה, מזועזעת.
"רציתי לנקות שם…" אמרה רונית. "תראי, התמונות האלה, זה…"
"את חיטטת לי בדברים?!" צעקה נגה.
מיום שהיה לה חדר משלה הבהירה לבני משפחתה שאין לחטט בחפציה. גם לו הייתה רונית מגלחת בלילה את שיערה של נגה וצובעת את שיניה בכחול הייתה אחייניתה נזעמת פחות מכפי שהייתה כעת.
"שלא תעיזי לגעת לי בדברים, שמעת?" צעקה נגה שוב ונעלמה בחדרה. עוד לפני שהספיקה רונית לענות נטרקה הדלת.
* * *
כליפה הופתעה לראות את הישראלית כאשר הגיעה למשרד בבוקר.
"סמי תגיע מאוחר יותר." אמרה לה בעודה פותחת את הדלת.
נגה הנהנה.
"תרצי לחכות לה?"
נגה הנהנה בשנית.
נגה חיכתה בחדר ההמתנה שמחוץ לסטודיו. רק עכשיו שמה לב שעל הקירות לא היו תלויות תמונות של דוגמנים ודוגמניות מפורסמים או שערים מתוך מגזיני אופנה, אלא בעיקר של נשים מאופרות בכבדות ושערי מגזינים פורנוגרפיים.
סמי הגיע שעתיים לאחר מכן, מלווה בג'ואי.
"מה קרה?" שאלה אותה הצלמת.
הכעס והתסכול התפוצצו בנגה למשמע השאלה הפשוטה והיא פרצה בבכי.
"היא חיטטה לי בדברים…נמאס לי ממנה…נמאס לי להיות שם…"
"מי חיטט לך בדברים?" שאלה סמי בדאגה.
"דודה שלי…" יבבה נגה "נמאס לי ממנה…היא נכנסה לי לחדר ונגעה לי בדברים…היא מצאה את הבוק שלי…למה שמת את השם שלה על החבילה?"
סמי התאפקה שלא לחייך.
"אופס." אמרה הצלמת. "תראי, היא צודקת" הוסיפה. "זה הבית שלה, אחרי הכל…למרות שכל זמן שתגורי שם לא תהיה לך פרטיות באמת."
"אז אני לא רוצה לגור שם יותר!" קראה נגה.
"יש לך ברירה?" שאלה סמי. "מה תעשי, תשכרי דירה?"
"כן!" קראה נגה. "אולי תמצאי לי דירה?"
"דירה?" תהתה סמי בקול רם. "דירה זה יקר בניו יורק, ואנחנו מחכות לתשובות.זה יכול לקחת כמה שבועות."
"לא אכפת לי! יש לי עוד קצת כסף, אני אמצא עבודה!"
"את יודעת מה?" אמרה סמי. "בסדר. אני אעזור לך. בתנאי אחד."
"מה?" שאלה נגה, פניה רוויות דמעות.
"שתפסיקי לבכות." חייכה סמי.
* * *
הדירה שמצאה לה סמי הייתה אמנם יקרה להחריד בסטנדרטים ישראליים, אך היא הייתה מרוהטת ונחמדה, בשכונה שקטה בה לא התגוררו הרבה ישראלים, והיא הניחה שתוך חודש תוכל סמי למצוא לה עבודה. כסף לשכר דירה מעבר לזה לא היה לה, גם כך נאלצה להפעיל את כל קסמיה כדי שבעל הבית יהיה מוכן להסתפק בתשלום מראש של חודש אחד בלבד.
דודתה דחקה בה שלא לעזוב. היא לא מורגלת ביוקר המחיה וכל עוד אינה עובדת, עדיף שתישאר אצלה, לא? סמי תמצא לה עבודה השיבה נגה בביטחון. היא שפוטה שלה. מעולם לא התגוררה נגה לבדה, אמרה רונית, והדבר קשה משניתן לפעמים לדמיין. נגה נעלבה מדברים אלו ובוויכוח שפרץ לאחר מכן צעקה על דודתה. היא כלבה זקנה, חטטנית ולא מפרגנת. היא, נגה, לא רוצה לגמור את החיים שלה באיזו עבודה אפסית, נשואה לאיזה לוזר מובטל. רונית פרצה בבכי וצעקה עליה להסתלק מהדירה.
סמי הניחה לה להתקשר מדי פעם מהמשרד בסוף היום, כדי לחסוך בעלויות הטלפון. אביה של נגה הפציר בה להשלים עם דודתה ולחזור לדירה, אך זו מיאנה לשמוע. היא עצמאית עכשיו, ולוקחת את חיים שלה בידיים, בלי שיגידו לה מה לעשות. היא תמצא עבודה ותסתדר. ואיך תמצא? הלא האנגלית שלה רצוצה ואשרת עבודה אין לה? הקשה אביה. היא תסתדר. התעקשה. למה כולם חושבים שהיא כל כך
חסרת אונים? היא תסתדר.
"מציקים לך?" חייכה אליה סמי כאשר סיימה את אחת השיחות הללו עם אביה.
"אויש" נאנחה נגה. "את לא יודעת כמה."
"יש אנשים שתמיד יראו בך ילדה קטנה שלא מבינה כלום."
"בדיוק ככה" הסכימה נגה. "דודה שלי. אבא שלי. כולם בארץ."
"את עוד תראי להם. את תעשי בוכטות של כסף."
"אני חייבת. אני חייבת להראות להם שאני לא איזה בובה. שאני יכולה להסדר לבד. אבל מתי אני אתחיל לעבוד? עוד מעט כבר אין לי כסף." נאנחה נגה. כספה כמעט ואזל. שופינג כבר כמעט שלא עשתה, היא החלה לקמץ באוכל וכסף לשכר דירה לחודש הבא לא היה לה.
"אני מקווה שכל יום עכשיו נקבל תשובות." הבטיחה סמי.
* * *
נגה קיבלה תשובה אחת, אך לא את זו שציפתה לה. יום אחד התקשרה לסמי, בעוד זו עסוקה בצילום סשן של שלוש דוגמניות, שתי "אסירות" ו"סוהרת". הסשן כבר עמד להסתיים. ה"סוהרת" הייתה אזוקה לסורגים המדומים אותם בנה ג'ואי ואחת ה"אסירות" ליחכה את מפשעתה ובעוד השנייה, אסיאתית צנומה, מלקקת את שדיה.
"יש לך טלפון" אמרה כליפה, אדישה למתרחש. "זאת הישראלית שלך."
"תגידי לה שאני עסוקה ושאני אתקשר אליה אחר כך." הורתה סמי. "תחדירי לה אצבע."הורתה לאחת ה"אסירות" ותיעדה בשלוש תמונות כיצד האצבע הרטובה נעלמת בין שפתי הערווה של ה"סוהרת" הבלונדינית.
"זה דחוף." אמרה כליפה.
"בסדר." אמרה סמי וסימנה לבנות שתי דקות הפסקה. האסיאתית הזדקפה, מיישרת אתגבה הכואב, אך ה"אסירה" השנייה, בלונדינית קצוצת שיער, לא מיהרה לשלוף את אצבעותיה מבין רגליה של ה"סוהרת" והזיזה אותן בתנועות מעגליות.
"אני עסוקה, מה הבעיה?" אמרה סמי לטלפון.
"מה זה 'בלואו ג'וב'? בעל הבית שלי רוצה שאני אנשוף עליו, או שאני אתן לו 'בלואוג'וב'" אמרה נגה מעברו השני של הקו.
"שילמת לו שכר דירה?" שאלה סמי.
"לא." הודתה נגה.
"אז הוא רוצה שתמצצי לו את הזין." אמרה סמי בפשטות.
"מה?" הזדעזעה נגה.
"אל תהיי כל כך מזועזעת" אמרה סמי. "אף פעם לא מצצת?"
"אני? מה פתאום?!"
"זה די הרבה כסף בשביל מציצה." הודתה סמי.
"בחיים לא!" קראה נגה.
"איך שאת רוצה, אבל הוא מיד יזמין משטרה ויפנה אותך."
"שיט. שיט. שיט." אמרה נגה. "אני חייבת כסף! את יכולה לעזור לי?"
"כן." אמרה סמי, ליבה גואה. "תני לי לדבר איתו, אני אבטיח לו שתשלמי לו מחר, ואחר כך בואי אלי לסטודיו."
* * *
"אין לי כסף לתת לך" אמרה סמי לנגה. "אני רק יכולה להציע לך עבודה."
שלוש הדוגמניות כבר עזבו את הסטודיו וג'ואי הכין אותו לסשן נוסף, מיטה מצועצעת ושטיח ארגמני מחליפים את הסורגים ומיטת הכלא. סמי ונגה עמדו בפתח החדר,מניחות לצעיר לעבוד.
"עבודה?" שאלה נגה. "איזו עבודה?"
"אני אצלם אותך בעירום." אמרה סמי בפשטות.
"בעירום??" הזדעזעה נגה.
סמי משכה בכתפיה.
"רק ככה אני יכולה לעזור לך" אמרה.
"אני לא יכולה להצטלם בעירום." התלוננה נגה.
"בטח שאת יכולה. את צריכה את הכסף."
נגה שתקה, כובשת את עיניה ברצפה.
"הרבה דוגמניות הצטלמו בעירום. סינדי קרופורד, לדוגמא. מדונה." הסבירה סמי. "שחקניות,זמרות."
"אני לא יודעת…" מלמלה נגה.
"דודה שלך אמרה לך שלא תצליחי להסתדר לבד. אולי היא צדקה."
נגה לא ענתה, רק חשקה את לסתה.
"אולי היא תסכים לתת לך כסף לשכר דירה. או לכרטיס טיסה לארץ." הוסיפה סמי כבדרך אגב.
דממה השתררה בסטודיו, מופרת רק על ידי ג'ואי שטען את המצלמות.
"כמה תשלמי לי?" שאלה נגה לבסוף בקול מאומץ.
"מספיק" אמרה סמי, מתקשה להסתיר את עליצותה. "את יכולה לחיות יפה משניים שלושה סשנים בחודש."
"זה רק עד שנמצא לי עבודה בדוגמנות, כמובן." אמרה נגה מיד.
"כמובן." חייכה סמי.
* * *
נגה הידסה בהיסוס אל הסטודיו. על אף שטכנית הייתה לבושה בבגדים שסמי בחרה עבורה, מעולם לא חשה חשופה כל כך. לרגליה נעלה סנדלי פלטפורמה לבנים מגוחכים בגובהם. היא לבשה מכנסונים סגולים זעירים אשר חשפו כמעט לחלוטין את עכוזיה ומתחתם לבשה תחתוני חוטיני. גופיה צהובה דקיקה כיסתה את שדיה, חושפת את בטנה השטוחה, ועל ידיה ענדה עשרות צמידי פלסטיק צבעוניים.
"אני נראית כמו זונה." התלוננה.
"עוד לא" אמרה סמי בפשטות. "שבי, אני אאפר אותך."
סמי הייתה מרוצה ממעשה ידיה כאשר סיימה לאפר את מלכת היופי לשעבר: את שפתיה צבעה בורוד בזוקה עם הרבה גלוס להשגת מראה בוהק, על לחייה פיזרה סומק וסביב עיניה שמה צלליות כהות.
"הנה" ציינה. "עכשיו את נראית כמו זונה."
הצלמת התענגה על הבעת התדהמה של הדוגמנית, ועליצות רעה מילאה אותה, אך היא שמרה על ארשת פנים ניטרלית.
"גשי לעמוד ליד המיטה." הורתה לה. לג'ואי הורתה להפעיל את המוסיקה.
"קדימה, נגה…ידיים על המותניים…" התחילה סמי. היא הייתה נוזפת בכל דוגמנית אחרת לו הייתה מחמיצה פנים כמו נגה, אך היא נהנתה לראות את היפיפייה בסבלה, ושמחה להנציח אותה בפילם.
"ושתיהן על הירכיים…יופי…ועל הברכיים, רגליים ישרות…אוי, חבל שאין לך ציצי. איזו מידה את באמריקאית?"
“A. לפעמים B.” השיבה נגה.
"תצטרכי להגדיל" פסקה סמי. "בשביל המקצוע הזה תצטרכי ,D מינימום C.”
"בשביל איזה מקצוע?" שאלה נגה בחשדנות.
"סתם…כלום" אמרה סמי. "תמחקי את הפרצוף החמוץ הזה ותתחילי להיות מקצועית, אחרת נישאר כאן כל היום."
נגה הנהנה.
"יד ימין על העורף, שמאל על המותן…יופי…תני לי נשיקה…ותפריחי נשיקה עם יד ימין…וקריצה…ידיים על השדיים…יופי…אצבע שמאל בפה, יד ימין צובטת את הציצי…מבט אורגזמי…"
"מבט מה?" שאלה נגה.
"אורגזמה, מכירה?" שאלה סמי. "עיניים חצי עצומות, נחיריים מורחבים, פה קצת פעור. את יכולה להוסיף לשון מלקקת את השפתיים לפעמים או הטיית ראש."
נגה עטתה הבעת סלידה, אך מייד התעשתה.
"ככה?" שאלה נגה, עוטה את ההבעה הדרושה.
"את תהיי גדולה. ענקית." שמחה סמי, מצלמתה מתקתקת. "בדיוק ככה. ותנמיכי את הראש… מבט אלי… מפתה… מתגרה… יופי… ועל ארבע… תזחלי אלי… מבט למצלמה… תטרפי אותי… עוד אלי… ותזחלי בחזרה…"
נגה זחלה על הרצפה, גבה החלק פונה אל סמי, עכוזיה קטנים ורזים כיאה לדוגמנית. זיכרון יבבותיה של ונסה המשופדת על איברו השחור של מקס הבזיק בסמי לפתע, ממלא אותה התרגשות אפלה.
"תסתכלי אחורה… יופי… תפשילי את המכנסיים והתחתונים הצידה ביד שמאל… תני לי את התחת הזה… מבט מתגרה… מבט מזמין… ותפשקי את העכוז השמאלי… תראי לי הכל… יופי. התחת שלך נורא רזה. זה תמיד ככה?"
"רק כל עוד אני שומרת." אמרה, והחלה לקום מהתנוחה המשפילה.
"לא אמרתי לך לקום" הזכירה לה סמי. "אנחנו מסתכלים לך על התחת."
ונגה חזרה לכרוע בגבה אליהם, ראשה מורכן.
"מה אתה חושב על התחת שלה?" שאלה סמי את ג'ואי.
"סקיני." פסק הנער, למרות שלסמי לא היה ספק שגם כך לא היה הפרחח מגרש אותה ממיטתו.
"את רואה, גם ג'ואי חושב שהוא קטן מדי." אמרה סמי. "מה קורה כשאת מפסיקה קצת לשמור?"
"הוא מיד מתחיל לגדול." הודתה נגה במבוכה.
"אז תתחילי לטרוף. את יכול לעמוד."
נגה נעמדה, סמוקה ממאמץ ומבוכה.
"תורידי את המכנסיים והתחתונים." הורתה סמי.
"את…יכולה לבקש ממנו לצאת?" החוותה נגה כלפי ג'ואי.
"לא" אמרה סמי בפשטות. "הוא העוזר שלי והוא תמיד נמצא."
נגה חשקה את לסתותיה ונשמה נשימה עמוקה. היא הפשילה את המכנסונים והתחתונים, רגליה הארוכות עירומות מלבד הסנדלים הגבוהים. באופן אינסטינקטיבי היא כיסתה את מבושיה בידה.
"תראי לי השערות." אמרה סמי כבדרך אגב.
נגה הסירה את ידה בחוסר רצון, חושפת את ערוותה למבטיהם הבוחנים.
"מה את מגדלת שם?" שאלה סמי, ונגה הסמיקה כעגבנייה. "ג'ואי, גלח אותה."
ג'ואי נתן בה מבט משתומם. במקרים בעבר בהם נדרשו לגלח דוגמניות פרועות במיוחד,הייתה סמי עושה זאת או מניחה לדוגמנית לעשות זאת בעצמה, אך הנער היה מהיר תפיסה וגם אם לא הבין את המצב לאשורו, מיהר לציית.
"לגמרי?" שאל.
סמי נתנה בנגה מבט בוחן וזו החזירה מבט מבועת.
"תשאיר לה פס ברוחב אינץ'." פסקה הצלמת.
ג'ואי לקח את מיכל ג'ל הגילוח, קערית מים קטנה וסכין גילוח, מקפיד להחליף ראש כפי שראה את סמי עושה.
"שבי על הכיסא." הורה לנגה, וזו צייתה בכבדות.
"תפתחי את הרגליים." אמר.
נגה היססה, נותנת בסמי מבט מתחנן.
"חייבים?”
"את מעדיפה למצוץ לבעל הבית שלך?" שאלה סמי חדות.
"לא…את יכולה אולי…לגלח בעצמך אולי?”
"אין כמו ג'ואי, תאמיני לי.”
נגה נאבקה לרגע בדמעות שערפלו את ראייתה. אחר כך עוותה את שפתיה בעליבות ופישקה את רגליה אל מול הנער, חושפת בפניו את ערוותה, ליבה צונח בקירבה. ג'ואי מרח את הג'ל על שערותיה והקציף אותו ואז לקח את הסכין והחל לגלח. סמי תמהה כיצד נער שעוד לא התחיל להתגלח בעצמו עובד כל כך מדויקות, אך תוך דקה או שתיים נעלם רוב שיער ערוותה של נגה, משאיר אחריו פס דק ומדויק. ג'ואי לקח מעט מים בידו ומחה את שאריות הקצף ונגה זעה באי נוחות בכל פעם שנגע במבושיה.
"יופי." אמרה סמי. "תשאירי את זה ככה, בסדר?"
נגה הנהנה.
"למרות שנראה לי שג'ואי ישמח לעזור לך בעתיד אם תצטרכי." גיחכה. "בואי נמשיך."
נגה נעמדה שוב, נעה וזזה במבוכה.
"שימי רגל אחת על המיטה… יופי… עבודה יפה, ג'ואי… תשכבי על המיטה, רגליים על הרצפה… יופי… איזה רגליים ארוכות, כל הכבוד… מבט מעבר לכתף… יופי… רגליים סגורות… ותפשקי אותן… יופי… וקפלי
ברכיים… ככה… וישרי אותן… תכניסי יד מתחת לבטן, אני רוצה לראות את האצבעות בין הרגליים… בדיוק ככה… ותעצמי עיניים… ותתחילי לגעת בעצמך… את מגרה את עצמך… תנועות מעגליות… אורגזמה… בסדר… מבט מתגרה… חיוך… יופי."
מעולם לא חשה נגה חשופה ומושפלת כל כך עד כי נדמה היה לה שיחד עם שערות ערוותה גילחה סמי את שרידי כבודה העצמי. היא צייתה בלי לחשוב, מנותקת מהכל, מניחה לגופה לבצע את הוראותיה של סמי מבלי לחשוב עליהן.
"…ותתהפכי על הגב…" המשיכה סמי, מחליפה מצלמות בקצב. "תתמתחי… מבט מתפנק… תסמני לי לבוא עם האצבע… בדיוק… חיוך… יותר גדול… יופי… מזמינה… חשקנית… תשעני אחורה על המרפקים, ראש אחורה… ופשקי רגליים… תרימי אותן באוויר… תפתחי עוד… עוד… ותיישרי אותן…"
ניצחון אפל מילא את סמי למראה התמונה: מלכת היופי של ישראל, על גבה, רגליה הארוכות פשוקות לרווחה וערוותה חשופה לעין כל.
————
חלק ג'