גם כשכל החלונות סגורים, אי אפשר לברוח מהרעש של הכביש הסואן. לפני הרבה שנים הוא היה סתם רחוב אבל בכל כמה שנים הרחיבו את הכביש, מסלול אחד בכל פעם עד שהנחש הקטן התנפח לדרקון שחור, שואג ופולט עשן ופיח, ארבעה נתיבים בכל כיוון. בהתחלה התושבים עוד נלחמו אבל תושבים עשירים וחזקים מהם מנעו את ההרחבה בשכונות אחרות והעתירות נדחו והכביש התרחב ושמן, דוחק אתו החוצה את כל מי שיכול היה לברוח ומוריד את המחירים למכירה והשכרה של מי שנאלץ להישאר, כמו גנאדי ואבא שלו.
גנאדי קם מהמיטה בעיניים נפוחות וגורר רגליים לסלון. שבת בבוקר עכשיו והוא אמור להכין שיעורים ואחר כך אבא יקפיץ אותו לפארק כדי שהוא יוכל להחליק על הסקייטבורד שלו עם החברים ולעשן קצת בלי שאבא ידע. הוא התחיל עם הסיגריות לפני חצי שנה, כשהיה בן ארבע עשרה, והוא ממש נהנה מזה עכשיו למרות שהוא יודע שעדיף לו להגביל את כמות הסיגריות כדי שלא יראה כמו אבא, זקן ומשתעל כל הזמן. למרות זאת, סיגריה פה ושם בשבת ולפעמים אחרי בית ספר לא תהרוג אותו.
אבא לא ישן בחדר שלו, לא בסלון וגם לא במטבח, אבל יש פתק במטבח ברוסית.
“גנה, הקפיצו אותי למחלקה. תישאר בבית ותגמור שיעורים בבקשה, ניסע לפארק ביום אחר. סיגל תגיע עוד בשעה אחת עשרה בשביל לשמור עלייך קצת. מצטער, אבא.”
הלב של גנאדי צונח לרגע כאשר הוא קורא את המשפטים הראשונים, אבל מתאושש כשהוא קורא את המשפט האחרון. אבא שלו משלם לסיגל שתבוא לשים עין על גנאדי אם "הילד" לבד בבית. היא אמורה לחמם לו אוכל ולעבור אתו על השיעורים. למה אבא שלו משלם לבייביסיטר לילד בן ארבע עשרה וחצי אלוהים יודע, אולי הוא מתרשם מזה שסיגל ניסתה להתחיל תואר באוניברסיטה, אבל לגנאדי זה לא אכפת.
להפך.
השעון מראה עשר וחצי וגנאדי רץ לקופסה הסודית שלו מתחת למיטה. קופסת הקומבינה המשולשת, הוא קורא לה. אבא אמנם לא אוהב לבקר אצל סבתא, אבל הוא שמח שגנה הולך לבקר אותה פעם בשבועיים בבית האבות ודוחף לו עשרים או חמישים ש"ח עבור כל ביקור “בשביל אוטובוס”. סבתא מאושרת ממש שמישהו בא לבקר אותה אז היא נותנת לו מה שיש לה, לפעמים אפילו מאה ש"ח "בשביל חוג השחמט" שהפך להיות חינם לפני שנתיים (רק שיבוא מישהו לשחק). בין שני אלה יש לו משהו כמו מאה, מאתיים ש"ח בחודש לבזבוזים.
עכשיו יש בקופסה מאתיים שלושים וחמישה ש"ח. מספיק לסיגל.
הוא רץ לצחצח שיניים ולהסתרק ומתלבט אם לאונן לפני שהיא באה או לא. בסוף הוא לא מאונן ומחליט לשחק קצת באיקסבוקס עד שהיא תבוא.
צלצול הפעמון נשמע כמה דקות אחר כך וגנאדי מזנק על רגליו אבל מכריח את עצמו ללכת אל הדלת באטיות. תהיה קוּל, הוא אומר לעצמו. הוא מסדיר את הנשימה ואז מציץ בעינית, רואה שם את סיגל ושוב מתרגש.
תהיה קוּל, הוא מצווה על עצמו שוב ופותח את הדלת.
“בוקר טוב.” הוא מחייך אליה כאשר היא נכנסת.
סיגל מחייכת אליו בביישנות, יוצרת אתו קשר עין רק לרגע ואחר כך משפילה את מבטה.
היא רחוקה מלהיות יפה. השפתיים שלה עבות מדי והיא מרכיבה משקפיים עבים והגוף שלה ארוך ורזה כמו קולב. למרות שהיא כבר אחרי צבא היא עדיין גרה עם אימא שלה ולא ממש עובדת, בטח שלא לומדת למרות שהיא אומרת שהתחילה תואר פעם. גנאדי זוכר את התדהמה שאחזה בו ביום שהבין שהוא יותר חכם ממשהי שמבוגרת ממנו בכמעט עשר שנים. כילד התפישה הבסיסית שלו הייתה שמי שמבוגר יותר הוא גם חכם יותר, אבל סיגל הוכיחה לו את ההפך. אם היא גרה עם אימא שלה ואין לה עבודה, היא לא לומדת ואפילו חבר אין לה, אז משהו לא בסדר איתה, הוא החליט. למרות שהוא יודע את זה כבר הרבה זמן, זה עדיין מוזר לו.
“מה שלומך?” היא שואלת.
“בסדר גמור.”
“יש לך שיעורים?”
“לא.” הוא משקר.
“בסדר…אכלת כבר?”
“כן.” הוא משקר בשנית.
“יופי…מה אתה…רוצה לעשות?”
גנאדי מתבונן בה בכובד ראש, ליבו הולם בחזהו. זה עדיין לא קל לו להגיד את זה.
“יש לי כסף.” הוא אומר לבסוף והיא מסמיקה ומשפילה מעט את ראשה.
“כמה?”
“מאה.”
היא שוקלת את הסכום ואז מהנהנת, עיניה בשטיח.
“אז מתי אתה רוצה..?”
“עכשיו.” הוא אומר והקול שלו מתעבה למרות שהוא מנסה להיות קוּל.
סיגל מהנהנת בצייתנות.
הלב של גנאדי דופק כשהוא אוחז בידה ומוביל אותה לסלון. הוא לא מדבר כי הוא מרגיש שאם יפתח את הפה יצא לו קרקור מוזר וסיגל שותקת אף היא. הוא מתיישב על כורסת הטלוויזיה ומפשיל את המכנסים הקצרים. הזין שלו מיד קופץ החוצה וגנאדי מופתע קצת לגלות שהוא לא לגמרי קשה.
ללא מילה, סיגל כורעת בין רגליו ואוחזת בזין אצבעות חמימות ורכות וצמרמורת חולפת בגוו של הנער, אנחה רכה נפלטת מפיו. כאשר שפתיה סוגרות על הזין הוא נאנח שוב, הפעם בקול רם יותר ונאבק להרפות את גופו, כי היא שונאת כשהוא מתחיל לזוז מצד לצד. היא מתחילה להניע את ראשה מעלה ומטה בתנועות גמלוניות, איברו מחליק בין שפתיה ועל לשונה. סיגל לא תהיה מוצצת מדהימה לעולם, אבל בשביל ילד בן ארבע עשרה וחצי היא הדבר הטוב ביותר שהוא יכול לדמיין וזהרורי האור הבוהקים כמו אבוקה מקצה הזין שלו מדליקים את כל גופו הצעיר.
פיה הרטוב והחם ממשיך למצוץ את הזין הצעיר בתנועות רובוט חסרות רגש, וגנאדי נאנח בכורסה ושולח יד ללטף את שיערה החום. היא לא מתבוננת בו, מבטה נעוץ בבטנו, שפתיה עוטפות את איברו ברכות מטריפה. הוא תוהה מה תיתן לו תמורת שאר הכסף. אמנם הוא תכנן לקנות משחק חדש לאיקסבוקס, אבל ממילא אחרי שישלם לה מאה לא יוכל לקנות את המשחק, אז שילך כבר כל הכסף וזהו. עד עכשיו סירבה לעשות שום דבר מעבר למציצות, אבל עכשיו יש לו יותר כסף, אז אולי…
המחשבה על לחדור אליה באמת מלהיבה אותו מעבר לשליטה. הר געש קטן מתפרץ בו והוא משפיך בפיה בסדרת התנשפויות מהירה, מבלי להזהיר אותה. סיגל חשה בטעם הזר בפיה וממהרת להסיט את ראשה ולפלוט את הזרע מפיה בעודו גומר בנתזים חמים שנוחתים על בטנו, עיניו מתמלאות זהרורים לבנים וכחולים.
“למה עשית את זה?” היא שואלת בכעס וגנאדי מציין לעצמו שזו אולי הפעם הראשונה שראה אותה מביעה כעס, או כל רגש אחר לצורך העניין.
“מצטער.” הוא מתנצל באופן מעורר הרחמים ביותר שהוא מכיר. “פשוט…התרגשתי ממך יותר מדי…תמיד אני מזהיר אותך מראש.”
סיגל ממהרת אל המטבח וגנאדי נשאר שרוע בספה, חיוך של שביעות רצון נסוך על פניו. יש לו יותר מדי שכל בשביל לספר לחברים שלו, אבל הוא יודע שאף אחד מהם לא מזיין, בטח שלא בחורות מבוגרות. יום אחד תהיה לו חברה אמתית, יפה, עם שכל, והוא יעשה איתה כל מה שצריך לעשות. חיבוקים ונשיקות ופרחים וטיולים ו…הכל. אבל בינתיים סיגל במאה שקל זה תחליף לא רע.
“נו, למה אתה נשאר ככה?” היא שואלת כשהיא חוזרת מהמטבח.
“סליחה.” אומר גנאדי ומכסה את איברו.
“מה אתה רוצה לעשות עכשיו?”
“רוצה לשחק באיקסבוקס?”
“לא, אולי נראה 'אהבה וחוף?'” היא מציעה.
“מה זה?” שואל גנאדי בחשדנות.
“סידרה. בטלוויזיה. מאוד מעניינת. על משפחה…שתי משפחות שיש להם מועדונים על החוף והם בתחרות, אבל הבן של משפחה אחת מאוהבת בבת של משפחה המשפחה השנייה אבל הם לא יודעים ש…”
“אוקיי אוקיי הבנתי.” אומר גנאדי. “אני הולך לשחק באיקסבוקס, תישארי כאן עם החוף שלך.”
גנאדי חוזר לחדר שלו, מפעיל את האיקסבוקס וקצת מתבאס כשהוא מבין שבשבועות הקרובים שוב לא יקנה משחק חדש ושהוא תקוע עם Mecha Fury. הוא משחק כעשרים דקות לפני שהוא מבין שהוא עדיין חרמן ושיש לו עוד כסף ואולי הוא יצליח לשכנע היום את סיגל לתת לו יותר.
סיגל בוהה בטלוויזיה, שרועה על אותה כורסה עליה ישב הוא כאשר היא מצצה לו את הזין קודם, הדמויות הקטנות משתקפות במשקפיה העבים. על המסך מלהגים בספרדית גבר ואישה על סיפון יאכטה, משהו על ראול שלא ידע משהו לעולם. הגבר מניח את ידו על זרועה של האישה וזו מסבה ממנו את מבטה אבל הוא מסובב אותה אליו ומחבק אותה והיא מגישה לו את שפתיה.
“סיגל, שכבת פעם עם מישהו?”
“מה?”
"שכבת פעם עם מישהו? עם גבר, כאילו?”
היא נותנת בו מבט חודר מאחורי משקפיה העבים.
“מה זה עניינך?”
"סתם, רציתי לדעת.”
היא לא עונה לו ומחזירה את מבטה אל הטלוויזיה.
“אבא שלי משלם לך חמישים על השעתיים האלה, נכון? אני עוד מאה, סך הכל מאה חמישים. רוצה עוד מאה חמישים? לחזור הביתה עם שלוש מאות?”
סיגל מביטה בו בחשדנות.
“אני רוצה…לזיין אותך.” הוא אומר בפה יבש. “אני ישלם לך מאה חמישים.”
“לא.”
“תחשבי על זה, שלוש מאות ש"ח על שעתיים עבודה. זה…כמו משכורת של הייטק.”
סיגל לא עונה וגנאדי רואה בזה סימן חיובי.
“את לא צריכה לעשות כלום, רק תעמדי כאן ותתכופפי…את יכולה להמשיך לראות טלוויזיה מצדי.” הוא מוסיף.
עכשיו היא מביטה בו.
“לא צריכה לעשות כלום?” היא מוודאת.
“לא. רק תעמדי ככה, תתכופפי ותישעני על הכורסה. את יכולה להמשיך לראות את הסדרה שלך!”
היא חוככת במוחה כמה רגעים ואז אומרת:
“תראה לי ת'כסף.”
ניסיונותיו להיות קוּל מתאדים כשהוא רץ אל החדר, שולף משם את הקופסא ומוציא את הכסף. חסרים לו כמה שקלים והוא ממהר אל חדרו של אבא, בודק בארון במטבח ומחטט בקערה בהול עד שהוא מלקט מאה חמישים ושלושה ש"ח ועשרים אגורות.
“הנה!” הוא מציג לה את אוסף השטרות ומטבעות בגאווה.
סיגל מהנהנת בסתמיות ואז לוקחת את הכסף ושמה אותו בפאוץ' שלה. לאחר מכן היא הולכת אל אחורי הכורסה ונשענת על המסעד וגנאדי נעמד מאחוריה.
ליבו של גנאדי הולם בחזהו כאשר הוא מפשיל לה את המכנסיים. התחתונים שלה גדולים ומגושמים עם ציורי ארנבים מטופשים וריח עשיר וזר עולה מהם כאשר הוא מפשיל אותם מטה במורד ירכיה. הוא ראה מספיק פורנו בשביל לדעת איפה בדיוק נמצא הכוּס שלה אבל בכל זאת הוא מציץ, מגלה להפתעתו שיש לה הרבה יותר שיער בין הרגליים מהשחקניות בסרטים.
הוא מזהה את השפתיים ויודע שעליו להחדיר את ראש הזין בינהן. כמו שהוא עושה כשהוא מאונן הוא יורק על ראש הזין ומצפה אותו ברוק. הדם פועם באוזניו כאשר הוא מנסה להניח את ראש הזין שלו בכניסה לנרתיק שלה, אבל הניסיון להידחף נכשל פעם, פעמיים ושלוש. הוא פשוט נמוך מדי, הוא מבין לבסוף.
“רק רגע.” הוא אומר לה והיא לא מגיבה, רק נשארת כך, כפופה על הכורסה ומופשלת מכנסיים, מחכה להידפק בעודה שקועה בטלוויזיה. גנאדי רץ לחדרו של אבא ומביא משם את שרפרף צחצוח הנעליים הגדול ונעמד עליו. עכשיו זה מתאים. הוא מניח שוב את הזין בכניסה אליה ודוחף.
אנחה נעתקת מגרונו כאשר הבשר הרך עוטף את הזין שלו. זה פי אלף יותר טוב ממציצה, הוא נשבע לעצמו. הגב של סיגל רזה ועצמות עמוד השדרה שלה בולטות כאשר כפופה מתחתיו, אבל היא בכל זאת יפה בעיניו בעומדה כך. הוא מתחיל לזיין אותה באטיות, נזהר שלא לשלוף את איברו ממנה בטעות אבל מפספס פעמיים בכל זאת. מצד שני, הוא מגלה, זה כיף לחדור אליה שוב.
אם סיגל חשה משהו, היא מיטיבה להסתיר זאת ונדמה שהיא שקועה לגמרי בטלנובלה שמולה, אדישה לנער המזיין אותה מאחור. את גנאדי זה לא מעניין, הוא עדיין המום מפריצת הדרך שעשה היום, שיכור מהתחושות המסעירות שמשדר אליו הזין שלו. הוא מניח את הידיים שלו על המותניים שלה כמו בסרטים ומתחיל לזיין אותה בתנועות קצובות יותר, מטלטל אותה מעט. אדוות רצות בישבנה הצנום ותנועתן מרתקת אותו, מרגשת אותו ומאיצה בו להגביר את תנופת אגנו.
למרות שגמר לפני פחות משעה גנאדי מרגיש לאכזבתו את הסוף מתקרב במהירות. הוא מנסה לעצור אותו, לחשוב על תמי המורה לתנ"ך, על הזקנה המסריחה שגרה בדלת מולם, אפילו על סבתא שלו, אבל זה חסר סיכוי. אנחה בוקעת מגרונו וידיו אוחזות בעוצמה את אגנה של סיגל כאשר הוא מתחיל לפלוט אליה את זרעו, אגנו כמו מנסה להידחק אליה עמוק ככל האפשר. כוכבים מרצדים מול עיניו והוא חושש לרגע שיתעלף כמו שהתעלף כשהיה חולה בחורף, אבל הוא נאחז בה עד שהסחרחורת חולפת.
איברו הרטוב מחליק ממנה והוא יורד מהשרפרף באנחה, חיוך תשוש על שפתיו. סיגל עדיין כפופה על מסעד הכורסה, שפיך ניגר במורד ירכיה הרזות ועיניה מצומצמות, שקועות במסך הטלוויזיה מולה.
“גמרתי.” מודיע לה גנאדי בדרכו לשירותים.
“בסדר.” עונה סיגל.
אהבתי את "את יכולה לראות טלויזיה" 🙂
מעורר מחשבה.